בְּעִיר אַחַת גְּדוֹלָה הָיוּ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים:

הָאֶחָד – עָשִׁיר גָּדוֹל,

הַשֵּׁנִי – לַמְדָן גָּדוֹל,

הַשְּׁלִישִׁי – אִישׁ טוֹב־לֵב וְנָדִיב.

וְהִנֵּה צָרוֹת גְּדוֹלוֹת עֲלֵיהֶם:

הֶעָשִׁיר – נַעֲשָׂה עָנִי, בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה,

הַלַּמְדָן – נַעֲשָׂה עָנִי, בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה,

וְהַשְּׁלִישִׁי – אִשָּׁה מִרְשַׁעַת הָיְתָה לוֹ, שֶׁמֵּרְרָה אֶת חַיָּיו כָּל הַיָּמִים.

הִשְׁאִיר לָהּ הָאִישׁ הַטּוֹב אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כַּסְפּוֹ

וְהָיָה עָנִי, בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

אָמַר הֶעָשִׁיר שֶׁנַּעֲשָׂה עָנִי לְאִשְׁתּוֹ:

– מְשַּׁנֶּה מָקוֹם מְשַּׁנֶּה מַזָּל, נָכוֹן?

אוּלַי אֵלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר

וְאֶמְצָא לָנוּ פַּרְנָסָה?

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

– לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְהַלְוַאי שֶׁתִּפְגּשׁ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב.

הָלַךְ הָאִישׁ וְעָמַד בַּשּׁוּק, לְחַפֵּשׂ לוֹ חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ.

אָמַר הַלַּמְדָן לְאִשְׁתּוֹ:

– מְשַׁנֶּה מָקוֹם, מְשַּׁנֶּה מַזָּל, נָכוֹן?

רְאִי, הִנֵּה נְשְׁאַרְנוּ בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים, שֶׁבָּהֶם לָמַדְתִּי תּוֹרָה, כְּבָר מָכַרְתִּי

בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל.

אוּלַי אֵלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר,

וְאֶמְצָא לָנוּ פַּרְנָסָה?

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

– לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְהַלְוַאי שֶׁתִּפְגּשׁ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב.

הָלַךְ הָאִישׁ וְעָמַד בַּשּׁוּק, לְחַפֵּשׂ לוֹ חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ.

אָמַר הָאִישׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה טוֹב־לֵב וְנָדִיב, אֶל עַצְמוֹ:

– מְשַּׁנֶּה מָקוֹם, מְשַׁנֶּה מַזָּל, נָכוֹן?

אוּלַי אֵלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר, אֶמְצָא לִי פַּרְנָסָה

וְאֶתְפַּטֵּר מֵאִשְׁתִּי הַמִּרְשַׁעַת?

הָלַךְ גַּם הוּא לַשּׁוּק וְרָאָה שָׁם שְׁנֵי יְהוּדִים עוֹמְדִים.

שָׁאַל אוֹתָם:

– מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן,

אוּלַי גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר,

מִפְּנֵי צָרוֹת שֶׁבָּאוּ עֲלֵיכֶם?

אָמְרוּ לוֹ:

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בָּאוּ עָלֵינוּ

וְרוֹצִים אָנוּ לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר, אוּלַי נִמְצָא פַּרְנָסָה.

– כָּמוֹנִי כְּמוֹכֶם – אָמַר לָהֶם הָאִישׁ

וְיָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם לַדֶּרֶךְ.

הָלְכוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים יַחַד, מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר,

צְמֵאִים, רְעֵבִים וּלְבוּשֵׁי קְרָעִים.

אֲבָל אִישׁ לְא רִחֵם עֲלֵיהֶם בְּצָרָתָם.

יוֹם אֶחָד, בָּאוּ לְשָׂדֶה אֶחָד, יָשְׁבוּ שָׁם

וְהֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִי גָדוֹל:

– אָנָּא ה', הוֹשִׁיעָה נָא, כִּי אִין עוֹד כֹּחַ בָּנוּ!

וְהִנֵּה בָּא אִישׁ זָקֵן אֲלֵיהֶם,

זְקָנוֹ לָבָן וְאָרֹךְ וְעֵינָיו טוֹבוֹת.

רָאָה אוֹתָם וְשָׁאַל:

– מַהִי הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיכֶם,

שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים כָּאן בַּשָּׂדֶה וּבוֹכִים בְקוֹל גָּדוֹל?

סִפְּרוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים אִישׁ־אִישׁ אֶת צָרָתוֹ.

אָמַר לָהֶם אֵלִּיָּהוּ הַנָּבִיא:

– שִׁמְעוּ אֵלַי וְאַל תִּדְאֲגוּ.

הִנֵּה בָּאתִי לְהָבִיא לָכֶם יְשׁוּעָה מִכָּל צָרוֹתֵיכֶם.

אַתֶּם תָּשׁוּבוּ מִיָּד לְבָתֵּיכֶם וְתִמְצְאוּ בָּהֶם אֹשֶׁר וְטוֹבָה

לָכֶם, לִבְנֵיכֶם וְלִבְנֵי־בְּנֵיכֶם.

רַק זִכְרוּ דָבָר אֶחָד:

אַל תַּחְמְדוּ בְּלִבְּכֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּידֵיכֶם…

נָתַן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַטְבֵּעַ

לָאִישׁ שֶׁהָיָה עָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ:

– שׁוּב לְבֵיתְךָ וְשִׂים אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּתֵּבָה

וְתֵכֶף תִּתְמַלֵּא כֻּלָּהּ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

כְּשֶׁתִּתְעַשֵׁר, תִּבְנֶה בֵּית־כְּנֶסֶת וְתוֹשִׁיב בְּתוֹכוֹ עֲשָׂרָה יְהוּדִים,

שֶׁיִּלְמְדוּ בּוֹ תּוֹרָה כָּל הַיָּמִים

וְאַתָּה תְּפַרְנֵס אוֹתָם וְאֶת בְּנֵי בֵּיתָם.

אִם זֹאת תַּעֲשֶׂה,

תִּהְיֶה הַתֵּבָה מְלֵאָה תָּמִיד מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

רַק זְכֹר, אַל תַּחְמֹד בְּלִבְּךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדְךָ…

נָתַן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, סֵפֶר,

לְמִי שֶׁהָיָה לַמְדָן, וְאָמַר לוֹ:

– שׁוּב לְבֵיתְךָ וְשִׂים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בַּתֵּבָה

וְתֵכֶף תִּתְמַלֵּא כֻּלָּהּ סְפָרִים.

אֶת הַסְּפָרִים תִּמְכֹּר וְתִהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע.

וְאַתָּה תֵּשֵׁב, תִּלְמַד וּתְלַמֵּד תּוֹרָה כָּל הַיָּמִים.

רַק זְכֹר, אַל תַּחְמֹד בְּלִבְּךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדְךָ…

נָתַן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, טַבַּעַת

לָאִישׁ הַטּוֹב וְהַנָּדִיב, שֶׁאִשְׁתּוֹ צַרְחָנִית וּמִרְשַׁעַת, וְאָמַר לוֹ:

– שׁוּב לְבֵיתְךָ וּתְלֵה אֶת הַטַּבַּעַת הַזּוֹ עַל מַסְמֵר.

אִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה טוֹבָה וַחֲסוּדָה

וְיִהְיוּ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים.

רַק זְכֹר, אַל תַּחְמֹד בְּלִבְּךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדְךָ…

שָׁבוּ כָּל הַשְּלֹשָׁה לְעִירָם וּלְבָתֵּיהֶם.

מָצָא הָאִישׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר וְנַעֲשָׂה עָנִי,

אֶת אִשְׁתּוֹ עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת וְּמְחַכָּה לְבַעֲלָהּ.

רָאֲתָה אוֹתוֹ, שֶׁהוּא לָבוּשׁ קְרָעִים, וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.

אָמַר לָהּ הָאִישׁ:

– אִשְׁתִּי, לָמָּה זֶה אַתְּ בּוֹכָה?

זוֹכֶרֶת אַתְּ, שֶׁבֵּרַכְתְּ אוֹתִי,

שֶׁאֶפְגּשׁ בּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב?

הִנֵּה פָּגַשְׁתִּי בּוֹ, וְהוּא נָתַן לִי מַטְבֵּעַ שֶׁל בְּרָכָה,

וְלֹא נֵדַע עוֹד צַעַר וַאֲנָחָה;

אִם רַק אֶבְנֶה בֵּית־כְּנֵסֵת וַאֲפַרְנֵס עֲשָׂרָה יְהוּדִים,

שֶׁיֵּשְׁבוּ בּוֹ וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה כָּל הַיָּמִים,

אִם רַק נִזְכֹּר,

שֶׁלֹּא נַחְמֹד בְּלִבֵּנוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדֵינוּ.

שָׂם הָאִישׁ אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּתֵּבָה

וְהִנֵּה מָלְאָה כֻּלָּהּ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

נָתַן הֶעָשִׁיר נְדָבוֹת רַבּוֹת לָעֲנִיִּים,

אֲבָל בֵּית־כְּנֶסֶת לֹא בָּנָה…

קָנָה בְּכַסְפּוֹ סְחוֹרָה וּמָכַר אוֹתָהּ בְּכֶסֶף רַב יוֹתֵר,

קָנָה עוֹד סְחוֹרָה וּמָכַר אוֹתָה בְּכֶסֶף רַב עוֹד יוֹתֵר.

שָׁמְעוּ הָעֲנִיִּים בְּכָל הָאָרֶץ,

שֶׁיֵּשׁ עָשִׁיר הַנּוֹתֵן נְדָבוֹת לָרֹב,

הָלְכוּ אֵלָיו מִכָּל קַצְוֹות הָאָרֶץ לְקַבֵּל מִיָּדָיו נְדָבָה.

רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ אֶת הֲמוֹן הָעֲנִיִּים, וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ:

– לָמָּה לְךָ לִסְבֹּל אֶת הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה,

שֶׁמְּקִימִים עֲנִיִּים אֵלּוּ?

בְּנֵה לְךָ אַרְמוֹן וְשֵׁב בּוֹ בִּמְנוּחָה.

שָׁמַע הֶעָשִׁיר לַעֲצַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָה לוֹ אַרְמוֹן

וְלֹא שָׁמַע עוֹד הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה, שֶׁהֵקִימוּ הָעֲנִיִּים.

יָדְעָה הָאִשָּׁה, שֶׁבַּעֲלָהּ יוֹשֵׁב לוֹ בְּאַרְמוֹנוֹ,

אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה,

הִתְחִילָה לְקַמֵּץ אֶת יָדָהּ וְנָתְנָה נְדָבוֹת קְטַנּוֹת לָעֲנִיִּים.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה בְּלִבָּהּ:

– לָמָּה זֶה אֶתֵּן מִכַּסְפֵּנוּ וּזְהָבֵנוּ לַעֲנִיִּים אֵלּוּ?

מוּטָב שֶׁאָשִׂים אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בָּאַרְגָּזִים!

סָגְרָה אֶת דַּלְתוֹת בֵּיתָהּ וְהֶעֱמִידָה לִפְנֵיהֶן שׁוֹמֵר,

שֶׁהָיָה מְגָרֵשׁ וּמַכֶּה אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁבָּאוּ לְבַקֵּשׁ נְדָבָה.

כָּזֹאת קָרָה גַם לַלַּמְדָן, שֶׁתֵּבָתוֹ מְלֵאָה סְפָרִים.

הוּא נִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב מִמְכִירַת סְפָרִים,

אֲבָל תּוֹרָה לֹא לָמַד וְלֹאּ לִמֵּד.

וְהָאִישׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה טוֹב־לֵב וְנָדִיב,

שָׁב גַּם הוּא לְבֵיתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַטַּבַּעַת.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ הַמִּרְשַּׁעַת מֵרָחוֹק, הִתְחִילָה לִצְרֹחַ:

– רְאוּ, בַּעֲלִי הַבַּטְלָן, הַקַּבְּצָן,

הִנֵּה הוּא בָּא!

סָגְרָה אֶת דַּלְתוֹת הַבַּיִת וְלֹא נָתְנַה לְבַעֲלָהּ, לְהִכָּנֵס.

הָלַךְ הָאִישׁ אֶל שְׁכֵנוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ,

שֶׁיֵּלֵךְ הוּא אֶל בֵּיתוֹ

וְיִתְלֶה אֶת הַטַּבַּעַת עַל הַקִּיר בִּמְקוֹם סֵתֶר.

הָלַךְ הַשָּׁכֵן אֶל בֵּית הָאִישׁ הַטּוֹב וְהַנָּדִיב

וְתָלָה אֶת הַטַּבַּעַת עַל אַחַד הַקִּירוֹת, בִּמְקוֹם סֵתֶר.

חָדְלָה הָאִשָּׁה לִצְרֹחַ, נֶעֶשְׂתָה טוֹבָה וְרַכָּה כְּחֶמְאָה

וְקָרְאָה לוֹ, לְבַעֲלָהּ, לָשׁוּב לְבֵיתוֹ.

הִתְחִיל הָאִישׁ לַעֲבֹד, הָיְתָה לוֹ פַּרְנָסָה,

אֲבָל עָשִׁיר לֹא הָיָה.

נָתַן נְדָבוֹת, הִתְפַּלֵּל וְלָמַד תּוֹרָה

וְחַי עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בְּטוֹבָה וּבְשַׁלְוָה.

מֵעוֹלָם לֹא חָמְדוּ הַשְּׁנַיִם בְּלִבָּם דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם.

יוֹם אֶחָד, בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לָעִיר הַזֹּאת.

בָּא לְבֵית הֶעָשִׁיר וְהִנֵּה שׁוֹמֵר עוֹמֵד עַל פִּתְחוֹ,

מְגָרֵשׁ וּמַכֶּה אֶת הַעֲנִיִּים.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי הֶעָשִׁיר וְאָמַר לוֹ:

– הַאִם לָזֹאת נָתַתִּי לְךָ אֶת הַמַּטְבֵּעַ,

שֶׁתִּבְנֶה לְךָ בָתִּים וְאַרְמוֹנוֹת, בִּמְקוֹם שֶׁתִּבְנֶה בֵּית־כְּנֶסֶת,

וְעוֹד תְּגָרֵשׁ אֶת הָעֲנִיִּים מִפֶּתַח בֵּיתְךָ?

הָשֵׁב לִי מִיָּד אֶת הַמַּטְבֵּעַ!

רָעַד הֶעָשִׁיר בְּכָל אֲבָרָיו,

הוֹצִיא אֶת הַמַּטְבֵּעַ, שֶׁנָּתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ, מִתַּחְתִּית תֵּבַת הָאוֹצָרוֹת

וְנָתַן אוֹתָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

מִיָּד פָּרַח כָּל הָאוֹצָר וְנֶעְלַם

וְשָׁבוּ הֶעָשִׁיר וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִהְיוֹת עֲנִיִּים,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבֵית הַלַּמְדָן –

וְהִנֵּה הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ יוֹשְׁבִים בָּאַרְמוֹן, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים,

תּוֹרָה אֵינָם לוֹמְדִים וְאֵינָם מְלַמְּדִים.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– הַאִם לָזֹאת נָתַתִּי לְךָ אֶת הַסֵּפֶר,

שֶׁתֹּאכַל וְתִּשְׁתֶּה וְתָגוּר בָּאַרְמוֹן,

וְתוֹרָה לֹא תִּלְמַד וְלֹא תְּלַמֵּד?

הָשֵׁב לִי מִיָּד אֶת הַסֵּפֶר!

רָעַד הַלַּמְדָן בְּכָל אֲבָרָיו,

הוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר, שֶׁנָּתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ, מִתַּחְתִּית הַתֵּבָה

וְנָתַן אוֹתוֹ לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

מִיָּד פָּרַח כָּל הָאוֹצָר וְנֶעְלַם

וְשָׁבוּ הַלַּמְדָן וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִהְיוֹת עֲנִיִּים,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבֵית הָאִישׁ הַטּוֹב וְהַנָּדִיב,

בַּעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמִּרְשַׁעַת,

וְהִנֵּה לֹא הָיָה הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ.

פָּתְחָה לוֹ הָאִשָּׁה אֶת הַדֶּלֶת וְקִבְּלָה אֶת פָּנָיו

בְּכָבוֹד רַב, בְּמַאֲכָל וְבְמִשְׁתֶּה.

הָיְתָה מְדַבֶּרֶת בְּנֹעַם וְקוֹלָה בְּנַחַת נִשְׁמָע.

שָׁב הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֶת אֵלִיָּהוּ יוֹשֵׁב לְשֻׁלְחָנוֹ.

קִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד,

מִיָּד עָמַד עָלָיו גַּם הוּא לְשָׁרְתוֹ.

אָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– הֶעָשִׁיר, שֶׁקִּבֵּל מִיָּדִי מַטְבֵּעַ וְלֹא שָׁמַר דְּבָרִי אֵלָיו –

שָׁב וְהָיָה לְעָנִי,

הַלַּמְדָן, שֶׁקִּבֵּל מִיָּדִי סֵפֶר וְלֹא שָׁמַר דְּבָרִי אֵלָיו –

שָׁב וְהָיָה לְעָנִי,

אַתָּה, שֶׁקִּבַּלְתָּ מִיָּדִי טַבַּעַת וְשָׁמַרְתָּ דְּבָרִי אֵלֶיךָ –

תְּקַבֵּל מִיָּדִי הַיּוֹם

גַּם אֶת הַמַּטְבֵּעַ וְגַם אֶת הַסֵּפֶר

שֶׁלָּקַחְתִּי מִידֵיהֶם.

תִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל, לַמְדָן מְפֻרְסָם,

וְאַתָּה וְאִשְׁתְּךָ הַטּוֹבָה תְּגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיכֶם

וְאֶת בְּנֵי־בְּנֵיכֶם,

לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְדַרְכּוֹ.

בָּאוּ הַסָּרְבָנִים עַל עָנְשָׁם

וּבָאִישׁ שֶׁשָּׁמַע לְדִבְרִי אֵלִיָּהוּ

נִתְקַיְּמָה הַבְּרָכָה כְּתֻמָּהּ.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.