רקע
נפתלי הרץ אימבר
לְמִנְיַן שְׁטָרוֹת
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מרדכי ניומן; 1950

בִּהְיוֹתִי יֶלֶד וְעַרְשִׂי הֵנִיעָה

אוֹמַנְתִּי אָז שִׁירָה הִשְׁמִיעָה,

חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם אֲבוֹתֵינוּ סִפֵּרוּ,

שִׁירֵי נִחוּמִים לִבְנֵיהֶם זִמֵּרוּ:

עֵת יָבוֹא הַגּוֹאֵל לְקַבֵּץ נִדָּחִים

מַעְבָּרוֹת לַיָּם יָשִׂים כַּדְּרָכִים,

מְסִלּוֹת לְצִיּוֹן מַעְבָּרוֹת וּגְשָׁרִים

עָלֵימוֹ גְּאוִּלים יִדְאוּ כַּנְּשָׁרִים,

הַמַּעֲבָר הָאֶחָד יְהִי מִבַּרְזֶל וְּנחֹשֶׁת

יָשִׂים מַעֲבָר לְאֶרֶץ פְּלֶשֶׁת,

עָלָיו, הָעַמִּים כָּל בְּנֵי שֵׁת

אֱמֹרִי, יְבוִּסי וּבְנֵי חֵת.


יַעַבְרוּ בְּרִנָּה. אַךְ כְּחֹם הַיּוֹם

הַמַּעֲבָר יִשָּׁבֵר וְיִצְלְלוּ בַּתְּהוֹם.

הַמַּעֲבָר הַשֵּׁנִי יְהִי מִגִּלְיוֹן

עָלָיו גְּאוּלֵי ד' יַעַבְרוּ בְּצִיּוֹן,

יַעַבְרוּ בְּרִנָּה וּמִבְּלִי טֹרַח

שָׁלוֹם בְּרַגְלָם יַעַבְרוּ אֹרַח,

עֲדֵי בוֹאָם אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת

שֵׁנִית אֶרֶץ אֲבוֹתָם לָרֶשֶׁת.


כַּךְ אוֹמַנְתִּי אָז שִׁירָה הִשְׁמִיּעָה,

עֵת יָשַׁנְתִּי, וְעַרְשִׂי הֵנִיעָה,

זִמְרָה נְעִימָה, שִׁירָה עַתִּיקָה

רוּחִי פְּנִימָה בָּהּ עוֹד תַּשְׁפִּיקָה,

עוֹד הַפַּעַם אָשִׁירָה זִמְרָה נוֹשֶׁנֶת

כִּנּוֹרִי אָעִירָה וְרוּחִי מְרַנֶּנֶּת,


שִׁירַת אוֹמַנְתִּי נִשְׂגָּבָה וּנְעִימָה,

סוֹד כָּמוּס בְּזִמְרָה פְּנִימָה –

אָשִׁיר שִׁירָתָהּ בִּמְכוֹנִי אֶשְׁקֹטָה

וּפִתְרוֹן חִידָתָהּ עֲלֵי נֵבֶל אֶפְרֹטָה.


גּוֹיֵי קֶדֶם, לְאֻמִּים וְעַמִּים,

אֱדוֹמִים, רוֹמִים, כַּשְׂדִים וַאֲרַמִּים,

בְּחַרְבָּם בָּטָחוּ מִבַּרְזֶל עֶשֶׁת;

קַשְׁתָּם דָרָכוּ אֲרָצוֹת לָרֶשֶׁת,

בְּחַרְבָּם וְקַשְׁתָּם שָׂמוּ בִּטְחוֹנָם

וְלִתְהוֹם הָאָיִן יָרַד גְּאוֹנָם.

לֵךְ חַפֵּשׂ נָא בִּכְתָב הָעַמִּים

אַיֵּה הָאֱדוֹמִים וְאֶיפֹה הָאֲרַמִּים?

אַיֵּה הָרוֹמִים בְּתֵבֵל מָשָׁלוּ.

בִּגְבוּרַת יְמִינָם עָשׂוּ נוֹרָאוֹת?

מִסֵּפֶר הַחַיִּים נִמְחוּ, כָּלוּ,

סָפוּ, תַּמּוּ מִן בַּלָּהוֹת;

אַךְ יַעֲקֹב גּוֹי קָטָן וָדָל,

עוֹד חַי הִנּוֹ וְעֵינָיו יִשָּׂא עָל,

קַשְׁתּוֹ – קַסְתּוֹ, שִׁרְיוֹנוֹ – גִּלְיוֹנוֹ,

רָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת תּוֹרַת אֲדוֹנוֹ,

אֶצְבַּע אֱלֹהִים חֲרָתַתָּהּ בַּלּוּחוֹת

לָשִׁית בָּאָדָם חָכְמָה בַּטֻּחוֹת

גִּלָּיוֹן עַתִּיק חָתוּם בְּאוֹצְרוֹתָיו,

הוּא עָמַד לְיַעֲקֹב בְּכָל צָרוֹתָיו.


הַמְּגִלָּה הַשְּׁנִיָּה בְּאַמְתַּחְתּוֹ לוּטָה

לֹא בְאֶצְבַּע אֱלֹהִים, רַק בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ חֲרוּטָה.

מוֹשִׁיעִים בְּעֵת צָרָה וּבְיוֹם עֲבָרוֹת…

גִּלְיוֹנוֹת אֵלֶּה נִקְרָאִים שְׁטָרוֹת…

עֲלֵי הַגִּלְיוֹנוֹת רָשׁוּם בְּתָו

“שׁוֹמְרֵי יַעֲקֹב וֵאלֹהָיו”…

* *

מִשִּׁירַת אוֹמַנְתִּי גִלִּיתִי הַסּוֹדוֹת:

לְכוּ נָא וְעִבְרוּ נְהָרוֹת,

עַל יָם יָפוֹ שִׁלְחוּ רַפְסוֹדוֹת,

רַפְּדוּ בְּאֵלֶּה גִלְיוֹנֵי הַשְׁטָרוֹת…

עִמָּכֶם הֵמָּה אֱלֹהֵיכֶם וְכַסְפֵּיכֶם.

חָלְפוּ שְׁנוֹת רָעָה וִימֵי עֲבָרוֹת

בֶּטַח תַּעַבְרוּ וּרְשׁוּ אַרְצֵכֶם,

וּשְׁנֵי גְאוּלָתֵנוּ לְמִנְיַן הַשְׁטָרוֹת1

(דנויר 1900)



  1. למספרם.  ↩

המלצות קוראים
תגיות