רקע
תקוה שריג
שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1986

אִישׁ חָסִיד הָיָה,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

הָלַךְ וְהִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַחֲרשׁ בַּשָּׂדֶה,

כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּרְנֵס.

הִזְדַּמֵּן לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, בִּדְמוּת עַרְבִי.

אָמַר הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לֶחָסִיד:

– רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעָנִי וְרָעֵב אַתָּה.

רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁאֶתֵּן לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת?

יִהְיוּ לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל טוּב, שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת.

הַגֵּד לִי רַק זֹאת,

מָתַי אַתָּה רוֹצֶה אֶת שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטוֹבוֹת הָאֵלּוּ:

תֵּכֶף וּמִיָּד, אוֹ כְּשֶׁתִּהְיֶה זָקֵן, בְּסוֹף יָמֶיךָ?

חָשַׁב הֶחָסִּיד שֶׁהָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הוּא מְכַשֵּׁף…

אָמַר לוֹ:

– הָנַח לִי וְלֵךְ לְדַרְכְּךָ.

אֵין לִי אֲפִלּוּ אֲגוֹרָה אַחַת לָתֵת לְךָ בְּעַד דְּבָרֶיךָ…

הָלַךְ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לְדַרְכּוֹ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים, שָׁב אֶל הֶחָסִיד,

שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה, וְאָמַר לוֹ:

– רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעֲדַיִן אַתָּה עָנִי וְרָעֵב,

רוֹצֶה אַתָּה בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– הָנַח לִי וְלֵךְ לְדַרְכְּךָ.

אֵין לִי אֲפִלּוּ אֲגוֹרָה אַחַת לָתֵת לְךָ עַל דְּבָרֶיךָ…

הָלַךְ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לְדַרְכּוֹ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים שָׁב, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְאָמַר לֶחָסִיד:

– רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעֲדַיִן אַתָּה עָנִי וְרָעֵב.

רוֹצֶה אַתָּה בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– כֵּיוָן שֶׁחָזַרְתָּ אֵלַי בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית,

אֵלֵךְ לְבֵיתִי, אֶל אִשְׁתִּי, וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ.

אָמַר לוֹ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– לֵךְ, וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ בַּשָּׂדֶה.

הָלַךְ הֶחָסִיד וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ עַל הָעַרְבִי וְעַל דְּבָרָיו.

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:

– הֲרֵי אֵין לָנוּ מַה לְהַפְסִיד!

לֵךְ אֶל אוֹתוֹ עַרְבִי וֶאֱמֹר לוֹ,

שֶׁרוֹצֶה אַתָּה, שֶׁתָּבֹאנָה שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד!

שָׁב הֶחָסִיד אֶל הַשָּׂדֶה

וּמָצָא אֶת הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַמְתִּין לוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ הָעַרְבִי:

– מָה אָמְרָה לְךָ אִשְׁתְּךָ?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– אִשְׁתִּי אָמְרָה “שֶׁתָּבֹאנָה שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת תכף וּמִיָּד”.

תמונה 3.jpg

אָמַר לוֹ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– לֵךְ, שׁוּב לְבֵיתְךָ וּכְבָר אַתָּה עָשִׁיר גָּדוֹל.

שָׁב הֶחָסִיד לְבֵיתוֹ וְהִנֵּה סִפְּרוּ לוֹ בָּנָיו,

שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִים בֶּעָפָר וּמָצְאוּ מַטְמוֹן בְּתוֹכוֹ.

אָמְרוּ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ זֶה לָזֶה:

– לֹא עַרְבִי הָיָה הָאִישׁ וְלֹא מְכַשֵּׂף,

אֶלָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

יְבֹרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנָּתַן לָנוּ מִטּוּבוֹ.

אֲנַחְנוּ נִתֵּן מִכַּסְפֵּנוּ לָעֲנִיִּים,

שֶׁלֹא יִהְיוּ עוֹד רְעֵבִים בִּמְקוֹמֵנוּ,

כְּפִי שֶׁהָיִינוּ אֲנַחְנוּ.

נָתְנוּ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ נְדָבוֹת וּגְמִילוּת־חֲסָדִים לַעֲנִיֵּי עִירָם

וְלַעֲנִיִּים מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

הֶחָסִיד וּבְנֵי בֵּיתוֹ גָרוּ בְּבַיִת גָּדוֹל וָרָם,

אָכְלוּ וְשָׁתוּ, הִתְפַּלְּלוּ וְלָמְדוּ תּוֹרָה,

שְׂמֵחִים עַל מַזָּלָם הַטּוֹב.

כָּךְ עָבְרוּ שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה,

עַד שֶׁנִּגְמְרוּ וְהָלְכוּ כָּל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לֶחָסִיד:

– שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – עָבְרוּ, חָלְפוּ…

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– כְּשֵׁם שֶׁהָלַכְתִּי אָז לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אִשְׁתִּי,

כֵּן אֵלֵךְ גַּם עַכְשָׁו, לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיהָ.

הָלַךְ הֶחָסִיד אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ:

– אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא אֵלַי וְאָמַר לִי

שֶׁשֶּׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת עָבְרוּ, חָלְפוּ…

אָמְרָה לוֹ:

– לֵךְ אֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וֶאֱמֹר לוֹ:

"אִם מָצָאת אֲנָשִׁים נוֹתְנֵי נְדָבוֹת וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים –

טוֹבִים מֵאִתָּנוּ, קַח אֶת כַּסְפֵּנוּ וְאֶת זְהָבֵנוּ וְתֵן לָהֶם,

שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם לִבְרִיאוּת, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה".

הָלַךְ הֶחָסִיד אֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

וְאָמַר לוֹ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁטּוֹבִים הֵם וּנְכוֹנִים.

הִשְׁאִיר בִּידֵי הֶחָסִיד אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ.

הָיוּ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ נוֹתְנִים נְדָבוֹת וְגוֹמְלִים חֲסָדִים לָעֲנִיִּים,

כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וּכְמוֹתָם עָשׂוּ בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם,

עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְכָל זֹאת בְּזְכוּתוֹ שֶּל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.



המלצות קוראים
תגיות