רקע
יהודה ליב גורדון
mנחלת הכלל [?]
wמכתבים
פרטי מהדורת מקור: ורשה: בדפוס האחים שולבערג; תרנ"ה 1894

 

אגרת תשעים ושש

א' דחוהמ“פ תרל”ג, ספ"ב

[לה' אבר"ם לוריא]

ידידי היקר!

שולח אנכי לכם, לך ולאביך ולאמך זקנתך, אחד אחוז מספרי “עולם כמנהגו” ספור ב' אשר יצא עתה לאור. ידעתי כי אמך הזקנה שומעת אם מעט ואם הרבה שפת עבר, על כן לא יכלתי עצור ברוחי לבלי שלוח לה ספר אחד מיוחד לאות תודה על החסד אשר משכה עלי לפני שנים רבות. בקראכם את ספורי בנקל תכירו פני האנשים היקרים ופני האנשים המכוערים אשר אליהם ירמזון מלי, אבל אתם סתמו וחתמו הדברים והייתם כלא יודעים, פן ימצאני עון. אם תמצא מקום לחלק אחדים מן הספר בין מיודעך ומכיריך הודיעני ושלחתי. הודיעני ג"כ את הפעולה אשר יפעול הספור על לב קוראיוושומעיו בקרב ביתכם,

כלו דברי גאָרדאָן המחבר ועתה יחלו דברי גאָרדאָן המזכיר לחברת ההשכלה. מכבוד ….. מגיע נדבתו לאוצר החברה בעד שבע שנים 175 רו"כ. דבר נא על לבו להשיב את נדבתו זאת, אם גם מעט מעט, כי מאד יצר לי אם על ידי דבר קטן כזה יפקד מקום איש נדיב ורם מעלה כמהו במספר חברתנו.

ביום 10 אפריל תהיה אספה כוללת לחברינו בזה, לקרא את החשבון בעד השנה שעברה ואח"כ יהיה נדפס.שלום לך ולאשר אתך מאת ידידך ומוקירך

יל"ג


 

אגרת תשעים ושבע

ידידי ה' דיינאָוו!

לשלוח דעפעשע לא נתרצה הג' גנצבורג, אבל מכתב שלח להרב דקק"ך, הוא המכתב אשר קראתי באזניך בהיותך פה עמנו, בחתימת יד אביו הג' יוזיל גנצבורג, ונקוה כי דברי המכתב ההוא הנכנסים אל לב הקורא לא ישובו ריקם,

הודיעני אם יהיה לך חפץ וצורך ואכתוב על אדותיך להדיריקטור ה' פֿורסאָוו, כי הוא מכירי, ובלתי ספק ישא פניך בהעידי עליך לפניו ושכך את כפו עליך מחמת רודפיך ומשנאיך. ואתה אל תערוץ ואל תחת מפני ההמון אשר סביב שתו עליך, כלכל דבריך במשפט ובמועצות ודעת ככל אשר יתן אלוהים בלבך לטובת אחינו החולים ואינם מרגישים את חלים, ואל תבהל ברוחך לכעוס ולהביא את זעקתך חמס לפני השרים היושבים מרום; כי למה יאמרו ערלי הלב “דיינאוו נהפך לרועץ ולמוסר”! השמר והשקט, כי כשם שהם רוקדים כנגד הלבנה ולא יוכלו לנגוע בה כך לא יוכלו לנגוע בך לרעה; ואם יהרגוך נעריצך ונקדישך אחרי מותך ונשים שמך בין הקדושים אשר בארץ המה - אשר נהרגו על קדוש השם. האין די לך?

ידידך יל"ג

5 יוני 1873 [כ“ב סיון תרל”ג] ספ"ב.


 

אגרת תשעים ושמונה

ידידי ה' דיינאָוו!

לעצתי תחכה ואני איש אובד עצות אני; כי מה אני ומה דעתי כי אורה לאיש דרכו בחיים? אבל אחת אשאלך: אם צר לך המקום לשבת במלוצק, אם אל עקרבים אתה יושב שמה, למה אינך משנה מקומך כדי לשנות מזלך? האם מחֻבר אתה בטבורך כידעוני הזה אל העיר החפצה להקיא אותך? לדעתי טוב טוב לך להסיע את ביתך זו אשתך וילדיך אל אחת הערים הגדולות אשר כרב חשכּיה ירבו משכיליה אשר יסוככו לראשך ביום נשק, כמו העיר ווילנא, קאָוונאָ ודומיהן; ואם עוד נשאר תחת ידך מעט מן הכסף אשר הוצאת מפ"ב פתח לאשתך שמה איזה מחיה או פרנסה אשר תוכל לנהלה בלחם לפי הטף, למען תהיה אתה איש נושע בפרנסה מצויה אשר המגידות רק גאותו, ולא תהיינה עיניך נשואות רק לשכר דרשותיך אשר תדרוש, והיתה אשתך צופיה הליכות מסחרה ואתה תשקוד על דרכך הלאה; ולא תרא עוד דבת רבנים ומגדופותם ואל תחת; וגלית שוליהם על פניהם ונראה קלונם וסכלותם לעיני כל ישראל בכל מסעיך וכל העם ינהרו אחריך והיה גם שכרך אתם בראותם פעולתך לפניהם.

ואת העצה היעוצה לך ממני כסומא בארֻבּה, כי לא ידעתי מעמדך וחילך ולא שאר הליכות ביתך ואודותיך.

להדיריקטור ה' פֿורסאָוו, כתבתי היום וביקשתי רחמים גם עליך ואם יהיה זה לך לתועלת ישמח לב מכבדך כערכך

יל"ג

26 יוני 1873 [י“ג תמוז תרל”ג] ספ"ב.


המלצות קוראים
תגיות