רקע
תקוה שריג
מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; תשמ"ג 1983

יוֹם אֶחָד אָמַר יָקְטָן בְּלִבּוֹ:

  • כְּבָר נִמְאֲסוּ עָלַי בְּנֵי כְּפָרִי עַזְגָּד,

כִּי טִפְּשִׁים מְטֻפָּשִׁים הֵם!

הָבָה וְאֵצֵא לְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים חֲכָמִים מֵהֶם!

לָקַח אֶת מַקְלוֹ וְאֶת תַּרְמִילוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.


הָלַךְ, הָלַךְ וְהִגִּיעַ לִכְפַר חוּשְׁמָא.

נִכְנַס יָקְטָן לַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וּמָצָא בּוֹ

אָב וָאֵם וּבִתָּם, נַעֲרָה מְגֻדֶּלֶת.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַבַּיִת:

  • מַה לְךָ בִּכְפָרֵנוּ חוּשְׁמָא, אוֹרְחֵנוּ?

אָמַר לָהֶם:

  • בֵּינְתַיִם אֲנִי מְחַפֵּשׂ רַק קְצָת מַיִם, אוֹ יַיִן…

יָרְדָה הַנַּעֲרָה לַמַּרְתֵּף לְהָבִיא יַיִן לָאוֹרֵחַ.

כַּאַשֶׁר מָזְגָה אֶת הַיַּיִן אֶל הַגָּבִיעַ

מִן הַכַּד שֶׁעָמַד בְּאַפְלוּלִית הַמַּרְתֵּף,

פִּלְּחָה אֶת מֹחָהּ מַחֲשָׁבָה:

  • אִם יִקַּח אוֹתִי הָאוֹרֵחַ לְאִשָּׁה

וְיִוָּלֵד לָנוּ בֵּן,

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

וַהֲלֹא כְּבָר נָתְנוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת?!

לֹא עָלָה שׁוּם שֵׁם בְּדַעַת הַנַּעֲרָה.

יָשְׁבָה עַל הַמַּדְרֵגָה, גְּבִיעַ הַיַּיִן בְּיָדָהּ,

וְשָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.


רָאֲתָה הָאֵם שֶׁבִּתָּהּ אֵינָהּ שָׁבָה מֵהַמַּרְתֵּף

יָרְדָה לִרְאוֹת מַה לָּהּ קָרָה.

מָצְאָה אֶת בִּתָּהּ יוֹשֶׁבֶת, שְׁקוּעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת,

וּגְבִיעַ הַיַּיִן בְּיָדָהּ.

  • מַה לָּךְ, בִּתִּי, לָמָּה אֵינֵךְ חָשָׁה לְהָבִיא

אֶת הַיַּיִן לְאוֹרְחֵנוּ הַבָּחוּר הַמְצֻיָּן יָקְטָן?

  • כִּי שָׁקַעְתִּי בְּמַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה, אִמָּא… –

הִשִׁיבָה הַנַּעֲרָה.

  • וּמַהִי מַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה זוֹ, בִּתִּי? – שָׁאֲלָה הָאֵם.

  • שֶׁאִם יִתְחַתֵּן אִתִּי יָקְטָן

וְיִוָּלֵד לָנוּ בֵּן קָטָן,

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

וַהֲלֹא כְּבָר נָתְנוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת?!

  • אוֹ, זוֹ בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה –

אָמְרָה הַאִשָּׁה וְהִתְיַשְּׁבָה עַל הַמַּדְרֵגָה, לְצַד בִּתָּהּ.


רָאָה הָאָב שֶׁבִּתּוֹ וְאִשְׁתּוֹ

אֵינָן שָׁבוֹת מִן הַמַּרְתֵּף

וְנֶפֶשׁ הָאוֹרֵחַ יְבֵשָׁה, בְּאֵין לוֹ יַיִן,

יָרַד גַּם הוּא, לִרְאוֹת מַה לָּהֶן קָרָה.

מָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ יוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּדְרֵגָה

שְׁקוּעוֹת בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.

  • מַה לָּכֶן, נָשִׁים, יוֹשְׁבוֹת כִּגְלָמוֹת

בְּעוֹד אוֹרְחֵנוּ, הַבָּחוּר הַמְצֻיָּן, יָקְטָן,

יְבֵשָׁה נַפְשׁוֹ בְּאֵין לוֹ יַיִן?!


  • שְׁקוּעוֹת אֲנַחְנוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת… –

הֵשִׁיבוּ שְׁתֵּיהֶן פֶּה אֶחָד.

  • וּמָה הֵן מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת אֵלּוּ, נָשִׁים? – שָׁאַל הָאָב.

  • אֲנַחְנוּ חושׁבוֹת, שֶׁאִם תִּהְיֶה חֲתֻנָּה

וְיִוָּלֵד אֶצְלֵנוּ בֵּן,

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

וַהֲרֵי כְּבָר נָתְנוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת?!

  • אוֹ, זוֹ בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה – אָמַר הָאָב

וְהִתְיַשֵּׁב לְצַד הַנָּשִׁים עַל מַדְרֵגַת הַמַּרְתֵּף.


רָאָה הָאוֹרֵחַ יָקְטָן, שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹדֵד,

וְאֵין לוֹ מַיִם וְאֵין לוֹ יַיִן,

יָרַד לִרְאוֹת מַה קָּרָה לִמְאָרְחָיו.


מָצָא אֶת שְׁלָשְׁתָּם יוֹשְׁבִים,

שְׁקוּעִים בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת

וְגָבִיעַ רֵיק בִּידֵי הַבַּת

שֶׁכְּבָר נִשְׁפַּךְ מִמֶּנּוּ הַיַּיִן

(מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת)…

ציור 13.png
  • מַה לָּכֶם מְאָרְחַי הַיְקָרִים

שֶׁהִתְיַשַּׁבְתֶּם כָּאן כִּגְלָמִים

בְּעוֹד הָאוֹרֵחַ שֶׁלָּכֶם מִתְיַבֵּשׁ

מֵאֵין לוֹ יַיִן וּמֵאֵין לוֹ אֲפִלּוּ מַיִם?


  • אֲנַחְנוּ שְׁקוּעִים בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת, יָקְטָן,

שֶׁכֵּן אִם תִּהְיֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, חַתֻנָּה

וְיִוָּלֵד אֶצְלֵנוּ בֵּן,

מַה יִהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

כִּי כְּבָר קָרְאוּ הַבְּרִיּוֹת בְּכָל הַשֵּׁמוֹת?!

  • אוֹ! – הֵשִׁיב לָהֶם יָקְטָן –

מֵבִין אֲנִי שֶׁהַבַּת הִיא הַכַּלָּה

וּמִי הוּא הַמְאֻשָּׁר, הֶחָתָן?


  • אַתָּה! – פָּצְחוּ כָּל הַשְּׁלשָׁה פִּיהֶם בִּקְרִיאָה.

  • אֲנִי?! – נִדְהַם יָקְטֳן –

וַהֲלֹא כְּלָל אֵינִי מְחַפֵּשׂ כַּלָּה וּמִמֵּילָא אֵינֵנִּי חָתָן!



שָׁב וְעָלָה מִן הַמַּרְתֵּף

מְוַתֵּר עַל הַיַּיִן, מְוַתֵּר עַל הַמַּיִם

וְאָמַר בְּלִבּוֹ,

  • לְעֻמַּת טִפְּשֵׁי כְּפָרִי עַזְגָּד

הֲרֵי טִפְּשִׁים אַנְשֵׁי חוּשְׁמָא כֶּפֶל כִּפְלַיִם!

אֵלֵךְ לִי לְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים חֲכָמִים בְּמָקוֹם אַחֵר…


המלצות קוראים
תגיות