רקע
אברהם סולודר
בַּגָּלִיל
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: הוצאת ההסתדרות העברית בשיקאגו; תרצ"ט 1939

 

א

אֲפָפוּנִי זָהֳרֵי־יוֹם וְגַבְהוּת הָרִים

וְהֶמְיַת פְּלָגִים כְּמֵיתָרִים.


בַּמּוֹרָד סִבְכֵי עֵץ עַל־צִלָּם שׁוֹרִים,

זוֹרְחִים בְּדוּמִיָּה כְּכוֹכָבִים שְׁחוֹרִים.


כְּגַלִּים מֵרָחוֹק סְלָעִים שָׁבִים נָעִים:

כְּבָשִׂים לְבָנִים כְּמוֹהֶם רוֹעִים שָׁם בַּדְּשָׁאִים.


וּמְצַלְצְלִים הַפְּלָגִים, סְחוּפֵי גִיל וְאוֹרָה,

מְמַלְמְלִים וּמְגַלִּים כָּל נַפְשָׁם הַטְּהוֹרָה.


יוֹם וָלֵיל לְדַרְכָּם הֵמָּה זוֹרְמִים, רָנִים.

דְּגַת־פָּז לָמוֹ, יִפְעַת גְּוָנִים וְשִׁבְרֵי גְוָנִים.


וְצִפּוֹר מֵרוֹם הָאַוִּיר, בִּרְאִי הַגַּל נִשְׁקָפָה,

נוֹפְלָה פֶּתַע, נוֹשְׁקָה לוֹ וְנוֹגְעָה בוֹ בִכְנָפָהּ.


וְרַעַם אֶשֶׁד נִגָּר, שִׁקְשׁוּק הָרֵיחָיִם,

וּלְטָאָה הֲלוּמַת־שָׁאוֹן נָסָה לְבֵין הַסְּלָעִים,


וְרִגְבֵי שָׂדֶה שְׁחוֹרִים, מְלֵאֵי אוֹר וְלֵחַ,

בָּם תּוֹלַע מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, מִתְמַתֵּחַ —


 

בּ

רוֹכֵב עַל סוּסִי בִּשְׂדֵמָה וְגָיא

אַעֲרֶה אַהֲבָתִי לְאַרְצִי.

עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים שָׁטִים,

רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה בְּמַעֲגָל וּבַאֲלַכְסוֹן,

וּכְמוֹ סוֹד רַע יַאֲרֹגוּן.

כָּעוֹרְבִים הַשְּׁחוֹרִים צָרְחוּ בִּלְבָבִי

זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתִי:

"שֶׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ, לָמָה עֲזַבְתִּנִי?

וְאַתְּ, יַלְדוּתִי, דִּמְעַת עֵינִי עַל עֶלְבּוֹנֵךְ.

כְּלוּאָה וְאִלֶּמֶת, כְּגַרְגִּיר חָצָץ בָּאֲדָמָה,

שָׁכְנָה נַפְשִׁי קִרְבִּי כָּל הַיָּמִים".

דּוֹהֵר עַל סוּסִי אֶטְרוֹף מֶרְחַקִּים מֶרְחַקִּים.

בִּי הִתְנַעֲרָה נַפְשִׁי כְּדֹב עִם שׁוֹט אוֹרוֹת הָאָבִיב,

הוֹמָה אַהֲבָתִי לְאַרְצִי:

"כִּפְנֵי אִמִּי בְּחָבְשָׁהּ מִטְפַּחַת הַמֶּשִׁי לְרֹאשָׁהּ

לִדְמִי אוֹר הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ —

אוֹרוּ וְיָפוּ פָנָיִךְ.

כְּנִכְאֵי לֶב אָבִי הַמְפַרְפְּרִים בִּתְפִלָּתוֹ

מִתְפַּתְּלִים גַּבְנוּנֵי הָרָיִךְ.

אַתְּ אִמִּי וַאֲחוֹתִי וְלֶב אָבִי הֶחָרֵד —

אַתְּ נַפְשִׁי, שִׁירָתִי".


 

ג

נִגְלָה כְבוֹד אֲדֹנָי.

בַּשַּׁחַק קִרְעֵי עָבִים אַפְלוּלִים

נָחוּ קִפּוּלִים, קִפּוּלִים,

בֵּינֵיהֶם פָּרַץ נַחַל זָהָב צַח.

וְעָנָן יַעֲבֹר עַל הַפֶּרֶץ — וְשַׁךְ

כְּנֹגַהּ לָבָן בְּעַד הֶהָרִים הַמּוּצָקִים.

הָיְתָה נְשָׁמָה אַחֶרֶת לַבְּרִיאָה.

הוּצְתוּ בַּלֶּהָבָה הַדְּשָׁאִים הַמַּזְהִיבִים,

הָאִילָנוֹת הַפּוֹרְחִים הִרְעִיפוּ רְבִיבִים

שֶׁל בְּרָכָה, הַפְּלָגִים נִצְנְצוּ כַּבְּרָקִים,

הַלְּבָבוֹת נִפְתְּחוּ, יִחֲלוּ בְּדוּמִיָּה.

אַף שִׁיר הַצִּפּוֹר — חָדָשׁ הוּא וְכִירִיַּת פְּלִיאָה

נִגְלָה כְבוֹד אֲדֹנָי.


המלצות קוראים
תגיות