רשימה ראשונה: האנשים אשר נקבו בשמות שלשת הכרכים –מקומם, מהותם וזמנם.    🔗

יורשה נא לי לאמר, כי לא עבודה קלה היה חבור הרשימה הזאת. ולולא חברים וידידים שעזרוני, הייתי מוכרח להסתלק הימנה.

לגבי כמה מן האנשים הנקובים ברשימה קשה היה למצוא תאריכים, ואמנם צריך הייתי להסתפק גם במה שאינו אלא תאריך בקֵרוב, קשה עוד הרבה יותר היה למצוא שמות אבותיהם של חכמי ישראל. האנציקלופדיות שלנו אינן מקפידות על כך ועל־פי רוב אין הן מביאות שמות האבות כלל. ואף כאן לא נקתה רשימתי מלקויים.

הערכים המעטים, שלא עלה בידי למצוא ידיעות עליהם, או, שהידיעות עליהם אינן מספיקות – תליתי להם כוכב (*) בראשם.

מקורות רגילים, כגון אנציקלופדיות ולכסיקונים, לא הבאתי; מקורות אחרים. שנסתייעתי בהם. הבאתי.

ואלה הם החברים והידידים, שעזרוני בחבור הרשימה:

איינהורן, שמעון – תל־אביב; בין אלכס, – ירושלים; גליקסון משה – תל־אביב; גרייבסקי. פי. חס – ירושלים; הורודצקי, שמואל־אבא; הילדסהימר, עזריאל, – ברלין; הלר, דוב – בודאפשט; וואהל, י. י. – ניו־יורק; טארטקובר, חיים, – ווינה; כהנוב, פיבל, – רחבות; לונסקי, חיים־חיקל, – ווילנה; פוגרבינסקי יוחנן; פרובסט, מנחם מנדל – תל־אביב; קולמן, א. ד. – ניו־ יורק; קלוזנר, יוסף – ירושלים; קַלְווַרִי, משה, חיפה; רבינוביץ מיכל ; רדלר־פלדמן, יהושע, – ירושלים; רוזנבלום, מיכל; ריבקינד, יצחק – ניו־יורק; שבאדרון, אברהם; שוחטמן ברוך – ירושלים; שפירא, ישעיה, – תל־אביב.

תבוא עליהם ברכה!

אבוהב, יצחק, הספרדי (הראשון; בעל מנורת המאור, סוף המאה הי“ד והמחצית הראשונה של המאה הט”ו) – ג. 2248.

אבֶּלָי בן אברהם־שלמה פּוֹסְבוֹלֶר (על שם העיירה פוסבול, פלך ווילנה; ראב"ד בווילנה; 1765 – 1836) – א. 568; ג. 2315 – 2317

אברהם מסלונים (“הרבי הסלונימי”; צדיק¹; 1802 – 1883 ) – א. 636. 681; ג, 2482, 2433.

אברהם־יעקב בן ישראל פרידמן (סאדאגורה; צדיק: בנו וממלא מקומו של “הרוז’ני”; מת 1883) – ג. 2374, 2436.

אברמוביץ, שלום־יעקב, עי' מנדלי מוכר־ספרים.

אַדְלמן, מרדכי (ירושלים וכו'; סופר עברי ועסקן ארצישראלי; 1847 – 1922

– ב 1832, 1883.

אדלר, נתן בן מרדכי (לונדון; רב הכולל של בריטניה; 1803 – 1890 – ג, 2333.

אד"ם הכהן (שמו הספרותי של אברהם־דוב מיכיילישקר בן חיים הכהן לְבּנסון; ווילנה; המשורר והמדקדק הידוע; נולד בערך 1794 – מת 1879) – ב. 1759, 1765, 1804, 1821 – 1827; ג. 2842.

אהרליך, הנריך ( ברלין; לפסנתרן החצר; 1822 – 1899 – ג. 2475.

אהרן בן אשר הקארליני (“רבי אהרן השני”: קארלין; צדיק; מת 1872) – ג, 2880 2482.

אהרן בן יוסף הקראי (קושטה וכו'; בעל המבחר, בערך 1250 – בערך 1320) – ג. 2247.

אהרנקרַנץ, בנימין זאב, עי' וולוולי הזבארזי.

אוסטרופולר, הירשל (מזיבוז; הליצן המפורסם; המחצית השניה של המאה היn" ²) – א, 180, 254, 278, 334, 647. 648, 779 879. 880; ב. 1608; ג. 2131 – 2149

אופאטוב, יהודה בן צבי־הירש (“יודקה אופאטוב”; ווילנה; קבלן עשיר; טפוס של “תקיף”; נולד בערך 1797 – מת 1868) – א. 229, 363 – 366; ב. 1506; ג. 2171.

אורי, לֶסֶר (ברלין; צַיָּר וגרפיקן; בעל דְבָבוֹ של מַכְּס ליברמן; 1862 – 1931) – ג. 2498.

אורי בן פנחס מסטרליסק (“השרף”; צדיק; מת 1862) – ג. 2421.

אורנשטיין, יעקב־מְשֻׁלָּם בן מרדכי־זאב (רבה של לבוב וכו'.היה גם עשיר ידוע; בעל “ישועות יעקב”, נולד בערך 1775 – מת 1839) – א. 428; ג. 2298, 2321 2322.

אורנשטין, מרדכי־זאב בן יעקב־מְשֻׁלָּם (לבוב; בנו של הקודם; מקנאי החרדים: 1790 – 1836) א. 428.

אורנשטין, צבי־הירש בן מרדכי־זאב (רבה של לבוב וכו'; בנו של הקודם; 1815 – 1888) – ג. 2374.

אטינגר, יעקב־יוסף (ברלין; ראב"ד, 1780 – 1850) – ג. 2357.

אטלינגר, יעקב־יוקב בן אהרן (רבה של אלטונה; בעל “ערוך לנר” וכו'; 1798–1871) – ג. 2331.

אֵיבשיץ. דוד שלמה בן אביגדור³ (רבה של סורוקי, בסרביה, וכו') בעל “ערבי נחל” וכו'; מת בצפת 1809) – א. 377.

אֵיבשיץ, יונתן בן נתן־נטע (“רבי יונתן פראֶגֶר”, “הרבי רבי יונתן”; רבה המפורסם של פראג וכו' וכו‘; “בעל אורים ותומים” וכו’ וכו'; רבי יעקב אמון חשדו בשבתאות; נולד בערך 1690 – מת 1761) – ב 1893, 2019; ג. – 2261 – 2264.

איגנטייב, ניקולי פאבלוביץ' (גרף; מיניסטר לעניני הפנים ברוסיה; שונא ישראל; 1832 – 1908) – ב 1937.

אִיגר (גינז), עקיבא בן משה (רבה המפורסם של פוזנה וכו‘; בעל “ההגהות” וה“חדושים” וכו’ וכו': 1761 – 1837) – ג. 2310.

אַיְזיק־מאיר דיק, עי' דיק: איזיק־מאיר.

איזל חריף עי' חריף, איזל

איזל שפירא עי' חריף, איזל.

אַיְכל, יצחק־אברהם (ברלין; מחבורתו של בן־מנחם, עורך “המאספים”;

1756 – 1804). – א, 577.

איכנבוים (גלְבֶּר) יעקב בן משה (ז’יטומיר; פדגוג. מתימטיקן ומשורר עברי; משגיח על בית המדרש לרבנים; 1796 – 1861) ג. 2451.

אימבֶּר, נפתלי הרץ בן שמואל־יעקב (ארץ־ישראל, אמריקה וכו'; משורר עברי; בעל “התקוה”; 1856 – 1909) – א. 882; ג' 2501.

אינשטיין אלברט (ברלין וכו'; הפיסיקן המפורסם; בעל “תורת היחסיות”, נולד 1879) – ג, 2117, 2512, 3065.

איש הורביץ, אלעזר בן דוד יהושע־הֶשל (רבה של ווינה; 1803 –1888) – ג. 2328.

איש־נעמי, אלימלך (שמו הספרותי של אלימלך בן יצחק־ליב ווֶכְּסלֶר־בֶּזְרֶדְקָה; אודיסה וכו'; מורה וסופר עברי מדור המליצים; 1843 – 1920) – ג. 2464, 3034

אלטנברג, פטר (שמו הספרותי של ריכארד אנגלנדר; ווינה; סופר בגרמנית; 1859 – 1919) – א, 945.

אלימלך בן־אליעזר־ליפא מליזנסק (צדיק; תלמידו של המגיד הגדול"; בעל “נועם אלימלך”; אחיו של ר' זוסי מהנופולה; מת 1787) ⁴ – א. 205.

אליקים (שפירא?) מוולוז’ין (משגיח של הישיבה; אמצע המאה – הי"ט) – ג, 2283 2284.

אַלֶכְּסֵי ניקולייביץ' (יורש עצר של מלכות רוסיה; בנו יחידו של ניקולי השני, 1904 – 1918) – ג. 2778.

אלכסנדר אלכסנדרוביץ (אלכסנדר השלישי; קיסר רוסיה; שונא ישראל; 1845 – 1894) – ג, 1930.

אלעזר רוקח מִבְּרוֹדִי (רבה של עדת האשכנזים באמשטרדם 1665 – 1741) – ג. 2267, 2268.

אָמְדֶן (יעב"ץ) יעקב־ישראל בן צבי־הירש אשכנזי (אלטונה וכו‘; איש מצותו של רבי יונתן אייבשיץ; בעל “שאילת יעבץ” וכו’ וכו'; 1697 – 1777) – ג' 2261.

אֶנגלנדר, ריכארד, ע' אלטנברג, פטר.

“אסתר מן התורה” (שמה המקובל של אסתר בת ר' זכריה. מנדל; קראקוי; רבנית למדנית; אשתו של רבי שאול ברבי רבי הָשל; המחצית השניה של המאה הי"ז) – ג. 2255

אפרים גרידיגר (ליצן גליצאי; אמצע המאה הי"ט⁵ ) – א. 787 815. 927; ב. 1213: גי 2877

אשבילי, יום־טוב עי' ריטב"א.

אשכלות יששכר ברוש⁶ בן גבריאל (ווינה; רב הכולל של מורביה וכו'; חתנו של רבי שמשון וורטהימו; 1691 – 1753) – ג: 2266.

בַּאנֶט יחזקאל בן גרשון וולף (“רבי יחזקאל באגט השני” רבה של סייני, רומניה; 1862 – 1913) – א. 374.

בובנוב, אנדרי סֶרגייביץ' (מוסקבה; מי שהיה קומיסר לתרבות ולהשכלת העם ברוסיה הבולשבית; נולד 1883 – ) ג. 2820 “הב”ח" (“בית חדש”) עי' טירקיס, יואל.

ביאליק, חיים־נחמן בן יצחק־יוסף (אודיסה וכו'; המשורר העברי הגדול; 1872 – 1934) – א. 587; ג. 2511 3089 – 3091.

ביסמרק. אוטו (“קאנצלר הברזל” של גרמניה. 1815 – 1898 ) – ג. 2480.

בִּיק, אמיל (לבוב; פוליטיקן; ציר בית הנבחרים האוסטרי. 1845 – 1906 – ג. 2955.

ביקונספילד, לורד, ע"י ד’ישראלי בנימין.

בלוך, יוסף־שמואל בן ישראל אריה ליב (ווינה וכו'; סופר ופוליטיקן; ציר בית הנבחרים האוסטרי; בעל "האֶסטער. וואכענשריפט (1923 – 1850 "– ב. 1443; ג. 2500. 3107.

בלומנטל, אוסקר ( ברלין; דרמטורגן: 1852 – 1917) – ג. 2499.

בלומנטל, ניסן ( אודיסה וכו'; החזן המפורסם; 1805 – 1902) – א. 526; ב. 1830.

בְּלֶך, ליאו (ברלין; מוסיקאי־מנצח; נולד 1871) – ג. 2515.

בן־זאב, יהודה־ליב בן זאב (ברלין וכו'; המדקדק והלכסיקוגרף הידוע; 1764 – 1811) – ג. 2183, 2184, 2447.

בן מנחם (מנדלסון), משה בן מנחם־מנדל (ברלין, הפילוסוף ומתרגם התורה המפורסם; 1729 – 1786) – א. 159, 835; ב. 2003 ג. 2437 – 2444.

בן־פורת, מנשה בן יוסף מאִילְיָה (חוקר התלמוד; בעל “אלפי מנשה” וכו'; 1767 – 1834) – א. 589; ג, 2318, 2319.

בן־ציון, ש. (שמו הספרותי של שמחה־בן־ציון־אלתר בן חיים גוטמן; אודיסה וכו'; הסופר העברי הידוע: 1870 – 1932) – א. 486.

בצלאל שולזינגר (“בצלאל האודיסאי”; החזן המפורסם; 1779 – 1873)⁷ – א. 528 524.

בֶּר, מיכאל בן מאיר (פאריס; משורר בגרמנית, אחיו של הקומפוזיטור מאיר־בֶּר; 1800 – 1833) – ג. 2535.

בראנדס (כהן), גיאורג־מוריס (קופנהאגן; הסופר המפורסם 1842 – 1927) – ג. 2599.

בראפמן, יעקב בן אלכסנדר (ווילנה וכו'; מומר להכעיס ומלשין⁸; בעל “ספר הקהל” ברוסית; נולד בערך 1825 – מת 1877) – ב. 1432.

ברודס, ראובן־אשר בן יוסף (ווילנה וכו‘, וכו’; “ראובן אבייב” הסופר העברי־היודי הידוע; 1851 – 1902) – א. 791. 833 – 886; ב. 1156, 1749, 1762. 1763; ג. 2951, 3145, 3146.

ברודסקי (שור), ישראל בן מאיר (קיוב; בעל־תעשיה מפורסם במקצוע הַסֻכָּר; 1823 – 1888) – ב 1956; ג. 2920 (עי' “ציונים” לסי' זה)

ברוך בן יחיאל מיכל ממזיבוז (צדיק; בן בתו של הבעש"ט; 1757 – 1888) – א. 647. 648, 880; ג. 2131 – 2135.

ברוך שפירא משטוצין (רב וצדיק; מת 1877)⁹ – ג. 2435.

ברי"ל, יואל, עי' לָוָה, יואל.

ברלין, נפתלי צבי־יהודה בן יעקב (וולוז’ין; “הנצי”ב"; ראש ישיבת “עץ חיים”; 1817 – 1893) – א. 432. 441, 513; ב. 1429; ג. 2285 – 2290, 2292.

בָּרְנַר, טריסטאן־פאול (סופר ודרמטורגן בצרפתית; נולד 1866) – א. 581; ג. 2507 – 2509.

בֶּרְנָה, לודביג ליב־ברוך בן יעקב (פאריס וכו'; הסופר המפורסם; 1786 – 1837) – ג. 2516.

הגאון מווילנה (אליהו בן שלמה־זלמן קרמר; ה“גר”א" 1720 – 1797) א. 369; ג. 2269 – 2272.

הגדול ממינסק (ירוחם יהודה ליב בן שלמה זלמן פרלמן; רבה המפורסם של מינסק, נולד בערך 1835 – מת 1896) ג. 2393.

גוגנהֵים. פרומט בת אברהם (ברלין; אשתו של בן־מנחם נִשְׁאָה לו 1762; נולדה בערך 1787 – מתה 1812) ג. 2438.

גוטלובר, אברהם דוב־בֶּר בן חיים הכהן (קונסטנטין ישן' ווהלין' וכו‘, וכו’; “אב”ג"; “מהללאל”; פדגוג, סופר ומשורר: בעל “הבוקר אור”; 1811 – 1899 א. – 500; ב 1441, 1663 ג. 2463, 2464, 2491.

גוטליב צבי־הירש־ליב (סיגט־מארמורוש, רומניה; סופר עברי־יודי; עסק גם בבדחנות, במקצת גם בשדכנות; נולד 1844 – מת אחרי 1913) – א. 658, 878; ב. 1154, 1155, 1485, 1880; ג. 2128 – 3091,2130 3155.

גוטמן, שמחה בן־ציון – אלתר. עי' בן־ציון, ש.

גוטסונדר, ליב’לה, עי' ליבלי גוטסווגדר.

גולדה’ס יוסי ( וויטנסק; חזן; כפי הנראה, אמצע המאה הי"ט) –

א. 503, 504. 511; ב. 1618, 1619.

גולדשמידט, יעקב (ברלין; פיננסיטטון; גולד 1882) – ג 2514.

גולדציהֶר, יצחק־יהודה־איגנֵץ בן יום־טוב (בודאפשט; האוריינטליסטון הידוע 1850 – 1921) – א. 487; ב־ 1435.

גורדון, אהרן־דוד בן אורי (דגניה, ארץ־ישראל, וכו'; סופר עברי, בעל “דת העבודה”; 1856 – 1922) – ג. 2502.

גורדון, אליעזר בן אברהם־שמואל (טָלז, ליטה וכו, ראש־הישיבה; 1840 –1910) – ג. 2394.

גורדון, יהודה־ליב עי' יל"ג.

גיגר, אברהם בן יחיאל־מיכל־אליעזר (ברסלוי וכו; חוקר וּגְדָל רבני הרפורמה; בעל “האור שריפט” וכו'; 1810 – 1874) – ב. 2327.

גימפלי בן מאיר־יוזי, עי' מאיר־יוזי גנב.

גינצבורג, נפתלי־הרץ בן יוסף־יוזיל, בארון (פטרבורג; בנקאי ועסקן ידוע; 1833 – 1909) – ב. 1937.

גלאדסטון, וויליאם־אָגרט (ראש ממשלת הוויגים באנגליה; מתנגדו של ד’ישראלי; 1809 – 1898) – ג. 2583.

גרודנה, דוד בן צבי־הירש (רבה של וִוידְזִ’י, ליטה; “רבי דוד השירווינדטי”; מתלמידיו המובהקים של בני ישראל סלנטר; מתנגד קנאי; מת כבן שמונים באמצע שנות השמונים למאה הי"ט) – א 628, 645, 682.

גרוזנברג, ישראל־אוסקַר בן יוסף (פטרבורג וכו'; ראש הסניגוריה במשפט בֵּילִיס; נולד 1866) – ג. 2510.

גרֵטץ, צבי־הינריך בן יעקב (ברסלוי; ההיסטוריון המפורסם; 1817 – 1891) – ג. 2471.

גרידיגר, אפרים, עי' אפרים גרידיגר.

גרינוואלד, אֲבֶּלֶי (דינאבורג־דווינסק. עכשיו: דַאוּגוֹב־פִּילְס, לטביה; ליצן; כפי הנראה, אמצע המאה הי"ט)¹⁰ – ג, 1808, 1848.

*גרשון בן בנימין מפומפייאן (רב)¹¹ – א. 586.

גרשון בן קלונימוס מ"ץ־ישראלית¹² (רבה של שקלוב, פלך מוהילב; מגדולי ההוראה בזמנו; מת 1847) – א. 569.

דאנציג, אברהם בן יחיאל־מיכל (מגדולי ההוראה בווילנה בעל “חיי־אדם” וכו'; 1748 – 1820) ג. 230.

ד’אקוסטה, יאן (פטרבורג; “הַזִ’יד לאקוסטה”; מצאציהם של אנוסי פורטוגל; ליצן חצרם של פֶּטֶר הראשון ואַנָּה יואנובנה; בא לרוסיה בערך 1714)¹³ – ג. 2570 – 2582.

דוב־בר בן אברהם (מזריטש של ווהלין; “המגיד הגדול”; גדל תלמידו וממלא מקומו של הבעש"ט; בעל “מגיד דבריו ליעקב”; נולד בערך 1704 – מת 1772)¹⁴ – א. 675.

דוב־בר בן שניאור־זלמן שניאורסון מִלְיוּבַּאבִיטש (צדיק; בנו וממלא מקומו של מייסד החסידות החבוית בעל “התניא”; “הרבי האמצעי”; 1773 – 1827) – ג. 2417.

דוד בן מרדכי טברסקי מטַלְנה (“רבי דוד’יל הטלנאי”; צדיק 1808 – 1882)¹⁵ – א. 220; ב־ 1654.

דוד בן משה מנובוהרודק (רבה של עֲיָרָה זו, פולניה; בעל “גליא מסכת”; 1769 – 1836) – א. 410; ג. 2320.

דודסון, חיים בן דוד טֶביל (מגדולי העסקנים ולעת זקנתו גם רבה של וארשה; 1760 – 1854)¹⁶ – ג. 2314.

דז’יגאשבילי, יוסף, עי' סטאלין יוסף.

דינה אשת שאול הלוי (האג; רבנית; מתה 1788)¹⁷ – ג. 2400.

דיק איזיק־מאיר בן נח (ווילנה; הסופר העברי־היודי הידוע נולד בערך 1807¹⁸ – מת 1893) – א. 361, 362 . 541 . 584 ב. 1345, 1361, 1590, 1632, 1671, 1827, 1828, 1835; ג. 2185 –.2965.2841,2460 – 2453,2188

ד’ישראלי, בנימין בן יצחק, לורן ביקונספילד (ראש ממשלת – הטוֹרִים באנגליה; מתנגדו של גלאדסטון; 1804 – 1881) – ג. 2583.

דֶּרְבַּארֶמְדִיקֶר, לוי יצחק. עי' לוי יצחק בן מאיר מברדיצ’ב.

דרשן משה־יצחק. עי' המניד מִקְלם.

האלברשטם, חיים עי' חיים הַאלברשטם, מסֵאנדז.

האלפרין, יצחק־צבי. (חרסון וכו'; חזן ידוע: מתלמידיו של זולצר נולד 1854) ¹⁹– א. 527.

הארטמן, מוריץ (פאריס וכו'; משורר בגרמנית; ממקורביו של הֵינה; 1821 – 1872) ג. 2540

הולדהים, שמואל בן חיים²⁰ (ברלין וכו'; ראש רבני הרפורמה בגרמניה; 1806 – 1860) – ג. 2325 – 2355, 2357.

הומברג, נפתלי־הרץ (ווינה וכו'; פדגוג ופרשן; מבעלי “הבאור” של בן־מנחם; 1749 – 1841) – ג; 1532.

הורביץ אלעזר־משה הלוי (רבה של פינסק, מיריביהם של החסידים; 1817 – 1890)²¹ – ג. 2379 – 2382.

הורביץ יעקב־יצחק. עי' יעקב יצחק הורביץ “החוזה”

הורביץ, נפתלי־צבי, עי' נפתלי צבי מרופשיץ.

הורוביץ, שלום הלוי, עי' המגיד מרייצה.

היטלר, אדולף (הדיקטטור של גרמניה; צורר ישראל; נולד 1889) א. 269; ב. 1985–1991, 1993 – 1995; ג. 3022 – 3028; 3062, 3063.

הילדסהימר (גְלַי)²² עזריאל בן יהודה ליב (רבה של “עדת ישראל” בברלין; מנהיג החרדים בגרמניה; 1820 – 1899) – ג. 2383.

הינדנבורג, פאול (ראש מצביאי גרמניה במלחמת־העולם; נשיא הרפובליקה הגרמנית; 1847 – 1934) – ב. 1985; ג. 2756, 2758.

הֵינה, גוסטאב בן שמשון (ווינה; אחיו של המשורר; נתבארון באוסטריה ונקרא “פון גָלֶדֶרן הֵינה”; 1812 – 1886) – ג. 2546.2554 ,2547

הֵינה, הארי־הנריך בן שמשון (פאריס וכו'; המשורר הגדול 1797 – 1856) – ג. 2517 – 2556.

הינה, מאכס בן שמשון (פטרבורג; אחיו של המשורר; רופא ממלכתי ברוסיה; 1805 – 1879) – ג. 2534.

הינה, מתילדה (פאריס; אשתו של המשורר, מתה 1883) – ג. 2545, 2556.

הינה, שלמה־זלמן בן הֵימַן (האמבורג; אחי אביו של המשורר; בנקאי ידוע; ־1767 – 1844 ) ־־ ג. 2520 – 2524.

הירטל, יוסף ( ווינה; פרופסור לאנטומיה; 1810 – 1894) – ג 2461.

הירש־ליג בדחן, עי' גוטליב, הירש־ליב.

הירש, משה מוריץ בן יוסף. בארון (פאריס; הנדיב המפורסם; מְיַסד הישוב היהודי החקלאי בארגנטינה: 1831 – 1896) – א. 227; ג. 2486, 2487.

הירש, שמשון בן רפאל (“שמשון רפאל”; רבה של עדת החרדים בפרנקפורט וכו‘, המנהיג והאידיאולוגון של חרדי גרמניה; בעל “אגרות צפון” וכו’; 1808 – 1888) – א. 459 ג. 2358.

הלוי ( פרומנטל), ליאון בן אליהו (פאריס: סופר ומלומון אחיו של הקומפוזיטור יעקב פרומנטל־הלוי; 1802 – 1883) – ג. 2542, 2543.

הלל מֵאָרְפורט (פוסק; סוף המאה הי“ד ותחלת המאה הט”ו) – ג. 2250.

הֶלֶר, אריה־ליב בן יוסף הכהן (רבה של סְטְרִי, גליציה; בעל “קצות החושן” וכו'; חותנו של שי"ר; מִקנָאֵי המתנגדים; 1745 – 1813) – א. 680; ג. 2297. 2298.

הֶרץ, מרדכי־מרקוס (ברלין: רופא ופילוסוף; מחבורתו של בן־מנחם; 1747 – 1803) – א. 908; ג. 2445.

הרצל, בנימין־זאב־תיאודור בן יעקב (ווינה; יוצר הציונות המדינית; 1860–1904) – ג. 2599, 2600, 3107

השל אברהם־יהושע־הֱשל בן יעקב (“רבי־רבי-השל” רבה המפורסם של קראקוי וכו'; מת 1663) – א. 210; ב. 1517, 1714; ג. 2253. 2870 – 2875.

וואמברי ( באמברגר), אַרמין־הֶרמן (בודאפשט; בעל המסעות הידוע; 1882 – 1913) – ג. 2584.

ווידאל די טולושה, יום־טוב (“הרב המגיד”, על שם פרושו “מגיד משנה” ל“יד החזקה” של של הרמב“ם; המחצית הראשונה של המאה הי”ד) – ג. 2249.

ווידרֶביץ, חיים־יעקב (רבם של חסידי חב“ד במוסקבה; הרבע האחרון של המאה הי”ט: מחמת גרוש מוסקבה – 1891/92 – יצא לאמריקה. ושם מת) – א: 412; ב־ 1525, 1622, 1648; ג: 2405.

וויזל נפתלי־הֶרץ בן יששכר־בֶּר (ברלין וכו'; חברו וידידו א של בן־מנחם; סופר, פרשן ומשורר עברי; 1725 – 1805) ג. 2440.

וַוְיל, מאיר בן שמחה (רבה של בולין; 1744 – 1826) – ג. 2299. ווילהלם השני (קיסר גרמניה; נולד 1859) – ג. 2752. 2757, 2759– 2761.

ווילסון, טומאש־וֻודְרוֹ (נשיא ארצות הברית של אמריקה; בעל ארבע־עשרה הַדִּבְּרות לתכנית־השלום אחרי מלחמת העולם; 1856 – 1924) – ג. 3162.

וַיְס, איזיק־הירש בן מאיר (ווינה; חוקר התלמוד, בעל “דור דור ויורשיו”; 1815– 1905) – ג. 2471.

וַויצמן, חיים בן עוזר (לונדון וכו'; נשיא ההסתדרות הציונות; נולד 1873) – ג. 2512.

וויקטוריה ( מלכת בריטניה; 1819 – 1901) – ג, 2583, 2584.

ווכטלר־בֶּזְרֶדקה, אלימלך, עי' איש־נעמי. אלימלך.

“(רבי) וולוולי מגיד”, עי' שלמה־זלמן זאב־וולף בן יחזקאל־פיבל.

וול’ולי הזבארזי, בנימין־זאב בן מרדכי אֶהרָנקרנץ (ווינה וכו', וכו, משורר וזַמָּר עממי עברי־יודי; 1826 – ²³ – 1888) א. 810 ב. 1758.

וולפסון, דון בן יצחק־אֵיזיק (קלן; נשיא ההסתדרות הציונית 1856 – 1914) – ג. 2600.

וָורטהֵימר, שמעון בן יוסף־יוזלן (ראש יהודי וויגה ורב המדינה; סוכן חצר המלכות; 1658 – 1724) – ג 2266.

זולצר, שלמה בן יוסף הלוי (ווינה; החזן המפורסם: 1804 – 1890) – א. 526

זונדל (יוסף) בן בנימין־בינוש מְסלַנְט (גדול ביראת־שמים ובמדות; 1785 – 1865) ²⁴ – א, 986

זוננפלד, חיים יוסף בן שלמה (רבם של החרדים הקנאים בירושלים; 1849 – 1932) – ג. 2399.

זוסי ( מְשֻׁלָם) בן אליעזר־לפא מהאנוֹפוֹליָה (צדיק; מתלמידיו של “המגיד הגדול”; אחיו של רבי אלימלך מליזנטק; מת בערך 1800) – א. 205.

זוסמָן, ניקאנדר וואסילייביץ (פטרבורג וכוי, צנזור לעברית; מומר; מת בסוף המאה הי"ט)²⁵ – נ. 1437.

זינובייב ( ראַדומיסלסקי) גרשון־גריגורי (פטרבורג וכו'; רבולוציונר; מגדולי הבולשביקים תהלה, מושלה של פטרבורג וראש האינטרנציונל השלישי; לסוף – אחד מהרוגי המלכות הבולשבית; 1883 – 1936) – ג. 2799, 2805, 2809.

זלאטופילסקי, הלל בן חיים שלמה־זלמן (קיוב וכו'; פיננסיסטון; עסקן ציוני; 1887 – 1933) – ג. 2787.

זלמן ( שלמה) בן יצחק מוולוז’ין (“רבי זֶלְמלֶה; תלמיד מובהק של הגר”א; אחיו של רבי חיים מוולוז’ין; 1756 – 1788)²⁶ ג. 2278. 2279.

זלמן ( שלמה) מפוזנה (עשיר למדן; בקש לגדל באחוזתו בפולניה דור של יהודים חקלאים; מקנְאַי המתנגדים; המחצית הראשונה של המאה הי"ט)²⁷ – א. 779; ב. 2045,

זקש. יחיאל מיכל בן נפתלי־יהודה (ברלין וכו'; מטיף ומתרגם השירה העברית של תקופת ספרד; 1808 – 1864) – ג. 2355.

חאגיז, משה בן יעקב (אמשטרדם וכו‘; “הרב המניח” על שם ראשי־התיבות: "המלקט משה ן’ יעקב חאגיז"; רודף השבתאים; 1672 – מת בערך 1744) – ב. 1545.

חבד, מרדכי (ווילנה; “מָדְכֶּי חבר; ליצן מפורסם; אמצע המאה הי”ט)²⁸ – א. 4. 112, 150, 203, 204, 229, 363 – 365, 375. 837; ב. 1370, 1425, 1506, 1548,

1609 – 1615, 1892; ג. 2170 – 2179,. 3139,3106

חבולסון, דניאל (יוסף) אברמוביץ' (פטרבורג; האוריינטליסטון הידוע; מומר; 1819–1911)²⁹ – ב. 1427 – 1429

חורין, אהרן בן קלמן (רבה של אראד, אונגריה; מראשוני ובניה של הרפורמה; בעל “עמק השוה”, שנדון לשרפה מטעם החרדים; 1766 – 1844) – א. 429.

חיות, צבי הירש בן מאיר (רבה של ולקווא; בעל “אלה המצוות” וכו‘. וכו’; 1805 – 1855) – א. 428: ג. 2334.

חיים בן אריה־ליבוש הַאלברשטם מִסָאנדז (רב וצדיק; אבי האדמורות הסאנדזית; בעל “דברי חיים”; תלמידו המובהק של רבי נפתלי מרופשיץ; חתנו של רבי ברוך תאומים־פרנקל, רבה של לֵיפניק; 1798 – 1876) – א. 678; ב. 1889; ג. 2431.

חיים בן יצחק מוולוז’ין (תלמידו של הגר"א; מיסד הישיבה “עץ חיים” הוולוזיינית; 1749 – 1821)³⁰ – ג. 2274 – 2277.

חפץ חיים, עי' כהן, ישראל־מאיר.

חפץ (גֶ’נטילי), משה בן גרשון (וויניציאה; חוקר ומתמטיקון; בעל “מלאכת מחשבת” על התורה וכו'; 1663 – 1711) – ג. 2256.

*חַפץ, משה (רבה של טשאוֻוס. פלך מוהילב)³¹ – ג. 2401. 2402.

חריף. אַיְזל, יהושע־איזיק בן יחיאל שפירא (רבו; של סלונים וכו‘; גאון תלמודי מפורסם; בעל “עמק יהושע” וכו’ וכו'; נולד בערך 1865 – מת 1872) – א. 146, 215 218 321 – 323, 435. 562, 570 –573, 636, 681. 876, 916 – 918; ג. 1149. 1641; ג. 2335 – 2354.

טברסקי, דוד, עי' דוד בן מרדכי טברסקי מטלְנָה.

טברסקי, מרדכי, עי' מרדכי בן נחום מצ’רנובל.

טברסקי, משה מרדכי, עי' משה מרדכי ממֵאקארוב.

טוגנדהולך, זאב וולף בן ישעיהו (ווילנה: צנזור לעברית; מחלוצי ההשכלה; 1796 – 1864) – ב. 1436.

טויוואלז סן, בֶּרְטל (פסל דֶני; 1770 – 1849) – ג. 2416.

ט"ז (“טורי־זהב”), עי' סגל, דוד בן שמואל הלוי.

טיומקין, זאב־וולאדימיר בן יונה (ייליסנטגון וכו'; עסקן ציוני; הראשון שנתמנה מטעם חובבי־ציון ראש הועד הפועל ביפו; 1861 – 1927) – ג. 2668.

טיקטין, שלמה זלמן בן אברהם (רבה של ברסלוין מקיצוני יריביה של הרפורמה; מתנגדו של גיגר; 1791 – 1843) – ג. 2327.

טלר, ווילהלם־אברהם (ברלין. כהן פרוטסטנטי; מאנשי וִכּוחו של בן־מנחם; 1734 – 1804) – ג, 2003.

טרוצקי (ברונשטין), לֶב דודוביץ' (מוסקבה וכו', הרבולוציונר הידוע; תחלה – יד ימינו של לנין וראש הצבא האדום ברוסיה הבולשבית; עכשיו – נָפיל בולשבי, יריבו של סטאלין ואמיגרנט פוליטי; נולד 1879) – ג. 2795. 2797, 2805, 2810 – 2814.

* טרקהים, יצחק (האג; דרשן)³² – א. 586.

* יאנושקביץ (מְפַקֵד השְׁטַבּ הראשי של צבאות רוסיה במלחמת העולם; שונא ישראל) – ג, 2774.

יהודה צבי־הירש בן־שמואל־זניויל מִסְטְרָטֶנָה (צדיק; תלמידיו של רבי אורי משמרליסק “השרף”; מת 1844) – ג. 2434.

יהל"ל, יהודה־ליב בן ברוך־חיים לוין (קיוב וכו'; סופר ומשורר עברי־יודי; 1845 – 1926) – א. 526.

יוֹג, יעקב בן יוסף (מעשירי ווילנה; מת 1848)³³. – ג. 1171, 1175,1174

יוג, משה בן יוסף (אחיו של הקודם; למדן עם־הארץ מופלג)³⁴ – ב. 1169 – 1177, 1643; ג. 2195.

יחזקאל־פיבל בן זאב־וולף (ווילנה; מגיד דמתא; בעל “תולדת אדם” וכו'; 1755 –1833) – א. 567; ג. 2301, 2802.

ייֶלינק אהרן־אדולף בן יצחק־ליב (ווינה וכו'; הדרשן המפורסם ומאסף המדרשים הקטנים; 1820 – 1893) – ג. 2385 2386

יילינק, הֶרְמן בן יצחק־ליב (ווינה: אחיו של הקודם; רבולוציונר,מהרוגי המלכות בשנת 1848; נולד 1822) ־– ג, 2476.

יל"ג, יהודה ליב בן אשר גורדון (פטרבורג וכו'; המשורר העברי הגדול; 1830 – 1892) – א. ³⁵588; ב. 1442, 1891; ג..2483 2481

יעב"ץ, עי' אמדן. יעקב־ישראל בן צבי־הירש.

יעקב־יצחק בן אברהם־אליעזר הלוי הורביץ (לובלין; “רבי איציק מלאנצוט”; “החוזה” “רבי הלובליני”; צדיק; תלמדם של “המגיד הגדול” ורבי אלימלך מליזנסק; בעל “דברי אמת”; מת 1815)³⁶ – ג. 2418. 2423.

יעקבסון, יוליוס (קגיגסרג; רופא עינים ידוע; 1828 – 1889) – ב. 1702.

יפה אדולף (מוסקבה וכו'; רבולוציונר ומדינאי בולשבי; 1883 – 1927) – ג. 2959.

יפה, מרדכי בן אברהם (רבה המפורסם של פראג וכו‘, וכו’; מגדולי הפוסקים; תלמידם של המהרש“ל והרמ”א; בעל “הלבושים”; מת 1612) – ג. 2251.

יפה, מרדכי גימפל בן דוג־בֶּר (רבה של רוז’ינוי פולניה; מת בארץ־ישראל 1891)³⁷ – ג. 2614.

יצחק מווארקי (צדיק; תלמידו של רבי דוד מִכִּילוב: ממלא מקומו של רבי אברהם משה מפרשיסחה: מת 1848) – א. 351.

יצחק בן חיים מוולוז’ין (“רבי איצ’לה הוולוזיני”; ממלא מקום אביו בישיבת “עץ חיים”; מת 1849) – ג. 2280 – 2882.

ישעיה (“ישעיה’קה”) פיפר (ווילנה; זַמָּר וליצן מפורסם; אמצע המאה הי"ט)³⁸ ב. 1433, 1616, 1617; ג. 2180 – 2182.

ישראל ליפקין, עי' ליפקין, ישראל.

ישראל סלנטר עי' ליפקין, ישראל.

ישראל בן שלום־שכנא פרידמן מרוז’ין (“רבי ישראל’צה” “הרוז’יני”; צדיק; בן נכדו של הבעש"ט; מְיַסֵּד השושלת הסאדאגורית; בעל “עירין קדישין”); נולד בערך 1796 – מת 1849) א. 650; ג. 2425.

כהן (רַיְס), אפרים בן אריה־ליב (פדגוג בירושלים; נולד 1863) ג. 2243.

כהן, יחזקאל־הֶרמן בן גרשון (מארבורג וכו'; הפילוסוף המפורסם; 1842 – 1918) – ג. 2492.

כהן, ישראל מאיר בן אריה זאב (ראדין. פולניה; “החפץ חיים”. – על שם ספרו הידוע; 1839 – 1933) – ב. 2054.

כהנא שפירא, שלמה זלמן־סנדר בן יעקב (רבה של קרינקי פולניה, וכו'; 1851 – 1923) – ג. 2408.

כָּלֶב לֵץ (ליצן ליטאי; כפי הנראה, המחצית הראשונה של המאה הי"ט)³⁹ – א. 699. 700, 780, 807, 919; ב. 1449 1451 1493 1535, 1546, 1547, 1620, 1621, 1730, 1779; ג. 2161 – 2166, 2711.

כ"ץ, שבתי בן מאיר אשכנזי הכהן (ווילנה וכו'; “הש”ך", – על שם חבורו המפורסם “שפתי־כהן” ליורה דעה; 1622 –1663) – א. 522.

כצנלנבוגן, דוד־טבלי בן נפתלי־הרץ (רבה של סובאלק וכו'; בעל “מעין מי־־נפתוח”; 1849 – 1930) – ג. 2389.

כצנלסון, דוב־בָּר (“ברל”) בן משה (תל־אביב; עורך “דבר”; עסקן ציוני; ממנהיגי הסתדרות העובדים, נולד 1887) – ג. 2625.

לאסקר, אדוארד (ברלין; מדינאי, בר־פלוגתו של ביסמרק: מְיַסַר המפלגה הלאומית הליברלית; 1829 – 1884) – ג. 2480, 2481.

לֶבֶּנְסוֹן, אברהם דוב הכהן, עי' אד"ם הכהן.

לודביג השמונה־עשר (מלך צרפת; מָלַך 1815 – 1824) – ב, 1997.

לֶוֶה, יואל בן יהודה ליב (ברלין; “יואל ברי”ל“; מחבורתו של בן־מנחם ומחשובי בעלי ה”באור"; 1750 – 1802) – ג. 2439.

לויד ג’ורג', דוד (ראש הממשלה האנגלית בזמן מלחמת העולם; נולד 1863) – ג. 2786.

לוי יצחק בן מאיר דֶרְבּארֶמְדִיקָר (ברדיציב וכו'; “הרב־הברדיציבי”; הרב־ הצדיק המפורסם, תלמידו של “המגיד הגדול”; בעל “קדושת לוי”; נולד בערך 1740 – מת 1810) – ב 1431 2049, 2050; ג. 2412 – 2416.

לוין, צבי הירש בן אריה ליב (רבה של ברלין; “רבי הירשל לֶוִין”; 1721 – 1800) – ב. 1505.

לֶוִין, יהודה ליב, עי' יהל"ל.

לונצ’רְסְקִי אַנְטוֹלִי וואסילייביץ, (מוסקבה וכו'; סופר רוסי ורבולוציונר בולשבי; הקומיסר הראשון לתרבות והשכלת העם בממשלת הבולשביקים; 1875 – 1933) – ג. 2806.

*לונשיץ ישראל (רבה של דרוהוביץ') – ג, 2403.

לוק ה, טש. (ממלא מקום הנציב העליון בירושלים בימי המאורעות של 1929) – ג. 2677.

לוריה, דוד בן יהודה (ביחוב ישן, רוסיה הלבנה; “הר”דל"; סוחר עסקן וגדול בתורה, בעל “ההגהות” וכו' וכו'; 1793 – 1855) – ג. ג233.

לוריה, יעקב־אהרן (מינסק, סוחר, עסקן ונדיב; מת 1864) ⁴⁰ ג. 2452.

לוריה, שמריה (מוהילב עין דניפר; עשיר ועסקן; מת 1865)⁴¹ ג. 2606.

ליבליה ( אריה) גוטסוֻונדר (ספק חזן, ספק בדחן ווהליני; כפי הנראה אמצע המאה הי"ט)⁴² – ג. 2994.

ליבל’לה פיורדה, ירמיה־אריה בן שמואל פּאַפּיטש (בדחן וליצן מפורסם בדרום־גרמניה; המחצית הראשונה של המאה הי"ח)⁴³ – ג. 2127.

ליברמן, מַכָּס (ברלין, פרופסור לציור;1847 – 1935)– ג. 2495 –,2498 3104, 3105.

ליבשיץ, ברוך־מרדכי בן יעקב (רבה של שדליץ וכו' וכו';1800 – 1885)⁴⁴ – א. 186, 219, 230, 505. 627, 877; ב. 1452 ג. 2863 – 2869.

ליזר בּוּנְקֶס (“מנהל” [שַׁמָּשׁ] בישיבת וולוז’ין: המחצית השניה של המאה הי"ט) – א. 839. 840.

ליטווינוב (וָולַך) מַכְּסִים מכסימוביץ' (מוסקבה וכו'; רבולוציונר ומדינאי בולשבי; קומיסר לעניני החוץ במלכות הבולשבית; נולד 1876) – ג. 2820.

ליליינבלום, משה־יהודה־ליב בן צבי־הירש (אודיסה וכו'; הסופר והחובב־ציון המפורסם; 1813 – 1910) – ג. 2666, 3103.

לילייגטל, מנחם־מכס בן יהודה⁴⁵ (ריגה וכו; עסקן ההקבלה והחנוך בקרב יהודי רוסיה; 1815 – 1882) – ג, 2470, 2840.

*ליפמאנס, שמחה (וויטגסק; מתנגד קנאי, מיריביו של בעל “התניא”; סוף המאה הי"ח) – א. 672.

ליפקין, ישראל בן זאב־וולף (קובנה וכו‘, וכו’; “רבי ישראל סלגטר”; בעל תורת המוסר המפורסם; 1810 – 1833) – א. 417 418; ב. 1684; ג. 2370 – 2373.

ליפקין, ליפמאן בן ישראל (קניגסברג; בנו של הקודם; מתימטיקן; 1845 – 1875) – ב 1684.

ליפשיץ, שלמה־זלמן, עי' שלמה זלמן בן יצחק ליפשיץ.

לנדא. יחזקאל בן יהודה הלוי (רבה המפורסם של פראג; בעל “נודע ביהודה” וכו; 1713 – 1793) – א. 65, 442, 674; ג. 2265.

לנדא, ישראל איסר (פטרבורג; צנזור לעברית; מומר; מת 1906 כבן שבעים)⁴⁶ – ב. 1488, 1439; ג. 2588.

לנדא, משה (פראג; נכדו של בעל “נודע ביהודה”; עסקן, פובליציסטן ולכסיקוגרף; 1788 – 1852) – ג. 2323.

לֶנין ( אולינוב), וולאדימיר אִילְאִיץ' (הדיקטטור הבולשבי הראשון של רוסיה; (1870 – 1924) – ג. 2795, 2797, 2799, 2804 – 2807 2829.

לָסֵל, פרדיננד (ברלין וכו'; המדינאי והאגיטטור המפורסם; 1825 –1864) – ג. 2477, 2478.

מאיר בן אריה מִפְרָמישלן (“רבי מאיר הפרמישלני” [השני]: צדיק; מת 1850) – ג. 2424, 2425.

מֵאִירְבֶּר גִ’יאקימו (יעקב בן מאיר בֶּר; פאריס; הקומפוזיטור הידוע 1864 – 1791) – ב 2065; ג. 2536.

מאיר־יוזי ובנו גימפלי (ווידזי, ליטה; גנבים מפורסמים⁴⁷; כפי הנראה המחצית הראשונה של המאה הי"ט) – ב. 1328 – 1337, 1377 – 1379.

מאנדלקֶרן, שלמה בן שמחה דוד (לייפציג וכו'; משורר ולכסיקוגרף עברי: בעל “היכל הקודש”; 1846 –1902) – ג. 2494.

מאנהימר, יצחק בן נח (“יצחק־נח”; וִוינה; רב ומטיף ממתוני הרפורמה; 1793 – 1865) – ג, 2328.

מאסמָן. הַאגס פרדיננד (סופר וספורטסמֶן גרמני; 1797 – 1874) –ג. 2538.

מאפו, אברהם בן יקותיאל (קובנה; הרומניסטון העברי הגדול; 1808 – 1867) – ב. 1829.

מאקוב (“מכבי”). חנוך־זונדל, עי' המגיד מקאמניץ.

מארכס, קארל (לונדון וכו'; נותן התורה של מלחמת המעמדות; מומר; 1818 – 1883) – ג. 2807.

מגיד (שטינשנידר), הלל־נח בן שלום ישראל (ווילנה; פָּתח למצבות וביבליוגרף; בעל “עיר־ווילנה”; 1829 –1903) ⁴⁸ – ג. 2485,

המגיד מדובנה, יעקב בן זאב קראנץ (דובנה רבתי וכו‘; בעל “אהל יעקב” וכו’ וכו'; 1741 – 1804 ) – א. 235, 348, 465 675 – 677; ג. 2270 – 2273.

המגיד מווידיסלב, צבי הירש בן יהודה־ליב (בעל “עשרה למאה⁴⁹”; המחצית השניה של המאה הי"ח) – א. 480, 482, 483.

המגיד מִקַאמֶנִיץ, חנוך־זוגדל בן שמחה מאקוב “מכבי” (קאמניץ הליטאית; מראשוני המטיפים לחבת־ציון בשנות השמונים למאה הי"ט)⁵⁰ –ג. 2390.

המגיד מִקֶּלְם, משה־יצחק בן נח דרשן (מִקְנְאֵי החרדים; 1828 – 1899) – א. 481 484 485; ב. 1309; ג. 2391.

המגיד מרומשישקי, עי' צדק. חיים־אלחנן בן יהודה־ליב.

המגיד מֵרֵיצה, הונגריה, שלום בן צבי הלוי הורוביץ (רב ומגיד; נולד בערך 1760 – מת 1830)⁵¹ – א. 330 331, 454, 455, 463; ב. 1729; ג. 2303 – 2309.

מדכי חבד, עי' חבר, מדכי.

מודינה, יהודה אריה בן יצחק (רבה של וויניציאה; מתנגדה של הקבלה; בעל “ארי נוהם” וכו'; 1571 – 1648) – א. 881.

מוהיליבר, שמואל בן יהודה־ליב (רבה של ביאלוסטוק וכו'; העסקן המפורסם של חבת־ציון; 1824 – 1898) – ג. 2388, 2889,.3102 ,2597

מוהר, אברהם־מנדל (לבוב; סופר עברי, מחלוצי ההשכלה בגליציה 1815 – 1868) – א.738.

מונד, אלפרד, לורד מֶלְצ’ט (לונדון: בעל־תעשיה ומדינאי באנגליה; עסקן ציוני; 1868 – 1980) – ג. 2667.

מונטיפיורי, משה בן יוסף אליהו (ראמסגט, הפילנטרופ המפורסם: 1784 –1885) – א. 264, ג. 2967.

מוסוליני, בֶּנִיטו (הדיקטטור האיטלקי, “הדוצ’ה”; נולד 1883) – ב 1986.

מושקאט, ישעיה (רבה של פרגה הסמוכה לווארשה. בעל “הרי בשמים”; מת 1868) – ב. 1560.

מושקובסקי, אלכסנדר (ברלין; בעל “הפליעגנדע בלאטטער” וכו'; 1851 –1931) – ב. 2081.

מושקובסקי, מוריץ (ברלין; אחיו של הקודם, פסנתרן. 1854 – 1925) – ב. 1444.

מזא"ה, יעקב בן ישעיהו הכהן (מוסקבה, רב וסופר עברי; מראשוני חובבי־ציון; 1860 – 1924) – ג. 2482.

מזח ( סגל), יהושע בן חיים הלוי (ווילנה וכו‘, וכו’; סופר עברי־יודי; “שר של ים” וכו‘, וכו’: בעל “גן פרחים” וכו‘, וכו’; נולד בערך 1834 – מת 1917)⁵² – ג. 2488.

מיזל, אליהו חיים בן משה (רבה של לודז; 1821 –1912)⁵³ – ג, 2387.

מיזש, יהודה־ליב (לבוב; מחלוצי ההשכלה בגליציה; בעל “קנאה האמת”; נולד בערך 1792 – מת 1831)⁵⁴ – ג. 2324.

מימון, שלמה בן יהושע (ברלין וכו‘; הפילוסוף הידוע: בעל “גבעת המורה” וכו’; 1754 – 1800) – ג. 2446

מינקובסקי, פנחס בן מרדכי (אודיסה וכו', וכו, הסופר והחזן המפורסם: 1859 – 1924) – א. 527.

מכסימיליאן הראשון (“האביר האחרון”; האימפרטור הנבחר הראשון של “מלכות רומי הקדושה”; 1459 – 1519) – א. 1911.

מלבי"ם, מאיר־ליבוש בן יחיאל־מיכל (קמְפֶּן וכו‘, וכו’; “המגיד הקמפני”; הרב והפרשן המפורסם; בעל “מקרא קודש” לתנ"ך וכו‘, וכו’; 1809 – 1879) – א. 456, 575; ג. 2861. 2262.

מלצר־קאצקי, מרדכי בן אשר (רבה של לִידָה; מגדולי התלמודיים; בעל

“תכלת מרדכי”; 1787 – 1883) – א. 574

מנדל בעל־גימטריה (וויטבסק? בעל גימטריאות מופלא, אמצע המאה הי"ט)⁵⁵ – ג. 2167 – 2169.

מנדלי מוכר־ספרים, שלום־יעקב בן משה־חיים אברמוביץ’־ברוידה (אודיסה וכו'; הסופר העברי־יודי הגדול; 1836 – 1917) א. ⁵⁶588; ג. 2488, 2954.

מנדלסון, אברהם בן משה (ברלין; בנו השני של בן־מנחם; אביו של פליקס מנדלסון־ברתולדי; מיסד הבנק מנדלסון; 1776 – 1835) – ג. 2448

מנדלסון, משה בן מנחם מנדל, עי' בן־מנחם, משה.

מנחם מנדל בן יעקב ראבין מִלִיסְקָה⁵⁷ (רב וצדיק: תלמידו של רבי אלימלך מליזנסק; אביו של רבי נפתלי מרופשיץ; המחצית השניה של המאה הי“ח וראשית המאה הי”ט) – ב. 1631.

מנחם מנדל בן ליבוש מורגנשטרן (קוצק; צדיק; תלמידו של רבי שמחה־בונים מפרשיסחה; אבי החסידות הקוצקית; 1788 – 1859) ג. 2430.

מנחם־מנדל בן שלום־שכנא שניאורסון מליובאביטש (צדיק ומגדולי ההוראה בזמנו; נכדו של בעל “התניא” וחתנו של “האמצעי”; בעל “צמח צדק” וכו'; 1789 – 1866) – ב. 1430 ג. 2426.

מנשה מֵאִילְיָה, עי' בן־פורת, מנשה.

מרגלית, אפרים־זלמן בן מנחם־מן (ברודי; עשיר מופלג ומגדולי התורה בגליציה; 1762 – 1828) – א. 350; ג. 2813.

מרדכי בן נחום טבֶּרסקי מצֶ’רנובל (צדיק; “רבי מוֹטֶלֶה המגיד הצָ’רנובלי”; ננו וממלא־מקומו של רבי נחום, מְיַסד השושלת הציונובלית, בעל “לקוט־תורה”;

1770 – 1837 ) – ג. 2421.

מַרְשָׁל, לואיס (ניו־יורק; היוריסטון והעסקן הידוע, ממיסדי הסוכנות היהודית; 1856 – 1929) – ג. 1984.

משה מרדכי בן יעקב־יצחק טברסקי מִמַּאקרוב (צדיק. מן השושלת הצ’רנובלית: מת בערך תרע"ז ⁵⁸ ) – א. 644.

נבון, יהודה בן רפאל (ראש הרבנים בירושלים; מת 1844)⁵⁹ – ג, 2606.

נחום דוב־בֶּר בן שלום־יוסף פרידמן (סאדאגורה; “רבי נחום בָּרוּניוּ”; נכדו של “הרוזיני” לחתנו של רבי אברהם־יעקב הסאידאגורי; מת 1883) – ג, 2436.

נחום בן עוזיאל קפלן (שמש) מגרודנה (“רבי נחומיקה הגרודנאי”; עסקן מופלא נמצוות ובדברים שבצדקה; 1812 – 1879)⁶⁰ – ג. 2375, 2376.

נחום בן צבי הירש מצ’רנובל (“רבי נחום הראשון”; “רבי נחום הגדול”; “רבי נחום המגיד הצ’רנובלי”); צדיק; תלמידם של הבעש“ט ו”המגיד הגדול"; מְיַסד השושלת הצ’רנובלית; בעל “מאור־עינים”; מת 1797)⁶¹ – ב. 1463.

*נַיְבֶּר, קארולינה (שחקנית גרמנית) – א. 75.

ניסי הַבֶּלזאי, עי' ספיבאק, ניסן.

ניקולַי אלכסנדרוביץ' (“ניקולי השני”; קיסר רוסיה; שונא ישראל; 1868 – 1918) – ג, 2744, 2760, 2701.

ניקולי ניקולייביץ' (דודו של הקודם; המצביא הראשי לצבאות הרוסים במלחמת העולם; שונא ישראל; 1856 – 1929) – ג. 2756 –.2758

ניקולַי פאבלוביץ' (ניקולי הראשון, קיסר רוסיה; עריץ; צורר ישראל; 1796 – 1855) – ב. 1923,

נפתלי צבי בן מנחם־מנדל הורביץ' הורביץ⁶² (“רבי נפתלי הרופשיצי”); צדיק: תלמידו של רבי מנחם מנדל מרימאנוב ורבי יעקב־יצחק “החוזה”; מת 1807); – ב. 1152, 1831, ג. 2419, 2420.

הנצי"ב, עי' ברלין, נפתלי צבי־יהודה.

נתנסון, יוסף־שאול בן אריה־לייבוש הלוי (רבה של לבוב; מגדולי ההוראה בזמנו; בעל “שואל ומשיב” וכו‘, וכו’; 1808 – 1875) – א. 426; ג. 2359, 2860.

סגל, דוב בן שמואל הלוי (רבה של אוסטרהא וכו'; מגדולי ההוראה: נקרא “הט”ז" – על שם ספורו טורי־הזהב" לטורים; תלמידו של רבי יואל סירקיט־ «הב“ח”; 1590 – 1657) – ב. 1243: ג. 2252.

סולוביציק, חיים בן יוסי־[דוב]־בֶּר הלוי (משנה ראש הישיבה בוולוז’ין; רבה של בריסק־דליטה אחרי מות אביו; מגאוני התלמודיים בדור האחרון; בעל “חדושי רבנו חיים הלוי”; 1853 – 1919); ג. 2287, 2292, 2408, 2878, 2879.

סולוגיציג, יוסי־[דוב]־בר בן יצחק־זאב הלוי (אביו של הקודם: ראש־ישיבה בוולוז’ין; רבה של בריסק־דליטה וכו'; בעל “תשובות בית הלוי”; 1820 – 1892) – א. 354, 443; ג. 2285 –. 2408,2236 – 2993 ,2287

סופר (שרַיְבר), משה בן שמואל (רבה המפורסם של פרסבורג; מגדולי הקיצונים של היהדות החרדית; בעל “חתם סופר”; 1639 – 1762 ); – א. 217; ג.2811, 2812.

סוקולוב, נחום בן יוסף־שמואל (ווארשה וכו‘; “נס”; עורך “הצפירה” וכו’; נשיא ההסתדרות הציונית: 1859 – 1936) – ב 1408; ג. 2504.

סטאלין (דז’יגאשבילי), יוסף וויסאריונוביץ' (הדיקטאטור של רוסיה הבולשבית אחרי לֶנין; גולד 1879) – ב. 2814 – 2816,.2829 ,2820,2819

סירקין, יהושע בן יעקב (מינסק וכו'; סופר עברי ועסקן; מראשוני חובבי ציון: 1835 – 1923) – ב. 1441.

סירקיס (יפה),, יואל בן שמואל (רבה של קראקוי וכו'; מגדולי ההוראה, נקרא “הב”ח" – על שם ספרו “בית חדש” לטורים; 1561 – 1640) – ג. 2252.

סלונימסקי, חיים זליג בן יעקב (ווארשה וכו'; “חז”ם"; סופר עברי ומתימטיקן, מיסד “הצפירה”, 1810 – 1904) – ג. 2462.

סלנטר, ישראל. עי' ליפקין ישראל.

סמולנסקין. פרץ בן משה (ווינה; בעל “השחר”, 1840 – 1885) – ג. 2479, 2490. 2491.

סְנַאטור הָרמן ( ברלין; פרופיסור למדיצינה; 1834 – 1911) – א. 907.

ספיבאק. ניסן ( בֶּלז וכו; “ניסי הבלזאי”; החזן המפורסם; 1824 – 1906) – ב. 525.

ספיר, יעקב בן נתן הלוי (ירושלים וכו', סופר עברי אורתודוכסי ותַיָּר; 1822 – 1885) – ג. 2479.

ספיר. מוריץ־גוטליב (ווינה; ההומוריסטן הידוע: מומר; 1795 – 1858) – ב. 2065; ג. 2557־ 2459.

ספקטור ( רבינוביץ), יצחק־אלחנן בן ישראל־איסר (רבה המפורסם של קובנה וכו‘, “הרב הקובנאי”; גְדָל הרבנים בדורו; בעל “באר יצחק” וכו’; 1817 –1896) – ג. 2377, 2378, 2388.

ספקטור, מרדכי בן יעקב (ווארשה וכו'; הסופר היודי הידוע; 1858 – 1925) – ג 3108.

סוגי אלכסנדרוביץ' (אחיו של אלכסנדר השלישי; דודו של ניקולי השני; נציבה של מוסקבה; צורר ישראל; 1857 – 1905) – ג. 1386.

ענן בן דוד (בָּצְרָה; נשיאם הראשון של הקראים; המאה השמינית) – ג. 2245.

פאדרבסקי, איגנץ־יוזף (ווארשה וכו', הפסנתרן המפורסם; נשיאה הראשון של פולניה המשוחררת; נולד 1860) – ב, 1984

פוזננסקי, ישראל (לודז; בעל־תעשיה ידוע במקצוע האריג; 1833 – 1900) – ג. 2486.

פּוֹסְבוֹלֶר, אבלי, עי' אבלי פוסבולר.

*פּוֹרְט, אלכסנדר־סנדר הכהן (קובנה וכו'; סופר עברי)⁶³ – ב. 1829.

פֶּטר אלכסייביץ' (“פטר הראשון”; “פטר הגדול”; האימפרטור הראשון של רוסיה; 1672 – 1725) – ג. 2581.

פין, שמואל־יוסף בן יצחק־אַיְזיק (ווילנה; “רש”י פין", הסופר והמלומד העברי הידוע; בעל “הכרמל”; מראשוני חובבי ציון; 1818 – 1890) – ב. 1826; ג. 2348, 2349, 2472, 2473.

פינחס בן אברהם אבא שפירא מְקוֹרֶץ (ידידו־מקורבו של הבע"שט, בעל “מדרש פינחס”; מת 1791)⁶⁴ – ג. 2410, 2411.

פינסקר (אלמוגן), יהודה ליב־ליאון בן שמחה הלוי (אודיסה; בעל ה“אבטואמנציפציה”; 1821 – 1891) – ג. 2474.

פיפר, ישעיה’קה, עי' ישעיה פַיְפֶר.

פירסטנברג, קארל (ברלין; פיננסיסטון; יָצא מכלל העדה הישראלית; ־1850 –

1933) – ב 1445; ג. 2589.

פישלס ( מרגלית), מאיר (פראג; רב וראש־ישיבה; בן דורו של בעל “נודע ביהודה”) – א. 214.

פלונגיאן ( פלונגיאנסקי־יפה), מרדכי בן שלמה (ווילנה; סופר וחוקר, מחשובי המשכילים הראשונים; 1814 – 1883) – ב. 1766, 1831; ג. 2466.

* פלֶקלש, אהרן (מחשובי פראג; בן דורו של שי"ר) – ג 2323.

פְרוּג, שמעון־שמואל בן צבי (פטרבורג וכו'; המשורר הידוע; 1880 – 1916) – ג. 2503. 3109.

פּרוֹזֶר, משה בן שלמה זלמן הכהן (קובנה; סופר עבריו; 1840 –1895)⁶⁵ – ב. 1829.

פרידלנדר, דוד (ברלין; ידידו ותלמידו של בן־מנחם; ראש הרפורמה הקיצונית; 1750 – 1834) – א. 480; ב. 1764.

פרידמן, אברהם־יעקב בן ישראל, עי' אברהם־יעקב בן ישראל מסאראגורה.

פרידמן, דוב בן שמואל (רבה של קארלין; חתנו של שמריה לוריה; בעל “פסקי הלכות”; 1828– 1917)⁶⁶ – נ 1094.

פרידמן, ישראל בן שלום־שכנא, עי' ישראל בן שלום שכנא מרוזין

פרידמן, משה־יוסף בן חָנָא (בודאפשט; חזן ידוע; תלמידו של זולצר; 1826 – 1891) – א. 528, 529.

פרידמן, נחום־בָּר, עי' נחום־בָּר פרידמן מסאדאגורה.

פרידריך השני (“פרידריך הגדול”; “פְריץ הזקן”; מלך פרוסיה; – 1712 – 1786) – ג. 2443. 2444.

פְרַיְנד, שמואל (רבה של פראג; 1794 – 1881) – ג. 2329.

פְרישמן, דוד בן שאול (ווארשה וכו'; הסופר הידוע; 1859 – 1922) – א. 486; ב. 1934.

פֶרֶל, יוסף בן טודרוס טארנופול; עסקן וסופר, מחלוצי ההשכלה בגליציה; בעל “מגלה טמירין” 1773 – 1839)⁶⁷ – ג. 1915.

פרלמן, ירוחם־יהודה־ליב, עי' הגדול ממינסק.

פרנס, חיים־נחמן בן משה־פרץ (מיקירי ווילנה, מת 1854) – ג. 1506.

פרנץ־יוסף (הראשון, קיסר אוסטריה־אונגריה, 1830 – 1916) – ג. 2759.

פרנקל־תאומים, ברוך (רבה של ליפניק; בעל “ברוך טעם” וכו'; רבו וחותנו של רבי חיים האלברשטם כסאנדז, מת 1828) – א. 415. 678.

צ’אפלין, צ’ארלי (הוליבוד; השחקן המפורסם של הסינמָה: נולד 1889) – ב. 1987; ג. 3028; 3662.

צבי הירש מוָוידיסלב. עי' המגיד מווידיסלב.

צבי הירש בן יצחק־איזיק מזידיטשב (רב וצדיק; תלמידו של רבי יעקב־יצחק “החוזה” ורבו של המלבי"ם; יריבה של החסידות “החב”דית; בעל “סור מרע ועשה טוב”⁶⁸; מת 1836) – ב. 2422.

צדק ( צדיקוב), חיים־אלחנן בן יהודה־ליב (רומשישקי, ליטה; “רבי חיים הרומשישקי”; מגיד־חקרן. מפורסם בדורו; בעל “מורה חיים” לספר איוב; 1813 – 1888)⁶⁹ – ב. 1176, 1177, 1183; ג. 2404.

צוויפל. אליעזר־צבי בן דוד הכהן (הלוכוב, פלך צ’רניגוב; סופר וחוקר; בעל “שלום על ישראל” וכו'; מורה בבית־המדרש לרבנים בז’יטומיר; 1815 – 1833) – ג. 2467 – 2469, 3086, 3148.

צונץ. יום־טוב ליפמן בן מנחם־עמנואל (ברלין וכו'. אבי “חכמת ישראל”; 1794 – 1886) א 586.

צ’לנוב, יחיאל בן זאב (מוסקבה; העסקן הציוני הידוע: 1863 – 1918) – ג. 2592.

קאלישר, צבי הירש בן שלמה (רבה של טהורן; מתלמידיו של רבי עקיבא איגר; קוֹדְמָהּ של חבת־ציון; מעל “דרישת ציון” וכו'; 1795 – 1874) – א. 455.

קאַמְנְב (רוזנפלד), לֶב בוריסוביץ' (מוסקבה וכו'; רבולוציונר בולשבי; תחלה – מגדולי המלכות הבולשבית, ולסוף – מהרוגי המלכות הבולשבית; 1883 – 1936) – ג. 2795, 2805.

קאנטור (רֶכֶס), יהודה־ליב בן יוסף (ווילנה; “מ. בלשן”, “מנחם־אב”; “סנפיר”; “עוקץ” וכו‘, וכו’; רב וסופר; מיסד העתון העברי היומי הראשון – “היום”; (1819 – 1916) – ג, 2395.

קאסטרול, חיים ברוך (תל־אביב; בעל מלון עממי ידוע בשעתו: מת 1929); ג. 2622.

* קווטש, רחל (לֵיפּניק; רבנית; אשתו של רבי שלמה־זלמן קווטש; עי' הערך הסמוך) – א. 353.

קווטש, שלמה־זלמן (רבה של ליפניק; בעלה של הקודמת; 1798 – 1856); – א. 353; ג. 2858.

קופר, ישראל (ווילנה וכו'; חזן ידוע; נולד 1813 ־־ מת בשנות העשר למֵאתנו)⁷⁰ – א. 530.

קופרניק, אברהם בן אהרן (קיוב; סוחר עשיר; מחלוצי ההשכלה ברוסיה; 1892 –1821) – ב. 1440.

קופרניק, לֶב אברמוביץ' (פטרבורג; בנו של הקודם; פרקליט מפורסם; מומר; 1845 – 1906)⁷¹ – ג. 1440.

קוּק, אברהם יצחק בן שלמה־זלמן הכהן (ראש הרבנים בירושלים; בעל “אגרות ראיה” וכו' וכו', 1865 – 1935); – ג..3111,2679

קושֶׁלֶבסקי, שמואל (נָטוויז, פלך מינסק, רופא ידוע בשעתו, סוף המאה הי“ח והמחצית הראשונה של המאה הי”ט)⁷² – א 828.

קיש ( קלֵין). יוסף (בודאפשט; משורר במאדיארית; 1843 – 1921) – ג. 2493.

קלוגר, שלמה בן יהודה אהרן (ברודי; רב ודרשן; “המגיד הברודאי”; מגדולי המחברים התלמודיים בדורו; 1783 – 1869)⁷³ – ג. 2359, 2360.

קפלן, נחום, עי' נחום בן עוזיאל מגרודנה.

קרַאנץ, יעקב, עי' המגיד מדובנה.

קראסין, ליאוניד בוריסוביץ' (מוסקבה וכו'; רבולוציונר ומדינאי בולשבי; 1870–1926) – ג. 2808.

קרוב, זלמן ( פראג; ראש ישיבה ועסקן; 1700 – 1774) – א. 442; ג. 2260.

רָאדֶק ( סוֹבֶּלסון), קארל (מוסקבה וכו'; זורנליסטון ומדינאי בולשבי; עכשיו – נָפִיל בולשבי מְנוּדֶה; נולד בגליציה 1885) – ג. 2790. 2820.

* רַאטְנר, יחזקאל (מוהילב ע"נ דניפר; מחבר תלמודי עשיר)⁷⁴ ־ 443; ג. 2490.

רַאקוֹבֶר, מרדכי (פולניה; ליצן תלמיד־חכם; לפי המסורת – תלמידו ומקורבו של רבי יעקב־יצחק “החוזה”; כפי הנראה השליש האחרון של המאה הי“ח והשליש הראשון של המאה הי”ט)⁷⁵ ג, 2959, 2060; ג. 2160 –2158.

רבי־רבי הֶשל' עי' השל אברהם־יהושע.

רבינוביץ', אליעזר בן יהודה (רבה של מינסק וכו'; חתנו וממלא מקומו של “הגדול ממינסק” 1859[?] – 1924) – א. 261.

רבינוביץ‘, שלום בן נחום עי’ שלום עליכם.

רבקה’ש, משה בן נפתלי־הירש (ווילנה וכו'; “החסיד רבי משה רבקה’ש”; בעל “באר הגולה” לשלחן ערוך; מת 1672) – א. 522. ⁷⁶

רובאשוב, זלמן בן אריה־ליב (תל־אביב; מעורכי ה“דבר” ועסקן של הסתדרות העובדים; נולד 1889) – ג. 2625.

רובינשטיין, אנטון גריגורייביץ' (פטרבורג; הפסנתרן הגדול; מומר; 1830 –1894). – ב. 2585–2588.

רוֹזָאנֶס, יהודה (אדריאנופולי וכו‘; מגדולי הפלפול התלמודי; בעל “משנה למלך” וכו’: 1657 – 1727) – ג. 2257–2259.

רוזובסקי, ברוך־יהודה־ליב בן צבי־הירש (ריגה; חזן ידוע: 1841 – 1919) – ג. 2395 – 2397.

רוֹזֶן. יוסף בן אפרים־פישל (דווינסק; רבם של החסידים; “הרב הרוֹגַאטשובי”; 1858 – 1936) – ג. 2490.

רוזנבוים, שמשון בן יעקב (קובנה וכו'; העסקן הציוני הידוע; מדינאי ומיניסטר לעניני היהודים בממשלת ליטה; 1859 –1935) – ג. 2959.

רוזנברג, אברהם־חיים בן עוזיאל (פינסק וכו'; פדגוג. סופר ולכסיקוגרף; – 1837 – 1935) ⁷⁷ – ג. 2381.

רוזנסון. משה בן יוסף (ווילנה: מזקני המשכילים. נטה לנצרות ובקש להשכין שלום בין שלש הדתות הגדולות השמיות; 1820 – 1896) – ג. 2472⁷⁸

רוזנצוויג גרשון (ניו־יורק וכו‘, בעל “שירים ומשלים” וכו’; 1861 – 1904) – ג. 2505.

רוטשילד אלברט בן אנשיל־אַנְסלָם. בארון (ווינה, 1844 –1911) – ג. 2513.

רוטשילד, בנימין אדמונד בן יעקב־גֶ’מס. בארון (פאריס; “הנדיב הידוע”; 1845 – 1934) – ג. 2596.

רוטשילד, גדולה־גיטלה בת שלמה (פרנקפורט ענ"מ; אם המשפחה; 1754 – 1849) – א. 935.

רוטשילד, נתן מאיר, בארון (נתן בן מאיר־אנשיל; לונדון; הגאון הפיננסי של המשפחה; 1777 – 1836) – ג. 2449, 2450. ⁷⁹

רומשישקר, חיים. עי' צדק, חיים־אלחנן בן יהודה־ליב.

רוקח, אלעזר, עי' אלעזר רוקח מברודי.

ריבל, משה־יצחק סג"ל (רגה של פוניבז‘, ליטה, וכו’; מת בערך 1880) – ג. 2406, 2407.

ריטב"א, יום טוב בן אברהם אשבילי (משיביליה; פוסק המחצית הראשונה של המאה הי"ד) – ג. 2249.

ריקוב, אלכסי איבאנוביץ' מוסקבה וכו'; רבולוציונר בולשבי; בשנות מחלתו של לֶנין שִׁמֵש במקומו; עכשיו – נָפִיל בולשבי; נולד 1881) – ג. 2814, 2820.

רפפורט, שלמה־יהודה בן אהרן חיים (פראג וכו', “ש”ר"; הרב־החוקר הידוע, מאבותיה של “חכמת ישראל”; 1790 – 1867 ) – ב. 1426, ג. 2326–2828.

שאול בן אברהם־יהושע־הֶשל (רבה של קראקוי וכו', בנו של “רבי־רבי השל”, מת 1707) – ג. 2254.

שאול בן ענן (גשיא הקראים “ראש הגולה” – אחרי מות ענן אביו; מת בערך 780)⁸⁰ – ג, 2245

שאכט. היאלְמָר (ברלין; פיננסיטטין: נשיא הבנק הממלכתי של גרמניה ההיטלראית; נולד 1877) – ב. 1935

שוואבֶּכֶר, שמעון־אריה (“הרב מטעם” הראשון של אודיסה; 1819 – 1888) – ג. 2284.

שולזינגר, בצלאל, עי' בצלאל שולזינגו.

שור יהושע־השל בן שלום־שכנא (ברודי; מן הקיצונים של חלוצי ההשכלה בגליציה; בעל “החלוץ”; 1814 –1895) – ג. 2465.

שטינברג, יהושע בן מנחם (ווילנה; המדקדק והלכסיקוגרן הידוע; צנזור לעברית; חתנו של אד"ם הכהן; 1830 –1908) – ג. 2484, 2485.

שטינטל, חיים־הֵימן (ברלין; הפילוסוף וחוקר הלשון הידוע 1823 – 1899) – ב. 1434.

שטקר, אדולף (ברלין; כהן החצר; אבי התנועה האנטישמית בגרמניה; 1835 ־־ 1963) – ב. 1944.

שטרויס, ריכארד (ברלין; קומפוזיטור; נולד 1864) – ג. 2515.

שטרן, בצלאל (אודיסה; פדגוג: הלוץ החנוך היהודי החדש 1798 – 1853) – ג. 2470.

שטרן יוסף־זכריה בן נתן (רבה של שאוול, ליטה; בעל “זכר יהוסף” וכו; ⁸¹

1884 –1934) – ג. 2392. 2687.

שיק, אברהם בן יהודה־ליב (רבה של זאגר, ליטה; בעל “עין אברהם” ל“עין יעקב”; 1810 – 1870) – ג. 2345.

"שיר, עי' רפפורט, שלמה יהודה.

“ש”ך", עי' כץ. שבתי.

שלום עליכם, שלום בן נחום רבינוביץ' (קיוב וכו'; הסופר המפורסם; – 1859 1916) – א. 585.

שלמה־זלמן־זאב־וולף בן יחזקאל־פיבל (“מגיד דמתא” בווילנה אחרי מות אביו; “רבי וולוולי מגין”; 1789־ 1866) – ג. 2171.

שלמה־זלמן בן יצחק ליפשיץ (רבה של ווארשה; בעל “חמדת שלמה”; מת 1839)⁸² – ג. 2014.

* שמואל מונקס (מ“בעלי המוחין” שבחסידי חב"ד, מקורבו של רבי מנחם־מנדל בעל “הצמח צדק”) – ג. 2427. 2428.

שמחה־בונם בן צבי⁸³ מפרשיסחה (צדיק; תלמידו וממלאי מקומו של רבי יעקב יצחק עהיהודי הקדוש מפרשיסחה; בעל "קול שמחה»; מת 1827) – ג. 2429.

שמחה־זיסל בן ישראל מגְרוֹבִּין, לטביה (תלמידו המובהק וראש עוזריו של רבי ישראל סלנטר בלמוד המוסר; המחצית האחרונה של המאה הי"ט)⁸⁴ – ג. 2373.

שמריל שניטקבֶר, עיי שניטקבר, שמריל.

שניאור זלמן בן ברוך מִלְיַאדַי, פלך וויטבסק (“הרב הזקן”; “בעל התניא”; צדיק; תלמיד מובהק של המגיד הגדול; אבי החסידות החב"דית; 1747–1812) – ג. 2416.

שניאורסון, דוב־בָּר, עי' דוב־בֶּר בן שניאור־זלמן שניאורסון.

שניאורסון, מנחם־מנדל, עי' מנחם מנדל בן שלום שכנא

שניאורסון.

שניטקבר, שמריל (אוּמַן, פלך קיוב; חלוץ ההשכלה וליצן חריף מפורסם; המחצית הראשונה של המאה הי"ט)⁸⁵ – א. 189,,190 777, 860, 928; ג. 1588, 1661, 1741, 1745, 1746 1752 1790– 1797, 1810, 1833, 1834; ג. 2150 –2157; 2699. 3041.

שניצלר, ארתור (ווינה; הסופר הידוע; 1862 – 1931) – ג, 2506.

שפירא, איזל, עי' חריף, איזל.

שפירא, אריה־ליב בן מנחם־מנדל (רבה של קובנה וכו'; “רבי ליבה’לה הקובנאי”; תלמידו של רבי מנשה מֵאִילְיָה; מת 1852⁸⁶) – נ. 1507.

שפירא, ברוך, עי' ברוך שפירא משטוצין.

שפירא, פינחס. עי' פינחס בן אברהם אבא מְקוֹרֶץ.

שפירא, קונסטנטין אלכסנדרוביץ' (פטרבורג; “אבא” [אשר בן אליהו]; המשורר העברי; מומר; 1840– 1900) – נ. 1442 ג. 2481.

שפירא, רפאל בן אריה־ליב (משנה ראש ישיבה בוולוזי’ן; רבה של בוברויסק; חתנו של הנציב; 1837 – 1921) – א. 452; ג 2287. 2291.

ש"ץ. דוב־בֶּר־בוריס בן אליהו (פּסל; יוצר בית הספר לאמנות “בצלאל” בירושלים; 1866 – 1932)⁸⁷ – 3110.

 

רשימה שניה: האנשים, שהמציאו לי בדיחות - בכתב או בעל־פה.    🔗

אברונין, אברהם; אהרונוביץ, יוסף (ז"ל); אהרונסון, מאיר (ז"ל). – תל־אביב; אוורבוך, חיים־ליב; אוסישקין, מנחם. – ירושלים; אורלאגס, אברהם־שלום.–ניו-יורק; אזרחי-קרישבסקי, מרדכי; אחד-העם (ז"ל): אטינגון, אליעזר; איטיגין, שפרה – תל־אביב; אינשטין אברהם, – ווארשה; אמתי. גדליה; אֶנגל משה; אנכי, זלמן־יצחק, – תל־אביב; אסף, שמחה – ירושלים; אסתרין, חיים משה; אסתרמן, א. ל., אַפּל, יהודה ליב (ז"ל) – תל־אביב; אפשטין, זלמן (ז"ל). - חולמי פלך צ’רניגוב; ארנסט. שמעון - תל־אביב.

באנקוב, אריה - תל־אביב; באס, נח –גרודנה; בֵּהַם, יהודה; ביאליק חיים נחמן (ז"ל), – תל־אביב; בִּיגִ’רנו. חיים. רב־הכולל (ז"ל). – קושטא; בֵּילין, שלום – מוסקבה; בֵּירָק, מתתיהו; בלום, שמואל; בן-אליעזר, משה, – תל־אביב; בן־שבת. שמואל, –חיפה; בן-ששון. זלמן (הי"ד), – יבנאל⁸⁸; בראוור, אברהם־יעקב, – ירושלים; ברוּדֶצקי, י.צ, – אירקוטסק; ברוך, הילני; ברוך, י. ל; ברוכוב, מרים, – תל־אביב; ברכיהו (ברוכוב), אהרן-מיכל הכהן, – ירושלים; ברנשטין, אשר, – ווארשה; בְּרֶסְלֶר, זאב – לודז; ברקוביץ ארנסטינה; ברקוביץ, יצחק־דוב; בַּרַש, אשר - תל־אביב.

גוזמן, שמואל; גוטסמן, חַנה; גוּטֶר, יוסף (חתני); גוּטֶר תהלה (בתי);גולדברג, אסף; גולדברג, שמעון יחיאל; גולדשטין אלכסנדר – תל־אביב; גורדון, יהושע – נהרים; גורדון, משה; גורדון, שמואל-ליב ( ז"ל), – תל־אביב; גְלֶזָר, אהרן, – אודיסה; גליקסון, מאַשה; גליקסון משה – תל־אביב; גֶצוב, נחמן־צבי (ז"ל). – נובוהרודוק, פלך מינסק; גרְטֶל, שלמה – תל־אביב; גראייבסקי, פיגחס, – ירושלים; גרושֶׁבסקי משה - תל־אביב.

דוּכן, משה – ירושלם; דחטיאר אברהם; דיזנגוף. מאיר (ז"ל), – תל־אביב; דֵיכֶס, אליהו; דינאבורג, בן־ציון – ירושלים; דרויאן, זיגמונד – באזל; דרויאנוב, אליקים (בני); דרויאנוב, אליקום־גצל (נכד אחי); – דרויה. פלך ווילנה; דרויאנוב, אסתר-הדסה (בתי); דרויאנוב, יונתן (בני);; דרויאנוב, לְיַאלָה (כלתי); דרויאנוב, רות (כלתי), – תל־אביב.

הָאמֶר, ראובן – חיפה; הָאנדלזַלץ, י. א. – ווארשה; הורביץ, יוסף־ דוד (ז"ל); הללסון, שלמה (ז”ל), – תל־אביב.

וַוכסמאן, עקיבא – לוצק, ווהלין; ווידרוביץ, אפרים – תל־אביב; ווילנסקי מיכאל, – אודיסה.

זַיִדמן, י. א. – ירושלים (מקור־חיים); זילברג, משה; זכאי, דוד; זלאטופולסקי, ישראל – תל־אביב; זלוטניק, יהודה ליב – מונטריאל, קנדה; זלוציסטי, תיאודור; זלצמן שלמה – תל־אביב; זלקינד, אביגדור; זלקינד אלכסנדר (ז"ל); זלקינד רוזה – ירושלים; זקש. מרדכי – תל־אביב.

חנון, חיים שלמה – תל־אביב; חפץ, ש. ז. - סבויאַטיטש. פלך מינסק.

טַאבַּקבלֵט, ישראל – זָאוֶורצה, פולניה; טארטקובר, חיים. – ווינה; טֶלֶר, ישראל הלוי (ז"ל) – רחבות.

יוגוביץ', יהודה – ירושלים; ימיני. ח. ש., – פתח-תקוה; יפה שמעון­־דוד – תל־אביב.

כהן־אהרני יהודה, – קראקוי; כהן, יעקב, מרדכי בן הלל הכהן (ז"ל). –ירושלים; כהנא, אברהם (אבר"ך) – תל־אביב; כהנוב, פיבל – רחבות; כהני, י. – בית אלפא, קבוץ השומר הצעיר; כצנלסון, חיים; כצנלסון ראובן, –ירושלים, כרמל, מנשה; כרמל, צבי-הנריך – קראקוי.

לַאבונסקי, שלום – תל־אביב; לֶב, צבי – ביאלוסטוק, פולניה; לוין,

דוד; לוין, שמריהו הלוי (ז"ל). – תל־אביב; לוין-אפשטין, שמואל – ירושלים; ליבוביץ', נחמיה־שמואל, – ברוקלין, נ. י., ליוֶון. שלמה, –ווילנה; ליפסון. מ., – תל־אביב: ליפשיץ, אלעזר מאיר – ירושלים.

מאכט, אלכסנדר־זיסקינד; מַאכט. אסתר, – תל־אביב; מושקאט ח.ח.,

מזריטש,. פולניה; מזרחי, יצחק מאיר, – ירושלים; מינור, יוסף – תל־אביב; “מנשה” - ניו־אַרק. נ. דז.; מרגלית, מרדכי. – תל־אביב.

נַיְגר, דוד, – ווילנה; ניסנבוים יצחק, – ווארשה.

סובודסקי, נחמן; סוסקין, אברהם; – תל־אביב; סלונים, אליעזר־דן (הי"ד), – חברון; סליצאן. יהודה־ליב (ז"ל), – חיפה; סָמיאטיצקי אריה; ספיבאק. ברוך (ז"ל), – תל־אביב; סֶקְלֶר, הארי, – ניו-יורק.

פבזנר, ישעיהו – תל־אביג; פֶּבזנר, שמואל (ז"ל) – חיפה; פולונסקי משה־יוסף – ירושלים; פוליבה אברהם; פוליבה אהרן, – תל־אביב; פישמן, זכריה (ז"ל), – ניו־יורק; פּאפֶר, אליעזר (ז"ל); פלֶר יצחק, – תל־אביב, פראנקפֶלד, צבי־זאב (ז"ל), – אודיסה; פריד מאיר-יעקב, – תל־אביב; פרידמן, מרדכי –הוראזדוביטש. ביהם; פרלמן, שמואל – תל־אביב.

צדיקוב, יעקב־פֶּטֶרסון, נ. דז.; צימחֶס, יוסף – מגדל; צמח, שלמה – תל־אביב; צֶ’מֶרינסקי, חיים (“רבי מרדכי’לה ז”ל), – ייקטרינוסלב, צֶ’צִ’יק יצחק; צֶ’צְ’קָה, פ.; צֶריקובר, אליעזר (ז"ל), – תל־אביב.

קנטור, יהודה ליב (ז"ל), – ווילנה; קאנטורוביץ' יהושע – (קושטא); קָאסֶל, ישראל (ז"ל), – חיפה; קוטליאר זלמן; קויפמן, יהודה; קוסובר, מרדכי – ירושלים; קוק, שאול-חנן, – תל־אביב; קליבאנוב, יעקב – חיפה; קלינוב, ישעיהו; קלינשטין, זלמן־נח; קרוגליאקוב, הלל; קרני, יהודה – תל־אביב.

רבינוביץ‘, אלחנן – ירושלים; רבינוביץ’, אלכסנדר־זיסקינד (אז"ר);

רבינוביץ‘, יחיאל; רבינוביץ’, יעקב; – תל־אביב; רבינוביץ'. מיכל, – ירושלים; רבינוביץ, מ. פ. (ז"ל), – קריצבורג, לאטביה; רוזנבוים, שמשון (ז"ל), –תל־אביב; רוזנטל, אברהם – ירושלים; רוזנטל, זלמן. – קישינב. בסרביה; רוזנטל, יצחק, – תל־אביב; רוזנפלד, ישראל; רוטנברג, פינחס – חיפה; רוסינוב, יצחק־צבי – לודז, פולניה; רופין, ארתור, – ירושלים; רושצ’וק, יצחק, – תל אביב; רזניצֵ’נקה, יהודה, – חיפה; ריבקינד, יצחק, – ניו־יורק;

רפפורט, בן ציון, – קראקוי.

שבאדרון, אברהם, – ירושלים; שור, י. מ.; – אודיסה; שִׁילֶר, שלמה (ז"ל), – ירושלים; שיף, ח., – ליבוי, לאטביה; שלונסקי, אברהם ; שמשוני, משה; “שנהב”; שִׁנְקֶר, אריה, – תל־אביב; שפירא י.ל. - פלוטיל, ליטה; שְׁפָּרבֶּר, אלכסנדר – ניו-יורק; שקולניק א. ח, – פלוטיל, ליטה; שרמן, משה, תל־אביב.

יחדיו – מאה ותשעים ושלשה אנשים.

החיים - לתודה ולתשואות־חן: המתים - לזכרון טוב.

 

רשימה שלישית: המקורות שהיו לנגד עיני    🔗

( ברֻבם הסתייעתי: מצאתי בהם בדיחות, או לפחות, נוסחאות, שלא ידעתי קודם לכן; בקצתם לא הסתייעתי: לא מצאתי בהם שום חדוש).

⁸⁹

אבן־שושן, א. אמתי, ג. “ספר הבדיחה לילדים”, מבחר הבדיחות מחיי הילדים וכו'. כֻּנְסוּ וְסֻדְּרוּ בידי… הציורים מאת נחום גוטמן תל-אביב.

איזביצקי, י. “ספר אמרים משמחי לב”, כולל מילי דבדיחותא מהכמים בעלי אסְפות. גאוני ארץ וכו' וכו'. ממני המלקט בין האמרים… לידס. בשנת “כי און מלים תבחן” [תרמ"ח].

איפנגל, א., “ספר האהבה”, יכלכל פתגמים. הלצות והתולים וכו', תל-אביב תרפ"ו.

איש-הורוויץ. פנחס הלוי, “צחוק מהול בדמעות”, חדודי יהודי רוסיה ופולין, נאספים ומסודרים על-ידי… ירושלים תרצ"א.

אלמליח, אברהם, “ספורי כלילה ודמנה” מאת בידבה הפלוסוף ההודי, תרגמו מערבית בידי… עם מבוא מאת המתרגם. תל-אביב תרפ"ז.

אמתי, ג. עי' אבן־שושן. א.

א.מ. ר. “בדיחות לעם”, חוב' א. תל-אביב (תרצ"ד).

אפשטין, ברוך הלוי, מפינסק. “ספר מקור ברוך”, עם זכרונות מחיי הדור הקודם. ארבעה חלקים. מאת.. ווילגה תרפ"ח.

ארנסט, ש., “מאוצר הבדיחה”, לקט בדיחות ממכמני ההלצה היהודית העממית. תל-אביב תרצ"ג.

– – – “סופרי ישראל בסנדלים”, לקט מעשיות, שיחות, אנקדוטות. בדיחות וכו'. תל-אביב 1936.

בלומנטל אהרן-שמחה, “ספר שיחת חכמים”, משליהם ופתגמיהם ומכתביהם וכו'. מלוקטים על-ידי… ירושלים התרס"ג.

בלומנטל, מאיר, “שיחת חולין של תלמידי חכמים”, יו“ל על-ידי… (נדפסו ב”החבצלת" של פרומקין לשנת תר"ס בנומרים:.(47,41 ,39 - 86,83- 28,21

בנדסטון, מנחם מאנוש, “ספר אלוף נעורים”, יכיל דברי חפץ מדע והשכל, לתת לנערים בינה וכו'. מאת… ווילנה תר"מ.(בסוף הספר - בדיחות בשם ספורים נעימים. עמ' 90 - 96)

בָּרשטִין, הָניך, “אוצר פתגמים מחוכמים”, ושיחתן של תלמידי חכמים. מאת… לונדון תרס"ד.

גולדברג, בנימין, זכרון לאחרונים, זכרונות על דבר ישיבת וולוז’ין בימי הנציב וכו‘. גם בדיחות יפות וכו’ מאת… גראייבה .1924

דוד ב“ר יכניה (= דוד כהנא), ספר חכמת יהודה, והוא וכוחים בין יהודים ונוצרים בעניני האמונה וכו'. נאספו יחד מאת… ניו-יורק תרמ”ט.

האַבָּרמן, א. מ..“עוללות”, דברי מליצה, הלצה. נוטריקון. ועוד אשר אסף… ליפסיה תרפ"ו (חוברת ליטוגרפית).

הַיְלפרן, פ. “חכמי חלם”, בדיחות והלצות עממיות, מעובד לבני הנעורים. על־ידי… ווארשה (חש"ד).

וויגורד, מאיר־יואל, “דברי חכמים”, דברי חכמה ומדע. אוצר פתגמים טובים וכו'. מאת… ירושלים (תרע"ט?)

– – – “לשון חכמים”, מאת… ירושלים (תרפ"ב?).

ז[מור]ה, י., “אנשי שם מתלוצצים”, סודר ולוקט על-ידי… ספרית “לצון”. חוב' א, תל-אביב תרצ"ג.

יהודה, יצחק ח“ר בנימין ח”ר שלמה-יחזקאל, “משלי ערב”, אסופת מבחר משלי בני־קדם, אשר אגר מספרים ומפיות העם ותרגם ובאר.. חלק ראשון (אות א' - ה') ירושלים תרצ“ב; חלק שני (אות ו‘-ע’) ירושלים התרצ”ד.

ייטלש, יהודה בן־יונה לבית… “שיחות חכמי ישראל בדורות חדשות” (?). מאת.. בכורי העתים לשנות תקפ“ט – תק”ץ.

כהן־רֵיס, אפרים, “מזכרונות איש־ירושלים”, חלק ראשון ירושלים תרצ"ה.

כהנא, אברהם (אבר"ך), “ספר הבדיחות וההלצות” וכו'. פשמישל תרצ"ה.

ליבוביץ, נחמיה־שמואל, “שמע יצחק”, כולל מבחר החדוד וההתול בספרת התלמוד ובספרי בעלי האסופות הקדמונים והאחרונים, מסודרים לפי סדר הכתובים ופרשיותיהם עם הערות. מאת… ניו-יורק ( נדפס במאה אכס'); מהדורה שניה מתוקנת ניו-יורק תרצ"ד ( חמש מאות אכס').

– – – “ספר שעשועים”, כולל מבחר החדוד וההתול בספרת התלמוד, הזהר ובספרת בעלי האסופות הקדמונים והאחרונים. מסודרים לפי ספר הכתובים ופרשיותיהם, גם מבוא ע“ד דור דור וליצניו. הלצות ודברי בקורת שונים, עם הערות. מאת…ניו-יורק תרפ”ח.

ליפסון, מ., “מדור דור”, מעשיות ושיחות, אמנות ובדיחות,המצאות וחידות, הנהגות ומדות. מן העם על אישי ישראל מדור דור מלוקט מפי אנשים ומפי סופרים ומתוקן לדפוס בידי… כרך ראשון תל-אביב – ניו-יורק [תרפ“ט]; כרך שני תל־ אביב – ניו־יורק [תרצ”ז]

ליפסקי, ישראל, “ספורי שעשועים”, יכלכל ספורים שונים, ערבים ונעימים, חידות ושאלות שונות וכו'. ווארשה תרנ"ג.

– – – “מכתמים וחדודים”, שיחות נאות, עקיצות וחדודים עברים. מאת.. ווארשה תרס"ב.

מו“ח (= מרדכי וויסמן־חיות), “מילי דבדיחותא”, מאת… חב' א'. ווינה תרמ”ד.

– – – “אֹסֶם בֹּשֶׂם”, אוצר בלום מגיד שיחות דברים נכוחים דאמרי אינשי ומלין דרבנן וכו‘, וכו’. ונספחו אליו עוד מלין מלתי דבדיחותא ושיחות חולין וכו'. מאת… ווינה תרע"ג.

מיוחס, יוסף בר“ן, “שיחות ישמעאל”, חלק ראשון, ירושלים אלף ותתכ”ו לגלותנו.

– – – “ילדי ערב”, בדיחות ושיחות. מאת… (מאה ושמונים ושמונה ספורי־בדיחה של ערבים, בכללם גם חמשים ושנים הספורים ש“בשיחות ישמעאל”, כתב־יד, כמה מהם נדפסו בעתון “הארץ”)

מיזל, גיטל, הילד בארץ-ישראל, צרור יצירות של ילדיםקטנים מבני שנה וחצי עד בני שלש-עשרה וחצי, בעל־פה. בכתב בציור ובנגינה וכו', לוקטו וסודרו על-ידי… תל-אביב תרצ"ה.

“ספורי כלילה ודמנה”, עי' אלמליח, אברהם.

קוקילשטין, משה ב"ר אברהם־ישראל, “דברי ספר”, יכלכל חמשה ושבעים מכתבים וכו' ומאה ועשרים ספורים וכו'. מאת… ווילנה תרניט.

קלאצקין, יעקב, “זוטות”, (הפרק אב ובנו), עמ' קמה - קעג). ברלין תרפ"ה.

קראנץ, יעקב ברבי זאב [המגיד מדובנה], “אהל יעקב” על חמשה חומשי תורה, מאת גאון האגדה וארי המושלים בקש“ת… זצ”ל ועם הערות יקרות וכו, מאת כליל הדרשנים וכו' כקש“ת אברהם ברוש פלאהם זצו”קל. ווארשה שנת “מעין גנים באר מים חיים” [תרל"ד]

– – – “ספר כוכב מיעקב”, באורים ופרושים על סדר ההפטרות. מאת… ומאת כבוד תלמידו וכו' אברהם ברוש פלאהם מ“מ דק”ק לובלין, ווארשה תר"מ.

– – – “ספר המדות”, מאת רבנו… עם "שיורי המדות». גם “ברורי המדות» מאת תלמידו אברם ברוש פלאדם. ווארשה תרל”ה.

– – – “קול יעקב”, על חמש המגלות. מאת… ווארשה תרל"ד.

רשֻמות, מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל ששה כרכים (הכרכים א' - ד' ערוכים על-ידי א. דרויאנוב בהשתתפות י. ח. רבניצקי וח. נ. ביאליק; הכרכים ה' - ו' ערוכים על-ידי ח. נ. ביאליק וי. ח. רבניצקי).

שארפשטין, צבי, “ספר הצחוק”, הלצות ובדיחות עממיות וכו'.. מאת… פילאדלפיה תר"ץ.

שְׁלָז, צבי ב“ר בן־ציון מקארסון, “מאמר שיחת חולין של תלמידי־חכמים”, מאת… ווארשה תר”מ.

שרמן, אליעזר, “עהירשלה אוסטרופולר”, אמצאותיו ותעלוליו בדיחותיו והלצותיו וכו' (תרגם מ. חויומן). תל־אביב תרצ"א.

א. ב., עהערשעלע אסטראפאלערא, פון… ברוקלין 1901.

איזביץ, ישראל, “דער לוסטיגער הויזפריינד”, אזאמלונג פון 450 פעשיעדענע וויטצען וכו'. פון… ס“ט לואיס תרע”ט.

איזנשטט" בן־ציון, “רבי אייזל חריף אין זיינע גאונישע וויטצען” ניו-יורק תרס"ד.

א. מ. ד. ( = איזיק-מאיר דיק), “וויטצען און שפיטצען” אדער אנעקדאטען. מאת… ווילנה תרל"ד [1873].

– – – “וויטצע איבער וויטצע”, אדער אנעקדאטען. פערפאסט פון… ווילנה תרמ"ח.

אמעריקאנישער וויטצלינג, דער, 116 שעהנע ווייטצען, ניו-יורק 1926 (היברו פאבלישינג קאמפאני).

א. מ. ש. “דאס פרייליכע הערשעלע אסטראפאליער”, פערפאסט פון הצעיר… ווארשה תר"ן.

אנ-סקי, ש., “געזאמעלטע שריפטען”, פופצעהנטער באנד ווילנה – ווארשה – ניו-יורק תרפ"ו.

אָסיפאוו, מ. (= מ. קרינסקי), “דער הומאריסט”, יידישע וויטצען און אנעקדאטען, געזאמעלט און רעדאגירט דורך…ווארשה תרס"ט.

אשכנזי, יצחק. רבי, “אוצרות פון אידישען הומאר”, חכמות. וויצען, גלייכווערטלאך פון רבנים און פונ’ם פאלק' געזאמעלט און בעארבייט פון… ערשטער חלק. הוצ' “טל־אביב” (אמריקה; המושה"ד; 1929?).

באַדֶר. גרשם, “דברי חן ושכל”, גלייכווערטלעך און אנעקדאטען וכו‘. וכו’ פון… ניו-יורק תרצ"ה.

באטושנסקי יעקב, “הערשעלע אסטראפאליער”, טראגיקאמעדיע אין 4 אקטען מיט אן עפילאג, בואינוס־אַיְרֶס 1927.

בוכבינדר, א. י., “דער בעריהמטער הערשיל אסטראפאליער”, צוויי טהייל. ארויסגעגעבען פון… (חשומה"ד)⁹⁰

ביילין, שלום, אנעקדאטען, רעדענסארטען, גלייכווערטלעך וכו‘. “צייטשריפט” ב’-ג'. מינסק 1928.

– – – “לומדישע און משכילישע וויצן”. “פילאלאגישע שריפטען”, הוצ' ייוו“א, ג'. ווילנה תרפ”ט (1929), עמ' 493 - 514.

בע“ז, (”שייקע פייפער“, אדער דער בעריהמטער וויצלינג, הערויסגעגעבען פון… ווארשה תרנ”ד.

ברלין, מאיר, הרב, פון וואַלזין בין ירושלים. ערשטער, און צווייטער באנד, ניו-יורק תרצ"ג (1933).

גורדון, פסח, “דער טשיקאווער שארפזיניגער הומוריסט” - הומאריסטישע מעשיות אין שארפזיניגע וויצען. תל-אביב תרצ"ו.

– – – “צו קיכען פאר געלעכטער”, הומאריסטישע מעשיות, שארפזיניגע וויצען, אפאריזמען און גלייכווערטלעך. באנד I תל-אביב תרצ"ו.

דער דזָאוקר, ניו-יורק 1912 (היברו פאבלישינג קאמפאני).

דיק איזיק־מאיר, עי' א. מ. ד.

הערשעלע עסטערפאלער, רבי, זעהר שיינע וויטצען. ערשטער און צווייטער טהייל. ווארשה עת"ר.

הערשעלע אסטראפאלער, דער וועלט בעריהמטער וויטצלינג. אין דריי טהייל, ניו-יורק 1924 (היברו פאבלישינג קאמפאני).

הרצמן חיים, עדער אידישער הומאריסטא, שאוול 1924.

הָרשֶׁ’לה, “אנעקדאטען, שמועסן און מעשיות”, זאמעלבון “ביי אונז יורען” (העורך: מ. וואנווילד). ווארשה תרפ"ג ( עמ' 110–106).

וויזן, מ. א. “חכמה און חריפות”, מעשיות, אנעקדאטען וכו'. פון… ווינה תרפ"ז.

“וויטצען־אלבום”, א זאמלונג פון ווייטצען. אנעקדאטען און הומאריסטישע מעשה’לאך. ניו־יורק (תש"ד; היברו פאבלישינג קאמפאני)

“וויצלינג, דער”, געזאמעלטע וויצען פון פערשיעדענע פערפאסער און פון א. גאלדפאדען. ווארשה תרס"ה. (מִשֶׁל גולדפאדן אין כאן כלום. ולא נקרא שמו בשער אלא לשם רקלמה).

זלוטניק, ישעיה. הרב, “לעקסיקאָן פון יודישע חכמות”, געזאמעלט און סטיליזירט. ערשטער טייל. ווארשה 1929.

“חייקעל און מייקעלא”, שיינע סאטירישע וויצען, ווארשה (חש"ד; הוצ' י. לידסקי)

יהל“ם ( = יהודה ליב מורגנשטרן), “חכמות און גלייכע ווערטליך”, וכו', צוזאמענגעשטעלט דורך… ווארשה תרס”ה.

“יעהרליכער לץ. דער”, א סאטיריש הומאריסטיש זאמעלבוך אויף ימים טובים און א גאנץ יאהר, ווארשה תרע"א (הוצ' ב. שימין).

“כעלעמער נאראנים”, "נח פרילוצקי’ס זאמעלביכער פאר יידישען פאלקלאר וכו'. באנד II. ווארשה 1917 (עמ' 210–187).

כראפקובסקי ז.. “מילכאָמע(!) וויץ”, געזאמעלט און סיסטעמאטיזירט דורך… וויטעבסק 1922.

כת־ליצנים, צוויי, “קורץ און שארף”, הונדערט פופצעהן נייע אינטערעסאנטע אנעקדאטען וכו', צונויפגעזשעברעוועט דורך… ווילנה תרנ"ו.

לָהמַן, שמואל, “די אייראפעישע מלחמה”, א זאמלונג פון יידישע פאלקסווערטלאך. אנעקדאטען, רמזים וכו', וואס זיינען געשאפן געווארן אין דער צייט פון קריג, געזאמעלט און דערקלערט פון.. “לעבע” I (העורך: משה שליט). ווילנה תרפ"ב (עמי 3 – 28).

– – – “גנבים און גנבה”, זאמעלבוך “ביי אונז יודען” (עמ'.91–48

לֶוִיטַן, מ. י. “מאָטקע חבד פון ווילנא”, הערויס גיגעבן פאן… ווילנה תרס"ב.

לֶוִיסוֹן ( לעווי’ס זאהן), מרדכי אפרים, “דער וויטץ קאפף” אדער אנעקדאטען שאַטץ. פּשט (חש"ד). פערלאג פאן… (הקובץ כתוב כמעט גרמנית ובכתב של “ווייבער־טייטש”).

לונסקי, חיים־חייקל בר' אשר, “גאונים און גדולים פון נאענטן עבר”, ספורים און אגדות מוין זייער לעבן און שאפן. ווילנה תרצ"ה.

לידֶר, שלמה, “קהלת שלמה”, וויטצען און גוטע ווערטער פון גדולים, געקליבן און צוזאמענגעשטעלט פון… בוסטון 1926.

ליפסון, מ., “די וועלט דערציילט”, מעשיות. ווערטלעך וכו‘, פון אנשי־שם וכו’… געקליבן און איבערדערציילט פון… [ערשטער כרך] ניו־יורק תרפ“ח; צווייטער כין ניו-יורק תרפ”ט.

“מאזינ’ס לוסטיגער און פרייליכער טאשענבוך”. לונדון (חש"ד).

מאטליס, ליב, “רבי יוסף לאקש”, מעשה מהרב הגדול והחכם מוהר"ר יוסף לאקש מדראשענע און פון זיין גנאי עקיבא בלאז. ווילנה 1911.

מאטקע חבד, אדער וויטצע איבער וויטצע. ניו-יורק 1911 (היברו פאבלישינג קאמפאני)

מורגנשטרן, יהודה־ליב, “מרדכי ראקאווער”, דער עלטסטער תלמוד (!) פון ר' הערשעלע עסטערפאליער וכו' וכו', פאן.. ווארשה תרס“א לפ”ק.

– – – “מסכת פורים”, אדער דער צווייטער טהייל פון הערשעלע עסטערפאליער ווי אזוי אין הערשעלע משמח דעם עולם אום פורים, פאן… ווארשה תרס"ג.

– – – “שלמה ליגנער, אוועק פון פענסטער”, פאן…, ווארשה תרס"ח.

מזח י., “דער וועלט וויצלינג”, פערפאסט פון… ווילנה תרנ"ח.

– – – “דער אמעריקאנער חכם”, פערפאסט פון… ווילנה תר"ס.

מילר, שלום, פונ’ם אידישן קוואל". אידישע וויצן. אנעקראטען אין גלייכווערטלאך. געזאמעלט וכו' פון… וויניפעג 1937.

“נייער בוך” פון וועלטבעריהמטען וויטצלער הערשעלי אסטראפאלער. צוויי חלקים. בהוצ' בית מסחר הספרים של אמיקויט עט א פריינד מפשמיסל (חשומה"ד)

“סעם לעווענווירטס וויצען פון אידישען טעאטער”, (חש"ד; ס. אטלאס ברוקלין).

פ“א. “ר' הערשעלע עסטערפאלערא”, צוזאמען גישטעלט על־ידי… ווארשה תרמ”ד.

“פאיאץ, דער” נייע הומוריסטישע ווייטצען. ווארשה (חש"ד; י. לידסקי)

פטאשקין, ד. י. “יודישע וויצען און אנעקדאטען, ווארשה תרפ”ח; צווייטער טהייל, ווארשה תר"ץ.

– – – “יודישע שפאס־פראגען מיט ענטפערס וכו' " בעארגייט און גרופירט דורך… ווארשה תרפ”ז.

"פיפיפאקס, שבועון יודי, לונדון וניו-יורק. (בידי היו הנומרים 43 – 52 לשנה א' [1899] והנומרים 1 – 32 לשנה ב' [1900].

פרנס, ב. ( = מרדכי מישקין), “פון דער רבנישער וועלט”, מעשיות, אנעקדאטען וכו',

קוקילשטיין, מ. “אנעקדאטען בוך”, ערשטער טהייל, ווילנה תרס“ב; צווייטער טהייל, ווילנה תרס”ג; דריטער טהייל, ווילנה תרס"ד.

קונקילשטין (!), מ., “אנעקדאטען בוך”, 220 שעהנע ווייטצען פון… ניו-יורק ( חש"ד; היברו פאבלישינג קאמפאני).

קֶסטין, ל., “יודישע פאלקס וויצען”, געזאמעלט דורך. לודז.1918

קרין, מ., “חייקעל דער לץ”, אדער דער בעריהמטער וויצלינג פון… ניו-יורק (חש"ד; היברו פאבלישינג קאמפאני).

רבניצקי, י. ח., “יודישע וויצען”, געזאמעלט און בעארבייט, פון… ברלין תרפ"ב.

רַיְצֶסון, מ., ( = משה זאבלוצקי), “פון רבי אייזעל’ט מויל”, אלע זיינע שארפזיניגע שיחות חולין אין חכמות, מיט זיין גענויע ביאגראפיע. סלונים [תרצ"א].

“שייק פייפער”, אדער דער וועלט בעריהמטער וויצלינג, גאנץ נייע אנעקראטען וכו'. ניו-יורק (חש"ד; היברו פאבלישינג קאמפאני).

שארקנסקי, א. מ.. “אשפיטצעל פון א פורים שפילער”, אויך פיעלע אידישע ווייטצען וכו'. פון… ניו-יורק (חש"ד; היברו פאבלישינג קאמפאני).

תשר“ק (= ישראל י. זְאבין), “אלע משלים פון דובנער מגיד”, געזאמעלט אין איבערזעצט. פון… צוויי טייל. ניו-יורק תרפ”ה.

Ahrens, W “Gelehrten-Anekdoten”, gesam. u. hrsg, von… Berlin 1911.

Aichele, W., “Zigeunermärchen”. Sammlung “Mär chen der Weltliteratur”. Jena 1926.

Anderson W., “Der Schwank von Kaiser u. Abt bei den Minsker Juden”. Dorpat 1921.

“Anecdoten-Encyclopedie”, Lpz. 1789 (Bey Joh. Sam, Heinsins).

“Anekdoten-Freund, Der”, Berlin (חש"ד).

“Anekdotenjäger, Der”, Berlin (חש"ד).

Arlotto, “Die Schwänke u. Schnurren des Pfarrers”… gesam. u. hrsg. von Albert Wesselski. 2 Bde. Berlin 1910.

Ascher Judas, “Der Judenfreund”, oder “Auserlesene Anekdoten, Schwänke u. Einfälle von den Kindern Israels”. Lpz. (חש"ד; 1815?)

“An waib geschrien!” Frischwaschene Juden, kirschen, ( השומ"ד)

Bebel, Heinrich, “Schwänke”. Zum ersten Male in vollständiger Übersetzung hrsg. von Albert Wesselski. 2 Bde, 3 Bücher. München u. Lpg. 1907.

Benfey, Theodor, “Kleinere Schriften”, ausgew. u. hrsg. von Adalbert Bezzenberger. 2 Bde. I. Bd. Berlin 1890, II. Bd. Berlin 1892.

Berend, A. L., “Der jüdische Spassvogel”, oder: “Jacobus Hebricosus”. München (חש"ד).

Bernhard, W. (=Wachstein, Bernhard), “Folkloristisches Allerlei”. Menorah-Bücherei No. 1. Wien 1925.

Bienstock, J.-W., “Le livre de chevet”. Paris 1927.

– – – “Le magazin de frivolites”. Paris 1928.

– – – “Petites histoires”. Paris 1926.

Bloch, Chajim, “Hersch Ostropoler”, seine Geschichten u. Streichen. Wien 1921.

– – – Das jüdische Volk in seiner Anekdote", Berlin 1931.

– – – “Ostjüdischer Humor”. Berlin 1920.

Blümel, E. K., “Schnurren u. Schwänke des französischen Bauernvolkes”. Lpz. 1906.

Bobertag, Felix, “Narrenbuch”. Berlin u. Stuttgart. (חש"ד 1884?)

Bodens, Wilhelm, “Sage, Märchen, Schwank am Niederrhein”. Bonn a/Rh. 1937.

Böhm, Max, “Lettische Schwänke u. verwandte Volksüberlieferungen”. Revall 1911.

Bolte, Johannes, und Polivka, Georg, “Anmerkungen zu den Kinder- und Hausmärchen der Brüder Grimm”. Bd. I-III. -Lpz. 1913–1918; IV-V. Lpz. 1930–1932.

Bronner, F. I., Bayerisches Schelmenbüchlein". Diessen b/München 1911.

Clauert, Hans, “Der Märkische Eulenspiegel”. Nach dem Volksbuch des Bartholomäus Kruger, bearbeitet von Karl Paonier. Reclam-Bibliothek No.

1. “Conversations-Lexicon” für Geist, Witz u. Humor, hrsg. von M. G. Saphir u. Ad. Glassbrenner. 4 Bde. Wien 1859.

Curnowsky & J.-W. Bienstock, “Le Wagon des Fumeurs”. Paris 1925.

Dänbardt, Oskar, “Schwänke aus aller Welt”, für Jung u. Alt. Lpz. u. Berlin 1922.

Debre, S, Grand Rabbin, “L’humor Judéo-Alsacien”. Paris 1933.

Dessauer, Julius, “Der Jüdische Humorist”, revidirt von Prof. August Wünsche. II. Auflage. Budapest (1899).

D[essaue]r Natha]n, “Rajezer Rabbi”, oder: “Der Welt beruhnite Witzkopf”. Auswahl von mehr als soo Anekdo en für das jüdische Publikum. Pest 1865.

Ebeling, Friedrich W., “Zur Geschichte der Hofnarren”: a) “Friedrich Taubman”, Lpz. 1884; b) “Die Kahlenberger”, Berlin 1890.

Edel, Edmund, “Der Witz der Juden”. Berlin 1909. Eisenbach, Heinrich, “Anekdoten”. Wien (חש"ד)

(כעשרים חוברות של מלקט זה היו בידי, כמה חוברות הוציא בכלל - לא הוברר לי)

Eulenspiegel, Till, “Das Volksbuch”. Nach der ältestev Ausgabe vop 1519 erneuert, mit Einleitung u. Apmerkungen versehen, von Karl Pannier. Reclam No.1687–88.

“Fliegende Blätter”, Die besten Witze aus den… Bd. 1–70. Hrsg. von Ch. Jost. Lpz. (חש"ד).

Flögel, Karl Friedrich, “Geschichte der Hofnarren”, Liegoitz u. Lpz. 1789.

Fränkel, Josef, “Palästina lacht!” gesam. u. übersetztvon… Wien (חש"ד).

Frischlin, Leonhardt, “Deutsche Schwänke”. 97 kurzeweylig Schwenck und Fatzbossen. Lpz. 1906.

“Gedichte und Scherze” in jüdischer Mundart. Verlag Eduard Bloch. Berlin. לפי ה“יידישעס לכסיקון” ערך “הומאר אונד וויטץ” נדפסו החוברות הללו בערך בשנת 1870. ב“אנטיק וואריאטסקאטאלאג” של בית המסחר לספרים מאכס הורביץ, ברלין" נומר 112 עמ' 10, נאמר, שבכלל יצאו בסריה זו עשרים ושלש חוברות. ראיתי את כולם, חוץ מחוברת 14)

Geiger, Raymond, “Histoires Juives”. Paris 1925.

“Gesta Romanorum”, Das älteste Märchen- und Legende. Buch des christlichen Mittelalters. Zum ersten Male rollständig aus dem Lateinischen übertragen etc., von Dr. Johann Georg Theodor Grösse. 2. Teile. 3. Auflage. Uoveränderter Neudruck der Original-Ausgabe von 1842. Lpz. 1905.

“Gewaltsachen”. Eine Auswahl der besten jüdischen Auekdoten. 2 Hefte. Berlin (חש"ד).

Goedeke, Karl, “Schwänke des sechzehnten Jahrhunderts”. Lpz. 1879.

Graf, Kurt, “Jüdisches und anderer Schmonzes”. Lpz. (חש"ד).

“Graziöses, Pikantes, Derbes, Galantes”. Wiedergabe des alten Druckes “Amor u. Komus”, erschienen im Jahre1790. Lpz. 1925.

Grimm, Brüder, “Kinder- und Hausmärchen”, hrsg. von Friedrich von der Leyn. Sammlung “Märchen der Weltliteratur”. 2 Bde. Jena 1912.

Gronemann, Sammy, “Hawdalah und Zapfenstreich”. Erinnerungen an die ostjüdische Etappe 1916–18. Berlin 1924.

– – – “Schalet”. Beiträge zur Philosophie des “Wennschon”. Berlin 1927.

Hallgarten, Paul, “Rhodos”. Die Märchen und Schwänke der Insel. Frankf a/M. 1929.

Hebel, Johann Peter, Erzählungen des Rheinländischen Hausfreundes". Sammlung “Wiesbadener Volksbücher”No. 144 Kaiserslautern 1884.

– – – “Die Schwänke des Rheinländischen Haus, freundes”. Mit 32 Original-Lytographien von Dambacher. Berlin 1922.

Henniger, Karl, “Deutsche Schwänke des XVI. Jahrhunderts”. Verlag H. Schaffstein. Köln a/Rh. (חש"ד).

Hertel, Johannes, “Indische Märchen”. Sammlung Märchen d. Weltliteratur". Jena 1925.

– – – “Zwei indische Narrenbücher”, vollständig verdeutscht. Sammlung “Indische Erzähler”. Lpz. 1920.

– – – “Zweiundzwanzig Anekdoten und Schwänke aus dem modernen Indien”, aus dem Persischen über setzt. Sammlung “Indische Erzähler”. Lpz. 1922.

Hessen, Robert, “Mutterwitz” im Alltagsleben u. Weltgeschichte". München 1909.

Hilarius, Julius, “Frische Judenkirschen”, eipe Sammlung belustigender Anekdoten, Einfälle etc. von Juden u. Judengonossen. 1827 (חש"ד).

Hirsz, Willy, “Jüdische Witze”, Koschere Scherze. Berlin (חש"ד).

Höller, Quido, “Von losen u. einfältigen Leuten”, kurzweilige Geschichten aus deutscher Vergangenheit. Nach alten Quellen erzählt. Verlag Schaffstein, Köln a/Rh. (חש"ד)

Houben, H. H., Gespräche mit Heine. Frankf.a/M 1926.

“Illustrirter Anekdoten-Freund”, v. " Anekdoten-Freund“. “Illustrirter jüdischer Volkskalender”, v. Volkskalender,illustrirter, jüdischer”. “Jugend-Witze”, Auswahl 300 Witze. München 1920.

Kalisch, Ludwig, “Das Buch der Narrheit”. 1845.

Keller, Albrecht, Handwerker im Volkshumor".

Ipz. 1912.

– – – “Die Schwaben” in der Geschichte des Volkshumors. Freiburg (Baden) 1907.

Köhler, Rheinhold, “Kleinere Schriften”, hrsg. von Johannes Bolte. 2 Bde. Berlin 1900.

Kohn, P. I., “Rabbinischer Humor aus alter u. neuer Zeit”. I. Auflage Berlin 1915; II. vermehrte Auflage Frankf. a/M. 1930.

Kreppel, I., “Wie der Jude lacht”, Wien 1933.

Krauss, Friedrich S., “Zigeunerhumor”, 250 Schnurren, Schwänke u. Märchen. Sammlung " Volksmund". Lpz. 1907.

Langer, Georg, “Witz u. Humor im Judenthum”. “Jüd. Almanach” auf d. Jahr

1. Prag.

Lebus, Emerich, “Altfranzösische Schwänke”. 120 Fabliaux, Novellen u. Schwänke. Lpz. 1907.

Levin, Calman, “Stammtisch-Witze”. Dresden (חש"ד).

Loewe, Heinrich, “Schelme u. Narren mit jüdischen Kappen”. Berlin 5680–1920.

– – – “Was sich das jüdische Volk erzählt” “Bloch’s Österr. Wochenschrift” 1912, No. 44, 46–52; 1913 No. I.

"Meises und Schnohkes, rituelle Scherze u. koschere Schmonzes fürs auserwählte Volk. Budapest (חש"ד). I. Emerich Gero’s Verlag. Meitlis, Jakob, “Das Ma’assebuch”, seine Enstehung und Quellengeschichte. Berlin 1933.

Mendelsohn, S, Felix, “The Jew laughs”, humorous stories and anecdotes, compiled and retold by… Chicago, 1935.

Merkens, Heinrich, “Was sich das Volk erzählt”. Deutscher Volkshumor. 3 Bdc. I. Bd. Jena 1892; II. Bd. ibid. 1895; III. Bd. ibid. 1900.

Milburn, George, “The Best Jewish Yokes”. Girard 1926.

Montanus, Martin, “Der Wegkürzer”, hrsgb. u. bearb. von E. K. Blümel u. Josef Latzenhofer. Sammlung “Volksmund”. Lpz. 1906.

Moreck, Curt, “Der Silberelefant”, Indische Märchen, Sagen, Schwänke etc. München 1922.

Morgan, Paul, v. Robitschek & Morgar.

Müller-Lisowski, Käte, “Irische Volksmärchen”. Samml. “Märchen d. Weltliteratur”. Jena 1923.

Moszkowski, Alexander, “Das Buch der 1000 Witze”, Berlin 1927.

– – – “Die jüdische Kiste”. Berlin 1911.

– – – “Die unsterbliche Kiste”. Berlin 1908.

“Nasreddin, der Hodscha”, Türkische, arabische, berbenrische etc. Márlein u. Schwänke, gesam. u. hrsg. Von Albert Wesselski. 2 Bde. Weimar 1911.

“Nasr-eddins Schwänke” etc. Aus dem Türkischen Urtext wortgetreu übersetzt von Wilhelm von Camerlohr und resp. Dr. W. Prelag. Tries. 1857.

Neches, S. M., Rabbi, “As Twas told to me”, a hundert⁹¹ little stories of the old Rabbis. Los Angeles 1926.

Nik, Fr., “Die Hof- und Volks-Narren”, Aus Flögels Schriften und andere Quellen. 2 Bde. Stuttgart 1861.

Nikolaus, Paul, “Jüdische Miniaturen, Schnurren u. Schwänke”. Hannover u. Lpz. 1924.

Nuėl, M., “Das Buch der jüdischen Witze”. 2 Bde. Berlin (חש"ד).

– – – – “Rabbi Lach und seine Geschichten”. Berlin (חש"ד).

Olsvanger, Immanuel, “Rejte Pomeranzen”, ostjüdische Berlin 1935.

– – – “Rosinkes mit Mandlen”, aus der Volksliteratur der Ostjuden. Schwäoke, Erzählungen, Sprichwörter u. Räthsel. Verlag der schweizerischen Gesellschaft für Volkskunde. Basel 1920. - 11. völlig veränderte und vermehrte Auflage ibid 1931.

“Pantschatantra”, füut Bücher indischer Fabeln, Märchen und Erzählungen. Aus dem Sanskrit übersetzt mit Einleitung u. Anmerkungen von Theodor Benfey. 2 Bde. Lpz. 1859.

Pauli, Johannes, “Schimpf und Ernst”, hrsg. von Johannes Bolte. 2 Bde. Berlin 1924.

– – – “Schimpf und Ernst” nach Johannes Pauli vop K. Simrock. Heilborn 1876.

Poggio, “Die Schwänke und Schnurren des Florentiners Gian-Francesco Poggio Bracciolini”. Übersetzung, Einleitung und Anmerkungen von Alfred Semerau. Lpz. (חש"ד).

Prager, Max & Schmitz, Siegfried, “Jüdische Schwänke”. Wien u. Lpz. 1928 קובץ זה אינו בעקרו אלא תרגום מתוך קובצו של אלסבנגר “ראזינקעס מיט מאנדלען”).

Queri, Georg, “Die Schnurren des Rochus Mang”. Dem Volksmund nacherzählt. München 1912.

Reik, Theodor, “Lust und Leid im Witz”. Wien 1929.

(ביחוד הפרק “Zur Psychoanalyse des jüdischen Witzes”).

Rejzes, Abram, “Gut Schabbes”, Eine Sammlung von Loizelech, Schmoozes etc. Presburg (חש"ד)

Rella, D. (פסבדונים), “Judendeutsche Erzählungen aus Südrussland”. “Antropophyteia” Bd. IX, Lpz. 1912 (417–421 עמ').

Richman, Jakob, “Laughs from Jewish lore”. New-York and London 1926.

Robitschek, Kurt & Morgan, Paul, “Die einsame Träne”. Das Buch der guteu Witze. erlin 1924.

Robitschek, Kurt, “Könige in Unterhosen”. Das Buch der Anekdoten. Berlin 1925.

Roda-Roda, “500 Schwänke”. Lpz. (חש"ד).

– – – “Der Pascha lacht”. Morgenländische Schwänke. Berlin 1922.

Rohatin, B., “Gestalten des jüdischen Volkshumors”. “Ost und West” Februar-März 1911.

Rosen, Erwin, “Der grosse Krieg”. Ein Anekdotenbuch. Stuttgart 1914.

Rudelsberger, Hans“, Chinesische Schwänke”. Wien 1920.

Rullmann, Wilhelm, “Witz und Humor”. Berlin 1910.

Sachs, Hans, “Ausgewählte poetische Werke”, sprachlich erneuert und mit Einleitung u. Anmerkungen versehen von Karl Pannier. Schwänke. Reclam No. 4004–06.

– – – “Schwänke und Fastnachtspiele”. Verlag H. Schaffstein Köln a/Rh. (חש"ד)

Salter, Siegbert, "Anekdoten aus dem Leben berühmter Männer: a) Bd. I, “Heinrich Heine”; b) Bd. II, “Die Rothschilds”; c) Bd. IV, “Ferdinand Lassale”. Berlin (חש"ד. 1906?).

“Sammlung gediegener jüd. Witze” für Schnorer und Kzinin. Berlin 1889.

“Saphiriana”, Anekdoten, Witze und Charakterzüge aus dem Leben M. G. Saphirs (חשומה"ד).

“Schildbürgerbuch”, v. “Volksbuch von den Lalenbürger”. “Schlemil”, illustrirtes jüdisches Witzblatt, hrsg. von Dr. Max Jungmann. Sammlung aller erschieneneo Numern. Verlag Louis Lamm, Berlin 1906.

“Schmitz, Siegfried”, v. “Prager u. Scnmitz”. Schnitzer, Armin, “Jüdische Kulturbilder”. “Bloch’s Österr. Wochenschrift” Wien 1904.

Schwab, Gustaw, “Die Schifdbürger”, für Jung u. Alt wiedererzählt. Verlag Schaffstein Köln a/Rh. (חש"ד).

Semper Lustig, “Das schnurrige Sextet”, oder: “Lachen erregender Wettstreit nationaler Witzfunken etc.” Verlag von Netter und Rostosky. Lpz. (חש“ד כפי הנראה נדפס בשנות השלשים למאה הי”ט;).

Simon Ernst, “Zum Problem des jüdischen Witzes”.Berlin 1929.

“Der Stricker”, Die Streiche des Pfaffen Aneis. Aus dem Mittelhochdeutschen übersetzt von Karl Pannier. Reclam No. 638.

Szyk, Arthur, “Le Juif qui rit”. Paris (חש"ד).

Tendlan, Sprichwörter und Redensarten deutsch-jüdischer Vorzeit". Frankt. a/M. 1860 (כמה בדיחות נאות בקובץ חשוב זה יש גם).

Tewfik, Mehmed, “Schwänke des Nassr-eddin und Buadem”. Aus dem Türkischen übersetzt und stellenweise erläutert von Dr. E. Mühlendorf. Reclam No. 2735. Treich, Léon, “L’esprit de Tristan Bernard”. Paris 1925.

“Ur-Quell, Am”, Monatsschrift für Volkskunde, hrsg. Von Friedrich S. Krauss. Bd. I-VI.

“Volksbuch von den Lallenbürger (Schildbürgerbuch)”. Nach der ältesten Ausgabe von 1597 erneuert, mit Einleitung u. Anmerkungen verschen von Karl Pannier. Reclam No. 6642–43.

“Volkskalender”, illustrirter jüdischer, hrsg. von Wolf Pascheles, Prag, 1852, 1862, 1863,: היו בידי הכרכים לשנות) 1865–1867, 1869, 1874, 1876, 1877, 1879, 1881–1884, 1887–1895.

Warlitz, Ernst, Blühender Blödsinn". Berlin 1925.

– – – “Gesalzenes und Gepfeffertes”. Berlin 1926.

– – – “Lacht euch Laune”. Berlin 1925.

– – – “Saftige Früchte aus aller Herren Gärten”. Berlin 1927. (בכל כרך מארבעת הכרכים הללו – אלף בדיחות )

Wehman Bros, “Hebrew Yokes” No. 1. New-York (חש"ד).

– – – “Yokes and stories”. Hebrew Yarus. New-York (חש"ד).

Wesselski, Albert, “Märchen des Mittelalters”. Berlin 1925.

Wickram Järg, “Das Rollwagenbüchlein”, ausgewählt u. sprachlich erneuert von Karl Pannier. Reclam No. 1346 – 46 a.

Wolf, Albert, “Fahrende Leute bei den Juden”. “Mit teilungen zur jüdischen Volkskunde”, hrsg. von Dr. Max Grunwald. Lpz. 1908–1909.

Wolzogen, Ernst, “Das gut alt deutsch Schwankbuch”, aus dem Mittelhochdeutschen sinngetreu, gereint und ungereimt, in unserer Zeiten Sprache übertragen. Wolfenbüttel 1922.

Wortelmann, Fritz, “Alte Landsknechtschwänke”, ausgewählt und sprachlich erneuert. Jena 1925.

Zoff, Otto, “Das Anekdotenbuch”. München 1920.

Андерсонъ, Вальтер, “Императоръ и аббатъ”, исторiя одного народнаго анекдота. Том I (Отдѣльный оттискъ изъ ученыхъ записокъ Императорскаго Казанскаго Университета за 1915 и 1916 годы). Казань 1916.

“Анекдоты” китайскiе, японскiе etc. Переводъ съ французскаго, 2 тома. Москва 1791.

“Анекдоты рускiе” (!), или великiя достопамятныя дѣянiя и добродѣтельныя (!) примѣры славныхъ мужей Россiи. 2 части. Птб. 1809.

Анонимъ, “Совѣтскiе анекдоты”, “Воля Россiи” 1925, кн. 2. Прага.

Афанасьевъ, “Народныя русскiя сказки и легенды”. Том II., изд. И. П. Ладыжникова, Берлинъ 1922. (Народные анекдоты", (עי' ביחוד העמודים 438 – 396

Бейлинъ, С. Х. " Анекдоты о Еврейскомъ безправiи", “Евр. Старина” (העורך: ש. דובנוב) 1909.

Березайскiй, В., “Анекдоты”, или похожденiя древнихъ пошехонцевъ. Второе исправленное изданiе. Птб. 1821.

Карачевцевъ, С., “Для некурящихъ”. Анекдоты. Рига.(חש"ד)

– – – “Дамскiе анекдоты”. Рига 1932.

– – – “1200 анекдотов”. Рига.(חש"ד)

– – – “Еще 500 анекдотовъ”. Рига.(חש"ד)

– – – “2007 анекдотовъ”. Рига.(חש"ד)

(לקובץ זה נכנס גם קובץ בדיחות, שיצא ברוסיה בשנת 1869

על הליצנים הרוסים הידועים: בַּאלאַקִרָב, ד’אקוסטה, פָּרִלָה וקולקובסקי).

Кузьмичевскiй, П., “Турецкiе анекдоты въ украинской народной словесности”. “Кiевская Старина” 1886 кн. 2 и 3. (בידי היתה רק החוברת ב‘; חוברת ג’ לא הצלחתי למצוא).

“Меландръ, веселый и шутливый”. Перев. съ латинскаго студента Андрея Урусова. 2 части въ одномъ томѣ. Москва 1789.

Ончуковъ, Н. Е., “Сѣверныя сказки”. Птб. 1909.

Пельтцеръ А., “Происхожденiя анекдота въ русской словесности”. Харьковъ 1898.

“Русская сказка” Избранные мастера. Редакция и комментарии Марка Азадовскаго Изд. “Академия”. 2 тома, Ленинград 1931.

“Собранiе анекдотовъ”, повѣстей и разных приключенiй etc. 4 выпуска въ 2хъ томахъ. Москва, 1843.

“Совѣтскiе анекдоты”, Берлинъ (חש"ד).

לקובץ זה נכנס גם כל מה שאסף ה“אנונים” הרשׁום לעיל)

Сумцовъ, Н. О., “Разысканiя въ области анекдотической литературы.” Анекдоты о глупцахъ. Харковъ 1898.

Фаминцынъ, Ал. С., “Скоморохи на Руси”. Птб. 1889.

К. Чуковский, “Маленкие дети”. Детские слова и разговоры. Ленинград 1929.

Шанкар, Шиама, “Сон Раджи”. Забавные и юмористические разсказы Индии. Перев. с Английскаго А. В. Кривицковой. Ленинград 1920.

Шейнъ П. В., “Матерiалы для изученiя быта и языка русскаго населенiя сѣверозапднаго края” Томъ второй, Птб 1893. (693 – 692, 340, 308 (עי' ביחוד עמ'

“Юмористический Музей”. Москва 1915.