הָיֹה הָיָה נַעַר וּשְׁמוֹ עַלִּי אִבֵּן־עוּנְקוּד.

הָיָה עַלִּי עָנִי בָּעֲנִיּים לָבוּש סְמַרְטוּטִים

וְהוּא גַם, נוֹסָף לְכָךְ,

חָכָם־לֹא־גָּדוֹל וּפֶתִי־לֹא־קָטָן…

יוֹם אֶחָד טִיֵּל לוֹ עַלִּי בְּשָׂדֶה שֶׁל תִירָס, בַּשְּׁבִילִים,

כְּפִי שֶׁעָשָׂה כָּל הַיָּמִים, וְכִרְסֵם לוֹ קֶלַח רַב גַּרְעִינִים.

פִּתְאֹם, הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם, רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה,

וְאַף שֶׁהָיָה זֶה יוֹם שֶׁל קַיִץ,

גֶּשֶׁם נִתַּךְ מִשָּׁמַיִם, מַמָּשׁ מַבּוּל.

הָיָה שָׁם שׁוּעָל אֶחָד שֶׁנִּתְקַע בַּבֹּץ.

בִּקֵּשׁ הַשׁוּעָל מֵעַלִּי:

— יַה עַלִּי אִבְּן־עוּנְקוּד, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ

שֶׁתַּחֲלֹץ אוֹתִי מִן הַבֹּץ!

תָּפַס עַלִּי בְּחֵפֶץ־לֵב בִּזְנַב הַשׁוּעָל

וְחָלַץ אוֹתוֹ מִן הַבֹּץ.

שָׁאַל הַשּׁוּעָל אֶת עַלִּי:

— מָה אֶתֵּן לְךָ עַל שֶׁחָלַצְתָּ אוֹתִּי מִן הַבֹּץ?

הֵשִׁיב לוֹ עַלִּי:

— תֵּן לִי מַה שֶׁתִּתֵּן, לִי לֹא אִכְפַּת…

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקְעָה חֲסִידָה אַחַת בִּסְבַךְ שִׂיחַ קוֹצָנִי,

נִגַּשׁ עַלִּי וְשִׁחְרֵר אֶת הַחֲסִידָה מִן הַסְּבַךְ.

עָמְדָה הַחֲסִידָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת עַל רַגְלָהּ הָאַחַת

וְשָׁאֲלָה אֶת עַלִּי:

— מָה אֶתֵּן לְךָ, עַלִי אִבְּן־עַנְקוּד,

שֶׁשִׁחְרַרְתָּ אוֹתִי מִן הַסְבַךְ?

אָמַר לָהּ עַלִּי, לַצִּפּוֹר:

— תְּנִי לִי מַה שֶּׁתִּתְּנִי, לִי לאֹ אִכְפַּת…

אָמְרָה לוֹ הַחֲסִידָה:

— מַהֵר, עֲלֵה וְשֵׁב עַל גַּבִּי!

עָלָה עַלִי וְיָשַׁב עַל גַּבָּהּ שֶׁל הַחֲסִידָה.

נָסְקָה הַחֲסִידָה וְהֵטִיסָה אֶת עַלִי לִמְרוֹמֵי שָׁמַיִם.

שָׁאֲלָה אֶת עַלִּי:

— אֵיךְ אַתָּה רוֹאֶה, עַלִּי, אֶת הָאָרֶץ?

הֵשִׁיב לָהּ עַלִּי:

— כָּזֹאת, קְטַנָּה! — וְהֶרְאָה לַחֲסִידָה אֶת אֶגְרוֹפוֹ הַקָּמוּץ.

הֵטִיסָה אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, שָׁבָה וְשָׁאֲלָה:

— אֵיךְ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאָרֶץ עַכְשָׁו?

— הִנֵּה כָּזֹאת, קְטַנְטַנָּה! — וְהֶרְאָה לַחֲסִידָה אֶת עֵינוֹ.

אָמְרָה הַחֲסִידָה לְעַלִּי:

— עַכְשָׁו אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתָ מֵרוֹם הַשָּׁמַיִם אֶת כָּל הָאָרֶץ,

תָּבוֹא חָכְמָה רַבָּה בְּלִבְּךָ וְהַָיֹה תִהְיֶה לְמֶלֶךְ…

נָחֲתָה הַחֲסִידָה אַרְצָה וְעַלִּי יָרַד מִגַּבָּהּ.

וַעֲדַיִן יָשָׁב שָׁם אוֹתוֹ שׁוּעָל

שֶׁנֶּחֱלַץ בִּידֵי עַלִּי מִן הַבּוֹץ.

שָׁב הַשּוּעָל ושָׁאַל אֶת עַלִּי:

— עֲדַיִן לֹא אָמַרְתָּ לִי, עַלִּי,

מָה אֶתֵּן לְךָ עַל שֶחָלַצְתּ אוֹתִי מִן הַבֹּץ!

הֵשִׁיב לוֹ עַלִּי, כְּבָרִאשׁוֹנָה:

— תֵּן מַה שֶׁתִּתֵּן, לִי לֹא אִכְפַּת…

— אֲנִי אַשִּׂיא אוֹתְךָ לְבַת־מֶלֶךְ, עַלִּי! — אָמַר הַשׁוּעָל

נִזְעַק עַלִּי וְהֵשִׁיב:

— לֹא, הַשׁוּעָל, בְחַיֵּי זְנָבְךָ הֲיָּפֶה וְחָכְמָתְךָ הָרַבָּה,

אֵינִי רוֹצֶה בְּבַת־מֶלֶךְ, עָנִי אֲנִי

וּבְגָדַי יְשָׁנִים וּמְמֻרְטָטִים!

הָלַךְ הַשׁוּעָל וְהֵבִיא חֲלִיפַת בְּגָדִים

חֲדָשָׁה וְיָפָה לְעַלִּי אִבְּן־עוּנקוּד,

בִּגְדֵי מְלָבִים מַמָּשׁ.

לָבַשׁ עַלִּי אֶת הַבְּגָדִים הַיָּפִים וְיָשַׁב תַּחְתָּיו.

וְהַשּׁועָל הָלַךְ לַמֶּרְחַקִּים.

הָלַךְ הַשּׁוּעָל לַמֶּרְחַקִּים וְחִפֵּשׂ.

חִפֵּשׁ חִפֵּשׁ עַד שֶמָּצָא שְנֵי יַהֲלוֹמִים.

אָז לָבַשׁ צוּרַת אָדָם נִכְבָּד וְהָלַךְ לְאַרְמוֹן הַמֶלֶךְְ.

רָאָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָהּ:

— בּוֹאִי, בַּת־הַמֶּלֶךְ, קְחִי יַהֲלוֹמִים אֵלֶּה

וְהַדְבִּיקִי אוֹתָם לְכוֹסוֹ שֶׁל אָבִיךְ.

הִדְבִּיקָה בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּהֲלוֹמִים

לְכוֹס אָבִיהָ, הַמֶּלֶךְ, וְלֹא הִרְגִּישׁ בָּהֶן,

כִּי רָגִיל הָיָה בְּיַהֲלוֹמִים רַבִּים.

הָלַךְ הַשׁוּעָל לַמֶּרְחַקִּים וְהֵבִיא הַפַּעַם שְׁתֵּי אַבְנֵי אֹדֶם עֲנָקִיּוֹֹת.

נָתַן אוֹתָן לְבַת־הַמֶּלֶךְ שֶׁתַּדְבִּיק אוֹתָן לִגְבִיעַ אָבִיהָ.

הַפַּעַם הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ וְהִתְפַּעֲלָה הַבַּת.

בִּקְשָׁה הַבַּת מֵאָבִיהָ לְהִנָּשֵׂא לַשּׁוּעָל

שֶׁחָשְׁבָה אוֹתוֹ לְאָדָם נִכְבָּד וְעָשִׁיר בִּמְאֹד.

אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ:

— הָבִיאִי אוֹתוֹ לְפָנַי וְאֶבְחַן אוֹתוֹ

אִם הוּא רָאוּי לִהְיוֹת בַּעְלֵךְ.

קָרְאָה בַּת־הַמֶּלֶךְ לַשּׁוּעָל הַמִּתְחַפֵּשׂ

שֶיָּבוֹא לִפְנֵי אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ.

אָמַר לָהּ הַשּׁוּעָל:

— אֵלֵךְ וְאֶלְבַּשׁ אֶת בְּגָדַי הַיָּפִים וְאָשׁוּב לְכָאן.

הָלַךְ אֶל הַנַּעַר, עַלִּי אִבְּן־עוּנְקוּד,

שֶׁעֲדַיִן יָשַׁב בִּשְׂדֵה הַתִּירָס,

הִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וְדָהַר עִמּוֹ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

הִצִִּיג הַשׁוּעָל אֶת עַלִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

נִמְצָא עַלִּי אִבְּן־עוּנְקוּד רָאוּי לְבַת ־הַמֶּלֶךְ וְלִמְלוּכָה

וְנָשָׁא אוֹתָה לְאִשָּׁה בְקוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה

וְכָךְ חָיוּ לָהֶם בַּנְּעִימִים כָּל הַיָּמִים.

עַלִּיז וְשָׂמֵחַ הָיָה גַּם הַשּׁוּעָל

וְכָמוֹהוּ הַחֲסִידָה

שֶׁהָיוּ שְנֵיהֶם גַּם הָיוּ

אֲסִירֵי תּוֹדָה וְגוֹמְלֵי טוֹבָה.