רקע
תקוה שריג
חֲתוּלִים וּכְלָבִים מַדּוּעַ הֵם רָבִים?
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ספרית פועלים; תשל"ט 1979
שעשועתיק.png

חֲבֵרִים טוֹבִים וְאוֹהֲבִים הָיוּ הַכֶּלֶב וְהֶחָתוּל בִּתְּחִלָּׂה.

הָיוּ צָדִים יַחְדָּיו וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶם אֶת צֵידָם שָׁוֶה בְּשָׁוֶה.

פַּעַם אַחַת, לֹא מָצְאוּ צַיִד וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם רְעֵבִים וַעֲצוּבִים.

אָמַר הַכֶּלֶב לֶחָתוּל:

– עַד מָתַי כָּךְ נֵשֵׁב רְעֵבִים? הָבָה נִפָּרֵד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

אֲנִי אֵלֵךְ לְדַרְכִּי וְאָצוּדִ לִי צַיִד

וְאַתָּה לֵךְ לְדַרְכְּךָ וְצוּד לְךָ צַיִד.

עָמְדוּ וְנִשְבְּעוּ זֶה לָזֶה שֶׁלֹא יֵלְכוּ לְמָקוֹם אֶחָד.

הָלַךְ הַכֶּלֶב לַמִּזְרָח וְהֶחָתוּל לַמַּעֲרָב.

פָּגַשׁ הַכֶּלֶב בַּזְּאֵב.

בִּקֵּשׁ הַכֶּלֶב מְהַזְּאֵב רְשׁוּת, לָצוּד עֶמּוֹ צַיִד וְלָשֶׁבֶת בִּמְאוּרָתוֹ.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: – מַסְכִּים אֲנִי לְאָרֵחַ אוֹתְךָ רַק לַיְלָה אֶחָד.

הָיוּ הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב יְשֵׁנִים בְּיַחַד.

שָׁמַע הַכֶּלֶב קוֹל חַיּוֹת הַצּוֹעֲדוֹת בַּחוּץ, מִתְקָרְבוֹת וּבָאוֹת.

אָמַר הַכֶּלֶב לַזְּאֵב: אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹיְבִים בַּחוּץ!

אָמַר הַזְּאֵב לַכֶּלֶב: – צֵא וְגָרֵשׁ אוֹתָם!

יָצָא הַכֶּלֶב הַחוּצָה. הִתְנַפְּלוּ עָלָיו חַיּוֹת רָעוֹת וְרָצוּ לְטָרְפוֹ.

בָּרַח הַכֶּלֶב מִפְּנֵיהֶם.

בָּא אֶל הַקּוֹף וּבִקֵּשׁ אֶצְלוֹ מִקְלָט.

גֵּרֵשׁ הַקּוֹף אֶת הַכֶּלֶב.

בָּרַח אֶל הַכֶּבֶשׂ וּבִקֵּשׂ מִמֶּנּוּ מָקוֹם לָלוּן.

קִבֵּל אוֹתוֹ הַכֶּבֶשׂ בִּמְאוֹר פָּנִים וְשָׁכַב הַכֶּלֶב עִמּוֹ, בַּמְּעָרָה שֶׁלּוֹ.

שׁוּב שָׁמַע הַכֶּלֶב צְעָדִים בַּחוּץ.

אָמַר הַכֶּלֶב לַכֶּבֶשׂ: – קוֹל רַגְלַיִם צוֹעֲדוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ!

אָמַר הַכֶּבֶשׂ לַכֶּלֶב: – צֵא הַחוּצָה וּשְׁמֹר עָלֵינוּ מִפְּנֵי הַחַיּוֹת!

יָצָא הַכֶּלֶב וְנָבַח עַל הַחַיּוֹת הַטוֹרְפוֹת.

הָיָה הַזְּאֵב בֵּינֵיהֶן וְהִכִּיר אֶת הַכֶּלֶב, שֶׁלָּן אִתּוֹ אֶמֶשׁ, בִּמְאוּרָתוֹ.

אָמַר הַזְּאֵב:

– אַתָּה הַכֶּלֶב שֶׁהָיִיתָ בִּמְאוּרָתִי וְעַכְשָׁו אַתָּה נוֹבֵחַ עָלֵינוּ מִבֵּין הַכְּבָשִׂים?!

נִכְנַס הַזְּאֵב לַמְעָרָה וְטָרַף אֶת הַכֶּבֶשׂ הַמְאָרֵחַ וְאֶת כָּל שְׁאָר כְּבָשִׂים שֶׁהָיוּ בָּה.

בָּרַח הַכֶּלֶב עַל נַפְשׁוֹ וְאָבְדוּ לוֹ שְׁנֵי חֲבֵרִים, אֲהוּבֵי נֶפֶשׁ,

גַּם הַזְּאֵב וְגַם הַכֶּבֶשׂ…

הָלַךְ לוֹ לְחַפֵּשׂ מְלוּנָה אַחֶרֶת וְלֹא מָצָא:

הַכְּבָשִׂים אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁהוּא “חֲבֵרָם שֶׁל זְאֵבִים טוֹרְפִים”

וְהַזְּאֵבִים אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁהוּא “חֲבֵרָם שֶׁל הַכְּבָשִׂים”…

הָלַך לוֹ הַכֶּלֶב אֵצֶל הָאָדָם.

קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְהִנִּיחַ לוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ בִּמְעָרָתוֹ

וְהָיָה הַכֶּלֶב יוֹצֵא לָצוּד יַחַד אִתּוֹ.


11שעשועתיק.png
המלצות קוראים
תגיות