רקע
תקוה שריג
פַ'לַאפִיק בְּקַנְקַן הַפְּלַאסְטִיק
פלאפיק.png

פַּעַם הָיָה בְּגַן שִׁפְרָה כְּלַבְלָב קָטָן. שְׁמוֹ

הָיָה פַ’לַּאפֶ’ל, אֲבָל קָרְאוּ לוֹ פַ’לַּאפִ’יק. זֶהוּ שֵׁם חִבָּה

כָּזֶה, מַצְחִיק. לַגַּן הִגִּיעַ קְטַנְטַן, פִּיצֶ’לֶה, יוֹנֵק.

מְתֻלְתָּל. עֵינָיו שְׁחוֹרוֹת. קוֹלוֹ צָרוּד. תָּמִיד כִּשְׁכֵּשׁ

בַּזָּנָב וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל אָהַב לִשְׁתּוֹת חָלָב. פַּעַם אַחַת,

כְּשֶׁהַיְלָדִים הִתְקַלְּחוּ, נִכְנְסָה הֲדַס בּוֹכִיָּה וְאַחֲרֶיהָ

שָׁאוּלִי, גַּם הוּא בּוֹכֶה.

– שִׁפְרָה – הֵם אָמְרוּ – פַ’לַּאפִ’יק מֵת. מֵת לְגַמְרֵי.

כֻּלָּם רָצוּ הַחוּצָה. אֲחָדִים אֲפִלּוּ עֵירֻמִּים.

רָצוּ לִרְאוֹת מַה קָּרָה לְפַ’לַּאפִ’יק הַטּוֹב. הוּא שָׁכַב

בְּפִשּׁוּט רַגְלַיִם וְהָיָה פָּשׁוּט מֵת.

– מַה קָּרָה לְפַ’לַּאפִ’יק? – שָׁאֲלָה שִׁפְרָה – הֲלֹא

רַק עַכְשָׁו הִסְתּוֹבֵב לִי בֵּין הָרַגְלַיִם, בָּרִיא וְשָׁלֵם? מַה

קָּרָה לוֹ, יְלָדִים, הַגִּידוּ כְּבָר?!

מַה קָּרָה לוֹ, שִׁפְרָה? – קָרְאוּ הַיְלָדִים. – שִׁפְרָה, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מַה קָּרָה לוֹ! אֵיךְ הוּא מֵת?

לֹא כָּל הַיְלָדִים עָמְדוּ שָׁם, עַל יַד פַ’לַּאפִ’יק.

שְׁנַיִם הָיוּ חֲסֵרִים: שְׁמוּאלִ’יק וְעוֹדִ’יק. – חַפְּשׂוּ, יְלָדִים,

חַפְּשׂוּ אֶת שְׁמוּאלִ’יק וְעוֹדִ’יק, אוּלַי הֵם יוֹדְעִים – אָמְרָה

שִׁפְרָה.

קַל לְהַגִּיד: – חַפְּשׂוּ!

חִפְּשׂוּ, חִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ! הַשֵׁדְים אוֹתָם

לָקְחוּ! לְבַסּוֹף נִמְצְאוּ הַשְּׁנַיִם, וְכִמְעַט שֶׁקִּבְּלוּ

בַּשִּׁנַּיִם… כֵּן, אִלּוּ הָיָה פַ’לַּאפ’ִיק מֵת מַמָּשׁ… אֲבָל

מַה סִּפְּרוּ הַשְּׁנַיִם?

שֶׁהֵם שִׂחֲקוּ לָהֶם עִם פַלַּ’אפִ’יק וְהֶחְלִיטוּ

לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ קַנְקַן פְּלַאסְטִיק כָּזֶה עָגֹל,

שֶׁפִּיָּתוֹ קְטַנָּה… לְהַכְנִיס, מֵילָא, לֹא כָּל כָּךְ קָשֶׁה.

אֲבָל לְהוֹצִיא? הוֹ, הוֹ, זֶה כְּבָר דָּבָר אַחֵר! פַ’לַּאפִ’יק יִלֵּל

בְּתוֹךְ הַקַּנְקַן, יִלֵּל וְיִלֵּל, עַד שֶׁהִפְסִיק. שְׁמוּאלִ’יק

הִתְחִיל לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הַחוּצָה. גַּם עוֹדֵד מָשַׁךְ. פַּעַם זֶה

וּפַעַם זֶה, וּפַ’לַּאפ’יק – בִּכְלָל לֹא יוֹצֵא. לְבַסּוֹף כְּבָר

יָצָא… מֵת.

כָּכָה הִם חָשְׁבוּ. וְהִסְתַּלְּקוּ, שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָם… שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עַל הָרֹאשׁ…

שִׁפְרָה, שֶׁרָאֲתָה שֶׁכָּל הַיְלָדִים נִכְנָסִים

לַבַּיִת וּמִתְאַסְּפִים בְּחֶדֶר אֶחָד, לֹא הָלְכָה אַחֲרֵיהֶם. הִיא

נָתְנָה לָהֶם לִהְיוֹת לְבַדָּם, לְבַדָּם.

כֻּלָּם הָיוּ עֲצוּבִים, הָיוּ אֲפִלּוּ יְלָדוֹת

שֶׁבָּכוּ בִּדְמָעוֹת. שִׁפְרָה הֵצִיצָה בָּאֶשְׁנָב וְרָאֲתָה: הֵם

יָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל עַל הָרִצְפָּה וְעָשׂוּ אַזְכָּרָה לְפַ’לַּאפִ’יק.

כָּל יַלְדָּה וְכָל יֶלֶד סִפְּרוּ מַשֶּׁהוּ עַל פַ’לַּאפִ’יק.

וּכְשֶׁנִּגְמְרוּ לָהֶם כָּל הַסִּפּוּרִים יָצְאוּ לִקְבֹּר אֶת

פַ’לַּאפִ’יק.

וְהִנֵּה הַפְתָּעָה! הַכְּלַבְלָב בֵּינָתַיִם פָּקַח אֶת

הָעֵינַיִם, קָם עַל הָרַגְלַיִם, קָפַץ לוֹ קְפִיצָתַיִם וְגָמַע לוֹ

קְצָת מַיִם. מַזָּל טוֹב!

– פַ’לַּאפִ’יק לֹא מֵת! פַ’לַּאפִ’יק חַי בֶּאֱמֶת!

בְּגַן שִׁפְרָה יוֹדְעִים לָשִׁיר עַל כָּל דָּבָר. גַּם

עַל פַ’לַּאפִ’יק הַשְּׁמֶנְדְרִיק. וְהַכֹּל הוֹדוֹת לְאוֹתוֹ יוּסוּף

הַחַרְזָן! כְּבָר שָׁמַעְנוּ פַּעַם פִּזְמוֹן שֶׁלּוֹ עַל הַדְּבוֹרִים,

זוֹכְרִים?

אֵיזוֹ מַנְגִּינָה? – מָה, – אַתֶּם שׁוֹאֲלִים בִּרְצִינוּת?

פָּשׁוּט מְאֹד:

מַנְגִּינַת הַפַ’לַּאפֶ’ל! אַתֶּם מַכִּירִים? אִם לֹא,

תִּשְׁאֲלוּ אֶת הַהוֹרִים, אוֹ אֶת הָאַחִים הַגְּדוֹלִים

שֶׁלָּכֶם.


בַּקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ, בְּכָל גַּן וָגַּן                 כֻּלָּם כֹּה נִבְהֲלוּ,

יֶשְׁנוֹ תָּמִיד גּוּר אֶחָד קָטָן                 בָּכוּ וְיִלְּלוּ,

וְכָךְ כָּעֵת, גַּם בְּגַן הֵ'                    הוּא אָז הַרְבֵּה גָּסַס

יֵשׁ לָנוּ גּוּר קָטָן וְיָפֶה                    לִבַסּוֹף, גַּם לוֹ נִמְאַס

                                      וְהִתְחִיל לִחְיוֹת

כִּי לָנוּ יֵשׁ פַ’לַּאפֶ’ל.                    וּמִיָּד בִּקֵּשׁ עוֹד:

פַ’לַּאפֶ’ל                             – צַלַּחַת עִם הַרְבֵּה

פַ’לַּאפֶ’ל                             הַרְבֵּה, הַרְבֵּה חָלָב.

יֵשׁ לוֹ אַף חָמוּד                                                           חוֹזֵר

וְקוֹל כָּזֶה צָרוּד,                          בַּיּוֹם בֵּין הָרַגְלַיִם

עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת,                          מִתְלַבֵּט

שִׁנַּיִם קְטַנְטַנּוֹת,                          וּבַלֵּילוֹת מַפְרִיעַ כָּל הָעֵת.

בִּזְנָבוֹ מְכַשְׁכֵּשׁ,                          לְהַשְׁקִיט אוֹתוֹ מָצְאוּ אֵיזֶה פַּטֶנְט:

וְכָכָה מְבַקֵּשׁ:                             נָתְנוּ לוֹ כַּדּוּרֵי לוּמִינַלֶּט.

– צַלַּחַת, צַלַּחַת עִם הַרְבֵּה                                                  חוֹזֵר

הַרְבֵּה הַרְבֵּה חָלָב!                            וְהִנֵּה, הַתְּרוּפָה

                                           לַגּוּר כְּלָל לֹא עָזְרָה!

אֶת פַ’לַאפִ’יק הַכֹּל אוֹהֲבִים                    כָּעֵת הוּא מְיַלֵּל,

מְחַבְּקִים אוֹתוֹ וּזְנָבוֹ מוֹרְטִים                  בַּיּוֹם וְגַם בַּלֵּיל.

וְשִׁמְעוּ נָא מַה קָּרָה כָּעֵת:                      אָנָּא תְּנוּ עֵצָה,

חָנְקוּ אוֹתוֹ – וּמִיָּד הוּא מֵת!                   הֵיכָן אוּלַי נִמְצָא

חוֹזֵר                                        פַ’לַּאפֶ’ל פַ’לַּאפֶ’ל,

                                           הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר שָׁקֵט!


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות