רקע
תקוה שריג
שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים וְגַן הַבְּשָׂמִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1986

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד זָקֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ גַן,

שֶׁעֵצִים וְשִׂיחִים נוֹתְנֵי בְּשָׂמִים צָמְחוּ בּוֹ.

כְּשֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת, קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם:

– בָּנַי הַיְקָרִים, רוֹאִים אַתֶּם, שֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתִּי לָמוּת.

מַנִּיחַ אֲנִי לָכֶם בִּירֻשָּׁה אֶת גַּן הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּי.

מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שְׁלשָׁה דְבָרִים:

שִׁמְרוּ עַל הַגַּן מִכָּל מִשְׁמָר;

אַל תָּרִיבוּ זֶה עִם זֶה;

הֱיוּ חֲסִידִים לוֹמְדֵי תּוֹרָה, נְדִיבִים, אוֹהֲבֵי אָדָם

וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקְכֶם.

אָמְרוּ לוֹ הַבָּנִים:

– שׁוֹמְעִים אָנוּ אֶת דְּבָרֶיךָ וּנְקַיֵּם אוֹתָם כְּתֻמָּם.

מֵת הֶחָסִיד וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים שׁוֹמְרִים עַל גַּן הַבְּשָׂמִים,

בְּכָל לַיְלָה בֵּן אַחֵר בְּתוֹרוֹ.

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן – שָׁמַר הַבֵּן הַבְּכוֹר.

בָּא לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ,

קַח מֵהֶם דָּבָר אֶחָד!

הָרִאשׁוֹן – שֶׁתִּהְיֶה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה;

הַשֵּׁנִי – שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל;

הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁתִּזְכֶּה בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

בַּמָּה אַתָּה בּוֹחֵר?

בָּחַר הַבֵּן הַבְּכוֹר לִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל.

נָתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַטְבֵּעַ זָהָב.

קָנָה בּוֹ הַבֵּן הַבְּכוֹר סְחוֹרָה וּמָכַר אוֹתָה בְּרֶוַח,

קָנָה וּמָכַר, מָכַר וְקָנָה,

עַד שֶׁהָיָה לְעָשִׁיר גָּדוֹל.


בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי – שָׁמַר הַבֵּן הַבֵּינוֹנִי.

בָּא לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ,

קַח מֵהֶם דָּבָר אֶחָד!

הָרִאשׁוֹן – שֶׁתִּהְיֶה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה;

הַשֵּׁנִי – שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל;

הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁתִּזְכֶּה בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

בַּמָּה אַתָּה בּוֹחֵר?

בָּחַר הַבֵּן הַשֵּׁנִי, הַבֵּינוֹנִי, לִהְיוֹת לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.

נָתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא סֵפֶר בְּיַדוֹ, לָמַד בּוֹ הַבֵּן הַבֵּינוֹנִי

עַד שֶׁהָיָה לְרַב גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.

הָיוּ תַּלְמִידִים נוֹהֲרִים אֵלָיו מִכָּל קַצְווֹת הַמְּדִינָה.


בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי – שָׁמַר הַבֵּן הַצָּעִיר.

בָּא לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ,

קַח מֵהֶם דָּבָר אֶחָד!

הָרִאשׁוֹן – שֶׁתִּהְיֶה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה;

הַשֵּׁנִי – שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל;

הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁתֹּזְכֶּה בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

בַּמָּה אַתָּה בּוֹחֵר?

בָּחַר הַבּן הַצָּעִיר לִזְכּוֹת בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– אִם כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת אִתִּי.

שָׁמְרוּ שְׁנֵי הַבָּנִים עַל גַּן הַבְּשָׂמִים

וְהַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ עִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לָנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם,

שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יָפָה.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת מְקַרְקְרוֹת:

– בַּמָּה חָטָא הַצָּעִיר הַזֶּה,

שֶׁיִשָּׂא אֶת בַּת אֲדוֹנֵנוּ לְאִשָּׁה?

קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי לָנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם שֵׁנִי,

שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יָפָה.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הָאַוָּזִים מְגַעְגְּעִים:

– אֵיזֶה רָשָׁע הוּא צָעִיר זֶה,

שֶׁיִשָּׂא לוֹ אֶת בַּת אֲדוֹנֵנוּ הָרָעָה לְאִשָּׁה?

קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי לָנוּ אֵצֶל אָדָם שְׁלִישִׁי,

שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יָפָה.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַיּוֹנִים הוֹמִיּוֹת:

– בַּמֶּה זָכָה צָעִיר זֶה,

שֶׁיִּשָּׂא אֶת בַּת אֲדוֹנֵנוּ הַנָּאָה וְהַחֲסוּדָה לְאִשָּׁה?

קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְנִשְׁאֲרוּ בְּבֵית הַמְאָרֵחַ.

בִּקֵּשׁ הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי

אֶת יָדָהּ שֶׁל הַבַּת הַנָּאָה וְהַחֲסוּדָה מִידֵי אָבִיהָּ.

תמונה 4.jpg

נָשָׂא אוֹתָהּ הַבֵּן לְאִשָּׁה,

וְהָאָב הַמְאָרֵחַ שָׁלַח אֶת בִּתּוֹ לְבֵית בַּעֲלָהּ,

עִם עֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת כָּרִים וּכְסָתוֹת, רָהִיטִים וְכֵלִים.
הָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר עָשִׁיר גָּדוֹל,

חָסִיד וְנָדִיב, כִּרְצוֹן אָבִיו,

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ.


הָיָה הַבֵּן הַשֵּׁנִי, הַבֵּינוֹנִי,

לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה,

חָסִיד וְנָדִיב, כִּרְצוֹן אָבִיו,

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ.


הָיָה הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר,

בַּעֲלָהּ שֶׁל אִשָּׁה נָאָה וַחֲסוּדָה,

חָסִיד וְנָדִיב, כִּרְצוֹן אָבִיו,

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ.


שָׁמְרוּ שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים,

בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם

עַל גַּן הַבְּשָׂמִים,

עֲשִׁירִים וּמְאֻשָּׁרִים

כָּל הַיָּמִים.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.



תמונה 5.jpg


המלצות קוראים
תגיות