אגרת מאה ושלשים ואחת 🔗
ידידי ה' שלאסבערג.
אמרת לבוא אלי לעשות חשבוננו ולא באת, ואתה ידעת שזמן פרעון מאתים רו“כ כבר הגיע עוד ביום 30 יוני. ואולי בכונה השתמטתּ לעשות עסק עד ט”ב ועתה כבר נתבטלה הסבה והנני מחכה לביאתך עוד היום עד חצות היום, ואם לא, הגידה אתה מתי תבוא.
אף כי הפקעת עצמך מדי שעבוד גבאי דצ“ג ותלית את הקולר בצוארי, בכל זאת אבקשך לבוא אלינו לחדר הקהל ביום א' הבע”ל בשעה י"ב כדי למסור לי הסמנים מי מהעניים הנרשמים בפנקסך – עניי עירנו המה ומי מהם עניי עיר אחרת.
ידידך יל"ג.
א“ח של ט”ב תרל"ז.
אגרת מאה שלשים ושתים 🔗
כבוד הרב המליץ, אחד המשכילים המצוינים בדורנו,
המדבר בשפת עמנו בטהרתה כאחד מבני הנביאים הראשונים, מו“ה מנחם מאַנוס בענדאטסזאָהן נ”י בגראָדנאָ.
ספרך נאה לך ואתה נאה לספרך ולבי שמחת בספרך, כי מיום עמדי לקרוא ולשנות בספרי קדש לא קראתי ספר כתוב על טהרת לשוננו כספרך אתה, מלבד ספר “אור לישרים” לשטייבערג, אשר אמנם דרך אחרת לו בקדש. אבל בנוגע לתכלית יעוד ספרך אינני מסכים עמך. לדעתי ספרך איננו ראוי להנתן בידי המתחילים ללמוד שפת קדש להיות להם למסלול ודרך לבוא בו לספרי קדשנו, מפני שסגנון הלשון שבו נכתבו המאמרים נעלה ונשא מערך ידיעתם והשגתם של תנוקות של בית רבן ויכבד עליהם להבינם; כי אם טוב וישר הוא לפני נערים בני י“ג וי”ד אשר כבר קראו בספרי התנ“ך ולה”ק שגורה מעט בפיהם, והיה להם ספרך לכור מצרף ולאבן בחן לצרך ולזקק שפתם בבואם ללמד ידיהם קסת, בראותם מושגים כאלה ילידי הזמן החדש באים להכתב בלשון בני ישראל מזמן הבית הראשון – וימלטו.
ואני עודני עוד על דעתי אשר הגדתי קבל עם במאמרי בל' רוסיה בציון זה כעשר שנים כי אין סדר טוב לחנך לילדי ישראל וללמדם שפת קדשנו כספר התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. ומבלתי יכלת ומאין צורך לא אבאר בזה מטעמי ונמוקי, אשר בררתי שמה.
ובכל זאת בכל השתדלותי לא עלה בידי לעשות הרבה לטובת ספרך מפני כי אוצר חברתנו דלל וחרב מפני ההוצאות המרובות המשתרגות ועולות בכל יום ומפני שהגיע קץ השנה. אבל הנדיב ה' לעאָן ראָזענטהאַל מלא ידי לבקשך לשלוח להקאָמיטעט כ"ה עקזעמפלאַרים מספרך על חשבונו, ואתה עשה זאת במהרה ואל תאחר, כי חפץ אנכי לחלק ספרך בבתי המקרא אשר לבני ישראל בעיר ועיר; וזה רק לפי שעה; ולאחר זמן אולי יעלה בידי לעשות לטובתך יותר. והיה זה שלום מאת מוקירך ומכיר מעלתך הרבה ויתרון הכשר חכמתך.
יל"ג.
P, S. במגרעות נראו לי בספרך (ע“ב נמצא בכ”י)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.