רקע
רפאל ספורטה
דִּינַר הַזָּהָב

 

א    🔗

הָיֹה הָיָה אִכָּר בַּעַל מֶשֶׁק זָעִיר ושְׁמוֹ מִיכָאֵל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֱלִישֶׁבַע. שָׁנִים רַבּוֹת עָשׂוּ אֶת עֲבוֹדָתָם בֶּאֱמוּנָה, רָאוּ בְּרָכָה בַּעֲמָלָם וְלֹא יָדְעוּ דְאָגָה.

יוֹם אֶחָד עָבְרָה עַל מִיכָאֵל רוּחַ רָעָה וְהֵחֵל מְקַנֵּא בִּשְׁכֵנָיו הָאִכָּרִים הָעֲשִׁירִים מִמֶּנּוּ. מִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא נָתַן לִבּוֹ לַמֶּשֶׁק וְהִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ. הָעִזִּים פָּרְצוּ אֶת הַגָּדֵר, בָּרְחוּ וְלֹא שָׁבוּ. שׁוּעָלִים מָשְׁכוּ אֶת הַתַּרְנְגֹלוֹת מִן הַלּוּל. אֲסַם הַתְּבוּאָה עָלָה בָּאֵשׁ. הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לֹא נִזְרַע בִּזְמַנּוֹ הֶעֱלָה קוֹץ וְדַרְדַּר. צוֹעֲנִים בָּאוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וְגָנְבוּ אֶת הַפָּרָה מִן הָרֶפֶת. הָעֶגְלָה הָרַכָּה הִתְעַלְּפָה מִגַּעְגּוּעִים וּמֵחֹסֶר חָלָב. סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר – יָמִים רָעִים בָּאוּ לְמִיכָאֵל וְאִשְׁתּוֹ. הַפְּרוּטָה כָּלְתָה מִן הַכִּיס וְהַפַּת כָּלְתָה מִן הַבַּיִת. עֶרֶב אֶחָד אָמַר מִיכָאֵל לֶאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ:

– “אִם נִשָּׁאֵר בַּבַּיִת – נִגְוַע בְּרָעָב. נֵצֵא אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְנַעֲסֹק בְּמִסְחָר. נִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף, וְנִהְיֶה עֲשִׁירִים”.

אֱלִישֶׁבַע מָחֲתָה דִמְעָה מֵעֵינֶיהָ וְאָמְרָה:

– “שָׁנִים רַבּוֹת חָיִינוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן הַזֶּה חַיֵּי אשֶׁר וְשַׁלְוָה. עַתָּה מִי יוֹדֵעַ אִם נָשׁוּב אֵלָיו בְּאַחַד הַיָּמִים”.

– “בָּעִיר הַגְּדוֹלָה – אָמַר מִיכָאֵל – אֲנָשִׁים מִתְעַשְּׁרִים כְּהֶרֶף עַיִן. עַתָּה רֵאשִׁית חֹדֶשׁ וְהַיָּרֵחַ פָּגוּם. בְּטֶרֶם תִּתְמַלֵּא הַלְּבָנָה נָשׁוּב אֶל בֵּיתֵנוּ וְכִיסֵינוּ מְלֵאִים זָהָב”.

הִנֵּה כִּי כֵן, יָצְאוּ אֶת הַבַּיִת הָרֵיק בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. נָעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת בְּמַפְתֵּחַ. הִטְמִינוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּחוֹר אֲשֶׁר מִתַּחַת לַמִּפְתָּן וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה.


 

ב    🔗

לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וְהִנֵּה זְקַן הַכְּפָר, אִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד, עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם, רוֹכֵב עַל סוּס שָׁחוֹר אַבִּיר וּלְבוּשׁוֹ הָדָר.

רָאָה זְקַן הַכְּפָר אֶת הַזּוּג הֶעָלוּב, הִשְׁלִיךְ לְעֻמָּתָם אֲגוֹרַת נְחשֶׁת, מַתְּנַת נְדָבָה, וְדָהַר לְדַרְכּוֹ, אַךְ יַחַד עִם הָאֲגוֹרָה נִשְׁמַט מִכִּיסוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר גַּם דִּינַר זָהָב, נָפַל מִן הָאַרְנָק אַרְצָה, הִתְגַּלְגֵּל וְנָח עַל הֶעָפָר בְּצַד הַדֶּרֶךְ, וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ.

רָצָה אֱלִישֶׁבַע אַחֲרֵי בַּעַל הָאֲבֵדָה וְקָרְאָה:

– “אֲדוֹנִי זְקַן הַכְּפָר! דִּינַר זָהָב נִשְׁמַט מֵאַרְנָקְךָ! דִּינַר זָהָב!”

אוּלָם הָרוֹכֵב הָיָה רָחוֹק וְקוֹל הָאִשָּׁה לֹא הִגִּיעַ לְאָזְנָיו.

מִיכָאֵל הֵרִים אֶת הַדִּינָר הַנּוֹצֵץ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִצִּדֵּי צְדָדָיו.

– אִי לָךְ פְּתַיָּה! – אָמַר לְאִשְׁתּוֹ הַנִּבְהָלָה הִנֵּה הַדִּינָר שָׁמוּר לָבֶטַח בְּכִיסִי. בְּשׁוּבֵנוּ מִן הָעִיר אָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׂם אֶת הַדִּינָר בְּכִיסוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה אֵרַע דָּבָר מוּזָר. מִתּוֹךְ שִׂיחַ עַרְעָר שֶׁעָמַד בְּצַד הַדֶּרֶךְ הוֹפִיעַ בַּרְנַשׁ מְכֹעָר, שָׁלַח לָשׁוֹן אֲרֻכָּה לְעֻמַּת מִיכָאֵל וּמִיָּד נִבְלַע בָּאֲדָמָה, נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ. אֱלִישֶׁבַע רָאֲתָה אֶת הַבַּרְנַשׁ וְלִבָּה פָּג מִפַּחַד, אוּלָם מִיכָאֵל לֹא הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר.


 

ג    🔗

לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וְהִנֵּה רוֹכֵל הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ לִקְרָאתָם וְתֵבַת מַרְכֻּלְתּוֹ תְלוּיָה לְפָנָיו. הָרוֹכֵל פָּתַח אֶת הַתֵּבָה לְעֵינֵי מִיכָאֵל וּלְעֵינֵי אִשְׁתּוֹ וְקָרָא:

– קִרְבוּ הֲלֹם, עוֹבְרֵי דֶרֶךְ! קִרְבוּ הֲלֹם! אֲדוֹנִי, – פָּנָה אֶל מִיכָאֵל – רְאֵה נָא מַה נָּאָה הַמִּגְבַּעַת הַזֹּאת! מִגְבַּעַת פָּרִיצִים הִיא. הוֹלֶמֶת אוֹתְךָ לְהַפְלִיא. וּמִטְפַּחַת הַמֶּשִׁי הַזֹּאת הוֹלֶמֶת אֶת אִשְׁתְּךָ הַנִּכְבָּדָה. לֹא יָאֶה לְשֶׁכְּמוֹתְכֶם לָבוֹא הָעִירָה כְּאוֹרְחִים פּוֹרְחִים. הַמְהַדֵּר בְּתִלְבּשֶׁת – לֹא יֵדַע בּשֶׁת.

דִּבְרֵי הָרוֹכֵל הַמְּתוּקִים יָשְׁרוּ בְּעֵינֵי מִיכָאֵל. בְּמִגְבַּעַת זֹאת – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – אוֹפִיעַ בָּעִיר כְּפָרִיץ וְאִשְׁתִּי תֵרָאֶה בְּעֵינֵי כֹּל כְּבַת מֶלֶךְ.

דִּינַר הַזָּהָב רָקַד בְּכִיסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל, אַךְ אֱלִישֶׁבַע מָשְׁכָה אוֹתוֹ בִּכְנַף מְעִילוֹ.

– הֲרֵי אֵין לְךָ כָּל כֶּסֶף – לָחֲשָׁה לוֹ בְּאָזְנוֹ.

– דִּינַר זָהָב בְּכִיסִי! מָחָר תְּשַׂחֵק לִי הַשָּׁעָה וְאֶשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף תּוֹעֲפוֹת וּמָחֳרָתַיִם – אָשִׁיב אֶת הַדִּינָר לִבְעָלָיו!

הָרוֹכֵל נִפְנֵף בְּכוֹבָעוֹ וּבְמִטְפַּחְתּוֹ וְקָרָא לְמִיכָאֵל בִּקְרִיצוֹת עֵינַיִם וּבְהַעֲוָיוֹת פָּנִים, אַךְ אֱלִישֶׁבַע מָשְׁכָה אוֹתוֹ בְּכָל כֹּחָהּ וְלֹא הִנִּיחָה לוֹ לָשׁוּב אֶל הָרוֹכֵל.

כְּשֶׁנֶּעְלַם הָרוֹכֵל אָמְרָה אֱלִישֶׁבַע:

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה? הִתְבּוֹנַנְתִּי בִּפְנֵי הָרוֹכֵל וְהִנֵּה הוּא דוֹמֶה לְאוֹתוֹ לֵץ מְכֹעָר אֲשֶׁר הוֹפִיעַ בֵּין עַנְפֵי הָעַרְעָר. אוֹתָן הָעֵינַיִם, אוֹתוֹ צְחוֹק וְאוֹתָן הַעֲוָיוֹת!

– מַה לָּךְ פּוֹטֶטֶת הֲבָלִים! – הִפְטִיר מִיכָאֵל בְּכַעַס. הֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל אֲשֶׁר גָּרְמָה לוֹ שֶׁיַּחְמִיץ אֶת שְׁעַת הַכּשֶׁר לְהוֹפִיעַ בָּעִיר כְּפָרִיץ.


 

ד    🔗

הָלְכוּ עוֹד כִּבְרַת דֶּרֶךְ וּפָגְשׁוּ אִישׁ גִּבֵּן בַּעַל יָדַיִם אֲרֻכּוֹת נוֹהֵג לְפָנָיו שְׁתֵּי פָּרוֹת וְשָׁלשׁ עִזִּים.

הַגִּבֵּן הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל הַפָּרוֹת וְעַל הָעִזִּים עַל מְנָת לְקַבְּצָן. הוּא הָיָה מְקַבְּצָן וְהֵן הָיוּ מִתְפַּזְּרוֹת לְכָל הָעֲבָרִים.

– הָהּ, מֶה עָיַפְתִּי! – אָמַר אֶל מִיכָאֵל – שָׁב אֲנִי מִן הַיְרִיד. עֲשֶׂרֶת דִּינָרֵי זָהָב טוֹבִים וּכְבֵדִים שִׁלַּמְתִּי בִּמְחִיר הַפָּרוֹת וְהָעִזִּים וְעַתָּה אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲבִיאָן הַבַּיְתָה. עָיֵף אָנֹכִי עַד מָוֶת, מַזָּלְךָ הַטּוֹב הִקְרָה אוֹתִי עַל דַּרְכְּךָ, הֲרֵינִי מוּכָן לִמְכֹּר אֶת אֲשֶׁר קָנִיתִי בְּהֶפְסֵד גָּדוֹל: פָּרוֹת שְׁתַּיִם וְעִזִּים שָׁלשׁ בִּמְחִיר דִּינַר זָהָב אֶחָד!

דִּינַר הַזָּהָב רָעַד בְּתוֹךְ כִּיסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל. מִיכָאֵל שָׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל כִּיסוֹ.

– הֲלֹא תִרְאֶה, מִיכָאֵל, – לָחֲשָׁה לוֹ אֱלִישֶׁבַע, – כִּי הַגִּבֵּן הַזֶּה דּוֹמֶה לַלֵּץ הַמְכֹעָר אֲשֶׁר הוֹפִיעַ מִתּוֹךְ שִׂיחַ הָעַרְעָר. אוֹתָן הָעֵינַיִם, אוֹתוֹ הַצְּחוֹק הַפָּרוּעַ, אוֹתָן הַעֲוָיוֹת.

– הַרְפִּי מִמֶּנִּי! – אָמַר מִיכָאֵל וּמָשַׁךְ אֶת כְּנַף מְעִילוֹ מִידֵי אֱלִישֶׁבַע – מְחִיר הַפָּרוֹת עֲשָׂרָה דִינָרִים וּמְחִיר הָעִזִּים שְׁלשָׁה! אֶקְנֶה בְּדִינָר, אֶמְכֹּר בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר, מָחָר אָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ וּשְׁנֵים עָשָׂר דִּינָרֵי הַזָּהָב הַנּוֹתָרִים שֶׁלָּנוּ יִהְיוּ. מָחָר נִהְיֶה עֲשִׁירִים.

לַשָּׁוְא הִתְחַנְּנָה אֱלִישֶׁבַע וּלְחִנָּם בָּכְתָה, מִיכָאֵל הוֹצִיא אֶת הַדִּינָר מִכִּיסוֹ וְהוֹשִׁיטוֹ לַגִּבֵּן. אוּלָם בְּטֶרֶם יִקַּח הַגִּבֵּן אֶת הַדִּינָר, קָפְצָה אֱלִישֶׁבַע וּפִזְּרָה אֶת הָעִזִּים וְהַפָּרוֹת בִּצְעָקוֹת וּבִצְוָחוֹת וּבִתְנוּעוֹת יָדַיִם.

עמ 27.png

הַפָּרוֹת וְהָעִזִּים קָפְצוּ וּבָרְחוּ הַיַּעְרָה וְהַגִּבֵּן רָץ אַחֲרֵיהֶם לְקַבְּצָן וְלַהֲשִׁיבָן.

שָׁעָה אֲרֻכָּה חִכָּה מִיכָאֵל, אַךְ הַגִּבֵּן נֶעְלַם וְעִמּוֹ נֶעֶלְמוּ שָׁלשׁ עִזָּיו וּשְׁתֵּי פָּרוֹתָיו.

– מֶה עָשִׂית? – רָגַז מִיכָאֵל – הַשָּׁעָה שִׂחֲקָה לִי, מַזָּלִי הֵאִיר – וְאַתְּ הֵנַסְתְּ אֶת הַהַצְלָחָה בְּיָדַיִךְ. אִם שׁוּב תָּעֵזִּי לְהַפְרִיעֵנִי מִמַּעֲשַׂי – אֶשְׁלָחֵךְ הַבַּיְתָה, וַאֲנִי אֵלֵךְ הָעִירָה בִּלְעָדַיִךְ וּמָצֹא אֶמְצָא אֶת מַזָּלִי בְּלִי עֶזְרָתֵךְ.

אֱלִישֶׁבַע לֹא עָנְתָה אוֹתוֹ דָבָר.


 

ה    🔗

לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וְהִנֵּה אִישׁ חִגֵּר הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ לִקְרָאתָם, רֶגֶל שְׂמֹאלוֹ אֲרֻכָּה וְרֶגֶל יְמִינוֹ קְצָרָה, וְהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְנוֹדֵד מִצַּד אֶל צַד. שְׁעוֹנִים רַבִּים הָיוּ תְלוּיִים בִּמְעִילוֹ עַל שַׁרְשְׁרוֹת, שְׁעוֹנֵי כֶּסֶף ושְׁעוֹנֵי זָהָב, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.

הָרוֹכֵל הַחִגֵּר הִכְרִיז בְּקוֹל חוֹגֵג:


שְׁעוֹנִים אֲנִי מוֹכֵר!

עוּשׁוּ, חוּשׁוּ קְנוּ מַהֵר!

שְׁעוֹנִים מֵיטִיבֵי־לֶכֶת,

פְּנֵי־זְכוּכִית וְלֵב־מַתֶּכֶת.


שְׁעוֹנֵי זָהָב וָכֶסֶף,

לֹא שֶׁל קַשׁ וְלֹא שֶׁל עֵשֶׂב,

לֹא קְלִפָּה אַף לֹא נְיָר –

וְכֻלָּם בִּמְחִיר דִּינָר!


רֶשֶׁף־כֶּשֶׁף, קֶצֶף־כֶּזֶב,

בְּרַק־זָהָב וְזֹהַר־כֶּסֶף.

תִּיק־תִּיק־תָּק, תִּיק־תִּיק־תָּק, תָּק־תִּיק,

כֶּסֶף טוֹב, זָהָב עַתִּיק.


כָּל הַשְּׁעוֹנִים כֻּלָּם –

(הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת – חִנָּם)

רַק בִּמְחִיר דִּינָר אֶחָד! –

עוּשָׁה חוּשָׁה, קְנֵה מִיָּד!


דִּינַר הַזָּהָב רָקַד בְּתוֹךְ כִּיסוֹ שֶׁל מִיכָאֵל וְקָפַץ אֶל בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. אֱלִישֶׁבַע הֶחֱזִיקָה בְּיָדוֹ וְנֶאֶבְקָה עִמּוֹ בְּכָל כֹּחָהּ.

– הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה, – לָחֲשָׁה לוֹ, – כַּמָּה דּוֹמֶה הוּא לַלֵּץ הַמְכֹעָר! אוֹתָן הָעֵינַיִם! אוֹתוֹ הַצְּחוֹק הַפָּרוּעַ, אוֹתָן הַהַעֲוָיוֹת! יְרֵאָה אָנֹכִי. הָבָה נֵלֵךְ מִזֶּה.

וּמוֹכֵר הַשְּׁעוֹנִים הֵרִים קוֹלוֹ:

– הַיּוֹם רוּחִי טוֹבָה עָלַי! אֶת כָּל הַשְּׁעוֹנִים אֶמְכֹּר בִּמְחִיר דִּינַר זָהָב אֶחָד! כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יֹאמַר כִּי מְשֻׁגָּע אָנֹכִי! רְאֵה נָא כַּמָּה שְׁעוֹנִים! שְׁעוֹנֵי כֶּסֶף וּשְׁעוֹנֵי זָהָב, מְתַקְתְּקִים בַּיּוֹם, מְתַקְתְּקִים בַּלַּיְלָה, לְכָל שָׁעוֹן – שַׁרְשֶׁרֶת יְקָרָה, רוֹכֵל מְשֻׁגָּע אָנֹכִי. אֶת כֻּלָּם אֲנִי מוֹכֵר בִּמְחִיר דִּינַר זָהָב אֶחָד!

הַחִגֵּר הִתְנוֹדֵד מִצַּד אֶל צַד וְכָל הַשְּׁעוֹנִים הַתְּלוּיִים עַל קְצוֹת הַשַּׁרְשְׁרוֹת הִתְנוֹדְדוּ וְתִקְתְּקוּ בְּקוֹלוֹת נִפְלָאִים. וּמִיכָאֵל הִרְהֵר בְּלִבּוֹ: “אֶקְנֶה בְּדִינָר, אֶמְכֹּר בְּכֶסֶף תּוֹעֲפוֹת, אֶקְנֶה הַיּוֹם – אֶמְכֹּר מָחָר – וּמָחָר אֶהְיֶה עָשִׁיר!”

כָּכָה הִרְהֵר מִיכָאֵל בְּלִבּוֹ וּמַה נִּפְלָא! הָרוֹכֵל הַמּוּזָר כִּוֵּן לְהִרְהוּרָיו שֶׁל מִיכָאֵל וְשָׁר בְּקוֹל עַלִּיז וּמְפַתֶּה:


קְנֵה בְּזֹל וּמְכֹר בְּיֹקֶר,

קוֹם תָּקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר,

עַל כָּל גַּג צִפּוֹר תָּשִׁיר:

“אֲדוֹנִי, אַתָּה עָשִׁיר!”


– הֵא לְךָ דִּינָר וְתֵן לִי אֶת הַשְּׁעוֹנִים, – קָפַץ מִיכָאֵל וְהוֹשִׁיט אֶת הַדִּינָר לַמּוֹכֵר, בְּטֶרֶם תַּסְפִּיק אֱלִישֶׁבַע לַעְצֹר בַּעֲדוֹ.

– מֶכֶר הוּא מֶכֶר! חַ־חַ־חַ! – צָחַק הַמּוֹכֵר בְּקַבְּלוֹ אֶת הַדִּינָר, וֶאֱלִישֶׁבַע כִּסְּתָה עֵינֶיהָ בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ וּבָכְתָה.

מִיכָאֵל לֹא נָתַן לִבּוֹ כִּי אִם לַשְּׁעוֹנִים הַנּוֹצְצִים אֲשֶׁר אֲסָפָם בִּשְׁתֵּי יָדָיו וּתְחָבָם בְּכִיסֵי מְעִילוֹ.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה נֶעְלַם הַמּוֹכֵר וְאֵינֶנּוּ.

– לְכִי לְךָ הַבַּיְתָה וְחַכִּי לִי עַד שׁוּבִי מִן הָעִיר בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל – אָמַר מִיכָאֵל לֶאֱלִישֶׁבַע. וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִרְחִיב צְעָדָיו לָלֶכֶת הָעִירָה, כִּי הָיָה אָץ מְאֹד לְהַעֲשִׁיר. וֶאֱלִישֶׁבַע הָאֻמְלָלָה שָׁבָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ וַתֵּלֶךְ הַבַּיְתָה הָלוֹךְ וּבָכֹה וְלִבָּהּ מְנַבֵּא לָהּ רָעוֹת.


 

ו    🔗

וּמִיכָאֵל הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָעִירָה וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו, וְאוּלָם לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְגֶשֶׁם עַז נִתַּךְ אַרְצָה. מִיכָאֵל הָפַךְ אֶת מְעִילוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַשְּׁעוֹנִים שֶׁלֹּא יֵרָטְבוּ, אַךְ הַגֶּשֶׁם הַשּׁוֹטֵף הִרְטִיב אֶת הַמְּעִיל עַד הַחוּט הָאַחֲרוֹן. כַּאֲשֶׁר הִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם, הָפַךְ מִיכָאֵל אֶת מְעִילוֹ לִרְאוֹת מֶה הָיָה לִשְׁעוֹנָיו. הִתְבּוֹנֵן – וְאֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו. כָּל הַשְּׁעוֹנִים הִתְכַּוְּצוּ וְנִמְעֲכוּ וְהִתְמַרְטְטוּ וּמַרְאֵיהֶם הָיָה כְּמַרְאֵה צְפַרְדְּעִים קְטַנּוֹת מֵתוֹת.

עוֹד מִיכָאֵל מְמַשְׁמֵשׁ בְּמַפַּח נֶפֶשׁ בַּשְּׁעוֹנִים וְזוֹרְקָם אֶחָד אֶחָד וְהִנֵּה – מַה זֹּאת?

בַּרְנַשׁ מוּזָר צָץ וְעָלָה מִן הָאֲדָמָה, הֶעֱוָה אֶת פָּנָיו וְצָחַק צְחוֹק פָּרוּעַ. אַךְ רָאָהוּ מִיכָאֵל וְדָמוֹ קָפָא בְּעוֹרְקָיו: דּוֹמֶה הָיָה לְהַפְלִיא לְמוֹכֵר הַשְּׁעוֹנִים הַחִגֵּר, לְרוֹעֵה הַצֹּאן, לָרוֹכֵל מוֹכֵר הַמִּגְבַּעַת וְהַמִּטְפַּחַת וְלַלֵּץ אֲשֶׁר צָץ פִּתְאֹם מִתּוֹךְ שִׂיא הָעַרְעָר.

הַפַּעַם עָמַד הַלֵּץ בִּמְלוֹא קוֹמָתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים מוּל מִיכָאֵל, שָׁלַח לָשׁוֹן לְעֻמָּתוֹ וְקָרָא בְּלִגְלוּג:

– גַּנָּב! אֵי דִינַר הַזָּהָב?

כֹּה אָמַר וְצָחַק בִּצְחוֹק אַדִּיר וְהַהֵד נִשְׁמַע מִן הֶהָרִים:

– גַּנָּב! גַּנָּב!

מִיכָאֵל רָגַז וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ עַד לְהַשְׁחִית עַל הַלֵּץ אֲשֶׁר פִּתָּהוּ וְגָזַל אֶת הַדִּינָר מִיָּדָיו.

עמ 36.png

– נוֹכֵל וּמְתַעְתֵּעַ! הָשֵׁב אָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ! – צָעַק מִיכָאֵל וְהִכָּה בְּמַקֵּל עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַלֵּץ. אוּלָם הַלֵּץ נִבְלַע בָּאֲדָמָה וּמִיָּד צָץ וְהוֹפִיעַ מִמָּקוֹם אַחֵר:

– גַּנָּב! אֵי דִינַר הַזָּהָב?

מִיכָאֵל רָדַף אַחֲרָיו בְּכָל כֹּחוֹ, רָדַף וְהִכָּה בְּמַקֵּל – וְהַלֵּץ נִבְלָע בָּאֲדָמָה וּמוֹפִיעַ בְּמָקוֹם אַחֵר, נִבְלָע וּמוֹפִיעַ.

כָּכָה רָדַף מִיכָאֵל אֶת הַלֵּץ עַד אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה מִתְעַלֵּף בְּאֶפֶס כֹּחוֹת.

כַּאֲשֶׁר פָּקַח עֵינָיו, רָאָה אִשָּׁה אַחַת זְקֵנָה עוֹמֶדֶת עָלָיו וּמַבִּיטָה בּוֹ בְּרַחֲמִים.

– הַלֵּץ הָרוֹדֵף אוֹתְךָ – אָמְרָה הַזְּקֵנָה – חָזָק מִמְּךָ וְלֹא תוּכַל לוֹ, אוּלָם אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים חָפֵץ אַתָּה לְהִלָּחֵם בּוֹ – זֹאת עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת: שִׂים בְּרֹאשׁ הַמַּקֵּל דִּינָר שֶׁל זָהָב אֲשֶׁר הִשְׂתַּכַּרְתָּ בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְהַךְ בּוֹ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַלֵּץ מַכָּה אַחַת וְלֹא תִשְׁנֶה לוֹ.

בְּבשֶׁת פָּנִים זָחַל מִיכָאֵל וּבָא הָעִירָה כְּמִתְגַּנֵּב, עָיֵף וְרָעֵב וְכָל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ. מִיכָאֵל הָלַךְ אֶל שׁוּק הָעִיר וְהָיָה נוֹשֵׂא סַבָּל. עָבַד בְּזֵעַת אַפָּיו מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב וּשְׂכָרוֹ הָיָה דַל וּמִצְעָר – פְּרוּטָה פְּרוּטוֹתַיִם לְיוֹם.

יוֹם רָדַף יוֹם, שָׁבוּעַ רָדַף שָׁבוּעַ, שָׁנָה הָלְכָה וְשָׁנָה בָּאָה – וּמִיכָאֵל חַי בָּעִיר חַיֵּי עֹנִי וּמִסְכֵּנוּת. וּבְעָנְיוֹ קִבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וַאֲגוֹרָה לַאֲגוֹרָה. וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיָה הַלֵּץ צָץ פִּתְאֹם לְנֶגְדּוֹ מִן הָאֲדָמָה קוֹרֵא בְּאָזְנָיו: – גַּנָּב! גַּנָּב! גַּנָּב! וְנֶעְלָם כָּל־עֻמַּת שֶׁהוֹפִיעַ.


 

ז    🔗

בִּמְלֹאת שֶׁבַע שָׁנִים מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּא אֶל הָעִיר מָנָה מִיכָאֵל אֶת הַפְּרוּטוֹת אֲשֶׁר אָגַר בַּעֲמָלוֹ, וְהִנֵּה הֵן מִצְטָרְפוֹת לְדִינַר זָהָב אֶחָד.

הָלַךְ אֶל שֻׁלְחָנִי אֶחָד וְהֶחֱלִיף אֶת הַפְּרוּטוֹת בְּדִינָר שֶׁל זָהָב. מִיכָאֵל תָּחַב אֶת הַדִּינָר בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַמַּקֵּל וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ.

הוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה הַלֵּץ צָץ וּמוֹפִיעַ נֶגְדּוֹ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, מְעַוֶּה פָּנָיו, צוֹחֵק צְחוֹק פָּרוּעַ וְקוֹרֵא אַחֲרָיו:

– גַּנָּב! אֵי דִּינַר הַזָּהָב?

– הִנֵּה דִינַר הַזָּהָב! – אָמַר מִיכָאֵל וַיַּךְ בְּרֹאשׁ הַלֵּץ כַּאֲשֶׁר הוֹרְתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה.

הַלֵּץ נֶחֱצָה לִשְׁנַיִם, דָּבַק בְּדִינַר הַזָּהָב וְלֹא יָכֹל לְהֵחָלֵץ. מִיכָאֵל הֵרִים אֶת הַמַּקֵּל – וְהַלֵּץ הַדָּבוּק בּוֹ נֶעֱקַר מִן הָאֲדָמָה וְהָיָה תָלוּי וּמְפַרְפֵּר בָּאֲוִיר.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הַלֵּץ הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִתְכַּוֵּץ, הָלוֹךְ וְקָטוֹן עַד אֲשֶׁר הָפַךְ לִקְלִפָּה דַקָּה מִן הַדַּקָּה כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְגַם הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה הָפְכָה לְעָשָׁן כְּחַלְחַל אֲשֶׁר הִסְתַּלְסֵל בֶּחָלָל, נָמוֹג עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְאֵינֶנּוּ.

מִיכָאֵל חָשׁ כִּי אֶבֶן נָגוֹלָה מֵעַל לִבּוֹ. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְצִפֳּרֵי שָׂדֶה צִפְצְפוּ מִכָּל עֵבֶר בְּגִיל.

בְּלֵב קַל וּבְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת שָׁב מִיכָאֵל אֶל בֵּיתוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבָה אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ כְּפוּפָה עַל הַמַּטְוֶה וַתִּטְוֶה חוּטֵי־צֶמֶר וּפָנֶיהָ חִוְרִים כִּפְנֵי מֵת וְיָגוֹן כָּבֵד נִשְׁקָף מֵעֵינֶיהָ. אַךְ רָאֲתָה אֶת מִיכָאֵל קָפְצָה לִקְרָאתוֹ. – הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ נָפְלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רְעוּתוֹ וּבָכוּ.

– שֶׁבַע שָׁנִים עָשִׂיתִי בָּעִיר, – אָמַר מִיכָאֵל, – וְעַתָּה שַׁבְתִּי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

– בְּיָדַיִם רֵיקוֹת? – שָׁאֲלָה אֱלִישֶׁבַע בְּקוֹל פְּחָדִים.

– אָמְנָם, יֵשׁ עִמִּי דִינַר זָהָב, אוּלָם הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ כִּי לֹא שֶׁלִּי הוּא.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּקַע מִיכָאֵל אֶת רֹאשׁ הַמַּקֵּל וַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶת הַדִּינָר אֲשֶׁר בּוֹ הֵמִית אֶת הַלֵּץ. עֵינֵי אֱלִישֶׁבַע אוֹרוּ פִּתְאֹם.

– דִּינַר הַזָּהָב שֶׁלָּנוּ הוּא – אָמְרָה אֱלִישֶׁבַע.

– הַס מִלְּהַזְכִּיר! – אָמַר מִיכָאֵל בַּחֲרָדָה, – אַל תֶּחֶטְאִי בִּשְׂפָתַיִךְ! הֲרֵינִי מְמַהֵר אֶל הַפָּרִיץ וְעוֹד הַיּוֹם אָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ. יָרֵא אָנֹכִי לְהַחֲזִיק בְּכִיסִי דִינָר זָר!

– הִשָּׁקֵט וְהֵרָגַע, יַקִּירִי – אָמְרָה לוֹ אֱלִישֶׁבַע וְדִמְעַת שִׂמְחָה הִתְנוֹצְצָה בְּרִיסֵי עֵינֶיהָ. – הָאֲבֵדָה כְּבָר הוּשְׁבָה לִבְעָלֶיהָ. גַּם אֲנִי לֹא חִבַּקְתִּי יָדַיִם. שֶׁבַע שָׁנִים עָבַדְתִּי וְעָמַלְתִּי בְּכָל כֹּחִי, חָיִיתִי בְּרָעָב וּבְחֹסֶר כֹּל. וּבִמְלֹאת שֶׁבַע שָׁנִים מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נִפְרַדְנוּ הִצְטָרְפוּ הַפְּרוּטוֹת אֲשֶׁר צָבַרְתִּי לְדִינַר זָהָב אֶחָד. הַבֹּקֶר הֵשַׁבְתִּי אֶת הַדִּינָר לִזְקַן הַכְּפָר. דִּינַר הַזָּהָב אֲשֶׁר הִשְׂתַּכַּרְתָּ בְּזֵעַת אַפֶּיךָ – שֶׁלָּנוּ הוּא!

וּבְדִינַר הַזָּהָב פְּרִי־עֲמָלָם בָּנוּ אֶת מִשְׁקָם הַזָּעִיר וַיִּחְיוּ בְּאשֶׁר וּבְנַחַת וּבְשַׁלְוָה עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!