רקע
תקוה שריג
מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי צֶ'רְצִ'ילִים

יוֹנִי הוּא יֶלֶד שְׁחַרְחַר וְנָבוֹן. וְהוּא חוֹבֵב

בַּעֲלֵי חַיִּים עַד בְּלִי דַּי: כְּלָבִים, חֲתוּלִים, אַרְנָבוֹת.

יוֹנִי אוֹהֵב אֲפִלּוּ צְפַרְדְּעֵ’יקוֹת. יֵשׁ לוֹ גַּם שׁוֹבָךְ

נֶהְדָּר שֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ בָּנָה לוֹ לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ וְהִרְשָׁה לוֹ

אֲפִלּוּ לִצְבֹּעַ אוֹתוֹ בְּמוֹ יָדָיו, בְּיָרֹק, כָּחֹל

וְאָדֹם.

רַקַּ תַּרְנְגוֹלִים שׂוֹנֵא יוֹנִי, שִׂנְאַת נֶפֶשׁ.

כָּל תַּרְנְגוֹל פָּשׁוּט מְאֹד מַרְגִּיז אוֹתוֹ. כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה

תַּרְנְגוֹל, מִיָּד מַתְחִיל לְגָרֵד לוֹ בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם; הוּא

בְּעַצְמוֹ לֹא מַרְגִּישׁ אֵיךְ זֶה מַתְחִיל, וּכְבָר מִתְעוֹפְפוֹת

מִיָּדָיו הָאֲבָנִים, יָשָׁר אֶל הַתַּרְנְגוֹל.

מַעֲשֶׂה שָׂטָן! בְּכָל פִּנָּה אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לוּלִים

קְטַנִּים עִם תַּרְנְגוֹלוֹת וְתַרְנְגוֹלִים. וְלֹא סְתָם לְבָנִים,

אֶלָּא דַּוְקָא צִבְעוֹנִיִּים. לְכָל גַּן, לְכָל כִּתָּה, וְאוּלַי

כְּבָר אֲפִלּוּ לְאֵיזֶה פָּעוֹטוֹן – יֵשׁ לוּלוֹן! לְכָל מָקוֹם

שֶׁיּוֹנִי פּוֹנֶה אֵלָיו, מִיָּד הוּא נִתְקָל בְּמִי? –

בְּתַרְנְגוֹל!

אֲבָל כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים בְּיַחַד הֵם לֹא-כְלוּם,

לְעֻמַּת צֶ’רְצִ’יל הַתַּרְנְגוֹל הָעֲנָק שֶׁל כִּתַּת “דֶּקֶל”. זֶהוּ,

פָּשׁוּט מְאֹד, אוֹיְבוֹ הָאִישִׁי שֶׁל יוֹנִי. כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל

צֶ’רְצִ’יל מְסַמֵּר הַתַּרְנְגוֹל, אֶת כָּל נוֹצוֹתָיו הָאֲדֻמּוֹת,

זוֹקֵף כַּרְבֹּלֶת מְנַפֵּחַ חָזֶה וּפוֹצֵחַ בִּצְרִיחוֹת

אֵימִים.

בְּקִצּוּר, כָּל מַה שֶּׁסִפַּרְנוּ כְּבָר שַׁיָּךְ

לֶעָבָר. אֲבָל עַכְשָׁו תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁקָּרָה לֹא מִזְּמַן:

מַעֲשֶׂה נוֹרָא.

בְּפוּרִים, הַשָּׁנָה, הִתִחַפֵּשׂ יוֹנִי לְ –

– נִחַשְׁתֶּם?

– נָכוֹן, לְצֶ’רְצִ’יל!

– לָמָּה?

– זֶה הַסּוֹד שֶׁלּוֹ…

נוֹצוֹת הָיוּ לוֹ – אֲדֻמּוֹת כַּדָּם. כַּרְבֹּלֶת – אֵשׁ לֶהָבָה.


אש להבה.png

מוּטוֹת כְּנָפָיו – תָּאֲרוּ לָכֶם כְּבָר, אוּלַי אֵיזֶה מֶטֶר, אוֹ מֶטֶר וָחֵצִי.

כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת תַּהֲלוּכת הַמַּסֵּכוֹת עָבַר דַּוְקָא עַל יַד… שׁוּב נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן: עַל יַד צֶ’רְצִ’יל.

– לָמָּה?

– זֶה הַסּוֹד שֶׁלּוֹ…

מַה שֶּׁהִתִרַחֵשׁ בֵּין הַשְׁנַיִם לֹא רָאָה אַף יֶלֶד,

וְטוֹב שֶׁכָּךְ. רַק גִּדְעוֹן הָרוֹעֶה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְשָׁם

בְּמִקְרֶה, רַק הוּא רָאָה הַכֹּל וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר רַק לַבֵּן

שֶׁלּוֹ וְהוּא סִפֵּר אַךְ וְרַק לֶחָבֵר שֶׁלּוֹ, וְהֶחָבֵר סִפֵּר רַק

רַק – – עַד שֶׁכָּל הַמֶּשֶׁק יָדַע הַכֹּל:

צֶ’רְצִ’יל הַתַּרְנְגוֹל קָפַץ וְעָבַר אֶת הַגָּדֵר,

זִנֵּק כַּנֵּץ עַל צֶ’רְצִ’יל-יוֹנִי וּבַמַּקּוֹר, בַּצִּפָּרְנַיִם

וּבַכְּנָפַיִם חָבַט, מָרַט, שָׂרַט, צָוַח, צָרַח, כִּרְכֵּר, פִּרְפֵּר.

אִלְמָלֵא גִּדְעוֹן, שֶׁהִצִּיל אֶת יוֹנִי מִזַּעֲמוֹ, הָיָה לְחַג

פּוּרִים הַשָּׁנָה סוֹף שָׁחוֹר… בְּמַקֵּל רוֹעִים שֶׁבְּיָדוֹ הִכָּה

גִּדְעוֹן הָרוֹעֶה אַחַת וּשְׁתַּיִם, בַּתַּרְנְגוֹל הַמְשֻׁלְהָב,

וְשָׂם קֵץ לַקְּטָטָה הַנּוֹרָאָה.

אַתֶּם שׁוֹאֲלְים מֶה עָשָׂה יוֹנִי? הוּא הָלַךְ לַחֲדַר

הוֹרָיו, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ, כְּמוֹ הָמָן הָרָשָׁע שֶׁל פּוּרִים

וּבָכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים. גִּדְעוֹן רָאָה.

מַעֲשֵׂה נִסִּים: מִפּוּרִים – יוֹנִי אֲפִלּוּ לֹא מִסְתַּכֵּל עַל תַּרְנְגוֹל. עַל שׁוּם תַּרְנְגוֹל שֶׁבָּעוֹלָם.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות