א 🔗
הָיֹה הָיוּ מֶלֶךְ וּמַלְכָּה וְלָהֶם שְׁלשָׁה בָּנִים יָפִים וְעַזִּים כִּנְשָׁרִים, וְלֹא הָיָה כְּיָפְיָם בְּכָל הָאָרֶץ.
וּבְהַגִּיעַ עִתָּם לָשֵׂאת לָהֶם נָשִׁים קָרָא אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אֲבִיהֶם וְאָמַר לָהֶם:
– בָּנַי נְשָׁרַי! הִגִּיעָה עִתְּכֶם לָשֵׂאת לָכֶם נָשִׁים.
– כֵּן דִּבַּרְתָּ, אָבִינוּ, הִגִּיעָה הָעֵת.
– אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ אֶת קַשְׁתוֹתֵיכֶם, קַשְׁתּוֹת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לָכֶם, מַלְאוּ כַּפְּכֶם חִצֵּי נְחשֶׁת וִירוּ בְּכָל כֹּחַ. הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יִפֹּל הַחֵץ מִשָּׁם תִּקְחוּ לָכֶם אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.
וְכֵן עָשׂוּ.
הַבְּכוֹר מָשַׁךְ בְּקַשְׁתּוֹ – וְהַחֵץ נֶעְלַם בָּעֲנָנִים, עָף אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְנָפַל בְּגַן אַחַד הַמְּלָכִים.
וּבַת הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בְּגַנּוֹ נָפַל הַחֵץ, הִתְהַלְּכָה לָהּ בַּגַּן עֲגוּמָה וַעֲצוּבַת־רוּחַ, וְהִנֵּה חֵץ נְחשֶׁת נוֹפֵל לְרַגְלֶיהָ. וַתְּרִימֵהוּ וַתְּבִיאֵהוּ אֶל אָבִיהָ כְּמִתְפָּאֶרֶת:
– אֶת הַחֵץ הַזֶּה מָצָאתִי בַּגָּן. מַה נָּאֶה הוּא, הֲלֹא כֵן?
רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הַחֵץ וְאָמַר:
– חֵץ הַגּוֹרָל הוּא. הָאִישׁ אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת הַחֵץ מִיָּדֵךְ תַּגִּידִי לוֹ: לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת הַחֵץ עַד אִם תִּשָּׂאֵנִי לְאִשָּׁה.
לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּבֶן הַמֶּלֶךְ הַבְּכוֹר בָּא רָכוּב עַל סוּסוֹ וּבִקֵּשׁ אֶת חִצּוֹ מֵאֵת בַּת הַמֶּלֶךְ. עָנְתָה בַּת הַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׂם אָבִיהָ בְּפִיהָ:
– לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת חִצְּךָ עַד אִם תִּשָּׂאֵנִי לְאִשָּׁה.
וּבֶן הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר שָׁמַר אֶת מִצְוַת אָבִיו, אֵרַשׂ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ לוֹ לְאִשָּׁה וַיִּרְכַּב לְדַרְכּוֹ.
ב 🔗
בְּהַגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הָאָח הַשֵּׁנִי, מָשַׁךְ אַף הוּא בְּקַשְׁתּוֹ – וְחִצּוֹ הִתְנַשֵּׂא בֵּין הָעֲנָנִים וּבֵין צַמְרוֹת עֲצֵי הַיַּעַר וְנָפַל בְּגַנּוֹ שֶׁל אַחַד הָרוֹזְנִים.
וּבַת הָרוֹזֵן יוֹשֶׁבֶת עַל מַדְרֵגַת שַׁיִשׁ צְחוֹרָה מִמַּדְרֵגוֹת הָאַרְמוֹן וְהִנֵּה חֵץ־נְחשֶׁת נוֹפֵל לְרַגְלֶיהָ. הֵרִימָה אֶת הַחֵץ וְרָצָה אֶל אָבִיהָ.
– רְאֵה, אָבִי! מַה נִּפְלָא הַחֵץ אֲשֶׁר נָפַל הַיּוֹם לְרַגְלַי!
– הָאִישׁ אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת הַחֵץ מִיָּדֵךְ, תַּגִּידִי לוֹ: לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת הַחֵץ עַד אִם תִּשָּׂאֵנִי לְאִשָּׁה.
כַּאֲשֶׁר בָּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי לְבַקֵּשׁ אֶת חִצּוֹ, אָמְרָה לוֹ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׂם אָבִיהָ בְּפִיהָ, וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה.
אָז הִגִּיעַ תּוֹר בֶּן הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, גַּבְרִיאֵל שְׁמוֹ. הַפַּעַם לֹא הִגְבִּיהַּ הַחֵץ לָעוּף, אַף לֹא הִרְחִיק, כִּי נָפַל בְּאַחַת הַבִּצּוֹת בְּאַחַד הַכְּפָרִים.
וּצְפַרְדְּעָה יוֹשֶׁבֶת בַּבִּצָּה בְּפֶתַח הָאֲדָמָה מְקַרְקֶרֶת וּמְקַעְקַעַת:
– קַוֵּה־אוֹ־גְוַע! קַוֵּה־אוֹ־גְוַע!
בָּא בֶּן הַמֶּלֶךְ רָכוּב עַל סוּסוֹ וְאָמַר לַצְּפַרְדְּעָה:
– תְּנִי לִי אֶת חִצִּי.
– לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ בִּלְתִּי אִם תִּשָּׂאֵנִי לְאִשָּׁה.
נִבְהַל בֶּן הַמֶּלֶךְ:
– הֲזֹאת אִשְׁתִּי אֲשֶׁר יָעַד לִי הַגּוֹרָל?
שָׁב הַבַּיְתָה וְלִבּוֹ בּוֹכֶה בְּקִרְבּוֹ.
הִנֵּה כִּי כֵן שָׁבוּ הַבְּכוֹר וּמִשְׁנֵהוּ מִדַּרְכָּם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב וְגַבְרִיאֵל אֲחִיהֶם הַצָּעִיר שָׁב אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת בָּנָיו:
– בָּנַי נְשָׁרַי! מָה הַכַּלּוֹת אֲשֶׁר יָעַד לָכֶם הַגּוֹרָל?
עָנָה הַבְּכוֹר: – בְּגוֹרָלִי נָפְלָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית בַּת הַמֶּלֶךְ.
עָנָה מִשְׁנֵהוּ: – וַאֲנִי – בְּגוֹרָלִי נָפְלָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית בַּת הָרוֹזֵן.
אַךְ גַּבְרִיאֵל, הַבֵּן הַצָּעִיר, הֶחֱרִישׁ וּדְמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינָיו.
– לָמָּה זֶה תִּבְכֶּה, בְּנִי?
– הִנֵּה אַחַי הַגְּדוֹלִים מָצְאוּ לָהֶם נָשִׁים לְפִי עֶרְכָּם וְאָנֹכִי – אֲבוֹי, כִּי צְפַרְדְּעָה יְרַקְרַקָּה נָפְלָה בְּגוֹרָלִי, מָה אֶעֱשֶׂה?
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:
– קָחֶנָּה, בְּנִי, כִּי בְּגוֹרָלְךָ נָפָלָה.
ג 🔗
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָשְׂאוּ לָהֶם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ אִישׁ אִשְׁתּוֹ, הַבְּכוֹר נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ, מִשְׁנֵהוּ אֶת בַּת הָרוֹזֵן, וְגַבְרִיאֵל נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת הַצְּפַרְדְּעָה הַיְרַקְרֶקֶת.
יוֹם אֶחָד אָמַר הַמֶּלֶךְ לְנַסּוֹת אֶת כַּלּוֹתָיו וְאָמַר לָהֶן:
– אֱרֹגְנָה לִי עַד אוֹר הַבֹּקֶר שָׁלשׁ מִטְפָּחוֹת, אִשָּׁה אִשָּׁה אֶת מִטְפַּחְתָּהּ תֶּאֱרֹג וְאָנֹכִי אֶרְאֶה וְאֶשְׁפֹּט: מִטְפַּחַת מִי תִהְיֶה הַנָּאָה בַּמִּטְפָּחוֹת?
גַּבְרִיאֵל בָּא הַבַּיְתָה מַחֲרִישׁ וְלֹא הִגִּיד לְאִשְׁתּוֹ הַצְּפַרְדְּעָה מִטּוֹב וְעַד רַע, כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע וּבָכָה.
הַצְּפַרְדְּעָה קִרְטְעָה וּבָאָה לִקְרָאתוֹ:
– לָמָּה תִּבְכֶּה? – שָׁאֲלָה.
– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה וְהַמֶּלֶךְ אָבִי אָמַר לְכַלּוֹתָיו לֶאֱרֹג לוֹ שָׁלשׁ מִטְפָּחוֹת?
אָמְרָה לוֹ הַצְּפַרְדְּעָה:
– אַל תִּבְכֶּה, אִישִׁי, שְׁכַב וִישַׁן וּמָחָר הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם.
גַּבְרִיאֵל נִרְדַּם וְהַצְּפַרְדְּעָה פָּשְׁטָה אֶת עוֹרָהּ, יָצְאָה אֶל הֶחָצֵר וְקִרְקְרָה:
– קַוֵּה־אוֹ־גְוַע! קַוֵּה־אוֹ־גְוַע!
וּנְעָרוֹת נִפְלָאוֹת הוֹפִיעוּ וַתֶּאֱרֹגְנָה אֶת הַמִּטְפַּחַת בַּחֲרִיצוּת כַּפַּיִם וּבְטוּב טַעַם.
הַצְּפַרְדְּעָה הִנִּיחָה אֶת הַמִּטְפַּחַת לִפְנֵי אִישָׁהּ הַיָּשֵׁן, לָבְשָׁה אֶת עוֹרָהּ וְהִנֵּה הִיא צְפַרְדֵּעַ יְרַקְרַקָּה כְּבָרִאשׁוֹנָה.
בֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ רָאָה גַבְרִיאֵל אֶת הַמִּטְפַּחַת וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו, כִּי לֹא רָאָה כַּיֹּפִי הַזֶּה מֵעוֹדוֹ.
וְהַמֶּלֶךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמִּטְפַּחַת לְקָחָהּ לְפָאֵר בָּהּ אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. וּשְׁתֵּי הַמִּטְפָּחוֹת הָאֲחֵרוֹת לֹא תֹאַר הָיָה לָהֶן וְלֹא הָדָר וַיִּתְּנֵן אֶל בֵּית הַמְבַשְּׁלִים, לְנַגֵּב בָּהֶן אֶת הַכֵּלִים.
אַחַר נִסָּה אֶת כַּלּוֹתָיו בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה:
– מִי מִן הַכַּלּוֹת תֹּאפֶה אֶת הַטּוֹבָה בָּעוּגוֹת?
וְגַם בַּפַּעַם הַזֹּאת בָּכָה גַבְרִיאֵל, בָּא הַבַּיְתָה אָבֵל, וְלֹא דִבֶּר אֶל אִשְׁתּוֹ מִטּוֹב וְעַד רָע.
– לָמָּה תִבְכֶּה? – שָׁאֲלָה הַצְּפַרְדְּעָה.
– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה וְאָבִי צִוָּה עַל כַּלּוֹתָיו לֶאֱפֹת עוּגוֹת וְאַתְּ לֹא תָבִינִי בַּדָּבָר.
– אַל תִּתְעַצֵּב אֶל לִבֶּךָ, שְׁכַב וִישַׁן וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם יָבוֹא.
וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִתְגַנְּבוּ שְׁתֵּי הַכַּלּוֹת אֶל גִּיסָתָן הַצְּפַרְדְּעָה, לְמַעַן תַּעֲשֶׂינָה גַם הֵן כְּמוֹתָהּ.
הַצְּפַרְדְּעָה עָשְׂתָה בָּצֵק וְהֶחֱמִיצַתּוּ בִּשְׂאוֹר. הַבָּצֵק עָלָה וְהִתְפַּשֵּׁט עַל סְבִיבָיו. אַחַר טִפְּסָה עַל הַתַּנּוּר, נִקְּבָה בּוֹ חוֹר וְשָׁפְכָה אֶת הַבָּצֵק אֶל פִּי הַחוֹר וְהַבָּצֵק הִשְׂתָּרַע עַל רִצְפַּת הַתַּנּוּר.
וּשְׁתֵּי הַנָּשִׁים רָאוּ – וַתְּמַהֵרְנָה אִשָּׁה אֶל בֵּיתָהּ.
ד 🔗
אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלְכוּ גִיסוֹתֶיהָ, פָּשְׁטָה הַצְּפַרְדְּעָה אֶת עוֹרָהּ, יָצְאָה הֶחָצֵרָה וְקִרְקְרָה: – קַוֵּה־אוֹ־גְוַע! קַוֵּה־אוֹ־גְוַע!
הוֹפִיעוּ שֶׁבַע נַעֲרוֹתֶיהָ, וַתְּצַו עֲלֵיהֶן:
– נַעֲרוֹתַי! כַּלֶּינָה אֶת מְלֶאכֶת הָאֲפִיָּה עַד אוֹר הַבֹּקֶר.
וְהָעוּגוֹת אֲשֶׁר נֶאֱפוּ יָפוֹת הָיוּ כַּשֶּׁמֶשׁ. אָז לָבְשָׁה הַצְּפַרְדְּעָה אֶת עוֹרָהּ וַתִּשְׁלַח אֶת הָעוּגוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ.
רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָעוּגוֹת וַיְצַו לְהַעֲלוֹתָן עַל שֻׁלְחָנוֹ וְאֶת הָעוּגוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ שְׁתֵּי הַכַּלּוֹת הָאֲחֵרוֹת צִוָּה לְהַשְׁלִיךְ לַכְּלָבִים.
אַחַר אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל בָּנָיו:
– בּוֹאוּ בְּיוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי אֶל אַרְמוֹנִי לַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָכֶם וְלִנְשׁוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר לְקַחְתֶּם לָכֶם.
שָׂמְחוּ הַשְּׁנַיִם וְהָאֶחָד הִתְעַצֵּב: אֵיכָכָה יָבִיא אֶת הַצְּפַרְדְּעָה אֶל הַמִּשְׁתֶּה לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה?
וַיָּבוֹא הַבַּיְתָה מַחֲרִישׁ וְלֹא דִבֶּר עִם אִשְׁתּוֹ מִטּוֹב וְעַד רָע, וַיָּסֶב פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיֵּבְךְּ.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ:
– לָמָּה תִּבְכֶּה?
– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה וְאָבִי הַמֶּלֶךְ קָרָא לָנוּ אֶל הַמִּשְׁתֶּה וְאֵיךְ אָבִיא עִמִּי צְפַרְדֵּעַ לַמִּשְׁתֶּה?
– אַל תִּבְכֶּה, אִישִׁי, שְׁכַב וִישַׁן. הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם.
בֹּקֶר קָם, לָבַשׁ בְּגָדָיו, הִתְבּוֹנֵן בִּדְאָגָה אֶל הַצְּפַרְדְּעָה וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה.
אָמְרָה לוֹ הַצְּפַרְדְּעָה:
– לֶךְ לְךָ לְפָנַי. אוּלָם כְּשֶׁאַךְ יָחֵל גֶּשֶׁם לְנַטֵּף יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אִשְׁתְּךָ בַּטַּל רוֹחֶצֶת וּכְשֶׁהַבָּרָק יַבְרִיק יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אִשְׁתְּךָ בִּגְדֵי מִכְלוֹל לוֹבֶשֶׁת, וּכְשֶׁהָרַעַם יִרְעַם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אִשְׁתְּךָ קְרֵבָה וּבָאָה.
וְגַבְרִיאֵל עָלָה עַל הַסּוּס וּבָא בְּגַפּוֹ אֶל הַמִּשְׁתֶּה. מָצָא שָׁם אֶת אֶחָיו הַגְּדוֹלִים, הֵם וּנְשׁוֹתֵיהֶם לְבוּשִׁים כֻּלָּם פְּאֵר. וְהַכַּלּוֹת גִּיסוֹתָיו עוֹמְדוֹת בְּזָהָב וּבְמֶשִׁי, עוֹנְדוֹת מַחֲרוֹזוֹת פְּנִינִים וְיַהֲלֻמִּים.
לָעֲגוּ עָלָיו אֶחָיו הַגְּדוֹלִים:
– לָמָּה זֶה, גַבְרִיאֵל, בָּאתָ בְּגַפֶּךָ? וּמַדּוּעַ לֹא צָרַרְתָּ אֶת אִשְׁתְּךָ הַנָּאָה בְּמִטְפַּחַת וַהֲבֵאתָהּ עִמְּךָ לְמַעַן נִרְאֶנָּה?
– אַל תַּלְעִיגוּ כִּי הִנֵּה הִיא הוֹלֶכֶת אַחֲרַי.
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְטִפֵּי גֶשֶׁם הֵחֵלּוּ נוֹטְפוֹת וַיֹּאמֶר:
– עַתָּה אִשְׁתִּי הַיְקָרָה רוֹחֶצֶת בְּטַל.
וְהָאַחִים מַלְעִיגִים:
– מֶה הָיָה לְךָ? הֲמִדַּעְתְּךָ יָצָאתָ?
עוֹדָם מְדַבְּרִים וּבָרָק הִבְהֵב בַּשָּׁמַיִם.
– עַתָּה הִיא לוֹבֶשֶׁת מִכְלוֹל.
וְהָאַחִים מָשְׁכוּ בְּכָתֵף וְלֹא עָנוּהוּ דָבָר, כִּי אָמְרוּ בְּלִבָּם: הִנֵּה נִשְׁתַּגַּע אָחִינוּ כִּי תַהְפּוּכוֹת יְדַבֵּר.
וְהִנֵּה הִרְעִים רַעַם אַדִּיר עַד אֲשֶׁר הִזְדַּעְזַע הָאַרְמוֹן.
– הִנֵּה הִיא בָּאָה, אִשְׁתִּי הַנָּאָה.
וְאָכֵן לִפְנֵי מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ שֶׁלָּאַרְמוֹן נֶעֶצְרָה מֶרְכָּבָה הֲדוּרָה רְתוּמָה לְשִׁשָּׁה סוּסִים לְבָנִים, וּבְרִדְתָּהּ מֵהַמֶּרְכָּבָה וּבְהוֹפִיעָהּ לְעֵינֵי כֹּל – עָמְדוּ הָרוֹאִים מַחֲרִישִׁים וּמִשְׁתָּאִים, כִּי לֹא רָאוּ מֵעוֹדָם כַּיֹּפִי הַזֶּה. כָּל הָרוֹאִים קָפְאוּ עַל עָמְדָם כִּנְצִיבֵי שַׁיִשׁ וְלֹא קָמָה בָּהֶם רוּחַ.
וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְכָל הַשָּׂרִים וְהַפַּרְתְּמִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים לֹא גָרְעוּ מִמֶּנָּה עֵינֵיהֶם וְלֹא שָׂבְעוּ לַחֲזוֹת בְּיָפְיָהּ.
ה 🔗
וְהַמִּשְׁתֶּה הֵחֵל. בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה הָיְתָה הַיְפֵהפִיָּה מַכְנִיסָה בֶּצַע־לֶחֶם אֶל פִּיהָ וּבֶצַע־לֶחֶם הָיְתָה זוֹרֶקֶת אֶל פִּי־הַשַּׁרְווּל וְכֵן עָשְׂתָה גַם לַמָּרָק – כַּף מָרָק אַחַת הָיְתָה מַכְנֶסֶת אֶל הַפֶּה וְכַף מָרָק אַחַת אֶל פִּי הַשַּׁרְווּל.
בְּתֹם הַסְּעֻדָּה יָצְאוּ הַקְּרוּאִים הֶחָצֵרָה אֶל גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. הַתִּזְמֹרֶת הֵחֵלָּה מְנַגֶּנֶת וְהַמֶּלֶךְ הִזְמִין אֶת כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת הַבֵּן הַבְּכוֹר לְחוֹלֵל עִמּוֹ, אוּלָם הִיא מֵאֲנָה. הִזְמִין אֶת כַּלָּתוֹ הַשְּׁנִיָּה וַתְּמָאֵן גַּם הִיא, כִּי אָמְרוּ: תִּרְקֹד הַיְפֵהפִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה.
וַיַּזְמֵן אֶת אֵשֶׁת גַבְרִיאֵל וַתֵּצֵא עִם הַמֶּלֶךְ בְּמָחוֹל, וַתְּחוֹלֵל כִּמְרַחֶפֶת וְלֹא נָגְעָה כַּף רַגְלָהּ בָּאֲדָמָה וַיִּיף רִקּוּדָהּ לְהַפְלִיא.
הִיא מְרַקֶּדֶת וַתְּנַעֵר אֶת יַד יְמִינָהּ וַתַּשְׁלֵךְ מִשַּׁרְווּלָהּ אֶת בֶּצַע־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הִטְמִינָה – וְהִנֵּה בֶּצַע־הַלֶּחֶם הַנּוֹפֵל הָפַךְ לְגַן יָפֶה וּבַגַּן עַמּוּד שַׁיִשׁ וְחָתוּל זוֹחֵל סְבִיבוֹ. וְהֶחָתוּל, בַּעֲלוֹתוֹ עַל הָעַמּוּד – יָשִׁיר שִׁירִים, וּבְרִדְתּוֹ – יְסַפֵּר סִפּוּרִים.
אָז תְּנַעֵר אֶת שַׁרְווּל שְׂמֹאלָהּ וַיּוֹפַע פֶּלֶג מַיִם בַּגַּן וּבַרְבּוּרִים זַכִּים שָׁטִים בְּמֵימָיו. וַיַּעַמְדוּ הָרוֹאִים פְּעוּרֵי פֶּה מִשְׁתּוֹמְמִים לַפֶּלֶא הַגָּדוֹל.
כְּכַלּוֹתָהּ לְרַקֵּד שָׁבָה לָשֶׁבֶת לִימִין גַּבְרִיאֵל.
אָז תֵּצֶאנָה הַשְּׁתַּיִם בְּמָחוֹל וַתְּנַעֵרְנָה אֶת שַׁרְווּל יְמִינָן – וַעֲצָמוֹת הָשְׁלְכוּ אֶל מֵצַח הַמַּלְכָּה וַתְּנַעֵרְנָה אֶת שַׁרְווּל שְׂמֹאלָן – שְׁיָרֵי אֹכֶל הֻתְּזוּ אֶל עֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶן הַמֶּלֶךְ בְּזַעַם:
– הִנֵּה עוֹד מְעַט תְּנַקֵּרְנָה אֶת עֵינַי!
וַתֶּחְדַּלְנָה לְרַקֵּד.
וְגַבְרִיאֵל לֹא גָרַע עַיִן מֵאִשְׁתּוֹ. אֵיכָכָה זֶה הָפְכָה הַצְּפַרְדְּעָה לִהְיוֹת יְפֵהפִיָּה מְצוֹדֶדֶת לְבָבוֹת?
נִפְרַד לְרֶגַע מֵעִם אִשְׁתּוֹ וַיִּרְכַּב עַל סוּסוֹ הַבַּיְתָה לְדֵעָה מִנַּיִן לָקְחָה הַצְּפַרְדְּעָה אֶת כָּל הַתִּפְאֶרֶת הַזֹּאת. וַיְחַפֵּשׂ בַּחֲדָרִים כֹּה וָכֹה וַיָּבוֹא אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ – וְהִנֵּה עוֹר צְפַרְדֵּעַ מִתְגּוֹלֵל עַל הָרִצְפָּה.
וַיַּבְעֵר אֵשׁ בָּאָח וַיִּזְרֹק בָּאֵשׁ אֶת עוֹר הַצְּפַרְדְּעָה וַיַּעַל עָשָׁן עַד אֲשֶׁר נִשְׂרַף כָּלִיל. אָז שָׁב בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶל הָאַרְמוֹן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. עוֹד הֵם מִשְׁתָּ[…] וְהַשַּׁחַר הֵאִיר. וַיְהִי כְּשׁוּבָהּ הַבַּיְתָה וַתֵּלֶךְ אֶל חֶדְרָהּ וַתִּתְבּוֹנֵן וְהִנֵּה עוֹר הַצְּפַרְדְּעָה אֵינֶנּוּ.
וַתִּשְׁאַל: – גַּבְרִיאֵל, הֲרָאִיתָ אֶת בִּגְדִי?
– אָנֹכִי שְׂרַפְתִּיו – עָנָה גַבְרִיאֵל.
וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ:
– נֶחֱלַצְתִּי מִכַּבְלֵי הַכֶּשֶׁף, וְלֹא אָשׁוּב לִהְיוֹת צְפַרְדְּעָה עַד עוֹלָם.
וַיִּחְיוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד, גַּבְרִיאֵל וְאִשְׁתּוֹ, בְּאשֶׁר וּבְנַחַת עַד אַחֲרִית יְמֵיהֶם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.