

כְּשֶׁהַקְּטַנְטַנִּים בְּגַן ה' גָּדְלוּ כְּבָר קָצת,
וְהָיוּ אוּלַי בְּנֵי שָׁלוֹשׁ, אוֹ שָׁלוֹשׁ וָרֶבַע, אָמְרוּ
הַגְּדוֹלִים לְשִׁפְרָה:
– אוּלַי כְּבָר נַעֲשֶׂה פַּעַם מַחֲנֶה בַּגְּבָעוֹת?
הֲלֹא עֲנָת, יוֹנִי, חָנָן וְרָמִי כְּבָר דֵּי גְּדוֹלִים, וְהֵם
יְכוֹלִים כְּבָר לַעֲשׂוֹת מַחֲנֶה!
כָּכָה הֵצִיקוּ יוֹם יוֹם לְשִׁפְרָה, עַד שֶׁבֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד, אָמְרָה לָהֶם:
– טוֹב! בְּסֵדֶר, נֵצֵא לַמַּחֲנֶה, מָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם!
הַיְלָדִים הִשְּׁתּוֹלְלוּ מִשִּׂמְחָה, צָחֲקו וְקָרְאוּ
קְרִיאוֹת חֶדְוָה, וּבִן־רֶגַע נֶעְלְמוּ: הֵם רָצוּ לְחַדְרֵי הַהוֹרִים
לְהַשִּׂיג תַּרְמִילִים, מֵימִיּוֹת, אוֹלָרִים, שְׂמִיכוֹת וּשְׁאָר
אֲבִיזָרִים נְחוּצִים.
צִלָּה אָמְרָה, שֶׁעוֹד לֹא רָאֲתָה יְלָדִים
מִתְלַבְּשִׁים כָּל כָּךְ מַהֵר וְיָפֶה, כְּמוֹ הַיְלָדִים הָאֵלֶּה
בְּבֹקֶר הַמַּחֲנֶה. בִּן חֲצִי־רֶגַע, הָיוּ כֻּלָּם מוּכָנִים, שָׁתוּ
סֵפֶל חָלָב, וּכְבָר רָצוּ לְשַׁעַר הַדִּיר, בַּדֶּרֶךְ לַגְּבָעוֹת.
הַגְּדוֹלִים רָצוּ הָרִאשׁוֹנִים, בְּשִׁירָה וְצָהֳלָה עִם צִלָּה,
וְהַקְּטַנִּים וְהַקְּטַנְטַנִּים, שֶׁאָמְנָם כְּבָר קְצָת גָּדְלוּ,
נִסְחֲבוּ מֵאָחוֹר עִם שִׁפְרָה.
הַיָּמִים יְמֵי אָבִיב. הַכֹּל פָּרַח מִסָּבִיב.
מִדְרוֹנוֹת הַיַּעַר בָּעֲרוּ בְּלַהֲבוֹת חַרְצִיּוֹת צְהֻבּוֹת.
בָּעֵמֶק לְמַטָּה, נָצְצוּ בְּרֵכוֹת הַדָּגִים בְּכָל הַשְּׁטָחִים.
וְהַפַּרְדֵּס הַיָּרֹק קָרַץ מֵרָחוֹק. שִׁפְרָה הָלְכָה לָהּ בְּנַחַת,
כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת סַל אֹכֶל בְּיָדָהּ הָאַחַת וְכַד גָּדוֹל, מָלֵא
מִיץ, בְּיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה. הַקְּטַנִּים הָלְכוּ סְבִיבָהּ,
כְּאֶפְרוֹחִים סְבִיב הַדּוֹגֶרֶת. בְּכָל רֶגַע גִּלָּה מִישֶׁהוּ מֵהֶם
תַּגְלִית חֲדָשָׁה וְהִכְרִיז עָלֶיהָ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:
– שִׁפְרָה, מָצָאתִי תּוֹלַעַת!
– שִׁפְרָה, מָצָאתִי קַרְנַיִם שֶׁל אַיִל!
– יְלָדִים, אֲנִי מָצָאתִי חִפּוּשִׁית זֶבֶל!
הֵם כְּבָר עָבְרוּ אֶת הַדִּיר, וְשִׁפְרָה הִסְתַּכְּלָה
בִּקְצָת דְּאָגָה עַל הַמֶּרְחָק הַהוֹלֵךְ וְגָדֵל בֵּינֵיהֶם לְבֵין
הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהָלְכוּ עִם צִלָּה, שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ עַד
– מַה זֶּה קָרָה שָׁם?
– לָמָּה הֵם מִסְתּוֹבְבִים וּמְנִיעִים אֶת הַיָּדַיִם לְכָל הַצְּדָדִים?
– הַבּיטוּ, כּוֹבָעִים עָפִים בָּאֲוִיר! וְתַרְמִילִים!
פִּתְאֹם שָׁמְעָה צַעֲקוֹת יֵאוּשׁ שֶׁל צִלָּה:
– שִׁפְרָה, בּוֹאִי מַהֵר – רִים! רִים!
שִׁפְרָה לָא הִצְלִיחָה לִשְׁמֹעַ מַה צָּעֲקָה לָהּ
צִלָּה בְּדִיּוּק, אֲבָל רָאֲתָה שֶׁכֻּלָּם שָׁם רוֹקְדִים
וּמְקַפְּצִים, צוֹעֲקִים וּמְנַפְנְפִים בַּיָּדַיִם כִּמְטֹרָפִים. לֹא
הִסְפִּיקָה לִסְפֹּר עַד שְׁתַּיִם, וְהִנֵּה הִתְחִילָה הִיא בְּעַצְמָהּ
לְנַפְנֵף בַּיָּדַיִם וְכָל הַקְּטַנִּים פָּרְצוּ בְּזַעֲקוֹת אֵימִים:
אִמָּא’לֶה! אַבָּא’לֶה! שִׁפְרָה’לֶה! קִבַּלְתִּי עֲקִיצָה!
נְחִיל דְּבוֹרִים נוֹצֵץ וְעוֹקֵץ שָׁטַף בִּיעָף
וְהִסְתַּבֵּךְ בֵּין הַיְלָדִים הַצּוֹרְחִים, כְּשֶׁהֵם רָצִים בְּכָל
כֹּחָם לְהִמָּלֵט מִפָּנָיו, מְנַפְנְפִים בַּיָּדַיִם, וּבוֹעֲטִים
בָּרַגְלַיִם. אֵיכְשֶׁהוּ נֶחְלְצוּ כֻּלָּם בִּמְרוּצָה וְהִגִּיעוּ
לַפַּרְדֵּס. שָׁם עָמְדוּ בַּתּוֹר לִפְנֵי שִׁפְרָה וְצִלָּה,
שֶׁשָּׁלְפוּ בִּזְרִיזוּת אֶת הָעֳקָצִים מֵהַיְלָדִים הַבּוֹכִים.
כֻּלָּם בָּכוּ. בְּכִי כָּזֶה עוֹד לֹא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם בְּגַן
שִׁפְרָה.
מֹשֶה’לֶה הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּרְגַּע, כְּמוֹ תָּמִיד.
עִם שְׁתֵּי אָזְנַיִם אֲדֻמּוֹת כְּכַלָּנִיּוֹת, הִסְפִּיק לְחַטֵּט
וּלְגַלּוֹת אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת שְׁכוּחוֹת, בְּתוֹךְ אַחַד הָעֵצִים. הוּא
הֵבִיא אוֹתָן לְ“מִרְפָּאַת הָעֳקָצִים” וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:
– מִי שֶּׁלֹא יִבְכֶּה יְקַבֵּל מִמֶּנִּי אֶשְׁכּוֹלִית!
אֲבָל רַק מִי שֶׁלֹּא יִבְכֶּה בֶּאֱמֶת! לְאַט, לְאַט, נִתְפַּיְּסוּ
הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְשָׁתְקוּ – אֲפִלּוּ לִפְנֵי הַגְּדוֹלִים. הֵם
לָקְקוּ וּמָצְצוּ אֶת פִּלְחֵי הָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת הַצּוֹנְנִים,
כְּשֶׁהֵם מְגָרְדִים בְּשֶׁקֶט אֶת הָעֲקִיצוֹת שֶׁלָּהֶם,
מִסְכֵּנִים.
הַמַּחֲנֶה בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן נִגְמַר בִּבְכִי טוֹב…
עוֹד אֵיזֶה בֶּכִי! לַמָּחֳרָת, הָיָה זֶה גַּן אֲבַטִיחִים וְלֹא גַּן
יְלָדִים. כֻּלָּם הָיוּ נְפוּחִים וּמַצְחִיקִים כְּבַלּוֹנִים. הֲכִי
הֲכִי
מַצְחִיקוֹת הָיוּ צִלָּה וְשִׁפְרָה! בִּכְלָל לֹא רָאוּ
לָהֶן אֶת הָעֵינַיִם! לַמַּחֲנֶה הַזֶּה קָרְאוּ יָמִים רַבִּים בְּגַן
שִׁפְרָה “מַחֲנֵה הָעֲקִיצוֹת”, אֲפִלּוּ הַיְלָדִים שֶׁכְּבָר יָצְאוּ
מֵהַגַּן וְלָמְדוּ כְּבָר מִזְּמַן בְּבֵית הַסֵּפֶר, עוֹד זָכְרוּ
וְסִפְּרוּ כָּל נִפְלְאוֹתָיו.
גַּם עַל זֶה אֶפְשָׁר לָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן שֶׁל
יוּסוּף! נָא לְהַכִּיר: אִם רַק יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁל
“פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא אֶל הַכְּבִישׁ” – כְּבָר יְכוֹלִים לָשִׁיר
תֵּכֶף וּמִיָּד, פָּשׁוּט כָּךְ: (רַק אַל נָא תִּשְׁכְּחוּ שֶׁלְּגַן
שִׁפְרָה קוֹרְאִים גַּם: גַּן ה').
פַּעַם אַחַת גַּן ה' יָצָא הֵם עָבְרוּ עַל־יַד הַדִּיר
לַשָּׂדֶה! בְּשִׂמְחָה!
פַּעַם אַחַת גַּן ה' יָצָא הֵם עָבְרוּ עַל־יַד הַדִּיר,
מַחֲנֶה לַעֲשׂוֹת רָצָה וְהִתְחִלוּ כְּבָר לָשִׁיר
הָיָה זֶה בֶּעָבָר, הָיָה זֶה בֶּעָבָר,
הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר! הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר!
כְּבָר הִגִּיעוּ לַפַּרְדֵּס, עָבְרוּ עַל יַד הַכַּוָּרוֹת
עוֹד מְעַט! בְּשִׁירָה!
כְּבָר הִגִּיעוּ לַפַּרְדֵּס עָבְרוּ עַל יַד הַכַּוָּרוֹת,
אָז קָרָה לָהֶם הַנֵּס וְהִתְחִילָה דְּהָרָה
הָיָה זֶה בֶּעָבָר, הָיָה זֶה בֶּעָבָר,
הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר! הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר!
הַדְּבוֹרִים חִישׁ הִתְנַפְּלוּ הַבַּיְתָה הֵם מִיָּד הָלְכוּ
עַל כֻּלָּם! בְּרִיצָה!
הַדְּבוֹרִים חִישׁ הִתְנַפְּלוּ, הַבַּיְתָה הֵם מִיָּד הָלְכוּ,
וְהַיְלָדִים אָז יִלְּלוּ, לְמָחֳרָת, הוֹי, הִתְנַפְּחוּ,
הָיָה זֶה בֶּעָבָר, הָיָה זֶה בֶּעָבָר,
הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר! הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות