א 🔗
לְמֶלֶךְ אֶחָד הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּנוֹת יְפֵהפִיּוֹת, אֲשֶׁר גָּרוּ לְבַדָּן בְּאַרְמוֹן שַׁיִשׁ כָּחֹל מֻקָּף שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת, סֻכּוֹת־פְּרָחִים חֲמוּדוֹת וּבְרֵכוֹת מַיִם. בַּלַּיְלָה לָנוּ כֻּלָּן בָּאוּלָם הַפְּנִימִי שֶׁלָּאַרְמוֹן, אוּלָם־עַמּוּדִים יָפֶה וּרְחַב־יָדַיִם וּבוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִטּוֹת זָהָב, מִטָּה לְכָל נַעֲרָה.
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא!
אַף כִּי מִדֵּי עֶרֶב בְּעֶרֶב שָׂמוּ הַמְשָׁרְתִים לְיַד הַמִּטּוֹת נַעֲלֵי־מֶשִׁי חֲדָשׁוֹת רְקוּמוֹת פְּנִינִים, נִמְצְאוּ בַּבֹּקֶר כָּל הַנְּעָלִים מְאֻבָּקוֹת וּמְעֻקָּמוֹת וּקְרוּעוֹת, כְּאִלּוּ רֻקַּד בָּהֶן כָּל הַלַּיְלָה.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַעֲבִיר קוֹל בָּאָרֶץ:
– הָאִישׁ אֲשֶׁר יְגַלֶּה אֵיפֹה מְחוֹלְלוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַנְּסִיכוֹת בַּלַּיְלָה יִזְכֶּה בְּאַחַת מֵהֶן אֲשֶׁר יִבְחַר לוֹ וְאַף אֶת כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ יִירַשׁ אַחֲרֵי מוֹתוֹ. וְאוּלָם הָאִישׁ אֲשֶׁר יִתְפָּאֵר בַּשָּׁוְא וְלֹא יַשְׂכִּיל לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה, יֻשְׁלַךְ הַבּוֹרָה בֵּית הַסֹּהַר וְלֹא יִרְאֶה אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יָמִים רַבִּים.
נְסִיכִים וְרוֹזְנִים וּבַחוּרִים רַבִּים גִּבּוֹרֵי־חֶרֶב וִידוּעֵי־שֵׁם נָדְדוּ מִמֶּרְחַקִּים כְּצִפֳּרִים וּבָאוּ לְנַסּוֹת מַזָּלָם.
לֵב כֻּלָּם הָיָה סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי חָכְמָתָם וְעֹז־רוּחָם יַעַמְדוּ לָהֶם בַּנִּסָּיוֹן וְהַהַצְלָחָה תָאִיר לָהֶם פָּנִים.
הָאוֹרְחִים נִתְקַבְּלוּ בִּמְאוֹר־פָּנִים וּבְכָבוֹד רַב, וּבָעֶרֶב עִם חֲשֵׁכָה הָיוּ מוּבָלִים – אִישׁ אִישׁ בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ – אֶל אַרְמוֹן הַשַּׁיִשׁ הַכָּחֹל, אֶל חֶדֶר אֶחָד סָמוּךְ לָאוּלָם הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר בּוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִטּוֹת הַזָּהָב.
הַנְּעָרוֹת לֹא הָיוּ נִשְׁמָרוֹת מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים, הָיוּ מַשְׁאִירוֹת אֶת דַּלְתָּן פְּתוּחָה לִרְוָחָה וּמְנוֹרוֹת הַכֶּסֶף וְהַבְּדֹלַח הָרַבּוֹת הֵאִירוּ אֶת הָאוּלָם בְּאוֹר גָּדוֹל.
אוּלָם, כְּכָל אֲשֶׁר הִתְאַמְּצוּ הַבַּחוּרִים לִהְיוֹת עֵרִים וְקַשּׁוּבִים, הָיוּ עֵינֵי כֻּלָּם נֶעֱצָמוֹת עַד מְהֵרָה בְּאֹרַח־פְּלָאִים וְתַרְדֵּמַת־שִׁכָּרוֹן הָיְתָה נוֹפֶלֶת עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה. בֹּקֶר הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, צִפֳּרֵי הַגַּן מְצַפְצְפוֹת בַּעֲלִיצוּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה זוּגוֹת נַעֲלֵי הַמֶּשִׁי רְקוּמוֹת הַפְּנִינִים כְּבָר הָיוּ בָּלוֹת וּמְבֻקָּעוֹת. כֵּן הָיָה בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְכֵן הָיָה בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי. וּבְבֹקֶר הַיּוֹם הָרְבִיעִי הָיוּ נֶאֱסָרִים בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ וּמֻשְׁלָכִים הַבּוֹרָה, בֵּית הַסֹּהַר.
ב 🔗
וְנַעַר אֶחָד, דַּיָּג עָנִי אֲשֶׁר גָּר בְּיַרְכְּתֵי אֶרֶץ בִּכְפַר דַּיָּגִים נִדָּח, נָטַשׁ יוֹם אֶחָד אֶת סֻכָּתוֹ הַדַּלָּה, נָתַן אֶת דּוּגִיתוֹ וְרִשְׁתּוֹ לְאָחִיו הַקָּטֹן וְיָצָא גַם הוּא אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לְנַסּוֹת מַזָּלוֹ.
בְּדַרְכּוֹ פָּגַשׁ בְּאִישׁ עִוֵּר עוֹמֵד לִפְנֵי קִיר אֲבָנִים, מְמַשֵּׁשׁ וּמְגַשֵּׁשׁ כִּמְחַפֵּשׂ דְּבַר מָה.
– סָבִי, מַה לְּךָ מְמַשֵּׁשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ אֶת עֲפַר הָאֲדָמָה וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? – שָׁאַל הַדַּיָּג טוֹב הַלֵּב.
– מַקְלִי נִשְׁמַט מִיָּדִי וְאֵינֶנּוּ וּמֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד עַתָּה הֲרֵינִי מְגַשֵּׁשׁ לְמָצְאוֹ. רַבִּים עָבְרוּ עַל פָּנַי וְכֻלָּם אָצוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ וְלֹא הוֹאִילוּ לַעֲמֹד רֶגַע לְהָרִים וּלְהוֹשִׁיט לִי אֶת מַקְלִי וְעַתָּה אֵיךְ אֶעֱשֶׂה דַרְכִּי, וּמַקְלִי הַנֶּאֱמָן, אֲשֶׁר הָיָה לִי לְעֵינַיִם מִנְּעוּרַי, אֵינֶנּוּ אִתִּי?
הַדַּיָּג הֵרִים אֶת הַמַּקֵּל אֲשֶׁר הָיָה מוּטָל עַל הָאָרֶץ וְהוֹשִׁיטוֹ לָעִוֵּר.
– הִנֵּה הַמַּקֵּל – אָמַר הַדַּיָּג– וְעַתָּה לֵךְ לְדַרְכְּךָ בְּשָׁלוֹם.
– חֵן חֵן, נַעֲרִי הַטּוֹב – אָמַר הָעִוֵּר. – הַגִּידָה לִי לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת וּמַה תְּבַקֵּשׁ בְּסֵתֶר לְבָבְךָ.
– הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל עִיר הַמְּלוּכָה. אִלּוּ יָדַעְתִּי אֵיפֹה רוֹקְדוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַנְּסִיכוֹת בַּלַּיְלָה, כִּי אָז לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי בָּאָרֶץ.
הָעִוֵּר הוֹצִיא מִצִּקְלוֹנוֹ מְעִיל יָשָׁן אָפוֹר כְּעֵין הֶעָשָׁן וְאָמַר:
– זְכֹר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלֶּה ושְׁמֹר לַעֲשׂוֹתָם: אַל תִּשְׁתֶּה מִן הַיַּיִן אֲשֶׁר תִּמְזֹגְנָה לְךָ בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וּבְהִפָּרֶדְךָ מֵעָלַי תִּלְבַּשׁ אֶת הַמְּעִיל הַזֶּה וְהָיִיתָ רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּהְיֶה עִמָּן בַּלַּיְלָה תִּקַּח לְךָ שֶׁמֶץ מָה לְמַזְכֶּרֶת וּלְעֵדוּת.
הַזָּקֵן פָּנָה לְדַרְכּוֹ וְהַנַּעַר שָׂם פָּנָיו הָעִירָה.
ג 🔗
וְהַנְּעָרוֹת לֹא שָׂמוּ לִבָּן לָאוֹרֵחַ הַבָּא. הַדַּיָּג עָמַד לְיַד הַחַלּוֹן וְהִשְׁקִיף עַל הַגַּן אֲשֶׁר אוֹר הַיָּרֵחַ הָיָה שָׁפוּךְ עָלָיו.
אַחַת הַנְּעָרוֹת קָרְבָה אֵלָיו וְהִגִּישָׁה לוֹ גְבִיעַ יַיִן בְּרֹב נִמּוּס.
הַדַּיָּג לָקַח אֶת הַכּוֹס מִיָּדָהּ בְּתוֹדָה וּבִבְרָכָה. אַךְ בְּאֵין רוֹאִים שָׁפַךְ אֶת הַיַּיִן מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְאַחַר הִגִּישׁוֹ אֶל פִּיו וְהֵנִיעַ רֹאשׁוֹ אָחוֹרָה בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים כְּאִלּוּ גָמַע אֶת הַיַּיִן עַד תֻּמּוֹ. אַחֲרֵי כֵן צָנַח תַּחְתָּיו, עָצַם עֵינָיו וְהֵחֵל לִנְחֹר.
כִּשְׁמֹעַ בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹל הַנַּחַר הִבְרִיקוּ עֵינֵיהֶן מִשִּׂמְחָה. קָמוּ, פָּתְחוּ אֶת אַרְגְּזֵי בִּגְדֵיהֶן, הוֹצִיאוּ בְּחִפָּזוֹן שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת כַּעֲלֵי הַחֲבַצֶּלֶת, הִתְלַבְּשׁוּ כְּהֶרֶף עַיִן וְאָמְרוּ לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פַּעֲמֵיהֶן. אַךְ הַצְּעִירָה בָּאֲחָיוֹת, אֲשֶׁר הָיְתָה יָפָה מִכֻּלָּן, אָמְרָה:
– נִדְמֶה לִי כִּי הָאִישׁ פָּקַח עֵינָיו רֶגַע. לִבִּי אוֹמֵר לִי כִּי הָעֶרֶב אֵין הַכֹּל מִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה!
אָמְרָה הַבְּכִירָה:
– פְּתַיָּה! הֲלֹא תִזְכְּרִי כַּמָּה בַּחוּרִים אָרְבוּ לָנוּ לְגַלּוֹת סוֹדֵנוּ וְאֶת כֻּלָּן הִכְרִיעַ סַם הַשֵּׁנָה הַנִּפְלָא אֲשֶׁר מָסַכְנוּ בַּיַּיִן הַמָּתוֹק. הַדַּיָּג הַזֶּה גַם הוּא כְּבָר שָׁתָה אֶת כּוֹסוֹ עַד תֻּמָּהּ.
הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת הֶחֱזִיקוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בִּידֵיהֶן, קָרְבוּ אֶל הַיָּשֵׁן וּבְחָנוּהוּ מִצִּדֵּי צְדָדָיו.
– אָכֵן יָשֵׁן הוּא וְלֹא יָקוּם עַד אוֹר הַבֹּקֶר אָמְרוּ הַנְּעָרוֹת בִּרְאוֹתָן כִּי אֵינֶנּוּ מֵנִיעַ יָד אוֹ רֶגֶל, כִּבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת וּפָנוּ לָלֶכֶת מֵעָלָיו.
אָז מָחֲאָה הַבַּת הַבְּכִירָה כַּף אֶל כַּף שָׁלשׁ פְּעָמִים וּבָרִצְפָּה נִפְתְּחָה דֶּלֶת סְתָרִים, אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ מַדְרֵגוֹת לוּלְיָנִיּוֹת כְּמַדְרֵגוֹת הַמִּגְדָּל, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַנְּסִיכוֹת יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת. כְּשֶׁנָּטְתָה הָאַחֲרוֹנָה לָרֶדֶת, קָפַץ הַדַּיָּג מִמְּקוֹמוֹ, לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָעִוֵּר וּמִיָּד הָפַךְ לִהְיוֹת רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.
בְּמַהֲרוֹ לָרֶדֶת אַחֲרֵי הַנְּעָרוֹת דָּרַךְ בְּלִי מֵשִׂים עַל שׁוּלֵי שִׂמְלַת הַצְּעִירָה. הַנַּעֲרָה נִבְהֲלָה עַד מְאֹד וְצָעֲקָה אֶל אַחְיוֹתֶיהָ:
– מִי שֶׁהוּא אוֹחֵז בְּשׁוּלֵי שִׂמְלָתִי!
– הַסִּי, מוּגַת לֵב! – אָמְרָה לָהּ הַבְּכִירָה, – הֲלֹא עֵינַיִךְ רוֹאוֹת כִּי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ. הִנֵּה מַסְמֵר בּוֹלֵט מִן הַקִּיר, אֵין זֹאת כִּי נֶאֶחְזָה הַשִּׂמְלָה. שׁוּבִי נָא לִמְנוּחָתֵךְ.
שָׁעָה קַלָּה יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הָאֲפֵלוֹת וְאַחַר נִפְתַּח לִפְנֵיהֶן שַׁעַר. עָבְרוּ אֶת הַשַּׁעַר וּבָאוּ אֶל חֹרְשָׁה אַחַת נִפְלָאָה, אֲשֶׁר כָּל עֵצֶיהָ כֶּסֶף טָהוֹר. הַדַּיָּג קָטַף לוֹ עֲלֵה־כֶּסֶף קָטָן לְמַזְכֶּרֶת. עָבְרוּ אֶת חֹרְשַׁת הַכֶּסֶף וּבָאוּ אֶל חֹרְשַׁת זָהָב וּמִשָּׁם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת וּבָאוּ אֶל חֹרְשָׁה שְׁלִישִׁית, אֲשֶׁר עֵצֶיהָ בְּדֹלַח וְעַל עֲנָפֶיהָ מְנַצְנְצוֹת וּבוֹרְקוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת. מִשָּׁם הִגִּיעוּ וּבָאוּ אֶל אֲגָם גָּדוֹל. עַל חוֹף הָאֲגָם עָמְדוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה סִירוֹת לְבָנוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר נְסִיכִים לְבוּשִׁים מְעִילֵי־עֶרֶב שְׁחוֹרִים יוֹשְׁבִים בַּסִּירוֹת לְאוֹר הַיָּרֵחַ וְכֻלָּם יָפִים לְהַפְלִיא. בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ הֵרִימוּ שׁוּלֵי שִׂמְלוֹתֵיהֶן הַלְּבָנוֹת וְנִכְנְסוּ לַסִּירוֹת, נַעֲרָה בְּסִירָה, נַעֲרָה בְּסִירָה.
הַדַּיָּג הָלַךְ חֶרֶשׁ אַחַר הַצְּעִירָה בָּאֲחָיוֹת וְנִכְנַס עִמָּהּ אֶל הַסִּירָה וְיָשַׁב בֵּינָהּ וּבֵין הַנָּסִיךְ.
– מַה מּוּזָר הַדָּבָר! – אָמַר הַנָּסִיךְ – אַף כִּי חוֹתֵר אֲנִי בְּכָל כֹּחִי, מִתְנַהֶלֶת הַסִּירָה בִּכְבֵדוּת, כְּאִלּוּ עוֹד מִישֶׁהוּ יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסִּירָה.
– אֵין זֹאת כִּי רוּחַ רָעָה נָחָה עָלֶיךָ הָעֶרֶב, אוֹ יָדְךָ רָפָה וְאֵינָהּ אוֹחֶזֶת בַּמְּשׁוֹטִים הָכֵן.
פְּנֵי הַנָּסִיךְ קָדְרוּ וְהַשְּׁנַיִם שָׁתְקוּ וְלֹא דִבְּרוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה.
הַסִּירָה חָצְתָה אֶת הָאֲגָם וְהִגִּיעָה אֶל עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֲגָם. עַל הַחוֹף עָמְדָה סִירָה יָפָה שֶׁמִּמֶּנָּה בָּקְעוּ קוֹלוֹת נוֹגְנִים וְשָׁרִים וְקוֹל חֲצוֹצְרוֹת וּנְבָלִים וְכִנּוֹרוֹת. עָלוּ מִן הַמַּיִם וְנִכְנְסוּ לַסִּירָה, וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת.
וְהַדַּיָּג הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה מְרַקֵּד יְחִידִי בֵּין הָרוֹקְדִים וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ. כְּשֶׁאַחַד הַנְּסִיכִים מָזַג גְּבִיעַ יַיִן לַנַּעֲרָהּ הַצְּעִירָה, קָרַב הַדַּיָּג וְגָמַע אֶת הַיַּיִן עֵד תֻּמּוֹ.
שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם מַה נִּבְהֲלָה הַנַּעֲרָה בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַגָּבִיעַ הָרֵיק!
ד 🔗
כָּךְ עָבַר הַלַּיְלָה בַּנְּעִימִים, וּבְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר טֶרֶם שַׁחַר נִפְרְדוּ הַנְּעָרוֹת מִן הַנְּסִיכִים וְשָׁבוּ הָאַרְמוֹנָה.
כְּשֶׁהִתְחִילוּ לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת אֶל הָאַרְמוֹן הַכָּחֹל, רָץ הַדַּיָּג בְּרֹאשׁ וּמִהֵר לִשְׁכַּב בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב שָׁם בְּרֵאשִׁית הָעֶרֶב. וְהַנְּעָרוֹת עָלוּ אַחֲרָיו בַּעֲצַלְתַּיִם, כִּי הָיוּ עֲיֵפוֹת. בְּטֶרֶם תִּשְׁכַּבְנָה לִישֹׁן הִדְלִיקוּ נֵרוֹת וּבָחֲנוּ אֶת פְּנֵי הַדַּיָּג אִם אָמְנָם יָשֵׁן הוּא. וּבְשָׁמְעָן אֶת קוֹל נַחֲרָתוֹ נָשְׁמוּ לִרְוָחָה וְאָמְרוּ:
– גַּם הַלַּיְלָה הַזֶּה עָבַר וְסוֹדֵנוּ לֹא נִגְלָה.
בֹּקֶר יוֹם הַמָּחֳרָת לֹא דִבֶּר הַדַּיָּג דָּבָר וּבְלִבּוֹ גָמַר אֹמֶר לָצֵאת עִם הַנְּעָרוֹת גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא. וְכֵן עָשָׂה. וּבַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתוֹ בַּסִּירָה עִם הַנְּעָרוֹת לָקַח מִידֵי הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה שׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה אֲשֶׁר הֶחֱזִיקָה בְּיָדֶיהָ.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נִקְרָא לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ.
– אֵיפֹה רוֹקְדוֹת בְּנוֹתַי בַּלֵּילוֹת? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.
– עִם שְׁנֵים עָשָׂר נְסִיכִים בַּסִּירָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאֲדָמָה – עָנָה הַדַּיָּג.
סִפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו וְהֶרְאָה לוֹ אֶת שְׁלשֶׁת הֶעָלִים אֲשֶׁר קָטַף: עֲלֵה הַכֶּסֶף, עֲלֵה הַזָּהָב וַעֲלֵה הַבְּדֹלַח, וְאֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָאֲדֻמָּה.
מִשֶּׁנּוֹכַח הַמֶּלֶךְ כִּי אָכֵן אֱמֶת בְּפִי הַדַּיָּג, קָרָא לִבְנוֹתָיו לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו וְאָמַר לַדַּיָּג:
– הִנֵּה בְּנוֹתַי, בְּחַר לְךָ אֶת אֲשֶׁר יָשְׁרָה בְּעֵינֶיךָ.
הַדַּיָּג בָּחַר בַּנַּעֲרָה הַצְּעִירָה אֲשֶׁר מִיָּדֶיהָ לָקַח אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָאֲדֻמָּה.
הִנֵּה כִּי כֵן פָּתַר הַנַּעַר הַדַּיָּג הֶעָנִי אֶת חִידַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַנְּעָרוֹת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וּבִזְכוּת הַחֶסֶד הַמְּעַט אֲשֶׁר עָשָׂה עִם הַזָּקֵן הָעִוֵּר – הֵאִיר מַזָּלוֹ, נָשָׂא אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה וְאַף הִגִּיעַ לְכֶתֶר מַלְכוּת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות