רקע
עמנואל הרוסי
תַּמוּז
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עמיחי; תשכ"ז 1966

 

הֶרְצְל

וַיִפֶן כֹּה וָכֹה וַיַרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַךְ אֶת לְבָבוֹ וַיִטְמְנֵהוּ לֶעָתִיד.

אֲבִיגְדוֹר הַמֵאִירִי

תָּמִים כְּמוֹ יֶלֶד סִפֵּר חֲלוֹמוֹ

לְאֶחָיו בַּגוֹלָה הַמַּמְאֶרֶת.

עַל אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לְעַמּוֹ,

עַל כֶּתֶר מַלְכוּת וְתִפְאֶרֶת.


עַל דֶּגֶל צִיּוֹן מִתְנוֹסֵס בָּרָמָה,

עַל שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם,

עַל עַם יְהוּדִי הַכּוֹבֵשׁ אֲדָמָה

בְּעֹז וְבִיגִיעַ כַּפַּיִם.


תִּרְצוּ – אָז אָמַר – וְאֵין זוֹ אַגָּדָה,

תִּרְצוּ – תַּאֲמִינוּ כָּמוֹנִי.

גָּנְחוּ הָאַחִים: אךְ מִלֵּב טוֹב בָּדָה

חֲלוֹם לִבְנֵי סֵבֶל וָעֹנִי!


וְהָיוּ מָרֵי נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר בּוֹ יָדוּ

מֵאַבְנֵי הַשִׂנְאָה וְהַזַּעַם.

אַחִים אֻמְלָלִים! וַדַּאי לֹא יָדְעוּ

אֶת מִי הֵם פּוֹצְעִים פֹּה הַפַּעַם. 


גּוּפוֹ הַפָּצוּעַ כָּרַע שָׁם בַּבּוֹר.

הַכֹּל זֹאת רָאוּ וְיָדָעוּ.

וְהוּא – לְבָבוֹ אָז הִכָּה וַיִשְׁבֹּר

וְלֶעָתִיד הִטְמִינָהוּ.


וַיְהִי חֲלוֹמוֹ לְדוֹרוֹת כְּבַת־שִׁיר,

דִּבְרֵי חֲזוֹנוֹ כְּבַלָּדוֹת.

אָז סָבָא שֶׁלְּךָ הָיָה עֶלֶם צָעִיר, 

וְאַבָּא – אוּלַי לֹא נוֹלַד עוֹד.


לִצְלִיל הַמִזְמוֹר, לְשִׁירַת הַחֲלוֹם, 

עַל כַּנְפֵי הָאָבִיב וְהַסַּעַר,

נָטְשׁוּ אֶת קִנָּם וַיָּבוֹאוּ הֲלוֹם

נָטוּ אָהֳלָם, סָב וָנַעַר.


הֵם סִקְּלוּ וְחָרְשׁוּ וּבָנוּ אֶת בֵּיתָם,

וְאוֹתְךָ לָעוֹלָם פֹּה הֵבִיאוּ.

וְהַכֹּל – בִּזְכוּתוֹ שֶׁל חֲלוֹם יֶלֶד תָּם,

בִּזְכוּת לְבָבוֹ שֶׁל נָבִיא הוּא.


וְאַתָּה זְכֹר תָּמִיד אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה,

וּלְבִנְךָ תְּסַפֵּר עוֹד, הַנַּעַר, 

עַל חוֹלֵם גְּאֻלָּה לִבְנֵי שְׁבִי וְגוֹלָה,

עַל נְסִיךְ הַתִּקְוָה וְהַצַּעַר.


 

בְּיַאלִיק

נוֹרָא הָיָה זַעֲמוֹ.

דְּבָרוֹ – שַׁאֲגַת לָבִיא. 

יִסֵּר וְהוֹכִיחַ עַמּוֹ

כְּאֶחָד קַדְמוֹן וְנָבִיא.


מִיוֵן מְצוּלָה, מִדַּלּוּת,

מֵעֹנִי מַחְפִּיר וְעֵירֹם

מֵאֶפֶס־אוֹנִים, מִגָּלוּת,

מִבּוֹר מַחְשַׁכִּים וּמִתְּהוֹם


הָרַס אֱלֵי אור וּמֶרְחָב,

זָעַק וּבָכָה וְתָבַע –

בְּלֵב הַמָּלֵא עַל גְּדוֹתָיו

אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה…

*

אַךְ שׁוֹבֶבֶת הָיְתָה בַּת־הַצְּחוֹק, 

בִּשְׁעוֹת רַחֲמִים מְתוּקוֹת, 

עֵת סָבִיב לָאִילָן הַיָּרֹק

הִתְרַפְּקוּ־שִׂיחֲקוּ תִּינוֹקוֹת.


עַל גִּזְעוֹ, צַמַּרְתּוֹ, פֹּארוֹתָיו –

כָּל־כֻּלּוֹ עָב, שַׂגִּיא כָּאִילָן.

וּכְמוֹ אַבָּא פָּרַשׂ זְרוֹעוֹתָיו,

וִילָדָיו – תִּינוֹקוֹת־בֵּית־רַבָּן.


עמ 47.png
המלצות קוראים
תגיות