רקע
ס. יזהר
מי אחראי על זיתי אחיסמך?
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: דברי הכנסת, שאילתה לשר החקלאות, כ“א בשבט תשכ”ד 4 בפברואר 1964; כ“א בשבט תשכ”ד 4 בפברואר 1964

חבר־הכנסת י. סמילנסקי שאל את שר החקלאות ביום כ“א בשבט תשכ”ד (4 בפברואר 1964):

חלקת הזיתים סמוך לאדמות המושב אחיסמך, ממזרח לכביש לוד–רמלה, היא חורשה עתיקת יומין ובעלת מוניטין, ומצויים בה עצים שאומדים גילם בהרבה מאות שנים. לאחרונה נעקרו שם כ־1000 זיתים כבדים בשנים כדי לפנות קרקעם למטרות אחרות, יעילות יותר.

ברצוני לשאול:

  1. מי אחראי לעקירה זו?

  2. האם היה לפני האחראי, מלבד השיקול המשקי, גם שיקול ייחוסם של זיתים עתיקים אלה, וגם הבנה כי יש בעקירתם משום פגיעה ללא תקנה – במשהו שמשקלו, בחשבון מרחיק ראות, אינו נופל ממשקל הנכס המשקי שיקימו תחתיהם – והוא ערך של שרשיות רצופה ועמוקה, ושל תרבות שדברי ימי הארץ שלובים בה?

  3. האם נבדק למדי, קודם עקירה, היכן לעקור, והאם לא השאירו שם את הזיתים המדולדלים ואילו את היפים והעתיקים שבהם בחרו ועקרו?

  4. כלום לא יבינו מעקירה במהרה זו מושבי הסביבה, היושבים שם חשופים ודלים, כי הכל אמנם ארעי, הכל בר תלישה, הכל וגם קיומם שם לטווח קצר, ושום קשר של קיימא אין אצלם, לא בשלהם ולא בנוף מחייתם, והכל רק “צבע טרי”?

  5. האינך סבור כי נכון להתקין תקנות שעצים עתיקי יומין אסור יהיה לגעת בהם לרעה, לא לפרט ולא למוסד מיישב, קודם שהרשות לשמורות הטבע תוכל להתערב; ולמנוע, עד כדי הענשה, כל עקירת עץ עתיק, בין בתחומי ישוב ובין מחוצה לו?

  6. מה אומר השר לעשות כדי שלא תיווצרנה עובדות של עקירה קהת־חושים כזו? וכלום לא יקרא לסדר את האחראים שהרשו לעצמם את שאין להם רשות – עקירת זכרון הארץ ומחיקת מוניטין שלה?


שר־החקלאות מ. דיין:

עקירת עצי זית חייבת על־פי הוראות פקודת היערות בקבלת רשיון מוקדם מפקידי היערות שהם כיום עובדי הקרן הקיימת לישראל. הפעולה הנזכרת בשאילתה נעשתה לפי הוראתם ושיקול דעתם.


שאילתא לשר החקלאות, כ“א בשבט תשכ”ד 4 בפברואר 1964

המלצות קוראים
תגיות