רקע
מתתיהו שוהם
נְדוּדִים
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מתוך "כתבים", הוצאת אגודת הסופרים; 1964

 

א

בַּדֶּרֶךְ

נַעֵר אֶת־הָאָבָק מֵעַל רַגְלֶיךָ, הַנּוֹדֵד, שֵׁב עִמָּנוּ בַצֵּל, אֶת־לַחְמֵנוּ אֱכֹל וּמִמֵּימֵינוּ שְׁתֵה.

וְסַפֵּר לָנוּ אֶת־כָּל־הַקּוֹרוֹת אוֹתְךָ עַל־דַּרְכֵי נְדוּדֶיךָ. מַה הוֹרָה בְנַפְשְׁךָ כּל־שַׁחַר, וּמַה מֵּת בָּהּ, מָה אָבַד לָהּ, מֶה עָקַב אוֹתָהּ עִם כָּל־שְׁקִיעָה. – הֶהָיֹה הָיְתָה לְךָ תִּקְוַת־זֹהַר אַחַת וְנַפְשְׁךָ צְמֵאַת־הַנְּגֹהוֹת עָטְפָה אוֹתָהּ בְּזַהֲרוּרֵי אַרְגְּמַן־הַשַּׁחַר, טָבְלָה אוֹתָהּ בְּזַרְזִיפֵי טַלּוֹ, צְלוּל־הַגְּוָנִים, בְּדַם הַשְּׁקִיעָה הַלּוֹהֶטֶת בְּאֵשׁ חֲלוֹם־קְדוּמִים, טִפְּחָה אוֹתָהּ עִם נִצָּנֵי־אָבִיב מְלַבְלְבִים, תַּחַת קַרְנֵי סַהַר כְּחֻלּוֹת־כָּסֶף? הֶהָיֹה הָיְתָה תִקְוָתְךָ תְּמִימָה כֹה, בָּרָה וְעַזָּה כֹה, כִּי שׁוֹקְטָה וּבוֹטְחָה עָבְרָה עַל־פְּנֵי כְאֵב וָעֹנִי וַתַּעֲלֹז לִקְרַאת בְּרָקִים פּוֹלְחִים לֵילוֹת־סוּפָה שְׁחוֹרִים, לִקְרַאת פֶּרַח עֲרִירִי, אֲשֶׁר שָׁכַח הָאָבִיב עַל־פְּנֵי דֶרֶךְ־שְׁמָמָה בֵּין קוֹצִים וּצְחִיחֵי־סָלַע?… אוֹ יֵשׁ אֲשֶׁר מָשְׁכָה אוֹתְךָ לִפְעָמִים, עֲיֵפָה וְחִדְלַת־אוֹן, אֶל אַבְנֵי־הֶחָצָץ הַחַדּוֹת, בָּהֶן נִגְּפוּ רַגְלֶיךָ, וַתִּלְחַשׁ־לְךָ חֶרֶשׁ עַל־אָזְנְךָ, כִּי תִשְׂרֹט בָּהֶן בְּלִבְּךָ הֶעָלוּב שָׂרֶטֶת־יֵאוּשׁ עַד־זוֹב דָּמְךָ הָרוֹתֵת?… וּבְפָגְשְׁךָ בְּדַרְכְּךָ מְעָרוֹת וּנְקִיקֵי־הָרִים, הַאִם לֹא פִתְּתָה אוֹתְךָ תְִּקְוָתְךָ לִפְעָמִים לָבוֹא בָהֶם וּלְהֵחָבֵא שָׁם מִפְּנֵי אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ, לְהֵחָבֵא עָמֹק עָמֹק וְלָנֶצַח? וְכִי עָבַרְתָּ עַל־פְּנֵי יַמִּים זוֹעֲפִים, בַּהֲדוֹף סַעַר אֶת־גַּלֵּיהֶם, הַאִם לֹא נִרְאֲתָה לְךָ תִּקְוָתְךָ קְטַנָּה כֹה, בְּזוּיָה־שְׁבוּיָה כֹה, רַכָּה וְרָפָה כָּמוֹךָ אָתָּה, כְּכָל־מַה־שֶּׁגִּדְּלָה, שִׁעַשְׁעָה וּפִנְּקָה נַפְשְׁךָ הָעוֹרָגֶת?… וּבְהִתְיַצֵּב עַל־דַּרְכְּךָ הָאוֹיֵב הָאַדִּיר, הַמָּוֶת, זֶה הַשּׂוֹחֵק וְהַלּוֹעֵג לְכָל־שַׁחַר וּלְכָל־תִּקְוָה, הֲיָכֹל יָכְלָה תִקְוָתְךָ הַגְּדוֹלָה לְהִתְרוֹמֵם אָז מֵעַל לְגוֹרָלְךָ, מֵעַל לְעַרְבְּךָ וּצְלָלָיו, לִגְאֹל מִבֵּין צִפָּרְנֵי הַטּוֹרֵף אֶת־נַפְשְׁךָ הַמְפַרְפֶּרֶת, לִפְנוֹת לוֹ עֹרֶף וְלִגְדֹּר בְּעַד הֵד שְׂחוֹקוֹ הַנּוֹרָא?… הָהּ, נוֹדֵד! אֵיזֶה נִיצוֹץ־פֶּלֶא, נִיצוֹץ־קִדוּמִים נִשְׁקָף לָנוּ מֵעֵינֶיךָ, אֵיזֶה רָז עָמֹק וְנִצְחִי רוֹמֵז לָנוּ מַבָּטְךָ, אֵיזֶה דְרוֹר פֶּרֶא, מִתְפָּרֵץ וְעוֹבֵר כָּל־גָּדֵר וְכָל־גְּבוּל, מִתְפַּתֵּל, יַחַד עִם־דְּאָגָה רַבַּת־הָאַחֲרָיוּת, בֵּין קִמְטֵי מִצְחֶךָ… הִנְּךָ אוֹהֵב אֶת־הַדְּרָכִים הָאֲרֻכִּים הַהוֹלְכִים אֶל־מֶרְחֲבֵי אֵין־הַסּוֹף, הִנְּךָ נוֹדֵד בָּהֶם וְתִקְוַת־סֵתֶר אַדִּירָה שׁוֹכֶנֶת בְּלִבְּךָ, מְקַנֶּנֶת בְּנַפְשְׁךָ, תִּקְוַת חוֹף־נוֹף אַחֲרוֹן – הַגִּידָה לָנוּ, מַה־מְסַפְּרִים לְךָ מֶרְחַקִּים, מַה־לּוֹחֲשִׁים, מַה־פּוֹתְרִים הֵם לָךְ?…

נוֹדֵד, נוֹדֵד! מַדּוּעַ הִנְּךָ עוֹבֵר מֵעָלֵינוּ? מַדּוּעַ אֵינְךָ עוֹמֵד, אֵינְךָ עוֹנֶה, אֵינְךָ מוֹרֶה? שִׁמְעָה, הֲלֹא גַם־אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת־הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה הַבּוֹדֵדָה, הַקּוֹסֶמֶת וּפוֹדָה וּמוֹשְׁכָה אֶל־הַנֵּצַח… הֲלֹא גַם אֲנַחְנוּ אַחֶיךָ אָנוּ, כָּמוֹךָ נוֹדְדִים שְׁכוּלֵי־מַרְגּוֹעַ וְאוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַדֶּרֶךְ כֶּאֱהֹב אִישׁ אֶת־מוֹלַדְתּוֹ, אֶת־עֶרֶשׂ־יַלְדוּתוֹ, אֶת־בֵּית־אָבִיו. הַלֹא גַם לָנוּ הִיא שָׁרָה אֶת־שִׁירֶיהָ עִם לֵילוֹת־סַהַר, שִׁירֵי גַעְגּוּעִים וַחֲלוֹמוֹת־נְצָחִים. הֲלֹא גַם לָנוּ סִפְּרָה אֶת־אַגָּדוֹת־הַפֶּלֶא שֶׁלָּהּ, אַגָּדוֹת גִּבּוֹרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ מִימֵי־קֶדֶם, אֲשֶׁר כָּל־יְמֵיהֶם תָּעוּ בָהּ, בִּקְּשׁוּ בָהּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וְאֶת־אֲמִתָּם. אֶת־אֲבָנֶיהָ שָׂמוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָם, עַנְפֵי עֵצֶיהָ הָיוּ לָהֶם לְגַג סוֹכֵךְ וּמֶרְחַקָּהּ הַכָּחֹל חָדַר אֶל־נַפְשָׁם, צָרַר בִּכְנָפָיו הַשְּׁקוּפוֹת אֶת־אַנְחָתָם־תִּקְוָתָם הָאַחֲרוֹנָה… הֲלֹא גַם בְּאָזְנֵינוּ הִתְאוֹנְנָה עִם דִּמְדּוּמֵי־עֶרֶב עֲגוּמִים, כִּי עֲרִירִיָּה וַעֲזוּבָה נִשְׁאֲרָה עַתָּה, כִּי חָדְלוּ עוֹבְרֵי־אֹרַח קְדוּמִים וְנֶפֶשׁ בְּנֵי־הָאָדָם שָׁכְחָה אֶת־גַּעְגּוּעֵי־הַנֵּצַח שֶׁלָּהּ, כִּי אֶת־הָרָחוֹק לֹא יָבִינוּ עוֹד, אֵלָיו לֹא יִשְׁאֲפוּ וְחוֹפֵי הָאַגָּדוֹת נֶעְלְמוּ מֵעֵינֵי־רוּחָם… וַאֲנַחְנוּ, בּוֹדְדִים וַעֲזוּבִים כָּמוֹהָ, שָׁמַרְנוּ לָהּ אֶת־אֱמוּנָתֵנוּ ולֹא בָגַדְנוּ בָהּ בִּימֵי עָנְיָהּ, אָהַבְנוּ אֶת־הַמֶּרְחָק, כָּמַהְנוּ אֶל אֵין־הַסּוֹף, עָרַגְנוּ אֶל הָרָחוֹק־הָרָחוֹק וְכָל־יָמֵינוּ תָּעִינוּ, בִּקַּשְׁנוּ…

נוֹדֵד, רַק כְּהֶרֶף־עַיִן עָמַדְנוּ בְדַרְכֵּנוּ וַנַּחְפֹּץ לִמְצֹא אֶת־פִּתְרוֹן נְדוּדֵי־הַנֵּצַח, וְשֶׂפֶק שָׁחוֹר וְזָר הִתְגַּנֵּב אֶל־נַפְשֵׁנוּ, וּפַחַד תְהוֹמוֹת חֲשֵׁכָה וְתֹהוּ רִטֵּט בְּלִבֵּנוּ, וְהַנֵּצַח – הָהּ הוָֹה! – הִתְפּוֹרֵר לְשָׁנִים, לְיָמִים, לִרְגָעִים… מֵאָז כָּהֲתָה רוּחֵנוּ וְדָעֲכָה נַפְשֵׁנוּ וְחֵפֶץ אַדִּיר וְאָיֹם, חֵשֶׁק הָאֶפֶס הַגָּדוֹל, לֹא יַרְפֵּנוּ עוֹד, וּבְאֵין מַטָּרָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ וּבְאֵין תִּקְוָה בְלִבֵּנוּ תּוֹעִים אֲנַחְנוּ בִנְתִיבוֹת הַחַיִּים…

נוֹדֵד, הַגֵּד לָנוּ, אֵיךְ וְעַל־מָה תַחֲזִיק מַעֲמָד בְּרִגְעֵי הַתּוּגָה הַגְּדוֹלָה, בְּרִגְעֵי שְׁקִיעַת הַנֶּפֶשׁ וְדִכְדּוּכָהּ, וְעֵת לֵיל־חֲשֵׁכָה יְכַס אֶת־הַכֹּל בְּלִבְּךָ, עֵת כּוֹכָבֶיךָ כָּבִים וֵאלֹהֶיךָ שׁוֹקֵעַ וְיוֹרֵד וְדַל וְאַתָּה לֹא תַכִירֵהוּ עוֹד, לֹא תַאֲמִין בּוֹ עוֹד – הָהּ, אֵיפֹה תַסְתִּיר אָז אֶת־נַפְשְׁךָ, הַנּוֹדֵד, נֶפֶשׁ שְׁכוּלַת־אֱלֹהִים, עֲקֻבָּה וּמְיַלֶּלֶת?…

אֲבָל הַנּוֹדֵד כְּבָר הִרְחִיק לָלֶכֶת. אֵין זֹאת כִּי אָץ לְדַרְכּוֹ, כְּאִלּוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיָּיו קִדֵּם אֶת־פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶר דָּרְכָה עַל־קְצוֹת הַמִּזְרָח הַיּוֹקֵד.

שָׁם, בִּמְקוֹם יָשַׁבְנוּ אֲנַחְנוּ, עוֹד גָּבַר הַלַּיְלָה עִם שְׁמֵי־צְלָלָיו וְזָהֳרֵי־כוֹכָבָיו. וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אָמַר וְקוֹלוֹ כְקוֹל־אוֹב:

– הוּא יָרֵא הָיָה לַעֲמֹד, לִשְׁמֹעַ, לַעֲנוֹת, פֶּן יִפֹּל גַּם לוֹ חֶבֶל בְּגוֹרָלֵנוּ…

שָׁתַק רֶגַע וְהוֹסִיף:

– כִּי הֲלֹא כָמוֹנוּ כָמוֹהוּ… כָּמוֹנוּ כָמוֹהוּ…

וַיִּהְיוּ לָנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נוֹרָאִים וְקָרִים כָּאֱמֶת. הֲלֹא אֲנַחְנוּ חָפַצְנוּ לְהַאֲמִין, כִּי יֵשׁ אֹשֶׁר, כִּי יֵשׁ חֲלוֹם וְתִקְוָה רַבָּה יֵשׁ, וְאִם לֹא בְנַפְשֵׁנוּ אָנוּ – בְּנֶפֶשׁ הַנּוֹדֵד הַזָּר…


 

ב

עַל הַסְּדָן

הַבַּרזֶל רֻכַּךְ כֻּלּוֹ וְאָדַם כְּגַחֶלֶת לוֹהֶטֶת. הַנַּפָּח שָׁר שִׁיר נוּגֶה וּכְפַעַם־בְּפַעַם נָגַב בִּקְצֵה סִינָרוֹ הַכָּחֹל אוֹ בִזְרוֹעוֹ הָאַמִּיצָה, מָפְשֶׁלֶת־הַשַּׁרְווּל, אֶת טִפּוֹת־הַזֵּעָה, שֶׁגָּלְשׁוּ לוֹ מִמִּצְחוֹ עַל פָּנָיו הַיּוֹקְדִים, הָלַם בְּפַטִּישׁוֹ עַל־פְּנֵי הַבַּרְזֶל הָרַךְ, שִׁנָּה וְשִׁכְלֵל אֶת־הַצּוּרָה אֲשֶׁר הָגָה בְלִבּוֹ.

בְּעַד הַחַלּוֹן חָדַר פִּתְאֹם קַו־אוֹר־זָהָב, אֲשֶׁר נוֹלַד זֶה־עַתָּה בַחֲלַל־הָעוֹלָם, רִטֵּט וְשָׂחַק בֵּין רִבְבוֹת עַפְרוֹת־הָאָבָק, הַמְעוֹפְפוֹת בַּאֲוִיר־הַחֶדֶר, בִּשֵּׂר לַצְּלָלִים, אֲשֶׁר הִתְעָרוּ פֹה זֶה יָמִים וָחֳדָשִׁים, אֶת בּוֹא שֶׁמֶשׁ־הָאָבִיב, צָנַח עַל יָדוֹ הַנְּטוּיָה שֶׁל הַנַּפָּח, נִתְקַל בַּסְּדָן וַיִּשְׂתָּרַע יָשָׁר עַל־הָרִצְפָּה. הַנַּפָּח נָשָׂא אֶת־עֵינָיו וַיִּנְעַץ אֶת־מַבָּטוֹ בַתְּכֵלֶת הַמַּבְהִיקָה בְעַד הַחַלּוֹן.

בַּמְּרוֹמִים פִּלֵּס לוֹ דֶרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין עָבֵי־הָעוֹפֶרֶת, פִּזְּרָן לִקְרָעִים וַיְגַל אֶת־פְּנֵי הַשָּׁמָיִם. זָקְפוּ הָעֵצִים אֶת־צַמְרוֹתֵיהֶם וַיּוֹדוּ לַשֶּׁמֶשׁ עַל חַסְדּוֹ בְּנַעֲנוּעַ פְּטוּרֵי־צִיצֵיהֶם, שָׂחֲקוּ הַפְּרָחִים בְּגוֹנֵי־אֲבִיבָם וְהָאֲדָמָה הָרַעֲנַנָּה שָׂמְחָה כְּכַלָּה לִקְרַאת דּוֹדָהּ. הָאֲוִיר הַצַּח וְהַמְבֻשָּׂם, הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים חוֹלְמֵי אַגָּדַת־תְּכֶלְתָּם הָרחוֹקָה, הַשִּׁיר הַצּוֹהֵל שֶׁל גַּלֵּי־הַנָּהָר, הַנִּשָּׂא מֵעֲבָרִים, חָדְרוּ אֶל־לֵב הַנַּפָּח וְאֶל־נַפְשׁוֹ וְנִדְמָה לוֹ, כִּי גַם שָׁם בְּמַעֲמַקֵּיהֶם לָהַט פִּתְאֹם אוֹר גָּדוֹל וַיִּשֹּׁב רוּחַ צַח, רוּחַ תִּקְוָה רַעֲנַנָּה וַחֲזָקָה, תִּקְוָה כְלִילַת יֹפִי וָעֹז, אֲשֶׁר תַּהֲלוֹם בְּפַטִּישָׁהּ עַל־הַנֶּפֶשׁ הַנִּרְדָּמָה וְתִלְחַשׁ לָהּ רָז רָחוֹק וְתִתֵּן לָהּ כְּנָפַיִם וּתְשׁוּקָה רַבָּה וְהִתְלַהֲבוּת קְדוֹשָׁה… הִתְבַּלֵּט חָזֵהוּ הָרָחָב שֶׁל הַנַּפָּח, כְּאִלּוּ צָרָה לוֹ הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְפֹּץ לְקָרְעָהּ וּלְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה. עֵינָיו וּשְׂפָתָיו לָחֲשׁוּ תְּפִלַּת־דְּמָמָה, אֵין מִלִּים, אֵין מַחֲשָׁבָה, תְּפִלָּה הֲרַת הַכָּרָה עֲמֻקָּה, הַכָּרַת הַנֶּפֶשׁ אֶת־מֶרְחַקֵּי־עֻזָּהּ וְאֶת־הַיֹּפִי וְאֶת־הַדְּרוֹר אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים. הַבַּרְזֶל הִתְקָרֵר. הַפַּטִּישׁ צָנַח מִיַּד הַנַּפָּח וַיִפֹּל לָאָרֶץ. הָאִישׁ הִפְנָה אֶת־עֵינָיו מֵהַחַלּוֹן, לָקַח אֶת־הַבַּרְזֶל הַקַּר וַיַּחְפֹּץ לְהַנִּיחֵהוּ אֶל מְקוֹם הַכֵּלִים. הוּא יָדַע, כִּי עָלְתָה בְיָדוֹ לָתֵת לוֹ אֶת־הַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה, יָדַע – לֹא מֵאֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בּוֹ, בְּחָנָהוּ בְעֵין־אָמָּן, כִּי אִם מֵאֱמוּנָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְעַצְמוֹ בְכֹחַ־יָדָיו, אֲשֶׁר לֹא כִחֲשָׁה לוֹ מֵעוֹלָם, מֵאֱמוּנָתוֹ בָזֶה, שֶׁבְּנֵי־אָדָם קוֹרְאִים לוֹ מַזָּל… אֲבָל אֵיזֶה כֹחַ פְּנִימִי, סָתוּם וָזָר, הִכְרִיחוֹ הַפַּעַם לְהַבִּיט בִּמְלַאכְתּוֹ בְטֶרֶם יַנִּיחֶנָּה. הוּא הֵעִיף אֶת־עֵינוֹ בָהּ וּפִתאֹם כְּאִלּוּ נִרְאָה לוֹ, כִּי אֵיזֶה דָבָר חָסֵר בָּה, אֵיזֶה דָבָר גָּדוֹל, עִקָּרִי וְתָכְנִי… הַרְגָּשָׁה שֶׁל מֹרַת־רוּחַ, שֶׁל מִכְשׁוֹל־פִּתְאֹם, אֲשֶׁר עָמַד לוֹ בְדֶרֶךְ אָשְׁרוֹ, הִתְעוֹרְרָה בְלִבּוֹ, בְּהִוָּכְחוֹ לָאַחֲרוֹנָה, אַחֲרֵי בְחִינָה רַבָּה, כִּי יָצְאָה מִיָּדוֹ לֹא הַצּוּרָה הַהִיא, אֲשֶׁר הָגָה בְלִבּוֹ, כִּי אִם תַּבְנִית בִּלְתִּי מְעֻבָּדָה וּמְתֹאָרָה, כִּי אִם אֵיזֶה גֹלֶם רֵיק, אֲשֶׁר רָקְעָה יָדוֹ וְעָשְׂתָה בְלִי כָל־מַחֲשָׁבָה תְחִלָּה בַמַּתֶּכֶת. נִרְגָּשׁ וְסוֹעֵר לָקַח אֶת הַבַּרְזֶל וַיַּנִּיחֵהוּ שׁוּב עַל־הַסְּדָן. שׁוּב הִתִּיכָה אֵשׁ לוֹהֶטֶת אֶת־הַבַּרְזֶל הַנִּקְפָּא, שׁוּב הוֹרִידָה יָד אַמִּיצָה אֶת־מַהֲלֻמּוֹתֶיהָ עָלָיו, אֶפֶס כִּי כְבָר חָסְרָה זֹה הָאֱמוּנָה וְזֹה הַבִּטְחָה שֶׁמִּלְּפָנִים, וְתַחְתֶּיהָ בָּאָה הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה שֶׁל עֲצָבִים גְּרוּיִים, הִשְׁתַּפְּכוּת שֶׁל סוּפָה פְִנִימִית וּבִרְקֵי־חֶשֶׁד אֶל־הַיָּד הַהוֹלֶמֶת. וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ – וְלֹא נָשָׂא עוֹד אֶת־עֵינָיו אֶל־הַחַלּוֹן, כְּיָרֵא לְהַבִּיט אֶל־הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה, אֲשֶׁר רָמְזָה לוֹ מִשָּׁם; בְּקֹצֶר־רוּחַ חִכָּה אֶל הִתְקָרֵר הַבַּרְזֶל, וַיְמַהֵר וַיִּקָּחֵהוּ מֵעַל הַסְּדָן וַיִּתֵּן בּוֹ עַיִן בּוֹחֶנֶת, וּפַחַד טָמִיר הִתְגַּנֵּב אֶל נַפְשׁוֹ, וַתִּרְעַדְנָה יָדָיו וַיִּתְנַפְּחוּ סִבְכֵי גִידֵיהֶן: שׁוּב לֹא עָלְתָה הַמְּלָאכָה בְיָדוֹ, שׁוּב חָסֵר פֹּה דְבַר־מָה. וּקְשֵׁה־עֹרֶף, כְּאִלּוּ חָפֵץ לִנְקֹם כְּאֵב נַפְשׁוֹ מִנַּפְשׁוֹ הוּא, צָרַף אֶת הַבַּרְזֶל בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, הָלַם וַיִּיצֶר צוּרָה; וּכְכַלּוֹתוֹ, שָׂם בָּהּ לֹא רַק אֶת עֵינוֹ, כִּי אִם מַבָּט חוֹדֵר וְנוֹקֵב יוֹתֵר, מַבָּט הַנּוֹבֵעַ מִמַּעֲמַקֵּי נַפְשׁוֹ הַחֲרֵדָה, מִמַּעֲמַקֵּי הֲוָיָתוֹ, אֱמוּנָתוֹ, אָשְׁרוֹ וְשִׂפְקוֹ. בָּרִאשׁוֹנָה נִרְאָה לוֹ, כִּי טוֹב הַפַּעַם מֵאָז; אֲבָל כַּעֲבֹר רְגָעִים מְעַטִּים – וְהוּא לֹא הֵסִיר אֶת עֵינוֹ מִמֶּנָּה – וַיִּוָּכַח, כִּי הַמְּעַט אֲשֶׁר לֹא הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת, כִּי עוֹד הֵרַע שִׁבְעָתַיִם, כִּי לֹא תַבְנִית וְלֹא תֹאַר לַבַּרְזֶל… וְאָז נִסָּה בַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת כֹּחוֹ וְלֹא חִכָּה עוֹד אֶל הִתְקָרֵר הַבַּרְזֶל, כִּי אִם בְּעוֹדוֹ אָדֹם וְלוֹהֵט כֻּלּוֹ אֲחָזוֹ בִצְבָת וַיִּגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן. קֹר נוֹרָא הִקְפִּיא אֶת דָּמוֹ וְרֶטֶט עָבַר אֶת־כָּל־יְצֻרָיו. אֵיזוֹ שִׂנְאַת־נָקָם בְּלִי־סוֹף הִתְעוֹרְרָה בְלִבּוֹ אֶל הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ – וְקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ בְּהַצְלִיפָן עַל־פְּנֵי הַבַּרְזֶל הַקָּלָל דָּקְרוּ כִמְחָטִים אֶת עֵינָיו… הוּא זָרַק אֶת הַבַּרְזֶל אֶל פִּנָּה חֲשֵׁכָה וּבְנָגְעוֹ בִכְלֵי־הַבַּרְזֶל הָאֲחֵרִים וַיִּשָׁמַע קוֹל צִלְצוּלָם כְּקוֹל שְׂחוֹק אַכְזָרִי, אֲשֶׁר שָׂחֲקוּ הַבַּרְזֶל, הַפַּטִּישׁ וְהַסְּדָן עָלָיו…

הוּא יָדַע עַתָּה: הוּא שָׁכַח אֶת הַצּוּרָה, אֲשֶׁר הָרְתָה נַפְשׁוֹ עִם בּוֹא הָאָבִיב. אֲבָל גַּם אֶת זֶה יָדַע: זֹאת הָיְתָה הַצּוּרָה הַמְשֻׁכְלָלָה בְיוֹתֵר, הֶחָזוּת הַנִּשְׂגָּבָה בְיוֹתֵר, אֲשֶׁר לֹא עָלְתָה עוֹד בְּמַחֲשַבְתּוֹ שֶׁל שׁוּם נַפָּח.

נִדְמָה לוֹ, כִּי הִיא פָרְחָה מִזִּכְרוֹנוֹ אֶל קֶרֶן־הַזָּהָב הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר חָדְרָה הֵנָּה וַתָּצָד אֶת מַבָּטוֹ, נִדְמָה לוֹ, כִּי הִיא הִיא אֲשֶׁר נָתְנָה בַשִּׁיר קוֹלָהּ בְּהִנָשְׂאָהּ עַל גַּלֵּי־הָאָבִיב הַכְּחֻלִּים… כֹּחוֹ תַשׁ וְרֹאשׁוֹ כָבֵד עָלָיו. הוּא יָשַׁב, שָׂם אֶת רֹאשׁוֹ בֵין שְׁנֵי אֶגְרוֹפָיו הַמְכֻוָּצִים, לָחַץ בְּחָזְקָה אֶת רַקּוֹתָיו וַיְאַמֵּץ אֶת כָּל כּחוֹת נַפְשׁוֹ, חִפֵּשׂ וְחִטֵּט בְּזִכרוֹנוֹ וַיַּחְפֹּץ לִזְכֹּר אֶת הַצּוּרָה שֶׁשָּׁכַח. הָהּ, אֶת כָּל חַיָּיו הָיָה נוֹתֵן עַתָּה בַעֲדָהּ…

וְיָמִים עָבְרוּ לְלֹא נֶחָמָה וְתִקְוָה.

לֹא־פַעַם נִדְמָה לוֹ, כִּי זָכַר, כִּי מָצָא אוֹתָהּ. הוּא תָפַשׂ אֶת הַפַּטִּישׁ וַיִּפַּח בָּאֵשׁ הַלּוֹחֶשֶׁת עַד כִּי נִחַר גְּרוֹנוֹ – וַיְהִי כְּאִלּוּ חָפֵץ לְהַקְרִיב לָהּ אֶת נַפְשׁוֹ בַשַּׁלְהָבֶת – אֲבָל בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ נָפַל הַפַּטִּישׁ מִיָּדוֹ. טִפּוֹת־הַזֵּעָה קָפְאוּ עַל מִצְחוֹ מִפַּחַד וְיֵאוּשׁ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר קָם מִשְּׁנָתוֹ בְלֵילוֹת אִי־מְנוּחָה, כִּי הִיא בָאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם. אֵשׁ אֲדֻמָּה פָלְחָה אֶת חֶשְׁכַת־הַלַּיְלָה וּמַהֲלֻמּוֹת כְּבֵדוֹת, בּוֹדְדוֹת וְרוֹדְפוֹת אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ תַּחַת צִלְלֵי סַהַר־אָבִיב, בָּקְעוּ בַדְּמָמָה הַנְּסוּכָה עַל הַכֹּל, הִפְלִיגוּ לַמְּרוֹמִים, לַמֶּרְחַקִּים, כְּאִלּוּ בִקְּשׁוּ דְבַר־מָה, כְּאִלּוּ תָבְעוּ מְנוּחָה…

וְשׁוּב זָרַק אֶת פַּטִּישׁוֹ מִיָּדוֹ. הוּא לֹא עָצַר כֹּחַ לִיצֹר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הָגְתָה נַפְשׁוֹ סְפוּגַת־הַגַּעְגּוּעִים. הִיא פָרְחָה לָהּ מִתַּחַת לַפַּטִּישׁ יַחַד עִם הֵד הַמַּהֲלֻמּוֹת, כְּאִלּוּ לֹא חָפְצָה לִהְיוֹת נִדְבָּקָה וּרְתוּקָה לְעוֹלָם אֶל הַבַּרְזֶל הַקָּשֶׁה.

לִפְעָמִים – וְהִיא אָחֲזָה בוֹ בְחָזְקָה, וְכַאֲהוּבָה, דּוֹדָה נוּגָה וַעֲזוּבָה, בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ, כִּי לֹא יַעַזְבֶנָּה עוֹד, וַתִּפְצַר בּוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ, לְרַחֵם אוֹתָהּ תָּמִיד, כִּי הֲלֹא הִיא בָחֲרָה אוֹתוֹ, רַק אוֹתוֹ… וְלִבּוֹ נִקְרַע אָז לִגְזָרִים מֵאַהֲבַת אֵין־סוֹף וּמֵחֵשֶׁק אֵין־אוֹנִים, וְהוּא הָלַם, הָלַם בְּפַטִּישׁוֹ בְּכָל־כֹּח שְׁרִירָיו הַדְּרוּכִים, בְּתָאֲרוֹ אוֹתָהּ לְנֶגֶד עֵינָיו הַחוֹלְמוֹת; אֲבָל כַּאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת מְלַאכְתּוֹ, נוֹכַח עוֹד פַּעַם, כִּי יָצָא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן, צוּרָה אַחֶרֶת, זָרָה, נוֹלְדָה – לֹא זוֹ שֶׁלּוֹ…

וְהוּא לֹא יָכֹל לִשְׁכֹּחַ אוֹתָהּ כָּלִיל, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַעֲלוֹתָהּ כֻּלָּהּ בְּזִכְרוֹנוֹ. בְּכָל־לִבּוֹ הָיָה מַאֲמִין, כִּי הוּא הָאֶחָד, אֲשֶׁר הָיְתָה בְיָדוֹ לִיצֹר אֶת הַצּוּרָה הַמְשֻׁכְלָלָה וְהַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, וְכָל יְמֵי חַיָּיו הִתְגַּעְגַּע אֵלֶיהָ. הִתִּיךְ, צָרַף וְרָקַע אֶת הַבַּרְזֶל מֵאוֹת פְּעָמִים, אַלְפֵי פְעָמִים, הָלַם בְּפַטִּישׁוֹ וַיָּשֶׂם בּוֹ אֶת כָּל נַפְשׁוֹ, אֶת כָּל אוֹנוֹ הָרַב; אַךְ לַשָּׁוְא – מְאוּמָה לֹא עָלְתָה בְיָדוֹ – הִיא לֹא בָאָה…

הָאֻמְלָל! הוּא לֹא יָדַע, כִּי אֶת נַפְשׁוֹ שָׂם עַל הַסְּדָן.


 

ג

שַׁחֲרִית

הַשָּׁמַיִם בְּהִירִים, כְּחֻלִּים, עֲמֻקִּים וַעֲרֻמִּים…

שַׁחַר עִם סוֹף־הַקַּיִץ. וַאֲנִי עוֹמֵד עַל הַדֶּרֶךְ הָרֵיק וְהַדּוֹמֵם, וְנִרְאֶה הַכֹּל מִסָּבִיב כְּמוֹ אַחֲרֵי לֵיל־מִשְׁתֶּה וָחָג – הַמַּנְגִּינוֹת וְהַמְּחוֹלוֹת חָדֵלוּ, הָאוֹרְחִים נָסְעוּ לְבֵיתָם, וַאֲנִי הָאֶחָד, הָאַחֲרוֹן, נִשְׁאַרְתִּי פֹה, מִתְמַהְמֵהַּ וּמְבַקֵּשׁ דְּבַר־מָה בְטֶרֶם אֵלֵךְ, וְהַדֶּרֶךְ רוֹמֵז לִי: קוּם וָלֵךְ, גַּם אֲנִי הוֹלֵךְ…

כֵּן, גַּם הוּא הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה בָהָר, מִשְׁתַּרְבֵּב עַל שִׁפּוּעוֹ, מִשְׂתָּרֵךְ מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי וְעוֹלֶה לַמֶּרְחַקִּים, וְשׁוֹאֵל תָּמִיד אֶת נַפְשִׁי אֶת שְׁאֵלָתוֹ הָרְחוֹקָה, וּמְפַתֶּה אוֹתָהּ תָּמִיד.

וּמִתַּחַת הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים נָחִים שְׂדוֹת־הַקְּצִירָה, מַזְהִירִים בְּאֶגְלֵי הַטַּל וְלוּטִים אֵדֵי־שַׁחַר חֲוַרְוָרִים־שְׁקוּפִים. וְנָחִים הַשָּׂדוֹת חֲבוּקִים וּמִתְנַמְנְמִים, שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים, וּמְחַכִּים מִתּוֹךְ שְׁנָתָם אֶל הַחֹרֶף וְאֶל הַשֶּׁלֶג וּמְקַוִּים וְחוֹלְמִים עַל הָאָבִיב…

חָפֹץ חָפַצְתִּי לִשְׁאֹל אוֹתָם דְּבַר־מָה עַל־אוֹדוֹת הָאָבִיב, עַל־אוֹדוֹת עֲלוּמִים, פְּרִידָתָם וְשׁוּבָם, אֲבָל אֲנִי, הָאָדָם, כֹּה זָר לָהֶם.

וְרוּחַ צַח וְקָרִיר יַעֲבֹר בֵּין עֲצֵי־הַשְּׂדֵרָה מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי־הַדֶּרֶךְ וְקוֹל דַּק יִלְחַשׁ בֵּין הָעֵצִים. הָעֵצִים גּוֹמְרִים תְּפִלַּת־פְּרִידָה לַקַּיִץ הַגֹּוֵעַ, וְעוֹמְדִים הֵם זְקוּפִים, מִתְנוֹעֲעִים לְאַט־לְאַט וּתְפִלָּתָם נוֹחָה וְקַלָּה וְקוֹלַחַת אֶל הָאֲוִיר הַצַּח וְאֶל מֶרְחֲבֵי הַשָּׂדוֹת. וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי מִתּוֹךְ תְּפִלָּתָם אֶת הַכָּרַת הַתְּחִיָּה, אֶת בִּטְחוֹן־הָאֵיתָנִים שֶׁל הַחַיִּים.

אֲנִי קָרֵב וְנִכְנָס אֶל הַיָּעַר. חֲפֵצָה נַפְשִׁי לִקְלֹט אֶל קִרְבָּהּ אֶת הַמְּנוּחָה הָרַבָּה וְאֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁמִּסָּבִיב, לְהִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ וּבְאֵין־רוֹאֶה אֶל בֵּין נִשְׁמוֹת הָעֵצִים וּלְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן גַּם־הִיא שַׁאֲנַנָּה וּמַאֲמִינָה.

וּפִתְאֹם נָח הָרוּחַ וְהַיַּעַר נָדָם. אֵין עָלֶה נָע, אֵין רִשְׁרוּשׁ קַל, רַק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נוֹצְצוֹת וְרוֹעֲדוֹת עַל קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ, הַנִּמְתָּחִים בְּלִי־נוֹעַ בֵּין הָעֲנָפִים. וּכְמוֹ קָפְאָה תְפִלַּת הָעֵצִים עַל שְׂפָתָם וּכְמוֹ נִתְּקָה פֶתַע מַחֲשַׁבְתָּם. הֲשָׁמְעוּ קוֹל גַּרְזֶן חַד בַּעֲבִי־הַיַּעַר אוֹ הֵד אַנְחַת אֲחֵיהֶם הַנִּגְדָּעִים?

לֹא. אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ אֶת סִבַּת שְׁתִיקָתָם, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַכְּרוּז הָעוֹבֵר מֵעֵץ אֶל עֵץ:

הַסּוּ! הִנֵּה בָא הֵנָּה הַזָּר עִם שִׂפְקוֹ בַחַיִּים, בַּנֵּצַח, בֵּאלֹהִים. נִשְׁמַת־אַפּוֹ מְחַלֶּלֶת כָּל תְּפִלָּה…

כֹּה מַכְרִיזִים הֵם, מַבִּיטִים בִּי וּבְנַפְשִׁי הַמְּלֵאָה הִשְׁתַּפְּכוּת, הַמְפַרְפֶּרֶת וְנֶחֱנֶקֶת מֵעָצְמַת שִׁירָתָהּ הָאִלְּמָה, וּמְצַוִּים לִי לָצֵאת.

אֲנִי מֵלִיט אֶת פָּנַי בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת־יָדַי וְיוֹצֵא מִן הַיָּעַר: הָהּ, אֵלִי! כַּמָּה אֻמְלָל אָנֹכִי וַעֲרִירִי, קָטָן וָזָר בְּעוֹלָמְךָ הַגָּדוֹל, כַּמָּה זָר!…

אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת רוֹבְצוֹת עַל חוֹף־הַנָּהָר וְהָרוּחַ עוֹבֵר עַל־פְּנֵי חֶלְקַת הַמַּיִם, וְהַגַּלִּים מַכִּים לְאַט־לְאַט וּבְרִתְּמוּס־נֵצַח בָּאֲבָנִים הַיְשֵׁנוֹת פֹּה יוֹבְלִים וּנְצָחִים וְחוֹלְמוֹת… אֵלִי, אֵלִי! אֲלָפִים בַּשָּׁנִים יַעַבְרוּ וְהָאֲבָנִים תַּחְלֹמְנָה פֹה חֲלוֹם צוּר־מַחֲצַבְתָּן, וְתַקְשֵׁבְנָה אֶל שִׁירַת הַגַּלִּים עִם כָּל שַׁחַר וָשַׁחַר, לֹא נָעוֹת וְלֹא נָדוֹת, מַאֲמִינוֹת בְּנִצְחָן וּבַחֲלוֹם־שְׁתִיקָתָן וּבִלְתִּי־יְרֵאוֹת אֶת הַמָּוֶת… וְהַגַּלִּים מְסַפְּרִים לָהֶן וּמְסַפְּרִים…

מֶה חָפַצְתִּי לְהִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן בֵּין אַבְנֵי־הַחוֹף הָאֵלֶּה אוֹ גַם גַּרְגַּר־חוֹל, הָרוֹבֵץ וּמַקְשִׁיב בְּתַחְתִּית הַגַּלִּים, חוֹלֵם אֶת חֲלוֹמוֹ עִם כָּל סַהַר וָסַהַר, סוֹפֵג בְּשַלְוָה אֶת קֶרֶן־כָּל־אוֹר וְאוֹמֵר שִׁירָתוֹ אֶל הַנֵּצַח הַגָּדוֹל, הוּא הַקָּטָן־הַקָּטָן…

וְעוֹלֶה אֲנִי בָהָר, עוֹמֵד עַל רֹאשׁוֹ וְסוֹקֵר אֶת הַכֹּל מִסָּבִיב: אֶת הַיַּעַר וְאֶת הַשָּׂדוֹת וְאֶת הָעַרְפִלִּים הַמִּתְנַדְּפִים שָׁם בָּאֹפֶק, וְהָרוּחַ מַצְלִיף עַל פָּנַי וּמְסַלְסֵל אֶת שְׂעָרִי וְחוֹדֵר בֵּין קִפּוּלֵי־אַדַּרְתִּי וְזֶרֶם קַר יַעֲבֹר פִּתְאֹם אֶת בְּשָׂרִי… אֵין זֹאת כִּי חָפֵץ הָרוּחַ לְעוֹרֵר אֶת נַפְשִׁי, אֲשֶׁר שָׁכְחָה זֶה־שָׁנִים אֶת תְּפִלָּתָהּ־שִׁירָתָהּ.

וְנַפְשִׁי עוֹרֶגֶת כֹּה, כָּלָה לִתְפִלָּה… וַאֲנִי נוֹפֵל עַל בִּרְכָּי…

חָפֵץ אֲנִי לְהוֹדוֹת לַאֲדוֹן־כֹּל בְּעַד כָּל־מַה־שֶּׁרָאִיתִי, שֶׁסָּפַגְתִּי אֶל־קִרְבִּי בְּשַׁחַר זֶה, בְּעַד אֵין־הַסּוֹף שֶׁל זֹהַר וּתְפִלָּה וָנֶצַח.

חָפֵץ אֲנִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דְבַר־מָה… דָּבָר קָטָן וָקַל, אֲשֶׁר יֵשׁ לְכָל עֵשֶׂב וּלְכָל שִׂיחַ, לְכָל גַּרְגֵּר וּלְכָל גַּל, וְרַק לִי, לָאָדָם, אֵינֶנּוּ.

וְרוֹעֲדוֹת בִּרְכַּי וְדוֹפְקָה הַתְּפִלָּה עַל לִבִּי, אֲבָל נַפְשִׁי סָגְרָה בַעֲדָהּ פִּתְאֹם, קְשַׁת־עֹרֶף, מְלֵאָה אֶרֶס וּצְמֵאַת־נְקָמָה בְעַד בְּדִידוּתָהּ הַגְּדוֹלָה, בְּעַד מִלְחַמְתָּהּ הַקָּשָׁה, הַנִּצְחִית. חֲפֵצָה הִיא לִתְבֹּע עֶלְבּוֹן־אָשְׁרָהּ מֵאֵת הָעוֹלָם הַשּׁוֹקֵט… לֹא! הִיא, הָעֲזוּבָה, הַמִּתְלַבֶּטֶת בִּכְאֵבָהּ, לֹא תִתְפַּלֵּל עִם אֵלֶּה הַשַּׁאֲנַנִּים.

וְהָרוּחַ עָבַר חָלַף לַמֶּרְחַקִּים וְהַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה עַל הָאָרֶץ וַאֲנִי עוֹדֶנִּי עוֹמֵד עַל־בִּרְכַּי וְנַפְשִׁי סְגוּרָה וְדוֹמֶמֶת וְקָשָׁה כְאָבֶן.

הָהּ, יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי עָמֹק בַּמִּסְתָּרִים בָּכֹה תִבְכֶּה עָתָּה.

וּמִסָּבִיב הַכֹּל עוֹמֵד וּמְחַכֶּה, הַכֹּל שָׁלֵו וְרַעֲנָן –

וְרוֹחֲשִׁים הָעֵצִים וּמְסַפְּרִים הַגַּלִּים –

וְנִפְרָדִים כֻּלָּם מֵאֵת הַקַּיִץ וְנַפְשָׁם לֹא תִכְאַב עֲלֵיהֶם וְתִקְוַת־הַתְּחִיָּה בִתְפִלָּתָם.

וְלֹא יָכְלָה נַפְשִׁי לְהִתְאַפֵּק:

הָהּ, אֵלִי! בְּבוֹא יוֹמִי, בִּפְנוֹת שֶׁמֶשׁ־חַיַּי, תֵּן לִי הַכָּרַת־נֵצַח כָּזֹאת, אֶת תִּקְוַת־הַתְּחִיָּה הַזֹּאת…


 

ד

הָאַגָּדָה

הַבִּיטִי: עוֹד לוֹהֶטֶת הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין עַנְפֵי הָאַלּוֹנִים וּמַשְׁקָה מִדָּמָהּ אֶת צַמְרוֹתֵיהֶם, אֲבָל עַל הָאָרֶץ כְּבָר יָרְדוּ הַצְּלָלִים וְרֵיחוֹת־עֶרֶב בָּאִים וְנוֹדְפִים…

הַבִּיטִי: עוֹד לוֹהֶטֶת נַפְשִׁי, מְפַרְפֶּרֶת וְשׁוֹתָה מִמַּעְיַן שְׁרָבֵךְ, אֲבָל לְאַט־לְאַט צִלְלֵי־עֶרֶב יְכַסּוּהָ וְעוֹד מְעַט וְתִתְבַּע מְנוּחָה… סְפוּגַת־שֶׁמֶשׁ תַּעֲרֹג לְדִמְדּוּמִים קְרִירִים.

אַךְ אַתְּ עוֹדָךְ רַעֲנַנָּה וּצְמֵאָה, אֵינֵךְ יוֹדַעַת אֶת הָעֶרֶב וְאֶת צְלָלָיו, וְעֵינֵךְ תַּז קַרְנֵי־אֵשׁ, כְּאִלּוּ לֹא עָבְרוּ עוֹד הַצָּהֳרָיּם.

כֹּה עֲצוּמָה אַתְּ; כֹּה רַבָּה שַׁלְהֶבֶת אַהֲבָתֵךְ, כֹּה לֹא תִשְׂבַּע נַפְשֵׁךְ אֶת הַשָּׁמֶש. וַאֲנִי יָגֵעַ. אֲכוּל שֶׁמֶשׁ וְאַהֲבָה צָמֵאתִי לַלָּיְלָה – – –

אֲנִי נוֹפֵל לְפָנַיִךְ עַל בִּרְכַּי וּמִתְחַנֵּן: עִזְבִינִי, הָסִירִי מֵעָלַי רֶגַע אֶת אַכְפֵּךְ, רַחֲמִי עַל נַפְשִׁי, כִּי נִלְאֵיתִי הִתְחָרוֹת עִמָּךְ, נִלְאֵיתִי נְשׂא אֶת שַׁחְרֵךְ הַגָּדוֹל, עֶת עֻזֵּךְ וְאֶת עֻלֵּךְ.

הַרְפִּינִי רֶגַע וְאֵלֵךְ לְשׁוֹבֵב אֶת נַפְשִׁי בֵין צִלְלֵי־עֶרֶב וְגַלֵּי־שְׁקִיעָה אֲדַמְדַּמִּים וְאָנוּחַ בֵּין פְּרָחִים נָמִים וְטַלְלֵי־סָהַר. אֵלֵךְ אֶל אַחַי וְאֶשְׁכַּח אוֹתָךְ.

מַדּוּעַ אָחַזְתְּ בִּי וַתִּרְדִּי כֹה בְחָזְקָה, מַדּוּעַ הִנָּךְ עָרִיצָה כֹה? הָהּ, מַדּוּעַ לֹא עֲזַבְתִּיךְ בְּטֶרֶם רְפוֹת הַיּוֹם, בִּהְיוֹת עוֹד אוֹנִי בִשְׁרִירַי, וַחֲלוֹמִי טֶרֶם הִתְלַקַּח לְשַׁחַר־אַהֲבָה אַדִּיר.

רְאִי אַחַי שׂוֹחֲקִים, לוֹעֲגִים לִי: אִם גֶּבֶר אַתָּה, מַדּוּעַ לֹא מָשַׁלְתָּ בָּהּ, מַדּוּעַ יָרֵאתָ מִפָּנֶיהָ?

וַאֲנִי יָדַעְתִּי, כִּי כְסִילִים וּתְמִימִים הֵמָּה. גַּם אֶת אֱלֹהֵיהֶם הוֹרִידוּ מִשְּׁמֵי־חֲזִיזָיו וּמִמִּסְתְּרֵי־רָזָיו עַל הָאָרֶץ וַיְשִׂימוּהוּ לִמְנַהֵל עִסְקֵי־יוֹמָם, וְגַם אֶת הָאִשָּׁה לָקְחוּ, אֶת הָעֲנֻגָּה וְהַחַלָּשָׁה, הַמְפַרְפֶּרֶת בְּפַח תַּאֲוָתָהּ וְרַחֲמֶיהָ, וַיִּתְעַמְּרוּ בָהּ, וַיִּתְגָאוּ בְלִבָּם, כִּי אֶת נַפְש‏ָם חָסְמוּ בְגַעְגּוּעֶיהָ, כִּי מָשְׁלוּ בֵאלֹהֵיהֶם וּבְאַהֲבָתָם.

וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים, כִּי גַם־אֲנִי זֶה־כְּבָר אֲשֶׁר נִצַּחְתִּיךְ, כִּי אֶת כֹּחֵךְ לָמַדְתִּי, אֶת יָפְיֵךְ מָצִיתִי, אֶת נַפְשֵׁךְ סָגַרְתִּי וְלֹא אוֹתָךְ, הַנִּצֶּבֶת פֹּה עָלַי, אֲנִי יָרֵא.

וְאִם גַּם הִשְׁאַרְתְּ לָךְ מְעַט עָרְמָה, וְאִם לֹא חָדַלְתְ מִהְיוֹת שׁוֹבֵבָה וּתְמִימָה, לְמַעַן הַפְתִּיעֵנִי תָמִיד, וְצִפָּרְנַיִךְ עוֹדָם שׂוֹרְטִים מְעַט, וְשִׁנַּיִךְ עוֹד נוֹשְׁכוֹת מְעַט, הֵן לֹא אוֹתָם יָרֵאתִי. –

– – – שָׁם עָמֹק עָמֹק בִּתְהוֹמוֹת נַפְשִׁי, בְּמֶרְחַקֵּי חֲלוֹמוֹתַי טָוִית לָךְ אַגָּדַת־קֶסֶם, וּמִכָּל יָפֶה וּמִכָּל נִשְׂגָּב אָצַלְתְּ עָלֶיהָ וְעִם כָּל־שַׁחַר וְעִם כָּל־שְׁקִיעָה מְסַפֶּרֶת אַתְּ לִי אֶת אַגָּדָתֵךְ.

שָׁם הַרְחֵק הַרְחֵק בְּאַרְצוֹת חֲלוֹמוֹתַי, בְּמִסְתְּרֵי גַעְגּוּעַי, עַל מִזְבַּח־אַהֲבָתִי הַיּוֹקֵד הִצַּבְתְּ אֶת סֵמֶל הָאִשָּׁה הַיָּפָה וַתִּגְזְלִי אֶת מְנוּחָתִי.

תָּמִיד תָּמִיד אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ עַל דַּרְכֵי־שְׁחָרִים וּבְמַרְאוֹת־לַיִל… אֲנִי רוֹאֶה אֶת מִצְחָהּ הַצַּח, הַצּוֹפֶה לַמֶּרְחַקִּים וְהוּא כְמוֹ מְגִלָּה גְלוּיָה, כְּתוּבָה בִכְתָב־חַרְטֻמִּים.

מֶה חָפַצְתִּי אָז לִהְיוֹת לַחֲכַם־רָזִים וּלְחוֹזֵה־נִסְתָּרוֹת, לְמַעַן אוּכַל לִקְרֹא בְמִצְחָהּ הַלָּבָן אֶת־כָּל־אֲשֶׁר כָּתְבוּ בוֹ מְשׁוֹרְרִים שֶׁאָהֲבוּ וַאֲהָבוֹת שֶׁכָּבוּ.

וּמִמַּעַל לִמְגִלָּה גְלוּיָה זֹאת יַעַר־קְדוּמִים מְלֵא־רָזִים יָלִין בְּתַלְתַּלָּיִךְ.

מִי־יִתֵּן וְהָיִיתִי לְקוֹסֵם גָּדוֹל, לְמַעַן אוּכַל לִפְתֹּר אַהֲבַת יַעֲרֵי־קֶדֶם.

וְאֶת גִּזְרָתָהּ כִּי אֶרְאֶה, אֲשֶׁר דָּמְתָה לְתָמָר שָׁתוּל בְּעֵדֶן־גַּנִּים, וְתָפְשָׂה יָדִי בְמַקֶּבֶת וּבִנְצִיב־הַשָּׁיִשׁ… מֶה חָפַצְתִּי אָז לִהְיוֹת לְפַסָּל גָּדוֹל, לְאָמַּן־חָרָשִׁים.

וּבִתְהוֹמוֹת עֵינֶיהָ כִּי תַבִּיט נַפְשִׁי רֶגַע וְהִתְחַלְחָלָה. חֲלוֹם עָצוּם, חֲלוֹם פֶּרֶא וְעַז קוֹרֵא לָהּ מִשָּׁם. וְחָפַצְתִּי לִהְיוֹת לֵאלֹהִים אַדִּירִים, הַמּוֹשֵׁל בִּשְׁמֵי־זֹהַר וּבְבִרְקֵי־שְׁאוֹל.

וְאוֹתָהּ, הַיָּפָה וְהַנִּסְתָּרָה, אֶת גַּעְגּוּעַי הָעַזִּים וְאֶת כְּאֵב אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ נִלְאֵיתִי נְשׂא.

הֲלֹא הִיא הִיא אֲשֶׁר לִוְּתָה אֶת כָּל אַחַי הַגְּדוֹלִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. הֲלֹא לָהּ שָׁרוּ אֶת שִׁיר־אַהֲבָתָם הָרִאשׁוֹן וְאֶת שִׁיר־גַּעְגּוּעֵיהֶם הָאַחֲרוֹן.

הֲלֹא הִיא גָזְלָה אֶת מְנוּחָתָם תָּמִיד וַתְּהִי לָהֶם לְמַרְאֵה־קְסָמִים וּלְאוֹר מַתְעֶה כָּל־יְמֵיהֶם עֲלֵי־אֲדָמוֹת.

וּבְמִלְחֲמוֹתָם הַקָּשׁוֹת הֲלֹא הִיא סָכְכָה עַל רֹאשָׁם בִּכְנָפָהּ הַצְּחוֹרָה, וּבְחָפְצָם לְנַפֵּץ אֶת רֹאשָׁם אֶל הַסֶּלַע, הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר הִתְיַצְּבָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הַסָּלַע.

וַהֲלֹא הִיא הָיְתָה לָהֶם לְגֶשֶׁר עַל כָּל־תְּהוֹם רַבָּה, לְכוֹכָב בְּכָל־לַיִל שָׁחוֹר, לְקוֹל־שַׁדַּי, הַקּוֹרֵא מִמֶּרְחַקֵּי כָל־רֵאשִׁית וְאַחֲרִית.

וַתִּתֵּן לָהֶם גַּם כְּאֵב־עוֹלָמִים גַּם תִּקְוַת־נְצָחִים.

וְנַפְשִׁי נָחֲלָה מֵהֶם אֶת אַגָּדָתָם הַנִּפְלָאָה,

אֶת־כָּל־עֻזָּהּ וּמִרְיָהּ, וַתֹּאהַב אוֹתָהּ בְּכָל־עֹז־עֲלוּמֶיהָ וְהִיא לוֹהֶטֶת וְלוֹהֶטֶת, נוֹדֶדֶת וּמְבַקְּשָׁה וְאֵינָהּ מוֹצְאָה אוֹתָהּ.

וְיֵשׁ כִּי תִמְצָא עִם לֵיל־אָבִיב אֶחָד אֶת

אַגָּדָתָהּ הַצְּחוֹרָה וְהָיָה בְּקוּם הַשַּׁחַר וְאָבְדָה מִמֶּנָּה וְהִיא תָשׁוּב וּתְבַקֵּשׁ.

וְאִם יָגְעָה עַתָּה, אִם נִלְאֲתָה רֶגַע מִנְּשׂא אֶת אֵשׁ אַהֲבָתָהּ הַגְּדוֹלָה, וַתִּתְחַנֵּן לָךְ חֶרֶשׁ: עַד בּוֹא הַשַּׁחַר הַרְפִּינִי.

הַרְפִּינִי אִם תּוּכְלִי, אִם אַתְּ הִיא, אֲשֶׁר גָּזַלְתְּ אֶת שַׁלְוַת־עַרְבִּי. פִּתְרִי לִי רַק הַפַּעַם, לַחֲשִׁי לִי עַל אָזְנִי אֶת רָז אַגָּדָתֵךְ־עֻזֵּךְ, לְמַעַן יוּנַח לִי הַלָּיְלָה.

כִּי לֹא לָךְ אֲנִי צָמֵא, לֹא אוֹתָךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ, כִּי אִם אֶת אַגָּדָתֵךְ, אֶת הָאִשָּׁה הָרְחוֹקָה, הַנִּצֶּבֶת מֵאַחֲרָיִךְ.


המלצות קוראים
תגיות