רקע
האנונימוס (פייטן)
[מנוחה וַיִּשְׁמַן חֶלְבָּם]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; תשל"ד 1974

ריב

מנוחה         וַיִּשְׁמַן חֶלְבָּם1

               וְנִיסּוּ אֵל בְּלִבָּם2

               הֲשׁוֹכֵן בְּקִרְבָּם

               וּבְמַרְעִית מְסִיבָּם3

5              סָבְעוּ 4וַיָּרָם לִבָּם.



  1. נפש ענוגה וכו‘: סיום המשפט בא בסוף הפזמון, וכל הטורים בחינת מאמר מוסגר: נפש ענוגה כי תחטא בשגגה – תהיה לתוגה וכו’.  ↩

  2. תהיה לתוגה: תתעצב משום הרגשת אשמה.  ↩

  3. ולא תתן פוגה: רוצה לומר, תתמיד בתשובה ובבכייה ועצבות.  ↩

  4. וכבוסם ערוגה: במקום ‘וכערוגת בושם’, בסמיכות הפוכה; צ"ל, כנראה, ‘ובבושם ערוגה’, והוא כינוי לבית־המקדש.  ↩

המלצות קוראים
תגיות