הָיֹה הָיָה נַעַר קֵרֵחַ וּשְמוֹ קוּרַאקְצוּל.
הָיְתָה אִמּוֹ אַלְמָנָה וּזְקֵנָה
וּמְפַרְנֶסֶת בְּקֹשִׁי אֶת עַצְמָהּ וְאֶת בְּנָהּ.
וְהַנַּעַר שֶׁכָּל בְּנֵי גִילוֹ
לָעֲגוּ לוֹ עַל רֹאשׁוֹ הַקֵּרֵחַ,
סֵרֵב לִלְמֹד בְּבֵית־הַסֵּפֶר
וְהָיָה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ יוֹם־יוֹם.
חָשַב קוּרַאקְצוּל שֶׁיֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת,
אִם יַעֲזֹר לְאִמּוֹ בַּפַּרְנָסָה.
מֶה עָשָׂה? הִתְקִין לוֹ חִצִּים וְקֶשֶׁת
וְהָיָה צָד מִצִּפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם
סָלְחָה לוֹ הָאֵם אֶת בְּרִיחָתוֹ מִבֵּית־הַסֵּפֶר
וְהָיְתָה מוֹכֶרֶת אֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁצָּד בְּנָהּ.
יוֹם אֶחָד, צָד קוּרַאקְצוּל עוֹרֵב.
פָּתַַח הַעוֹרֵב אֶת פִּיו וְאָמַר לַנַּעַר:
— שַׁחְרֵר אוֹתִי וַאֲנִי אֶגְמוֹל לְךָ בְּעֹשֶׁר רַב!
שָאַל אוֹתוֹ קוּרַאקְצוּל:
— וְאֵיךְ תַּעֲשִׁירֵנִי וְאַתָּה עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֵינְךָ אָדָם?
אָמַר לוֹ הַעוֹרֵב:
— נַסֵּה וּרְאֵה…
הֶאֱמִין הַנַּעַר לָעוֹרֵב וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ.
בְּטֶרֶם הִתְעוֹפֵף לְדַרְכּוֹ, אָמַר הַעוֹרֵב לַנַּעַר:
— רוֹאֶה אַתָּה אֶת הָהָר שֶׁמִּמּוּלֵנוּ?
לֵךְ אֶל הָהָר הַזֶּה וּשְׁאַל עַל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה
וּכְבָר יָבִיאוּ אוֹתְךָ לְקִנִּי.
הִתְעוֹפֵף לוֹ הָעוֹרֵב בַּאשָׁה לְעֵבֶר הָהָר.
אוֹתוֹ יוֹם שָׁב קוּרַאקְצוּל לְבֵית אִמּוֹ
וְאַף לאֹ צִפּוֹר אַחַת עִמּוֹ.
כָּעֲסָה אמּוֹ כַּעַס רַב עַל בְּנָהּ
וְהוּא סִפֵּר לָהּ עַל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה
וְעַל הַבְטָחָתוֹ הַפִּלְאִית.
לַמָחֳרָת, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, קָם קוּרַאקְצוּל
לֶָלֶכֶת אֶל הָהָר שֶׁל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה.
בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ שְׁנֵי דִינָרִים, שֶׁמָּא יִזָּקֵק לָהָם.
גַעֲרָה הָאֵם בִּבְנָהּ:
–וְכִי מִנַּיִן אֶתֵּן לְךָ דִינָריִם,
הָאִם אוֹצָר בְּיָדִי?
אָמַר לָהּ קוּרַאקְצוּל:
– אִם כֵּן, הַלְוִי לִי שְׁנֵי דִינָרִים.
הִלְוְתָה הָאֵם לְקוּרַאקְצוּל שְׁנֵי דִינָרִים, כְּבַקָשָׁתוֹ.
בִּמְהֵרָה הִגִּיעַ אֶל הָהָר וְשָׁאַל רוֹעֶה אֶחָד
עַל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה.
הֵשִׁיב לוֹ הָרוֹעֶה:
– עֲלֵה עַל הָהָר בְּקַו יָשָר,
רֵד לְעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי,
שָׁם תַּגִיעַ לְמִישׁוֹר,
וְהוּא מְקוֹם קִנּוֹ שֶׁל בַּאשָׁה…
– שִׂים לֵב – הוֹסִיף הָרוֹעֶה וְאָמַר לְקוּרַאקְצוּל –
שְׁנֵי כַּלְבֵי־שַׁחַץ יֵשׁ לוֹ לְבַאשָׁה הָעוֹרֵב,
שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לְאִישׁ וְאַף לְצִפּוֹר לָגֶשֶׁת לְקִנּוֹ.
בִּקֵּשׁ קוּרַאקְצוּל לִקְנוֹת מִן הָרוֹעֶה כִּבְשָׂה אַחַת.
מָכַר לוֹ הָרוֹעֶה כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה בְּדִינָר אֶחָד.
שָׁחַט קוּרַאקְצוּל אֶת הַכִּבְשָׂה וּבִתֵּר אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם.
הוּא תָּפַס בְּכָל אַחַת מִיָּדָיו
בְּמַחֲצִית מִבְּשַׂר הַכִּבְשָׂה וְצָעַד אֶל הָהָר.
עָלָה בָּהָר וְיָרַד מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי וּבָא לַמִּישׁוֹר.
הִתְפָּרְצוּ לִקְרָאתוֹ שְׁנֵי כַּלְבֵי־הַשַּׁחַץ שֶׁל בַּאשָׁה הָעוֹרֵב.
הִשְלִיךְ קוּרַאקְצוּל לְכָל אֶחָד מֵהֶם
אֶת מַחֳצִית הַכִּבְשָׂה.
נִרְגְעוּ הַכֶּלָבִים וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר.
הִתְקָרֵב אֶל קִנֹּו שֶׁל בַּאשָׁה הָעוֹרֵב
וְהִנֵּהֱ יָצְאָה לִקְרָאתוֹ אִשְׁתֹּו, הָעוֹרְבָנִית.
הִכְנִיסָה הָעוֹרְבָנִית אֶת קוַּראְקצוּל לַקֵּן
וְהָלְכָה לִקְרֹא לְבַעְלַהּ, הָעוֹרֵב בַּאשָׁה.
בָּא הָעוֹרֵב וְהִכִּיר אֶת קוַּרַאְקְצוִּל.
צִוָּה עַל אִשְתֹּו לְכַבֵּד אֶת הָאוֹרֵחַ בְּכָל טוּב.
אָכְלוּ וְשָׁתוּ וָּבֶעֶרב בִּקְשׁוּ הָעוֹרֵב וְהָעוֹרְבָנִית מִקוּרַאקְצוּל
לְכַבֵּד אוֹתָם וְלָלוּן בְּקִנָּם.
שָׁכַב הַנַּעַר בְּקַן הָעוֹרְבִים כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יָשַן:
– מַדּוּעַ לֹא הִזְכִּיר בַּאשָׁה הָעוֹרֵב
אֶת דְּבַר הָעֹשֶׁר שֶׁהִבְטִיחַ לָתֵת לוֹ
בִּתְמוּרָה לַחֹפֶשׁ שֶׁנָּתַן הוּא לָעוֹרֵב?
לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, נָתַן הָעוֹרֵב לְקוַּראְקצוּל – חֲמוֹר
וְאָמַר לוֹ לָשוּב לְבֵיתוֹ, אֶל אִמּוֹ.
שָׁאַל אוֹתוֹ קוּרַאקְצוּל:
– וְכִי הַחֲמוֹר הוּא הָעֹשֶׁר
שֶׁהִבְטַחְתָּ לִי, תְמוַּרת הַחֹפֶשׁ?
אָמַר לוֹ בַּאשָׁה הָעוֹרֵב:
– פֶּתִי אַתָּה, וְכִי חֲמוֹר זֶה כְּכָל הַחֲמוֹרִים הוּא?
חֲמוֹר זֶה מַפְרִישׁ דִּינָרִים הוּא!
לֹא הֶאֱמִין קוַּראקְצוּל לְדִבְרֵי בַּאשָׁה הָעוֹרֵב.
שָׁאַל אוֹתוֹ הָעוֹרֵב:
– כַּמָּה דִּינָרִים אַתָּה רוֹצֶה, קוַּראקְצוּל?
אָמַר לוֹ:
– חֲצִי דִּינָר!
עָמַד הַחֲמוֹר וְהִפְרִישׁ לוֹ מִבְּנֵי מֵעָיו חֲצִי דִּינָר…
שָׁב קוַּראקְצוּל וְאָמַר – וְעַכְשָׁו רוֹצֶה אֲנִי חֲמִשָּׁה דִינָרִים!
שִׁלְשֵׁל לוֹ הַחֲמוֹר חֲמִשָׁה דִינָרִים בָּזֶה אַחַר זֶה…
נִפְרַד קוּרַאקְצוּל מֵהָעוֹרֵב בַּאשָׁה וְאִשְׁתּוֹ הָעוֹרְבָנִית,
עָלָה עַל הַחֲמוֹר רוֹכֵב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב…
רָאֲתָה אִמּוֹ שֶׁל קוּרַאקְצוּל מִבַּעַד לַחַלוֹן
אֶת בְּנַהּ מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ, רָכוּב עַל חֲמוֹר.
יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְשָׁאֲגָה עָלָיו:
– זֶהוּ הָעֹשֶׁר שֶׁהֵבֵאתָ מִן הָעוֹרֵב שֶׁשִׁחְרַרְתָּ?
וְהֵיכָן שְנֵי דִינָרַי, מַהֵר וַהֲשִׁיבֵם לְיַדִי!
שָׂם הַנַּעַר אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו
וְהִסָּה אֶת אִמּוֹ:
– אָנָּא אַל תַּעֲלִיבִי אֶת הַחֲמוֹר,
הָבִיאִי לְפָנָיו אֹכֶל וּמַשְׁקֶה
וּכְסָתוֹת רַכּוֹת לִשְׁכַּב עֲלֵיהֶן…
– אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי – נִזְעֲקָה הָאִשָּׁה –
– אֲנָשִׁים, בְּנִי הִשְׁתַּגַּע!
אָמַר לָהּ קוּרַאקְצוּל:
– אִמָּא, לֹא הִשְׁתַּגַּעְתִּי כְּלָל וּכְלָל,
חֲמוֹר זֶה מְשַׁלְשֵׁל־דִינָרִים הוּא, כְּכָל שֶׁנִּרְצֶה!
כַּמָּה דִינָרִים אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, אִמָּא?
בִּקְשָׁה הָאִשָׁה תְּחִילָּה עֲשָׂרָה דִינָרִים
אַחַר־כָּךְ עֶשְׂרִים, וּשְׁלֹשִים עַד מֵאָה,
וְהַחֲמוֹר הָיָה מְשַׁלְשֵׁל אֶת דִּינָרָיו
עֲרֵמָה אַחַר עֲרֵמָה…
רָאוּ הַשְׁכֵנִים שֶׁהִתְעַשְׁרוּ הָאַלְמָנָה וּבְנָהּ הַקֵּרֵחַ
וְגַם בָּנוּ לָהֶם בַּיִת
וְהֵבִיאוּ לְתוֹכוֹ מִכָּל טוּב,
וְהִתְמַלְאוּ סַקְרָנוּת וְגַם קִנְאָה…
יום אֶחָד, הָלַךְ הַנַּעַר לַטַּחֲנָה לִטְחֹן חִטִּים.
אָמַר לֹו הַטּוֹחֵן לְקוּרַאקְצוּל:
– וּבַמֶּה תְּשַׁלֵּם לִי? רוֹאֶה אֲנִי שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת.
הֵשִׁיב לוֹ קוּרַאקְצוּל:
– אַל תִּדְאַג, יֵש!
טָחַן הַטּוֹחֵן אֶת הַחִטִּים
וְקוּרַאקצוּל צִוָּה עַל חֲמוֹרוֹ
לְשַׁלְשֵׁל לוֹ דִינָרִים, כִּדְבַר הַטּוֹחֵן.
פָּעַר הַטּוֹחֵן אֶת פִּיו לִרְוָחָה
וְעֵינָיו כִּמְעַט שֶׁיָּצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן.
כְּשֶׁהָלְכוּ הַנַּעַר וְחֲמוֹרוֹ הַנִּפְלָא לְדַרְכָּם,
אִמֵּץ הטּוֹחֵן אֶת מֹחוֹ בִּמְזִמָּה,
אֵיךְ יִקַּח מִידֵי הַנַּעַר הַקֵּרֵחַ אֶת חֲמוֹרוֹ.
הֶחְלִיט לִקְנוֹת חֲמוֹר דּוֹמֶה לַחֲמוֹר הַפְּלָאִים.
קָנָה בַּשּׁוּק חֲמוֹר דּוֹמֶה לוֹ
כְּטִפַּת מַיִם אַחַת לַשְׁנִיָּה,
כְּשֶׁבָּא קוּרַאקְצוּל עוֹד פַּעַם לִטְחֹן חִטִּים,
וְקָשַׁר אֶת חֲמוֹרוֹ עַל יַד הַבַּיִת,
הֶחֱלִיף הַטּוֹחֵן אֶת הַחֲמוֹר הַקָּנוּי בַּחֲמוֹר הַנַּעַר
וְקןּרַאקְצוּל לֹא חָשׁ וְלֹא יָדַע.
כְּשֶׁסִּיֵּם הַטּוֹחֵן אֶת הַטְּחִינָה אָמַר לַנַּעַר:
– תֵּן לִי קוּרַאקְצוּל, דִינָר אֶחָד!
צִוָּה קוּרַאקְצוּל עַל חֲמוֹרוֹ לְשַׁלְשֵׁל לוֹ דִינָר,
עָמַד הַחֲמוֹר כְּמוֹ חֲמוֹר וְלֹא עָשָׂה דָבָר.
אָמַר הַטּוֹחֵן לַנַּעַר:
– כְּבָר אֵין פֶּלֶא בַּחֲמוֹרְךָ, קוּרַאקְצוּל
וְאַתָּה חוּשׁ מַהֵר וְהַבֵא לִי חֲצִי דִינָר
אִם מֵהַגֹּרֶן אִם מֵהַיֶּקֶב…
צָוַח קוּרַאקְצוּל בְּקוֹל רָם:
– רַמַּאי וְגַזְלָן אַתָּה, כִּי גָזַלְתָּ אֶת חֲמוֹרִי!
צָוַח עָלָיו הַטּוֹחֵן וְאָמַר:
– וְכִי יֵשׁ לְךָ עֵדִים עַל כָּךְ?
לֹא הָיוּ לְקוּרַאקְצוּל עֵדִים
וְשָב לְבֵית אִמֹּו אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.
גָעֲרָה הָאֵם בִּבְנָהּ וְשָׁטְפָה אוֹתוֹ בִּצְוָחוֹת.
יָצָא קוּרַאקְצוּל וְשָׁב אֶל הָהָר
פָּגַשׁ בְּאוֹתוֹ רוֹעֵה וְשָׁב וְקָנָה מִיָּדוֹ כִּבְשָׂה.
לֹא הָיָה דִינָר בְּיָדוֹ, אֲבָל הָרוֹעֵה נָתַן לוֹ
אֶת הַכִּבְשָׂה בְּהַלְוָאָה.
שׁוּב נָתַן אֶת בְּשַׂר הַכִּבְשָׂה לִפְנֵי כַּלְבֵי־הַשַּׁחַץ,
בָּא לִפְנֵי הָעוֹרֵב בַּאשָׁה וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה.
אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב:
– נָהַגְתָּ בְּטִפְּשׁוּת קורַאקְצוּל,
אָסוּר הָיָה עָלֶיךָ לְהַרְאוֹת לְזָרִים,
כֵּיצַד מְשַׁלְשֵׁל חֲמוֹרְךָ אֶת הַדִּינָרִים!
לָן קוּרַאקְצוּל אֵצֶל הָעוֹרֵב אֹוֹתוֹ לַיְלָה
וְלַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר נָתַן לוֹ דְלַעַת.
אָמַר קוּרַאקְצוּל לָעוֹרֵב:
– וְכִי מַה תִּתֵּן לִי דְלַעַת זֹו וּמַה תּוֹסִיף?
אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב:
– דְּלַעַת זוֹ – כֹּחָה לְנַפֵּחַ אָדָם כְּנֹאד נָפוּחַ!
שָׁאַל קוּרַאקְצוּל:
– וּמַה לִּי מִכָּךְ?
אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב:
– רוֹצֵה אַתָּה לִרְאוֹת פְּעֻלָּתָהּ עַל גוּפְךָ?
הֵשִׁיב לוֹ קוּרַאקְצוּל:
– כֵּן.
הִכָּה הָעוֹרֵב בְּמַקוֹרוֹ בַּדְּלַעַת.
נִבְקְעָה הַדְּלַעַת וְיָצָא מִמֶּנָּה נְחִיל דְּבוֹרִים.
הִתְנַפְּלוּ הַדְּבוֹרִים עַל קוּרַאקְצוּל וַעֲקָצוּהוּ
וְהוּא הִתְנַפַּח מִיָּד כְּנֹאד נָפוּחַ.
צָוַח קוּרַאקְצוּל:
– דַּי! מַאֲמִין אֲנִי לְךָ, בַּאשָׁה הָעוֹרֵב!
הִכָּה הָעוֹרֵב בְּשִׁבְרֵי הַדְּלַעַת
הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ כָּל הַדְּבוֹרִים לְתוֹכָהּ,
שָׁבוּ הַחֲצָאִים זֶה אֶל זֶה
וְשָׁבָה הַדְּלַעַת לְצוּרָתָהּ כְּבָרִאשׁוֹנָה.
וְשָב גַּם הַנַּעַר לְצוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.
שָׁב קוּרַאקְצוּל וְהַדְּלַעַת בְּיָדוֹ אֶל אִמּוֹ.
לֹאֶ הֱאֱמִינָה הָאֵם לְסִפּוּר בְּנָהּ בִּדְבַר הַדְּלַעַת.
שָׁאַל אוֹתָה:
– רוֹצָה אַתְּ לְהִוָּכַח בְּגוּפֵךְ?
אָמְרָה לוֹ: – כֵּן!
עָשָׂה קוּרַאקְצוּל כְּדִבְרֵי הָעוֹרֵב.
בָּקַע אֶת הַדְּלַעַת, וְהַדְּבוֹרִים עָקְצוּ אֶת הָאִשָׁה,
עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כְּנֹאד נַפוּחַ וְצָוְחָה מִכְּאֵב.
שָב קוּרַאקְצוּל וְהִכְנִיס אֶת הַדְּבוֹרִים לְתוֹך הַדְּלַעַת
וְהְתַחְּברוּ חֲלָקֶיָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.
עַכְשָׁו הָלַךְ קוּרַאקְצוּל וְהַדְּלַעַת בְּיָדוֹ
אֶל הַטּוֹחֵן וְאָמַר לוֹ:
– הָשֵׁב לִי אֶת חֲמוֹר הַפְּלָאִים שֶׁלִּי!
– לֹא וָלֹא – הֵשִׁיב הַטּוֹחֵן.
דָּפַק קוּרַאקְצוּל בַּדְּלַעַת שֶׁלּוֹ.
יָצְאוּ הַדְּבוֹרִים וְעָקְצוּ אֶת הַטּוֹחֵן,
עַד שֶׁהָיָה כְּנֹאד נָפוּחַ וְצָוַח מִכְּאֵבִים.
אָמַר לוֹ קוּרְאקְצוּל:
– וְעַכְשָׁו תָּשִׁיב לִי אֶת חֲמוֹרִי?
– הָשֵב אָשִׁיב, כִּדְבָרֶיךָ, רַק סַלֵּק מֵעָלַי אֶת הַדְּבוֹרִים הָאֵלּוּ!
צִוָּה הַטּוֹחֵן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת הַחֲמוֹר
וְקוּרַאקְצוּל כִּנֵּס אֶת הַדְּבוֹרִים
וְהִשְׁלִים אֶת הַדְּלַעַת כְּבָרִאשׁוֹנָה.
שָׁב קוּרַאקְצוּל לְבֵית אִמֹּו שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב.
כַּעֱבוֹר יָמִים, רָאָה שֶׁשְּׂעָרוֹ עֹולֶה כְּפוֹרֵחַ
וּמְכַסֶּה אֶת קָרַחְתוֹ כָּלִיל
שֶכֵּן זֶה הָיָה סוֹדָן שֶׁל דְבוֹרֵי הַדְּלַעַת,
שֶׁהֵן מְרַפְּאוֹת תַּחֲלוּאֵי אוֹהֵב
וּמַפְלִיאוֹת מַכּוֹת – בָּאוֹיֵב…
לְאַחַר זְמַן עָלוּ צִבְאוֹת אוֹיֵב עָל הָאָרֶץ
הִגִּיעַ שֵׁמַע אוֹתָן דְבוֹרֵי־הַדְּלַעַת לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לְקוּרַאקְצוּל וְהִבְטִיחַ לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה
וְגַם כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת,
אִם יִשַׁלַּח אֶת דְבוֹרֵי־הַדְּלַעַת בְּצִבְאוֹת הָאוֹיֵב.
עָשָׁה קוּרַאקְצוּל כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ
פָּתַח אֶת דְּלַעַת הַקְּסָמִים
וְנָס הָאוֹיֵב בְּבֶהָלָה שֶׁלֹא נוֹדְעָה כְּמוֹתָה מֵעוֹלָם,
מִפְּנֵי אוֹתָן דְבוֹרִים עוֹקְצָנִיּוֹת.
וְכַאֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַמֶּלֶך כֵּן עָשָׂה
וְהַנַּעַר קוּרַאקְצוּל הַקֵּרֵחַ,
שֶׁשְּׂעָרוֹ שָׁב וְצִמֵּחַ,
נָשָׂא אֶת בַּת־הַמֶּלֶך הַיְפֵהִפיָּה לְאִשָׁה
וְהוֹרִישׁ אֶת הַחֲמוֹר הַמְּשַׁלְשֵל דִינְרֵי זָהָב
וְאֶת דְלַעַת־הַקְּסָמִים לְבָנָיו וּבְנֵי־בָּנָיו אַחֲרָיו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.