רקע
תקוה שריג
מחרוזת שבלולים לאיילת ליום-הולדת

הרחק, הרחק, באפריקה,

מעבר למדבר, מעבר לים, מעבר להרים,

מעבר לעמקים, מעבר לנהרות, מעבר לנחלים,

ארץ יש שכל אנשיה כושים, אתיופיה שמה,

שערותיהם שחורות ומתולתלות,

שיניהם לבנות וצחורות.

ועיניהם גדולות ועצובות.

ולמה עצובות עיניהם?

כי ארץ קשה היא ארץ אתיופיה שלהם:

פעם יורדים שם גשמים רבים, ממש מבול

ופעם לא יורדים שם גשמים בכלל.

פעם הם טובעים בשטפונות ופעם לא צומח

שם כלום ואפילו לא עשבים.

הכושים מגדלים להם פרות, כבשים ועיזים

שאותם רועים הילדים והילדות.

האבות נודדים למרחקים למצוא שם עבודה והאמהות

מגדלות ירקות מסביב לאוהלים, אבטיחים, פלפלים,

עגבניות והרבה דלועים.

הם שותים חלב-עיזים, אוכלים ירקות וגבינה וגם

מוכרים אותם בערים, לאנשים שאין להם חלב וירקות,

אבל יש להם חנויות.

פעם-פעם כשסבא שלך, נחום, עוד היה צעיר,

נסע לטייל לאתיופיה באמת!

שם טייל לו בהרים, ירד לעמקים,

שחה בנהרות ושתה מים מהנחלים.

על שפת הנחלים ראה ערימות עצומות של

שבלולים יפים.

כמעט כל הכושים באתיופיה מתקשטים

בשבלולים קטנים לבנים, דומים לפה של כושי:

לבנים, חלקלקים ומבריקים

ומבין שתי השפתיים מציצות שיניים

לבנות, נוצצות וחדות-חדות.


יום אחד טייל לו סבא-נחום

על שפת נחל אחד והגיע לכפר של כושים.

הכושים בכפרים גרים בבתים קטנים עגולים,

שהם בונים להם מקנים הצומחים על שפת-הנחלים,

ומורחים עליהם בוץ חום, שמדביק את הקנים.

אלה בתים יפים מאוד,

חמים בחורף וקרירים בקיץ.

סבא ניגש לבית הראשון, שעל ידו עמדו

אנשים ועל ידם חבילת עורות של עיזים,

מקושטים בשבלולים.

הוא שאל אותם מה עושים בעורות של

העיזים המקושטים ואשה אחת הסבירה לו:

שאת עור העיזים תולה האם על הראש

בחגורה, ובתוכו, על גבה, יושב התינוק שלה!

סבא הוציא מכיסו כסף ונתן לאשה

והיא נתנה לו עור-עז כזה, מקושט,

“תרמיל” של תינוק מקושט במחרוזות יפות

של “פי הכושי”, וחרוזים כחולים.


סבא נחום הביא את העור הביתה

ואנחנו שמחנו מאוד ותלינו אותו

על הקיר לקישוט.


זמן רב עבר מאז,

העור התייבש ונקרע,

אבל מחרוזת אחת של שבלולי פי-הכושי

והחרוזים הכחולים נשמרה, והִנֵה היא!


והיום, כשאת בת ארבע,

מתנת יום-הולדת את מקבלת,

את זאת המחרוזת

ואת זה הסיפור, נכדתנו איילת

מסבא נחום וסבתא תקוה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!