רקע
אלמוני/ת
מעשה הנמלה
mנחלת הכלל [?]
Eמשלים
פרטי מהדורת מקור: בגדאד בדפוס יאודה משה ישועה פתייה; תרל"ה

[הטקסט המקורי ללא סימני פיסוק]

מעשה שאירע בימּי שלמה המע“ה כשהמליכו הקב”ה והמשילו על כל מיני חיות ובריות שּבעולם ועל בני אדם ועל חיות ועופות ועל כל מהּ שברא הקב“ה ונתן לו אדרת גדולה לישב עליה והיתה ממשי ירוק ארוגה מזהב טוב וכל מיני ציורים שבעולם והּיתה ארכה ס' מיל ורחבה ס' מיל והיה לו ארבעה שרים שר אחד מבני אדם ושמו אסף בן ברכיה ושר שני מן השדים ושמו רמיראטושר שלישי מן החיות אריה ושר רביעי מן העופות נשר ולא היה הולך כי אם על הרוח והיה אוכל סעודת בוקר בדשמק וסעודת ערב במדי ר”ל במזרח ובמערב ויהי היום ההוא שהיה מתגאה בעצמו ואומר לא יש בעולם כמוני שנתן לי הקב“ה חכמה ובינה ודעה והשכל והמשילני על כל בריותיו באותה שעה נתנדנד הרוח ונפּלו מעל האדרת מ' אלף איש כשראה שלמה כך צעק אל הרוח ואמר לרוח שוב השיב הרוח ואמר שוב אתה עם אלהיך ולא תתגאה ואשוב אני עמך באותה שעה נכלם שלמה מדברי הרוח ועוד היה הולך יום אחד ועבר על נחל אחד שהיו בו נמלים ושמע קול אחד מנמלה שחורה שהיתה אומרת לנמלים הכניסו לבתיכם שלא ישחיתו אתכם חיילותיו של שלמה המלך כששמע שלמה כך חרה אפּו ואמר לרוח רד למטה לארץ וירד ושלח אחר הנמלים ואמר מי מכם אמרה הכניסו לבתיכם וכו' אמרה אותה הנמלה אני אמרתי להם אמר לה למה אמרת כך אמרה לו יראתי שמא יבואו לראות מחניך ויבטלו מהשבח שמשבחין להקב”ה ויחר אפו עלינו ויהּרגנו אמר לה למה לא דברה מכל הנמלים אלא את אמרה א“ל אני מלכה שלהם א”ל מה שמך א“ל מחשמ”ה אמר לה אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת אמרה לו אינו ראוי שיהיה השואל יושב על כסא והנשּאל על הארץ אלא תשא אותי על ידיך ואחזור לך תשובה ולקח אותה על ידו ונשארה כנגד פניו אמרה לו שאל אמר לה יש בעולם גדול יותר ממני אמרה לו הן אמר לה מי הוא אמרה לו אני אמר לה כיצד את גדולה ממני אמרה לו אלו לא הייתי גדולה ממך לא שלחך הקב“ה אצלי שתשאני על כפיך כשמוע שלמה כך חרה אפּו עליה והשליכה לארץ אמר לה נמלה אינך יודעת מי אני אני שּלמה בן דויד הע”ה אמרה לו הנמלה תדע לך תדע לך שאתה מטפה סרוחה ולא תתגאה בעצמך באותה שעה נפל שלמה על פניו ונתבייש ונכלם אחר כך אמר לרוח תשא את האדרת ונלך נשא הרוח את האדרת והלך אמרה הנמלה לשלמה לך אבל לא תשכח את השי“ת ותתגאה והיה הרוח הולך ועולה למעלה בין השמים והארץ ונשאר י' ימים וי' לילות. יום מימים ראה טרקלין אחד גדול גבוה כולו בנוי מזהב טב אמר שלמה לשריו לא ראיתי טרקלין כמו זה כלל באותה שעה אמר שלמה לרוח רד למטה ירד הרוח למטה והלך שלמה הוא ושר שלו אסף בן ברכיה והיו הולכים ומטיילים סביבות הטרקלין וריח עשב שהיה בו כריח גן עדן ולא היו מוציאין בו פתח כניסה והיו תמהים על זה הדבר באומרם כיצד נעשה ליכנס בתוכו הם בזה עיון ושר השדים בא למלך ואמר לו אדוני למה אתה דואג כל כך אמר שלמה אני דואג על הטרקלין זה שאין לו פתח ואיני יודע כיצד אעש’א’ל שר השדים אדוני המלך עתה אגזור על השדים שיעלו למעלה מגג הטרקלין אולי ימצאו שום דבר או אדם או עוף או שום בריה באותה שעה צעק ף השדים ואמר מהרו ועלו לראש הגג וראו אם תמצאו שום דבר עלו וירדו ואמרו אדונינו לא ראינו שום אדם כלל אלא עוף אחד גדול ושמו נשר והוא יושב על אפרחיו באותה שעה קרא לשר העופות ואמ”ל לךְ והבא לי את הנשר הלך הפרס והביא את הנשר לפני שלמ' ופתח פיו בזמר ושיבח לפני ממ“ה הקב”ה ונתן לו שלום למלך שלמה אמר לו שלמה מה שמך א’ל אלענאד אמ’ל בן כמה שנים אתה אמר לו בן שבע מאות שנים אמר לו ראית או ידעת או שמעת שיש פּתח בזה הבית אמ’ל אדוני בחייך וחיי ראשך אני לא ידעתי אבל יש לי אח גדול ממני מאתים שנה והוא יודע ומבין ויושב במעלה שנית אמר שלמה לפרס תוליך זה הנשר למקומו ותביא לי אחיו הגדול ממנו הלך ולא ראתה אותו עין לאחר שעה בא לפני שלמה ועמו נשר גדול מן הראשון ואמר שירות ותשבחות לבוראו ונתן שלום למלך שלמה ועמד בין ידיו אמר לו מה שמך אמר לו אל’אעוף אמר לו כמה ימי שני חייך אמר לו תשע מאות שנה אמ’ל ידעת או שמעת שיש פתח לזה הטרקלין אמר לו אדוני חייך וחיי ראשך אני איני יודע אבל יש לי אח גדול ממני ת' שנה והוא יודע ומבין ויושב במעלה שלישית אמר שלמה לשר העופות תוליך את זה ותביא לי אחיו הגדול ממנו והוליך אותו ולא ראתה אותו עין לאחר שעה בא נשר גדול והיה זקן מאוד ולא היה יכול לעוף ונשא אותו על כנפיו והביאו לפני שלמה ונתן שבח ותהלה לפני בוראו ונתן שלום למלך אמר לו שלמה מה שמך אמר לו אלתעמר אמר לו בן כמה שנים אתה אמר לו בן אלף ושלש מאות שנה אמר לו ידעת או שמעת שיש פתח לזה הטרקלין אמר לו אדוני בחייך לא ידעתי אבל אבי סיפר לי שיש לו פתח מצד מערב אך כיסתה אותה העפר מרוב השנים שעברו עליה ואם תרצה תגזור על הרוח שיסיר העפר מסביבות הבית ויתגלה הפתח וגזר שלמה על הרוח ונשב הרוח והסיר העפר מסביבות הבית ונתגלה הפתח והיה הפּתח גדולה מאוד עשויה מברזל ונשארה כמו שרופה ובלויה מרוב הזמנים וראו על דלת המנעול והיה כתוב עליו יוודע לכם בני אדם שאנחנו ישבנו בזה הטרקלין שנים הרבה וטובה בתענוגים וכשבא עליהם רעב טחננו המרגליות תחת החטים ולא הועיל לנו והנחנו הבית לנשרים ושכבנו על הארץ ואמרנו להם כל מי שישאל להם על הטרקלין תאמרו בנוי מצאנוהו ועוד היה כתוב לא יכנס אדם בבית הזה אלא אם הוא נביא או מלך ואם ירצה ליכנס אדם בו לחפור לצד ימין הפתח וימצא שער אחד מזהב ויפתח אותה ויכנס בתוכה ויראה בנין נאה עד מאוד ויראה בו כריכה אחת מאודם פטדה וברקת ומרגליות ויראה בתוכו קובה אחת מכל מיני מרגליות וימצא כמה וכמה חדרים וחצרים טובים רצופים באבנים אחד של כסף וא' של זהב ויסתכל בארץ ויראה צורת עקרב ויסיר העקרב שהוא מכסף וימצא בית תחת הארץ ויפתח אותה ויש בה כמה מיני מרגליות עד אין מספר וכמה מיני זהב וכסף ותמצא פתח אחרת ועליו מנעול וכתוב על הדלתּ בעל זה הטרקלין קודם היה בכבוד וגבורה יפּחדו האריות והדובים ממלכותו והודו ויושב בזה הטרקלין לטובה ובתענוגים ומלך יושב על כסאו ובא זמנו למות בלא עתו ומת ונפל הכתר מעל ראשו תכנס בטרקלין ותראה תמיהא אחר כך פתח הדלת ונכנס וראה פתח ג' וכתוב עליו שהיו יושבין בכבוד ועושר גדול ונשאר הממון והם מתו והלכו ועברו עליהם צרות הזמּן עד אשר נסעו לקברים ולא נשאר להם הליכת רגל בארץ ויפתח את הפתח ומצא כריכה אחת מאודם פטדה וברקת וכתוב עליה כמה עמדתי כמה קריתי כמה אכלתי כמה שתיתי וכמּה לבשתי מּלבושים נאים כמה הפחדתי וכמהּ פחדתי והלך עוד ומצא דירה נאה מפטדה וברקת ולה ג' פּתחים וכתוב על פּתח הא' בן אדם לא ישקר בך הזמּן תכלה אתה ותלך ותסע ממקומך ותשכּב תחת הארץ וכתּוב על פתח השני אל תמהר מעט מעט לך כי העולם מזה לזה תנתן וכתוב על פתח שלישי קח לך צידה לדרך ותקן לך מאכל מבעוד יום כי אתה לא תשאר על האדמ' ולא תדע יום מותך ופתח הדלת ונכנס וראה צלם א' יושב והרואה אותו יחשוב שהוא חי וילך לפני הצלם ויגש אליו ונתרעש הצלם ויצעק בקול גדול בואו בני השטנים ראו כי בא שלמהּ לאבד אתכם והיּה יוצא אש מנחיריו ועשן באותה שעה היתה בתוכם צעקה גדולה ומרה והיתה עליהם רעש ורעם צעק שלמה בקול עליהם ואמר אתם תפּחידו אותי אין אתם יודעים שאני שלמה המלך המולך על כל בריה שברא הקּדוש ברוך הוא ואם אני רוצה אייסר אתכם בכל מיני יסורים ואתם מורדים בי וקרא עליהם שם המפורש באותה שעה שתקו כלם ולא היה יכול לדבר שום א' מהם ונפּלו הצלמים כולם על פניהם ואותם בני השטני' ברחו והשליכו עצמם לים הגדול כדי שלא יפלו ביד שלמה קרב שלמה אל הצלם ולקח לוח כסף מגרונו ושלשלת וכתוב בלוח כל ענייני הטרקלין ולא היה יודע לקרותו ודאג דאגה גדולה ואמר לשריו הלא ידעתם כל כך יגעתי ונתקרבתי אל הצלם ועתה לקחתי הלוח ואיני יודע מה כתוב בה והיה מתבונן ואומר כיצד אעשה וראה והנה בחור אחד בא מן המדבר ובא לפני שלמ' והשתחווה לו ואמר לו מה לך שלמה המלך שאתה דואג אמר לו על זה הלוח אני דואג שאיני יודע מה כתוב בה אמר אותו בחור תן לי ואני אקרא אותו לך שּאני הייתי יושב במקומי והש’ית ראה אותך דואג ושלח1 אותי לקרוא לך הכתב נתן אותה לידו והביט בה וראה והשּתומם שעה אחת ובכה ואמר לו שלמה זה הכתב הוא לשון יווני וכך כתוב בה אומר אני שדאד בן עאד מלכתי על אלף ףפי סוסּים והיה תחת ידי אלף אלפי מלכים והרגתי אלף אלפּי גבורים ובשעה שבא אלי מלאך המות לא יכולתי עמו והיה כתוב בה כל מי שיקרא זה הכתב לא ייגע את עצמו הרבה בזה העוֹלם שסוף כל אדם למות ולא ישאר ביד האדם שום דבר אלא טוב וזהו מה שבא על ראש שלמה בזה העולם וזכר כל הצדיקים לברכה אכי"ר:

תם ונשלם מעשה הנמלה משלמה המלך עליו השלום:



  1. “ושלא” במקור המודפס, צ"ל ושלח – הערת פרויקט בן–יהודה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות