רקע
נעמי סמילנסקי
מספד לסם
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: כתב יד; 2007

10.12.2007


אני רוצה להספיד את סם שנעלם לנו פתאום בלי שהכין אותנו לכך, והשאיר את כולנו נדהמים ולא מאמינים, כי נוכחותו של סם הייתה חזקה וגדולה והסתלקותו השאירה ריק שקרה פתאום.

סם היה איש מעניין שקורות חייו הם כמעט אגדיים, אף על פי שלא התפרסם בעולם. את סיפוריו צריך היה לשמוע מפיו, כמו את סיפורי ההרפתקאות שכמעט ולא יאומנו, שכן הם עתירי דמיון, נועזים ותמיד מעוררים התפעלות.

יום אחד יקום מישהו ויעלה על הכתב, או על השיר או על המוסיקה את קורות ימיו של סם.

סם היה איש של טעם, בכל מה שנגע. היה לו טעם באוכל והוא ידע לבשל ולהגיש ארוחה מאין כמוהו, לסם היה טעם בספרים ומה שאהב אהב וידע גם לבקר. לסם היה טעם במוסיקה – הוא ידע להקשיב ואהב להקשיב ורק לא הזדמן לו ללמוד לנגן, אבל בקולו הערב ידע לשיר וגם אהב לשיר. לסם היה טעם באמנות, ידע לראות וידע לאהוב או לא לאהוב את מה שראה. לאה סמכה על טעמו והקשיבה לביקורת, והוא היה הראשון שראה ואמר לה אם גמור או לא גמור. לסם היה טעם בבני אדם, הוא בחר וסינן את החברים, אבל חברות הייתה לו ערך ענק, והוא שמר עליה בנאמנות. ולסם היה טעם בבית ובגינה, ובחן יוצא מן הכלל גרר תריסים ישנים וחלונות מיפו והקים את הבית הזה בקידרון.


משני עברי גדרה היו שני בתים. זה של סם ולאה בקידרון וזה של יזהר ונעמי במישר.

ונותרתי אני אחרונה מבקרת בבתי הקברות.

המלצות קוראים
תגיות