רקע
דניאל דפו
חיי מלח רובינזון קרוזו מיורק והרפתקאותיו המוזרות והמפתיעות
דניאל דפו
תרגום: צבי ארד (מאנגלית)
תמונה 1.png

נוֹלַדְתִּי בִּשְׁנַת 1632 בָּעִיר יוֹרְק לְמִשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת שֶׁלֹּא מִבְּנֵי הָאָרֶץ, שֶׁכֵּן הָיָה אָבִי נָכְרִי מִיּוֹצְאֵי בְּרֶמֶן, אֲשֶׁר הִשְׁתַּקַּע תְּחִלָּה בְּהָל. לְאַחַר שֶׁעָשָׂה בְּמִסְחָר מָמוֹן רַב הִנִּיחַ אֶת עֲסָקָיו, יָצָא לָגוּר בְּיוֹרְק וְשָׂם נָשָׂא אֶת אִמִּי, בַּת לְמִשְׁפַּחַת רוֹבִּינְסוֹן – מִבְּנֵי הַטּוֹבִים בָּאָרֶץ – וּמִכָּאן שְׁמִי רוֹבִּינְסוֹן קְרוֹיְצְנֶר. וּמֵאַחַר שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה נוֹטִים הַבְּרִיּוֹת לְשַׁבֵּשׁ הִגּוּיָן שֶׁל מִלִּים, הִתְחִילוּ קוֹרְאִים לָנוּ בַּשֵׁם קְרוּזוֹ, וְכָךְ אָנוּ מְבַטְּאִים וְכוֹתְבִים אֶת שְׁמֵנוּ כַּיּוֹם, וְכָךְ קָרְאוּ לִי תָּמִיד חֲבֵרַי.

שְׁנֵי אַחִים הָיוּ לִי וַאֲנִי הַצָּעִיר. הָאֶחָד שִׁמֵּשׁ לוֹיטֶנַנְט־קוֹלוֹנֶל בִּגְדוּד־רַגְלִים אַנְגְּלִי בִּפְלַנְדְּרִיָּה – שֶׁקֹּדֶם לָכֵן פִּקֵּד עָלָיו הַקּוֹלוֹנֶל לוֹקְהַרְט הַמְּפֻרְסָם – וְנָפַל לְיַד דִּינְקֶרְק בַּקְּרָב עִם הַסְּפָרַדִּים. מָה עָלְתָה לוֹ לְאָחִי הַשֵּׁנִי לֹא יָדַעְתִּי, כְּפִי שֶׁלֹּא יָדְעוּ אָבִי וְאִמִּי מָה עָלְתָה לִי.

לְפִי שֶׁהָיִיתִי הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי בַּמִּשְׁפָּחָה וּמִשְׁלַח־יָד לֹא לִמְּדוּנִי, נִתְמַלְּאָה דַּעְתִּי רַעְיוֹנוֹת־הֶבֶל בְּשַׁחַר יָמַי. אָבִי הַיָּשִׁישׁ הִקְנָה לִי מִדָּה נָאָה שֶׁל הַשְׂכָּלָה, כְּכָל שֶׁנִּתָּן לְהַשִּׂיג בְּחִנּוּךְ־בַּיִת וּבְבֵית־סֵפֶר עִירוֹנִי, וְהוֹעִידַנִי לִהְיוֹת עוֹרֵךְ־דִּין. וְאִלּוּ אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת לְמַסָּעוֹת בַּיָּם, וְשׁוּם עִנְיָן אַחֵר לֹא הָיָה עָשׂוּי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתִּי. תַּאֲוָה זוֹ הֱבִיאַתְנִי לִידֵי הִתְנַגְּדוּת כֹּה חֲזָקָה לִרְצוֹן אָבִי, וַאֲפִיּלּו לְמִצְוָתוֹ, וְכֵן לְשִׁדּוּלֵיהֶם וְתַחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל אִמִּי וִידִידִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה, כִּי מַשֶּׁהוּ גּוֹרָלִי טָמוּן בִּנְטִיָּה טִבְעִית זוֹ, הַמּוֹלִיכָה אֶל חַיֵּי הַצַּעַר הַצְּפוּיִים לִי.

קבוצה א' PDF ציור עמ' 8.png

אָבִי, אָדָם חָכָם וּמְיֻשָּׁב, נִחֵשׁ אֶת כַּוָּנָתִי וְהִזְהִירַנִי מִפָּנֶיהָ בְּטוּב־טַעַם וּבְכֹבֶד־רֹאשׁ. בֹּקֶר אֶחָד קְרָאַנִי אֶל חֶדְרוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה צָמוּד אֶל מִשְׁכָּבוֹ בִּגְלַל הַשִּׁגָּרוֹן, וְהוֹכִיחַנִי בְּלַהַט בְּעִנְיָן זֶה. הוּא שְׁאָלַנִי מֵאֵיזֶה טַעַם, מִלְּבַד יֵצֶר הַנְּדוּדִים לִשְׁמָם, עוֹמֵד אֲנִי לַעֲזֹב אֶת בֵּית אָבִי וְאֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, בָּהּ אֲנִי עָשׂוּי לִקְנוֹת לִי אֲחִיזָה יָפָה, לְהַגְדִּיל אֶת רְכוּשִׁי עַל יְדֵי שְׁקִידָה וְהַתְמָדָה, וְלִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל נַחַת וְתַעֲנוּגוֹת. הוּא אָמַר לִי, כִּי זוֹ דַּרְכָּם שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאִתְרַע מַזָּלָם, אוֹ אֲנָשִׁים שֶׁשִּׂחֲקָה לָהֶם הַשָּׁעָה, לָצֵאת חוּצָה־לָאָרֶץ לְשַׁחֵר הַרְפַּתְקָאוֹת, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת מָמוֹנָם וּלְהִתְפַּרְסֵם בְּמִפְעָלִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים, מֻפְלָאִים. אֶלָּא שֶׁמַּעֲשִׂים אֵלֶּה נִכְבָּדִים מִיכָלְתִּי אוֹ שֶׁאֵינָם לְפִי כְּבוֹדִי כְּלָל; כִּי דֶּרֶךְ־הַבֵּינַיִם דַּרְכִּי, שֶׁאֶפְשָׁר לְכַנּוֹתָהּ דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁל חַיֵּי־הַצֶּנַע, וּכְפִי שֶׁנִּסְתַּבֵּר לוֹ מִנִּסָּיוֹן רַב־שָׁנִים, אֵין טוֹב מִמַּעֲמָד זֶה בָּעוֹלָם וְאֵין מַתְאִים מִמֶּנּוּ לְאָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם: שֶׁכֵּן אֵינוֹ מֻפְקָר לְדַלּוּת וְלִתְלָאוֹת, לְעָמָל וּלְיִסּוּרִים, שֶׁהֵם מְנָת־חֶלְקוֹ שֶׁל מַעֲמַד הָעֲמֵלִים, וְאֵינוֹ מֻטְרָד עַל יְדֵי הַגַּאֲוָה, אַהֲבַת הַמּוֹתָרוֹת, הַשַּׁאֲפָתנּות וְהַקִּנְאָה, שֶׁהֵם מְנָת־חֶלְקוֹ שֶׁל הַמַּעֲמָד הָעֶלְיוֹן. הוּא אָמַר לִי, כִּי יָכוֹל אֲנִי לִשְׁקוֹל מָה רַב הָאשֶׁר בְּמַעֲמָד זֶה אִם אָשִׂים אֶל לִבִּי שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתּוֹקְקִים לוֹ, שֶׁלֹּא אַחַת קוֹנְנוּ מְלָכִים עַל גּוֹרָלָם הַמַּר שֶׁהוֹעִידָם לְמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, וְאִלּוּ הֵם הָיוּ מְבַקְשִׁים לְהִנָּטֵעַ בֵּין שְׁנֵי הַקְּצָווֹת, בֵּין הַנָּמוֹךְ וְהָרָם; גַּם הֶחָכָם הֵעִיד, כִּי מַעֲמָד זֶה מוֹלִיךְ אֶל אשֶׁר אֲמִתִּי, בְּבַקְשׁוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יִתְּנוּהוּ עָשִׁיר אוֹ עָנִי.

אִם אַךְ אֶתֵּן דַּעְתִּי לְכָךְ, אָמַר אָבִי, אֶרְאֶה תָּמִיד כִּי אֲסוֹנוֹת הַחַיִּים הֵם מְנָת חֶלְקָם שֶׁל הַמַּעֲמָד הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן. וְאִלּוּ מַעֲמַד הַבֵּינַיִם אֲסוֹנוֹתָיו מֻעָטִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין הוּא מֻפְקָר לְתַהְפּוּכוֹת כֹּה רַבּוֹת כַּמַּעֲמָדוֹת הַגָּבֹהַּ וְהַנָּמוֹךְ; יְתֵרָה מִזּוֹ, אֵין הוּא צָפוּי לְמַחֲלוֹת וּלְחֻלְשׁוֹת כֹּה רַבּוֹת שֶׁל הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ כַּבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ הַמְבִיאִים עַל עַצְמָם מַחֲלוֹת בְּאֹרַח חַיֵּיהֶם, אֵלֶּה – בְּחַיֵּי פְּרִיצוּת, בְּמוֹתָרוֹת וּבְמַעֲשִׂים פְּרוּעִים, וְאֵלֶּה – בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּמַחְסוֹר וּבִמְזוֹנוֹת זְעוּמִים אוֹ דַּלִּים. מַעֲמַד הַבֵּינַיִם בַּחַיִּים מְסַיֵּעַ לְכָל מִינֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת וְלָכָל מִינֵי תַּעֲנוּגוֹת. הַשָּׁלוֹם וְהַשֶּׁפַע הֵם עוֹשֵׂי־דְבָרוֹ שֶׁל הָרְכוּשׁ הַבֵּינוֹנִי. הִסְתַּפְּקוּת בְּמֻעָט, עֲנָוָה, שַׁלְוַת־רוּחַ, בְּרִיאוּת, חַיֵּי הַחֶבְרָה, כָּל הַבִּדּוּר הַנָּעִים וְכָל הַתַּעֲנוּגוֹת הָרְצוּיִים – הֵם הַבְּרָכָה הַצְּפוּיָה לְמַעֲמַד־הַחַיִּים הַבֵּינוֹנִי. בְּדֶרֶךְ זוֹ עוֹבֵר אָדָם בָּעוֹלָם בְּשֶׁקֶט, לְלֹא הֲדוּרִים, וְיוֹצֵא אוֹתוֹ בְּנַחַת, בְּלִי שֶׁדֻּכָּא עַל יְדֵי עָמָל גּוּפָנִי אוֹ רוּחָנִי, בְּלִי שֶׁהִשְׁתַּעְבֵּד לִצְמִיתוּת בִּמְחִיר לֶחֶם חֻקּוֹ, בְּלִי שֶׁיַּטְרִידוּהוּ תַּקָּלוֹת קָשׁוֹת הַגּוֹזְלוֹת אֶת שַׁלְוַת־הַנֶּפֶשׁ וְאֶת מְנוּחַת־הַגּוּף. אֵין הוּא נִטְרָף בְּתַאֲוַת הַקִּנְאָה אוֹ בְּאֵשׁ הַחֶמְדָּה הַסְּמוּיָה לְמַעֲשִׂים גְּדוֹלִים. הֲרֵי הוּא מַחֲלִיק וְעוֹבֵר בָּעוֹלָם בְּקַלּוּת וּבְנַחַת, טוֹעֵם בְּרֹב־בִּינָה מִמֶּתֶק־הַחַיִּים בְּלִי לִטְעֹם מִמְּרִירוּתָם, מַרְגִּישׁ כִּי אשֶׁר בָּהֶם, וְיוֹם־יוֹם מְלַמֵּד אוֹתוֹ נִסְּיוֹנוֹ כִּי אֱמֶת הַדָּבָר.

אַחַר כָּךְ הִפְצִיר בִּי בְּכֹבֶד־רֹאשׁ וּבְאַהֲבָה רַבָּה, כִּי לֹא אֶנְהַג כְּנַעַר, וְלֹא אַפְקִיר אֶת עַצְמִי לְצָרוֹת, אֲשֶׁר הַטֶּבַע וְהַמַּעֲמָד שֶׁנוֹלַדְתִּי בּוֹ דָאֲגוּ, כַּנִּרְאֶה, לְפָטְרֵנִי מֵהֶן; הֲלֹא אֵינִי חַיָּב לַעֲמֹל לְמַעַן לֶחֶם חֻקִּי, וְאִלּוּ הוּא יִדְאַג לִי וְיִטְרַח לְהַכְנִיסֵנִי יָפֶה אֶל הַמַּעֲמָד, שֶׁזֶּה עַתָּה הִמְלִיץ עָלָיו בְּפָנַי; וְאִם לֹא תִּצְלַח דַּרְכִּי בָּעוֹלָם, וְאָשְׁרִי לֹא יִרְבֶּה, לֹא תִּהְיֶה זוֹ אֶלָּא אַשְׁמָתִי אוֹ אַשְׁמַת גּוֹרָלִי, וְאִלּוּ הוּא יָדָיו נְקִיּוֹת, שֶׁכֵּן עָשָׂה אֶת חוֹבָתוֹ בְּהַזְהִירוֹ אוֹתִי מִפְּנֵי מַעֲשִׂים שֶׁלְּדַעְתּוֹ יָבִיאוּ עָלַי רָעָה; דִּבּוּר אֶחָד, כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּגְמֹל עִמִּי חֲסָדִים אִם אֶשָּׁאֵר וְאֶשְׁתַּקֵּעַ בַּבַּיִת כִּרְצוֹנוֹ, כֵּן לֹא יִתֵּן יָדוֹ לַאֲסוֹנִי וְלֹא יְעוֹדְדֵנִי לִיצִיאָה; וּלְסִיּוּם הַפָּרָשָׁה הִזְכִּיר לִי שֶׁעָלַי לִלְמֹד לֶקַח מֵאָחִי הַבְּכוֹר, שֶׁגַּם אוֹתוֹ נִסָּה לְשַׁכְנֵעַ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ כִּי לֹא יֵצֵא לְמִלְחֶמֶת אַרְצוֹת־הַשְּׁפֵלָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ בִּדְבָרָיו, וְרוּחַ־הַנְּעוּרִים דָּחְקָה בּוֹ לָאוּץ אֶל הַחַיִל, וְשָׁם נָפַל; כֵּן הוֹסִיף אָבִי, כִּי לֹא יֶחְדַּל לְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמִי, אַךְ הוּא מֵעֵז לוֹמַר, שֶׁאִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹאָל לֹא תָּחוּל בִּרְכַת אֱלֹהִים עָלַי, וּלְאַחַר מִכֵּן תָּבוֹא שְׁעָתִי לְהִנָּחֵם עַל שֶׁזִּלְזַלְתִּי בַּעֲצָתוֹ, אַךְ יִתָּכֵן כִּי אָז לֹא יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיְּסַיַּע בְּהַצָּלָתִי.

עִם הַשְׁמָעַת הַקֶּטַע הָאַחֲרוֹן שֶׁל נְאוּמוֹ, שֶׁהָיָה נְבוּאִי מַמָּשׁ – אִם כִּי אֵינִי מְשַׁעֵר שֶׁאָבִי הֶעֱלָה זֹאת עַל דַּעְתּוֹ – רָאִיתִי דְּמָעוֹת רַבּוֹת יוֹרְדוֹת עַל לְחָיָיו, וּבְעִקָּר כְּשֶׁדִּבֵּר בְּאָחִי הַמֵּת. וּכְשֶׁאָמַר כִּי תָּבוֹא שְׁעָתִי לְהִנָּחֵם וְלֹא יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיְּסַיַּע לִי, בָּא לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת כֹּה מְרֻבָּה, עַד שֶׁהִפְסִיק אֶת שִׂיחָתֵנוּ וְאָמַר, שֶׁלִּבּוֹ עָלָה עַל גְּדוֹתָיו וְאֵין בְּכֹחוֹ לְהוֹסִיף דָּבָר. דְּבָרָיו רִגְּשׁוּנִי עַד עֹמֶק לִבִּי, וּמִי לֹא יִתְרַגֵּשׁ? גָּמַרְתִּי אֹמֶר לֹא לְהַרְהֵר עוֹד בִּיצִיאָה חוּצָה לָאָרֶץ וּלְהִשְׁתַּקֵּעַ בַּמְּכוֹרָה, כְּבַקָּשַׁת אָבִי. אַךְ אוֹיָה! עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים וְהַחְלָטָתִי נָמוֹגָה. בְּקִצּוּר, כְּדֵי לִמְנֹעַ הַפְצָרוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁל אָבִי אָמַרְתִּי לִבְרֹחַ מִבֵּיתוֹ כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. אַף עַל פִּי כֵן לֹא פָּעַלְתִּי בִּפְזִיזוּת, כְּפִי שֶׁדָּחַק בִּי הַלַּהַט הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחְלָטָתִי, אֶלָּא פָּנִיתִי אֶל אִמִּי בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁנִּרְאֲתָה לִי חֲבִיבָה מִן הָרָגִיל, וְאָמַרְתִּי לָהּ, כִּי לִבִּי יוֹצֵא כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם, עַד שֶׁלֹּא אֶסְכֹּן לְכָל מְלָאכָה וְלֹא יַעֲמֹד לִי כֹּחִי לַעֲשׂוֹתָהּ עַד תֻּמָּהּ, וּמוּטָב שֶׁיִּתֵּן לִי אָבִי אֶת הַסְכָּמָתוֹ מִשֶּׁיְּאַלְּצֵנִי לָצֵאת בִּלְעָדֶיהָ; שֶׁהֲרֵי אֲנִי בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה וּכְבָר אֵחַרְתִּי אֶת הַשָּׁעָה לִלְמֹד מְלָאכָה אוֹ לְהַתְחִיל כְּלַבְלָר שֶׁל עוֹרֵךְ־דִּין; בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִלּוּ עָשִׂיתִי כֵּן, לֹא הָיִיתִי מְסַיֵּם אֶת תְּקוּפַת לִמּוּדַי, וּבְוַּדַאי שֶׁהָיִיתִי בּוֹרֵחַ מִמּוֹרִי וַאֲדוֹנִי לִפְנֵי תֹּם הַמּוֹעֵד וְיוֹצֵא לְהַפְלִיג בַּיָּם; אוּלַי תּוֹאִיל אִמִּי לְדַבֵּר אֶל אָבִי כִּי יַנִּיחֵנִי לָצֵאת לְמַסָּע אֶחָד בִּלְבַד, וּכְשֶׁאָשׁוּב הַבַּיְתָה וְהַמַּסָּע לֹא יִיטַב בְּעֵינַי, לֹא אוֹסִיף לָצֵאת, וַהֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי שְׁקִידָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת כָּל מַה שֶּׁהִפְסַדְתִּי.

דְּבָרַי אֵלֶּה הֶעֱלוּ אֶת חֲמָתָהּ שֶׁל אִמִּי. הִיא אָמְרָה, שֶׁאֵין כָּל טַעַם לְדַבֵּר אֶל אָבִי עַל נוֹשֵׂא זֶה; מֵיטִיב הוּא לָדַעַת אֶת טוֹבָתִי מִכְּדֵי לָתֵת אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְעִנְיָן הֶעָלוּל לְהַזִּיק לִי כָּל כָּךְ, וְהִיא תְּמֵהָה כֵּיצַד הֶעֱלֵיתִי זֹאת עַל דַּעְתִּי לְאַחַר הַשִּׂיחָה עִם אָבִי, וּלְאַחַר דִּבְרֵי הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד שֶׁאָמַר לִי, כַּיָּדוּעַ לָהּ; וּבְקִצּוּר, אִם רְצוֹנִי לַהֲרֹס אֶת חַיַּי, אֵין לִי מוֹשִׁיעַ; אַךְ עָלַי לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי לְעוֹלָם לֹא אֲקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתָם לְכָךְ; אֲשֶׁר לָהּ, וַדַּאי שֶׁלֹּא תִּתֵּן יָדָהּ לַהֲרִיסַת חַיַּי; וּלְעוֹלָם לֹא אוּכַל לוֹמַר, כִּי אִמִּי נָתְנָה לִי הַסְכָּמָתָהּ שָׁעָה שֶׁאָבִי סֵרַב.

אַף עַל פִּי שֶׁסֵּרְבָה אִמִּי לְהָבִיא אֶת דְּבָרַי לִפְנֵי אַבָּא, שָׁמַעְתִּי לְאַחַר מִכֵּן כִּי סִפְּרָה לוֹ אֶת הַשִּׂיחָה כֻּלָּהּ, וְאִלּוּ אָבִי, שֶׁגִּלָּה דְּאָגָה רַבָּה לָעִנְיָן, אָמַר לָהּ בַּאֲנָחָה: “בָּחוּר זֶה עָשׂוּי לָדַעַת אשֶׁר אִם יִשָּׁאֵר בִּמְכוֹרָתוֹ, אַךְ אִם יֵצֵא חוּצָה לָאָרֶץ יִהְיֶה הֶעָלוּב בָּאֻמְלָלִים, שֶׁלֹּא יָדְעָה הָאָרֶץ דֻּגְמָתוֹ. לֹא אוּכַל לָתֵת אֶת הַסְכָּמָתִי לְכָךְ.”

לֹא פָּרַצְתִּי לַחָפְשִׁי אֶלָּא כְּתֹם שָׁנָה, בְּקֵרוּב. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אָטַמְתִּי אָזְנַי בְּעַקְשָׁנוּת כְּלַפֵּי כָּל הַצָּעָה לְעִסּוּק, וּתְכוּפוֹת הָיָה לִי דִּין וּדְבָרִים עִם אָבִי וְאִמִּי בְּשֶׁל הִתְנַגְּדוּתָם הַמֻּחְלֶטֶת לְאֹרַח־הַחַיִּים שֶׁנִּמְשַׁכְתִּי אֵלָיו מִכֹּחַ נְטִיּוֹתַי. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּהָל כְּיַד הַמִּקְרֶה, וּלְלֹא כָּל כַּוָּנָה לִבְרֹחַ הַפַּעַם, עָמַד אֶחָד מִידִידַי לָצֵאת לְלוֹנְדוֹן בָּאֳנִיַּת אָבִיו וְשִׁדְּלַנִי לְהִצְטָרֵף אֵלָיו, כְּשֶׁהוּא מְפַתֵּנִי כְּדֶרֶךְ יוֹרְדֵי־הַיָּם, שֶׁהַמַּסָּע לֹא יַעֲלֶה לִי בִּפְרוּטָה; לֹא נָטַלְתִּי עֵצָה לֹא מֵאָבִי וְלֹא מֵאִמִּי וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהֶם מְאוּמָה, אַךְ הִנַּחְתִּי לַיְדִיעָה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּפִי שֶׁתַּגִּיעַ; וְכָךְ, בְּלִי לְבַקֵּשׁ בִּרְכַּת־אָב אוֹ אֱלֹהַּ, בְּלִי לִשְׁקֹל נְסִבּוֹת וְתוֹצָאוֹת, בְּשָׁעָה רָעָה – וְהָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ – בְּאֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 1651, עָלִיתִי עַל סִפּוּנָה שֶׁל אֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה לְלוֹנְדוֹן. חוֹשֵׁבְנִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הִתְחִילוּ פְּגָעָיו שֶׁל שׁוֹחֵר־הַרְפַּתְקָאוֹת צָעִיר מֻקְדָּם מִפְּגָעַי, וְלֹא הֶאֱרִיכוּ יָמִים מֵהֶם. אַךְ יָצְאָה סְפִינָתֵנוּ מִשֶּׁפֶךְ הַמְבֶּר הִתְחוֹלְלָה הָרוּחַ וְהַגַּלִּים הִתְנַשְּׂאוּ עַד לְהַחֲרִיד. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הִפְלַגְתִּי בַּיָּם מֵעוֹדִי, חָלִיתִי בְּמַחֲלַת־הַיָּם וְנִתְקַפְתִּי אֵימָה. עַתָּה הִרְהַרְתִּי בְּמַעֲשַׂי, וְרָאִיתִי מַה צָּדַק דִּינָם שֶׁל שָׁמַיִם עַל חֵטְא עֲזִיבָתִי הַמְרֻשַּׁעַת אֶת בֵּית אָבִי וְעַל שְׁמִיטַת חוֹבוֹתַי. כָּל עֲצוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת שֶׁל הוֹרַי, דִּמְעוֹתָיו שֶׁל אָבִי וְהַפְצָרוֹתֶיהָ שֶׁל אִמִּי עָלוּ לְעֵינֵי רוּחִי. וּמַצְפּוּנִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְשִׂיא קְשִׁיחוּתוֹ כְּפִי שֶׁהִגִּיעַ לְאַחַר מִכֵּן, יִסְּרַנִי עַל הַזִּלְזוּל בְּעֵצָה טוֹבָה וְעַל שְׁמִיטַת חוֹבוֹתַי כְּלַפֵּי אָבִי וֵאלֹהַי.

וּבֵינְתַיִם הָיְתָה הַסְּעָרָה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת וְהַיָּם מַגְבִּיהַּ גַּלִּים, אַף שֶׁאֵין הַדָּבָר דּוֹמֶה לַמַּרְאוֹת שֶׁרָאִיתִי לְאַחַר מִכֵּן, וַאֲפִלּוּ לְמַרְאֵה עֵינַי כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים; אֶלָּא שֶׁדַּי הָיָה בְּכָךְ כְּדֵי לְדַכְּאֵנִי, שֶׁכֵּן הָיִיתִי יוֹרֵד־יָם צָעִיר וְהָעִנְיָן חָדָשׁ בְּעֵינַי. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי כִּי כָּל נַחְשׁוֹל יִבְלָעֵנוּ חַיִּים, וְחָשַׁבְתִּי כִּי מִדֵּי שְׁקֹעַ חַרְטוֹמָהּ שֶׁל אֳנִיָּתֵנוּ בְּשׁוּחָה שֶׁבֵּין הַגַּלִּים, לֹא יוֹסִיף לַעֲלוֹת עוֹד. וּבְיִסּוּרֵי־נֶפֶשׁ אֵלֶּה נָדַרְתִּי נְדָרִים וְגָמַרְתִּי אֹמֶר, כִּי אִם יִהְיֶה רְצוֹן הָאֱלֹהִים לְהַצִּיל אֶת חַיַּי בְּמַסָּע זֶה, וְאֶזְכֶּה לְהַצִּיג אֶת כַּף רַגְלִי עַל הַיַּבָּשָׁה, אֵלֵךְ הַיְשֵׁר לְבֵית אָבִי, וְלֹא אוֹסִיף לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה כָּל יְמֵי חַיָּי. אוֹ אָז אֶשְׁמַע בַּעֲצָתוֹ וְלֹא אֶסְתַּכֵּן עוֹד בְּצָרוֹת מֵעֵין אֵלֶּה. עַתָּה רָאִיתִי בָּרוּר מַה נְּכוֹחִים דְּבָרָיו עַל אֹרַח הַחַיִּים הַבֵּינוֹנִי, מַה קַּלִּים וּמַה נוֹחִים הָיוּ חַיָּיו כָּל הַיָּמִים, שֶׁכֵּן לֹא הֻפְקַר מֵעוֹלָם לְסַעֲרוֹת הַיָּם אוֹ לִתְלָאוֹת הַחוֹף. אָמַרְתִּי כִּי אָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִי כְּבֶן־סוֹרֵר, הַמִּתְחָרֵט בְּלֵב שָׁלֵם.

הוֹסַפְתִּי לַהֲגוֹת מַחֲשָׁבוֹת נְבוֹנוֹת וּמְפֻכָּחוֹת אֵלֶּה כָּל עוֹד נִמְשְׁכָה הַסְּעָרָה, וַאֲפִלּוּ זְמַן מָה לְאַחַר שֶׁשָּׁכְכָה. אַךְ לְמָחֳרָת פָּחֲתָה הָרוּחַ וְהַיָּם נִרְגַע, עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי מִסְתַּגֵּל אֵלָיו. אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי זָעֵף כָּל אוֹתוֹ יוֹם, לְפִי שֶׁעֲדַיִן הֵצִיקָה לִי מַחֲלַת־הַיָּם. אַךְ עִם רֶדֶת הַלַּיְלָה הִשְׁתַּפֵּר מֶזֶג־הָאֲוִיר, הָרוּחַ כִּמְעַט שֶׁחָלְפָה, וְעֶרֶב נָעִים וּמַקְסִים נִכְנַס וּבָא. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בְּאֹפֶק צָלוּל וְכָךְ זָרְחָה לְמָחֳרָת. הַיָּם הֶחָלָק, שֶׁלֹּא נָשְׁבָה בּוֹ רוּחַ אוֹ שֶׁנָּשְׁבָה בְּרִפְיוֹן, וְהַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹהֶרֶת עַל פָּנָיו, גִּלּוּ לְעֵינַי אֶת הַנִּפְלָא בַּמַּרְאוֹת שֶׁרָאִיתִי מֵעוֹדִי.

יָשַׁנְתִּי יָפֶה בַּלַּיְלָה, הֶחֱלַמְתִּי מִמַּחֲלַת־הַיָּם, וְחַשְׁתִּי עֲלִיצוּת רַבָּה בְּהִסְתַּכְּלִי בִּתְמִיהָה בַּיָּם, שֶׁהָיָה כֹּה סוֹעֵר וְאָיֹם אֶתְמוֹל, וּזְמַן מֻעָט לְאַחַר מִכֵּן הוּא כֹּה רוֹגֵעַ וְנָעִים. וּכְאִלּוּ הָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אֶעֱמֹד בְּהַחְלָטוֹתַי הַטּוֹבוֹת, קָרַב אֵלַי עַתָּה חֲבֵרִי, שֶׁפִּתַּנִי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. “וּבְכֵן בּוֹבּ”, אָמַר וְטָפַח עַל שִׁכְמִי, “מַה שְּׁלוֹמְךָ כִּכְלוֹת הַכֹּל? עָרֵב אֲנִי כִּי נִבְהַלְתָּ הַלַּיְלָה, הַאִם לֹא כֵן, כַּאֲשֶׁר נָשְׁבָה הָרוּחַ מְעַט־קָט?”. “לָזֹאת אַתָּה קוֹרֵא מְעַט־קָט?” אָמַרְתִּי, “הָיְתָה זוֹ סְעָרָה אֲיֻמָּה”. “סְעָרָה, שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ”, הֵשִׁיב, “לָזֹאת אַתָּה קוֹרֵא סְעָרָה? כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הִיא. תֵּן לָנוּ אֳנִיָּה מְשֻׁבַּחַת וּמֶרְחָב בַּיָּם וְלֹא נָשִׂים לֵב לְסוּפַת־פֶּתַע כָּזֹאת. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן יַמַּאי טִירוֹן אַתָּה, בּוֹבּ, מִן הַמַּפְלִיגִים בְּמַיִם מְתוּקִים. בּוֹא וְנִרְקַח לָנוּ גְּבִיעַ פּוּנְשׁ וְנִשְׁכַּח הַכֹּל. כְּלוּם רוֹאוֹת עֵינֶיךָ מַה נִּפְלָא הַיּוֹם הַזֶּה?”. כְּדֵי לְקַצֵּר חֵלֶק עָגוּם זֶה שֶׁל סִפּוּרִי, אַגִּיד כִּי הָלַכְנוּ בְּדַרְכֵי הַסַּפָּנִים הַנּוֹשָׁנוֹת; הַפּוּנְשׁ נִרְקַח וַאֲנִי הִשְׁתַּכַּרְתִּי בּוֹ, וּבְחֶטְאוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה הַזֶּה טִבַּעְתִּי אֶת כָּל חֲרָטָתִי, אֶת כָּל הִרְהוּרַי עַל דַּרְכִּי בֶּעָבָר, וְאֶת כֹּל הַחְלָטוֹתַי בְּנוֹגֵעַ לֶעָתִיד. דִּבּוּר אֶחָד, כְּשֵׁם שֶׁחָזַר הַיָּם אֶל חֶלְקַת מֵימָיו וְשַׁלְוָתוֹ הַקְּבוּעָה לְאַחַר שֶׁשָּׁכַךְ הַסַּעַר, כֵּן שָׁכְכָה מְהוּמַת מַחְשְׁבוֹתַי,נִשְׁכְּחוּ חֲשָׁשׁוֹתַי וּפְחָדַי לְהִבָּלֵעַ בִּמְצוּלוֹת־יָם, תַּאֲווֹתַי הַקּוֹדְמוֹת שָׁבוּ לִזְרֹם כְּפִי שֶׁזָּרְמוּ, וְכָל נְדָרַי שֶׁנָּדַרְתִּי בִּשְׁעַת מְצוּקָה יָצְאוּ מִדַּעְתִּי כָּלִיל. אָמְנָם יָדַעְתִּי אֵלּוּ הַפְסָקוֹת שֶׁל הִרְהוּר,וּלְעִתִּים בִּקְשׁוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ לָשׁוּב אֵלַי, אַךְ אֲנִי נִעַרְתִּין מֵעָלַי וְהִתְנַעַרְתִּי מֵהֶן כְּמוֹ מִן הַמַּחֲלָה; וּמִשֶׁשָּׁקַעְתִּי בִּשְׁתִיָּה וּבְמִזְמוּטֵי־חֶבְרָה, הִצְלַחְתִּי עַד מְהֵרָה לִמְנֹעַ אֶת שׁוּבָם שֶׁל הֶתְקֵפִים אֵלֶּה – כִּי כָּךְ כִּנִיתִי אוֹתָם – וּבַחֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה יָמִים נִצַּחְתִּי אֶת מַצְפּוּנִי נִצָּחוֹן מָלֵא, הֶעָשׂוּי לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל עֶלֶם שֶׁגָּמַר אֹמֶר לְהִפָּטֵר מִיִּסּוּרֵי־מַצְפּוּן, אֶלָּא שֶׁעוֹד נִסָּיוֹן הָיָה צָפוּי לִי וּכְדַרְכָּהּ בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה אָמְרָה הַהַשְׁגָּחָה לִטֹּל מִמֶּנִּי כָּל פִּתְחוֹן־פֶּה. שֶׁכֵּן, אִם לֹא הוֹדֵיתִי הַפַּעַם בִּישׁוּעָתִי, עֲשׂוּיָה הָיְתָה יְשׁוּעָתִי הַבָּאָה לְהָבִיא אֶת הַקָּשׁוּחַ בַּנּוֹכְלִים שֶׁבֵּינֵינוּ לִידֵי הוֹדָאָה בְּגֹדֶל הַסַּכָּנָה וְהַחֶסֶד.

קבוצה א' PDF ציור עמ' 13.png

בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי לְהַפְלָגָתֵנוּ הִגַּעְנוּ לְמֵימֵי־הַמַּעֲגָן שֶׁל יַארְמוּת. הָרוּחַ הָרָפָה נָשְׁבָה לְֻעמָּתֵנוּ, וְעַל כֵּן לֹא הִרְחַקְנוּ לְהַפְלִיג לְאַחַר הַסְּעָרָה. כָּאן נֶאֱלַצְנוּ לְהַטִּיל עֹגֶן, וְאִלּוּ הָרוּחַ הוֹסִיפָה לִנְשֹׁב לְֻעמָּתֵנוּ, הֱוֵי אוֹמֵר דָּרוֹמָה־מַעֲרָבָה, וְכָךְ נָשְׁבָה שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה יָמִים. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה נִכְנְסוּ לְמֵימֵי־מַעֲגָן אֵלֶּה אֳנִיּוֹת רַבּוֹת מִנּיוּ־קַאסְל; כָּאן נָהֲגוּ לְחַכּוֹת לְרוּחַ תּוֹאֶמֶת הָאֳנִיּוֹת הַמַּפְלִיגוֹת בַּנָּהָר. יוֹרְדֵי־יָם. אַךְ בְּבָקְרוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי גָּבְרָה אָכֵן, לֹא הָיִינוּ מִשְׁתַּהִים כָּאן וְנִכְנָסִים לַנָּהָר עִם הַגֵּאוּת, אֶלָּא שֶׁהָרוּחַ גָּבְרָה, וּלְאַחַר שֶׁעָגַנּוּ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים, נָשְׁבָה חָזָק. כֵּיוָן שֶׁמֵּימֵי־הַמַּעֲגָן חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵי סַפָּנִים כְּנָמָל, וְאִלּוּ הָעֳגָנִים וַעֲבוֹתוֹת־הָעֳגָנִים שֶׁלָּנוּ מְשֻׁבָּחִים, לֹא הָיוּ אֲנָשֵׁינוּ מֻדְאָגִים וְלֹא חָשְׁשׁוּ כְּלָל מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, אֶלָּא בִּלּוּ אֶת הַזְּמַן בִּמְנוּחָה וּבַעֲלִיצוּת, כְּמִנְהָגָם שֶׁל הָרוּחַ, וְיָדֵינוּ הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה בְּסִלּוּק רָאשֵׁי־הַתְּרָנִים, וּבְהַתְקָנַת דָּבָר דָּבָר עַל מְקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּקַל עַל הַסְּפִינָה לַעֲגֹן. וְאָכֵן בַּצָּהֳרַיִם רָגַשׁ הַיָּם עַד מְאֹד, סְפִינָתֵנוּ טֻלְטְלָה, הוּצְפָה כַּמָּה פְּעָמִים, וּפַעַם אוֹ פַּעֲמַיִם דִּמִּינוּ כִּי הָעֹגֶן נֶעֱקַר. אָז פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ לְהַטִּיל אֶת עֹגֶן־הַמִּשְׁנֶה. וְכָךְ עָמַדְנוּ בְּמֵימֵי־הַמַּעֲגָן כְּשֶׁשְּׁנֵי עֳגָנִים לְפָנֵינוּ וְהָעֲבוֹתוֹת שֶׁלָּהֶם מְשׁוּכִים עַד הַקָּצֶה.

לָעֵת הַזֹּאת כְּבָר נִתְחוֹלְלָה סַעֲרַת־אֵימִים, וְאֵימָה וְתִמָּהוֹן כְּבָר נִרְאוּ גַּם בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הַסַּפָּנִים. רַב־הַחוֹבֵל הָיָה עֵר לְכָל הַנּוֹגֵעַ לִשְׁמִירַת הָאֳנִיָּה, אַךְ בְּעָבְרוֹ עַל פָּנַי אֶל תָּאוֹ הָלוֹךְ וָשׁוֹב, שְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר חֶרֶשׁ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ כַּמָּה פְּעָמִים: “אֱלֹהִים, רַחֵם עָלֵינוּ, כֻּלָּנוּ נֹאבַד, עַל כֻּלָּנוּ יָקִיץ הַקֵּץ”, וּדְבָרִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.

קבוצה א' PDF ציור עמ' 14.png

בִּשְׁעַת בֶּהָלוֹת רִאשׁוֹנוֹת אֵלֶּה הָיִיתִי הָמוּם, שָׁכַבְתִּי בְּתָאִי שֶׁבִּמְדוֹר־הַנּוֹסְעִים, וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. קָשָׁה הָיְתָה עָלַי הַחֲזָרָה אֶל חֲרָטָתִי הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁדְּחִיתִיהָ בְּפֵרוּשׁ וְהִקְשַׁחְתִּי לִבִּי לְעֻמָּתָהּ. חָשַׁבְתִּי כִּי זְוָעַת־הַמָּוֶת חָלְפָה, וְגַם הַפַּעַם לֹא יֶאֱרַע דָּבָר, כְּפִי שֶׁלא אֵרַע בָּרִאשׁוֹנָה, אַךְ כְּשֶׁעָבַר רַב־הַחוֹבֵל עַל פָּנַי, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי זֶה עַתָּה, וְאָמַר כִּי כֻּלָּנוּ נֹאבַד, נִתְקַפְתִּי אֵימָה גְּדוֹלָה. יָצָאתִי מִתָּאִי אֶל הַסִּפּוּן וְהִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי. מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי מַרְאֵה קוֹדֵר כָּל כָּךְ: הַיָּם הִכָּה גַּלִּים כֶּהָרִים וְהִטִּילָם עָלֵינוּ כָּל שָׁלשׁ אַרְבַּע דַּקּוֹת. כְּשֶׁנִּפְתַּח הַמַּרְאֵה לְעֵינַי, לֹא רָאִיתִי סְבִיבֵנוּ אֶלָּא זְוָעָה. שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת עֲמוּסוֹת לַעֲיֵפָה שֶׁעָגְנוּ בְּקִרְבָתֵנוּ קִצְצוּ אֶת תְּרָנֵיהֶן. וְהִנֵּה קָרְאוּ אֲנָשֵׁינוּ, כִּי אֳנִיָּה שֶׁעָגְנָה כְּמֶרְחַק מִיל לְפָנֵינוּ הוּצְפָה וְטָבְעָה. שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת נֻתְּקוּ מֵעֳגָנֵיהֶן וְנִגְרְפוּ מִמֵּימֵי־הַמַּעֲגָן אֶל לֶב־יָם, מֻפְקָרוֹת לְחַסְדֵי־הַגּוֹרָל, שֶׁכֵּן לֹא נוֹתַר בָּהֶן אֲפִלּוּ תֹּרֶן אֶחָד. מִכֻּלָּן הֵיטִיבוּ לָשׁוּט הָאֳנִיּוֹת הַקַּלּוֹת, לְפִי שֶׁלֹא הֶעֱמִיקוּ לִשְׁקֹעַ בַּיָּם. שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ מֵהֶן עָבְרוּ בְּסָמוּךְ לָנוּ, וְהֵן נִמְלָטוֹת עַל נַפְשָׁן, כְּשֶׁמִּפְרָשָׂן הַמְשֻׁלָּשׁ בִּלְבַד נָטוּי אֶל הָרוּחַ.

לִפְנוֹת עֶרֶב בִּקְשׁוּ סְגַן רַב־הַחוֹבֵל וְהַחוֹבֵל רְשׁוּת מִבַּעַל־ הָאֳנִיָּה לִכְרֹת אֶת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי, אַךְ הוּא סֵרַב. טָעַן הַסְּגָן לְעֻמָּתוֹ, שֶׁאִם יוֹסִיף לְסָרֵב, תִּטְבַּע הָאֳנִיָּה, עַד שֶׁהִסְכִּים. וּכְשֶׁכָּרְתוּ אֶת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי הִתְחִיל הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי מִתְנַדְנֵד וּמְטַלְטֵל אֶת הַסְּפִינָה, וְכָךְ נֶאֶלְצוּ לִכְרֹת גַּם אוֹתוֹ וּלְהַשְׁאִיר סִפּוּן חָשׂוּף.

כָּל אָדָם עָשׂוּי לְשַׁעֵר מַה הִרְגַשְׁתִּי אוֹתָה שָׁעָה, שֶׁכֵּן הָיִיתִי יוֹרֵד־יָם צָעִיר שֶׁנִּתְנַסָּה בְּאֵימָה לִפְנֵי זְמַן מֻעָט. אַךְ אִם נִתָּן לְתָאֵר לְאַחַר יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ אֶת מַחְשְׁבוֹתַי בַּשָּׁעָה הַהִיא, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה אֵימָתִי עַל שֶׁזָּנַחְתִי אֶת דֵּעוֹתַי הַטּוֹבוֹת וְחָזַרְתִּי אֶל הַהַחְלָטוֹת הַמְרֻשָּׁעוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָהֶן, כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת מֵאֵימַת הַמָּוֶת כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ. אֵימָה זוֹ וּפַחַד הַסְּעָרָה הֱבִיאוּנִי לִידֵי הַרְגָּשָׁה, שֶׁאֵין מִלִּים בְּפִי לְתָאֲרָהּ. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא הָרַע בְּמִעוּטוֹ. הַסְּעָרָה הוֹסִיפָה לְהִשְׁתּוֹלֵל בְּזַעַם, עַד שֶׁהוֹדוּ הַסַּפָּנִים כִּי מִימֵיהֶם לֹא יָדְעוּ אַיֻמָּה מִמֶּנָּהּ. אֳנִיָּתֵנוּ מְשֻׁבַּחַת הָיְתָה אֶלָּא שֶׁמַשָּׂאָהּ מְרֻבֶּה וְהִיא שׁוֹקַעַת עָמֹק, וְעַל כֵּן פָּלְטוּ הַסַּפָּנִים מִזְּמַן לִזְמַן קְרִיאוֹת, כִּי נוּצַף. מִבְּחִינָה אַחַת הָיָה לִי יִתְרוֹן, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי מַה כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם “נוּצַף”, עַד שֶׁשָּׁאַלְתִּי. הַסְּעָרָה הָיְתָה עַזָּה כָּל כָּךְ,שֶׁנִּתַּן לִי לִרְאוֹת מַרְאֶה נָדִיר: רַב־הַחוֹבֵל, סְגָנוֹ וְכַּמָּה מִן הַנְּבוֹנִים יוֹתֵר הִתְפַּלְּלוּ וְחָשְׁשׁוּ כָּל רֶגַע לִטְבִיעָתָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה. וְהִנֵּה נוֹסְפָה צָרָה עַל צָרוֹתֵינוּ: בְּאִישׁוֹן לַיְלָה יָרַד אַחַד הָאֲנָשִׁים אֶל הַסַּפְנָה כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה וְקָרָא בְּקוֹל כִּי פִּרְצָה נִפְרְצָה בָּאֳנִיָּה. אִישׁ שֵׁנִי הוֹדִיעַ כִּי הַמַּיִם הִגִּיעוּ בַּסַּפְנָה לְגֹבַהּ שֶׁל אַרְבָּעָה רֶגֶל. הַכֹּל נִקְרְאוּ אֶל הַמַּשְׁאֵבָה. בְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם לִבִּי בְּקִרְבִּי, עַד שֶׁצָּנַחְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי בַּתָּא. אַךְ הַסַּפָּנִים הֱעִירוּנִי מֵעֶלְפּוֹנִי וְאָמְרוּ לִי, כִּי עַד עַתָּה לֹא הָיִיתִי עָשׂוּי לְהוֹעִיל, אַךְ לִשְׁאֹב מַיִם אוּכַל כְּכָל הַשְּׁאָר.

הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, קָרַבְתִּי אֶל הַמַּשְׁאֵבָה וְעָבַדְתִּי בִּשְׁקִידָה. בֵּינְתַיִם רָאָה רַב־הַחוֹבֵל כַּמָּה אֳנִיּוֹת־פֶּחָם קַלּוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָן לַעֲמֹד מוּל הָרוּחַ, נֶאֱלָצוֹת לַחֲמֹק וְלִבְרֹחַ אֶל לֵב יָם, וּכְשֶׁעָבְרוּ עַל פָּנֵינוּ, צִוָּה לִירוֹת בְּתוֹתָח, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ כִּי בְּצָרָה אָנוּ נְתוּנִים. אֲנִי, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת פֶּשֶׁר הַדָּבָר, נִדְהַמְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁחָשַׁבְתִּי כִּי הָאֳנִיָּה נִטְרְפָה, אוֹ שֶׁאֵרַע מַשֶּׁהוּ אָיֹם וְנוֹרָא. דִּבּוּר אֶחָד, הֻכֵּיתִי תִּמָּהוֹן עַד שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי. כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה מֵעֵין זוֹ אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ, לֹא שָׂם אִישׁ לִבּוֹ אֵלַי וְלֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לִשְׁלוֹמִי. אִישׁ אַחֵר נִצַּב אֶל הַמַּשְׁאֵבָה, דְּחָפַנִי הַצִּדָּה בְּרַגְלוֹ וְהִשְׁאִירַנִי בִּמְקוֹמִי, שֶׁכֵּן חֲשָׁבַנִי כְּמֵת. שָׁעָה אֲרֻכָּה חָלְפָה עַד שֶׁשָּׁבָה רוּחִי אֵלַי.

קבוצה א' PDF ציור עמ' 16.png

הוֹסַפְנוּ לִשְׁאֹב אַךְ הַמַּיִם גָּאוּ בַּסַּפְנָה, וְגָלוּי הָיָה כִּי סוֹף הָאֳנִיָּה לִטְבֹּעַ. אַף עַל פִּי שֶׁהַסְּעָרָה שׁוֹכֶכֶת וְהוֹלֶכֶת, לֹא תּוּכַל הָאֳנִיָּה לָשׁוּט עַד כְּנִיסָתָהּ לַנָּמָל. הוֹסִיף רַב־הַחוֹבֵל לְהַזְעִיק עֶזְרָה בִּירִיּוֹת־תּוֹתָחִים. אֳנִיָּה קַלָּה שֶׁעָגְנָה בְּמֶרְחָק מָה לְפָנֵינוּ שָׁלְחָה סִירָה לְעֶזְרָתֵנוּ. תּוֹךְ סַכָּנָה גְּדוֹלָה קָרְבָה הַסִּירָה אֵלֵינוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתַּן לָנוּ לָרֶדֶת בָּהּ, וְהִיא לֹא הִצְלִיחָה לִקְרַב אֶל דֹּפֶן הָאֳנִיָּה. הָיוּ אַנְשֵׁי הַסִּירָה חוֹתְרִים בְּכָל כֹּחָם וּמְסַכְּנִים אֶת נַפְשָׁם לְהַצָּלַת נַפְשׁוֹתֵינוּ, עַד שֶׁהִטִּילוּ אֲנָשֵׁינוּ לְעֻמָּתָם מִיַרְכְּתֵי־הַסְּפִינָה חֶבֶל וּמָצוֹף, וְשִׁחְרְרוּ אֶת הַחֶבֶל כָּל כֻּלּוֹ. לְאַחַר עָמָל רַב וְסַכָּנָה עָלָה בִּידֵי הַחוֹתְרִים לִתְפֹּס אֶת קְצֵה הַחֶבֶל וְאָז גְּרַרְנוּם אֶל יַרְכְּתֵי סְפִינָתֵנוּ וְיָרַדְנוּ כֻּלָּנוּ בְּסִירָתָם. לֹא הָיָה לָנוּ כָּל סִכּוּי לְהַגִּיעַ אֶל אֳנִיָּתָם, עַל כֵּן נִמְנוּ הַכֹּל וְגָמְרוּ כִּי נַנִּיחַ לַסִּירָה לְהִגָּרֵף וְנַחֲתֹר כְּלַפֵּי הַחוֹף בְּמִדַּת הַיְכֹלֶת. רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ הִבְטִיחַ לַסַּפָּנִים, שֶׁאִם תִּתְנַפֵּץ סִירָתָם אֶל הַחוֹף יְשַׁלֵּם לִבְעָלֶיהָ אֶת נִזְקוֹ. וְכָךְ יָצְאָה סִירָתֵנוּ צָפוֹנָה, כְּשֶׁאָנוּ חוֹתְרִים וְגַם נִגְרָפִים לְעֵבֶר וִינְטֶרְטוֹן נֶס, וְהוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל הַיַּבָּשָׁה.

כְּרֶבַע שָׁעָה לְאַחַר שֶׁהִפְלַגְנוּ הֵחֵלָּה אֳנִיָּתֵנוּ שׁוֹקַעַת, וְאָז הֲבִינוֹתִי לָרִאשׁוֹנָה אֶת כַּוָּנַת הַסַּפָּנִים בְּאָמְרָם כִּי הַסְּפִינָה “תּוּצַף”. עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁכִּמְעַט וְלֹא עָמַד לִי כֹּחִי לָשֵׂאת עֵינַי, כְּשֶׁאָמְרוּ לִי הַסַּפָּנִים כִּי הַסְּפִינָה טוֹבַעַת. שֶׁכֵּן מֵרֶגַע יְרִידָתִי בַּסִּירָה אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, מֵרֶגַע שֶׁהֻטַּלְתִּי לְתוֹכָהּ, כְּאִלּוּ גָּוַע לִבִּי בְּקִרְבִּי מִפַּחַד, מִמְבוּכַת־הַדַּעַת וּמֵהִרְהוּרַי עַל הַצָּפוּי לִי.

וּבְעוֹד אֲנָשֵׁינוּ חוֹתְרִים לְהָבִיא אֶת הַסִּירָה לַחוֹף, רָאִינוּ בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁהָיְתָה מִתְגַּלֵית בַּעֲלוֹת הַסִּירָה עִם הַגַּל, אֲנָשִׁים רַבִּים רָצִים, כְּדֵי לַעֲזֹר לָנוּ כְּשֶׁנִּתְקָרֵב. אַךְ אָנוּ קָרַבְנוּ לַחוֹף בְּאִטִּיּוּת רַבָּה וְלֹא הִצְלַחְנוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַמִּגְדַּלוֹר שֶׁל וִינְטֶרְטוֹן, לְפִי שֶׁשָּׁם פּוֹנֶה הַחוֹף מַעֲרָבָה לְעֵבֶר קְרוֹמֶר, וְהוּא שׁוֹבֵר מְעַט אֶת עֻזָּה שֶׁל הָרוּחַ. כָּאן קָרַבְנוּ לַחוֹף, עָלִינוּ בְשָׁלוֹם, אִם כִּי בִּיגִיעָה רַבָּה, עַל הַיַּבָּשָׁה, וְהָלַכְנוּ בָּרֶגֶל אֶל יַארְמוּת. לְפִי שֶׁהָיִינוּ אֲנָשִׁים מֻכֵּי־גוֹרָל, נָהֲגוּ בָּנוּ שָׁם בִּנְדִיבוּת רַבָּה, הֵן פַּרְנְסֵי־הָעִיר שֶׁהִקְצוּ לָנוּ דִּירוֹת טוֹבוֹת, וְהֵן סוֹחֲרִים פְּרָטִיִּים וּבַעֲלֵי אֳנִיּוֹת, שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ כֶּסֶף דֵּי הַסָּעָתֵנוּ לְלוֹנְדוֹן אוֹ חֲזָרָה לְהָל, אִישׁ כְּחֶפְצוֹ.

אִלּוּ נִתְנָה לִי בִּינָה לָצֵאת לְהָל וְלָשׁוּב אֶל בֵּיתִי, הָיִיתִי יוֹדֵעַ אשֶׁר, וְאָבִי הָיָה זוֹבֵחַ לִכְבוֹדִי אֶת עֵגֶל הַמַּרְבֵּק, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל מוֹשִׁיעֶנּוּ הַמְבֹרָךְ. אַךְ לְאַחַר הַיְדִיעָה, כִּי הָאֳנִיָּה שֶׁיָּרַדְתִּי בָּהּ נִטְרְפָה בְּמֵימֵי־הַמַּעֲגָן שֶׁל יַארְמוּת, חִכָּה אָבִי יָמִים רַבִּים לִבְשׂוֹרַת הַצָּלָתִי.

אֶלָּא שֶׁמַּזָּלִי הָרַע דָּחַק בִּי עַתָּה בְּעַקְשָׁנוּת שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַעְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים קְרִיאָה רָמָה שֶׁל בִּינָתִי וְדַעְתִּי הַשְּׁקוּלָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה לֹא הָיָה בְּכֹחִי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה שֵּׁם אֶקְרָא לְכָךְ: צַו כָּמוּס הוּא, הַמִּשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ וּמֵאִיץ בָּנוּ לְשַׁמֵּשׁ שָׁלִיחַ לְהַשְׁמָדַת עַצְמֵנוּ, גַּם כְּשֶׁהַקֵּץ גָּלוּי לְעֵינֵינוּ וְאָנוּ אָצִים לִקְרָאתוֹ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת. אָכֵן אֵין סָפֵק, כִּי רַק צָרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עָלַי, וְלֹא נִתַּן לִי לְהִמָּלֵט מֵהֶן, הָיוּ עֲשׂוּיוֹת לְהוֹלִיכֵנִי בְּנִגּוּד לְשִׁקּוּל־דַּעְתִּי הַשָּׁלֵו וְהַמְיֻשָּׁב בְּיוֹתֵר, וּבְנִגּוּד לַלֶּקַח שֶׁלָּמַדְתִּי בִּשְׁנֵי שִׁעוּרִים מוּחָשִׁיִּים, בְּנִסְיוֹנִי הָרִאשׁוֹן.

קבוצה א' PDF ציור עמ' 18.png

חֲבֵרִי, בֶּן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ, שֶׁתְחִלָּה אִמֵּץ אֶת לִבִּי, נִבְהַל עַתָּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי. מִכֵּיוָן שֶׁגַּרְנוּ בְּיַארְמוּת בְּדִירוֹת שׁוֹנוֹת, לֹא דִּבֵּר אֵלַי אֶלָּא לְאַחַר שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יָמִים. וּכְשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ לָרִאשׁוֹנָה הִרְגַּשְׁתִּי כִּי נְעִימַת דְּבָרָיו הִשְׁתַּנְּתָּה. בַּאֲרֶשֶׁת שֶׁל עַצְבוּת רַבָּה שְׁאָלַנִי לִשְׁלוֹמִי, הֵנִיד רֹאשׁוֹ וְסִפֵּר לְאָבִיו מִי אֲנִי, וְכִי יָצָאתִי לְמַסָּע זֶה לְשֵׁם נִסָּיוֹן בִּלְבַד, כְּדֵי לָצֵאת אַחַר כָּךְ לְמַסָּע בָּעוֹלָם. אָבִיו פָּנָה אֵלַי וְאָמַר בִּנְעִימָה שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ וּדְאָגָה:" חָלִילָה לְךָ, הָעֶלֶם, לָשׁוּב וּלְהַפְלִיג בַּיָּם. עָלֶיךָ לִרְאוֹת בְּכָךְ מוֹפֵת בָּרוּר וְגָלוּי שֶׁאֵין אַתָּה יוֹרֵד־יָם“. “מַדּוּעַ, אֲדוֹנִי”, אָמַרְתִּי, “כְּלוּם לֹא תּוֹסִיף לְהַפְלִיג בַּיָּם?”. “הֲרֵי זֶה עִנְיָן אַחֵר”, הֵשִׁיב, “מִשְׁלַח־יָדִי הוּא, וְעַל כֵּן גַּם חוֹבָתִי. אַךְ אַתָּה יָצָאתָ לְמַסָּע זֶה לְשֵׁם נִסָּיוֹן, וְעֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת כֵּיצַד הֱבִיאוּךָ הַשָּׁמַיִם לִטְעֹם מִן הַצָּפוּי לְךָ, אִם תִּתְעַקֵּשׁ בְּדַעְתֶּךָ. יִתָּכֵן שֶׁכָּל הָרָעָה בָּאָה עָלֵינוּ בִּגְלָלְךָ, כְּמַעֲשֶׂה יוֹנָה בָּאֳנִיָּה הַיּוֹרֶדֶת תַּרְשִׁישָׁה. בְּבַקָּשָׁה”, הוֹסִיף,”אֱמֹר מִי אַתָּה? וְעַל שׁוּם מָה יָצָאתָ לְמַסָּע זֶה?“. סִפַּרְתִּי לוֹ קְצָת מִמּוֹצְאוֹתַי. בְּסוֹף דְּבָרַי פָּרַץ בְּזַעַם תָּמוּהַּ. “מֶה עָשִׂיתִי”, אָמַר,”בַּמֶּה אָשַׁמְתִּי, שֶׁעָלוּב בִּישׁ־מַזָּל זֶה יָרַד בָּאֳנִיָּתִי? בִּמְחִיר אֶלֶף לִיטְרָאוֹת שְׁטֶרְלִינְג לֹא תִּדְרֹךְ כַּף־רַגְלִי עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָּה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בָּהּ". וְאָכֵן הָיְתָה זוֹ סַעֲרַת־זַעַם שֶׁנִּתְרַגְּשָׁה בִּגְלַל הָאֲבֵדָה, וְהוּא אַף הִרְחִיק לֶכֶת בִּדְבָרָיו לְמַעְלָה מִן הָרָאוּי. אַף עַל פִּי כֵן דִּבֵּר אֵלַי לְאַחַר מִכֵּן בְּכֹבֶד־רֹאשׁ, שִׁדְּלַנִי לָשׁוּב אֶל אָבִי וְלֹא לְהַעֲמִיד אֶת הַהַשְׁגָּחָה בְּנִסָּיוֹן. אָמַר לִי כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וְסִימָנָהּ לְרָעָתִי. “שְׁמַע דְּבָרִי, הָעֶלֶם”, אָמַר, “וּסְמֹךְ עָלָיו: אִם לֹא תָּשׁוּב לְבֵיתְךָ, תֵּדַע אֲסוֹנוֹת וְאַכְזָבוֹת בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, עַד שֶׁלֹּא יִתְקַיְּמוּ בְּךָ דִּבְרֵי אָבִיךָ”.

מִיַּד לְאַחַר מִכֵּן נִפְרַדְנוּ, שֶׁכֵּן לֹא הֵשַׁבְתִּי לוֹ דְּבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא רְאִיתִיו עוֹד. אָנָה הָלַךְ לֹא יָדַעְתִּי. וְאִלּוּ אֲנִי יָצָאתִי לְלוֹנְדוֹן בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה, כְּשֶׁכַּסְפִּי הַמְּעַט בְּכִיסִי. וְשָׁם, וְכֵן בַּדֶּרֶךְ, נֶאֱבַקְתִּי הַרְבֵּה עִם נַפְשִׁי מַה דֶּרֶךְ־חַיִּים אָבֹר לִי וְאָנָה אֵלֵךְ, לְבֵיתִי אוֹ הַיַּמָּה.

בְּהַרְהֲרִי בַּשִּׁיבָה הַבַּיְתָה הָיְתָה הַבּוּשָׁה מְסַלֶּקֶת אֶת מֵיטַב הָרַעְיוֹנוֹת הָעוֹלִים בְּדַעְתִּי. מִיַּד הָיִיתִי מְדַמֶּה בְּנַפְשִׁי כֵּיצַד יִלְעֲגוּ לִי הַשְּׁכֵנִים וְכֵיצַד אֶתְבַּיֵּשׁ לְהֵרָאוֹת לֹא בִּפְנֵי אַבָּא וְאִמָּא בִּלְבַד אֶלָּא בִּפְנֵי כָּל אָדָם. וּמֵאָז רָאִיתִי תְּכוּפוֹת כַּמָּה תָּמוּהַּ וּבִלְתִּי־הֶגְיוֹנִי הוּא בְּמִקְרִים אֵלֶּה טֶבַע הָאָדָם, וּבְעִקָּר טֶבַע נֵי־הַנֹּעַר, וְכַמָּה הוּא נוֹגֵד אֶת הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר: אֵין הֵם מִתְבַּיְּשִׁים לַחֲטֹא, אַךְ מִתְבַּיְּשִׁים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֵין הֵם מִתְבַּיְּשִׁים בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ יִתְגַּלּוּ כְּטִפְּשִׁים, אַךְ מִתְבַּיְּשִׁים בַּחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה,הָעֲשׂוּיָה לְהַצִּיגָם כַּחֲכָמִים.

בְּמַצָּב זֶה הָיִיתִי שָׁרוּי זְמַן מָה, בְּלִי לָדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ־חַיִּים לָבֹר. כְּלַפֵּי הַשִּׁיבָה הַבַּיְתָה חַשְׁתִּי אִי־רָצוֹן שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וּבְעוֹד אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ, נָמוֹג זִכְרוֹן הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלַי. וּכְשֶׁנָּמוֹגוּ הַזִּכְרוֹנוֹת חָלְפָה עִמָּם גַּם נְטִיָּתִי הָרוֹפֶפֶת לָשׁוּב לְבֵית אָבִי, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף דָּחִיתִי כָּל מַחֲשָׁבָה עַל כָּךְ וְנָתַתִּי אֶת דַּעְתִּי לְמַסָּע חָדָשׁ.

אוֹתָהּ הַשְׁפָּעָה רָעָה שֶׁהוֹצִיאַתְנִי לָרִאשׁוֹנָה מִבֵּית אָבִי, שֶׁדְּחָפַתְנִי אֶל רַעְיוֹן הַהִתְעַשְּׁרוּת הַפָּרוּעַ, שֶׁנָּטְעָה בְּדַעְתִּי הֲבָלִים אֵלֶּה בְּכֹחַ רַב, עַד שֶׁנִּתְחָרַשְׁתִּי כְּלַפֵּי כָּל עֵצָה טוֹבָה וּכְלַפֵּי הַפְצָרוֹתָיו וַאֲפִלּוּ כְּלַפֵּי מִצְווֹתָיו שֶׁל אָבִי, – אוֹתָהּ הַשְׁפָּעַה רָעָה, אֲנִי אוֹמֵר, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, הֵבִיאָה אוֹתִי לַנּוֹאָל בְּכָל הַמַּעֲשִׂים: עָלִיתִי עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה אֶל חוֹפֵי אַפְרִיקָה, אוֹ כְּפִי שֶׁסַּפָּנֵינוּ אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹנָם הַגַּסָּה – יָצָאתִי לְמַסָּע לְגִינֵיאָה.

לַאֲסוֹנִי הַגָּדוֹל לֹא נִשְׂכַּרְתִּי לְשָׁרֵת כְּסַפָּן בְּכָל הַרְפַּתְקָאוֹתַי אֵלֶּה. אָמְנָם, עַל יְדֵי כָּךְ הָיִיתִי נֶאֱלָץ לַעֲבֹד יוֹתֵר מִן הָרָגִיל, אֶלָּא שֶׁבְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת הָיִיתִי לוֹמֵד אֶת חוֹבוֹתָיו וּמְלַאכְתוֹ שֶׁל הַסַּפָּן, וּמַגִּיעַ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן לְדַרְגַּת חוֹבֵל, סְגַן רַב־חוֹבֵל וְשֶׁמָּא רַב־חוֹבֵל. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁנִּגְזַר עָלַי לִבְחֹר בָּרָע, בָּחַרְתִּי בּוֹ גַּם הַפַּעַם. לְפִי שֶׁהָיָה כֶּסֶף בְּכִיסִי וּמַלְבּוּשַׁי נָאִים, נָהַגְתִּי לָצֵאת לַמַּסָּע כְּאָדוֹן לְכָל דָּבָר, וְעַל כֵּן לֹא נִתְּנָה לִי כָּל מְלָאכָה בָּאֳנִיָּה וְלֹא לָמַדְתִּי מְאוּמָה.

רֵאשִׁית כָּל שִׂחֲקָה לִי הַשָּׁעָה לָבוֹא בְּחֶבְרָה טוֹבָה בְּלוֹנְדוֹן, וְלֹא בְּכָל עֵת יִקְרֶה כֵּן לְבַחוּרִים פְּרוּעִים וְאוֹבְדֵי־דֶרֶךְ כָּמוֹנִי. עַל הָרֹב אֵין הַשָּׂטָן פּוֹסֵחַ עֲלֵיהֶם וְטוֹמֵן לָהֶם פַּח מִיָּד. לֹא כֵן קָרָה לִי. הִתְוַדַּעְתִּי אֶל רַב־חוֹבֵל שֶׁבִּקֵּר בְּחוֹף גִּינֵיאָה וְאָמַר לָשׁוּב וְלָצֵאת לְשָׁם, לְאַחַר הַצְלָחָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת. אֵין זֹאת כִּי הָיוּ הֲלִיכוֹתַי נְעִימוֹת, שֶׁכֵּן יָשַׁר שִׂיחִי וְשִׂיגִי בְּעֵינָיו, וּבְשָׁמְעוֹ שֶׁבְּדַעְתִּי לִרְאוֹת אַרְצוֹת תֵּבֵל, הִצִּיעַ לִי לָצֵאת לְמַסָּע עִמּוֹ בְּלִי לְשַׁלֵּם אֶת הוֹצְאוֹת־הַדֶּרֶךְ כְּלָל: יְדִידוֹ אֶהְיֶה וְאֶאֱרַח עִמּוֹ לִסְעֻדּוֹתָיו. אִם רְצוֹנִי לָקַחַת סְחוֹרָה עִמִּי, יִהְיוּ כָּל הָרְוָחִים לִי. אֶפְשָׁר תָּאִיר לִי הַהַצְלָחָה פָּנִים.

קִבַּלְתִּי אֶת הַהַצָּעָה, קָשַׁרְתִּי יְדִידוּת עִם רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהָיָה אִישׁ יָשָׁר וְכֵן, וְיָצָאתִי עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ כְּשֶׁכַּמּוּת קְטַנָּה שֶׁל סְחוֹרָה עִמִּי. וּמֵאַחַר שֶׁיְּדִידִי רַב־הַחוֹבֵל לֹא בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ כָּל טוֹבַת־הֲנָאָה מִמִּסְחָרִי, עָשִׂיתִי מִקָּח טוֹב. לָקַחְתִּי עִמִּי צַעֲצוּעִים וְחֶפְצֵי־הֶבֶל, לְפִי עֲצָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁמְּחִירָם אַרְבָּעִים לִירָה. סְכוּם זֶה הִשַּׂגְתִּי בְּעֶזְרַת כַּמָּה מִקְּרוֹבַי שֶׁעָמַדְתִּי עִמָּם בְּקֶשֶׁר־מִכְתָּבִים, וְסָבוּרְנִי, כִּי הֵם שִׁדְּלוּ אֶת אָבִי, וּמִכָּל מָקוֹם אֶת אִמִּי, לִתְרֹם לַפָּחוֹת תְּרוּמָה זוֹ לְרֵאשִׁית עֲסָקַי.

נִתַּן לוֹמַר, כִּי הָיָה זֶה הַמַּסָּע הַיָּחִיד בְּכָל הַרְפַּתְקָאוֹתַי שֶׁהֻכְתַּר בְּהַצְלָחָה, וְעָלָיו אֲנִי חַיָּב תּוֹדָה לְיָשְׁרוֹ וּלְכֵנוּתוֹ שֶׁל יְדִידִי רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ רָכַשְתִּי יְדִיעָה טוֹבָה בְּמָתֵמָטִיקָה וּבִכְלָלֵי הַנִּוּוּט, לָמַדְתִּי לְחַשֵּׁב אֶת מַהֲלַךְ הָאֳנִיָּה, לְהִתְמַצֵּא בַּמֶּרְחָב, בְּקִצּוּר, לָדַעַת כַּמָּה מִן הָעִנְיָנִים שֶׁסַּפָּן חַיָּב לְדַעְתָּם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁנֶּהֱנָה לְלַמְדַנִי, נֶהֱנֵיתִי מִן הַלִּמּוּד. דִּבּוּר אֶחָד, בְּמַסָּע זֶה נַעֲשֵׂיתִי סַפָּן וְסוֹחֵר כְּאֶחָד. תְּמוּרַת סְחוֹרָתִי הֵבֵאתִי עִמִּי בְּשׁוּבִי חָמֵשׁ לִיטְרָאוֹת וְתֵשַׁע אוֹקִיּוֹת עָפְרַת־זָהָב, שֶׁמְּכַרְתִּיהָ בְּלוֹנְדוֹן בְּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִירָה, בְּקֵרוּב. פִּדְיוֹן זֶה נָתַן בְּלִבִּי שְׁאִיפוֹת מֵעֲתִּירוֹת, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר חָתְמוּ אֶת אָבְדָנִי.

אֶלָּא שֶׁגַּם בְּמַסָּע זֶה יָדַעְתִּי צָרוֹת, שֶׁכֵּן חָלִיתִי לְלֹא הֲפוּגָה בְּקַדַּחַת טְרוֹפִּית עַזָּה, בִּגְלַל הַחֹם שֶׁאֵין לַעֲמֹד בּוֹ. עִקָּר סַחְרֵנוּ נֶעֱרַךְ בַּחוֹף, בֵּין הַמַּעֲלָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שֶׁל הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי לְבֵין קַו־הַמַּשְׁוֶה.

קבוצה ב' PDF עמ' 21.png

וְכָךְ נַעֲשֵׂיתִי סוֹחֵר הַיּוֹרֵד לְגִינֵיאָה. לְרֹעַ מַזָּלִי, מֵת יְדִידִי לְאַחַר שׁוּבֵנוּ, וּמִשֶּׁגָּמַרְתִּי אֹמֶר לָשׁוּב לְגִינֵיאָה, יָרַדְתִּי בְּאוֹתָהּ אֳנִיָּה, שֶׁמְּפַקְּדָהּ עַתָּה מִי שֶׁהָיָה סְגָן רַב־הַחוֹבֵל בַּמַּסָּע הַקּוֹדֶם. מִיָּמָיו לֹא יָדַע אָדָם מַסָּע אֻמְלָל כְּמַסָּע זֶה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי עִמִּי אֶלָּא כְּמֵאָה לִירָה מֵהוֹנִי שֶׁזָּכִיתִי בּוֹ מִקָּרוֹב, וְאֶת שְׁאָר הַמָּאתַיִם הִנַּחְתִּי בִּידֵי אַלְמָנַת יְדִידַי, שֶׁנָּהֲגָה בִּי בְּיֹשֶׁר רַב, יָרְדוּ עָלַי אֲסוֹנוֹת גְּדוֹלִים בְּמַסָּע זֶה. וְכָךְ נִפְתְּחָה הֲרָעָה: אֳנִיָּתֵנוּ עָשְׂתָה דָּרְכָּהּ אֶל הָאִיִּים הַקֵּנָּרִיִּים, אוֹ לְשֵׁם דִּיּוּק, בֵּין הָאִיִּים הַלָּלוּ וְחוֹף אַפְרִיקָה, וּלְפֶתַע נִתְגַּלְּתָה בְּאַפְרוּרִית הַשַּׁחַר עַל יְדֵי אֳנִיַּת־שֹׁד תֻּרְכִּית מִסָּאלֵי, שֶׁפָּתְחָה בִּרְדִיפָה אַחֲרֵינוּ בִּמְלֹא מִפְרָשֶׁיהָ. אַף אָנוּ הֶעֱלֵינוּ מִפְרָשִׂים כְּכָל שֶׁנִּתַּן לִפְרֹשׂ עַל מוֹטוֹת־הַתְּרָנִים וְהַתְּרָנִים, כְּדֵי לַהִמָּלֵט. אַךְ מִשֶּׁרָאִינוּ כִּי הַשּׁוֹדְדִים מְהִירִים יוֹתֵר וּבְוַדַּאי יַשִּׂיגוּנוּ בְּעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, נֶעֱרַכְנוּ לִקְרָב. בָּאֳנִיָּתֵנוּ הָיוּ שְׁנֵים־עָשָׂר תּוֹתָחִים, וּבָאֳנִיַּת הַנּוֹכֵל – שְׁמוֹנָה עָשָׂר. בְּשָׁלֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, בְּקֵרוּב, הִשִׂיגוּנוּ הַשּׁוֹדְדִים, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ טָעוּת לֹא קָרְבוּ אֶל יַרְכְּתֵינוּ, כְּפִי שֶׁהִתְכַּוְּנּוּ, אֶלָּא אֶל הַצֵּלַע. הֶעֱבַרְנוּ שְׁמוֹנָה תּוֹתָחִים לְצַד זֶה וְיָרִינוּ בָּהֶם מַטָּח מָלֵא, שֶׁאִלְּצָם לְהִתְרַחֵק לְאַחַר שֶׁהֵשִׁיבוּ לָנוּ אֵשׁ־תּוֹתָחִים בְּלִוְיַת אֵשׁ־רוֹבִים שֶׁל קָרוֹב לְמָאתַיִם אִישׁ שֶׁהָיוּ עַל סִפּוּנָם. אַךְ עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ לָנוּ נִפְגָּעִים וְשׁוּרוֹתֵינוּ נִשְׁאֲרוּ צְמוּדוֹת. הֵם הִתְכּוֹנְנוּ שׁוּב לִתְקֹף, וְאָנוּ – לְהִתְגּוֹנֵן. אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִצְמְדוּ אַל צַלְעֵנוּ הַשְּׁנִיָּה וְהֶעֱלוּ שִׁשִּׁים אִישׁ עַל סִפּוּנֵנוּ, שֶׁהֵחֵלּוּ מְחַבְּלִים בַּסִּפּוּנִים וּמְקַצְּצִים אֶת חַבְלֵי־הַמִּפְרָשִׂים. קִבַּלְנוּ פְּנֵיהֶם בְּאֵשׁ־רוֹבִים, בִּרְמָחִים, הִצַּתְנוּ מוֹקְשִׁים שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וּפַעֲמַיִם גֵּרַשְׁנוּם מִן הַסִּפּוּן. כֵּיוָן שֶׁהַוּצְאָה אֳנִיָּתֵנוּ מִכְּלָל שִׁמּוּשׁ, שְׁלֹשָׁה מֵאֲנָשֵׁינוּ נֶהֶרְגוּ וּשְׁמוֹנָה נִפְצְעוּ – הֲרֵינִי מְקַצֵּר אֶת הַחֵלֶק הֶעָצוּב בְּסִפּוּרֵנוּ – נֶאֱלַצְנוּ לְהִכָּנֵעַ וְהֻסַּעְנוּ כִּשְׁבוּיִים לְסָּאלֵי, שֶׁהוּא נָמָל שֶׁל הַמַּאוּרִים.

מְנַת־חֶלְקִי כָּאן לֹא הָיְתָה אֲיֻמָּה כְּפִי שֶׁחָשַׁשְׁתִּי תְּחִלָּה, שֶׁכֵּן לֹא הֱבִיאוּנִי לִפְנִים הָאָרֶץ אֶל חֲצַר־הַמַּלְכוּת, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ לִשְׁאָר אֲנָשֵׁינוּ, אֶלָּא רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל אֳנִיַּת־הַשּׁוֹדְדִים לְקָחַנִי לְשָׁלָל לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד, מֵאַחַר שֶׁהָיִיתִי צָעִיר וְזָרִיז וְיָשַׁרְתִּי בְּעֵינָיו. תְּמוּרָה מַפְתִּיעָה זוֹ בְּגוֹרָלִי, שֶׁהָפְכָה סוֹחֵר לְעֶבֶד עָלוּב, דִּכְּאַתְנִי עַד עָפָר. עַתָּה נִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל אָבִי כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים אֶהְיֶה אֻמְלָל וְלֹא יִמָּצֵא לִי מוֹשִׁיעַ. דּוֹמֶה הָיָה עָלַי כִּי הִנֵּה נִתְגַּשְּׁמוּ דְּבָרָיו, וְאֵין רַע מִמַּצָּבִי: הָיְתָה בִּי יַד־הַהַשְׁגָּחָה וַהֲרֵינִי אָבוּד לְלֹא תַּקָּנָה. אַךְ אוֹיָה! בְּכָל מְצוּקָתִי זוֹ לֹא טָעַמְתִּי אֶלָּא מִקְצָת מִן הַיִּסּוּרִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִי, כְּפִי שֶׁיִּסְתַּבֵּר מֵהֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר.

כְּשֶׁהֱבִיאַנִי אֲדֹנִי וּמְצַוִּי אֶל בֵּיתוֹ, עָלְתָה בִּי תִּקְוָה כִּי יִקָּחֵנִי עִמּוֹ בְּצֵאתוֹ לַיָּם וְהֶאֱמַנְתִּי כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים יִפֹּל בִּידֵי אֳנִיַּת־מִלְחָמָה סְפָרַדִּית אוֹ פּוֹרְטוּגָלִית, וְכָךְ אֵצֵא לֶחָפְשִׁי. אַךְ עַד מְהֵרָה נִתְבַּדְּתָה תִּקְוָתִי זוֹ. בְּצֵאת אֲדוֹנִי לַיָּם הָיָה מַשְׁאִירֵנִי בַּחוֹף לְטַפֵּל בְּגִנָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת מְלֶאכֶת־הָעֲבָדִים בַּבַּיִת. וְאִלּוּ בְּשׁוּבוֹ הָיָה מְצַוֶּה עָלַי לָגוּר בְּתָאוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הָאֳנִיָּה.

לֹא הִרְהַרְתִּי אֶלָּא בִּבְרִיחָה, וּבְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ עָלַי לְבַצְּעָהּ, וְלֹא מָצָאתִי כָּל פִּתָּרוֹן הַמִּתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת. לֹא הָיָה לִי כָּל סִכּוּי מְאַחַר שֶׁלֹא מָצָאתִי אִישׁ־אֵמוּן, לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַסּוֹד וּלְשַׁתְּפוֹ בַּבְּרִיחָה: לֹא עֶבֶד כָּמוֹנִי, לֹא אַנְגְּלִי, לֹא אִירִי, לֹא סְקוֹטִי. לְבַדִּי הָיִיתִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעֲשַׁעְתִּי תְּכוּפוֹת אֶת נַפְשִׁי בְּרַעְיוֹן זֶה, לֹא מָצָאתִי תּוֹךְ שְׁנָתַיִם כָּל סִכּוּי מְעוֹדֵד לְהַגְשָׁמָתוֹ.

לְאַחֵר שְׁנָתַיִם בָּאָה לְיָדִי הִזְדַּמְּנוּת תְּמוּהָה, שֶׁהֶעֶלְתָה בִּי שׁוּב אֶת הָרָצוֹן לְנַסּוֹת לָצֵאת לַחָפְשִׁי. אֲדוֹנִי שָׁהָה בְּבֵיתוֹ יָתֵר עַל הָרָגִיל וְלֹא הָיָה מַתְקִין אֶת אֳנִיָּתוֹ לְהַפְלָגָה, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי – בִּגְלַל חֶסְרוֹן־כִּיס. אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם בְּשָׁבוּעַ, וּבְמֶזֶג־אֲוִיר נָאֶה אַף יוֹתֵר מִזֶּה, הָיָה נוֹהֵג לָצֵאת בְּסִירַת־הָאֳנִיָּה לַיָּם, לְשֵׁם דַּיִג. תָּמִיד לָקַח עִמּוֹ אוֹתִי וּמַאוּרִי צָעִיר כְּחוֹתְרִים, וְאָנוּ בִּדַּרְנוּהוּ וַאֲנִי אַף הוֹכַחְתִּי אֶת זְרִיזוּתִי בְּדַיִג. וּלְעִתִּים שְׁלָחַנִי בְּחֶבְרַת מַאוּרִי מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהַנַּעַר, מַארֶסְקוֹ, כְּפִי שֶׁכִּנּוּהוּ, לָדוּג בִּשְׁבִילוֹ כְּדֵי סְעֻדָּה.

פַּעַם אַחַת, בְּבֹקֶר רוֹגֵעַ מְאֹד, יָצָאנוּ לָדוּג, וְהִנֵּה עָלָה עֲרָפֶל כָּבֵד; אַף שֶׁלֹּא רָחַקְנוּ מֵהַחוֹף לְמַעְלָה מִמִּיל וָמֶחֱצָה, לֹא רְאִינוּהוּ עוֹד. בְּחָתְרֵנוּ לֹא יָדַעְנוּ אָנָה אָנוּ שָׁטִים, וּלְאַחַר שֶׁחָתַרְנוּ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, גִּלִּינוּ בְּבוֹא הַבֹּקֶר כִּי הִרְחַקְנוּ בַּיָּם בִּמְקוֹם לִקְרַב לַחוֹף, וְהָרֵינוּ בְּמֶרְחַק שִׁשָּׁה מִילִּים מִמֶּנוּ, לַפָּחוֹת. אַף עַל פִּי כֵן, הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לַחוֹף, אִם כִּי בְּעָמָל רַב וּבְסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, שֶׁכֵּן גָּבְרָה הָרוּחַ בַּבֹּקֶר. וּבְעִקָּר הִצִּיק לָנוּ הָרָעָב.

אַךְ אֲדוֹנֵנוּ לָמַד לֶקַח מִן הָאָסוֹן, וְגָמַר אֹמֶר לִנְהֹג לְהַבָּא יֶתֶר־זְהִירוּת וְלֹא לָצֵאת לַיָּם בְּלִי מַצְפֵּן וּמְלַאי־מָזוֹן. לְאַחַר לְכִידַת אֳנִיָּתֵנוּ הִשְׁאִיר לִי אֲדוֹנִי אֶת סִירַת־הַהַצָּלָה שֶׁלָּהּ. עַתָּה צִוָּה עַל הַנַּגָּר שֶׁבָּאֳנִיָּתוֹ, אַף הוּא עֶבֶד אַנְגְּלִי, לִבְנוֹת תָּא קָטָן בְּאֶמְצַע הַסִּירָה הָאֲרֻכָּה, בְּדוֹמֶה לְתָא בְּאַרְבָּה, לְהַתְקִין מֵאַחֲרָיו מְקוֹם עֲמִידָה כְּדֵי לֶאֱחֹז בַּהֶגֶה וְלִמְשֹׁךְ בַּמִּפְרָשׂ הָרָאשִׁי, וּמָקוֹם לִפְנֵי הַתָּא לְאִישׁ אֶחָד אוֹ לִשְׁנַיִם, שֶׁיְּטַפְּלוּ בִּשְׁאָר הַמִּפְרָשִׂים. הַסִּירָה שָׁטָה בְּמִפְרָשׂ־מְשֻׁלָּשׁ, וְהַמּוֹט הַתַּחְתּוֹן שֶׁלּוֹ נִתְלָה מֵעַל לְגַג הַתָּא. הַתָּא הָיָה חַמִים וְנָמוֹךְ, וּבוֹ מָקוֹם לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, לְשֻׁלְחָן וּלְכַמָּה אֲרוֹנוֹת קְטַנִּים לְאִחְסוּן הַצֵּדָה לַדֶּרֶךְ, בַּקְבּוּקֵי הַמַּשְׁקֶה, הַלֶּחֶם, הָאֹרֶז הַקָּפֶה. לְעִתִּים תְּכוּפוֹת יָצָאנוּ לָדוּג בְּסִירָה זוֹ, וּלְפִי שֶׁהָיִיתִי זָרִיז בְּיוֹתֵר בְּדַיִג, לֹא הִפְלִיג אֲדוֹנִי בִּלְעָדַי. פַּעַם אַחַת אָמַר לָצֵאת בַּסִּירָה, לָדוּג אוֹ לְטַיֵּל, בְּחֶבְרַת שְׁלֹשָׁה מַאוּרִים מֵרָמֵי־הַמַּעֲלָה שֶׁבַּמָּקוֹם, וּלְקַבָּלַת פְּנֵיהֶם עָשָׂה הֲכָנוֹת מְיֻחָדוֹת. עַל כֵּן שָׁלַח לַסִּירָה מִבְּעוֹד עֶרֶב מְלַאי־מָזוֹן הַגָּדוֹל מִן הָרָגִיל. כֵּן צִוָּה עָלַי לְהָכִין אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרוֹבִים שֶׁהָיוּ בָּאֳנִיָּה וּמְלַאי אֲבַק־שְׁרֵפָה וְרֶסֶס־עוֹפֶרֶת. שֶׁכֵּן תִּכַּנּוּ גַּם צַיִד מִלְּבַד הַדַּיִג.

הֲכִינוֹתִי הַכֹּל כִּפְקֻדָּתוֹ וּלְמָחֳרָת הַבֹּקֶר חִכִּיתִי בַּסִּירָה, שֶׁהָיְתָה רְחוּצָה יָפֶה, דִּגְלָהּ וְנִסֶּיהָ פְּרוּשִׂים, וְהַכֹּל מוּכָן לְקַבָּלַת פְּנֵי הָאוֹרְחִים. אַךְ מִיַּד בָּא אֲדוֹנִי לְבַדּוֹ וְאָמַר כִּי אוֹרְחָיו דָּחוּ אֶת בִּקּוּרָם בִּגְלַל אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁעָלָה לְפֶתַע, וְצִוָּה עָלַי, עַל הָאִישׁ וְעַל הַנַּעַר לָצֵאת וְלָדוּג מְעַט, כָּרָגִיל, שֶׁכֵּן יְדִידָיו סוֹעֲדִים בְּבֵיתוֹ; וּכְשֶׁנָּצוּד קְצָת דָּגָה, עָלַי לַשׁוּב וּלְהֲבִיאָהּ לְבֵיתוֹ; אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת כִּפְקֻדָּתוֹ. בְּרֶגַע זֶה נִצְנֵץ רַעְיוֹן הַשִּׁחְרוּר בְּדַעְתִּי, שֶׁכֵּן עַתָּה סְפִינָה קְטַנָּה בִּרְשׁוּתִי. כְּשֶׁהָלַךְ אֲדוֹנִי הִתְחַלְתִּי בַּהֲכָנוֹת, לֹא לְדַיִג אֶלָּא לְמַסַּע. אָמְנָם לֹא יָדַעְתִּי אָנָה אַפְלִיג, וְאַף לֹא הִרְהַרְתִּי בָּזֶה. כָּל דֶּרֶךְ תִּישַׁר בְּעֵינַי, וּבִלְבַד שֶׁאֶמָּלֵט מִכָּאן.

תַּחְבּוּלָתִי הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַמַּאוּרִי שֶׁיָּבִיא מְזוֹנוֹת נוֹסָפִים לַסִּירָה: אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי אַל לָנוּ לִסְמֹךְ עַל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ. אָמַר לִי, כִּי אֱמֶת בְּפִי. עַל כֵּן הֵבִיא לַסִּירָה סַל גָּדוֹל מָלֵא צְנִימֵי־לֶחֶם מִן הַסּוּג הַמְּקוֹמִי וּשְׁלֹשָׁה כַּדִים מֵי־שְׁתִיָּה. יָדַעְתִּי אֶת מְקוֹם הַתֵּבָה בָּהּ שְׁמוּרִים יֵינוֹתָיו שֶׁל אֲדוֹנִי, וּלְפִי הַתָּוִיּוֹת רָאִיתִי כִּי נִלְקְחוּ מִסְּפִינָה אַנְגְּלִית. וּבְעוֹד הַמַּאוּרִי מִתְמַהְמֵהַּ בַּחוֹף הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַבַּקְבּוּקִים וְעֲרַכְתִּים בַּסִּירָה, כְּאִלּוּ הוּכְנוּ כָּאן קֹדֶם לָכֵן בִּשְׁבִיל אֲדוֹנֵנוּ. מִלְּבַד זֹאת הֵבֵאתִי לַסִּירָה גּוּשׁ דּוֹנַג, כַּחֲמִשִּׁים לִיטְרָה מִשְׁקָלוֹ, פְּקַעַת שֶׁל מְשִׁיחָה, גַּרְזֶן, מַשּׁוֹר וּפַטִּישׁ. כָּל זֶה הֵבִיא לָנוּ אַחַר כָּךְ תּוֹעֶלֶת מְרֻבָּה, בְּעִקָּר הַדּוֹנַג, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת נֵרוֹת. עוֹד פַּח טָמַנְתִּי לוֹ וְהוּא נָפַל בּוֹ בִּתְמִימוּת. שְׁמוֹ הָיָה יִשְׁמָעֵאל וְהֵם כִּנּוּהוּ מוּלִי אוֹ מֶעלִי. אָמַרְתִּי לוֹ: מֶעלִי, הָרוֹבִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ נִמְצָאִים בַּסִּירָה. אוּלַי תּוּכַל לְהַשִּׂיג מְעַט אֲבַק־שְׁרֵפָה וְרֶסֶס? אֶפְשָׁר נַצְלִיחַ לָצוּד כַמָה אַלקַאמִי [עוֹף מֵעֵין הַחַרְטוֹמָן שֶׁלָּנוּ] לְמַעֲנֵנוּ, וְיוֹדֵעַ אֲנִי כִּי מַחְסָן־הַתַּחְמֹשֶׁת הוּא בָּאֳנִיָּה". “כֵּן”, עָנָה מֶעלִי, “אָבִיא קְצָת תַּחְמֹשֶׁת”. וְאָכֵן הֵבִיא שַׂקִּיק־עוֹר וּבוֹ כְּלִיטְרָה וָחֵצִי אֲבַק־שְׁרֵפָה, וְאֶפְשָׁר יוֹתֵר מִזֶּה, וְשַׂקִּיק שֵׁנִי וּבוֹ רֶסֶס, חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ לִיטְרָאוֹת, וּקְצָת כַּדּוּרִים, וְכָל זֶה הִנִּיחַ בַּסִּירָה. אוֹתָהּ שָׁעָה מָצָאתִי מְעַט אֲבַק־שְׁרֵפָה בְּתָאוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ, וּשְׁפַכְתִּיו לְאַחַד הַבַּקְבּוּקִים, לְאַחַר שֶׁהֵרַקְתִּי אֶת הַיַּיִן שֶׁנּוֹתָר בּוֹ לְבַקְבּוּק אַחֵר. מְצֻיָּדִים יָפֶה לְמַסָּע יָצָאנוּ אֶת הַנָּמָל, לָדוּג. שׁוֹמְרֵי הַמִּגְדָּל שֶׁבְּפֶתַחהַנָּמָל הִכִּירוּנוּ, וְלֹא שָׂמוּ לֵב אֵלֵינוּ. כְּשֶׁרָחַקְנוּ כְּדֵי מִיל וָמַעְלָה מִן הַנָּמָל הִשְׁפַּלְנוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ וּפָתַחְנוּ בְּדַיִג. הָרוּחַ נָשְׁבָה מִצָּפוֹן־צְפוֹן־מִזְרָח, שֶׁלֹא כִּרְצוֹנִי. אִלּוּ נָשְׁבָה מִן הַדָּרוֹם וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי מַגִּיעַ לְחוֹפֵי סְפָרַד, וּלְכָל הַפָּחוֹת לְמִפְרָץ קָאדִיס. אֶלָּא שֶׁגָּמַרְתִּי אֹמֶר, כִּי תִּהְיֶה הָרוּחַ אֲשֶׁר תִּהְיֶה, אַפְלִיג מִמָּקוֹם אָיֹם זֶה, וְאַנִּיחַ אֶת הַשְּׁאָר בִּידֵי הַגּוֹרָל.

לְאַחַר שֶׁדַּגְנוּ זְמַן מַה וְלֹא צַדְנוּ מְאוּמָה – כְּשֶׁהָיָה דָּג נוֹגֵס בַּקֶרֶס לֹא הֶעֱלֵיתִיו בְּכַוָּנָה – אָמַרְתִּי לְמַאוּרִי: “לֹא נַצְלִיחַ כָּאן, וְלֹא נְשָׁרֵת יָפֶה אֶת אֲדוֹנֵנוּ. עָלֵינוּ לְהַפְלִיג הָלְאָה”. הוּא לֹא חֲשָׁד בִּי וְהִסְכִּים, וּלְפִי שֶׁעָמַד בְּחַרְטוֹם הַסִּירָה הֶעֱלָה אֶת הַמְּפָרְשִׁים. אֲנִי הֶחֱזַקְתִּי בַּהֶגֶה וְהִרְחַקְתִּי לְהַפְלִיג עוֹד שְׁלֹשָׁה מִילִּים, וְאָז עָצַרְתִּי אֶת הַסִּירָה, כְּמִתְכַּוֵּן לָדוּג. נָתַתִּי אֶת הַהֶגֶה בִּידֵי הַנַּעַר, פָּסַעְתִּי קָדִימָה אֶל הַמַּאוּרִי, רָכַנְתִּי מֵאֲחוֹרָיו כִּמְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ, תְּפַסְתִּיו בֵּין רַגְלָיו, וּבִתְנוּעַת־פֶּתַע הֵטַלְתִּיו הַיַּמָּה. מִיַּד צָף וְעָלָה, שֶׁכֵּן הָיָה שׂוֹחֶה כִּפְקָק שֶׁל שַׁעַם, קָרָא אֵלַי וְהִתְחַנֵּן לְהַעֲלוֹתוֹ לַסִּירָה, וְהוּא יַסְכִּים לָלֶכֶת אַחֲרַי לְקַצְוֵי־עוֹלָם. הוּא שָׂחָה אַחֲרַי בִּמְהִירוּת רַבָּה וְהָיָה עָשׂוּי לְהַשִּׂיגֵנִי עַל נְקַלָּה, מִכֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ נָשְׁבָה חֲרִישִׁית.

קבוצה ב' PDF עמ' 25.png

עַל כֵּן נִכְנַסְתִּי לַתָּא, לָקַחְתִּי רוֹבֵה־צַיִד, כִּוַּנְתִּיו אֵלָיו וְאָמַרְתִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשִׂיתִי לוֹ כָּל רָעָה, וְאִם יַנִּיחַ לִי, לֹא אֶעֱשֶׂה לוֹ כָּל רָעָה. “אַתָּה שַׂחְיָן טוֹב לְמַדַּי”, אָמַרְתִּי לוֹ, “וְתַגִּיעַ לַחוֹף, וְאִלּוּ הַיָּם רוֹגֵעַ. שְׂחֵה בְּשָׁלוֹם לַחוֹף וְלֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל רַע. אַךְ אִם תִּקְרַב אֶל הַסִּירָה אִירֶה בְּרֹאשְׁךָ, כִּי הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לַחָפְשִׁי”. הָפַךְ הַמַּאוּרִי פָּנָיו וְשָׂחָה כְּלַפֵּי הַחוֹף, וַאֲנִי לֹא פִּקְפַּקְתִּי שֶׁיַּגִּיעַ בְּקַלּוּת, לְפִי שֶׁהָיָה שַׂחְיָן מְעֻלֶּה.

יָכֹלְתִּי לְהַטִּיל לַיָּם אֶת הַנַּעַר וְלָקַחַת אֶת הַמַּאוּרִי עִמִּי, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְאֵמוּן. כְּשֶׁהִתְרַחֵק הַמַּאוּרִי פָּנִיתִי אֶל הַנַּעַר, שֶׁכִּנּוּיוֹ קְסוּרִי, וְאָמַרְתִּי: “קְסוּרִי, אִם תִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנִים אַעֲלֶּה אוֹתָךְ לִגְדֻלָּה, וְאִם לֹא תַּחֲלִיק בְּיָדְךָ עַל פָּנֶיךָ לְאוֹת נֶאֱמָנוּתְךָ לִי, זֹאת אוֹמֶרֶת, תִּשָּׁבַע בִּזְקַן הַנָּבִיא וְאָבִיו, אֵאָלֵץ לְהַטִּיל גַּם אוֹתְךָ הַיַּמָּה”. חִיֵּךְ הַנַּעַר לְעֻמָּתִי וּדְבָרָיו כֹּה תַּמִּים, עַד שֶׁלֹּא פִּקְפַּקְתִּי בָּהֶם כְּלָל. הוּא נִשְׁבַּע לִשְׁמֹר לִי אֱמוּנִים וְלָלֶכֶת אַחֲרַי לְקַצְוֵי־עוֹלָם.

קבוצה ב' PDF עמ' 26.png

כָּל עוֹד רָאִיתִי אֶת הַמַּאוּרִי הַשּׂוֹחֶה הִגִּיתִי אֶת הַסִּירָה לְלֵב יָם, מוּל הָרוּחַ, כְּדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּ רוֹדְפַי כִּי יָצָאתִי אֶל מְצָרֵי גִּבְּרַלְטָר (וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה וַדַּאי כָּל אָדָם שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ). מִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת כִּי הִפְלַגְנוּ דָּרוֹמָה אֶל הַחוֹף הַבַּרְבָּרִי מַמָּשׁ. הֲלֹא יַקִּיפוּנוּ בְּדוּגִיּוֹתֵיהֶם עֵדוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל כּוּשִׁים וְיַהַרְגוּנוּ; וּלְעוֹלָם לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת בַּחוֹף, אִם נִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, מִפְּנֵי שֶׁנִּטָּרֵף עַל יְדֵי חַיּוֹת־פֶּרֶא אוֹ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים יוֹתֵר, מִמִּין הָאָדָם.

אַךְ כְּשֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם שִׁנִּיתִי אֶת הַמַּהֲלָךְ וְהִגִּיתִי דָּרוֹמָה אַגַּב נְטִיָּה קַלָּה מִזְרָחָה, כְּדֵי לֹא לְהַרְחִיק מִן הַחוֹף. כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה לְמַדַּי וְהַיָּם חָלָק וְרוֹגֵעַ, הִפְלַגְתִּי יָפֶה, וְסָבוּרְנִי כִּי לְמָחֳרָת, בְּשָׁלֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁרָאִיתִי יַבָּשָׁה לָרִאשׁוֹנָה, נִמְצֵאתִי כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִים דָּרוֹמָה מִסָּאלֵי, מִחוּץ לִתְחוּם שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל שׂוּלְטַן מָרוֹקוֹ, אוֹ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל כָּל מֶלֶךְ אַחֵר, שֶׁכֵּן לֹא רָאִינוּ נֶפֶשׁ חַיָּה.

קבוצה ב' PDF עמ' 27.png

אַךְ אֵימַת הַמַּאוּרִים וְהַחֲשָׁשׁ הָאָיֹם לִנְפֹּל שׁוּב בִּידֵיהֶם לֹא הִנִּיחוּ לִי לַעֲצֹר, אוֹ לַעֲלוֹת בַּחוֹף, אוֹ לְהָטִיל עֹגֶן. כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ הַטּוֹבָה הוֹסִיפָה לְנַשֵּׁב, הִפְלַגְתִּי כָּךְ חֲמִשָּׁה יָמִים. ומִשֶּׁסָּטְתָה הָרוּחַ דָּרוֹמָה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי גַּם אִם רָדְפוּ אַחֲרַי אֳנִיּוֹת כָּלְשֶׁהֵן, כְּבָר אָמְרוּ נוֹאָשׁ, וְעַל כֵּן הֵעַזְתִּי לִקְרַב לַחוֹף וְהֵטַלְתִּי עֹגֶן בְּשִׁפְכּוֹ שֶׁל נָהָר קָטָן. לֹא יָדַעְתִּי שְׁמוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ, מַה הָרֹחַב, אֵיזוֹהִי הָאָרֶץ וּמִי הָעָם הַיּוֹשֵׁב כָּאן. לֹא רָאִיתִי אֲנָשִׁים וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹתָם. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא לְהִצְטַיֵּד בְּמֵי־שְׁתִיָּה. נִכְנַסְנוּ לִלְשׁוֹן־יָם זוֹ עִם רֶדֶת עֶרֶב, וְהֶחְלַטְנוּ לִשְׂחוֹת אֶל הַחוֹף בְּבוֹא הַחֲשֵׁכָה, כְּדֵי לָתוּר אֶת הָאָרֶץ. אַךְ בְּבוֹא הַחֲשֵׁכָה שָׁמַעְנוּ שָׁאוֹן אָיֹם כָּל כָּךְ שֶׁל חַיּוֹת־פֶּרֶא נוֹבְחוֹת, שׁוֹאֲגוֹת וּמְיַבְּבוֹת, שֶׁטִּיבָן לֹא יָדַעְנוּ, עַד שֶׁכִּמְעט יָצְאָה נַפְשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן מִפַּחַד וְהוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לֹא לַעֲלוֹת בַּחוֹף בְּטֶרֶם אוֹר. "כֵּן, קְסוּרִי ", אָמַרְתִּי לוֹ, “לֹא אֶעֱלֶה, אַךְ יִתָּכֵן כִּי בַּיּוֹם נִרְאֶה שָׁם אֲנָשִׁים, שֶׁפְּגִיעָתָם רָעָה כִּפְגִיעַת הָאֲרָיוֹת הַלָּלוּ”. “אָז נִתֵּן בָּהֶם יְרִי וְנַעֲשֶׂה אוֹתָם לִבְרֹחַ”, אָמַר קְסוּרִי וְצָחַק. לָשׁוֹן אַנְגְּלִית זוֹ לָמַד מִשִּׂיחוֹתָיו עִמָּנוּ, הָעֲבָדִים. שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעַר מְאֻשָּׁשׁ, וּכְדֵי לְקַיֵּם אֶת מַצַּב־רוּחוֹ זֶה כִּבַּדְתִּיו בִּלְגִימָה מִבַּקְבּוּקָיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ. כִּכְלוֹת הַכֹּל הָיְתָה עֲצַת קְסוּרִי טוֹבָה, עַל כֵּן עָשִׂיתִי אֶת רְצוֹנוֹ. הִשְׁלַכְנוּ אֶת עָגְנֵנוּ הַקָּטָן וּבִלִּינוּ בְּשֶׁקֶט אֶת הַלַּיְלָה. אָמַרְתִּי “בְּשֶׁקֶט”, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא עָצַמְנוּ עַיִן. לְאַחַר שְׁתַּיִּם שָׁלשׁ שָׁעוֹת רָאִינוּ יְצוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד מִמִּינִים שׁוֹנִים(לֹא יָדַעְנוּ לְקָרְאָם בְּשֵׁם) יוֹרְדִים לַחוֹף, מְזַנְּקִים לַמַּיִם, מִשְׁתַּכְשְׁכִים וְרוֹחֲצִים כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג עַל הַצִּנָּה. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי שְׁאָגוֹת וּצְרִיחוֹת מְאוּסוֹת כָּל כָּךְ.

נוֹרָא הָיָה פַּחְדּוֹ שֶׁל קְסוּרִי, וְאָכֵן נִבְהַלְתִּי גַּם אֲנִי. אַךְ פַּחְדֵּנוּ נִתְעַצֵּם כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת אַחַת הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה שׂוֹחָה לְעֵבֶר סִירָתֵנוּ. לֹא יָכֹלְנוּ לִרְאוֹתָהּ, אַךְ לְפִי נְשִׁיפוֹתֶיהָ יָדַעְנוּ כִּי חַיָּה גְּדוֹלָה, טוֹרֶפֶת, נִפְלֶצֶת הִיא. קְסוּרִי אָמַר כִּי אֲרִי הוּא, וְיִתָּכֵן כִּי צָדַק. עַתָּה קָרָא אֵלַי הַמִּסְכֵּן, כִּי עָלֵינוּ לְהַעֲלוֹת עֹגֶן וּלְהִסְתַּלֵּק. “לֹא, קְסוּרִי”, אָמַרְתִּי, “נוּכַל לְשַׁחְרֵר אֶת כָּל הֶעָבוֹת וּלְהַרְחִיק בַּיָּם, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּנוּ כֹּה רָחוֹק”. עוֹד אֲנִי מְדַבֵּר וְהִנֵּה קָרְבָה הַחַיָּה לְמֶרְחַק שְׁנֵי מְשׁוֹטִים מִן הַסִּירָה. נִבְהַלְתִּי מְעַט אַךְ מִיַּד נִכְנַסְתִּי לַתָּא, הוֹצֵאתִי רוֹבֶה וְיָרִיתִי בָּהּ. מִיָּד הָפְכָה הַחַיָּה פָּנֶיהָ וְחָזְרָה לַחוֹף.

אֵין לְתָאֵר אֶת הַשָּׁאוֹן הָאָיֹם, וְאֶת הַשְּׁאָגוֹת וְהַזְּעָקוֹת הַמַּחֲרִידוֹת בַּחוֹף וְהַרְחֵק יוֹתֵר, בַּיַּבֶּשֶׁת, שֶׁנִּתְעוֹרֵרוּ לְקוֹל הַיְּרִיָּה. מִכָּךְ נִתַּן לִי לְהַסִּיק, כִּי חַיּוֹת אֵלּוּ לֹא שָׁמְעוּ מֵעוֹלָם יְרִיַּת־רוֹבֶה. נוֹכַחְתִּי שֶׁאֵין לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף בַּלַּיְלָה, וְאֵיךְ לַעֲלוֹת עָלָיו בַּיּוֹם – הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. נְפִילָה בִּידֵיהֶם שֶׁל פְּרָאִים כָּלְשֶׁהֵם כָּמוֹהָ כִּנְפִילָה בְּצִפָּרְנֵי הָאֲרִי אוֹ הַנָּמֵר. חוֹשְׁשִׁים הָיִינוּ מִזֶּה אַף מִזֶּה. אֶלָּא שֶׁבֵּין כֹּה וָכֹה נֵאָלֵץ לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ כְּדֵי לִשְׁאֹב מֵי־שְׁתִיָּה, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹתְרָה טִפָּה בְּכַדֵּינוּ. הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה מָתַי לַעֲלוֹת וְאֵיפֹה. אָמַר קְסוּרִי, שֶׁאִם אַנִּיחַ לוֹ לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף כְּשֶׁאֶחָד הַכַּדִים בְּיָדָיו, יְגַלֶּה אֶת מְקוֹר הַמַּיִם, אִם אַךְ יֵשׁ מַיִם שָׁם, וְיָבִיא מְלֹא הַכַּד. שְׁאַלְתִּיו לָמָּה יֵלֵךְ הוּא וְלֹא אֲנִי, וְלָמָּה לֹא יִשָּׁאֵר בַּסִּירָה. עָנָה לִי הַנַּעַר בְּרֶגֶשׁ רַב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהֵעִיר אֶת אַהֲבָתִי אֵלָיו. הוּא אָמַר: “אִם בָּא פֶּרֶא־אָדָם הוּא אוֹכֵל אוֹתִי, אַתָּה בּוֹרֵחַ”. “טוֹב, קְסוּרִי”, אָמַרְתִּי, “נֵלֵךְ שְׁנֵינוּ, וְאִם יָבוֹאוּ הַפְּרָאִים נַהַרְגֵם וְלֹא נֵאָכֵל שְׁנֵינוּ”. נָתַתִּי לַנַּעַר מִן הַצְּנִימִים וּלְגִימַת־יַיִן מֵאוֹצָרוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי בּוֹ. קֵרַבְנוּ אֶת הַסִּירָה לַחוֹף כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁנִּרְאָה לָנוּ, וְלֹא לָקַחְנוּ עִמָּנּו אֶלָּא אֶת רוֹבֵינוּ וּשְׁנֵי כַּדִּים.

קבוצה ב' PDF עמ' 29.png

לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַרְחִיק לֶכֶת עַד שֶׁתֵּעָלֵם הַסִּירָה מֵעֵינֵינוּ, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ בְּמוֹרַד הַנָּהָר הַפְּרָאִים בְּדוּגִיּוֹתֵיהֶם. אַךְ הַנַּעַר גִּלָּה עֵמֶק בְּמֶרְחַק מִיל אֶחָד וְיָצָא לְשָׁם. מִיָּד רְאִיתִיו חוֹזֵר בְּרִיצָה אֵלַי. חָשַׁבְתִּי כִּי פֶּרֶא רָדַף אַחֲרָיו, אוֹ שֶׁנִּבְהַל מִפְּנֵי חַיַּת־טֶרֶף, עַל כֵּן רַצְתִּי לִקְרָאתוֹ כְּדֵי לְחַלְּצוֹ. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ תָּלוּי עַל שִׁכְמוֹ: הָיְתָה זוֹ חַיָּה שֶׁנּוֹרְתָה עַל יָדוֹ, הַדּוֹמָה לְאַרְנֶבֶת אַךְ שׁוֹנָה בְּצִבְעָהּ וְאַף רַגְלֶיהָ אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר. שָׂמַחְנוּ מְאֹד וְגַם טַעַם הַבָּשָׂר עָרַב לְחִכֵּנוּ. אַךְ בְּעִקָּר שָׂמַח קְסוּרִי לְסַפֵּר לִי, כִּי מָצָא מֵי־שְׁתִיָּה וְלֹא רָאָה פְּרָאִים.

אַחַר כָּךְ נִתְבָּרֵר לָנוּ, כִּי לֹא הָיָה כְּדַאי לִטְרֹחַ בְּחִפּוּשׂ מַיִם. בְּמַעֲלֶה שֶׁפֶךְ־הַנָּהָר בּוֹ עָגַנּוּ הָיוּ הַמַּיִם מְתוּקִים בִּשְׁעַת הַשֶּׁפֶל, וְהַגֵּאוּת אַף לֹא הִרְחִיקָה לַעֲלוֹת בַּנָּהָר.

מִלֵּאנוּ אֶת כַּדֵּינוּ, סָעַדְנוּ לִבֵּנוּ בִּבְשַׂר־הָאַרְנֶבֶת וְהִתְכּוֹנַנּוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ, לְאַחַר שֶׁלֹּא גִּלִּינוּ עִקְבוֹת־אָדָם בְּחֶבֶל אֶרֶץ זֶה. כֵּיוָן שֶׁעָרַכְתִּי מַסָּע אֶל חוֹף זֶה קֹדֶם לָכֵן, יָדַעְתִּי בְּבִטָּחוֹן, כִּי הָאִיִּים הַקַּנָרִיִּים וְאִיֵּי כֵּף וֶרְדֶה אֵינָם מְרֻחָקִים מִן הַיַּבָּשָׁה. אַךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדַי מכְשִׁירִים לִקְבִיעַת הָרֹחַב שֶׁאָנוּ מְצוּיִים בּוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי, וְגַם לֹא זָכַרְתִּי, בְּאֵיזֶה רֹחַב הֵם נִמְצָאִים, נִבְצַר מִמֶּנִּי לָדַעַת אֵיפֹה לְחַפְּשָׂם, וּמָתַי לָצֵאת לִקְרָאתָם לְלֶב־יָם. אִלְמָלֵא תַּקָּלָה זוֹ הָיִיתִי מוֹצֵא אֶת אַחַד הָאִיִּים הָאֵלֶּה עַל נְקַלָּה. קִוִּיתִי, שֶׁאִם אוֹסִיף לָשׁוּט לְאֹרֶךְ הַחוֹף עַד שֶׁאַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹת סַחְרָם שֶׁל הָאַנְגְּלִים, אֶפְגּשׁ בָּאֳנִיּוֹתֵיהֶם הַיּוֹצְאוֹת בִּנְתִיבוֹת מִסְחָרָם הַקְּבוּעוֹת וְהֵן תַּעֲלֶינָה אוֹתָנוּ עַל סִפּוּנָן.

לְפִי מֵיטָב חִשּׁוּבַי, שַׁטְתִּי עַתָּה מוּל הָאָרֶץ הַמִּשְׂתָּרַעַת בֵּין אַרְצוֹתָיו שֶׁל שׂוּלְטַן מָרוֹקוֹ וּבֵין אַרְצוֹת הַכּוּשִׁים, וְהִיא אֶרֶץ שְׁמָמָה וְאֵין יוֹשֵׁב בָּהּ מִלְּבַד חַיּוֹת־הַטֶּרֶף. הַכּוּשִׁים יָצְאוּ מִמֶּנָּה וְהָלְכוּ דָּרוֹמָה מִפַּחַד הַמַּאוּרִים, וְאִלּוּ הַמַּאוּרִים חֲשָׁבוּהָ לְבִלְתִּי־רְאוּיָה לְיִשּׁוּב בִּגְלַל שִׁמְמוֹנָהּ. אֵלֶּה וְאֵלֶּה וִתְּרוּ עָלֶיהָ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, בִּגְלַל הָאֲרָיוֹת, הַנְּמֵרִים וּשְׁאָר חַיּוֹת טוֹרְפוֹת הַשּׁוֹרְצִים כָּאן בַּהֲמוֹנֵיהֶם. הַמַּאוּרִים הָיוּ מְנַצְּלִים אֶת הָאֵזוֹר לְצַיִד בִּלְבַד, וּבָאִים לְכָאן כְּעֵין חַיִל, אַלְפַּיִם אוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַחְדָּיו. וְאָכֵן, מַהֲלַךְ מֵאָה מִילִים בְּחוֹף זֶה רָאִינוּ בַּיּוֹם אֶרֶץ נִרְחֶבֶת וְשׁוֹמֶמֶת, וּבַלַּיְלָה שָׁמַעְנוּ צְוָחוֹת וּשְׁאָגוֹת שֶׁל חַיּוֹת־טֶרֶף.

פַּעֲמַיִם, לְאוֹר הַיּוֹם, דִּמִּיתִי לִרְאוֹת אֶת פִּסְגַּת טֶנֶרִיפֶה שֶׁבָּאִיִּים הַקַּנָרִיִּים, וְרָצוֹן רַב עָלָה בִּי לָצֵאת לַיָּם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשָׁם. אַךְ לְאַחַר שֶׁנִּסִּיתִי פַּעֲמַיִם, אִלְּצוּנִי רוּחוֹת נוֹגְדוֹת לָשׁוּב, מַה גַּם שֶׁהַיָּם רָגַשׁ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי סִירָה קְטַנָּה כְּסִירָתִי. הֶחֱלַטְתִּי לָשׁוּב אֶל תָּכְנִיתִי הָרִאשׁוֹנָה וְלָשׁוּט לְאֹרֶךְ הַחוֹף.

כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים נֶאֱלַצְתִּי לַעֲלוֹת עַל הַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד בְּמֵי־שְׁתִיָּה, לְאַחַר שֶׁעָזַבְנוּ מָקוֹם זֶה. פַּעַם אַחַת, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, הֵטַלְנוּ עֹגֶן לְיַד כֵּף גָּבֹהַּ לְמַדַּי, וּמֵאַחַר שֶׁהֵחֵלָּה הַגֵּאוּת, חִכִּינוּ כְּדֵי לִקְרַב לַחוֹף. קְסוּרִי, שֶׁעֵינָיו מֵיטִיבוֹת לִרְאוֹת מֵעֵינַי, כְּפִי שֶׁנִּתְגַּלָּה, קָרָא לִי חֶרֶשׁ וְאָמַר כִּי מוּטָב לָנוּ לְהַרְחִיק מֵהַחוֹף. “רְאֵה”, אָמַר, “שָׁם רוֹבֵץ מִפְלֶצֶת נוֹרָא בְּמִדְרוֹן הַגִּבְעָה וְיָשֵׁן חָזָק”. הִבַּטְתִּי לַמָּקוֹם שֶׁהִצְבִּיעַ עָלָיו וְאָכֵן רָאִיתִי מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה. הָיָה זֶה אֲרִי גָּדוֹל שֶׁרָבַץ בְּמִדְרוֹן הַחוֹף, בְּצֵל בְּלִיטָה שֶׁל הַגִּבְעָה. " קְסוּרִי “, אָמַרְתִּי, רֵד לַיַּבָּשָׁה וַהֲרֹג אוֹתוֹ”. קְסוּרִי הִבִּיט בִּי בְּפַחַד וְאָמַר: “אֲנִי לַהֲרֹג! הוּא אוֹכֵל אוֹתִי בִּנְשִׁיכָה אֶחָד”.

“בִּנְגִיסָה אַחַת” הִתְכַּוֵּן לוֹמַר. לֹא הוֹסַפְתִּי דָּבָר, רַק צִוִּיתִי עַל הַנַּעַר לֹא לָנוּעַ. לָקַחְתִּי אֶת הַגָּדוֹל בְּרוֹבֵינוּ, שֶׁהָיָה דוֹמֶה בִּמְמַדָּיו לְמוּשְׂקֶט, טְעַנְתִּיו מָנָה יָפָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וּשְׁתֵי חֲתִיכוֹת עוֹפֶרֶת, וְהִנַּחְתִּיו. עַתָּה טָעַנְתִּי בְּרוֹבֶה אַחֵר שְׁנֵי כַּדּוּרִים, וּבַשְּׁלִישִׁי – שְׁלשָׁה הָיוּ בְּיָדֵינוּ – טָעַנְתִּי חֲמִשָּׁה כַּדּוּרִים קְטַנִּים יוֹתֵר. קָלַעְתִּי כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי כְּדֵי לִפְגֹּעַ בַּכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ הוּא רָבַץ כְּשֶׁרַגְלוֹ מוּרֶמֶת מֵעַל לְחָטְמוֹ, וְהָעוֹפֶרֶת פָּגְעָה בָּהּ מֵעַל לַבֶּרֶךְ וְשָׁבְרָה אֶת הָעֶצֶם. תְּחִלָּה הִתְנַעֵר בִּנְהִימָה, אַךְ מִשֶּׁהִרְגִּישׁ בְּרַגְלוֹ הַשְּׁבוּרָה רָבַץ שׁוּב, קָם עַל שָׁלשׁ וּפָלַט אֶת הַנּוֹרָאָה בַּשְּׁאָגוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִיָּמַי. תָּמֵהַּ הָיִיתִי שֶׁלֹּא פָּגַעְתִּי בְּרֹאשׁוֹ. עַל כֵּן לָקַחְתִּי מִיַּד אֶת הָרוֹבֶה הַשֵּׁנִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִיל הָאֲרִי מִסְתַלֵּק, יָרִיתִי, פָּגַעְתִּי בְּרֹאשׁוֹ, וְנֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹתוֹ נוֹפֵל, פּוֹלֵט קוֹלוֹת חֲלוּשִׁים וּמְפַרְכֵּס בְּיִסּוּרֵי־מָוֶת. עַתָּה לָבַשׁ קְסוּרִי עֹז וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיר לוֹ לַעֲלוֹת בַּחוֹף. “טוֹב, רֵד”, אָמַרְתִּי. קָפַץ הַנַּעַר לַמַּיִם, חָתַר בִּזְרוֹעוֹ הָאַחַת כְּשֶׁרוֹבֶה קָטָן בַּשְּׁנִיָּה, וּכְשֶׁקָּרַב לַחַיָּה נָתַן אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה בְּאָזְנָהּ, יָרָה וְשָׂם קֵץ לְפִרְכּוּסֶיהָ.

קבוצה ב' PDF עמ' 31.png

הַשָּׁלָל נָאֶה הָיָה, אַךְ בִּלְתִּי רָאוּי לַאֲכִילָה, וַאֲנִי הִצְטַעַרְתִּי מְאֹד עַל שֶׁהִפְסַדְנוּ שָׁלשׁ מָנוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת בִּקְטִילַת חַיָּה שֶׁאֵין בָּהּ לְהוֹעִיל. אַךְ קְסוּרִי חָמַד לָקַחַת אֵבֶר מֵאֶבְרֵי הָאֲרִי, וּכְשֶׁחָזַרְנוּ לַסִּירָה בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶת הַגַּרְזֶן. “מַה תַּעֲשֶׂה בּוֹ?” שָׁאַלְתִּי. “אֲנִי חוֹתֵךְ רֹאשׁ שֶׁלּוֹ”. אָמַר. אָמְנָם כְּשֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדָיו לַעֲרֹף אוֹתוֹ, קָצַץ כַּפָּה אַחַת וְהֱבִיאָהּ לַסִּירָה. עֲנָקִית הָיְתָה.

אֶלָּא שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי, כִּי עוֹרוֹ שֶׁל הָאֲרִי עָשׂוּי לְהוֹעִיל לָנוּ בְּאַחַד הַיָּמִים, וְעַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לְפָשְׁטוֹ, אִם יַעֲלֶה בּיָדִי. נִגַּשְׁתִּי עִם קְסוּרִי לַמְּלָאכָה, וּמִיַּד נִתְגַּלָּה כִּי הוּא זָרִיז בָּהּ מִמֶּנִּי. וְאָכֵן עָבַר עָלֵינוּ כָּל הַיּוֹם בַּעֲבוֹדָה זוֹ, אַךְ בְּסוֹפוֹ פָּשַׁטְנוּ אֶת הָעוֹר וּפְרַשְׂנוּהוּ עַל גַּג הַתָּא בַּסִּירָה. לְאַחַר יוֹמַיִם יָבַשׁ הָעוֹר בַּשֶּׁמֶשׁ וְשִׁמֵּשׁ לִי לְאַחַר מִכֵּן לְמִשְׁכָּב.

לְאַחַר חֲנָיָה זוֹ הִפְלַגְנוּ לְלֹא הֲפוּגָה דָּרוֹמָה עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר יָמִים, כְּשֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים חִסָּכוֹן רַב בִּמְזוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁהָיוּ פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים, וְלֹא קָרַבְנוּ לַחוֹף אֶלָּא כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד בְּמֵי־שְׁתִיָּה. אָמַרְתִּי לְהַגִּיעַ לְשֶׁפֶךְ הַנְּהָרוֹת גַּמְבָּה אוֹ סֶנֶגָל, אוֹ לְכָל מָקוֹם בִּסְבִיבַת כֵּף וֶרְדֶה, שֶׁבּוֹ קִוִּיתִי לִמְצֹא אֳנִיָּה אֵירוֹפִּית. אִם לֹא אֶפְגּשׁ בָּהּ, לֹא אֵדַע אָנָה לְהַפְלִיג; אוֹ שֶׁאֶמְצָא אֶת הָאִיִּים אוֹ שֶׁאֹבַד בֵּין הַכּוּשִׁים. יָדַעְתִּי, כִּי כָּל הָאֳנִיּוֹת הַיּוֹרְדוֹת לְחוֹף גִּינֵיאָה, אוֹ לִבְרָזִיל, אוֹ לְהוֹדוּ הַמִּזְרָחִית, עוֹבְרוֹת לְיַד כֵּף זֶה אוֹ לְיַד אִיִּים אֵלֶּה. דִּבּוּר אֶחָד, תָּלִיתִי כָּל תִּקְווֹתַי בָּאֳנִיָּה שֶׁתִּזְדַּמֵּן לִי, שֶׁאִם לֹא כֵן – אָמוּת.

כְּשֶׁהוֹסַפְתִּי לְהַפְלִיג כֵּן עֲשָׂרָה יָמִים, נִתְגַּלָּה לִי כִּי הַחוֹף שׁוֹמֵם, וּכְשֶׁחָלַפְנוּ עַל פְּנֵי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת, רָאִינוּ אֲנָשִׁים עוֹמְדִים עַל שְׂפַת הַיָּם וּמִסְתַּכְּלִים בָּנוּ. כֵּן הִבְחַנּוּ שֶׁהֵם שְׁחֹרִים לְגַמְרֵי וַעֲרֻמִּים כִּבְיוֹם הִוָּלְדָם. פַּעַם אַחַת אָמַרְתִּי לַעֲלוֹת לַחוֹף אֲלֵיהֶם, אַךְ קְסוּרִי הָיָה יוֹעֲצִי הַטּוֹב וְאָמַר: “לֹא הוֹלֵךְ, לֹא הוֹלֵךְ”. אַף עַל פִּי כֵן קָרַבְתִּי לַחוֹף כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, וְהֵם רָצוּ כִּבְרַת־דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, כִּמְלַוִּים אֶת הַסִּירָה. רָאִיתִי שֶׁאֵין נֶשֶׁק בִּידֵיהֶם, מִלְּבַד הָאֶחָד שֶׁנָּשָׂא מַקֵּל אָרֹךְ וְדַק. אָמַר לִי קְסוּרִי כִּי רֹמַח הוּא, שֶׁהֵם מֵיטִיבִים לִקְלֹעַ בּוֹ לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים. עַל כֵּן רָחַקְתִּי שׁוּב מִן הַחוֹף, אַךְ דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם בְּסִימָנִים כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי, וּבְעִקָּר עָשִׂיתִי תְּנוּעוֹת שֶׁל אֲכִילָה. הֵם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֶעֱצֹר אֶת סִירָתִי וְאָז יָבִיאוּ לִי בָּשָׂר. עַתָּה הִשְׁפַּלְתִּי אֶת מִפְרָשִׂי כְּדֵי לַעֲמֹד בִּמְקוֹמִי. שְׁנַיִם מֵהֶם רָצוּ לִפְנִים הָאָרֶץ וְשָׁבוּ וְהֵבִיאוּ שְׁנֵי נִתְחֵי בָּשָׂר מְיֻבָּשׁ וּמְעַט גַּרְעִינִים מִפְּרִי יְבוּלָם, וְלֹא יָדַעְנוּ טִיבָם שֶׁל מְזוֹנוֹת אֵלֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְנוּ לְקַבֵּל אֶת הַמָּזוֹן מִידֵיהֶם, לֹא יָדַעְנוּ כֵּיצַד לְקַבְּלוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה בִּרְצוֹנִי לַעֲלוֹת לַחוֹף וְאִלּוּ הֵם פָּחְדוּ מִפָּנֵינוּ, כְּפִי שֶׁפָּחַדְנוּ אָנוּ מִפְּנֵיהֶם. אַךְ הֵם מָצְאוּ מוֹצָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בִּטָּחוֹן לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים: הֵבִיאוּ אֶת הַמָּזוֹן וֶהֱנִיחוּהוּ בַּחוֹף, וְאִלּוּ הֵם עַצְמָם נָסוֹגוּ לְמֶרְחַק מָה, חִכּוּ עַד שֶׁנַּעֲבִיר אֶת הַכֹּל לַסִּירָה, וְשָׁבוּ וְקָרְבוּ אֵלֵינוּ.

הֶחֱוֵינוּ כְּלַפֵּיהֶם אוֹתוֹת תּוֹדָה, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה בְּיָדֵינוּ לְהָשִׁיב לָהֶם כִּגְמוּלָם. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִזְדַּמֵּן לָנוּ לִגְמֹל לָהֶם לְהַפְלִיא. בְּעוֹד אָנוּ שָׁטִים לְיַד הַחוֹף יָרְדוּ מִן הֶהָרִים שְׁתֵּי חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹעֲמוֹת, הָרוֹדְפוֹת זוֹ אֶת זוֹ, כְּפִי שֶׁסָּבַרְנוּ, וְקָרְבוּ לַיָּם. הַאִם זָכָר הוּא הָרוֹדֵף אַחֲרֵי הַנְּקֵבָה, אוֹ מִשְׂחָק אוֹ תִּגְרָה, נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַבְחִין, כְּפִי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אִם חִזָּיוֹן רָגִיל הוּא אוֹ תָּמוּהַּ. דּוֹמֶנִי, כִּי הָיָה זֶה חִזָּיוֹן תָּמוּהַּ. רֵאשִׁית, אֵין דַּרְכָּן שֶׁל חַיּוֹת טוֹרְפוֹת לָצֵאת בַּיּוֹם, וְשֵׁנִית, רָאִינוּ אֶת פַּחְדָּם הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֲנָשִׁים וּבְעִקָּר שֶׁל הַנָּשִׁים. הָאִישׁ בַּעַל הָרֹמַח נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ וְאִלּוּ הַשְּׁאָר נִמְלְטוּ. אַךְ בִּמְרוּצָתָן אֶל הַמַּיִם לֹא שָׂמוּ הַחַיּוֹת לֵב לַכּוּשִׁים, צָלְלוּ בַּיָּם וְשָׂחוּ, כְּאִלּוּ בָּאוּ לִטְבֹּל לַהֲנָאָתָן. לְבַסּוֹף קָרְבָה אַחַת מֵהֶן אֶל הַסִּירָה יוֹתֵר מִשֶּׁשִּׁעַרְתִּי, אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מוּכָן, שֶׁכֵּן טָעַנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה בִּמְלֹא הַמְּהִירוּת וְצִוִּיתִי עַל קְסוּרִי לִטְעֹן אֶת שְׁאָר הָרוֹבִים. כְּשֶׁקָרְבָה אֵלַי כְּדֵי טְוַח־יְרִיָּה יָרִיתִי וּפָגַעְתִּי בְּרֹאשָׁהּ. מִיַּד צָלְלָה בַּמַּיִם, אַךְ שָׁבָה וְעָלְתָה כְּהֶרֶף־עַיִן וְהָיְתָה צוֹלֶלֶת וְצָפָה לְסֵרוּגִין, כְּנֶאֱבֶקֶת עִם הַמָּוֶת. וְאָכֵן נֶאֱבְקָה עִמּוֹ. הִיא שָׂחְתָה לַחוֹף, אֲבָל בִּגְלַל פֶּצַע־הַמָּוֶת וְהַמַּיִם הַחוֹנְקִים אוֹתָהּ, שָׁבְקָה חַיִּים בְּטֶרֶם הִגִּיעָה.

אֵין לְתָאֵר אֶת תִּמְהוֹנָם שֶׁל הַיְּצוּרִים הַמִּסְכֵּנִים לִשְׁאוֹן הָרוֹבֶה וּלְאִשּׁוֹ. כַּמָּה מֵהֶם כִּמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתָם מִפַּחַד וְנָפְלוּ כְּמֵתִים. אַךְ בִּרְאוֹתָם אֶת הַחַיָּה הַצּוֹלֶלֶת בַּמַּיִם וְאֶת רְמִיזוֹתַי הַקּוֹרְאוֹת לָהֶם לִקְרַב לַחוֹף, אִמְּצוּ לִבָּם וּבָאוּ לְחַפֵּשׂ אֶת נִבְלָתָהּ. גִּלִּיתִי אוֹתָהּ עַל פִּי כִּתְמֵי־הַדָּם שֶׁצָּפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כָּרַכְתִּי עָלֶיהָ חֶבֶל, הֵטַלְתִּי אֶת קָצֵהוּ לַכּוּשִׁים וְהֵם גְּרָרוּהָ לַחוֹף. נִתְגַּלָּה כִּי נָמֵר נָדִיר הוּא, נָקוּד לְהַפְלִיא. הַכּוּשִׁים נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם לְאוֹת פְּלִיאָה, בְּלִי לְהַשִּׂיג בַּמֶּה הָרַגְתִּי אֶת הַחַיָּה.

הַחַיָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנִּבְהָלָה מִבְּרַק הָאֵשׁ וּמִשְּׁאוֹן הַיְּרִיָּה, שָׂחְתָה אֶל הַחוֹף וְרָצָה הַיְשֵׁר אֶל הֶהָרִים שֶׁבָּאָה מֵהֶם, וּבִגְלַל הַמֶּרְחָק לֹא עָמַדְתִּי עַל טִיבָה. מִיַּד רָאִיתִי כִּי הַכּוּשִׁים חוֹשְׁקִים בִּבְשַׂר הַנָּמֵר וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לָתֵת לָהֶם אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה. כְּשֶׁרָמַזְתִּי לָהֶם כִּי יִקְּחוּהוּ, הוֹדוּ לִי וְנִגְּשׁוּ לְבִתּוּרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בִּידֵיהֶם סַכִּין, פָּשְׁטוּ אֶת עוֹר הַנָּמֵר בְּמַקֵּל מָשְׁחָז בְּיֶתֶר זְרִיזוּת מִשֶּׁהָיִינוּ מְגַלִּים אָנוּ בְּעֶזְרַת הַסַּכִּין. בִּקְשׁוּ לָתֵת לִי מִן הַבָּשָׂר, אַךְ אֲנִי סֵרַבְתִּי בְּרָמְזִי כִּי מַתְּנָתִי הִיא, וְאִלּוּ בָּעוֹר אֲנִי רוֹצֶה. בְּרָצוֹן נְתָנוּהוּ לִי וְאַף הֵבִיאוּ כַּמּוּת נוֹסֶפֶת שֶׁל מְזוֹנָם, גְּדוֹלָה מִן הַקּוֹדֶמֶת. קִבַּלְתִּי אֶת הַמָּזוֹן אַף שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת טִיבוֹ. עַתָּה רָמַזְתִּי לָהֶם כִּי רְצוֹנִי בְּמַיִם, הוֹשַׁטְתִּי אַחַד מִכַּדַּי כְּשֶׁפִּיו כְּלַפֵּי מַטָּה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ כִּי רֵיק הוּא וְרָאוּי לְמַלְאוֹתוֹ. קָרְאוּ לְאַנְשֵׁיהֶם וּמִיָּד הֵבִיאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים כְּלִי גָדוֹל עָשׂוּי חֹמֶר וְצָרוּף בַּשֶּׁמֶשׁ, כְּפִי הַנִּרְאֶה, וְהִשְׁאִירוּהוּ בַּחוֹף, כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן. שָׁלַחְתִּי אֶת קְסוּרִי לַחוֹף וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל שְׁלשֶׁת הַכַּדִּים שֶׁלִּי. הַנָּשִׁים הָיוּ עֵירֻמּוֹת כָּלִיל, כַּגְּבָרִים.

קבוצה ב' PDF עמ' 34.png

עַתָּה הָיוּ בְּיָדַי מַיִם, שָׁרָשִׁים לְמַאֲכָל וְגַרְעִינִים. נִפְרַדְתִּי מִידִידַי הַכּוּשִׁים וְהִפְלַגְתִּי שׁוּב כְּאַחַד־עָשָׂר יָמִים בְּלִי לִקְרַב לַחוֹף. וְהִנֵּה רָאִיתִי, בְּמֶרְחַק שְׁנֵים־עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר מִילִים לְפָנַי, אֶת הַיַּבָּשָׁה בּוֹלֶטֶת הַרְבֵּה לְתוֹךְ הַיָּם. מֵאַחַר שֶׁהָיָה הַיָּם רוֹגֵעַ הִרְחַקְתִּי מִן הַחוֹף, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִקְצֵה הַבְּלִיטָה. לְבַסּוֹף, כְּשֶׁהִקַּפְתִּי נְקֻדָּה זוֹ בְּמֶרְחַק שִׁשָּׁה מִילִים מִמֶּנָּה, רָאִיתִי בָּרוּר יַבָּשָׁה הַמִּשְׂתָּרַעַת מוּלָהּ. הִסַּקְתִּי מִזֶּה, וְאָכֵן לֹא טָעִיתִי, כִּי לְפָנַי כֵּף וֶרְדֶה, וּמִמּוּלוֹ אִיֵּי וֶרְדֶה. אַךְ הַמֶּרְחָק אֲלֵיהֶם רַב הָיָה וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁכֵּן אִם תִּנְשֹׁב רוּחַ חֲזָקָה לֹא אַגִּיעַ לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן.

שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרַי אֵלֶּה נִכְנַסְתִּי לַתָּא וְיָשַׁבְתִּי, וְאֶת הַהֶגֶה נָתַתִּי בִּידֵי קְסוּרִי. לְפֶתַע קָרָא הַנַּעַר:" אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, אֳנִיָּה עִם מִפְרָשִׂים". הוּא נִבְהַל עַד כְּדֵי אָבְדַּן עֶשְׁתּוֹנוֹת, כִּי בַּטוּחַ הָיָה שֶׁזּוֹ אַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁשָּׁלַח בְּעָלָיו לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ. אַךְ אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי רָחַקְנוּ לְמַדַּי מֵהֶם. קָפַצְתִּי וְיָצָאתִי מִן הַתָּא, וּבִרְאוֹתִי אֶת הָאֳנִיָּה יָדַעְתִּי גַם כִּי שֶׁל פּוֹרְטוּגָלִים הִיא, וּבְּוַדַּאי פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת לְגִינֵיאָה, לְשֵׁם קְנִיַּת כּוּשִׁים. אַךְ מִשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בְּמַהֲלָכָהּ נוֹכַחְתִּי שֶׁהִיא מַפְלִיגָה בְּכִוּוּן אַחֵר וְלֹא תִקְרַב לַחוֹף. עַל כֵּן הֶעֱלֵיתִי אֶת מִפְרָשַׂי כְּדֵי לָצֵאת לְלֵב־יָם כְּכָל הַנִּתָּן וּלְנַסּוֹת דְּבָרִים עִם נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה. אֶלָּא שֶׁמָּצָאתִי כִּי גַם בִּמְלֹא מְהִירוּתִי לֹא אַצְלִיחַ לִקְרַב אֲלֵיהֶם, וְהֵם יַחְלְפוּ וְיַעַבְרוּ לִפְנֵי שֶׁאֲאוֹתֵת לָהֶם. אַךְ לְאַחַר שֶׁכְּבָר פָּרַשְׂתִּי אֶת כָּל מִפְרָשַׂי וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְיָאֵשׁ, נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי הִשְׁגִיחוּ בִּי בְּמִשְׁקֶפֶת, סָבְרוּ, כַּנִּרְאֶה, כִּי הִנְנִי מִנּוֹסְעֵי אֵיזוֹ אֳנִיָּה אֵירוֹפִּית שֶׁנִּטְרְפָה, הִפְחִיתוּ מִפְרְשֵׂיהֶם וְהִנִּיחוּ לִי לִקְרַב. מַעֲשֶׂה זֶה עוֹדְדַנִי. נוֹפַפְתִּי בְּדִגְלוֹ שֶׁל בַּעַל הַסִּירָה וְיָרִיתִי מִן הָרוֹבֶה לְאוֹת אַזְעָקָה, וְהֵם רָאוּ אֶת הַדֶּגֶל וְאֶת עֶשֶׁן־הַיְרִיָּה, אַךְ אֶת קוֹלָהּ לֹא שָׁמְעוּ, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ לִי לְאַחַר מִכֵּן. לְמַרְאֶה אוֹתוֹתַי עָצְרוּ בְּרֹב חַסְדָּם, וְעָמְדוּ בִּמְקוֹמָם, וּלְאַחַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם.

הֵם שְׁאָלוּנִי מִי אֲנִי בְּפוֹרְטוּגָלִית, בִּסְפָרַדִּית וּבְצָרְפַתִּית, אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי לְשׁוֹנוֹת אֵלֶּה. לְבַסּוֹף דִּבֵּר אֵלַי סַפָּן סְקוֹטִי שֶׁהָיָה עַל הַסִּפּוּן, וַאֲנִי עָנִיתִי לוֹ כִּי אַנְגְּלִי הִנְנִי וּבָרַחְתִּי מֵעַבְדוּתִי אֵצֶל הַמַּאוּרִים בְּסָאלֵי. עַתָּה הִזְמִינוּנוּ לַעֲלוֹת עַל הָאֳנִיָּה, קִבְּלוּנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהֶעֱלוּ אֶת כָּל רְכוּשִׁי.

נָקֵל לְשָׁעֵר אֶת גֹּדֶל שִׂמְחָתִי לִגְאוּלָתִי מִמַּצָּב שֶׁהָיָה עָלוּב כָּל כָּךְ וְכִמְעַט נוֹאָשׁ, וְאֵין מִלִּים בְּפִי לְהַבִּיעָהּ. מִיַּד הִצַּעְתִּי אֶת כָּל רְכוּשִׁי לְרַב־הַחוֹבֵל, כִּגְמוּל בְּעַד יְשׁוּעָתִי. אַךְ הוּא אָמַר לִי בְּרֹב נְדִיבוּתוֹ כִּי לֹא יִקַּח מִיָּדַי מְאוּמָה, וְכָל רְכוּשִׁי יָחְזַר לְיָדַי בְּבוֹאִי בְּשָׁלוֹם לִבְרָזִיל. “הִצַּלְתִּי אֶת נַפְשְׁךָ”, אָמַר רַב־הַחוֹבֵל, “כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְהִנָּצֵל גַּם אֲנִי, וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים עָשׂוּי גּוֹרָלִי לַהֲבִיאֵנִי לְאוֹתָן הַנְּסִבּוֹת. וְאַגַּב”, אָמַר, "אִם אֲבִיאֲךָ לִבְרָזִיל, הָרְחוֹקָה כָּל כָּךְ מִמְּכוֹרָתְךָ, וְאֶקַּח מִמְּךָ אֶת רְכוּשְׁךָ, תָּמוּת בְּרָעָב, וְאָז הֲלֹא אֶגְזֹל אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִצַּלְתִּי. לֹא, לֹא, סֶנְיוֹר אִינְגְּלֶזֶה (הַיְנוּ: אַנְגְּלִי) ", אָמַר, “אֲנִי אֲבִיאֲךָ לְשָׁם בְּתוֹרַת חֶסֶד וַחֲפָצִים אֵלֶּה יוֹעִילוּ לְךָ לְהִתְפַּרְנֵס וּלְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי שִׁיבָתְךָ הַבַּיְתָה”.

וּכְפִי שֶׁהָיָה נָדִיב בְּהַצָּעָתוֹ כֵּן הָיָה יָשָׁר בְּהוֹצָאָתָהּ לַפֹּעַל עַד כְּדֵי קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד, וְצִוָּה עַל הַסַּפָּנִים שֶׁלֹּא יָעֵז אִישׁ לִנְגֹּעַ בְּחֵפֶץ מֵחֲפָצַי. עַתָּה נָטַל אֶת הַכֹּל לִרְשׁוּתוֹ, וּבְיָדִי נָתַן רְשִׁימָה מְדֻיֶּקֶת הַמַּקְנָה לִי בַּעֲלוּת עַל חֲפָצַי, אֲפִלּוּ עַל שְׁלשֶׁת כַּדֵּי הַחֶרֶס.

מִשֶּׁרָאָה אֶת סִירָתִי הַמְשֻׁבַּחַת, אָמַר לִקְנוֹתָהּ לְשֵׁרוּת אֳנִיָּתוֹ וּשְׁאָלַנִי מַה מְּחִירָהּ. אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי כֹּה נָדִיב הָיָה כְּלַפַּי, עַד שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לִקְבֹּעַ מְחִיר לַסִּירָה וַאֲנִי סוֹמֵךְ יָדַי עַל הַצָּעָתוֹ. אָמַר, כִּי יִתֵּן בְּיָדִי שְׁטָר, וּבְבוֹאֵנוּ לִבְרָזִיל יְשַׁלֵּם תְּמוּרָתוֹ שְׁמוֹנִים שֶׁקֶל, וְאִם יָבוֹא אָדָם וְיוֹסִיף עַל הַמְּחִיר, יוֹסִיף אַף הוּא. כֵּן הִצִּיעַ לִי שִׁשִּׁים שֶׁקֶל בִּמְחִיר הַנַּעַר קְסוּרִי, וּמִמִּקָּח זֶה סָלַדְתִּי. בְּרָצוֹן הָיִיתִי נוֹתְנוֹ לְרַב־הַחוֹבֵל, אֶלָּא שֶׁסָּלַדְתִּי מִמְּכִירַת חֵרוּתוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן, שֶׁסִּיַּע לִי בְּנֶאֱמָנוּת כֹּה רַבָּה לְהַשִּׂיג אֶת חֵרוּתִי. וְאָכֵן, כְּשֶׁהִסְבַּרְתִּי לוֹ אֶת נִמּוּקַי, הוֹדָה בְּצִּדְקָתָם וְהִצִּיעַ פְּשָׁרָה: אִם יְקַבֵּל הַנַּעַר אֶת הַנַּצְרוּת, יֵצֵא לַחָפְשִׁי כַּעֲבֹר עֶשֶׂר שָׁנִים. וּמִשֶּׁהִבִּיעַ קְסוּרִי אֶת רְצוֹנוֹ לְשָׁרֵת אֶת רַב־הַחוֹבֵל, הִסְכַּמְתִּי גַם אֲנִי.

הַפְלָגָתֵנוּ לִבְרָזִיל עָלְתָה יָפֶה וְכַעֲבֹר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם יוֹם הִגַּעְנוּ לְמִפְרַץ טוֹדוֹס לוֹס סַאנְטוֹס, אוֹ מִפְרַץ כָּל הַקְּדוֹשִׁים. וְשׁוּב נֶחֱלַצְתִּי מִן הַצָּרָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר הָעֲלוּלָה לָבוֹא עַל אָדָם. עָלַי לְהַחֲלִיט אָנָה אֶפְנֶה.

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת חַסְדּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁלֹּא קִבֵּל מִיָּדִי פְּרוּטָה דְמֵי־מַסָּע, נָתַן לִי עֶשְׂרִים דּוּקָטִים בְּעוֹר הַנָּמֵר, אַרְבָּעִים – בְּעוֹר הָאֲרִי שֶׁהָיָה בְּסִירָתִי, צִוָּה לְהָשִׁיב לִי כָּל חֵפֶץ מֵחֲפָצַי שֶׁנִּמְצָא בָּאֳנִיָּה, וּמַה שֶּׁבִּקַּשְּׁתִּי לִמְכֹּר קָנָה: תֵּבַת הַבַּקְבּוּקִים, שְׁנֵי רוֹבִים, וְגוּשׁ־דּוֹנַג שֶׁנִּשְׁאָר לְאַחַר שֶׁעָשִׂיתִי נֵרוֹת לִצְרָכַי בַּדֶּרֶךְ. בְּקִצּוּר, פָּדִיתִי מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים שֶׁקֶל בִּמְחִיר מִטְעָנִי, וּבִרְכוּשׁ זֶה עָלִיתִי עַל אַדְמַת בְּרָזִיל.

לְאַחַר זְמַן מָה הֱבִיאַנִי רַב־הַחוֹבֵל לְבֵית אָדָם טוֹב וְיָשָׁר כָּמוֹהוּ, שֶׁהָיָה בַּעַל אִינְגֶ’נְיוֹ, כִּלְשׁוֹנָם, שֶׁהוּא מַטַּע־סֻכָּר וּבֵית־חֲרשֶׁת לְסֻכָּר. גַּרְתִּי בְּבֵיתוֹ תְּקוּפַת־מָה, וְכָךְ לָמַדְתִּי אֶת דַּרְכָּם בִּנְטִיעַת קְנֵה־הַסֻּכָּר וּבְעִבּוּדוֹ. בִּרְאוֹתִי מַה יָּפִים חַיֵּיהֶם שֶׁל הַנּוֹטְעִים וּמַה מָּהִיר רִבּוּי נִכְסֵיהֶם, אָמַרְתִּי לְהִשָּׁאֵר בֵּינֵיהֶם, אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַשִּׂיג רִשָּׁיוֹן לְהִשְׁתַּקֵעַ, לִנְטֹעַ מַטָּע מִשֶּׁלִי, וּבֵינְתַיִם לְחַפֵּשׂ תַּחְבּוּלָה כֵּיצַד לְקַבֵּל אֶת כַּסְפִּי הַשָּׁמוּר לִי בְּלוֹנְדוֹן. לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי לְשֵׁם כָּךְ מֵעֵין תְּעוּדַת־נְתִינוּת, קָנִיתִי בְּכָל כַּסְפִּי חֶלְקַת־בּוּר, וְתִכַּנְתִּי לִי אֶת הַמַּטָּע וּבָתֵּי־הַמֶּשֶׁק לְפִי הַסְּכוּם שֶׁקִּוִּיתִי לְקַבֵּל מֵאַנְגְּלִיָּה.

שָׁכֵן הָיָה לִי, אִישׁ פּוֹרטוּגָלִי מִלִּיסַבּוֹן, אַךְ בֵּן לְהוֹרִים אַנְגְּלִים, וּשְׁמוֹ וֶלְס. מַצָּבוֹ דּוֹמֶה הָיָה לְמַצָּבִי. אֲנִי קוֹרֵא לוֹ שָׁכֵן, לְפִי שֶׁנְּטִיעוֹתָיו סְמוּכוֹת לְשֶׁלִּי, וּמַגָּעֵנוּ וּמַשָּׂאֵנוּ יְדִידוּתִי בְּיוֹתֵר. הוֹנִי הָיָה מֻעָט כְּהוֹנוֹ, וּבַשְּׁנָתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הוֹצֵאנוּ מִן הַמַּטָּע אֶלָּא אֶת מִחְיָתֵנוּ בִּלְבָד. אַף עַל פִּי כֵן עָשִׂינוּ חַיִל וְאַדְמָתֵנוּ הִשְׁתַּפְּרָה וְהָלְכָה. בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שָׁתַלְנוּ טַבָּק וַהֲכִינוֹנוּ חֶלְקָה גְדוֹלָה לִשְׁתִילַת קְנֵי־סֻכָּר בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵינוּ הָיִינוּ חֲסֵרִים יָדַיִם עוֹבְדוֹת, וְרַק עַתָּה הִתְבָּרֵר לִי מַה נֶּחְפָּז הָיִיתִי בְּהִפָּרְדִי מֵעַל נַעֲרִי קְסוּרִי.

קבוצה ב' PDF עמ' 37.png

אַךְ אוֹיָה! אֵין כָּל פְּלִיאָה בְּכָךְ שֶׁבָּחַרְתִּי בָּרַע וְזָנַחְתִּי אֶת הַטּוֹב. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ בְּמַעֲשַׂי. מָצָאתִי לִי עִסּוּק הָרָחוֹק מִכִּשְׁרוֹנוֹתַי וּמְנֻגָּד בְּתַכְלִית לַחַיִּים שֶׁקָּסְמוּ לִי, אֲשֶׁר לְמַעֲנָם עָזַבְתִּי אֶת בֵּית אָבִי וְזִלְזַתְיִּ בַּעֲצָתוֹ. יָתֵר עַל כֵּן, עוֹלֶה הָיִיתִי אֶל מַעֲמַד־הַבֵּינַיִם, אוֹ אֶל הַשָּׁלָב הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּחַיֵּי־הַצֶּנַע, כַּעֲצַת אָבִי קֹדֶם לָכֵן. וְאִלּוּ בָּחַרְתִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ, יָכֹלְתִּי לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתִי וְלֹא לְעַנּוֹת אֶת נַפְשִׁי בִּנְדוּדִים בָּעוֹלָם, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי. תְּכוּפוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר עַתָּה בֵּינִי לְבֵינִי, כִּי יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּאַנְגְּלִיָּה, בֵּין יְדִידַי, וְלֹא לְהַרְחִיק כְּדֵי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מִילִים, לְתוֹךְ שְׁמָמָה, אֶל בֵּין נָכְרִים וּפְרָאִים, אֶל מָקוֹם מְרֻחָק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלְּעוֹלָם אֵין קוֹלָהּ שֶׁל אֶרֶץ, בָּהּ שָׁמַע אָדָם אֶת שִׁמְעִי, עָשׂוּי לְהַגִּיעַ אֵלָיו.



בַּחֲרָטָה יְתֵרָה הִשְׁקַפְתִּי עַל חַיַּי הַחֲדָשִׁים. מִלְּבַד שְׁכֵנִי, שֶׁשּׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ לְעִתִּים, לֹא הָיָה כָּאן אָדָם שֶׁאֶפְשָׁר לִקְשֹׁר עִמּוֹ שִׂיחָה. אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה נֶאֱלַצְתִּי לַעֲשׂוֹת בְּמוֹ יָדַי. נוֹהֵג הָיִיתִי לוֹמַר, כִּי כָּמוֹנִי כְּנִדָּח בְּאִי שׁוֹמֵם, שֶׁאֵין שָׁם נֶפֶשׁ חַיָּה מִלְּבַדּוֹ. מַה טּוֹב הָיָה אִלּוּ נָהַג אָדָם לְהַרְהֵר שָׁעָה שֶׁהוּא מַשְׁוֶה אֶת תְּנָאֵי־חַיָּיו בַּהֹוֶה לִתְנָאִים גְּרוּעִים יוֹתֵר, כִּי הַהַשְׁגָּחָה עֲשׂוּיָה לְחוֹלֵל אֶת חִלּוּף־הַתְּנָאִים וְאָז יֶחֱזֶה מִבְּשָׂרוֹ כִּי יָדַע אשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. אוֹמֵר אֲנִי, כִּי דִּין־צֶדֶק הוּא שֶׁנִּגְזַר עָלַי לִחְיוֹת חַיֵּי־בְּדִידוּת מַמָּשׁ בְּאִי נִדָּח, חַיִּים שֶׁהִרְהַרְתִּי בָּהֶם וְהִשְׁוֵיתִי אוֹתָם תְּכוּפוֹת, שֶׁלּא בְּצֶדֶק, לְחַיַּי בַּיָּמִים הָהֵם, – חַיִּים, שֶׁאִלּוּ עָמַד לִי כֹּחִי לְהַמְשִׁיכָם, וַדַּאי שֶׁהָיו מְבִיאִים לִי אשֶׁר וְהַצְלָחָה.

בְּטֶרֶם יָשׁוּב לְמַסָּעוֹ יְדִידִי רַב־הַחֶסֶד, רַב־הַחוֹבֵל שֶׂהֶעֱלַנִי בַּיָּם, עָשִׂיתִי אֶת כָּל הֲכָנוֹתַי לְהֶמְשֵׁךְ עֲבוֹדַת־הַנְּטִיעָה. אֳנִיָּתוֹ שָׁהֲתָה כָּאן כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהוּא מְכִינָה לַדֶּרֶךְ וּמַטְעִין אֶת מִטְעָנָהּ. סִפַּרְתִּי לוֹ כִּי הִשְׁאַרְתִּי בְּלוֹנְדוֹן אֶת הוֹנִי הַמֻּעָט, וְהוּא יְעָצַנִי בְּכֵנוּת וּבִידִידוּת: “סֶנְיוֹר אִינְגְּלֶזֶה”, אָמַר, וְכָךְ כִּנַּנִי תָמִיד, “אִם תִּתֵּן בְּיָדִי מִכְתָב וְיִפּוּי־כֹּחַ רִשְׁמִי, וּתְצַוֶּה לָאִישׁ הַשּׁוֹמֵר אֶת כַּסְפְּךָ בְּלוֹנְדוֹן, לִקְנוֹת לְמַעַנְךָ סְחוֹרוֹת הַמַתְאִימוֹת לְאֶרֶץ זוֹ וּלְשַׁלְּחָן לְלִיסַבּוֹן אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶנְקֹב בִּשְׁמָם, אָבִיא לְךָ הַכֹּל בְּשׁוּבִי, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁעִסְקֵי הַבְּרִיּוֹת נְתוּנִים לִתְמוּרוֹת וְלַאֲסוֹנוֹת, הֲרֵינִי מַצִּיעַ לְךָ לְצַוּוֹת עַל מֵאָה לִירָה, שֶׁהֵן מַחֲצִית הוֹנְךָ, כָּאָמוּר, וּלְסַכֵּן סְכוּם זֶה בִּלְבַד. וְאִם הַכֹּל יַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם, תָּבִיא בְּזֶה הָאֹפֶן אֶת הַשְּׁאָר. וְאִם תֹאבַד הַסְּחוֹרָה, תִּשָּׁאֵר בְּיָדֶיךָ הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הוֹנְךָ”.

הָעֵצָה הָיְתָה מוּשְׁלֶמֶת וִידִידוּתִית וּמִיָּד יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה. עַל כֵּן כָּתַבְתִּי מִכְתָּב אֶל הָאִשָּׁה הָאַנְגְּלִיָּה שֶׁשָּׁמְרָה אֶת כַּסְפִּי, וְכֵן יִפּוּי־כֹּחַ לְרַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי כְּהַצָּעָתוֹ. כָּתַבְתִּי לָאִשָּׁה הָאַנְגְּלִיָּה בַּאֲרִיכוּת עַל הַרְפַּתְקָאוֹתַי, אֶת קוֹרוֹת עַבְדוּתִי וּבְרִיחָתִי וְכֵיצַד פָּגַשְׁתִּי בַּיָּם בְּרַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי, וּמָה אָצִיל הָיָה בְּיַחֲסוֹ אֵלַי; כֵּן כָּתַבְתִּי מַה מַּעֲשַׂי כַּיּוֹם וּמַה הִיא הַסְּחוֹרָה שֶׁאֲנִי זָקוּק לָהּ. וּכְשֶׁבָּא רַב־הַחוֹבֵל הַיָּשָׁר לְלִיסַבּוֹן, שִׁגֵּר עַל יְדֵי הַסּוֹחֲרִים הָאַנְגְּלִים אֶל סוֹחֵר בְּלוֹנְדוֹן לֹא אֶת הַהַזְמָנָה בִּלְבַד אֶלָּא גַם תֵּאוּר מְפֹרָט שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹתַי. הַסּוֹחֵר בְּלוֹנְדוֹן הִגִּיד אֶת הַכֹּל לְאַלְמָנַת רַב־הַחוֹבֵל הָאַנְגְּלִי. וְהִיא, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנָּתְנָה בְּיָדוֹ אֶת הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ אֶלָּא אַף שָׁלְחָה מַתְּנַת־כֶּסֶף נָאָה לְרַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי, עַל אֲצִילוּתוֹ וַחֲסָדָיו עִמִּי.

הַסּוֹחֵר בְּלוֹנְדוֹן קָנָה בְּמֵאָה הַלִּירָה סְחוֹרָה אַנְגְּלִית לְפִי הוֹרָאוֹתָיו שֶׁל יְדִידִי רַב־הַחוֹבֵל וּשְׁלָחָהּ לְלִיסַבּוֹן. מִשָּׁם הֱבִיאָה רַב־הַחוֹבֵל בְּשָׁלוֹם לִבְרָזִיל. מִלְּבַד הַסְּחוֹרָה שֶׁהוֹרֵיתִי לִקְנוֹת, הִזְמִין יְדִידִי כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים (צָעִיר הָיִיתִי בְּעִסְקֵי הַמַּטָּעִים מִלַּחֲשב עַל כָּךְ), כְּלֵי חַקְלָאוּת שׁוֹנִים לַמַּטָּע, שֶׁהֵבִיאוּ לִי תּוֹעֶלֶת רַבָּה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ מִטְעָן זֶה סָבוּר הָיִיתִי כִּי עֲתִידִי מָבְטָח, וְהַשִּׂמְחָה עֲבָרַתְנִי. הָאֶפִּטְרוֹפּוֹס הַטּוֹב שֶׁלִּי, רַב־הַחוֹבֵל, הוֹצִיא אֶת חֲמֵשׁ הַלִּירוֹת שֶׁקִּבֵּל בְּמַתָּנָה מִידִידָתִי, לִשְׂכִירַת מְשָׁרֵת, שֶׁהִתְחַיֵּב לַעֲבֹד אֶצְלִי שֵׁשׁ שָׁנִים, וֶהֱבִיאוֹ אֵלַי. בְּשׁוּם פָּנִים לֹא הִסְכִּים לְקַבֵּל מִיָּדִי אֶת שְׂכַר־הַמְשָׁרֵת, וּלְבַסּוֹף נַעֲנָה וְלָקַח מְעַט טַבָּק מִתּוֹצַרְתִּי. וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱמַר הַכֹּל. מִכֵּיוָן שֶׁכָּל סְחוֹרָתִי תּוֹצֶרֶת אַנְגְּלִיָּה כְּגוֹן אֶרֶג, בַּד, פְלָנֶל – סוּגִים שֶׁעֶרְכָּם רַב וְאַף נִדְרָשׁ בְּאֶרֶץ זוֹ – הִצְלַחְתִּי לְמָכְרָה בְּרֶוַח גָּדוֹל. נִתָּן לוֹמַר, כִּי פָּדִיתִי אַרְבָּעָה מוֹנִים מֵעֶרֶךְ סְחוֹרָתִי. עַתָּה עָלִיתִי לְאֵין עֲרֹךְ עַל שְׁכֵנִי הַמִּסְכֵּן בְּעִבּוּד הַמַּטָּעִים. רֵאשִׁית כֹּל קָנִיתִי לִי עֶבֶד כּוּשִׁי וְשָׂכַרְתִּי מְשָׁרֵת בֶּן־אֵירוֹפָּה, נוֹסָף עַל הַמְשָׁרֵת שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ רַב־הַחוֹבֵל מִלִּיסַבּוֹן.

קבוצה ג' PDF עמ' 39.png

לְעִתִּים שָׁמוּר לָנוּ הָעשֶׁר לְרָעָתֵנוּ, וְסוֹפוֹ צָרוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּךְ עָלְתָה לִי. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה הוֹסַפְתִּי לְעַבֵּד בְּהַצְלָחָה רַבָּה אֶת נְטִיעוֹתַי. אָסַפְתִּי חֲמִשִּׁים גְּלִילִים גְּדוֹלִים שֶׁל טַבָּק מֵעַל לַכַּמּוּת שֶׁנָּתַתִּי בִּידֵי שְׁכֵנַי, תְּמוּרַת מִצְרָכִים שׁוֹנִים. וַחֲמִשִּׁים גְּלִילִים אֵלֶּה, כָּל אֶחָד מֵעַל לְמֵאָה לִיטְרָה מִשְׁקָלוֹ, הָיוּ מְיֻבָּשִׁים יָפֶה וְצִפּוּ לְשׁוּבוֹ שֶׁל הַצִּי מִלִּיסַבּוֹן. וּבְעוֹדִי עוֹלֶה בַּעֲסָקִים וּבִנְכָסִים, הִתְחִיל מֹחִי הוֹמֶה מִתָּכְנִיּוֹת שֶׁל מַעֲשִׂים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִיכָלְתִּי. רַבִּים הַמִּקְרִים כְּשֶׁתָּכְנִיּוֹת כָּאֵלֶּה מוֹרִידוֹת מִנִּכְסֵיהֶם אֶת טוֹבֵי הַסּוֹחֲרִים.

אִלּוּ נִשְׁאַרְתִּי בְּמַעֲמָדִי, הָיִיתִי זוֹכֶה לְכָל הַטּוֹבָה שֶׁלִּשְׁמָהּ הִצִּיעַ אָבִי בְּכֹבֶד־רֹאשׁ חַיִּים שְׁקֵטִים בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה; הֲלֹא הוֹכִיחַ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי, כִּי אֹרַח הַחַיִּים הַבֵּינוֹנִי נוֹשֵׂא עִמּוֹ אֶת כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת. אַךְ עִנְיָנִים אֲחֵרִים צִפּוּ לִי וַעֲדַיִן דִּינִי שָׁרִיר וְקַיָּם, לִהְיוֹת הַגּוֹרֵם הַפָּעִיל לַאֲסוֹנוֹתַי, וּבְעִקָּר לְהַגְבִּיר אֶת אַשְׁמָתִי וּלְהַכְפִּיל אֶת מוּסַר־כִּלְיוֹתַי; וְאָכֵן, בַּאֲסוֹנוֹתַי הָעֲתִידִים לָבוֹא תִּהְיֶה שְׁעָתִי פְּנוּיָה לַעֲשִׂיַּת חֶשְׁבּוֹן־הַנֶּפֶשׁ. כָּל כִּשְׁלוֹנוֹתַי נוֹלְדוּ בְּשֶׁל צְמִידוּתִי הָעַקְשָׁנִית אֶל נְטִיָּתִי הָאֱוִילִית לִנְדֹּד בָּעוֹלָם, וּבְשֶׁל הַתְמָדָתִי בִּנְטִיָּה זוֹ, בְּנִגּוּד לַסִּכּוּיִים הַבְּרוּרִים לְהָבִיא טוֹבָה עַל עַצְמִי אִם אַתְמִיד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֶרְכֵי־הַחַיִּים שֶׁהַטֶּבַע וְהַהַשְׁגָּחָה הוֹאִילוּ לְהַעֲנִיק לִי, וְאֶעֱשֶׂה אֶת חוֹבָתִי.

וּכְפִי שֶׁעָשִׂיתִי פַּעַם בִּבְרִיחָתִי מִבֵּית הוֹרַי, עָשִׂיתִי עַתָּה. דַּעְתִּי לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִן הַקַּיָּם. חַשְׁתִי הֶכְרֵח לִזְנֹחַ אֶת הַסִּכּוּי הַנָּאֶה לִהְיוֹת אִישׁ עָשִׁיר וּמַצְלִיחַ בַּמַּטָּעִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלִּי, אַךְ וְרַק מִתּוֹךְ תַּאֲוָה נֶחְפֶּזֶת וּפְרוּעָה לִזְכּוֹת בַּעֲלִיָּה מְהִירָה מִן הַצְּפוּיָה לִי מִטֶּבַע הַדְּבָרִים. וְשׁוּב זִנַּקְתִּי לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל צָרוֹת, לָעֲמוּקָה שֶׁבָּהֶן, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִגְּרַף בָּהּ אָדָם וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין לַעֲלוֹת מִתּוֹכָהּ בָּרִיא וְשָׁלֵם. אֶעֱבֹר עַתָּה רִאשׁוֹן־רִאשׁוֹן אֶל פְּרָטֵי חֵלֶק זֶה שֶׁל סִפּוּרִי. נִתָּן לְשַׁעֵר, כִּי לְאַחַר שֶׁחָיִיתִי זֶה אַרְבַּע שָׁנִים בִּבְרָזִיל וְהַהַצְלָחָה הֵאִירָה לִי פָּנֶיהָ בַּמַּטָּעִים, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלָּמַדְתִּי אֶת הַלָּשׁוֹן אֶלָּא שֶׁקָּשַׁרְתִּי קְשָׁרִים וִידִידוּת עִם חֲבֵרַי הַנּוֹטְעִים וְכֵן עִם הַסּוֹחֲרִים בְּסַן סַלְוַדוֹר, שֶׁהוּא הַנָּמָל שֶׁלָּנוּ. בְּשִׂיחוֹתַי עִמָּהֶם סִפַּרְתִּי לָהֶם תְּכוּפוֹת עַל שְׁנֵי מַסְעוֹתַי אֶל חוֹף גִּינֵיאָה, עַל דַּרְכֵי הַמִּסְחָר עִם הַכּוּשִׁים בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם, וּמַה קַּל לִקְנוֹת בַּחוֹף תְּמוּרַת חֶפְצֵי־הֶבֶל כְּמוֹ חֲרוּזִים, צַעֲצוּעִים, סַכִּינִים, מִסְפָּרַיִם, גַּרְזִנִּים, גְּבִישֵׁי־זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, לֹא בִּלְבַד עַפְרוֹת זָהָב, פִּלְפְּלֵי־גִּינֵיאָה וְשֶׁנְהָב, אֶלָּא גַם כּוּשִׁים רַבִּים, וְלַהֲבִיאָם כַּעֲבָדִים לִבְרָזִיל.

תָּמִיד הֶאֱזִינוּ לְשִׂיחָתִי עַל נוֹשְׂאִים אֵלֶּה בְּהַקְשָׁבָה דְרוּכָה, וּבְעִקָּר לַדְּבָרִים הַמְסַפְּרִים בִּקְנִיַּת כּוּשִׁים. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה סְחַר־הַכּוּשִׁים מֻגְבָּל לְמַדַּי וְהוּא מִתְנַהֵל בִּזְכוּת הָ“אַסְיֶנְטוֹ”, הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְשׁוּת מַלְכֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגָל, וּמוּגָן עַל יְדֵי הַחֹק, וְעַל כֵּן הוּבְאוּ לָאָרֶץ עֲבָדִים מֻעָטִים בִּלְבַד וּמְחִירָם רַב. פַּעַם אַחַת, בִּהְיוֹתִי בְּחֶבְרַת כַּמָּה סוֹחֲרִים וְנוֹטְעִים מִמַּכָּרַי, שׂוֹחַחְנוּ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ עַל נוֹשֵׂא זֶה. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאוּ אֵלַי שְׁלשָׁה מֵהֶם, וְאָמְרוּ כִּי הִרְהֲרוּ הַרְבֵּה בְּנוֹשֵׂא שִׂיחָתֵנוּ אֶמֶשׁ, וְיֵשׁ עִמָּם הַצָּעָה סוֹדִית. לְאַחַר שֶׁנָּטְלוּ אֶת הַסְכָּמָתִי לִשְׁמֹר סוֹד,סִפְּרוּ כִּי בְּדַעְתָם לְשַׁגֵּר אֳנִיָּה לְגִינֵיאָה, שֶׁכֵּן כֻּלָּם נוֹטְעִים וְאֵין הֵם חֲסֵרִים אֶלַּא יָדַיִם עוֹבְדוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁסַּחַר זֶה אָסוּר וְאֵין לִמְכֹּר כּוּשִׁים בְּפֻמְבִּי, רְצוֹנָם לַעֲרֹךְ מַסָּע אֶחָד בִּלְבַד, לְהַעֲלוֹת אֶת הַכּוּשִׁים לַחוֹף בַּחֲשַׁאי וּלְחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם. בְּקִצּוּר, הַשְּׁאֵלָה הִיא אִם אֲנִי נָכוֹן לָצֵאת בָּאֳנִיָּה כִּמְמֻנֶּה עַל הַמִּסְחָר, כְּדֵי לְנַהֵל אֶת הַמִּקָּח וְהַמִּמְכָּר בְּחוֹף גִּינֵיאָה. הֵם הִצִּיעוּ לְחַלֵּק בֵּינֵינוּ אֶת הַכּוּשִׁים חֵלֶק כְּחֵלֶק, בְּלִי שֶׁאֶשְׁתַּתֵּף בַּהוֹצָאוֹת בִּפְרוּטָה.

קבוצה ג' PDF עמ' 41.png

עָלַי לְהוֹדוֹת, כִּי הָיְתָה זוֹ הַצָּעָה הוֹגֶנֶת, אִלְמָלֵא הוּצְעָה לְאָדָם בַּעַל מַטָּעִים מִשֶּׁלוֹ, הַזְּקוּקִים לְהַשְׁגָּחָה, שֶׁהֻשְׁקַע בָּהֶם הוֹן רַב לְמַדַּי וְהֵם עֲשׂוּיִים לְהַכְנִיס הַרְבֵּה. אַךְ לְגַבֵּי אָדָם כָּמוֹנִי, שֶׁהִסְפִּיק לְהִתְבַּסֵּס, וְאֵין עָלָיו אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים, וּלְהָבִיא אֶת שְׁאָר מֵאָה הַלִּירוֹת מֵאַנְגְּלִיָּה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לִרְכוּשׁ שֶׁל שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים, שֶׁעֲדַיִן הוּא בַּעֲלִיָּתוֹ, – לְגַבֵּי אָדָם כָּמוֹנִי הָיָה בִּיצִיאָה לְמַסָּע זֶה מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה מֻפְרָךְ בְּיוֹתֵר.

אַךְ אֲנִי, שֶׁנּוֹלַדְתִּי לְהַחֲרִיב אֶת חַיַּי, לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַצָּעָה זוֹ, כְּפִי שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי בִּפְנֵי הַמְצָאוֹת־הַהֶבֶל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלִּי, שָׁעָה שֶׁיָּרְדָה לְטִמְיוֹן עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אָבִי. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר אָמַרְתִּי לָהֶם כִּי אֶצְטָרֵף לַמַּסָּע בְּכָל לֵב, אִם אַךְ יִטְּלוּ עַל עַצְמָם לְטַפֵּל בַּמַּטָּעִים שֶׁלִּי בְּהֶעְדֵּרִי וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם לְפִי הוֹרָאוֹתַי בְּמִקְרֶה שֶׁלֹּא אָשׁוּב. כָּל זֶה קִבְּלוּ עַל עַצְמָם וְחָתְמוּ עַל שְׁטָרֵי־הִתְחַיְּבוּת לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. עָרַכְתִּי צַוָּאָה כַּחֹק, הַכּוֹלֶלֶת אֶת הַמַּטָּעִים וְאֶת שְׁאָר נְכָסַי, וְצִוִּיתִי אֶת הַכֹּל לְרַב־הַחוֹבֵל שֶׁהִצִּיל אֶת חַיַּי, אַךְ חִיַּבְתִּיו לִנְהֹג בְּהַכְנָסוֹתַי לְפִי סְעִיפֵי הַצַּוָּאָה: לִטֹּל לְעַצְמוֹ אֶת מַחֲצִיתָן בִּלְבַד, וְאֶת הַשְּׁאָר לִשְׁלֹחַ לְאַנְגְּלִיָּה.

דִּבּוּר אֶחָד דָּאַגְתִּי כְּכָל הָאֶפְשָׁר לִשְׁמִירַת נְכָסַי וּלְקִיּוּם הַמַּטָּעִים. אִלּוּ נָקַטְתִּי מַחֲצִיתָהּ שֶׁל חָכְמָה זוֹ לְגַבֵּי שְׁמִירַת טוֹבָתִי, וְשָׁקַלְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת וּמַה לֹּא לַעֲשׂוֹת, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי זוֹנֵחַ מִפְעַל צוֹלֵחַ כָּל כָּךְ, מַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵוִי אֶת הַסִּכּוּיִים הַמֻּצְלָחִים וְיוֹצֵא לְמַסָּע בַּיָּם שֶׁהַכֹּל צָפוּי בּוֹ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כִּי הָיוּ לִי סִבּוֹת מִשֶּׁלִּי לְצַפּוֹת לַאֲסוֹנוֹת מְיֻחָדִים.

אֶלָּא שֶׁשֻּׁתָּפַי זֵרְזוּנִי, וַאֲנִי הָלַכְתִּי כְּסוּמָא אַחֲרֵי קוֹל דִּמְיוֹנִי וְלֹא אַחֲרֵי קוֹל דַּעְתִּי. וּכְשֶׁצֻּיְּדָה הָאֳנִיָּה וְהַסְּחוֹרָה הֻטְעֲנָה וְהַכֹּל נַעֲשָׂה כְּפִי שֶׁהֻסְכַּם בֵּין מִשְׁתַּתְּפֵי הַמַּסָּע, עָלִיתִי בְּשָׁעָה מוּכָנָה לְפֻרְעָנוּת עַל הַסִּפּוּן, בְּאֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 1659, וְהוּא הַיּוֹם בּוֹ בָּרַחְתִּי לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים מֵאָבִי וּמֵאִמִּי אֶל הָל, כְּדֵי לִמְרֹד בְּסַמְכוּתָם וּלְהַשְׁחִית כְּשׁוֹטֶה אֶת חַיַּי.

אֳנִיָּתֵנוּ הָיְתָה בַּת מֵאָה וְעֶשְׂרִים טוֹן, וְנָשְׂאָה שִׁשָּׁה תּוֹתָחִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר אִישׁ, מִלְּבַד רַב־הַחוֹבֵל, הַצּוֹעֵר שֶׁלּוֹ וּמִלְּבַדִּי. מַשָּׂא כָּבֵד לֹא הָיָה עִמָּנוּ וְעִקָּרוֹ צַעֲצוּעִים הַמַּתְאִימִים לְמִסְחָר עִם הַכּוּשִׁים, כְּמוֹ חֲרוּזִים, גְּבִישֵׁי־זְכוּכִית, צְדָפִים, סַכִּינִים, מִסְפָּרַיִם, גַּרְזִנִּים, חֶפְצֵי־הֶבֶל וּבְעִקָּר מַרְאוֹת קְטַנּוֹת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. בַּיּוֹם בּוֹ יָרַדְתִּי בָּאֳנִיָּה הִפְלַגְנוּ וְאָחַזְנוּ דַרְכֵּנוּ צָפוֹנָה, בְּחוֹף בְּרָזִיל, וְהִתְכַּוַּנּוּ לִנְטוֹת אֶל חוֹף אַפְרִיקָה כְּשֶׁנַּגִּיעַ לַמַּעֲלָה הָעֲשִׂירִית אוֹ הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שֶׁל הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי, שֶׁכֵּן זֶה נְתִיבָן שֶׁל הָאֳנִיּוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. בְּדַרְכֵּנוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף בּוֹאֲכָה כֵּף סַן אוֹגוּסְטִינוֹ עָמַד מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה, אָמְנָם חַם מִדַּי. מִשָּׁם יָצָאנוּ לַיָּם וְהַיַּבָּשָׁה נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵינוּ. הִפְלַגְנוּ כְּאִלּוּ אָמַרְנוּ לְהַגִּיעַ אֶל אִיֵּי פֶרְנַאנְדוֹ דִי נוֹרוֹנְיָה, וְכִוּוּנֵוּ צְפוֹן־מִזְרָח, כְּשֶׁאִיִּים אֵלֶּה מִמִּזְרָח לָנוּ. כַּעֲבֹר שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם עָבַרְנוּ אֶת קַו־הַמַּשְׁוֶה, וּלְפִי הַתַּצְפִּית הָאַחֲרוֹנָה נִמְצֵאנוּ שֶׁבַע מַעֲלוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם דַּקּוֹת בָּרֹחַב הַצְּפוֹנִי; אוֹ אָז פָּרְצָה רוּחַ טוֹרְנָדוֹ עַזָּה וְהִטִּילָה עָלֵינוּ אֵימָה. הִיא בָּאָה מִדְּרוֹם־מִזְרָח, חָגָה אֶל צְפוֹן־מַעֲרָב וּלְבַסּוֹף נִתְעַכְּבָה בִּצְפוֹן־מִזְרָח וְנָשְׁבָה מִשָּׁם בְּכֹחַ אַדִּיר כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשְּׁנֵים־עָשָׂר יוֹם לֹא הָיָה בְּכֹחֵנוּ אֶלָּא לְהִגָּרֵף, לְהִסָּחֵף עִמָּהּ וּלְהַנִּיחַ לָהּ לְשֵׂאתֵנוּ בְּזַעְמָהּ, כִּרְצוֹן הַגּוֹרָל. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כִּי בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵים־עָשָׂר יָמִים אֵלֶּה צִפִּיתִי כָּל יוֹם כִּי נִצְלֹל בַּתְּהוֹם, וְאִישׁ בָּאֳנִיָּה לֹא קִוָּה לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ.

מִלְבַד אֵימַת הַסְּעָרָה, מֵת אַחַד הָאֲנָשִׁים בַּקַּדַּחַת הַטְּרוֹפִּית וְאִישׁ אֶחָד עִם הַצּוֹעֵר נִגְרְפוּ הַיָּמָּה. בַּיּוֹם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שָׁכְכָה מְעַט הַסְּעָרָה וְרַב־הַחוֹבֵל נִסָּה לְחַשֵּׁב אֶת מְקוֹמֵנוּ וּמָצָא כִּי אָנוּ נְתוּנִים בַּמַּעֲלָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה שֶׁל הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי, אֶלָּא שֶׁנִּסְחַפְנוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת מִכֵּף סַן אוֹגוּסְטִינוֹ. וְאִם כֵּן הִגַּענוּ לְחוֹפֵי גוּאִיָּנָה, אוֹ חֶלְקָהּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל בְּרָזִיל, מֵעֵבֶר לַנָּהָר אֲמָזוֹנָס וְסָמוּךְ לַנָּהָר אוֹרִינוֹקוֹ, הַנִּקְרָא כָּאן הַנָּהָר הַגָּדוֹל רַב־הַחוֹבֵל בִּקֵּשׁ עֵצָה מִמֶּנִּי אָנָה יֹאחַז דַּרְכּוֹ, שֶׁכֵּן הָאֳנִיָּה דּוֹלֶפֶת וְנִזּוֹקָה הַרְבֵּה, וְיֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לִקְרַב אֶל חוֹפֵי בְּרָזִיל.

הִתְנַגַּדְתִּי לְכָךְ בְּכָל תֹּקֶף. כְּשֶׁסָּקַרְנוּ אֶת מַפּוֹת חוֹפָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה בָּאנוּ לִכְלָל מַסְקָנָה שֶׁאֵין לְפָנֵינוּ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת שֶׁנּוּכַל לְהֵעָזֵר בָּהּ אֶלָּא בְּקִרְבַת הָאִיִּים הַקַּרִבִּיִּים וְעַל כֵּן אָמַרְנוּ לִפְנוֹת אֶל בַּרְבָּדוֹס; קִוִּינוּ, כִּי בְּצֵאתֵנוּ לְלֵב־יָם כְּדֵי לְהִמָּנַע מִזְּרָמָיו שֶׁל מִפְרָץ מֶכְּסִיקוֹ, נַגִּיעַ לְשָׁם עַל נְקַלָּה בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם. לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ לְחוֹף אַפְרִיקָה נִבְצַר מִמֶּנּוּ, שֶׁכֵּן זְקוּקִים הָיִינוּ לְמִלּוּאִים בַּצֶּוֶת, וָאֳנִיָּתֵנוּ – לְתִקּוּן.

מִתּוֹךְ כַּוָּנָה זוֹ שִׁנִּינוּ אֶת נְתִיבֵנוּ וְנָטִינוּ כְּלַפֵּי צְפוֹן־מַעֲרַב־מַעֲרָב, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל כַּמָּה מִן הָאִיִּים הָאַנְגְּלִיִּים וּלְקַבֵּל שָׁם עֶזְרָה. אַךְ גּוֹרָל אַחֵר מֻנָּה לַמַּסָּע. בִּהְיוֹתֵנוּ בְּרֹחַב שֶׁל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וּשְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה דַקּוֹת תָּקְפָה אוֹתָנוּ סְעָרָה שְׁנִיָּה, שֶׁסָּחֲפָה אוֹתָנוּ נִמְרָצוֹת מַעֲרָבָה וְהוֹצִיאָה אוֹתָנוּ הַרְחֵק מִנְּתִיבוֹת־הַמִּסְחָר. אִלּוּ גַּם נִצְּלוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ בַּיָּם, לֹא הָיִינוּ זוֹכִים לַחֲזֹר לְאַרְצֵנוּ אֶלָּא צְפוּיִים לְהֵאָכֵל עַל יְדֵי הַפְּרָאִים. בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד אָנוּ נְתוּנִים בְּצָרָה וְהָרוּחַ עַזָּה עַד מְאֹד, קָרָא אַחַד הָאֲנָשִׁים: “יַבָּשָׁה!”. אַךְ יָצָאנוּ לַסִּפּוּן כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיפֹה אָנוּ נִמְצָאִים, עָלְתָה הָאֳנִיָּה עַל שִׂרְטוֹן. וּכְשֶׁנֶּעֶצְרָה פִּתְאֹם הֱצִיפוּהָ הַגַּלִּים כָּל כֻּלָּהּ, וּכְבָר אָמַרְנוּ נוֹאָשׁ לְחַיֵּינוּ. בְּחִפָּזוֹן בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ מַחֲסֶה מִפְּנֵי גַלָּיו וְקִצְפּוֹ שֶׁל הַיָּם בַּתָּאִים הַסְּגוּרִים.

לֹא עַל נְקָלָה יָבִין אוֹ יְתָאֵר אָדָם שֶׁלֹּא נִקְלַע לִתְנָאִים כָּאֵלֶּה אֶת יֵאוּשָׁם שֶׁל נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה. לֹא יָדַעְנוּ אֵיפֹה אָנוּ נִמְצָאִים, אֶל אֵיזוֹ אֶרֶץ נִסְחַפְנוּ, הַאִם זוֹ יַבֶּשֶׁת אוֹ אִי, הַאִם הִיא מְיֻשֶּׁבֶת אוֹ שׁוֹמֶמֶת. כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן זַעַף הָרוּחַ גָּדוֹל, אָמְנָם מֻעָט מִשֶּׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן, לֹא נוֹתְרָה לָנוּ תִקְוָה כִּי הָאֳנִיָּה תַּחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד כַּמָּה דַקּוֹת בְּלִי לְהִתְנַפֵּץ לִשְׂחִיפִים, אֶלָּא אִם כֵּן יִתְרַחֵשׁ נֵס וְהָרוּחַ תְּשַׁנֶּה כִּוּוּנָהּ. דִּבּוּר אֶחָד, יָשַׁבְנוּ מַבִּיטִים זֶה בָּזֶה מְצַפִּים לַמָּוֶת כָּל רֶגַע וְכָל אָדָם מֵכִין עַצְמוֹ לִקְרַאת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֵּן לֹא נוֹתְרָה לָנוּ אֲחִיזָה יְתֵרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ הָאֳנִיָּה הֶחֱזִיקָה מַעֲמָד וְרַב־הַחוֹבֵל הוֹדִיעַ כִּי הָרוּחַ שׁוֹכֶכֶת וְהוֹלֶכֶת, וּבְכָךְ מָצָאנוּ אֶת כָּל נֵחָמָתֵנוּ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁסָּבַרְנוּ כִּי הָרוּחַ שָׁכְכָה מְעַט, יָדַעְנוּ כִּי הָאֳנִיָּה נִתְקְעָה בַּחוֹל וְדָבְקָה בּוֹ וְאֵין לְצַפּוֹת כִּי נְחַלְּצֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בְּמַצָּב נוֹאָשׁ הָיִינוּ שְׁרוּיִים וְלֹא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא. הַסִּירָה שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אֶל הַיַּרְכָתַיִם נֶחְבְּטָה בְּהֶגֶה הָאֳנִיָּה וְנִפְרְצָה, וְאַחַר כָּךְ נֻתְּקָה, טָבְעָה אוֹ נִסְחֲפָה בַּיָּם, וְהָיְתָה כְּלֹא הָיְתָה. סִירָה שְׁנִיָּה נִמְצְאָה עַל הַסִּפּוּן, אַךְ שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה עָמְדָה בְּפָנֵינוּ כֵּיצַד לְהוֹרִידָהּ לַמַּיִם. אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁהוּת לְהִרְהוּר. הֲבִינוֹנוּ כִּי הָאֳנִיָּה עֲלוּלָה לְהִשָּׁבֵר כָּל רֶגַע, וְכַמָּה אֲנָשִׁים אָמְרוּ כִּי כְּבָר נִבְקְעָה. עוֹד אָנוּ נוֹאָשִׁים, קָרַב סְגַן רַב־הַחוֹבֵל אֶל הַסִּירָה וּבְעֶזְרַת הַכֹּל תָּלָה אוֹתָהּ מֵעֵבֶר לְדֹפֶן הָאֳנִיָּה. אַחַד־עָשָׂר אִישׁ יָרַדְנוּ בָּהּ, וְהִפְקַרְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ לֵאלֹהִים וְלַיָּם הַזּוֹעֵף. וְאַף שֶׁהַסְּעָרָה שָׁכְכָה בְּמִדָּה רַבָּה הִצְלִיפוּ גַלִּים אֵימְתָנִיִּים בַּחוֹף, וּבְצֶדֶק נִתַּן לוֹמַר den wild zee (הַיָּם הַפֶּרֶא), כְּפִי שֶׁמְּכַנִּים הַהוֹלָנְדִים אֶת הַיָּם הַסּוֹעֵר.

מַצָּבֵנוּ נוֹאָשׁ הָיָה. רָאִינוּ בָּרוּר כִּי הַגַּלִּים גְּבֹהִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין תִּקְוָה לַסִּירָה וְכֻלָּנוּ נִטְבַּע. מִפְרָשׂ לֹא הָיָה בְּיָדֵינוּ וְאִלּוּ הָיָה, לֹא הָיִינוּ מַצְלִיחִים לְנַצְּלוֹ. עַל כֵּן חָתַרְנוּ בִּמְשׁוֹטִים כְּלַפֵּי הַיַּבָּשָׁה, וְלִבֵּנוּ כָּבֵד כְּלֵב עוֹלִים עַל הַגַּרְדּוֹם: יָדַעְנוּ כִּי לְיַד הַחוֹף יְנַפְּצוּ הַנַּחְשׁוֹלִים אֶת הַסִּירָה לְאֶלֶף שְׂחִיפִים. אַף עַל פִּי כֵן הִפְקַדְנוּ נַפְשֵׁנוּ בִּידֵי הָאֱלֹהִים וּבְסִיּוּעַ הָרוּחַ הַסּוֹחֶפֶת אוֹתָנוּ לַחוֹף, קֵרַבְנוּ אֶת אָבְדָנֵנוּ בְּיָדֵינוּ וְחָתַרְנוּ בְּכָל־כֹּחַ אֶל הַיַּבָּשָׁה.

לֹא יָדַעְנוּ מַה צּוּרָה לַחוֹף, הַאִם חוֹל בּוֹ אוֹ סֶלַע, הֲתָלוּל הוּא אוֹ רָדוּד. תִּקְוַת־הַהַצָּלָה הַיְחִידָה הָיְתָה בִּכְנִיסָה לְאֵיזֶה מִפְרָץ אוֹ שֶׁפֶךְ נָהָר, שָׁם הָיִינוּ עֲשׂוּיִים לִמְצֹא בְּמַחֲסֵה הַיַּבָּשָׁה מַיִם שְׁלֵוִים יוֹתֵר, הַכֹּל כְּיַד הַמַּזָּל. אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאִינוּ סִימָן לְכָךְ. כְּכָל שֶׁקָּרַבְנוּ לַחוֹף נִרְאֲתָה לָנוּ הַיַּבָּשָׁה אֲיֻמָּה מִן הַיָּם. לְאַחַר שֶׁחָתַרְנוּ, אוֹ נִסְחַפְנוּ, מַהֲלָךְ אַרְבָּעָה מִילִים, כְּפִי שֶׁחָשַׁבְנוּ, עָלָה עָלֵינוּ מִצַּד הַיַּרְכָתַיִם גַּל זוֹעֵם, כְּהַר גָּבְהוֹ, וְאָנוּ יָדַעְנוּ כִּי זוֹ “מַכַּת־הַחֶסֶד”. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא סְחָפָנוּ בְּזַעַף וְהָפַךְ אֶת הַסִּירָה. לֹא הִסְפַּקְנוּ לִקְרֹא: “אֵל אֱלֹהִים!” וּכְבָר נִבְלַעְנוּ בַּמְּצוּלָה, רְחוֹקִים מִן הַסִּירָה וְאַף אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

קבוצה ג' PDF עמ' 45.png

אֵין לְתָאֵר אֶת הַמְּבוּכָה שֶׁתְּקָפַתְנִי כְּשֶׁצָּלַלְתִּי בַּמַּיִם. אַף עַל פִּי שֶׁהֵיטַבְתִּי לִשְׂחוֹת נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲלוֹת עַל הַגַּל וְלִנְשֹׁם. רַק לְאַחַר שֶׁסָּחַף אוֹתִי הַגַּל כִּבְרַת־דֶּרֶךְ כְּלַפֵּי הַחוֹף וְהִתְנַפֵּץ וְשָׁב, הִשְׁאִירַנִי עַל אֲדָמָה כִּמְעַט יְבֵשָׁה, אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְעֻלָּף בִּגְלַל הַמַּיִם הָרַבִּים שֶׁשָּׁתִיתִי. הִתְנַשַּׁמְתִּי וְהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, וּבִרְאוֹתִי כִּי קָרוֹב אֲנִי לַיַּבָּשָׁה מִשֶּׁשִּׁעַרְתִּי, קַמְתִּי עַל רַגְלַי וְרַצְתִּי לִקְרָאתָהּ בְּכָל כֹּחִי, בְּטֶרֶם יָבוֹא גַּל אַחֵר לַהֲצִיפֵנִי. אַךְ מִיָּד נוֹכַחְתִּי כִּי לֹא אֶמָּלֵט מִן הַגַּל. רָאִיתִי אֶת הַיָּם עוֹלֶה עָלַי כְּהַר גָּדוֹל, זוֹעֵם כְּאוֹיֵב, וְאֵין בְּכֹחִי לְהֵאָבֵק עִמּוֹ. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לִכְבּשׁ אֶת נְשִׁימָתִי, לָצוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּיַד יְכָלְתִּי, וְלַחֲתֹר כְּכָל הַנִּתָּן לַחוֹף. בְּעִקָּר דָּאַגְתִּי, שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁיִּסְחֲפֵנִי הַגַּל הַרְחֵק אֶל הַחוֹף, יִשָּׂאֵנִי חֲזָרָה בְּשׁוּבוֹ לַיָּם.

הַגַּל שֶׁעָלָה עָלַי שֵׁנִית קְבָרַנִי עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלשִׁים רֶגֶל בְּמֵימָיו. חַשְׁתִּי כִּי נִסְחַפְתִּי בְּכֹחַ וּבִמְהִירוּת עֲצוּמָה הַרְחֵק אֶל הַחוֹף. כָּבַשְׁתִּי נְשִׁימָתִי וְשָׂחִיתִי נֶגֶד פָּנַי בְּכָל כֹּחִי. כִּמְעַט שֶׁנֶּחֱנַקְתִּי, וְהִנֵּה חַשְׁתִּי שֶׁאֲנִי צָף וְעוֹלֶה, וּלְמַרְבֵּה הָרְוָחָה, הוֹפִיעוּ רֹאשִׁי וְיָדַי עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהִיתִי כָּךְ שְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת בִּלְבַד, רָוַח לִי, כִּי נָשַׁמְתִּי וְהִתְעוֹדַדְתִּי. שׁוּב הוּצַפְתִּי, אַךְ לְשָׁעָה קַלָּה יוֹתֵר, וְעַל כֵּן הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד. כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי כִּי הַגַּל חוֹזֵר, חָתַרְתִּי נֶגֶד פָּנַי כְּדֵי לֹא לְהִסָּחֵף לַיָּם, וְהִנֵּה חַשְׁתִּי קַרְקַע תַּחַת רַגְלַי. עָמַדְתִּי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת עַד שֶׁתִּרְוַח נְשִׁימָתִי וְעַד שֶׁיִּשְׁתְּתוּ הַמַּיִם מֵעָלַי, וְרַצְתִּי בְּכָל כֹּחִי אֶל הַחוֹף. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִצַּלְתִּי מִזַּעְמוֹ שֶׁל הַיָּם שֶׁרָדַף אַחֲרַי, וְעוֹד פַּעֲמַיִם הֱרִימוּנִי גַלָּיו וּנְשָׂאוּנִי אֶל הַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן הָיָה הַחוֹף רָדוּד.

הַגַּל הָאַחֲרוֹן כִּמְעַט שֶׁחָרַץ אֶת גּוֹרָלִי: כְּשֶׁסְּחָפַנִי הַיָּם, כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן, הוֹשִׁיבַנִי וְשֶׁמָּא הִטִּילַנִי עַל גּוּשׁ סֶלַע בְּכֹחַ רַב, עַד שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי. מַכָּה בְּצַלְעוֹתַי וּבְחָזִי נָטְלָה אֶת נְשִׁימָתִי. אִלּוּ חָזַר עַתָּה הַגַּל, הָיָה מַטְבִּיעֵנִי. אַךְ אֲנִי הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי לִפְנֵי בּוֹא הַגַּלִּים, וּבִרְאוֹתִי כִּי שׁוּב יְכַסּוּנִי הַמַּיִם, נִצְמַדְתִּי אֶל הַסֶּלַע וְאָמַרְתִּי לִכְבּשׁ אֶת נְשִׁימָתִי עַד שֶׁיַּחֲזֹר הַגַּל לַיָּם. עַתָּה, בְּקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה, הָיוּ הַגַּלִּים נְמוּכִים יוֹתֵר, וַאֲנִי הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד עִם שֹׁךְ הַגַּל וְרַצְתִּי שׁוּב וְקָרַבְתִּי לַחוֹף. הַגַּל הֶחָדָשׁ הֱצִיפַנִי אַךְ לֹא סְחָפַנִי. הוֹסַפְתִּי לָרוּץ וְהִגַּעְתִּי לַיָּבָּשָׁה.

בְּשִׂמְחָה טִפַּסְתִּי עַל סַלְעֵי הַחוֹף וְיָשַׁבְתִּי עַל הָעֵשֶׂב, רָחוֹק מִן הַסַּכָּנָה וּמִחוּץ לִתְחוּמָם שֶׁל הַמַּיִם.> מִשֶּׁעָלִיתִי בָּרִיא וְשָׁלֵם עַל הַיַּבָּשָׁה, נָשָׂאתִי עֵינַי וּבֵרַכְתִּי אֱלֹהִים עַל חַיַּי שֶׁנִּצְלוּ, אֲשֶׁר כַּמָּה דַקּוֹת קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיְתָה לָהֶם תִּקְוָה. סָבוּרְנִי, כִּי אֵין לְתָאֵר כְּלָל אֶת הִתְלַהֲבוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנִּצַּל מִתּוֹךְ קִבְרוֹ, אִם נִתָּן לוֹמַר כָּךְ. וְאֵינִי תָּמֵהַּ כְּלָל, כִּי שָׁעָה שֶׁעֲנִיבַת־הַתְּלִיָּה כְּרוּכָה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל פּוֹשֵׁעַ וּפְקֻדַּת־חֲנִינָה מַגִּיעָה בָּרֶגַע שֶׁעָמְדוּ לִתְלוֹתוֹ, נוֹהֲגִים לְהָבִיא רוֹפֵא אֶל הַגַּרְדּוֹם, כְּדֵי שֶׁיַּקִּיז מִדָּמוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן מִיָּד לְאַחַר הַכְרָזַת הַחֲנִינָה, שֶׁמָּא תְּזַעְזְעֶנּוּ הַהַפְתָּעָה וְתִטֹּל אֶת רוּחוֹ: “כַּצַּעַר, שִׂמְחַת־פֶּתַע תָּהֹם תְּחִלָּה”. הִתְהַלַּכְתִּי בַּחוֹף, נָשָׂאתִי יָדַי לַשָּׁמַיִם, כָּל יֵשׁוּתִי נְתוּנָה לַפְּלִיאָה שֶׁבִּישׁוּעָתִי, וַאֲנִי מַחְוֶה אַלְפֵי תְנוּעוֹת, שֶׁלֹּא אוּכַל לְתָאֲרָן, וְהוֹגֶה בַּחֲבֵרַי שֶׁטָּבְעוּ, כִּי הִנֵּה לֹא נִצַּל אִישׁ מִלְּבַדִּי; וְאָכֵן לֹא רְאִיתִים עוֹד, וְעִקְּבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדְעוּ וְלֹא נוֹתְרוּ בְּיָדַי אֶלָּא שָׁלשׁ מִגְבָּעוֹת, כּוֹבַע אֶחָד וּשְׁתֵּי נַעֲלַיִם שׁוֹנוֹת.

נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הָאֳנִיָּה הָעוֹמֶדֶת עַל הַשִּׂרְטוֹן וּבִגְלַל הַנַּחְשׁוֹלִים הָרָמִים וְהַקֶּצֶף כִּמְעַט שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ. כֹּה רְחוֹקָה הָיְתָה. אָז אָמַרְתִּי: אֱלֹהַי, כֵּיצַד יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ לַחוֹף?

לְאַחַר שֶׁנִּחַמְתִּי אֶת עַצְמִי בִּישׁוּעָתִי הִתְחַלְתִּי לִסְקֹר אֶת הַסְּבִיבָה כְּדֵי לִקְבֹּעַ אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא וּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה. מִיָּד נָפְלָה רוּחִי בַּהֲבִינִי כִּי זָכִיתִי בְּהַצָּלָה אֲיֻמָּה: רָטוֹב הָיִיתִי וְלֹא הָיוּ עִמִּי כָּל בְּגָדִים לְחִלּוּף, לֹא הָיָה עִמִּי כָּל מָזוֹן אוֹ מַשְׁקֶה לְחִזּוּק כֹּחִי, וְלֹא רָאִיתִי כָּל סִכּוּי אֶלָּא לָמוּת בָּרָעָב אוֹ לְהִטָּרֵף עַל יְדֵי הַחַיּוֹת. בְּעִקָּר דִּכְּאַנִי חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל נֶשֶׁק כָּלְשֶׁהוּ כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָצוּד אֵיזוֹ חַיָּה לִמְזוֹנִי, אוֹ לְהִתְגּוֹנֵן בִּפְנֵי חַיָּה אַחֶרֶת, הָאוֹמֶרֶת לְטָרְפֵנִי לְשֵׁם מְזוֹנָהּ. בְּקִצּוּר, לֹא הָיוּ עִמִּי אֶלָּא סַכִּין, מִקְטֶרֶת וּמְעַט טַבָּק בְּקֻפְסָה. זוֹ הָיְתָה כָּל אַסְפָּקָתִי, וְכֹה אָיֹם הָיָה הַיֵּאוּשׁ שֶׁתְּקָפַנִי, עַד כִּי שְׁעַת־מָה הִתְרוֹצַצְתִּי כִּמְטֹרָף. כְּשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה שָׁקַלְתִּי בְּרוּחַ נְכֵאָה מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָלִי אִם חַיּוֹת טֶרֶף שׁוֹרְצוֹת כָּאן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לְשַׁחֵר לַטֶּרֶף בַּלֵּילוֹת.

וְלֹא עָלְתָה בְּדַעְתִּי אוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא עֵצָה אַחַת: לְטַפֵּס עַל עֵץ עֲבֹת שֶׁגָּדַל בְּסָמוּךְ, הַדּוֹמֶה לְאַשּׁוּחַ אַךְ מַצְמִיחַ קוֹצִים, לָשֶׁבֶת בֵּין עֲנָפָיו כָּל הַלַּיְלָה, וּלְמָחֳרָת – לִבְרֹר לְעַצְמִי מִיתָה, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי כָּל סִכּוּי לְחַיִּים. רָחַקְתִּי כְּרֶבַע הַמִּיל מִן הַחוֹף כְּדֵי לְחַפֵּשׂ מֵי־שְׁתִיָּה, וּלְשִׂמְחָתִי מָצָאתִי מְקוֹר־מַיִם. לְאַחַר שֶׁשָּׁתִיִתי וְנָתַתִּי מְעַט טַבָּק בְּפִי לְהַשְׁכָּחַת הָרָעָב, חָזַרְתִּי אֶל הָעֵץ, טִפַּסְתִּי עָלָיו וְטָרַחְתִּי לִקְנוֹת לִי יְשִׁיבָה בְּטוּחָה בֵּין הָעֲנָפִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶנְפֹּל בִּשְׁנָתִי. גָּדַעְתִּי אַלָּה קְצָרָה לַהֲגַנָּתִי, יָשַׁבְתִּי בְּמוֹשָׁבִי, וּלְפִי שֶׁהָיִיתִי יָגֵעַ עַד כְּלוֹת־כֹּחַ, נִרְדַּמְתִּי וְיָשַׁנְתִּי שֵׁנָה מְתוּקָה. סָבוּרָנִי, כִּי מְעַטִּים הָיוּ עֲשׂוּיִים לִישֹׁן כָּךְ בִּתְנָאִים אֵלֶּה, וּמֵעוֹלָם לֹא הֵקַצְתִּי רַעֲנָן כָּל כָּךְ.

קבוצה ג' PDF עמ' 48.png

כְּשֶׁהֵקַצְתִּי עָמַד הַיּוֹם בְּעִצּוּמוֹ, הָאֲוִיר נִתְבַּהֵר, הַסְּעָרָה שָׁכְכָה, וְהַיָּם לֹא זָעַף וְלֹא גָּאָה כְּקֹדֶם לָכֵן. מַה שֶּׁהִתְמִיהַנִי בְּיוֹתֵר הֲרֵי זוֹ הָאֳנִיָּה, שֶׁעָלְתָה בַּלַּיְלָה מִן הַחוֹל עַל גַּלֵּי הַגֵּאוּת וְנִסְחֲפָה אֶל הַסֶּלַע בּוֹ נֶחְבַּלְתִּי. הִיא עָמְדָה עַתָּה בְּמֶרְחַק מִיל מִן הַחוֹף, וְדוֹמֶה כִּי לֹא נָטְתָה עַל צִדָּה. אָמַרְתִּי לַעֲלוֹת עָלֶיהָ, כְּדֵי לִמְצֹא לְכָל הַפָּחוֹת אֵלּוּ דְבָרִים מוֹעִילִים.

כְּשֶׁיָּרַדְתִּי מִדִּירָתִי שֶׁבָּעֵץ, הִסְתַּכַּלְתִּי שׁוּב סְבִיבִי, וְרֵאשִׁית כֹּל גִּלִּיתִי אֶת הַסִּירָה שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת שְׁנֵי מִילִים מִימִינִי, בַּמָּקוֹם שֶׁהֱבִיאוּהָ לְשָׁם הָרוּחַ וְהַגַּלִּים. הָלַכְתִּי בַּחוֹף לְעֵבֶר הַסִּירָה, אַךְ הִגַּעְתִּי לִלְשׁוֹן־יָם הַפּוֹרֶצֶת לַיַּבָּשָׁה, כְּמַחֲצִית הַמִּיל רָחְבָּהּ. חָזַרְתִּי לְעֵת עַתָּה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי חֲשִׁיבוּת לַעֲלוֹת תְּחִלָּה עַל הָאֳנִיָּה, כִּי בָּהּ קִוִּיתִי לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ לְצָרְכֵי קִיּוּמִי בְּשָׁעָה זוֹ.

שָׁעָה קַלָּה אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם נִרְגַּע הַיָּם כָּלִיל וְהַשֵּׁפֶל כֹּה הִרְחִיק מִן הַחוֹף, עַד שֶׁקָּרַבְתִּי בַּיַּבָּשָׁה כְּדֵי רֶבַע הַמִּיל מִן הָאֳנִיָּה. כָּאן תְּקָפַנִי צַעֲרִי מֵחָדָשׁ, כִּי רָאִיתִי בַּעֲלִיל שֶׁאִלּוּ נִשְׁאַרְנוּ בָּאֳנִיָּה הָיִינוּ חַיִּים כֻּלָּנוּ, הֱוֵי אוֹמֵר עוֹלִים לַחוֹף בְּשָׁלוֹם, וְלֹא הָיִיתִי נִשְׁאַר אֻמְלָל כָּל כָּךְ, לְלֹא חֶבְרָה וּלְלֹא נֶחָמָה כָּלְשֶׁהִי. הִרְהוּר זֶה הֶעֱלָה דְמָעוֹת בְּעֵינַי, אַךְ הוֹאִיל וְאֵין הַדְּמָעוֹת עֲשׂוּיוֹת לְהוֹעִיל הַרְבֵּה, הֶחֱלַטְתִּי לַעֲלוֹת עַל הָאֳנִיָּה, אִם אַךְ יַעֲלֶה בְּיָדִי.

פָּשַׁטְתִּי בְּגָדַי, שֶׁכֵּן הָיָה הַחֹם גָּדוֹל מִנְּשׂא, וְנִכְנַסְתִּי לַמַּיִם. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לָאֳנִיָּה לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לְטַפֵּס עָלֶיהָ, שֶׁכֵּן עָלְתָה מִן הַמַּיִם וְעָמְדָה גָבֹהַּ עַל הַקַּרְקַע, וְלֹא הָיָה בָּהּ דָבָר שֶׁיָּדַי עֲשׂוּיוֹת לְהֵאָחֵז בּוֹ. פַּעֲמַיִם שָׂחִיתִי סְבִיבָה וּבַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה גִלִּיתִי קְצֵה חֶבֶל, וְתָמַהְתִּי שֶׁלֹּא רְאִיתִיו מִיָּד. הוּא הָיָה תָלוּי נָמוֹךְ, מְחֻלְיָה שֶׁבְּדֹפֶן הָאֳנִיָּה, וּבְמַאֲמָץ רַב הִצְלַחְתִּי לֶאֱחֹז בּוֹ וְלַעֲלוֹת בְּעֶזְרָתוֹ אֶל קִדְמַת־הַסִּפּוּן. רָאִיתִי כִּי הָאֳנִיָּה נִפְגְּעָה, לַסַּפְנָה חָדְרוּ מַיִם רַבִּים, וְהִיא מֻטֶּלֶת עַל שִׂרְטוֹן שֶׁל חוֹל קָשֶׁה אוֹ עָפָר. הַיַּרְכָתַיִם נִזְדַּקְּרוּ מֵעַל לֶעָפָר וְאִלּוּ הַחַרְטוֹם נִשְׁתַּפֵּל עַד סָמוּךְ לַמַּיִם. וְכָךְ הָיָה מְדוֹר־הַיַּרְכָתַיִם מִחוּץ לַמַּיִם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ – יָבֵשׁ. מוּבָן מֵאֵלָיו כִּי רֵאשִׁית כֹּל בִּקַּשְׁתִּי לִקְבֹּעַ מַה נִּשְׁחַת וּמַה נִּשְׁמַר. וְהִנֵּה מָצָאתִי, כִּי כָּל מְזוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָּה יְבֵשִׁים וְהַמַּיִם לֹא נַגְעוּ בָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁרָעֵב הָיִיתִי, נִכְנַסְתִּי לַמְּזָוֶה, מִלֵּאתִּי כִּיסַי צְנִימִים, וְאָכַלְתִּי תּוֹךְ כְּדֵי הִלּוּךְ, בִּשְׁעַת חִפּוּשׂ אַחֲרֵי דְבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד זְמַן. בַּתָּא הָרָאשִׁי מָצָאתִי בַּקְבּוּק רוּם וְלָגַמְתִּי לְגִימָה גְדוֹלָה, שֶׁכֵּן זָקוּק הָיִיתִי לְאִמּוּץ־כֹּחוֹת לִקְרַאת הָעֲבוֹדָה הַצְּפוּיָה לִי. עַתָּה לֹא חָסַרְתִּי אֶלָּא סִירָה, כְּדֵי לְהָבִיא לְעַצְמִי מְזוֹנוֹת וַחֲפָצִים שֶׁיִּדָּרְשׁוּ לִי, כְּפִי רְאִיָּתִי אֶת הַנּוֹלָד.

לַשָּׁוְא יֵשֵׁב אָדָם וִיבַקֵּשׁ אֶת הֶחָסֵר, הַמְּצוּקָה הֶעֶלְתָה אֶת כֹּשֶׁר־הַהַמְצָאָה שֶׁלִּי. הָיָה בָּאֳנִיָּה מְלַאי שֶׁל כַּמָּה מוֹטוֹת־מִפְרָשׂ, שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ קוֹרוֹת עָבוֹת וְתֹרֶן־תִּיכוֹן אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. הֶחֱלַטְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. כָּל קוֹרָה שֶׁהָיָה בְּכֹחִי לַהֲרִימָה הֵטַלְתִּי הַיַּמָּה, לְאַחַר שֶׁקְּשַׁרְתִּיהָ בְּחֶבֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִסָּחֵף. לְאַחַר מִכֵּן יָרַדְתִּי מִן הָאֳנִיָּה, מָשַׁכְתִּי אֶת הַקּוֹרוֹת אֵלַי, קָשַׁרְתִּי אוֹתָן זוֹ לְזוֹ בִּקְצוֹתֵיהֶן כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי, עַד שֶׁשִּׁוִּיתִי לָהֶן צוּרַת רַפְסוֹדָה. כְּשֶׁחִזַּקְתִּי אֶת הָרַפְסוֹדָה בִּשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה לוּחוֹת לְרָחְבָּהּ, מָצָאתִי כִּי הִיא נוֹשֵׂאת יָפֶה אֶת מִשְׁקָלִי, אַךְ לֹא תִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד, שֶׁכֵּן הַקּוֹרוֹת קַלּוֹת יָתֵר־עַל־הָרָאוּי. נִגַּשְׁתִּי לְתַקְּנָהּ, גָּזַרְתִּי בְּמַשּׂוֹר־הַנַּגָּרִים תֹּרֶן־תִּיכוֹן מִן הַמְּלַאי לִשְׁלשָׁה גְּזָרִים, וְצֵרַפְתִּי אוֹתָם אֶל הָרַפְסוֹדָה בְּעָמָל רַב. אֶלָּא שֶׁהַתִּקְוָה לְהָבִיא לְעַצְמִי מְזוֹנוֹת וְצָרְכֵי־מִחְיָה אֲחֵרִים עוֹדְדַתְנִי לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת בִּנְסִבּוֹת אֲחֵרוֹת.

עַתָּה הָיְתָה רַפְסוֹדָתִי חֲזָקָה לְמַדַּי לִנְשִׂיאַת מַשָּׂא כָּבֵד. הָיָה עָלַי לִשְׁקֹל מַה לְּהַעֲמִיס עָלֶיהָ, וְכֵיצַד לְהָגֵן עַל הַמִּטְעָן מִנַּחְשׁוֹלֵי הַיָּם. לֹא הֶאֱרַכְתִּי בְּהִרְהוּר. תְּחִלָּה הִנַּחְתִּי עַל הָרַפְסוֹדָה אֶת כָּל הַלּוּחוֹת שֶׁמָּצָאתִי בָּאֳנִיָּה. לְאַחַר שֶׁשָּׁקַלְתִּי מָה אֲנִי חָסֵר בְּעִקָּר, פָּרַצְתִּי שְׁלשָׁה אַרְגְּזֵי־חֲפָצִים שֶׁל הַסַּפָּנִים, רוֹקַנְתִּי אוֹתָם וְהוֹרַדְתִּים אֶל הָרַפְסוֹדָה. אֶת הָאַרְגָּז הָרִאשׁוֹן מִלֵּאתִי מָזוֹן: צְנִימִים, אֹרֶז,שְׁלשָׁה גּוּשִׁים מְעֻגָּלִים שֶׁל גְּבִינָה הוֹלַנְדִּית, חֲמִשָּׁה נְתָחִים גְּדוֹלִים שֶׁל בְּשַׂר־עִזִּים מְיֻבָּשׁ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לָנוּ מָזוֹן עִקָּרִי בָּאֳנִיָּה, וּשְׁיָרִים שֶׁל דָּגָן מֵאֵירוֹפָּה, בָּהֶם הֶאֱכַלְנוּ אֶת הָעוֹפוֹת, אַךְ הָעוֹפוֹת הֻשְׁמְדוּ. הַדָּגָן הָיָה תַּעֲרֹבֶת שֶׁל חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ מָצָאתִי, לְמַרְבֵּה הָאַכְזָבָה, כִּי הַחֻלְדּוֹת כִּרְסְמוּ אֶת הַגַּרְעִינִים. אֲשֶׁר לְמַשְׁקָאוֹת, מָצָאתִי כַּמָּה תֵבוֹת־יַיִן מִן הַמְּלַאי שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ, חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה גָּלוֹן שֶׁל מַשְׁקֶה. אֶת אֵלֶּה הֶעֱמַדְתִּי עַל הָרַפְסוֹדָה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ לְאָרְזָם בְּאַרְגָּזִים, וְאַף מָקוֹם לֹא נִמְצָא בָּהֶם. בְּעוֹד אֲנִי עוֹסֵק בָּזֶה הִתְחִילָה הַגֵּאוּת, וְאַף שֶׁהִיא מְתוּנָה בְּיוֹתֵר רָאִיתִי לְצַעְרִי אֶת מִקְטָרְנִי, חֻלְצָתִי וַחֲזִיָּתִי, שֶׁהִשְׁאַרְתִּים בַּחוֹל, נִסְחָפִים וְצָפִים. וְאִלּוּ מִכְנְסֵי הַבַּד הַמַּגִּיעִים בַּבִּרְכַּיִם וְהַגַּרְבַּיִם הָיוּ עָלַי, וְכָךְ שָׂחִיתִי אֶל הָאֳנִיָּה. אָמְנָם, בִּגְלַל אֲבֵדָה זוֹ נֶאֱלַצְתִּי לְחַפֵּשׂ מַלְבּוּשִׁים, וּמְצָאַתִים בְּשֶׁפַע, אֶלָּא שֶׁלָּקַחְתִּי רַק אֶת הַנִּדְרָשׁ לִי לְפִי שָׁעָה, שֶׁכֵּן נָתַתִּי עַיִן בַּחֲפָצִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר, כְּמוֹ כְּלֵי־עֲבוֹדָה. לְאַחַר חִפּוּשׂ רַב מָצָאתִי אֶת אַרְגָּזוֹ שֶׁל הַנַּגָּר, וְהוּא שָׁלָל יְקַר־עֵרֶךְ בְּעֵינַי, יָקָר מִמְּלֹא־אֳנִיָּה זָהָב בְּשָׁעָה זוֹ. שִׁלְשַׁלְתִּי אֶת הָאַרְגָּז לָרַפְסוֹדָה בְּלִי לְהַפְסִיד זְמַן בִּבְדִיקָתוֹ, שֶׁכֵּן יָדַעְתִּי יְדִיעָה כְּלָלִית מַה טָּמוּן בּוֹ. עַתָּה דָאַגְתִּי לְנֶשֶׁק וּלְתַחְמֹשֶׁת. בַּתָּא מָצָאתִי שְׁנֵי רוֹבֵי־צַיִד מְשֻׁבָּחִים וּשְׁנֵי אֶקְדָּחִים. תְּחִלָּה לָקַחְתִּי אוֹתָם וְכַמָּה קְרָנוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה, שַׂקִּיק שֶׁל רֶסֶס וּשְׁתֵּי חֲרָבוֹת עַתִּיקוֹת, חֲלוּדוֹת. יָדַעְתִּי כִּי הָיוּ לָנוּ שָׁלשׁ חָבִיוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, אֶלָּא שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנִּי אֵיפֹה שְׁמָרָן הַתּוֹתְחָן שֶׁלָּנוּ. לְאַחַר חִפּוּשׂ רַב מָצָאתִי אוֹתָן, כְּשֶׁשְּׁתַּיִם יְבֵשׁוֹת וּכְשֵׁרוֹת לִפְעֻלָּה וְאַחַת רְטוּבָה. לָקַחְתִּי אֶת הֶחָבִיוֹת וְהַנֶּשֶׁק אֶל הָרַפְסוֹדָה. עַתָּה הָיִיתִי עָמוּס יָפֶה וְהִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר כֵּיצַד אַגִּיעַ לַחוֹף, לְפִּי שֶׁאֵין לִי מִפְרָשׂ, מָשׁוֹט אוֹ הֶגֶה וְכָל רוּחַ מְצוּיָה עֲלוּלָה לַהֲפֹךְ אֶת כְּלִי־הַשַּׁיִט שֶׁלִּי.

מִשְּׁלשָׁה שָׁאַבְתִּי עִדּוּד: אָלֶף, יָם רוֹגֵעַ כָּלִיל; בֵּית, גֵּאוּת עוֹלָה הַסּוֹחֶפֶת אֶל הַחוֹף; גִּימֶל, הָרוּחַ הַמְּעַטָּה שֶׁנָּשְׁבָה דְחָפַתְנִי אֶל הַיַּבָּשָׁה. חִפַּשְׂתִּי וּמָצָאתִי שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה מְשׁוֹטִים שְׁבוּרִים שֶׁל הַסִּירָה וְנוֹסָף עַל אַרְגַּז־הַכֵּלִים שְׁנֵי מַשּׂוֹרִים, גַּרְזֶן וּפַטִּישׁ, וְיָצָאתִי עִם מִטְעָנִי לַדֶּרֶךְ. מַהֲלַךְ מִיל אֶחָד אוֹ כְּעֵין זֶה שָׁטָה הָרַפְסוֹדָה יפֶה, אֶלָּא שֶׁנִּסְחֲפָה מִן הַמָּקוֹם בּוֹ נָחַתִּי אֶתְמוֹל. מִכָּאן הִסַּקְתִּי כִּי יֵשׁ כָּאן זִרְמֵי־חוֹפִים, וְעַל כֵּן קִוִּיתִי לִמְצֹא לְשׁוֹן־יָם אוֹ שֶׁפֶךְ־נָהָר, שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ לִי נָמָל לִפְרִיקַת מִטְעָנִי.

וּכְפִי שֶׁשִּׁעַרְתִּי כֵּן הָיָה, וְהִנֵּה נִתְגַּלָּה לְעֵינַי מִפְרָץ זָעִיר, וְזֶרֶם חָזָק שֶׁל הַגֵּאוּת סְחָפַנִי לְתוֹכוֹ. הִגִּיתִי אֶת הָרַפְסוֹדָה כְּמִדַּת־יְכָלְתִּי, לְהוֹלִיכָה בְּאֶמְצַע הַזֶּרֶם. כָּאן הָיִיתִי צָפוּי לְאָבְדַן מִטְעָנִי, וְאִלּוּ קָרָה הַדָּבָר, הָיָה לִבִּי נִשְׁבַּר בְּקִרְבִּי. לְפִי שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֶת הַחוֹף עָלְתָה הָרַפְסוֹדָה עַל שִׂרְטוֹן, וְכֵיוָן שֶׁקָּצֶהָ הַשֵּׁנִי צָלַל מְעַט, הָיָה כָּל מִטְעָנִי עָלוּל לְהַחֲלִיק הַמַּיְמָה. תָּמַכְתִּי אֶת הָאַרְגָּזִים בְּגַבִּי בְּכָל כֹּחִי, אַךְ לְחַלֵּץ אֶת הָרַפְסוֹדָה נִבְצַר מִמֶּנִּי. לֹא הֵעַזְתִּי לָזוּז מִמְּקוֹמִי, וְכָךְ עָמַדְתִּי כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, עַד שֶׁגָּאָה הַיָּם, וְהָרַפְסוֹדָה נִתְאַזְּנָה מְעַט. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה עָלוּ פְּנֵי הַמַּיִם וְהָרַפְסוֹדָה יָרְדָה מִן הַשִּׂרְטוֹן. דְּחַפְתִּיהָ בְּמָשׁוֹט אֶל אֶמְצַע הַתְּעָלָה, וְהִנַּחְתִּי לַזֶּרֶם הֶחָזָק לְגָרְפֵנִי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל שִׁפְכּוֹ שֶׁל נָהָר קָטָן שֶׁחוֹפָיו גְּבֹהִים. חִפַּשְׂתִּי מִשְׁנֵי עֲבָרָיו מְקוֹם נְחִיתָה מַתְאִים, לְפִי שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְהַרְחִיק מִן הַיָּם. הָגִיתִי תִּקְוָה לִרְאוֹת אֵי־פַּעַם אֳנִיָּה עוֹבֶרֶת, עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לַחֲנוֹת בְּקִרְבַת הַחוֹף כְּכָל הַנִּתָּן.

קבוצה ג' PDF עמ' 51.png

לְבַסּוֹף גִּלִּיתִי לְשׁוֹן־מַיִם זְעִירָה בְּחוֹפוֹ הַיְמָנִי שֶׁל הַנָּהָר, וּבְעָמָל רַב הֵבֵאתִי בָּהּ אֶת הָרַפְסוֹדָה וְקָרַבְתִּי לַחוֹף, עַל יְדֵי נְעִיצַת מָשׁוֹט בַּקַּרְקָעִית. אַךְ שׁוּב הָיָה כָּל מִטְעָנִי צָפוּי לִנְפִילָה לַמַּיִם. הַחוֹף הָיָה תָלוּל, מִדְרוֹנִי. אִלּוּ עָלְתָה עָלָיו הָרַפְסוֹדָה בְּקָצֶהָ הָאֶחָד, הָיָה הַשֵּׁנִי מִשְׁתַּפֵּעַ כְּלַפֵּי הַמַּיִם וּמַפִּיל אֶת הַמִּטְעָן. מָצָאתִי מָקוֹם שָׁטוּחַ, שֶׁלְּפִי הַשְׁעָרָתִי יוּצַף בִּשְׁעַת הַגֵּאוּת, וְקֵרַבְתִּי לְשָׁם אֶת הָרַפְסוֹדָה וְהֶחֱזַקְתִּיהָ בִּמְקוֹמָהּ עַל יְדֵי נְעִיצַת מָשׁוֹט בַּקַּרְקָעִית, כְּאִלּוּ הוּא עֹגֶן. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְחַכּוֹת לַגֵּאוּת. וּכְשֶׁגָּאוּ הַמַּים דֵּי הַצֹּרֶךְ – הָרַפְסוֹדָה שָׁקְעָה בַּמַּיִם לְעֹמֶק רֶגֶל – הֶעֱלֵיתִיהָ עַל הַמָּקוֹם הַשָּׁטוּחַ וְעִכַּבְתִּיהָ שָׁם עַל יְדֵי נְעִיצַת שְׁנֵי שִׁבְרֵי־מְשׁוֹטִים בַּקַּרְקַע לְיַד קְצוֹתֶיהָ מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָך שָׁהִיתִי שָׁם עַד שֶׁשָּׁפְלוּ הַמַּיִם וְהִשְׁאִירוּ אֶת רַפְסוֹדָתִי עַל מִטְעָנָהּ עוֹמֶדֶת עַל הַיַּבָּשָׁה.

עַתָּה יָצָאתִי לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וּלְחַפֵּשׂ מָקוֹם יָפֶה לִמְגוּרִים, לְאִחְסוּן נְכָסַי וּלַהֲגַנָּתָם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. אֵיפֹה אֲנִי – לֹא יָדַעְתִּי, הַאִם עַל הַיַּבֶּשֶׁת אוֹ עַל אִי, אִם הַמָּקוֹם מְיֻשָּׁב אוֹ שׁוֹמֵם, הֲיֵשׁ בּוֹ חַיּוֹת־טֶרֶף אוֹ אֵין? בְּמֶרְחָק שֶׁלֹּא לְמַעְלָה מִמִּיל הִתְנַשְּׂאָה גִּבְעָה רָמָה וּתְלוּלָה, הַנִּרְאֵית גְּבֹהָה מִשַּׁרְשֶׁרֶת הַגְּבָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת צָפוֹנָה. לָקַחְתִּי עִמִּי רוֹבֶה־צַיִד, אֶקְדָּח וְקֶרֶן־אֲבַק־שְׂרֵפָה, וְיָצָאתִי לָתוּר אֶת פִּסְגַּת הַגִּבְעָה. בְּדֵי עָמָל הֶעְפַּלְתִּי עָלֶיהָ, וְאָז הִתְגַּלָּה לִי גוֹרָלִי הַמַּר: שָׁכַנְתִּי עַל אִי מֻקָּף יָם מִכָּל עֲבָרָיו וְלֹא רָאִיתִי יַבָּשָׁה, מִלְּבַד כַּמָּה סְלָעִים מְרֻחָקִים מְאֹד וּשְׁנֵי אִיִּים הַקְּטַנִּים מֵאִי זֶה, בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה מִילִים מַעֲרָבָה. כֵּן גִּלִּיתִי כִּי הָאִי כֻּלּוֹ אַדְמַת־בּוּר, וְסָבַרְתִּי כִּי שׁוֹמֵם הוּא. אוּלַי יֵשׁ בּוֹ חַיּוֹת־טֶרֶף אַךְ בֵּינְתַיִם לֹא נִרְאוּ וְאִלּוּ הָעוֹפוֹת רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁאֶת מִינֵיהֶם לֹא הִכַּרְתִּי, וְגַם בְּצוּדִי אוֹתָם לֹא יָדַעְתִּי אִם יִכְשְׁרוּ לְמַאֲכָל. בְּשׁוּבִי הָרַגְתִּי צִפּוֹר גְּדוֹלָה שֶׁיָּשְׁבָה עַל עֵץ בִּקְצֵה יַעַר גָּדוֹל. מְשַׁעֵר אֲנִי כִּי הָיְתָה זוֹ יְרִיַּת הָרוֹבֶה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹרְתָה כָּאן מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם. אַךְ יָרִיתִי, הִתְעוֹפְפוּ מִכָּל חֶלְקֵי הַיַּעַר צִפֳּרִים לְאֵין מִסְפָּר, וְהֵן קוֹרְאוֹת וְצוֹרְחוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה, כָּל אַחַת בְּקוֹלָהּ שֶׁלָּהּ. אַךְ לִי לֹא הָיוּ קוֹלוֹת אֵלֶּה מֻכָּרִים כְּלָל. הַצִּפּוֹר שֶׁהָרַגְתִּי הָיְתָה מֵעֵין נֵץ; צִבְעָהּ וּמַקּוֹרָהּ כְּשֶׁל נֵץ, אֶלָּא שֶׁצִפָּרְנֶיהָ קְצָרוֹת יוֹתֵר. רֵיחַ נְבֵלָה עָלָה מִבְּשָׂרָה וּלְמַאֲכָל לֹא צָלְחָה.

הִסְתַּפַּקְתִּי בְּגִלּוּיִים אֵלֶּה, חָזַרְתִּי אֶל הָרַפְסוֹדָה, וְהִתְחַלְתִּי לִפְרֹק אֶת מִטְעָנִי. בִּפְרִיקָה עָבַר עָלַי הַיּוֹם. לֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה אֶמְצָא מִקְלַט לַיְלָה. חָשַׁשְׁתִּי לִשְׁכַּב עַל הָאֲדָמָה, שֶׁמָּא תִּטְרְפֵנִי הַחַיָּה. לְאַחַר מִכֵּן נוֹכַחְתִּי כִּי לַשָּׁוְא חָשַׁשְׁתִּי. עַל כֵּן גָּדַרְתִּי אֶת עַצְמִי כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי בְּלוּחוֹת וּבְאָרַגָּזִים שֶׁהֶעֱלֵיתִי לַחוֹף, וְיָצַרְתִּי מֵעֵין סֻכָּה לְלִינַת הַלַּיְלָה. עֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד אֶמְצָא לִי מְזוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ חַיּוֹת הַדּוֹמוֹת לְאַרְנֶבֶת מְנַתְּרוֹת מִן הַיַּעַר, שָׁעָה שֶׁיָּרִיתִי בַּצִפּוֹר.

עַתָּה אָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי עָלַי לְהוֹצִיא מִן הָאֳנִיָּה אֶת רֹב הַחֲפָצִים הָעֲשׂוּיִים לְהוֹעִיל, וּבְעִקָּר חֲבָלִים וּמִפְרָשִׂים וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. הֶחֱלַטְתִּי לַעֲרֹךְ מַסָּע שֵׁנִי אֶל הָאֳנִיָּה, אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי. וּלְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי הַסְּעָרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּתְחוֹלֵל תִּשְׁבֹּר אֶת הָאֳנִיָּה שְׂחִיפִים־שְׂחִיפִים, גָּמַרְתִּי אֹמֶר לִדְחוֹת כָּל מַעֲשֶׂה עַד שֶׁאוֹצִיא מִן הָאֳנִיָּה אֶת כָּל הַנִּתָּן לְהוֹצִיא. נִמְלַכְתִּי בְּדַעְתִּי הַאִם לָצֵאת בָּרַפְסוֹדָה וְהֶחֱלַטְתִּי לָצֵאת בָּרֶגֶל, כְּפִי שֶׁיָּצָאתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, עִם הַשֵּׁפֶל. כֵּן עָשִׂיתִי, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הִתְפַּשַּׁטְתִּי בַּסֻּכָּה, וְהִשְׁאַרְתִּי עָלַי כֻּתֹּנֶת מְשֻׁבֶּצֶת, תַּחְתּוֹנֵי־בַּד וְצֶמֶד סַנְדָּלִים רַכִּים.

עָלִיתִי אֶל הַסְּפִינָה כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן וְהִתְקַנְתִּי רַפְסוֹדָה שְׁנִיָּה. הוֹאִיל וְהָיִיתִי מְלֻמַּד נִסָּיוֹן, לֹא עֲשִׂיתִיהָ מְגֻשֶּׁמֶת כָּל כָּךְ, וְלֹא הִטְעַנְתִּיהָ מִטְעָן כָּבֵד. אַף עַל פִּי כֵן הֵבֵאתִי דְבָרִים מוֹעִילִים; רֵאשִׁית, מָצָאתִי בְּמַחְסָנֵי הַנַּגָּר שֶׁלָּנוּ שְׁנַּיִם־שְׁלשָׁה שַׂקִּים שֶׁל מַסְמְרִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, מַגְבֵּהַ־בֹּרֶג גָּדוֹל, תְּרֵיסַר־שְׁנַיִם שֶׁל גַּרְזִנִּים קְטַנִּים, וּבְעִקָּר, כְּלִי חָשׁוּב בְּיוֹתֵר כְּאֶבֶן מַשְׁחֶזֶת. אָסַפְתִּי כָּל אֵלֶּה וְעוֹד כַּמָּה חֲפָצִים מִכֵּלָיו שֶׁל הַתּוֹתְחָן, בְּעִקָּר שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה מְטִילֵי בַּרְזֶל, שְׁתֵּי חָבִיוֹת שֶׁל כַּדּוּרֵי־רוֹבִים, שִׁבְעָה רוֹבִים, עוֹד רוֹבֵה־צַיִד וְכַמּוּת מְעַטָּה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, וְכֵן שַׂק גָּדוֹל שֶׁל רֶסֶס זָעִיר וּגְלִיל גָּדוֹל שֶׁל פַּח־עוֹפֶרֶת. אַךְ גְּלִיל זֶה הָיָה כָּבֵד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא עָמַד לִי כֹּחִי לַהֲרִימוֹ מֵעַל לְמַעֲקֶה הַסִּפּוּן.

מִלְּבַד חֲפָצִים אֵלֶּה לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת כָּל הַבְּגָדִים שֶׁמָּצָאתִי, מִפְרָשׂ־קִדְמִי מִן הַמְּלַאי, עַרְסָל וּכְלֵי מִטָּה. כָּל זֶה הִטְעַנְתִּי עַל הָרַפְסוֹדָה וְהֵבֵאתִי בְּשָׁלוֹם לַחוֹף, לְמַרְבֵּה שִׂמְחָתִי. בִּשְׁעַת הֶעְדֵּרִי מִן הַיַּבָּשָׁה חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא יַשְׁמִידוּ הַחַיּוֹת אֶת מְזוֹנוֹתַי שֶׁבַּחוֹף. אַךְ בְּשׁוּבִי לֹא מָצָאתִי כָּל עֲקֵבוֹת שֶׁל אוֹרְחִים, מִלְּבַד חַיָּה קְטַנָּה הַדּוֹמָה לַחֲתוּל־בָּר, שֶׁיָּשְׁבָה עַל אַחַד הָאַרְגָּזִים. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֵלֶיהָ בָּרְחָה לְמֶרְחָק מֻעָט וְיָשְׁבָה תַּחְתֶּיהָ, שְׁלֵוָה וּבוֹטַחַת, וְהֵישִׁירָה מַבָּט בְּעֵינַי כְּאוֹמֶרֶת לַעֲמֹד עַל טִיבִי. כִּוַּנְתִּי רוֹבֶה כְּלַפֶּיהָ, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵבִינָה פֵּרוּשָׁה שֶׁל תְּנוּעָה זוֹ, לֹא שָׂמָה לֵב אֵלֶיהָ וְלֹא אָמְרָה לְהִמָּלֵט. הִטַּלְתִּי לְעֶבְרָה חֲתִיכַת צָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי דָחוּק בִּמְזוֹנוֹת וְהַמְּלַאי שֶׁבְּיָדַי מֻעָט. מִכֹּל מָקוֹם, הִפְרַשְׁתִּי לָהּ מַה שֶׁהִפְרַשְׁתִּי. הִיא קָרְבָה, רִחְרְחָה אֶת הַצָּנִים, אָכְלָה אוֹתוֹ וְהִסְתַּכְּלָה בִּי כִּמְבַקֶּשֶׁת תּוֹסֶפֶת, אַךְ אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹסִיף וְלָתֵת, עַל כֵּן הָלְכָה לָהּ.

קבוצה ג' PDF עמ' 54.png

כְּשֶׁהֵבֵאתִי אֶת מִטְעָנִי הַשֵּׁנִי לַחוֹף, אָמַרְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת חָבִיּוֹת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁהָיוּ כְּבֵדוֹת וּלְהַעֲבִיר אֶת הַחֹמֶר לְאַט־לְאַט. נִגַּשְׁתִּי לְהָקִים לִי אֹהֶל קָטָן בְּעֶזְרַת הַמִּפְרָשׂ שֶׁהֵבֵאתִי וְכַמָּה כְּלוֹנְסָאוֹת שֶׁגָּדַעְתִּי לְתַכְלִית זוֹ. לְאֹהֶל זֶה הֵבֵאתִי אֶת כָּל הֶחֳמָרִים שֶׁהָיוּ עֲלוּלִים לְהִתְקַלְקֵל בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹ בַּגֶּשֶׁם, וְאֶת כָּל הָאַרְגָּזִים הָרֵיקִים וְהֶחָבִיּוֹת עָרַכְתִּי בְּמַעֲגָל סְבִיב הָאֹהֶל, כְּדֵי לְבַצְּרוֹ מִפְּנֵי הַתְקָפַת־פֶּתַע שֶׁל אָדָם אוֹ חַיָּה.

אֶת פֶּתַח הָאֹהֶל חָסַמְתִּי בְּאַרְגָּז רֵיק וּמִבִּפְנִים הִתְבַּצַּרְתִּי מֵאַחֲרֵי לוּחוֹת. פָּרַשְׂתִּי מִזְרָן עַל הָאֲדָמָה, הִנַּחְתִּי אֶת שְׁנֵי הָאֶקְדָּחִים לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְאֶת הָרוֹבֶה לְצִדִּי וְשָׁכַבְתִּי, – זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז נִטְרְפָה הָאֳנִיָּה. יָשַׁנְתִּי בְּשַׁלְוָה כָּל הַלַּיְלָה לְפִי שֶׁהָיִיתִי עָיֵף וְיָגֵעַ, כִּי בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם יָשַׁנְתִּי אַךְ מְעַט וְאִלּוּ כָּל הַיּוֹם עָבַדְתִּי בְּפֶרֶךְ בְּהַטְעָנַת הַחֲפָצִים וַהֲבָאָתָם לַחוֹף.

סָבוּרְנִי, כִּי עַתָּה הָיָה בְּיָדַי הַגָּדוֹל בַּמַּחְסָנִים שֶׁנּוֹעַד אֵי־פַּעַם לְאָדָם בּוֹדֵד, אַךְ עֲדַיִן לֹא נָחָה דַעְתִּי. סָבוּר הָיִיתִי, כִּי כָּל עוֹד עוֹמֶדֶת הָאֳנִיָּה זְקוּפָה בְּמַצָּבָהּ זֶה, עָלַי לְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ כָּל דְּבַר חֵפֶץ. עַל כֵּן יָצָאתִי כָּל יוֹם בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל אֶל הָאֳנִיָּה וְהֵבֵאתִי עִמִּי דָבָר כָּלְשֶׁהוּ. בְּעִקָּר הִצְלַחְתִּי בְּמַסָּעִי הַשְּׁלִישִׁי וְהֵבֵאתִי לַחוֹף מִן הַחֲבָלִים, מִן הַחֲבָלִים הַדַּקִּים וּמִן הַמְּשִׁיחָה כְּכָל שֶׁעָלָה בְּיָדִי לָקַחַת, וְכֵן יְרִיעַת בַּד שֶׁשִּׁמְּשָׁה לְהַטְלָאַת הַמִּפְרָשִׂים וְאֶת חָבִית אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁנִּרְטַב. וְלַסּוֹף לָקַחְתִּי אֶת כָּל הַמִּפְרָשִׂים, מֵרִאשׁוֹן וְעַד אַחֲרוֹן, אֶלָּא שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְגָזְרָם יְרִיעוֹת־יְרִיעוֹת וְלָקַחַת עִמִּי בְּכָל פַּעַם כַּמָּה מֵהֶן. לֹא מָצָאתִי עִנְיָן בַּמִּפְרָשִׂים אֶלָּא בָּאָרִיג בִּלְבַד.

אַךְ מַה שָׂמַחְתִּי שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל, לְאַחַר שֶׁעָרַכְתִּי חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה מַסָּעוֹת כָּאֵלֶּה, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי שׁוּב אֵין בָּאֳנִיָּה כָּל חֵפֶץ שֶׁכְּדַאי לִי לְטַפֵּל בּוֹ, מָצָאתִי חָבִית צְנִימִים גְּדוֹלָה וְשָׁלשׁ חָבִיּוֹת רוּם גְּדוֹלוֹת, תֵּבַת סֻכָּר וְחָבִית סֹלֶת מְנֻפָּה. הַמְּצִיאָה הִפְתִּיעַתְנִי, שֶׁכֵּן נוֹאַשְׁתִּי מִלִּמְצֹא מְזוֹנוֹת נוֹסָפִים, מִלְּבַד אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁחֲתוּ בַּמַּיִם. הֵרַקְתִּי אֶת הַצְּנִימִים אֶל הַיְרִיעוֹת וְהֶעֱבַרְתִּים צְרוֹרוֹת־צְרוֹרוֹת. בְּקִצּוּר, הֵבֵאתִי כָּל זֶה בְּשָׁלוֹם לַיַּבָּשָׁה.

לְמָחֳרָת הִפְלַגְתִּי שׁוּב. לְאַחַר שֶׁשָּׁדַדְתִּי מִן הָאֳנִיָּה כָּל דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְשֵׂאתוֹ, הִתְחַלְתִּי לְטַפֵּל בַּעֲבוֹתוֹת. גָּזַרְתִּי אוֹתָם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְשֵׂאתָם וְהֵבֵאתִי לַיַּבָּשָׁה שְׁנֵי עֲבוֹתוֹת, עֲבוֹת שֶׁל הָעֹגֶן וְאֶת כָּל חֶלְקֵי־הַבַּרְזֶל שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא. לְאַחַר שֶׁגָּדַעְתִּי אֶת מוֹטוֹת־הַמִּפְרָשִׂים וְכָּל חֹמֶר שֶׁבָּא לְיָדַי עָשִׂיתִי רַפְסוֹדָה גְדוֹלָה, טָעַנְתִּי עָלֶיהָ אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה וְהִפְלַגְתִּי לַחוֹף. אַךְ מַזָּלִי הַטּוֹב הָפַךְ פָּנָיו מִמֶּנִּי:

רַפְסוֹדָה זוֹ הָיְתָה כֹּה מְסֻרְבֶּלֶת וּטְעוּנָה יָתֵר־עַל־הַמִּדָּה, עַד שֶׁבִּכְנִיסָתִי אֶל לְשׁוֹן־הַמַּיִם, בָּהּ פָּרַקְתִּי אֶת שְׁאָר הַמַּלְקוֹחַ, לֹא עָלָה בְּיָדִי לְכַוְּנָה בִּזְרִיזוּת כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי קֹדֶם לָכֵן, וְהִיא נִתְהַפְּכָה וְהִטִּילָה אוֹתִי וְאֶת הַמִּטְעָן לַמַּיִם. אֲשֶׁר לִי, לֹא הָיְתָה הַצָּרָה גְדוֹלָה, כִּי הָיִיתִי קָרוֹב לַחוֹף, אַךְ רֻבּוֹ שֶׁל מִטְעָנִי אָבַד, וּבְעִקָּר הַבַּרְזֶל שֶׁקִּוִּיתִי לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת מְרֻבָּה. אַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁשָּׁפְלוּ הַמַּיִם, מָשִׁיתִי אֶת מַרְבִּית הָעֲבוֹתוֹת וְהַחֲבָלִים, וְכֵן מְעַט מִן הַבַּרְזֶל, אָמְנָם בְּעָמָל רַב: נֶאֱלַצְתִּי לִצְלֹל כְּדֵי לִמְשׁוֹתוֹ, וְעָיַפְתִּי בַּעֲבוֹדָה זוֹ עַד מְאֹד. לְאַחַר מִכֵּן הוֹסַפְתִּי לְבַקֵּר בָּאֳנִיָּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְהֵבֵאתִי לַיַּבָּשָׁה כָּל מַה שֶּׁנִּתַּן לַהֲבִיאוֹ.

זֶה לִי שְׁלשָׁה־עָשָׂר יָמִים עַל הַיַּבָּשָׁה וְאַחַת־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים בִּקַּרְתִּי בָּאֳנִיָּה. הֵבֵאתִי מִשָּׁם כָּל מַה שֶּׁזּוּג־יָדַיִם אֶחָד הָיָה עָשׂוּי לְהָבִיא, וּמַאֲמִין אֲנִי שֶׁאִלּוּ נִמְשְׁכָה שַׁלְוַת־הָרוּחוֹת הָיִיתִי מַעֲבִיר לַחוֹף אֶת כָּל הָאֳנִיָּה חֲלָקִים־חֲלָקִים. אַךְ כְּשֶׁהִתְכּוֹנַנְתִּי לַהַפְלָגָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהָרוּחַ גּוֹבֶרֶת. אַף עַל פִּי כֵן יָצָאתִי עִם הַשֵּׁפֶל לָאֳנִיָּה. אַף שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי כִּי חִטַּטְתִּי בַּמָּדוֹר כֹּה יָפֶה עַד שֶׁאֵין עוֹד לִמְצֹא בּוֹ דָבָר, גִּלִּיתִי שִּׁדָּה בַּעֲלַת מְגֵרוֹת. בְּאַחַת מֵהֶן מָצָאתִי שְׁלשָׁה תְעָרִים, מִסְפָּרַיִם גְּדוֹלִים וּכִתְרֵיסַר סַכִּינִים וּמַזְלְגוֹת מְשֻׁבָּחִים. בַּמְּגֵרָה הַשְּׁנִיָּה מָצָאתִי כִּשְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ לִירוֹת כֶּסֶף, קְצָת מַטְבְּעוֹת שֶׁל אֵירוֹפָּה, קְצַת שֶׁל בְּרָזִיל, קְצָת זָהָב וּקְצָת כֶּסֶף.

קבוצה ד' PDF עמ' 56.png

בַּת־צְחוֹק עָלְתָה עַל פָּנַי לְמַרְאֵה הַכֶּסֶף. “הוֹי אַשְׁפָּה!” אָמַרְתִּי בְּקוֹל, “לְמַה תִּצְלְחִי עוֹד? אֵינֵךְ רְאוּיָה שֶׁאֶשְׁתּוֹפֵף לַהֲרִימֵךְ מֵהָרִצְפָּה. אַחַד הַסַּכִּינִים שָׁוֶה יוֹתֵר מִכָּל הָעֲרֵמָה. לֹא אוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּךְ, וְעַל כֵּן הִשָּׁאֲרִי בִּמְקוֹמֵךְ וּרְדִי לִמְצוּלוֹת כִּיצוּר שֶׁלֹּא כְּדַאי לַהֲצִילוֹ”. אֶלָּא שֶׁנִּמְלַכְתִּי בְּדַעְתִּי, לָקַחְתִּי אֶת הַכֶּסֶף, וּלְאַחַר שֶׁעֲטַפְתִּיו בִּירִיעַת־בַּד, אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת רַפְסוֹדָה. אַךְ בְּעוֹדִי מִתְכּוֹנֵן קָדְרוּ הַשָּׁמַיִם, הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת מִן הַחוֹף הִתְחִילָה גוֹבֶרֶת וּלְאַחַר רֶבַע הַשָּׁעָה נִתְעַצְּמָה. הֲבִינוֹתִי כִּי אֵין טַעַם לַעֲשׂוֹת רַפְסוֹדָה כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת מִן הַחוֹף, וְעַל כֵּן מוּטָב לִי לָשׁוּב לִפְנֵי הַגֵּאוּת, שֶׁמָּא לֹא אַגִּיעַ כְּלָל. יָרַדְתִּי לַמַּיִם וְשָׂחִיתִי בֵּין הָאֳנִיָּה וְהַחוֹלוֹת. הַשְּׂחִיָּה הָיְתָה קָשָׁה עָלַי בִּגְלַל מִשְׁקַל הַמַּלְקוֹחַ שֶׁהָיָה עִמִּי וּבִגְלַל הַיָּם הַגּוֹעֵשׁ, וּבְטֶרֶם נִסְתַיְּמָה הַגֵּאוּת פָּרְצָה הַסְּעָרָה.

אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִגַּעְתִּי אֶל אָהֳלִי הַקָּטָן, וְכָאן שָׁכַבְתִּי כְּשֶׁכָּל אוֹצְרוֹתַי סְבִיבִי. כָּל הַלַּיְלָה נָשְׁבָה רוּחַ עַזָּה, וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בַּבֹּקֶר בַּיָּם לֹא נִרְאֲתָה עוֹד הָאֳנִיָּה. נִדְהַמְתִּי מְעַט אַךְ הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי וְדַעְתִּי נָחָה עָלַי, מֵאַחַר שֶׁלֹּא בִּזְבַּזְתִּי זְמַן וְלֹא נַחְתִּי וְהוֹצֵאתִי כָּל דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהוֹעִיל לִי. וְאָכֵן כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בָּאֳנִיָּה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי עָשׂוּי לַהֲבִיאָם, אִלּוּ נִתְּנָה לִי שָׁהוּת יֶתֶר. עַל כֵּן הִסַּחְתִּי דַעְתִּי מִן הָאֳנִיָּה וּמִכָּל הַנִּמְצָא בָּהּ, וְלֹא צִפִּיתִי אֶלָּא לִשְׁבָרֶיהָ הָעֲשׂוּיִים לְהַגִּיעַ לַחוֹף. וְאָמְנָם הִגִּיעוּ אַחַר כָּךְ שְׁבָרִים שׁוֹנִים, אַךְ תּוֹעַלְתָּם מֻעֶטֶת הָיְתָה.

עַתָּה הָיְתָה דַּעְתִּי נְתוּנָה כָּלִיל לְהִתְגוֹנְנוּת מִפְּנֵי פְּרָאִים, אִם יוֹפִיעוּ, אוֹ מִפְּנֵי חַיּוֹת־טֶרֶף, אִם יֶשְׁנָן בָּאִי. הִרְהַרְתִּי הַרְבֵּה כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה וְאֵיזֶה מָעוֹן לְהַתְקִין לְעַצְמִי: הַאִם לַחְפֹּר מְעָרָה בָּאֲדָמָה אוֹ לִנְטוֹת אֹהֶל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, גָּמַרְתִּי אֹמֶר לַעֲשׂוֹת אֶת הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד. לֹא לְמוֹתַר הוּא לְתָאֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים. עַד מְהֵרָה נוֹכַחְתִּי כִּי הַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי גַר בּוֹ אֵינוֹ מַתְאִים לִישִׁיבַת־קֶבַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָמוֹךְ, קָרוֹב לַיָּם, אַדְמָתוֹ לַחָה מִדַּי, אֵין מֵי־שְׁתִיָּה בְּקִרְבָתוֹ וּבְוַדַּאי אֵינוֹ יָפֶה לַבְּרִיאוּת. הֶחֱלַטְתִּי לִמְצֹא מָקוֹם מַתְאִים יוֹתֵר וְיָפֶה יוֹתֵר לַבְּרִיאוּת.

סִכַּמְתִּי, כִּי כַּמָּה עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים לִי: רֵאשִׁית, הַבְּרִיאוּת וּמֵי־שְׁתִיָּה, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי; שֵׁנִית, מַחֲסֶה מִן הַחֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ; שְׁלִישִׁית, בִּטָּחוֹן מִפְּנֵי יְצוּרִים שֶׁפְּגִיעָתָם רָעָה, אֲנָשִׁים אוֹ חַיּוֹת; רְבִיעִית, עָלַי לִהְיוֹת גָּלוּי לְעֵבֶר הַיָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַחֲמִיץ אֶת הַסִּכּוּי לְהַצָּלָה אִם יִשְׁלַח אֱלֹהִים אֳנִיָּה לַסְּבִיבָה. עֲדַיִן לֹא אָמַרְתִּי נוֹאָשׁ בְּתִקְוָתִי לִישׁוּעָה.

וּבְחִפּוּשַׂי אַחֲרֵי מָקוֹם מַתְאִים מָצָאתִי מִישׁוֹר קָטָן לְמַרְגְּלוֹת גִּבְעָה רָמָה שֶׁמִּדְרוֹנָהּ תָּלוּל כְּקִירוֹ שֶׁל בַּיִת, וְעַל כֵּן לֹא נִשְׁקְפָה כָּל סַכָּנָה כִּי יֵרֵד אֵלַי מִישֶׁהוּ מִלְּמַעְלָה. בְּמִדְרוֹן סַלְעִי זֶה הָיָה שֶׁקַע לֹא גָדוֹל, כֵּעֵין פֶּתַח שֶׁל מְעָרָה, אַךְ לֹא הָיְתָה שָׁם כָּל מְעָרָה אוֹ כְּנִיסָה לְתוֹךְ הַסֶּלַע.

עַל גַּבֵּי מִישׁוֹר מוֹרִיק זֶה, לִפְנֵי הַשֶּׁקַע בַּסֶּלַע, הֶחֱלַטְתִּי לִנְטוֹת אֶת אָהֳלִי. הַמִּישׁוֹר, כְּמֵאָה אַמָּה רָחְבּוֹ וּכְמָאתַיִם אָרְכּוֹ, הִשְׂתָּרַע כְּאָחוּ לִפְנֵי פֶּתַח אָהֳלִי, וְגָלַשׁ מִכָּל הָעֲבָרִים בְּשִׁפּוּעִים פְּרוּעִים אֶל שְׁפֵלַת הַיָּם. מֵאַחַר שֶׁהוּא נִמְצָא צְפוֹנִית־צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית לָהָר, הָיָה לִי מַחֲסֶה מִן הַחֹם כָּל הַיּוֹם, עַד שֶׁבָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ לִדְרוֹם־מַעֲרָב, וַהֲרֵי זוֹ שָׁעָה סְמוּכָה לַשְּׁקִיעָה בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה.

לִפְנֵי שֶׁנָּטִיתִי אֶת אָהֳלִי הִתְוֵיתִי חֲצִי־גֹרֶן סְבִיב הַשֶּׁקַע, עֶשֶׂר אַמּוֹת הָרַאדְיוּס, הֱוֵי אוֹמֵר עֶשְׂרִים אַמָּה הַקֹּטֶר. בַּחֲצִי גֹרֶן זוֹ נָעַצְתִּי שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל כְּלוֹנְסָאוֹת חֲזָקִים, וּתְקַעְתִּים בָּאֲדָמָה עַד שֶׁנִּצְבוּ אֵיתָן. רָאשֵׁי הַכְּלוֹנְסָאוֹת בָּלְטוּ חֲמִשָּׁה וָחֵצִי רֶגֶל מִן הָאֲדָמָה, וְהֵם מְחֻדָּדִים. בֵּין שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת נָתַתִּי רֶוַח שֶׁלֹּא עָלָה עַל שִׁשָּׁה אִינְץ'.

עַתָּה מִלֵּאתִי אֶת הָרֶוַח שֶׁבֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַכְּלוֹנְסָאוֹת בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה, זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, עַד לְמַעְלָה. מִבִּפְנִים תָּמַכְתִּי אֶת הַכְּלוֹנְסָאוֹת בִּסְמוֹכוֹת קְצָרוֹת, שְׁנַיִם וָחֵצִי רֶגֶל אָרְכָּן, כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹמְכִים עַמּוּד. הַגָּדֵר הָיְתָה חֲזָקָה וְנִבְצַר מֵאָדָם אוֹ מֵחַיָּה לַעֲבֹר אוֹתָהּ. עֲבוֹדָה רַבָּה וּמְמֻשֶּׁכֶת הִשְׁקַעְתִּי בַּגָּדֵר, וְעִקָּרָהּ כְּרִיתַת הַכְּלוֹנְסָאוֹת בַּיַּעַר, הֲבָאָתָם לַמָּקוֹם וּתְקִיעָתָם בָּאֲדָמָה.

לֹא הִשְׁאַרְתִּי פֶּתַח בַּגָּדֵר אֶלָּא הָיִיתִי עוֹבְרָה בְּעֶזְרַת סֻלָּם קָצָר. לְאַחַר שֶׁעָבַרְתִּי לָקַחְתִּי אֶת הַסֻּלָּם אֵלַי, וְכָךְ הָיִיתִי גָדוּר וּמְבֻצָּר בְּתַכְלִית מִפְּנֵי הָעוֹלָם הַחִיצוֹן, כְּפִי שֶׁסָּבַרְתִּי, וְעַל כֵּן יָשַׁנְתִּי בְּשַׁלְוָה בַּלֵּילוֹת. אִלְמָלֵא הִתְבַּצַּרְתִּי כָּךְ, וַדַּאי שֶׁהָיְתָה שְׁנָתִי נוֹדֶדֶת. אַךְ לְאַחַר מִכֵּן נִתְבָּרֵר כִּי לַשָּׁוְא חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנֵי אוֹיְבַי וְכִי הַזְּהִירוּת מְיֻתֶּרֶת הָיְתָה.

בְּעָמָל לְאֵין־קֵץ הֶעֱבַרְתִּי לְתוֹךְ הַגְּדֵרָה אוֹ הַמְּצוּדָה אֶת כָּל אוֹצְרוֹתַי, מְזוֹנוֹתַי, הַנֶּשֶׁק, וְכָל הַמַּחְסָן שֶׁפֵּרוּטוֹ נִתַּן לָכֶם. נָטִיתִי אֹהֶל גָּדוֹל, וּכְדֵי לְהָגֵן עָלָיו מִן הַגְּשָׁמִים, שֶׁבִּתְקוּפַת־שָׁנָה מְסֻיֶּמֶת הֵם עַזִּים כָּאן עַד מְאֹד, הִכְפַּלְתִּיו: אֹהֶל קָטָן יוֹתֵר בִּפְנִים, גָּדוֹל – מֵעָלָיו, וְאֶת הַכֹּל כִּסִּיתִי בִּירִיעַת אַבַּרְזִין גְּדוֹלָה, שֶׁמְּצָאתִיהָ בָּאֳנִיָּה בֵּין הַמִּפְרָשִׂים.

עַתָּה לֹא יָשַׁנְתִּי כְּשֶׁמַּצְּעוֹתַי עַל הָאֲדָמָה אֶלָּא בְּעַרְסָל מְשֻׁבָּח שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לִסְגַן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ.

קבוצה ד' PDF עמ' 59.png

אֶל אֹהֶל זֶה הֵבֵאתִי אֶת כָּל הַמְּזוֹנוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה עָלוּל לְהִשָּׁחֵת מִן הַלַּחוֹת. לְאַחַר כִּנּוּס הַכֹּל סָתַמְתִּי אֶת הַפֶּתַח בַּגָּדֵר, וּמֵעַתָּה הָיִיתִי יוֹצֵא וְנִכְנַס בְּסִיּוּעַ סֻלָּם קָצָר, כָּאָמוּר. לְאַחַר מִכֵּן הִתְחַלְתִּי לַחְפֹּר בַּסֶּלַע. אֶת הֶעָפָר וְהָאֲבָנִים שֶׁהוֹצֵאתִי מִן הַכּוּךְ הֶעֱבַרְתִּי דֶרֶךְ אָהֳלִי וְשָׁפַכְתִּי בַּחֲצֵרִי. וְכָךְ עָלוּ פְּנֵי הֶחָצֵר כְּדֵי רֶגֶל וָחֵצִי. וּמֵאֲחוֹרֵי הָאֹהֶל נוֹצְרָה מְעָרָה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לִי מְזָוֶה.

יָמִים רַבִּים עָבַדְתִּי בְּפֶרֶךְ עַד שֶׁשִּׁכְלַלְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עָלַי לְסַפֵּר עַתָּה עַל כַּמָּה עִנְיָנִים אֲחֵרִים שֶׁהֶעֱסִיקוּנִי בְּמִדַּת־מָה. בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, לְאַחַר שֶׁתִּכַּנְתִּי אֶת נְטִיַּת הָאֹהֶל וּכְרִיַּת הַמְּעָרָה יָרַד גֶּשֶׁם סוֹחֵף מִתּוֹךְ עָנָן כָּבֵד, הִבְרִיק בָּרָק וְרַעַם אַדִּיר הִתְגַּלְגֵּל, כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. לֹא הַבָּרָק הוּא שֶׁהִפְתִּיעַנִי, אֶלָּא הִרְהוּר שֶׁהִבְזִיק בְּמֹחִי כְּבָרָק: אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁלִּי! לִבִּי קָם בְּקִרְבִּי בְּהַעֲלוֹתִי עַל דַּעְתִּי כִּי בְּהִתְלַקְּחוּת אַחַת עָלוּל כָּל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה לָרֶדֶת לְטִמְיוֹן, וּבוֹ תְּלוּיָה לֹא הֲגַנָּתִי בִּלְבַד אֶלָּא גַם אַסְפָּקַת־מְזוֹנוֹתַי. לֹא חָרַדְתִּי לַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי, וְאִלּוּ נִתְלַקַּח אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ לְעוֹלָם מִי פָּגַע בִּי.

כֹּה רַב הָיָה הָרֹשֶׁם שֶׁהִנִּיחַ בִּי מְאֹרָע זֶה, עַד שֶׁמִּיָּד עִם שֹׁךְ הַסַּעַר דָּחִיתִי אֶת כָּל עֲבוֹדוֹתַי, אֶת הַבְּנִיָּה וְאֶת הַבִּצוּר, וְהִקְדַשְׁתִּי אֶת זְמַנִּי לַעֲשִׂיַּת שַׁקִּיקִים וְתֵבוֹת לַחֲלֻקַּת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְאִחְסוּנוֹ בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַקְּחוּ כָּל הַחֲלָקִים בְּבַת אַחַת וְלֹא יַצִּיתוּ זֶה אֶת זֶה. סִיַּמְתִּי מְלָאכָה זוֹ בִּשְׁבוּעַיִם, וְחִלַּקְתִּי אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁלִּי, כְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים לִיטְרָה מִשְׁקָלוֹ, לְמֵאָה צְרוֹרוֹת, בְּקֵרוּב. וְאִלּוּ מִפְּנֵי חָבִית אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הָרָטוֹב לֹא חָשַׁשְׁתִּי כְּלָל, וְעַל כֵּן נָתַתִּיהָ בַּמְּזָוֶה הֶחָדָשׁ, אוֹ “הַמִּטְבָּח”, כְּפִי שֶׁחָמַדְתִּי לִקְרֹא לוֹ. אֶת כָּל הַצְּרוֹרוֹת הִטְמַנְתִּי בֵּין הַסְּלָעִים, בְּחוֹרִים שֶׁהָיוּ מוּגַנִּים מִפְּנֵי רְטִיבוּת, וְסִמַּנְתִּי בְּקַפְּדָנוּת כָּל מַחֲבוֹא.

בֵּין הַזְּמַנִּים נָהַגְתִּי לָצֵאת הַחוּצָה אַחַת לְיוֹם, לְכָל הַפָּחוֹת, כְּשֶׁהָרוֹבֶה בְּיָדִי, כְּדֵי לְהִתְבַּדֵּר מְעַט וּלְשַׁחֵר לְצַיִד מִן הַחַי הָרָאוּי לַאֲכִילָה, וְאַף לְהַכִּיר בְּמִדַּת הַיְכֹלֶת אֶת טִיבוֹ שֶׁל הָאִי. בְּטִיּוּלִי הָרִאשׁוֹן גִּלִּיתִי כִּי יֵשׁ עִזִּים בָּאִי, וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה רַבָּה. אַךְ זוֹ הַצָּרָה שֶׁנִּתְגַּלּוּ הָעִזִּים כְּפַחְדָּנִיּוֹת, רְגִישׁוֹת וְקַלּוֹת־רֶגֶל, וְלֹא הָיָה לְךָ מַעֲשֶׂה קָשֶׁה מִאֲשֶׁר לִקְרַב אֲלֵיהֶן. אַךְ רוּחִי לֹא נָפְלָה וְלֹא פִּקְפַּקְתִּי כִּי כְּפַעַם בְּפַעַם אַצְלִיחַ לַהֲרֹג בָּהֶן, וְכֵן הָיָה. לְאַחַר שֶׁגִּלִּיתִי אֶת מְקוֹמוֹת רִבְצָן, אָרַבְתִּי לָהֶן כָּךְ: שַׂמְתִּי לֵב, כִּי שָׁעָה שֶׁהָעִזִּים רוֹעוֹת בַּסְּלָעִים שֶׁבָּהָר וְרוֹאוֹת אוֹתִי בָּא מִן הָעֵמֶק, הֵן בּוֹרְחוֹת אֲחוּזוֹת אֵימָה; אַךְ שָׁעָה שֶׁהֵן רוֹעוֹת בָּעֵמֶק וַאֲנִי נִמְצָא עַל הַסְּלָעִים, אֵין הֵן מַשְׁגִּיחוֹת בִּי;

מִכָּאן הִסַּקְתִּי כִּי מִטִּבְעָן הוּא, שֶׁלֹּ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה מֵעֲלֵיהֶן שָׁעָה שֶׁמַּבְּטֵיהֶן מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי מַטָּה; וְעַל כֵּן נָהַגְתִּי לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת תְּחִלָּה עַל הַסְּלָעִים כְּדֵי לְהִמָּצֵא גָּבֹהַּ מֵהֶן, וְאָז נִזְדַּמְּנָה לִי תְּכוּפוֹת קְלִיעָה יָפָה. בַּיְּרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁכִּוַּנְתִּי בִּיצוּרִים אֵלֶּה הָרַגְתִּי נְקֵבָה שֶׁגְּדִי הָיָה יוֹנֵק מֵעֲטִינֶיהָ, וְהַדָּבָר צִעֲרַנִי. אַךְ כְּשֶׁנָּפְלָה הָאֵם, הוֹסִיף הַגְּדִי לַעֲמֹד בְּשַׁלְוָה לְיָדָהּ. יְתֵירָה מִזּוֹ, כְּשֶׁקָּרַבְתִּי וְהִטַּלְתִּי אֶת הָעֵז עַל כְּתֵפִי, הָלַךְ אַחֲרַי הַגְּדִי עַד גְּדֵרָתִי. שָׁם הִנַּחְתִּי אֶת הָעֵז עַל הָאֲדָמָה, נָטַלְתִּי אֶת הַגְּדִי בִּזְרוֹעוֹתַי וְהֶעֱבַרְתִּיו אֶת הַגָּדֵר, שֶׁכֵּן קִוִּיתִי לְגַדְּלוֹ וּלְבַיְּתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא רָצָה לֶאֱכֹל נֶאֱלַצְתִּי לְשָׁחְטוֹ וְלֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ. שְׁתֵּי הַבְּהֵמוֹת סִפְּקוּ לִי בָּשָׂר לִזְמַן רַב, מֵאַחַר שֶׁמִּעַטְתִּי בַּאֲכִילָה וְשָׁמַרְתִּי אֶת מְזוֹנוֹתַי, וּבְעִקָּר אֶת הַלֶּחֶם, כְּכָל יְכָלְתִּי.

קבוצה ד' PDF עמ' 61.png

לְאַחַר שֶׁהִתְקַנְתִּי אֶת מְקוֹם מְגוּרַי רָאִיתִי צֹרֶךְ לִבְנוֹת כִּירָה כָּלְשֶׁהִי וְלִמְצֹא חָמְרֵי־הַסָּקָה. מֶה עָשִׂיתִי לְשֵׁם זֶה, כֵּיצַד הִגְדַּלְתִּי אֶת הַמְּעָרָה וּמַה הִתְקַנְתִּי לְנוֹחִיּוּתִי, אֲסַפֵּר בִּפְרוֹטְרוֹט בַּמָּקוֹם הָרָאוּי. תְּחִלָּה עָלַי לְסַפֵּר מְעַט עַל עַצְמִי, עַל מַחְשְׁבוֹתַי, וְנָקֵל לְשַׁעֵר כִּי לֹא מְעַטּוֹת הָיוּ.

אֶת מַצָּבִי רָאִיתִי בְּאוֹר קוֹדֵר. כְּפִי שֶׁנֶאֱמַר, נִדַּחְתִּי אֶל אִי זֶה עַל יְדֵי סְעָרָה עַזָּה, אֶל מִחוּץ לַנְּתִיבָה הַמְּיֻעֶדֶת שֶׁל אֳנִיָּתֵנוּ, וְכַנִּרְאֶה לְמַהֲלַךְ כַּמָּה מֵאוֹת מִילִים מִנְּתִיבוֹת־הַמִּסְחָר הַשְּׂכִיחוֹת, וְעַל כֵּן רָאִיתִי זְכוּת לְעַצְמִי לִרְאוֹת בְּכָךְ אֶצְבַּע אֱלֹהִים, שֶׁגָּזְרָה עָלַי לְהוֹצִיא אֶת יָמַי בְּמָקוֹם עָגוּם זֶה וּבְאֹפֶן עָגוּם זֶה; וּבְהַרְהֲרִי כָּךְ יָרְדוּ עֵינַי דִּמְעָה רַבָּה, וּלְעִתִּים טָעַנְתִּי בֵּינִי לְבֵינִי, לָמָּה הַהַשְׁגָּחָה הוֹרֶסֶת כָּךְ אֶת חַיֵּי בְּרוּאֶיהָ, עַד שֶׁהֵם אֻמְלָלִים לְלֹא תַקָּנָה, מֻפְקָרִים לְלֹא יֵשַׁע, מְדֻכְדָּכִים בְּתַכְלִית, וְאֵין הַדַּעַת נוֹתֶנֶת כִּי יַחֲזִיקוּ לָהּ טוֹבָה עַל חַיִּים אֵלֶּה.

אַךְ תָּמִיד חָשׁ וְעָלָה בִּי קוֹל כָּלְשֶׁהוּ, בָּלַם אֶת מַחְשְׁבוֹתַי אֵלֶּה וְהוֹכִיחַנִי עַל פָּנַי. בִּמְיֻחָד אֶזְכֹּר יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַיָּם, רוֹבִי בְּיָדִי, שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים עַל מַצָּבִי, וְהִנֵּה קוֹל הַתְּבוּנָה טוֹעֵן לְעֻמָּתִי: אָכֵן, אֱמֶת הַדָּבָר, מַצָּבְךָ נוֹאָשׁ, אַךְ אָנָא, תֵּן דַּעְתְּךָ אֵיפֹה שְׁאָר חֲבֵרֶיךָ? כְּלוּם לֹא יְרַדְתֶּם לַסִּירָה אַחַד־עָשָׂר אִישׁ?

אֵיפֹה עֲשָׂרָה מֵהֶם? מַדּוּעַ לֹא נִצְּלוּ הֵם וְלֹא אָבַדְתָּ אַתָּה? מַדּוּעַ נִבְחַרְתָּ מִכֻּלָּם? הַאִם שָׁפַר חֶלְקָם אוֹ חֶלְקְךָ? הֵצַצְתִּי בַּיָּם. חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת בָּרָעָה אֶת הַטּוֹבָה הַצְּפוּנָה בָּהּ, וּלְשַׁוּוֹת לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הָרָעָה שֶׁהָיְתָה עֲלוּלָה לְהִתְרַחֵשׁ.

כָּאן עָלָה בְּדַעְתִּי מַה מְשֻׁבַּחַת הַהַסְפָּקָה הַמְּצוּיָה בְּיָדַי, וּמֶה הָיָה עוֹלֶה בְּגוֹרָלִי אִלְמָלֵא צָפָה וְעָלְתָה הָאֳנִיָּה מִמְּקוֹם פְּגִיעָתָהּ וְנִסְחֲפָה אֶל קִרְבַת הַחוֹף – וַהֲרֵי זֶה מִקְרֶה אֶחָד מֵאֶלֶף – כְּדֵי שֶׁתַּסְפִּיק לִי הַשָּׁעָה לְרוֹקְנָה מִכָּל אֲשֶׁר בָּהּ. מֶה הָיָה חֶלְקִי אִלּוּ נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת כָּאן בַּתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם הָיִיתִי נָתוּן בַּעֲלוֹתִי לַחוֹף בָּרִאשׁוֹנָה, לְלֹא מִצְרָכִים חִיּוּנִיִּים, לְלֹא מְזוֹנוֹת וּלְלֹא אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיגָם? וּבִמְיֻחָד – דִּבַּרְתִּי בְּקוֹל בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי – מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה בְּלִי רוֹבֶה, בְּלִי תַּחְמשֶׁת, בְּלִי כֵּלִים לַעֲשִׂיַּת דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ, בְּלִי בְּגָדִים, מַצָּעוֹת, אֹהֶל, אוֹ כָּל קוֹרַת־גַּג? וְאִלּוּ עַתָּה כָּל אֵלֶּה בְּיָדַי בְּכַמּוּת מַסְפֶּקֶת, וַהֲרֵינִי מְסֻגָּל לִמְצֹא אֶת מִחְיָּתִי גַם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וְלִחְיוֹת בְּלִי הָרוֹבֶה כְּשֶׁתֶּאֱזַל הַתַּחְמשֶׁת. וְכֵן יֵשׁ לִי סִכּוּי הַמִּתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת לִחְיוֹת לְלֹא מַחְסוֹר עַד קֵץ יָמַי. וְאָכֵן דָּאַגְתִּי מֵרֵאשִׁית לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הֶעָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ, וּלְהָכִין אֶת עַצְמִי לִקְרַאת הַיָּמִים, כְּשֶׁתֶּאֱזַל תַּחְמָשְׁתִּי וְאַף כֹּחִי וּבְרִיאוּתִי יַכְזִיבוּ.

אוֹדֶה כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי כְּלָל שֶׁכָּל תַּחְמָשְׁתִּי עֲלוּלָה לְהִתְפּוֹצֵץ בְּמַהֲלֻמָּה אַחַת, – כַּוָּנָתִי לַבָּרָק הֶעָלוּל לְהַצִּית אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁלִּי; וְעַל כֵּן הִכַּתְנִי מַחֲשָׁבָה זוֹ בְּתִמָּהוֹן בִּשְׁעַת הָרַעַם וְהַבָּרָק, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי זֶה עַתָּה.

וְעַתָּה, עִם פְּתִיחַת הַסִּפּוּר הֶעָגוּם עַל פָּרָשַׁת חַיִּים שֶׁל שְׁתִיקָה, שֶׁאֶפְשָׁר לֹא נוֹדְעוּ כְּמוֹתָם בָּעוֹלָם, אַתְחִיל רִאשׁוֹן־רִאשׁוֹן וְאַמְשִׁיךְ לְפִי הַסֵּדֶר. לְפִי חֶשְׁבּוֹנִי הָיָה זֶה הַ 30 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר כְּשֶׁהִצַּגְתִּי רַגְלִי לָרִאשׁוֹנָה עַל אִי אָיֹם זֶה, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵיל, וְהַשֶּׁמֶשׁ נְטוּיָה מֵעַל לָרֹאשׁ, וְהַיּוֹם שָׁוֶה לַלַּיְלָה, שֶׁכֵּן סָבוּר הָיִיתִי כִּי הִנְנִי נִמְצָא תֵּשַׁע מַעֲלוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם דַּקּוֹת צָפוֹנָה מִקַּו הַמַּשְׁוֶה.

קבוצה ד' PDF עמ' 63.png

לְאַחַר שֶׁשָּׁהִיתִי כָּאן עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁהִנְנִי עָשׂוּי לְהַפְסִיד אֶת חֶשְׁבּוֹן הַזְּמַן, לְפִי שֶׁאֵין עִמִּי סְפָרִים וְקֻלְמוֹס וּדְיוֹ, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶחְדַּל לְהַבְחִין בֵּין יְמֵי־חוֹל וִימֵי־שַׁבָּת. כְּדֵי לִמְנֹעַ זֹאת הִדְבַּקְתִּי אֶל עַמּוּד גָּדוֹל לוּחַ וְחָרַתִּי עָלָיו בְּסַכִּין בְּאוֹתִיּוֹת רַבָּתִי: “כָּאן עָלִיתִי לַחוֹף בְּ 30 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 1659”.

אֶת הָעַמּוּד קָבַעְתִּי בַּחוֹף. בִּצְלָעוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ עַמּוּד עָשִׂיתִי יוֹם־יוֹם פְּצָלָה בְּסַכִּינִי, וְכָל פְּצָלָה שְׁבִיעִית הֶאֱרַכְתִּי, וְכֵן כָּל פְּצָלָה שֶׁל אֶחָד בַּחֹדֶשׁ. וְכָךְ קִיַּמְתִּי אֶת לוּחַ־הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, בְּצַיְּנִי שָׁבוּעוֹת, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים.

כֵּן עָלַי לְצַיֵּן, כִּי בֵּין הַחֲפָצִים הָרַבִּים שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה בְּכַמָּה וְכַמָּה הַפְלָגוֹת, כָּאָמוּר, הֵבֵאתִי גַּם אִי־אֵלֶּה חֲפָצִים פְּחוּתֵי־עֵרֶךְ, אַךְ כְּלָל לֹא נְטוּלֵי־עֵרֶךְ לְגַבַּי, וְקֹדֶם לָכֵן לֹא מָנִיתִי אוֹתָם. כָּךְ, לְמָשָׁל, מָצָאתִי דְבָרִים שׁוֹנִים בִּמְדוֹרָם שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, סְגָנוֹ, הַתּוֹתְחָן וְהַנַּגָּר, הֲלֹא הֵם: נְיָר, קֻלְמוֹסִים, דְּיוֹ, שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מַצְפֵּנִים, כְּלֵי־מְדִידָה, מִשְׁקָפוֹת, מַפּוֹת וְסִפְרֵי נִוּוּט. כָּל אֵלֶּה אָרַזְתִּי יַחְדָּיו בְּעִרְבּוּבְיָה, בְּלִי לַחֲשֹׁב אִם אֶזְדַּקֵּק לָהֶם אוֹ לֹא.

בְּמִטְעָנִי הַפְּרָטִי מָצָאתִי שְׁלשָׁה סִפְרֵי־תַנַ"ךְ שֶׁהִגִּיעוּ אֵלַי מֵאַנְגְּלִיָּה, וַאֲנִי לְקַחְתִּים עִמִּי לַדֶּרֶךְ. כֵּן מָצָאתִי כַּמָּה סְפָרִים בִּלְשׁוֹן פּוֹרְטוּגָל, בֵּינֵיהֶם שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה סִדּוּרֵי־תְפִילָה קָתוֹלִיִּים וְכַמָּה סְפָרִים אֲחֵרִים. אֶת כָּל אֵלֶּה הֵבֵאתִי לַחוֹף. חֲלִילָה לִי לִשְׁכֹּחַ, כִּי בָּאֳנִיָּה הָיוּ עִמָּנוּ כֶּלֶב וּשְׁנֵי חֲתוּלִים, וְאֶת סִפּוּר חַיֵּיהֶם הַמְעַנְיֵן אֲסַפֵּר בְּמוֹעֲדוֹ. אֶת שְׁנֵי הַחֲתוּלִים לָקַחְתִּי עִמִּי, וְאִלּוּ הַכֶּלֶב קָפַץ לַמַּיִם עוֹד בְּהַפְלָגָתִי הָרִאשׁוֹנָה, וְשֵׁרֵת אוֹתִי בֶּאֱמוּנָה שָׁנִים רַבּוֹת. הוּא עָשָׂה לְמַעֲנִי כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ וְאָרַח לִי לְחֶבְרָה, אֶלָּא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי כִּי יְדַבֵּר אֵלַי, וְהַדִּבּוּר נִבְצַר מִמֶּנּוּ.

כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, מָצָאתִי נְיָר, קֻלְמוֹסִים וּדְיוֹ וְהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהֶם בְּמֵירַב הַחִסָּכוֹן, וּכְפִי שֶׁאוֹכִיחַ, רָשַׁמְתִּי הַכֹּל בְּקַפְּדָנוּת כָּל עוֹד הִסְפִּיקָה הַדְּיוֹ. אַךְ מִשֶּׁכָּלְתָה הַדְּיוֹ הִפְסַקְתִּי לִרְשֹׁם, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת דְּיוֹ בְּכָל תַּחְבּוּלוֹתַי.

מה שחסר.png

עַתָּה נוֹכַחְתִּי כִּי הַדְּיוֹ הוּא רַק אַחַד הַדְּבָרִים הַחֲסֵרִים לִי, אַף עַל פִּי שֶׁצָּבַרְתִּי רְכוּשׁ רַב; לֹא הָיוּ עִמִּי אֵת, אֵת־שְׁפִיכָה וּמַכּוּשׁ, לַחֲפִירָה בָּאֲדָמָה וְּלִשְׁפִיכָתָהּ, וְכֵן חָסַרְתִּי סִכּוֹת, מְחָטִים וְחוּטִים. לְמַחְסוֹר הַלְּבָנִים הִסְכַּנְתִּי עַד מְהֵרָה לְלֹא קשִׁי. הַמַּחְסוֹר בְּכֵלִים הִכְבִּיד עַל בִּצּוּעַ הָעֲבוֹדָה, וְשָׁנָה חָלְפָה עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת עֲבוֹדַת הַגָּדֵר הַמַּקִּיפָה אֶת מִשְׁכָּנִי. זְמַן רַב גָּזְלָה מִמֶּנִּי כְּרִיתַת הַכְּלוֹנְסָאוֹת וְהַתְקָנָתָם בַּיַּעַר וְאַף כְּבֵדִים הָיוּ כְּמִדַּת יְכָלְתִּי לָשֵׂאת; לִפְעָמִים עָבְרוּ עָלַי יוֹמַיִם בִּכְרִיתַת כְּלוֹנָס אֶחָד וַהֲבָאָתוֹ לַמָּקוֹם, וְיוֹם אֶחָד – בִּנְעִיצָתוֹ בָּאֲדָמָה. תְּחִלָּה תְּקַעְתִּים בְּמַהֲלֻמּוֹת בּוּל־עֵץ כָּבֵד, וְאַחַר כָּך נִזְכַּרְתִּי בִּמְטִילֵי־הַבַּרְזֶל שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה; אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַמְּטִילִים הוֹסִיפָה תְּקִיעַת הַכְּלוֹנְסָאוֹת לִהְיוֹת עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת.

אַךְ מַה טַּעַם אֶדְאַג לַיְּגִיעָה שֶׁבְּכָל דָּבָר, בִּרְאוֹתִי כִּי שְׁעָתִי מַסְפֶּקֶת לַכֹּל? לְאַחַר סִיּוּם עֲבוֹדוֹת אֵלֶּה לֹא נִשְׁקְפָה לִי כָּל הִתְעַסְקוּת, מִלְּבַד שִׁטּוּט בָּאִי לְשֵׁם חִפּוּשׂ מָזוֹן, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי יוֹם־יוֹם בִּמְעַט אוֹ בְּהַרְבֵּה.

עַתָּה בָּחַנְתִּי בְּכֹבֶד־רֹאשׁ אֶת מַצָּבִי וְסִכַּמְתִּי אֶת הַדְּבָרִים בִּכְתָב. לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַשְׁאִיר אֶת הָרְשִׁימוֹת לַבָּאִים אַחֲרַי, שֶׁכֵּן סָבַרְתִּי כִּי מְעַטִּים יִהְיוּ יוֹרְשַׁי, אֶלָּא לְשַׁחְרֵר אֶת דַּעְתִּי מֵהִרְהוּר בְּמַצָּבִי יוֹם־יוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּטְרִיד אֶת נַפְשִׁי. בִּינָתִי כְּבָר הֵחֵלָּה גוֹבֶרֶת עַל יֵאוּשִׁי, וַאֲנִי מְנַחֵם אֶת נַפְשִׁי כְּיַד יְכָלְתִּי, עוֹרֵךְ זֶה לְעֻמַּת זֶה אֶת הַטּוֹב וְהָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדִי לְהַבְדִּיל לְטוֹבָה אֶת מַצָּבִי מִן הַגָּרוּעַ מִמֶּנּוּ. לְלֹא כָּל פְּנִיָּה אִישִׁית, כְּלוֹוֶה וּמַלְוֶה, קָבַעְתִּי אֶת נֶחָמוֹתַי לְעֻמַּת צָרוֹתַי, בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

הָרַע הַטוב
הֻטַּלְתִּי אֶל אִי קוֹדֵר וְשׁוֹמֵם, וְאֵין לִי כָּל תִּקְוַת יְשׁוּעָה. אֶלָּא שֶׁחַי אֲנִי וְלֹא טָבַעְתִּי כִּשְׁאָר חֲבֵרַי לַמַּסָּע.
כִּבְיָכוֹל נִבְחַרְתִּי מִכָּל אָדָם וְנֻתַּקְתִּי מִן הָעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת אֻמְלָל. אֶלָּא שֶׁנִּבְחַרְתִּי מִכָּל נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת; וְהוּא, שֶׁהִצִּילַנִי בְּדֶרֶךְ נֵס מִמָּוֶת, עָשׂוּי לְגָאֳלֵנִי מִמַּצָּבִי זֶה.
נֻתַּקְתִּי מִן הָאֱנוֹשׁוּת, וַהֲרֵינִי בּוֹדֵד שֶׁהֻגְלָה מֵחֶבְרַת הָאָדָם. אֶלָּא שֶׁאֵינִי רָעֵב וְאֵינִי אוֹבֵד בְּאֶרֶץ שְׁמָמָה, לְלֹא מִחְיָה.
אֵין לִי בְּגָדִים חַמִּים לְכַסּוֹת מַעֲרֻמַּי. אֶלָּא שֶׁאֲנִי מָצוּי בְּאֵזוֹר הָאַקְלִים הַחַם, וְאִלּוּ הָיוּ בְּיָדַי בְּגָדִים חַמִּים פֵק אִם הָיִיתִי לוֹבְשָׁם.
אֵין לִי מָגֵן וְאֵיךְ אֶעֱמֹד בִּפְנֵי אַלִּימוּתָם שֶׁל אָדָם אוֹ חַיָּה? אֶלָּא שֶׁבָּאִי אֲשֶׁר נִדַּחְתִּי בּוֹ לֹא רָאִיתִי חַיּוֹת־טֶרֶף שֶׁפְּגִיעָתָן רָעָה, כְּפִי שֶׁרָאִיתִי בְּחוֹפֵי אַפְרִיקָה. מֶה הָיָה אִלּוּ נִטְרְפָה אֳנִיָּתֵנוּ שָׁם?
אֵין כָּאן נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁתִּשְׁמַע אֶת דְּבָרַי אוֹ תְּנַחֲמֵנִי. אַך אֱלֹהִים עָשָׂה נֵס וְקֵרַב אֶת הָאֳנִיָּה לַחוֹף, וּמָצָאתִי בָּהּ לֹא בִּלְבַד שֶׁפַע מִצְרָכִים כְּדֵי מַחְסוֹרִי, אֶלָּא גַם אֶמְצָעִים לְהַשָּׂגַת מְזוֹנוֹת עַד קֵץ יָמַי.

וַהֲרֵי כָּאן עֵדוּת בְּרוּרָה, כִּי מַצָּב עָלוּב כְּמַצָּבִי סָפֵק אִם יֵשׁ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ חִיּוּבִי וּמַשֶּׁהוּ שְׁלִילִי, שֶׁרָאוּי לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם; וּתְהִי זֹאת לְהוֹרָאָה, שֶׁהִיא פְּרִי הֶעָלוּב מִכָּל הַמַּצָּבִים שֶׁבָּעוֹלָם: בְּכָל עֵת נִמְצָא מַשֶּׁהוּ לְנַחֵם בּוֹ אֶת נַפְשֵׁנוּ, וּבְחֶשְׁבּוֹן הַטּוֹב וְהָרַע עָלֵינוּ לְרָשְׁמוֹ בְּצַד הַחִיּוּב שֶׁבַּחֶשְׁבּוֹן.

וּמִשֶּׁסִּגַּלְתִּי אֶת דַּעְתִּי לֵהָנוֹת מְעַט מִמַּצָּבִי, וְחָדַלְתִּי לְצַפּוֹת לְהוֹפָעָתָהּ שֶׁל אֳנִיָּה בַּיָּם – כְּשֶׁהִנַּחְתִּי לְכָל תִּקְוָה, נִשְׁתַּקַּדְתִּי עַל הִסְתַּגְּלוּת לְחַיַּי הַחֲדָשִׁים, כְּדֵי להָקֵל עֲלֵיהֶם בְּמִדַּת הַיְכֹלֶת. כְּבָר תֵּאַרְתִּי אֶת מִשְׁכָּנִי, שֶׁהוּא אֹהֶל לְיַד צַלְעוֹ שֶׁל הַר, מֻקָּף גָּדֵר אֵיתָנָה שֶׁל כְּלוֹנְסָאוֹת וַעֲבוֹתוֹת, אֶלָּא שֶׁעַתָּה יָכֹלְתִּי לְכַנּוֹתָהּ בַּשֵּׁם חוֹמָה, מֵאַחַר שֶׁשָּׁפַכְתִּי מִחוּץ לָהּ סוֹלְלַת־עָפָר וְרִגְבֵי־דֶשֶׁא, שְׁנֵי רֶגֶל עָבְיָהּ. לְאַחַר זְמַן, כַּעֲבֹר שָׁנָה וָחֵצִי כִּסְבָרָתִי, הִשְׁעַנְתִּי קוֹרוֹת עַל הַגָּדֵר וְעַל הַסֶּלַע וְכִסִּיתִי אוֹתָן בַּעֲנָפִים וּבְכָל חֹמֶר הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת מָגֵן מִן הַגֶּשֶׁם, שֶׁהָיָה עַז עַד מְאֹד בְּעוֹנָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל הַשָּׁנָה. כְּבָר סִפַּרְתִּי כֵּיצַד הֵבֵאתִי אֶת כָּל אוֹצְרוֹתַי אֶל הַגִּדְרָה וְאֶל הַמְּעָרָה שֶׁכָּרִיתִי לִי מֵאֲחוֹרֵי אָהֳלִי. אֶלָּא שֶׁעָלַי לוֹמַר, כִּי תְחִלָּה הָיָה הַכֹּל מְעֹרָם בְּעִרְבּוּבְיָה, וְהַשֶּׁטַח תָּפוּס כֻּלּוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתַּן לִי לָנוּעַ חָפְשִׁית. עַל כֵּן נִגַּשְׁתִּי לְהַרְחִיב אֶת הַמְּעָרָה, וְהַמְּלָאכָה לֹא הָיְתָה קָשָׁה, לְפִי שֶׁהַסֶּלַע חוֹלִי וְנִכְרָה עַל נְקַלָּה. מִשֶּׁנּוֹכַחְתִּי כִּי אֵינִי נָתוּן בְּסַכָּנָה שֶׁל חַיּוֹת־טֶרֶף, חָפַרְתִּי בַּמְּעָרָה יְמִינָה, וְאָז הֵיְמַנְתִּי שׁוּב וּפָתַחְתִּי פֶּתַח הַחוּצָה, מֵעֵבֶר לַגָּדֵר הַמְבֻצֶּרֶת. עַל יְדֵי פְּעוּלָה זוֹ הוֹסַפְתִּי לְעַצְמִי כְּנִיסַת־יַרְכָתַיִם אֶל הַמְּזָוֶה שֶׁלִּי וְכֵן שֶׁטַח אַחְסָנָה נוֹסָף.

עַתָּה פָּנִיתִי לְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרִי בִּכְלֵי־בַּיִת, וּבְעִקָּר בְּכִסֵּא וּבְשֻׁלְחָן. בְּלִי שְׁנֵי רָהִיטִים אֵלֶּה נִבְצַר מִמֶּנִּי לֵהָנוֹת מִן הַשְּׂמָחוֹת הַמְּעַטּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִי בְּעוֹלָמִי; בְּלִי שֻׁלְחָן לֹא יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב, לֶאֱכֹל, וְלַעֲשׂוֹת כַּמָּה פְּעוּלוֹת אֲחֵרוֹת מִתּוֹךְ הֲנָאָה.

נִגַּשְׁתִּי לַמְּלָאכָה. עָלַי לְצַיֵּן, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא יְסוֹדָהּ וּמַהוּתָהּ שֶׁל הַמָּתֵימָטִיקָה, וְעַל יְדֵי שְׁקִילַת כָּל עִנְיָן וְהַתְאָמָתוֹ בְּשׁוּם־שֵׂכֶל, וְעַל יְדֵי הַסָּקַת מַסְקָנוֹת נְבוֹנוֹת, עָשׂוּי כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּלֵּם בִּמְרוּצַת־הַיָּמִים בְּכָל מְלָאכָה שֶׁהִיא. מִיָּמַי לֹא הֶחֱזַקְתִּי כְּלִי כָּלְשֶׁהוּ בַּיָּד, אַךְ בְּבוֹא הַזְּמַן נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁאֶרְצֶה בּוֹ אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ עַל יְדֵי שְׁקִידָה וְתַחְבְּלָנוּת, וּבְעִקָּר – אִם יִהְיוּ כֵּלִים בְּיָדַי. אַף עַל פִּי כֵן עָשִׂיתִי חֲפָצִים רַבִּים גַּם לְלֹא כֵּלִים, וְכַמָּה מֵהֶם בְּעֶזְרַת הַגַּרְזֶן וְהַמַּעֲצָד בִּלְבַד, וְאֶפְשָׁר לֹא נַעֲשׂוּ חֲפָצִים אֵלֶּה כָּךְ מֵעוֹלָם, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בְּעָמָל רַב כָּל כָּךְ. לְמָשָׁל, אִם נִצְרַכְתִּי לְלוּחַ, לֹא הָיְתָה לְפָנַי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לִכְרוֹת עֵץ, לְהַנִּיחוֹ לְפָנַי וּלְהַקְצִיעוֹ בְּגַרְזִנִּי מִזֶּה וּמִזֶּה עַד שֶׁיִּוָּתֵר מִמֶּנּוּ לוּחַ בִּלְבַד, וְאַחַר כָּךְ לְהַחֲלִיקוֹ בַּמַּעֲצָד. אָמְנָם, בְּשִׁטָּה זוֹ עָשִׂיתִי לוּחַ אֶחָד מֵעֵץ שָׁלֵם, אֶלָּא שֶׁלְּכָךְ לֹא מָצָאתִי תְרוּפָה מִלְּבַד אֹרֶךְ־רוּחַ. כֵּן לֹא מָצָאתִי תְרוּפָה לַבִּזְבּוּז הָרַב שֶׁל זְמַן וְעָמָל בַּעֲשִׂיַּת לוּחַ אֶחָד. אֶלָּא שֶׁזְּמַנִּי וַעֲבוֹדָתִי עֶרְכָּם מֻעָט הָיָה, וּמַה חֲשִׁיבוּת בַּדָּבָר כֵּיצַד הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהֶם?

קבוצה ד' PDF עמ' 67.png

וּבְכֵן, רֵאשִׁית כֹּל עָשִׂיתִי שֻׁלְחָן וְכִסֵּא מִן הַלּוּחוֹת הַקְּצָרִים שֶׁהֵבֵאתִי בָּרַפְסוֹדָה מִן הָאֳנִיָּה. אַךְ לְאַחַר שֶׁהִקְצַעְתִּי כַּמָּה לוּחוֹת, כְּפִי שֶׁהִסְבַּרְתִּי לְעֵיל, הִתְקַנְתִּי בַּקִּיר הָאֶחָד שֶׁל הַמְּעָרָה אִצְטַבּוֹת גְּדוֹלוֹת, רֶגֶל וָחֵצִי רָחְבָּן, כְּדֵי לַעֲרֹךְ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל הַכֵּלִים, הַמַּסְמְרִים וּשְׁאָר חֶפְצֵי־הַבַּרְזֶל. דִּבּוּר אֶחָד, כְּדֵי לְהַנִּיחַ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְלִמְצֹא אוֹתוֹ עַל נְקַלָּה. בַּקִּירוֹת תָּקַעְתִּי יְתֵדוֹת וְתָלִיתִי עֲלֵיהֶן אֶת רוֹבַי וְכָל חֵפֶץ שֶׁנִּתַּן לִתְלוֹתוֹ.

אִלּוּ רָאָה אָדָם אֶת מְעָרָתִי, הָיָה סָבוּר כִּי מַחְסָן כְּלָלִי הִיא לְכָל סְחוֹרָה. כָּל דָּבָר הָיָה מוּנָח נֶגֶד עֵינַי, וְעֹנֶג רַב יָדַעְתִּי בִּרְאוֹתִי אֶת רְכוּשִׁי מְסֻדָּר כֹּה יָפֶה, וּבְעִקָּר – לְמַרְאֵה הַשֶּׁפַע שֶׁל חֲפָצִים חִיּוּנִיִּים.

עַתָּה הִתְחַלְתִּי לִרְשֹׁם בַּיּוֹמָן אֶת מַעֲשַׂי יוֹם־יוֹם. תְּחִלָּה הָיִיתִי נָתוּן בִּמְהוּמָה גְדוֹלָה, וְלֹא בְּשֶׁל הָעֲבוֹדָה בִּלְבַד אֶלָּא גַם בִּגְלַל הָעִרְבּוּבְיָה שֶׁבְּדַעְתִּי; וְעַל כֵּן יִתָּכֵן שֶׁהָיִיתִי מְמַלֵּא אֶת יוֹמָנִי רְשִׁימוֹת מְשַׁעַמְמוֹת. לְמָשָׁל, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי רוֹשֵׁם כָּךְ:

הַיּוֹמָן

“30 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. לְאַחַר שֶׁהִגַּעְתִּי לַחוֹף וְנִצַּלְתִּי מִטְּבִיעָה. תְּחִלָּה הֵקֵאתִי כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מֵי־מֶלַח שֶׁמִּלְּאוּ אֶת קֵיבָתִי. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי מְעַט, בִּמְקוֹם לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתִי, רַצְתִּי בַּחוֹף, פִּכַּרְתִּי יָדַי, חָבַטְתִּי בְּרֹאשִׁי וּבְפָנַי, צָעַקְתִּי בְּרֹב צַעֲרִי וְאָמַרְתִּי: אָבַדְתִּי! אָבַדְתִּי! עַד שֶׁנֶּאֶלַצְתִּי לִשְׁכַּב יָגֵעַ וְתָשׁוּשׁ עַל הָאֲדָמָה כְּדֵי לָנוּחַ, אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי לַעֲצֹם עַיִן, שֶׁמָּא תִּטְרֹף אוֹתִי הַחַיָּה.”

כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁהוֹצֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה כָּל מַה שֶּׁנִּתַּן לְהוֹצִיא, נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּטַפֵּס עַל רֹאשׁ גִּבְעָה וּלְהִסְתַּכֵּל בַּיָּם, בְּתִקְוָה לִרְאוֹת אֳנִיָּה. וְאָכֵן דִּמִּיתִי לִרְאוֹת בְּמֶרְחָק רַב מִפְרָשׂ. שִׁעֲשַׁעְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּתִקְוָה, וּלְאַחַר שֶׁהִבַּטְתִּי בַּיָּם עַד שֶׁנִּסְתַּנְוְרוּ עֵינַי, אָבַד הַמִּפְרָשׂ, וְאָז יָשַׁבְתִּי וּבָכִיתִי כְּיֶלֶד, וְכָךְ הוֹסַפְתִּי עַל מְצוּקָתִי בְּטִפְּשׁוּתִי.

אַךְ מִשֶּׁגָּבַרְתִּי בְּמִדַּת־מָה עַל כָּל אֵלֶּה וְעָרַכְתִּי אֶת מֶשֶׁק־בֵּיתִי וְאֶת דִּירָתִי, הַכֹּל הָדוּר וְנָאֶה כְּיַד יְכָלְתִּי, וְעָשִׂיתִי לִי שֻׁלְחָן וְכִסֵּא, פָּתַחְתִּי בִּכְתִיבַת יוֹמָן, וְכָאן אָבִיא אֶת הֶעְתֵּקוֹ הַמָּלֵא ( אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַפְּרָטִים יְסֻפְּרוּ בּוֹ מֵחָדָשׁ), כְּכָל שֶׁנִּכְתַב, שֶׁכֵּן נֶאֱלַצְתִּי לְהַפְסִיק אֶת הַכְּתִיבָה כְּשֶׁאָזְלָה הַדְּיוֹ.


 

הַיּוֹמָן    🔗

30 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, 1659. אֲנִי הָאֻמְלָל, רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ, שֶׁאֳנִיָּתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם בִּשְׁעַת סְעָרָה אֲיֻמָּה בְּמֶרְחָק מִן הַחוֹף, עָלִיתִי עַל הַיַּבָּשָׁה בְּאִי שׁוֹמֵם וְנִדַּח זֶה, וְקָרָאתִי לוֹ: אִי־הַיֵּאוּשׁ. שְׁאָר נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה טָבְעוּ, וַאֲנִי כִּמְעַט שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתִי. כָּל אוֹתוֹ יוֹם קוֹנַנְתִּי עַל גּוֹרָלִי הַמַּר: לֹא הָיוּ לִי מָזוֹן, בַּיִת, בְּגָדִים, נֶשֶׁק, מְקוֹם מִקְלָט. מִשֶּׁהִתְיָאַשְׁתִּי מִכָּל יְשׁוּעָה לֹא רָאִיתִי אֶלָּא מָוֶת לְפָנַי. אוֹ שֶׁתֹּאכְלֵנִי חַיָּה רָעָה, אוֹ שֶׁיִּרְצְחוּנִי הַפְּרָאִים, אוֹ שֶׁאָמוּת בָּרָעָב. בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה יָשַׁנְתִּי עַל גַּבֵּי עֵץ מִפַּחַד הַחַיָּה, אַךְ שְׁנָתִי עָרְבַה לִי אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַד מָטָר כָּל הַלַּיְלָה.

1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר. לְמַרְבֵּה תִמְהוֹנִי רָאִיתִיבַּבֹּקֶר כִּי הַגֵּאוּת סָחֲפָה אֶת הָאֳנִיָּה לַחוֹף וְקֵרְבָה אוֹתָה לָאִי. מִצַּד אֶחָד הָיְתָה בָּזֶה נֶחָמָה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי אָת הָאֳנִיָּה עוֹמֶדֶת זְקוּפָה וּשְׁלֵמָה, וְקִוִיתִי לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ עִם שֹׁךְ הָרוּחַ וּלְהוֹצִיא מִתּוֹכָה מָזוֹן וַחֲפָצִים שׁוֹנִים הָעֲשׂוּיִים לְשַׁמְּשֵׁנִי. אַךְ מִצַּד שֵׁנִי נִתְחַדֵּשׁ צַעֲרִי עַל אָבְדַן חֲבֵרַי. הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי, כִּי אִלּוּ נִשְׁאַרְנוּ בָּאֳנִיָּה, הָיִינוּ מַצִּילִים אוֹתָהּ, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הָיוּ הַכֹּל טוֹבְעִים. וְאִלּוּ נִצְלוּ הָאֲנָשִׁים, הָיִינוּ בּוֹנִים לָנוּ סִירָה מִשִּׁבְרֵי־הָאֳנִיָּה כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל אֵיזוֹ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. חֵלֶק רַב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם עָבַר עָלַי בְּהִרְהוּרֵי־יֵאוּשׁ אֵלֶּה. אַךְ לְבַסּוֹף, בִּרְאוֹתִי כִּי הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ מִחוּץ לַמַּיִם, יָצָאתִי עִם הַשֵּׁפֶל וְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בַּחוֹל כְּמִדַּת יְכָלְתִּי, וְאָז שָׂחִיתִי. גַּם הַיּוֹם יָרַד הַגֶּשֶׁם, אַךְ הָרוּחַ שָׁכְכָה.

מִן הָאֶחָד בְּאוֹקְטוֹבֶּר עַד הַ־24 בּוֹ. יָמִים אֵלֶּה עָשִׂיתִי בְּהַעֲבָרַת כָּל הַנִּתָּן לְהַעֲבָרָה מִן הָאֳנִיָּה. הַכֹּל הֵבֵאתִי לַחוֹף בְּרַפְסוֹדוֹת, עִם כָּל גֵּאוּת. הַגְּשָׁמִים מְרֻבִּים גַּם בְּיָמִים אֵלֶּה, אַף שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַפְסָקוֹת שֶׁל מֶזֶג־אֲוִיר נָאֶה. אֵין זֹאת כִּי עוֹנַת־הַגְּשָׁמִים הִיא.

20 בְּאוֹקְטוֹבֶּר. רַפְסוֹדָתִי נִתְהַפְּכָה, הִיא וְכָל מִטְעָנָהּ. אַךְ לְפִי שֶׁהָיִיתִי בְּמַיִם רְדוּדִים וְהַחֲפָצִים רֻבָּם כְּבֵדִים, הִצַּלְתִּי רַבִּים מֵהֶם עִם הַשֵּׁפֶל.

25 בְּאוֹקְטוֹבֶּר. גֶּשֶׁם יָרַד כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם, עִם מַשָּׁבִים שֶׁל רוּחַ. בָּזְּמַן הַזֶּה נִשְׁבְּרָה הָאֳנִיָּה לִרְסִיסִים, שֶׁכֵּן הָיְתָה הָרוּחַ עַזָּה בְּיוֹתֵר. אֵין לִרְאוֹתָהּ עוֹד, אֶלָּא אֶת שְׂרִידֶיהָ בִּלְבַד, וְאַף זֹאת רַק עִם הַשֵּׁפֶל. עָשִׂיתִי כָּל הַיּוֹם בְּכִסּוּי הָרְכוּשׁ שֶׁהִצַּלְתִּי מִן הָאֳנִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵת בַּגֶּשֶׁם.

26 בְּאוֹקְטוֹבֶּר. כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם שׁוֹטַטְתִּי בַּחוֹף כְּדֵי לִמְצֹא מְקוֹם־מְגוּרִים. מִתּוֹךְ דְּאָגָה רַבָּה כֵּיצַד לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי הַתְקָפָה בַּלַּיְלָה, הֵן שֶׁל אָדָם וְהֵן שֶׁל חַיָּה. לִפְנוֹת עֶרֶב מָצָאתִי מָקוֹם מַתְאִים לְמָרְגְּלוֹת סֶלַע, הִתְוֵיתִי חֲצִי־גֹרֶן לְמַחֲנֶה, וְהֶחְלַטְתִּי לְהִתְבַּצֵּר מֵאַחֲרֵי גָדֵר הָעֲשׂוּיָה כְּלוֹנְסָאוֹת וַעֲבוֹתוֹת, וְסוֹלְלַת־עָפָר מִבַּחוּץ.

מִן הַ־ 26 בַּחֹדֶשׁ עַד הַ־30 בּוֹ, עָבַדְתִּי בְּפֶרֶךְ בִּנְשִׂיאַת כָּל רְכוּשִׁי אֶל מְקוֹם־מְגוּרַי הֶחָדָשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּזְמַן לִזְמַן יָרַד מָטָר סוֹחֵף.

בְּ־31 בּוֹ, בַּבֹּקֶר נָטַלְתִּי רוֹבֶה וְיָצָאתִי לְהַלֵּךְ בָּאִי, לְבַקֵּשׁ מָזוֹן וְלָתוּר אֶת הַמָּקוֹם. הָרַגְתִּי עֵז וְהַגְּדִי שֶׁלָהּ הָלַךְ אַחֲרַי אֶל בֵּיתִי. אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ שְׁחַטְתִּיו מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע לֶאֱכֹל.

1 בְּנוֹבֶמְבֶּר. נָטִיתִי אֶת אָהֳלִי לְמַרְגְּלוֹת סֶלַע, וְיָשַׁנְתִּי בּוֹ הַלַּיְלָה. עֲשִׂיתִיו גָּדוֹל כְּמִדַּת הַיְכֹלֶת, וְתָקַעְתִּי בּוֹ מוֹטוֹת לִתְלִיַּת הָעַרְסל.

2 בְּנוֹבֶמְבֶּר. אָסַפְתִּי אֶת כָּל הָאַרְגָּזִים, הַלּוּחוֹת וְהַמּוֹטוֹת שֶׁשִּׁמְשׁוּ לְרַפְסוֹדוֹת וְיָצַרְתִּי גָדֵר סְבִיבִי, בְּתוֹךְ הַשֶּׁטַח שֶׁסִּמַּנְתִּי לְבִצּוּר.

3 בְּנוֹבֶמְבֶּר יָצָאתִי לְצַיִד וְצַדְתִּי שְׁנֵי עוֹפוֹת הַדּוֹמִים לְבַּרְוָז, וְהִנֵּה בְּשָׂרָם מְשֻׁבָּח. אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עָבַדְתִּי בַּעֲשִׂיַּת שֻׁלְחָן.

4 בְּנוֹבֶמְבֶּר. הַבֹּקֶר הִתְחַלְתִּי לְחַלֵּק אֶת זְמַנִי בֵּין הָעֲבוֹדָה, הַצַּיִד, הַשֵּׁנָה וְהַבִּדּוּר: מִדֵּי בֹּקֶר יָצָאתִי לְצַיִד לִשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, אִם לֹא יָרַד גֶשֶׁם; אַחַר כָּךְ עָבַדְתִּי עַד הַשָּׁעָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה; עַתָּה אָכַלְתִּי מִן הַמָּזוֹן שֶׁבְּיָדִי, וּבִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁכַבְתִּי לָנוּחַ, שֶׁכֵּן הָיָה הַלַּהַט רַב בְּיוֹתֵר. בָּעֶרֶב שׁוּב עָבַדְתִּי. שְׁעוֹת־הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה וְהַבָּא אַחֲרָיו הֻקְדְּשׁוּ לַעֲשִׂיַּת שֻׁלְחָן. אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי בַּעַל־מְלָאכָה עָלוּב בְּיוֹתֵר, לְמְּדוּנִי הַזְּמַן וְהַהֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה, וְכָךְ וַדַּאי הָיָה לוֹמֵד כָּל אָדָם אַחֵר.

5 בְּנוֹבֶמְבֶּר. הַיּוֹם יָצָאתִי לְצַיִד עִם כַּלְבִּי וְהָרַגְתִּי חֲתוּל בָּר. פַּרְוָתוֹ רַכָּה לְמַדַּי, אַךְ בְּשָׂרוֹ לֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה. נָהַגְתִּי לִפְשֹׁט מִכָּל חַיָּה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת פַּרְוָתָהּ וּלְשָׁמְרָהּ בְּמַחְסָנִי. בְּשׁוּבִי לְחוֹף הַיָּם רָאִיתִי מִינִים רַבִּים שֶׁל עוֹפוֹת־יָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי טִיבָם. הֻפְתַּעְתִּי וְאַף נִבְהַלְתִּי לְמַרְאֵה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה כַּלְבֵּי־יָם, אַךְ בְּעוֹדִי מַבִּיט בָּהֶם לְהַכִּירָם, צָלְלוּ וְנִמְלְטוּ מִמֶּנִּי הַפַּעַם.

6 בְּנוֹבֶמְבֶּר. לְאַחַר טִיּוּל הַבֹּקֶר עָבַדְתִּי בַּעֲשִׂיַּת הַשֻּׁלְחָן, וּגְמַרְתִּיו. אַךְ דַּעְתִּי לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּנּוּ. לֹא יָצְאוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁלָּמַדְתִּי לְשַׁפְּרוֹ.

קבוצה ה' PDF עמ' 71.png

7 בְּנוֹבֶמְבֶּר. מֶזֶג־אֲוִיר יָפֶה נִקְבָּע וְהוֹלֵךְ. אֶת הַיּוֹם הַ־7, הַ־8, הַ־9, הַ־10 וְחֵלֶק מִן הַ־12 בַּחֹדֶשׁ (הַ־11 הָיָה רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת) הִקְדַּשְׁתִּי לַעֲשִׂיַת כִּסֵּא. בְּעָמָל רָב שִׁוִּיתִי לוֹ צוּרָה שֶׁהַדַּעַת סוֹבֶלֶת אוֹתָהּ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָשַׁר בְּעֵינַי, וַאֲפִילוּ תּוֹךְ מַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה פֵּרַקְתִּיו כַּמָּה פְּעָמִים. הֶעָרָה: עַד מְהֵרָה חָדַלְתִּי לְקַיֵּם אֶת מְנוּחַת הָרִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת. מֵאַחַר שֶׁלֹּא סִמַּנְתִּי אֶת יְמֵי־הַמְּנוּחָה עַל הָעַמוּד, לֹא הִבְחַנְתִּי בֵּין הַיָּמִים.

13 בְּנוֹבֶמְבֶּר. הַיּוֹם יָרַד גֶּשֶׁם שֶׁרִעֲנֵן אוֹתִי וְצִנֵּן אֶת הָאֲדָמָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְלֻוֶּה רְעָמִים וּבְרָקִים נוֹרָאִים וְעוֹרֵר בִּי פַּחַד רַב שֶׁמָּא יִתְלַקַּח אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁלִּי. אַךְ שָׁכְכָה הַסּוּפָה, הֶחֱלַטְתִּי לְחַלֵּק אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה בְּמִסְפַּר צְרוֹרוֹת רַב, כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ מִכְּלָל סַכָּנָה.

14, 15, 16 בְּנוֹבֶמְבֶּר. שְׁלֹשָה יָמִים אֵלֶּה עָבְרוּ עָלַי בַּעֲשִׂיַּת תֵּבוֹת מְרֻבָּעוֹת קְטַנּוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת לְהָכִיל לִיטְרָה אוֹ שְׁתֵּי לִיטְרָאוֹת לְכָל הַיּוֹתֵר שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. נָתַתִּי בָּהֶן אֶת הַחֹמֶר וְהִטְמַנְתִּיו בִּמְקוֹמוֹת בְּטוּחִים וּמְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה כְּכָל הָאֶפְשָׁר. בְּאַחַד הַיָּמִים הָאֵלֶּה צַדְתִּי צִפּוֹר גְּדוֹלָה הַטּוֹבָה לְמַאֲכָל, אַךְ אֶת שְׁמָהּ לֹא יָדַעְתִּי.

17 בְּנוֹבֶמְבֶּר. הַיּוֹם הִתְחַלְתִּי לִכְרוֹת בַּסֶּלַע שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי אָהֳלִי, כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הַשֶּׁטַח לְנוֹחִיּוּתִי. הֶעָרָה: שְׁלשָׁה כֵּלִים חָסַרְתִּי לַעֲבוֹדָה זוֹ: מַכּוֹשׁ, אֵת־שְׁפִיכָה וּמְרִיצָה אוֹ סַל. עַל כֵּן הִנַּחְתִּי לַעֲבוֹדָה זוֹ וְהִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר כֵּיצַד לְהָכִין לְעַצְמִי כֵּלִים אֵלֶּה. בִּמְקוֹם כַּשִּׁיל הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִּמְטִיל־הַבַּרְזֶל, שֶׁהָיָה מַתְאִים אַךְ כָּבֵד. הַכְּלִי הַשֵּׁנִי – אֵת־שְׁפִיכָה אוֹ אֵת. הֶכְרֵחַ הוּא לְהַשִּׂיג כְּלִי זֶה, וְאֵין לַעֲבֹד בִּלְעָדָיו, אַךְ כֵּיצַד אֶעֱשֶׂנוּ אֵינִי יוֹדֵעַ.

18 בְּנוֹבֶמְבֶּר. בְּחַפְּשִׂי חֳמָרִים בַּיַּעַר מָצָאתִי עֵץ, שֶׁבִּבְרָזִיל קוֹרְאִים לוֹ עֵץ־הַבַּרְזֶל בִּגְלַל קַשְׁיוּתוֹ, מִכָּל מָקוֹם הָיָה הָעֵץ דוֹמֶה לוֹ. בְּעָמָל רַב כָּרַתִּי גֶּזֶר־עֵץ כָּזֶה וְכִמְעַט שֶׁהִשְׁחַתִּי אֶת הַגַּרְזֶן. בִּיגִיעָה רַבָּה הֲבֵאתִיו הַבַּיְתָה, שֶׁכֵּן מִשְׁקָלוֹ רַב. בִּגְלַל קַשְׁיוּתוֹ הַיְתֵרָה שֶׁל הָעֵץ טָרַחְתִּי הַרְבֵּה בְּעִבּוּדוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי בִּפְנֵי הַבְּרֵירָה. לְאַט לְאַט שִׁוִּיתִי לָעֵץ צוּרַת אֵת־שְׁפִיכָה, וְעִצַּבְתִּי אֶת הַקֶּנֶת כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים בְּאַנְגְּלִיָה. אַךְ מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַלַּהַב מְצֻפֶּה בַּרְזֶל, לֹא יַאֲרִיךְ הַכְּלִי יָמִים. אָמְנָם הוּא שֵׁרְתַנִי יָפֶה לְמַדַּי בַּעֲבוֹדוֹת שֶׁנִזְדַּמְּנוּ לִי, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר אֲנִי, כִּי מֵעוֹלָם לָא נַעֲשָׂה אֵת בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְלֹא אָרְכָה שְׁעַת־עֲשִׂיָּתוֹ כָּל כָּךְ.

וַעֲדַיִן הָיִיתִי חָסֵר סַל אוֹ מְרִיצָה. סַל נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת, שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ בְּיָדַי נְצָרִים כְּפִיפִים הַטּוֹבִים לִקְלִיעָה. מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן לֹא מְצָאתִים. וְאִלּוּ מְרִיצָה, דּוֹמֶה עָלַי, אוּכַל לַעֲשׂוֹת, מִלְבַד הַגַּלְגַּל. לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לָגֶשֶׁת לַעֲשִׂיַּת הַגַּלְגַּל. אַגַּב, לֹא נִתַּן לִי לְהָכִין אֶת תּוֹתְבֵי־הַבַּרְזֶל בִּשְׁבִיל הַצִּיר, וְעַל כֵּן וִתַּרְתִּי עַל עֲשִׂיַּת הַמְּרִיצָה. לְשֵׁם הוֹצָאַת הֶעָפָר מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה הִתְקַנְתִּי מֵעֵין עֲרֵבָה, מִן הַסּוּג שֶׁמַּגִּישִׁים בָּהֶן טִיט לַבַּנָּאִים.

עֲשִׂיַּת הָעֲרֵבָה לֹא הָיְתָה קָשָׁה כַּעֲשִׂיַּת הָאֵת. אַף עַל פִּי כֵן גָּזְלוּ עֲבוֹדוֹת אֵלֶּה – הָעֲרֵבָה, הָאֵת וְנִסְיוֹנוֹתַי לַעֲשִׂיַּת מְרִיצָה – לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה יָמִים כַּוָּנָתִי לַשָּׁעוֹת שֶׁמִּלְּבַד טִיּוּלֵי־הַבֹּקֶר לְשֵׁם צַיִד. לְעִתִּים נְדִירוֹת לֹא יָצָאתִי לְצַיִד, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא חָזַרְתִּי לְלֹא שָׁלָל הָרָאוּי לַאֲכִילָה.

23 בְּנוֹבֶמְבֶּר. שְׁאָר עֲבוֹדוֹתַי שָׁבְתוּ כָּל עוֹד עָסַקְתִּי בַּעֲשִׂיַּת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי מְלָאכָה זוֹ חָזַרְתִּי אֲלֵיהֶן וְעָבַדְתִּי כָּל יוֹם, הַכֹּל לְפִי הַזְּמַן שֶׁבִּרְשׁוּתִי וּכְפִי שֶׁהִנִּיחַ לִי כֹּחִי. שְׁמוֹנָה עָשָׂר יָמִים עָשִׂיתִי בְּהַרְחָבָתָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה וְהַעֲמָקָתָה, כְּדֵי שֶׁתָּכִיל אֶת רְכוּשִׁי מִתּוֹךְ רְוָחָה.

הֶעָרָה: כָּל אוֹתָם יָמִים עָבַדְתְּי בְּהַרְחָבַת הַמְּעָרָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְרֻוַּחַת לְמַדַּי וּתְשַׁמֵּשׁ לִי מַחְסָן, מִטְבָּח, חֲדַר־אֹכֶל וּמְזָוֶה. הוֹסַפְתִּי לָגוּר בְּאֹהֶל, מִלְּבַד זְמַן מֻעָט בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הָעַזִּים, כְּשֶׁאֵין מִפְלָט מֵהַמַּיִם. עַל כֵּן קָרִיתִי אַחַר כָּךְ אֶת כָּל חֲצֵרִי בְּקוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת הַנִּשְׁעָנוֹת בַּסֶּלַע, וְכִסִּיתִּי אוֹתָן צִמְחֵי־מַיִם וְעָלִים גְּדוֹלִים.

10 בְּדֵצֶמְבֶּר. סָבוּר הָיִיתִי כִּי סִיַּמְתִּי אֶת כְּרִיַּת הַמְּעָרָה, וּפִתְאֹם (אֵין זֹאת כִּי הִרְחַבְתִּיהָ יָתֵר עַל הַמִּדָּה) נָפְלָה מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַתִּקְרָה כַּמּוּת עָפָר גְּדוֹלָה. הַמַּפֹּלֶת גְּדוֹלָה הָיְתָה, וְחֶרְדָּתִי הַיַה לָהּ עַל מַה לִּסְמֹךְ. אִלּוּ עָמַדְתִּי תַּחַת הַמַּפֹּלֶת, הָיִיתִי פָּטוּר מִלְבַקֵּשׁ לְעַצְמִי קַבְּרָן. אָסוֹן זֶה הוֹסִיף לִי עֲבוֹדָה מְרֻבָּה. הָיָה עָלַי לְסַלֵּק אֶת הֶעָפָר, וְהָעִקָּר, לִתְמֹךְ אֶת הַתִּקְרַה, כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ מִפְּנֵי מַפֹּלֶת שְׁנִיָּה.

11 בְּדֶצֶמְבֶּר. הַיּוֹם נִגַּשְׁתִּי לַעֲבוֹדָה זוֹ, הִצַּבְתִּי שְׁנֵי עַמּוּדִים, וְנָתַתְּי עַל כָּל אֶחָד שְׁנֵי לוֹחוֹת צְלוּבִים הַתּוֹמְכִים בַּתִּקְרָה. גָּמַרְתִּי אֶת הָעֲבוֹדָה לְמָחֳרָת. הִצַּבְתִּי עוֹד עַמּוּדִים שֶׁלּוּחוֹת בְּרֹאשָׁם. לְאַחַר שָׁבוּעַ הָיְתָה הַתִּקְרָה תְמוּכָה, וְהָעַמּוּדִים הַנִּצָּבִים שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת שִׁמְּשׁוּ מְחִיצוֹת בַּמְעָרָה.

17 בְּדֵצֶמְבֶּר. מִיּוֹם זֶה וְעַד הָעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ הִתְקַנְתִּי אִצְטַבּוֹת בַּמְּעָרָה, וְתָקַעְתִּי מַסְמְרִים בָּעַמּוּדִים, כְּדֵי לִתְלוֹת אֶת כָּל הַנִּתָן לִתְלִיָּה, וְעַתָּה הִשְׂתָּרֵר סֵדֶר כָּלְשְׁהוּ בְּבֵיתִי.

20 בְּדֵצֶמְבֶּר. עַתָּה הֶעֱבַרְתִּי אֶת כָּל חֲפָצַי לַמְּעָרָה, וְהִתְחַלְתִּי לְרַהֵט אֶת בֵּיתִי. צֵרַפְתִּי כַּמָּה לוּחוֹת לִמְעֵין מְזָוֶה, כְּדֵי לַעֲרֹךְ עָלָיו אֶת מְזוֹנוֹתַי. אֶלָּא שֶׁהַלּוּחוֹת פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים. עָשִׂיתִי לִי עוֹד שֻׁלְחָן אֶחָד.

קבוצה ה' PDF עמ' 74.png

24 בְּדֶצֶמְבֶּר. גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם. לֹא יָצָאתִי הַחוּצָה.

25 בְּדֵצֶמְבֶּר. גֶּשֶׁם כָּל הַיּוֹם.

26 בְּדֶצֶמְבֶּר. הַגֶּשֶׁם נִפְסַק וְהָאֲוִיר קָרִיר יוֹתֵר וְאַף נָעִים יוֹתֵר.

27 בְּדֵצֶמְבֶּר. הָרַגְתִּי גְדִי וְאֶת הַשֵּׁנִי פָּצַעְתִּי בְּרַגְלוֹ, תְּפַסְתִּיו וְהוֹלַכְתִּיו בְּחֶבֶל הַבַּיְתָה. בַּבַּיִת חָבַשְׁתִּי עַל גַּבֵּי סַד אֶת הָרֶגֶל הַשְּׁבוּרָה.

הֶעָרָה: טִפַּלְתִּי בּוֹ יָפֶה, וְהוּא נִשְׁאַר בַּחַיִּים וְהָרֶגֶל חָזְרָה לְאֵיתָנָהּ. עַל יְדֵי טִפּוּלִי הַמְמֻשָּׁךְ נִתְבַּיֵּת הַגְּדִי, הָיָה רוֹעֶה בַּדֶּשֶׁא שֶׁלִּפְנֵי אָהֳלִי וְלֹא בִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ. וְאָז עָלָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה עַל דַּעְתִּי לְגַדֵּל כַּמָּה חַיּוֹת־בַּיִת, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא לִי מָזוֹן כְּשֶׁיֶּאֶזְלוּ אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְהָרֶסֶס.

28, 29, 30 בְּדֵצֶמְבֶּר. שָׁרָב גָּדוֹל לְלֹא רוּחַ. לֹא יָצָאתִי הַחוּצָה אֶלָּא בָּעֶרֶב, לְצַיִד. אֶת הַזְּמַן נִצַּלְתִּי לְסִדּוּר חֲפָצַי בַּבַּיִת.

1 בְּיָנוּאָר. עֲדַיִן הַשָּׁרָב מְרֻבֶּה, אַךְ אֲנִי יוֹצֵא לָצוּד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וּמְאֻחָר בָּעֶרֶב, וּבְצָהֳרֵי־הַיּוֹם אֲנִי נָח. בָּעֶרֶב, בְּהַרְחִיקִי לֶכֶת בָּעֵמֶק, לְעֵבֶר מֶרְכַּז הָאִי, מָצָאתִי עִזִּים רַבּוֹת, אֶלָּא שֶׁהֵן פַּחְדָנִיּוֹת עַד מְאֹד וְקָשֶׁה לִקְרַב אֲלֵיהֶן. מִכָּל מָקוֹם גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְנַסּוֹת לְצוּדָן בְּעֶזְרַת כַּלְבִּי.

2 בְּיָנוּאָר. וְכָךְ, יָצָאתִי עִם כַּלְבִּי וְשִׁסִּיתִיו בָּעִזִּים. אֶלָּא שֶׁטָּעִיתִי בְּחֶשְׁבּוֹנִי, שֶׁכֵּן פָּנָה כָּל הָעֵדֶר אֶל כַּלְבִּי, וְהוּא עָמַד יָפֶה עַל גֹּדֶל הַסַּכָּנָה וְסֵרַב לִקְרַב אֲלֵיהֶן.

3 בְּיָנוּאָר. הִתְחַלְתִּי בְּבִנְיָן הַגָדֵר, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, חוֹמַת־הַמָּגֵן. לְפִי שֶׁעֲדַיִן חָשַׁשְׁתִּי לְהַתְקָפָה מִצַּד אוֹיְבִים כָּלְשֶׁהֵם, הֶחֱלַטְתִּי לַעֲשׂוֹתָהּ עָבָה וְאֵיתָנָה.

הֶעָרָה: חוֹמָה זוֹ כְּבָר תֹּאֲרָה קֹדֶם, וְעַל כֵּן אֲדַלֵּג עַל הַמְסֻפָּר בַּיּוֹמָן. דַּיֵּנִי, אִם אָעִיר, כִּי טָרַחְתִּי בַּעֲשִׂיָּתָהּ לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר מִן הַ־3 בְּיָנוּאָר עַד הַ־14 בְּאַפְּרִיל, כּוֹלֵל עֲשִׂיָּה, גְּמָר וְשִׁכְלוּל, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אָרְכָּהּ 24 אַמָּה, וְהִיא מְהַוָּה חֲצִי־גֹרֶן, שֶׁקְּצוֹתֶיהָ נִשְׁעָנִים בַּסֶּלַע בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת זֶה מִזֶּה, וְאִלּוּ פֶּתַח הַמְּעָרָה נִמְצָא בַּמֶּרְכָּז, בֵּינֵיהֶם. כָּל אוֹתוֹ זְמַן עָבַדְתִּי בְּזֵעַת אַפַּי.

הַגְשָׁמִים הָיוּ מַפְרִיעִים לִי כַּמָּה יָמִים, וּלְעִתִּים אַף כַּמָּה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים, אֶלָּא שֶׁחָשַׁבְתִּי כִּי לֹא אֵדַע בִּטָּחוֹן כָּל צָרְכִּי עַד שֶׁלֹּא תֻּשְׁלַם הַחוֹמָה. כִּמְעַט וְלֹא יֵאָמֵן מָה אַדִּירָה הָיְתָה הַיְגִיעָה שֶׁהֻשְׁקְעָה בְּכָל עֲבוֹדָה הַקְּשׁוּרָה בַּחוֹמָה, בְּעִקָּר הֲבָאַת הַכְּלוֹנְסָאוֹת מִן הַיַּעַר וּתְקִיעָתָם בַּאֲדָמָה, שֶׁכֵּן הָיוּ עָבִים בְּהַרְבֵּה מִן הַצֹּרֶךְ.

כְּשֶׁנִּסְתַּיְּמָה הַמְּלָאכָה וְהַגָּדֵר הֻכְפְּלָה וְסוֹלְלַת־עָפָר נִשְׁפְּכָה מִבַּחוּץ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי אִם יַעֲלוּ כָּאן אֲנָשִׁים בַּחוֹף לֹא יַבְחִינוּ כְּלָל בִּמְקוֹם מְגוּרַי. וְיָפֶה עָשִׂיתִי בְּהַסְווֹתִי אֶת בֵּיתִי, כְּפִי שֶׁיִתְבָּרֵר לְהַלָּן בְּהִזְדַּמְנוּת מֻפְלָאָה. בֲּיָּמִים הָהֵם הוֹסַפְתִּי לַעֲרֹךְ הַקָּפוֹת בַּיַּעַר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּשֶׁהִנִּיחַ לִי הַגֶּשֶׁם לָצֵאת, כְּדֵי לָצוּד צַיִד, וְגִלִּיתִי בְּטִיּוּלַי אֵלֶּה כַּמָּה וְכַמָּה גִּלוּיִים הָעֲשׂוּיִים לְהוֹעִיל. כָּךְ, לְמָשָׁל, מָצָאתִי מִין שֶׁל יוֹנֵי־בָּר שֶׁלֹּא קִנְּנוּ בְּעֵצִים, כְּדֶרֶךְ יוֹנֵי־הַבָּר, אֶלָּא כְּיוֹנֵי־בַּיִת, בַּחֲרַכִּים שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים. לָקַחְתִּי כַּמָּה גוֹזָלִים וְנִסִּיתִי לְבַיְּתָם וְאַף הִצְלַחְתִּי. אַךְ כְּשֶׁגָּדְלוּ נִתְעוֹפְפוּ וְנִמְלְטוּ, וּוַדַּאי גָּרַם לְכָךְ, בָּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה, הַמַּחְסוֹר בְּמָזוֹן, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה לִי בַּמֶּה לַהֲזִינָם. מִכָּל מָקוֹם, גִּלִּיתִי תְכוּפוֹת אֶת קִנֵּיהֶם וְלָקַחְתִּי אֶת גּוֹזְלֵיהֶם, שֶׁבְּשָׂרָם מְשֻׁבָּח. וְעַתָּה, בְּעָרְכִי אֶת עִנְיָנֵי הַבַּיִת נִמְצֵאתִי חָסֵר כַּמָּה וְכַמָּה דְבָרִים: מֵרֹאשׁ יָדַעְתִּי כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹתָם, וְאָכֵן כַּמָּה מֵהֶם נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת. כֵּן, לְמָשָׁל, לֹא עָלָה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת חָבִית וּלְחָשְׁקָה בְּחִשּׁוּק. הָיוּ בְּיָדַי חֶבְיוֹנָה אוֹ שְׁתַּיִם, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְעֵיל, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לַעֲשׂוֹת גַּם אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁעָשִיתִי בָּזֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. לֹא יָדַעְתִּי לְהַתְקִין אֶת הַקַּרְקַּעִית אוֹ לְתָאֵם אֶת הַלִּמּוּדִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְּלוּ הַמַּיִם בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁוִּתַּרְתִּי עַל הַמְּלָאכָה. מַחְסוֹרִי הַשֵּׁנִי הֲרֵי הוּא הַמַּחְסוֹר בְּנֵרוֹת. אַךְ יָרְדָה חֳשֵׁכָה – כָּרָגִיל הֶחְשִׁיךְ בְּשֶׁבַע – נֶאֱלַצְתִּי לִשְכַּב לִישׁוֹן. נִזְכַּרְתִּי בְּגוּשׁ הַדּוֹנַג שֶׁלַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ נֵרוֹת בִּימֵי הַהַרְפַּתְקָה הָאַפְרִיקָנִית שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו לֹא הָיָה בְּיָדַי דּוֹנַג. לֹא מָצָאתִי עֵצָה אֶלָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֵלֶב הָעִזִּים שֶׁצַּדְתִּי. עָשִׂיתִי מְנוֹרַת־חֹמֶר קְטַנָּה שֶׁצְּרַפְתִּיהָ בַּשֶּׁמֶשׁ וְנָתַתִּי בָּהּ פְּתִיל נְעוֹרֶת־פִּשְׁתָּן. אוֹרָהּ לֹא הָיָה בָּהִיר וְאֵיתָן כְּאוֹר הַנֵּר. בְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָה זוֹ, שָׁעָה שֶׁחִפַּשְׂתִּי בֵּין חֲפָצַי, מָצָאִתי שַׂק קָטָן שֶׁהֵכִיל גַּרְעִינִים לִמְזוֹן הָעוֹפוֹת, שֶׁוַּדַּאי מִלְּאוּהוּ בַּמַּסָּע הַקּוֹדֵם שֶׁל הָאֳנִיָּה, בְּדַרְכָּהּ מִלִּיסַבּוֹן. מַה שֶׁנּוֹתַר בַּשַּׂק נֶאֱכַל עַל יְדֵי הָעַכְבָּרִים, וְלֹא רָאִיתִי בּוֹ אֶלָּא קְלִיפּוֹת וְאָבָק. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַרְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשַּׂק לְמַטָּרָה אַחֶרֶת – סָבוּרְנִי, כִּי לְהַחְסָנַת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, שֶׁחִלַּקְתִּיו מָנוֹת־מָנוֹת מִפַּחַד הַבָּרָק – אוֹ לְמַטָּרָה דוֹמָה, נִעַרְתִּי אֶת הַשַּׂק מִחוּץ לַמִּבְצָר, לְיַד הַסְּלָעִים.

שָׁפַכְתִּי אֶת הַמֹּץ בְּסָמוּךְ לִימוֹת הַגְּשָׁמִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם, בְּלִי לָתֵת לְכָךְ אֶת דַּעְתִּי, וְגַם לֹא זָכַרְתִּי כִּי שָׁפַכְתִּי מַשֶּׁהוּ בְּמָקוֹם זֶה. כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ, אוֹ קָרוֹב לְכָךְ, רָאִיתִי כַּמָּה גִבְעוֹלִים יְרֻקִּים מְבַצְבְּצִים מִן הָאֲדָמָה, וְשִׁעַרְתִּי כִּי צֶמַח הוּא שֶׁעֲדַיִן לֹא רְאִיתִיו. אַךְ הֻפְתַּעְתִּי וְנִדְהַמְתִּי, בִּרְאוֹתִי לְאַחַר זְמַן מְמֻשָּׁךְ יוֹתֵר עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שִׁבֳּלִים עוֹלוֹת, שֶׁאֵינָן אֶלָּא שְׂעוֹרָה מְשֻׁבַּחַת מִן הַזַּן הָאֵירוֹפִּי, אוֹ הָאַנְגְּלִי.

קבוצה ה' PDF עמ' 77.png

אֵין לְתָאֵר כְּלָל אֶת תַּדְהֵמָתִי וּמְבוּכָתִי בִּרְאוֹתִי זֹאת. עַד עַתָּה לֹא פָּעַלְתִּי מִתּוֹךְ הַשָּׂגוֹת דָּתִיּוֹת כְּלָל. וְאָכֵן, מֻעָטוֹת הָיוּ הַשָּׂגוֹתַי הַדָּתִיּוֹת, וּבְכָל דָּבָר שֶׁאֵרַע לִי לֹא רָאִיתִי אֶלָּא מִקְרֶה, אוֹ כְּפִי שֶׁאָנוּ שָׂחִים לְלֹא־הִרְהוּר – אֶת רְצוֹן הָאֱלֹהִים. אַךְ לֹא דָרַשְׁתִּי בְּתַכְלִיתָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה אוֹ בְּדַרְכָּהּ בְּתִכּוּן הַמְּאֹרָעוֹת בָּעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁלְּמַרְאֵה הַשְּׁעוֹרָה הַגְּדֵלָה כָּאן, בְּאַקְלִים שֶׁהָיָה יָדוּעַ לִי כְּבִלְתִּי־מַתְאִים לְגִדּוּלָהּ, וּבְעִקָּר – בְּלִי לָדַעַת מֵהֵיכָן בָּאָה, הֻכֵּיתִי תִּמָּהוֹן וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי אֱלֹהִים גִּדֵּל תְּבוּאָה זוֹ בְּדֶרֶךְ נֵס, לְלֹא עֶזְרַת הַזֶּרַע, שֶׁכֵּן רְצוֹנוֹ לְהַחֲיוֹתֵנִי בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם וְעָלוּב זֶה. הַדָּבָר נָגַע אֶל לִבִּי וּדְמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינַי. בֵּרַכְתִּי אֶת נַפְשִׁי עַל נֵס הַטֶּבַע שֶׁאֵרַע לְמַעֲנָהּ. תִּמְהוֹנִי הָלַךְ וְגָדַל, שֶׁכֵּן רָאִיתִי לְיַד הַשְּׂעוֹרָה, לְאֹרֶךְ הַסֶּלַע, גִּבְעוֹלִים חֲלוּשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהִכַּרְתִּי בָּהֶם גִּבְעוֹלֵי אֹרֶז, אֲשֶׁר הָיָה מֻכָּר לִי מֵאָז הֱיוֹתִי בְּחוֹפֵי אַפְרִיקָה.

לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁחָשַׁבְתִּי כִּי הַתְּבוּאָה נִשְׁלְחָה אֵלַי עַל יְדֵי הַהַשְׁגָחָה, אֶלָּא שֶׁהֶאֱמַנְתִּי לְמָצְאָה גַם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים; עָבַרְתִּי אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת בָּאִי, בָּהֶם בִּקַּרְתִּי קֹדֶם לָכֵן, הֵצַצְתִּי לְכָל פִּנָּה, תַּחַת כָּל סֶלַע, וְלֹא מָצָאתִי תְבוּאָה. לְבַסּוֹף נִזְכַּרְתִּי שֶׁנִּעַרְתִּי שַׂק־מִסְפּוֹא בְּמָקוֹם זֶה, וְהַפֶּלֶא הִתְחִיל גָּז. עָלַי לְהוֹדוֹת, כִּי גַם רִגְשֵׁי־הַתּוֹדָה שֶׁרָחַשְׁתִּי לַהַשְׁגָּחָה הִתְחִילוּ פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים כְּשֶׁגִּלִּיתִי, כִּי תּוֹפָעוֹת רְגִילוֹת לְעֵינַי; אָכֵן, חַיָּב הָיִיתִי לָשֵׂאת תּוֹדָה עַל מַעֲשֵׂי־הַהַשְׁגָּחָה הַתְּמוּהִים וּבִלְתִּי־צְפוּיִים, כְּאִלּוּ הָיוּ מַעֲשֵׂי נִסִּים. שֶׁכֵּן אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, כִּי עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר גַּרְעִינֵי שְׂעוֹרָה לֹא נִשְׁחֲתוּ (הֲלֹא הִשְׁמִידוּ הָעַכְבָּרִים אֶת הַשְּׁאָר) וּכְאִלּוּ נָפְלוּ מִן הַשָּׁמַיִם; וְכֵן, כִּי הִשְׁלַכְתִּי אוֹתָם בְּמָקוֹם זֶה, בְּצֵל הַסֶּלַע הַגָּבֹהַּ, כְּדֵי שֶׁיִּנְבְּטוּ מִיָּד; שֶׁאִלּוּ הִטַּלְתִּים בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעוֹנָה זוֹ, הָיוּ נִשְׂרָפִים וְנִשְׁחָתִים.

תָּנוּחַ דַעְתְּכֶם, כִּי אָסַפְתִּי בְּקַפְּדָנוּת אֶת הַשִׁבֳּלִים בְּהַגִּיעַ יְמֵי קְצִירָם, שֶׁהֵם שִׁלְהֵי יוּנִי. לִקַּטְתִּי כָּל גַּרְעִין וְהֶחֱלַטְתִּי לְזָרְעָם שׁוּב, מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהַגִּיעַ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן לְכַמּוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְפַרְנְסֵנִי בְּלֶחֶם. אֶלָּא שֶׁרַק בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יָכֹלְתִּי לְהַתִּיר לְעַצְמִי לֶאֱכֹל מִן הַיְבוּל, וְגַם אָז בְּצִמְצוּם, כְּפִי שֶׁאֲסַפֵּר לְהַלָּן. כִּי אָכֵן הִפְסַדְתִּי אֶת כָּל הַמִּזְרָע בָּעוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי בַּמּוֹעֵד הַנָּכוֹן; זָרַעְתִּי לִפְנֵי יְמוֹת־הַחַמָּה וְהַגַּרְעִין כִּמְעַט שֶׁלֹּא נָבַט, מִכָּל מָקוֹם, הָיְתָה נְבִיטָתוֹ פְּחוּתָה מִן הַשִּׁעוּר. וְעוֹד יְסֻפָּר בָּזֶה.

מִלְבַד הַשְּׂעוֹרָה הָיוּ לִי עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים גִּבְעוֹלֵי אֹרֶז, שֶׁאֲסַפְתִּים בְּאוֹתָהּ הַחֲרָדָה וְהוֹעַדְתִּים לְאוֹתָהּ הַמַּטָּרָה, הַיְנוּ, לַעֲשִׂיַּת לֶחֶם אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר – מָזוֹן; שֶׁכֵּן לָמַדְתִּי לְבַשֵּׁל בְּלִי לֶאֱפוֹת, וְאִלּוּ לֶאֱפוֹת הִתְחַלְתִּי לְאַחַר זְמַן מְסֻיָּם. אַךְ נָשׁוּב אֶל יוֹמָנִי. שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֵלֶּה עָבַדְתִּי בְּפֶרֶךְ, כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת מְלֶאכֶת הַחוֹמָה.

בְּ־14 בְּאַפְּרִיל סִיַּמְתִּיהָ, וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לֹא לְהִכָּנֵס בַּדֶּלֶת אֶלָּא לְטַפֵּס בְּסֻלָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה מִבַּחוּץ כָּל סִימָן שֶׁל מְקוֹם־מְגוּרִים.

16 בְּאַפְּרִיל. סִיַּמְתִּי אֶת עֲשִׂיַּת הַסֻּלָּם, עָלִיתִי בּוֹ לְרֹאשׁ הַחוֹמָה, מָשַׁכְתִּי אֶת הַסֻּלָּם וְהִצַּבְתִּיו פְּנִימָה. עַתָּה הָיִיתִי סָגוּר וּמְסֻגָּר. בִּפְנִים הָיָה לִי מֶרְחָב מַסְפִּיק, וְנֶפֶשׁ חַיָּה לֹא הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהַגִּיעַ אֵלַי, אֶלָּא אִם כֵּן תְּטַפֵּס עַל הַחוֹמָה תְחִלָּה.

אַךְ לְמָחֳרָת סִיּוּם הַמְּלָאכָה כִּמְעַט שֶׁיָּרְדָה לְטִמְיוֹן כָּל עֲבוֹדָתִי וְאַף אֲנִי כְּפֶשַׂע הַיַה בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת. הִנֵּה מָה אֵרַע: עָסַקְתִּי בְּמַשֶּׁהוּ בִּפְנִים, מֵאֲחוֹרֵי הָאֹהֶל, מַמָּשׁ בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה נִבְהַלְתִּי עַד מְאֹד מִמְּאֹרָע אָיֹם וּמַפְתִיעַ; לְפֶתַע הִתְפּוֹרְרָה וְהִתְמוֹטְטָה הַאֲדָמָה שֶׁבְּתִקְרַת הַמְּעָרָה וּבִשְׂפַת הָהָר שֶׁמֵּעַל רֹאשִׁי וּשְׁנַיִם מִן הָעַמּוּדִים שֶׁהִצַּבְתִּי נִשְׁבְּרוּ בְּקוֹל מַחֲרִיד; נִבְהַלְתִּי עַד מְאֹד, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי עַל סִבַּת הַהִתְמוֹטְטוּת, וְסָבַרְתִּי כִּי תִקְרַת הַמְּעָרָה נוֹפֶלֶת, כְּפִי שֶׁנָּפְלָה קֹדֶם לָכֵן. מִפַּחַד לְהִקָּבֵר חַיִּים רַצְתִּי אֶל הַסֻּלָּם, וּמִשֶּׁלֹּא הִנַּחְתִּי כִּי כָּאן אֲנִי שָׁרוּי בְּבִטָחוֹן, מֵאַחַר שֶׁמַפֹּלֶת־הָהָר עֲלוּלָה לִפְגֹּעַ בִּי, עָבַרְתִּי אֶת הַחוֹמָה. אַךְ הִצַּבְתִּי רַגְלִי עַל הַקַּרְקַע הֲבִינוֹתִי כִּי רְעִידַת־אֲדָמָה אֲיֻמָּה מִתְרַחֶשֶׁת: בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה דַקּוֹת, בְּקֵרוּב, רָעֲדָה הָאֲדָמָה תַּחְתַּי שָׁלשׁ פְּעָמִים; שְׁלשָׁה זַעֲזוּעִים כָּאֵלֶּה דַי בָּהֶם לְמוֹטֵט אֶת הַמּוּצָק בַּבִּנְיָנִים שֶׁאָדָם עָשׂוּי לִבְנוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת. גּוּשׁ גָּדוֹל שֶׁל פִּסְגַת־סֶלַע, שֶׁהִתְנוֹסֵס כְּמַחֲצִית הַמִּיל מִמִּשְׁכָּנִי, לְיַד הַיָּם, הִתְמוֹטֵט בְּשָׁאוֹן אַדִּיר שֶׁלֹא שָׁמַעְתִּי כָּמוֹהוּ מִיָּמַי. רָאִיתִי גַּם שֶׁתְּנוּעָה סוֹעֶרֶת הוּטְלָה בַּיָּם. נִדְמֶה הָיָה לִי, כִּי הַזַּעֲזוּעִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם גְּדוֹלִים מִן הַזַּעֲזוּעִים בָּאִי.

כֹּה נִדְהַמְתִּי מִן הַמְּאֹרָע, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי דֻגְמָתוֹ וְלֹא דִבַּרְתִּי מֵעוֹלָם אֶל אִישׁ שֶׁנִּתְנַסָּה בּוֹ, עַד שֶהָיִיתִי הָמוּם לְגַמְרֵי, כְּהוֹלֵךְ לָמוּת. תְּנוּעַת הָאֲדָמָה גָרְמָה לִי מֵחוֹשׁ־מֵעַיִם הַדּוֹמֶה לְמַחֲלַת־הַיָּם. אֶלָּא שֶׁשְּאוֹן הַסֶּלַע הַמִּדַּרְדֵּר עוֹרְרַנִי מִן הַהֶלֶם שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בּוֹ, וּמִלֵּא אֶת לִבִּי אֵימָה, שֶׁמָּא יִפּוֹל הָהָר עַל אָהֳלִי וּרְכוּשִׁי וְיִקְבֹּר הַכֹּל יַחְדָּו. וּמַחֲשָׁבָה זוֹ הִקְפִּיאָה לִבִּי בְּקִרְבִּי פַּעַם שְׁנִיָּה.

לְאַחַר הַזַּעֲזוּעַ הַשְּׁלִישִׁי, מִשֶּׁלֹּא הִרְגַּשְׁתִּי בְּזַעֲזוּעִים חֲדָשִׁים, אִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי, אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי לַעֲבֹר אֶת הַחוֹמָה מֵחֲשָׁשׁ לְהִקָּבֵר חַיִּים, אֶלָּא יָשַׁבְתִּי עַל הָאֲדָמָה, מְדֻכְדָּךְ וְעָצוּב, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בִּי כָּל הִרְהוּר שֶׁל אֱמוּנָה, מְאוּמָה מִלְבַד הַמִלִּים הַשְּׁגוּרוֹת “יְרַחֵם אֱלֹהִים”. וּכְשֶׁחָלְפָה הַסַּכָּנָה נִשְׁכְּחוּ גַם מִלִּים אֵלּוּ. וּבְעוֹדִי יוֹשֵׁב, הֶאֱפִילוּ הַשָּׁמַיִם וְהֶעֱלוּ עֲנָנִים, כְּמוֹ עֶרֶב גֶּשֶׁם. עַד מְהֵרָה הָיְתָה הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת, וְכַעֲבֹר פָּחוֹת מִמַּחֲצִית הַשָּׁעָה פָּרְצָה רוּחַ אוּרָגָן אֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר. בְּבַת־אַחַת הִכָּה הַיָּם גַּלִּים וָקֶצֶף, הַנַּחְשׁוֹלִים הִסְתָּעֲרוּ עַל הַחוֹף, אִילָנוֹת נֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם, סְעָרָה אֲיֻמָּה הִתְחוֹלְלָה. כְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת סָעַר הַסַּעַר עַד שֶׁהִתְחִיל שׁוֹכֵךְ, וְכַעֲבֹר שְׁעָתַיִם נִרְגַע כָּלִיל וְגֶשֶׁם סוֹחֵף נִתַּךְ אַרְצָה.

כָּל אוֹתָה שָׁעָה יָשַׁבְתִּי עַל הָאֲדָמָה נִפְחָד וְנִדְכָּא, וּלְפֶתַע עָלָה בְּדַעְתִּי, שֶׁרוּחוֹת וּגְשָׁמִים אֵלֶּה הֵם תּוֹצָאָה שָׁל רְעִידַת־הָאֲדָמָה, הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁרְעִידַת־הָאֲדָמָה עַצְמָהּ חָלְפָה וְעָבְרָה, וּמֻתָּר לִי לְהָעֵז וּלְהִכָּנֵס אֶל הַמְּעָרָה. מַחֲשָׁבָה זוֹ עוֹדְדַתְנִי, וְגַם הַגֶּשֶׁם עָזַר לְשַׁכְנְעֵנִי; נִכְנַסְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּאָהֳלִי. אַךְ הַגֶּשֶׁם כֹּה עַז הָיָה, שֶׁאָהֳלִי נָטָה לְהִתְמוֹטֵט. נֶאֱלַצְתִּי לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה, עַל אַף פַּחְדִי וְחֲשָׁשׁוֹתַי שֶׁמָּא תִּפֹּל שׁוּב הַתִּקְרָה.

קבוצה ה' PDF עמ' 80.png

מָטָר עַז זֶה אִלְּצַנִי לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה חֲדָשָׁה, הַיְנוּ, לִפְרֹץ נֶקֶב בַּחוֹמָה כְּדֵי לִפְטֹר אֶת הַמַּיִם הַמִּצְטַבְּרִים בֶּחָצֵר, שֶׁאִם לֹא כֵן תּוּצַף הַמְּעָרָה. לְאַחַר שֶׁיָּשַׁבְתִּי זְמַן מָה בַּמְּעָרָה וְנוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁאֵין זַעֲזוּעֶיהָ שֶׁל רְעִידַת־הָאֲדָמָה חוֹזְרִים עוֹד, נִרְגַעְתִּי. וּכְדֵי לְשַׁפֵּר אֶת רוּחִי, שָׁהְיָתה זְקוּקָה לְעִדּוּד, נִגַּשְׁתִּי אֶל הַמְּזָוֶה הַקָּטָן וְלָגַמְתִּי לְגִימָה קַלָּה שֶׁל רוּם; נָהַגְתִּי לִטְעֹם מִן הַמַּשְׁקֶה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת וּבְחִסָּכוֹן רַב, שֶּׁכֵּן יָדַעְתִּי כִּי כִּכְלוֹת הַמְּלַאי לֹא יְחֻדַּשׁ עוֹד.

הַגֶּשֶׁם הוֹסִיף לָרֶדֶת כָּל הַלַּיְלָה, וּמַרְבִּית הַיּוֹם לְמָחֳרָת וְלֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת הַחוּצָה. מִשֶּׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלַי דַּעְתִּי הִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּמַצָּבִי וְהִגַּעְתִּי לִכְלָל מַסְקָנָה, שֶׁאִם הָאִי צָפוּי לִרְעִידוֹת־אֲדָמָה, אֵין הַמְּעָרָה עֲשׂוּיָה לְשַׁמֵּשׁ לִי מִשְׁכָּן וְעָלַי לַחֲשֹׁב עַל בִּנְיַן בִּקְתָּה קְטַנָּה בְּמָקוֹם פָּתוּחַ, וְעַל הַקָּפָתָהּ בְּחוֹמָה, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי כָּאן, כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמִי בְּדֶרֶךְ זוֹ מִפְּנֵי הָאָדָם וְהַחַיָּה. אָמַרְתִּי, שֶׁאִם אֶשָּׁאֵר כָּאן, וַדַּאי שֶׁאֶקָּבֵר חַיִּים בְּאַחַד הַיָּמִים.

מִתּוֹךְ כָּך, גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהַעְתִּיק אֶת אָהֳלִי מִמְּקוֹמוֹ, הַנִּמְצָא מַמָּש תַּחַת בְּלִיטַת הָהָר, שֶׁוַּדַּאי תִּדַּרְדֵּר עָלַי כְּשֶׁתִּרְעַד הָאֲדָמָה שׁוּב. אֶת שְׁנֵי הַיָּמִים הַבָּאִים, שֶׁהֵם הַ־19 וְהַ־20 בְּאַפְּרִיל בִּלִּיתִי בְּחִפּוּשׂ מָקוֹם חָדָשׁ לִמְגוּרַי וּבְתִכְנוּן הָעֲקִירָה. הַפַּחַד לִהִבָּלֵעַ חַיִּים לֹא הִנִּיחַ לִי לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה, אֶלָּא שֶׁהַחֲשָׁשׁ לִשְׁכַּב בַּחוּץ לְלֹא גָדֵר, נִשְׁתַּוָּה לוֹ. אַךְ כְּשֶׁנָּשָׂאתִי עֵינַי וְרָאִיתִי אֶת הַסֵּדֶר שֶׁהוּטַל בְּכָל חֲפָצַי, מַה יָּפֶה אֲנִי חָבוּי וּמוּגָן מִן הַסַּכָּנָה, לֹא עָלָה בִּי כָּל רָצוֹן לַעֲקֹר.

בֵּינְתַיִם שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי, כִּי זְמַן רַב יִדָּרֵשׁ לִי לְהוֹצָאָתָהּ לַפֹּעַל שֶׁל הַתָּכְנִית, וְעָלַי לְהַשְׁלִים עִם הַסַּכָּנָה כָּאן עַד שֶׁאֶבְנֶה מַחֲנֶה לְעַצְמִי וְאֲבַצְּרֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲקֹר לְתוֹכוֹ. לְאַחַר שֶׁהֶחֱלַטְתִּי כָּך נִרְגַּעְתִּי לִזְמַן מָה וְאָמַרְתִּי לָגֶשֶׁת לַמְּלָאכָה בִּמְלֹא הַמְּהִירוּת: לִבְנוֹת חוֹמָה שֶׁל כְּלוֹנְסָאוֹת וַעֲבוֹתוֹת, בְּמַעֲגָל, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי קֹדֶם לָכֵן, וְלִנְטוֹת בִּפְנִים אֶת הָאֹהֶל לְאַחַר גְּמָר עֲבוֹדַת הַחוֹמָה; אֶלָּא שֶׁעַד סִיּוּם הַמְּלָאכָה, עַד שֶׁיֻּכְשַׁר הַכֹּל לַעֲקִירָה, עָלַי לְהִשָּׁאֵר כָּאן. זֶה הָיָה בְּ־21 בְּאַפְּרִיל.

22 בְּאַפְּרִיל. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָתַתִּי דַעְתִּי לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה, וְעָמַדְתִּי עַל הַמַּחְסוֹר הַגָּדוֹל בְּכֵלִים. הָיוּ בְּיָדַי שְׁלשָׁה גַרְזִנִּים גְּדוֹלִים וּמִסְפָּר רַב שֶׁל גַּרְזִנִּים קְטַנִּים (הוֹבַלְנוּ אִתָּנוּ אֶת הַגַּרְזִנִּים הָאֵלֶּה לְשֵׁם סְחַר־חֲלִיפִין עִם הָאִינְדִּיָּנִים), אַךְ מֵאַחַר שֶׁהִרְבֵּיתִי לִכְרוֹת וּלְהַקְצִיעַ עֵץ קָשֶׁה וּמְסֻקָּס, הָיוּ כֻּלָּם קֵהִים וּמְלֵאִים פְּגִימוֹת. אָמְנָם הָיָה בְּיָדַי גַּלְגַּל־ הַשְׁחָזָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לְהַנִּיעוֹ וּלְהַשְׁחִיז אֶת הַכְּלִי בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. נָתַתִּי דַעְתִּי לְעִנְיָן זֶה לֹא פָחוֹת מִשֶּׁמְּדִינָאִי נוֹתֵן לִשְׁאֵלָה מְדִינִית גְּדוֹלָה אוֹ מִשֶּׁנּוֹתֵן הַשּׁוֹפֵט לְמִשְׁפַּט חַיִּים וּמָוֶת. לְבַסּוֹף תִּכְנַנְתִּי מַנְגָּנוֹן שֶׁל גַּלְגַּל וָחֶבֶל שֶׁהִתְנַעְתִּיו בְרַגְלִי, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה יָדַי חָפְשִׁיּוֹת בִּשְׁעַת הַהַשְׁחָזָה.

הֶעָרָה: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי מַנְגָּנוֹן כָּזֶה בְּאַנְגְּלִיָּה. מִכָּל מָקוֹם לֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּהַתְקָנָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָפוֹץ בָּאָרֶץ. אַגַּב, הָיָה גַּלְגַּל־הַהַשְׁחָזָה שֶׁלִּי גָּדוֹל וְכָבֵד. שִׁכְלוּלָה שֶׁל מְכוֹנָה זוֹ גָזַל מִמֶּנִּי שָׁבוּעַ יָמִים.

קבוצה ה' PDF עמ' 82.png

28, 29 באפריל. שְׁנֵי יָמִים אֵלֶּה עָשִׂיתִי בְּהַשְׁחָזַת כְּלֵי־הָעֲבוֹדָה. הַמַּנְגָּנוֹן לְהַתְנָעַת גַּלְגַּל־הַהַשְׁחָזָה פָּעַל יָפֶה.

30 בְּאַפְּרִיל. הִבְחַנְתִּי כִּי מְלַאי הַצְּנִימִים שֶׁלִּי פָּחַת בְּמִדָּה רַבָּה. סְקַרְתִיו וּלִמְגִנַּת לִבִּי קָבַעְתִּי לְעַצְמִי מָנָה שֶׁל צָנִים אֶחָד לְיוֹם.

1 בְּמַאי. בַּבֹּקֶר, בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל, הִסְתַּכַּלְתִּי לְעֵבֶר הַחוֹף וְרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ מוּטָל שָׁם, שֶׁדִּמְיוֹנוֹ כְּחָבִית. כְשֶׁקָּרַבְתִּי, מָצָאתִי חָבִית וּשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה שִׁבְרֵי־עֵץ שֶׁל הָאֳנִיָּה, שֶׁהוּטְלוּ לַחוֹף עַל יְדֵי הָאוּרָגָן. כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי לִשְׂרִידֵי הָאֳנִיָּה, נִרְאֶה הָיָה לִי כִּי הֵם מוּטָלִים גָּבֹהַּ מִן הָרָגִיל. בָּחַנְתִּי אֶת הֶחָבִית וְגִלִּיתִי כִּי אֲבַק־שְׂרֵפָה בָּהּ, אֶלָּא שֶׁכֻּלּוֹ רָטוֹב וְקָשֶׁה כְּאֶבֶן. עַל כָּל פָּנִים גִּלְגַּלְתִּיהָ הָלְאָה לְעֵבֶר הַחוֹף, וְיָצָאתִי עַל פְּנֵי הַשִּׂרְטוֹן כְּדֵי לִקְרַב אֶל שְׂרִידֵי הָאֳנִיָּה כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וּלְחַפֵּשׂ מְצִיאוֹת נוֹסָפוֹת. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל הָאֳנִיָּה רָאִיתִי כִּי שִׁנְּתָה מָקוֹם עַד כְּדֵי לְהַתְמִיהַּ. קִדְמַת־הַסִּפּוּן, שֶׁהָיְתָה קְבוּרָה קֹדֶם לָכֵן בַּחוֹל, נִזְדַּקְּרָה כְּדֵי שִׁשָּׁה רֶגֶל, לַפָּחוֹת, וְהַיַּרְכָתַיִם, שֶׁנִּשְׁבְּרוּ שְׁחִיפִים־שְׁחִיפִים וְהַנַּחְשׁוֹלִים הִפְרִידוּם בְּכֹחַ מִגּוּף הָאֳנִיָּה, זְמַן מֻעָט לְאַחַר בִּקּוּרִי בָּהּ, נִדְחֲפוּ וְהוּטְלוּ עַל צִדָּם. מִצַּד זֶה שֶׁל הַיַּרְכָתַיִם נֶעֱרַם הַחוֹל כֹּה גָּבֹהַּ, עַד שֶׁבִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל נִתַּן לִי לָגֶשֶׁת בָּרֶגֶל אֶל שְׂרִידֵי הָאֳנִיָּה, וְאִלּוּ קֹדֶם לָבֵן הָיָה הַשֶּׁטַח מוּצָף, וּכְרֶבַע הַמִּיל נֶאֱלַצְתִּי לִשְׂחוֹת. תְּחִלָּה עוֹרֵר בִּי הַדָּבָר תְּמִיהָה, אַךְ עַד מְהֵרָה הֲבִינוֹתִי, כִּי רְעִידַת־הָאֲדָמָה הִיא שֶׁחוֹלְלָה זֹאת. בְּטִלְטוּל סוֹעֵר זֶה נִשְׁבְּרָה הָאֳנִיָּה וְנִבְקְעָה יוֹתֵר, וַחֲפָצִים רַבִּים שֶׁהֱעֶלָה הַיָּם מִתּוֹכָהּ נִסְחֲפוּ יוֹם־יוֹם עַל יְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחַ.

מְאוֹרָע זֶה סִלֵּק אֶת דַּעְתִּי כָּלִיל מִתָּכְנִית הָעֲקִירָה לְמִשְׁכָּן אַחֵר. אוֹתוֹ יוֹם טָרַחְתִּי בִּמְיֻחָד לִמְצֹא פֶּתַח־כְּנִיסָה אֶל תּוֹךְ הָאֳנִיָּה, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאִיתִי כָּל תִּקְוָה לְפָנַי, מִפְּנֵי שֶׁהָאֳנִיָּה נִסְתְּמָה בְּחוֹל. אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁלָּמַדְתִּי שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ לְעוֹלָם הֶחֱלַטְתִּי לְפָרֵק מִן הָאֳנִיָּה אֶת כָּל הַנְּתָּן לְפֵרוּק, מִתּוֹךְ הַהַנָּחָה שֶׁהַכֹּל עָשׂוּי לְהוֹעִיל לִי.

3 בְּמַאי. הַיּוֹם נִסַּרְתִּי קוֹרָה שֶׁנִּרְאֲתָה לִי כְּתוֹמֶכֶת בְּחֵלֶק מְסֻיָּם שֶׁל הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן. לְאַחַר שֶׁגְּזַרְתִּיהָ פִּנִּיתִי כְּיַד יְכָלְתִּי אֶת הַחוֹל מִן הַצַּד הַמּוּרָם, אַךְ בִּגְלַל הַגֵּאוּת נֶאֱלַצְתִּי לְהַפְסִיק.

4 בְּמַאי. יָצָאתִי לָדוּג וְלֹא הֶעֱלֵיתִי כָּל דָּגָה הָרְאוּיָה לְמַאֲכָל. נִתְיַגַּעְתִּי בַּמְּלָאכָה, וּכְבָר אָמַרְתִּי לְהַפְסִיק, אֶלָּא שֶׁאָז דַּגְתִּי דוֹלְפִין צָעִיר. הִתְקַנְתִּי לִי מְשִׁיחַת־דַּיִג אֲרֻכָּה מֵאֲנִיצֵי־חֲבָלִים אַךְ חָסְרוּ לִי קְרָסִים. אַף עַל פִּי כֵן דַּגְתִּי כְּכָל צָרְכִּי. הָיִיתִי מְיַבֵּשׁ אֶת הַדָּגָה בַּשֶּׁמֶשׁ וְאוֹכְלָהּ כְּשֶׁהִיא יְבֵשָׁה.

5 בְּמַאי. עָבַדְתִּי בָּאֳנִיָּה. נִסַּרְתִּי קוֹרָה אַחֶרֶת; וְהֵבֵאתִי שְׁלשָׁה לוּחֹות־אֹרֶן גְּדוֹלִים מִן הַסִּפּוּן. קְשַׁרְתִּים יַחַד וְהֲשַׁטְתִּים לַחוֹף עִם הַגֵּאוּת.

6 בְּמַאי. עָבַדְתִּי בָּאֳנִיָּה. הוֹצֵאתִי כַּמָּה בְּרָגִים וְחֶלְקֵי־בַּרְזֶל שׁוֹנִים, עָבַדְתִּי בְּפֶרֶךְ וְחָזַרְתִּי עָיֵף מְאֹד. הִרְהַרְתִּי אִם לֹא לְהַנִּיחַ אֶת הַמְּלָאכָה.

7 בְּמַאי. הָלַכְתִּי אֶל הָאֳנִיָּה, אַךְ בְּלִי כַּוָּנָה לַעֲבֹד. מָצָאתִי, כִּי לְאַחַר נִסּוּר הַקּוֹרוֹת נִשְׁבְּרָה הָאֳנִיָּה מִכֹּבֶד עַצְמָהּ וְכַמָּה מֵחֲלָקֶיהָ מוּטָלִים חָפְשִׁיִּים. פְּנִימָהּ שֶׁל הַסַּפְנָה נִפְתַּח וְנִתְגַּלָּה לָעַיִן, אֶלָּא שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם וְחוֹל.

קבוצה ה' PDF עמ' 84.png

8 בְּמַאי. הָלַכְתִּי אֶל הָאֳנִיָּה וְהֵבֵאתִי עִמִּי מְטִיל־בַּרְזֶל לְפֵרוּק הַסִּפּוּן, שֶׁהִתְנַשֵּׂא עַתָּה מֵעַל לַמַּיִם וְלַחוֹל. עָקַרְתִּי שְׁנֵי לוּחוֹת וְהֲבֵאתִים לַחוֹף עִם הַגֵּאוּת. אֶת מְטִיל הַבַּרְזֶל הִשְׁאַרְתִּי בָּאֳנִיָּה, לַעֲבוֹדַת יוֹם הַמָּחֳרָת.

9 בְּמַאי. הָלַכְתִּי אֶל הָאֳנִיָּה. בְּעֶזְרַת מְטִיל־הַבַּרְזֶל פָּרַצְתִּי לִי דֶרֶךְ אֶל פְּנִים הַסַּפְנָה. גִּשַּׁשְׁתִּי וּמָצָאתִי כַּמָּה חָבִיוֹת. עָקַרְתִּי אוֹתָן מִמְּקוֹמָן בַּמְּטִיל, וְאִלּוּ לְפָתְחָן לֹא הִצְלַחְתִּי. גִּשַּׁשְׁתִּי גַם אֶת גְּלִיל הָעוֹפֶרֶת הָאַנְגְּלִית, הֵזַזַתְּי אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא שֶׁכָּבֵד הָיָה מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהוֹצִיאוֹ.

10, 11, 12, 13, 14 בְּמַאי. יוֹם יוֹם הָלַכְתִּי אֶל הָאֳנִיָּה וְהֵבֵאתִי כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל גִּזְרֵי־עֵץ, לוּחוֹת, קְרָשִׁים וּלְמַעְלָה מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת לִיטְרָה בַּרְזֶל.

15 בְּמַאי. הֵבֵאתִי עִמִּי שְׁנֵי גַרְזִנִּים כְּדֵי לְנַסּוֹת לִגְזֹר חֵלֶק מִפַּח־הָעוֹפֶרֶת; הַגַּרְזֶן הָאֶחָד שִׁמֵּשׁ אִזְמֵל וּבַשֵׁנִי הָלַמְתִּי בּוֹ. אַךְ הָעוֹפֶרֶת הָיְתָה שְׁקוּעָה בַּמַּיִם כְּדֵי רֶגֶל וּמַחֲצִית, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לַהֲלֹם יָפֶה בָּגַּרְזֶן.

16 בְּמַאי. רוּחַ חֲזָקָה נָשְׁבָה בַּלַּיְלָה, וְכֹחַ הַמַּיִם הוֹסִיף לִשְׁבֹּר אֶת הָאֳנִיָּה. אֶלָּא שֶׁכֹּה נִשְׁתַּהֵיתִי בַּיַּעַר בְּבַקְּשִׁי יוֹנִים לְמַאֲכָל, עַד שֶׁגָּאָה הַיָּם וּמְנָעַנִי מִלָּצֵאת אֶל הָאֳנִיָּה.

17 בְּמַאי. רָאִיתִי כַּמָּה שְׁבָרִים שֶׁהוּטְלוּ לַחוֹף בְּמֶרְחָק רַב, כִּשְׁנֵי מִילִים מִמֶּנִּי. הֶחֱלַטְתִּי לִבְדֹק מַה טִּיבָם וּמָצָאתִי, כִּי חֵלֶק מִן הַחַרְטוֹם הוּא. אֶלָּא שֶׁהָיָה כָּבֵד מִלְּשֵׂאתוֹ.

24 בְּמַאי. כָּל יוֹם מִן הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָבַדְתִּי בָּאֳנִיָּה. בְּעָמָל רַב הִתַּקְתִּי בְּעֶזְרַת מְטִיל־הַבַּרְזֶל כַּמָּה חֲפָצִים מִמְּקוֹמָם. בַּגֵּאוּת הַחֲזָקָה הָרִאשׁוֹנָה צָפוּ וְעָלוּ כַּמָּה חָבִיוֹת וּשְׁנֵי אַרְגְּזֵי־חֲפָצִים שֶׁל הַסַּפָּנִים. אֶלָּא שֶׁהָרוּחַ נָשְׁבָה מִן הַחוֹף וּמְאוּמָה לֹא הִגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה, מִלְּבַד כַּמָּה שְׂחִיפֵי־עֵץ וְחָבִית שֶׁל קֶדֶל־חֲזִיר בְּרָזִילִי, שֶׁנִּתְפַּגֵּל בְּהַשְׁפָּעַת מֵי־הַמֶּלַח וְהַחוֹל.

הִמְשַׁכְתִּי בַּעֲבוֹדָה זוֹ כָּל יוֹם עַד הַ־15 בְּיוּנִי, מִלְּבַד הַזְּמַן שֶׁנִּדְרַשׁ לִי לְהַשָּׂגָת מָזוֹן, שֶׁתָּמִיד קְבַעְתִּיו, כָּל עוֹד עָסַקְתִּי בַּעֲבוֹדָה זוֹ, לִשְׁעוֹת הַגֵּאוּת, כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה מוּכָן לָצֵאת אֶל הָאֳנִיָּה בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל. עַתָּה הֵבֵאתִי לוּחוֹת וּקְרָשִׁים וּבַרְזֶל שֶׁדַּי בָּהֶם לְבִנְיַן סִירָה טוֹבָה, אִילוּ אַךְ יָדַעְתִּי לִבְנוֹתָהּ. כֵּן הֵבֵאתִי, בְּכַמָּה פְּעָמִים וּבְכַמָּה חֲתִיכוֹת, כְּמֵאָה לִיטְרָה שֶׁל פַּח־עוֹפֶרֶת.

16 בְּיוּנִי. בְּלֶכְתִּי אֶל הַחוֹף מָצָאתִי צָב גָּדוֹל. וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּזְדַּמֵן לִי כָּאן, כְּפִי הַנִּרְאֶה – מִתּוֹךְ רֹעַ מַזָּלִי בִּלְבַד וְלֹא בְּאַשְׁמַת הַמָּקוֹם, אוֹ בְּשֶׁל נְדִירוּתוֹ. אִלּוּ יָצָאתִי לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, הָיִיתִי מוֹצֵא מֵאוֹת צַבִּים בְּכָל יוֹם, כְּפִי שֶׁגִּלִּיתִי לְאַחַר מִכֵּן. אַךְ יִתָּכֵן כִּי מְחִירָם יָקָר הָיָה.

17 בְּיוּנִי. עָסַקְתִּי בְּבִשּׁוּל הַצָּב. מָצָאתִי בְּקִרְבּוֹ שִׁשִּׁים בֵּיצִים. מִיָּמַי לֹא בָּא אֶל פִּי בָּשָׂר טָעִים וְנָעִים כָּל כָּךְ. וַהֲלֹא מֵאָז עָלִיתִי לְמָקוֹם אָיֹם זֶה לֹא אָכַלְתִּי אֶלָּא בְּשַׂר עִזִּים וָעוֹף.

18 בְּיוּנִי. כָּל הַיּוֹם יָרַד גֶּשֶׁם, וְלֹא יָצָאתִי הַחוּצָה. הָיִיתִי מְצֻנָּן מְעַט. הַגֶּשֶׁם הֵשִׁיב צִנָּה, וְעַד כַּמָּה שֶׁיְדִיעָתִי מַגַּעַת, אֵין הַדָּבָר רָגִיל בְּעוֹנָה זוֹ בְּרֹחַב זֶה.

19 בְּיוּנִי. חוֹלֶה מְאֹד, חָשׁ צְמַרְמֹרֶת, כְּאִלּוּ עָמְדָה צִנָּה בַּחוּץ.

20 בְּיוּנִי. לֹא יָדַעְתִּי מְנוּחָה כָּל הַלַּיְלָה, מֵחוֹשֵׁי־רֹאשׁ עַזִּים, קַדַּחַת.

21 בְּיוּנִי. חוֹלֶה מְאֹד, נִרְעָשׁ וְנִפְחַד בְּהַשִּׂיגִי אֶת מַצִּבי הֶעָלוּב: לִהְיוֹת חוֹלֶה לְלֹא סַעַד. הִתְפַּלַּלְתִּי לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז הַסְּעָרָה בְּהָל, אֶלָּא שֶׁמִּלְמַלְתִּי בִּבְלִי־דַּעַת. מַחְשְׁבוֹתַי נִתְבַּלְבְּלוּ כָּלִיל.

22 בְּיוּנִי. הוּטַב לִי מְעַט, אַךְ אֵימָתִי מִפְּנֵי הַמַּחֲלָה נוֹרָאָה.

23 בְּיוּנִי. שׁוּב רַע מְאֹד, צְמַרְמֹרֶת קָרָה, וּמֵחוֹשׁ־רֹאשׁ עַז.

24 בְּיוּנִי. רָוַח לִי בְּהַרְבֵּה.

25 בְּיוּנִי. מָלָרִיָּה עַזָּה מְאֹד. הַתְקָפָה שֶׁל שֶׁבַע שָׁעוֹת, מִן הַקֹּר אֶל הַחֹם, וְהֲזָעָה רָפָה אַחֲרֶיהָ.

26 בְּיוּנִי. רָוַח לִי. לֹא הָיָה לִי מָזוֹן. נָטַלִתִּי אֶת הָרוֹבֶה וְיָצָאתִי, אֶלָּא שֶׁתָּשׁוּשׁ הָיִיתִי. הָרַגְתִּי עֵז, הֲבֵאתִיהָ בְּדֵי־עָמָל הַבַּיְתָה, וְצָלִיתִי לִי נֵתַח עַל הָאֵשׁ. בְּרָצוֹן הָיִיתִי מְבַשֵּׁל אֶת הַבָּשָׂר וּמֵכִין מָרָק, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי סִיר.

27 בְּיוּנִי. שׁוּב הַתְקָפָה עַזָּה כָּל כָּךְ, שֶׁשָּׁכַבְתִּי כָּל הַיּוֹם, בְּלִי לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת. צָמֵאתִי עַד מְאֹד, אַךְ תָּשׁוּשׁ הָיִיתִי, וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לָקוּם אוֹ לְהָבִיא לְעַצְמִי מַיִם. הִתְפַּלַּלְתִּי לֵאלֹהִים אֶלָּא שֶׁמְבֻלְבָּל הָיִיתִי. וּכְשֶׁשָּׁבָה אֵלַי דַּעְתִּי הָיִיתִי בַּעַר וְלֹא יָדַעְתִּי לוֹמַר תְּפִלָּה. שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי: “רְאֵנִי, אֱלֹהִים, רַחֵם, אֱלֹהִים, רַחֵם עָלַי, אֱלֹהִים”. מְשַׁעֵר אֲנִי שֶׁהוֹסַפְתִּי לִצְעֹק בְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ, עַד שֶׁרָפְתָה הַהַתְקָפָה. נִרְדַּמְתִּי וַהֲקִיצוֹתִי מְאֻחָר בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁהֲקִיצוֹתִי, הָיִיתִי רַעֲנָן יוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁחָלוּשׁ וְצָמֵא מְאֹד, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַיִם בְּבֵיתִי, נֶאֱלַצְתִּי לִשְׁכַּב עַד הַבֹּקֶר, וְנִרְדַּמְתִּי שׁוּב. בִּשְׁנָתִי זוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם נוֹרָא.

חָלַמְתִּי כִּי אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הָאֲדָמָה מִחוּץ לַחוֹמָה, בְּמָקוֹם שֶׁיָּשַׁבְתִּי בּוֹ בִּשְׁעַת הַסְּעָרָה שֶׁלְּאַחַר הָרַעַש, וְעֵינַי רוֹאוֹת אָדָם יוֹרֵד מֵעָנָן גָּדוֹל שָׁחֹר בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בְּהִירָה וְנִצָּב עַל הָאֲדָמָה. כֻּלוֹ הָיָה שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בְּהִירָה, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִתַּן לְהַבִּיט בּוֹ. אֵין לְתָאֵר מַה אָיֹם הָיָה מַרְאֵה פָּנָיו, וְהַמִּלִּים דַּלּוֹת מִלְּצַיְּרָן. כְּשֶׁדָּרְכוּ רַגְלָיו עַל הָאֲדָמָה, נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי רָעֲדָה, כְּמוֹ בִּשְׁעַת הָרַעַשׁ, וּלְמַרְבֵּה הָאֵימָה, הָיָה כָּל הָאֲוִיר מָלֵא כְּאִלּוּ הִבְהוּבֵי אֵשׁ.

אַךְ נִצַּב עַל הָאֲדָמָה יָצָא לִקְרָאתִי, וּבְיָדוֹ רֹמַח אָרֹךְ, לְהָרְגֵנִי בּוֹ. מִשֶּׁעָלָה עַל רָמָה, בְּמֶרְחַק מָה מִמֶּנִּי, דִּבֵּר אֵלַי, וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל אָיֹם, שֶׁאֵין לְתָאֵר אֶת הָאֵימָה שֶׁבּוֹ. לֹא הֲבִינוֹתִי אֶלָּא מִלִּים אֵלּוּ: “מַרְאֵה כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא הֱבִיאֲךָ לִידֵי חֲרָטָה, וְעַל כֵּן תָּמוּת עַתָּה”. וּמִשֶּׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, דִּמִּיתִי לִרְאוֹת כִּי הֵנִיף אֶת הָרֹמַח שֶׁבְּיָדוֹ, לְהָרְגֵנִי. אִישׁ מִן הַקּוֹרְאִים סִפּוּר זֶה לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי יִהְיֶה בְּכֹחִי לְתָאֵר אֶת אֵימַת נַפְשִׁי לְמַרְאֵה חִזָּיוֹן זֶה; וַהֲלֹא חֲלוֹם הָיָה, וּבִשְׁנָתִי רָאִיתִי אֶת הַזְּוָעוֹת. וְכֵן אֵין לְאֵל יָדִי לְתָאֵר אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁהִנִּיחַ הַחִזָּיוֹן בְּדַעְתִּי כְּשֶׁהֲקִיצוֹתִי וְנוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי אָכֵן חֲלוֹם הָיָה.

אַךְ אוֹיָה! נַפְשִׁי לֹא יָדְעָה אֶת הָאֱלֹהִים, מַה שֶּׁקָּנִיתִי מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל אָבִי אָבַד בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים בְּמַעֲשֵׂי־רִשְׁעוּת רְצוּפִים שֶׁל יוֹרְדֵי־יָם, תּוֹךְ שִׂיחָה מַתְמֶדֶת עִם אֲנָשִׁים הַדּוֹמִים לִי, כֻּלָּם מְרֻשָּׁעִים וּבוּרִים גְּמוּרִים בְּעִנְיָנֵי אֱמוּנָה. אֵינִי זוֹכֵר, אִם בְּכָל הַיָּמִים הָהֵם עָלָה בְּלִבִּי אֲפִלוּ הִרְהוּר אֶחָד שֶׁיְּנִיעֵנִי לָשֵׁאת עֵינַי אֶל הָאֱלֹהִים, אוֹ יְבִיֵאנִי לִידֵי הִתְבּוֹנְנוּת בְּדַרְכִּי. אֵיזֶה טִמְטוּם שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יָרַד עָלַי, וְלֹא הָיְתָה בִּי הַשְּׁאִיפָה אֶל הַטּוֹב אוֹ יְדִיעַת הָרַע; נַעֲשֵׂיתִי יְצוּר קָשׁוּחַ, נְטוּל־מַחֲשָׁבָה, מְרֻשָּׁע כְּפִי שֶׁעֲשׂוּיִים לִהְיוֹת הַסַּפָּנִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁלָּנוּ, וְלֹא הָיָה בִּי כָּל רֶגֶשׁ שֶׁל אֵימָה מִפְּנֵי הַבּוֹרֵא בִּשְׁעַת סַכָּנָה אוֹ רִגְשֵׁי־תוֹדָה כְּלַפָּיו בִּשְׁעַת יְשׁוּעָה.

אוֹסִיף וְאוֹמַר, כִּי בְּכָל שֶׁפַע הַצָּרוֹת שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ עָלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לֹא עָלָה גַּם עַל דַּעְתִּי כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, אוֹ כִּי עֹנֶשׁ הוּא עַל חֲטָאַי, עַל הִתְנַהֲגוּתִי הַמַּרְדָנִית לְגַבֵּי אָבִי, אוֹ עַל חֲטָאַי הַכְּבֵדִים כַּיּוֹם הַזֶּה, אוֹ עַל כָּל מַהֲלָכָם שֶׁל חַיַּי הַמְּרֻשָּׁעִים. בְּהִשְׁתַּתְּפִי בַּמַּסָּע חֲשׁוּך־הַתִּקְוָה אֶל חוֹפֶיהָ הַשּׁוֹמְמִים שֶׁל אַפְרִיקָה. לֹא הִקְדַּשְׁתִּי גַּם מַחֲשָׁבָה אַחַת לֶעָלוּל לְהִתְרַגֵּשׁ עָלַי, וְלֹא שִׁטַּחְתִּי אֲפִלוּ בַּקָּשָׁה אַחַת לִפְנֵי אֱלֹהַי לְהַנְחֵנִי בְּדַרְכִּי אוֹ לְשָׁמְרֵנִי מִן הַסַּכָּנוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת לִי הֵן מִצַּד חַיּוֹת־טֶרֶף הֵן מִצַּד פְּרָאִים אַכְזָרִים. כָּל רַעְיוֹן עַל הָאֱלֹהִים אוֹ עַל הַהַשְּׁגָּחָה הָיָה מִמֶּנִּי וְהָלְאָה. כִּבְהֵמָה הָיִיתִי, הַנּוֹהֶגֶת לְפִי חֻקֵּי־הַטֶּבַע אוֹ נִשְׁמַעַת לְצַו הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, וְאָכֵן, לֹא לְמַעְלָה מִזֶּה.

כְּשֶׁנּוֹשַׁעְתִּי וְהָעֳלֵיתִי מִן הַיָּם עַל יְדֵי רַב־הַחוֹבֵל מִפּוֹרְטוּגָל, וְהוּא נָהַג בִּי בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, בְּכָבוֹד וּבְרַחֲמִים, לֹא נָשָׂאתִי כָּל תּוֹדָה בְּלִבִּי; וּכְשֶׁנִּטְרְפָה שׁוּב סְפִינָתִי, וְכָל אֲשֶׁר לִי יָרַד לְטִמְיוֹן, וְסַכָּנַת טְבִיעָה רִחֲפָה עַל רֹאשִׁי, הָיִיתִי רָחוֹק מִכָּל חֲרָטָה וְלֹא רָאִיתִי בַּמְּאוֹרָע כָּל גְּזַר־דִּין; אֶלָּא שֶׁתְּכוּפוֹת אָמַרְתִּי בֵּינִי לְבֵינִי, כִּי הִנְנִי שְׁלוּמִיאֵל בִּישׁ־מַּזָּל, וְכִי נוֹלַדְתִּי לִהְיוֹת דַּל וְעָלוּב כָּל יָמַי. אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי בַּעֲלוֹתִי בְּחוֹף זֶה לָרִאשׁוֹנָה, וּבִרְאוֹתִי שֶׁכָּל נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה טָבְעוּ וַאֲנִי בִּלְבַד נִצַּלְתִּי, יָרְדָה עָלַי מֵעֵין הִתְעוֹרְרוּת, מֵעֵין עֲלִיַּת־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהַגִּיעַ לִכְדֵי רַחֲשֵׁי־תוֹדָה אֲמִתִּיִּים, אִלּוּ סִיְּעָה הַהַשְׁגָּחָה בְּכָךְ; אֶלָּא שֶׁנִּסְתַיְּמָה אוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת בְּפֶרֶץ־שִׂמְחָה פָּשׁוּט, וְיֻרְשֶׁה לִי לוֹמַר, שֶׁשָּׂמַחְתִּי כִּי חַי אֲנִי, בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל הִרְהוּר בְּיָדָה הַבּוֹרֶרֶת שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהִצִּילָה אוֹתִי, שֶׁבָּחֲרָה בִּי לְהַצִּילֵנִי בְּעוֹד הַשְּׁאָר יוֹרְדִים דּוּמָה, בְּלִי לַחֲקֹר לָמָּה נָטְתָה לִי הַהַשְׁגָּחָה חֶסֶד. הָיְתָה זוֹ אוֹתָהּ שִמְחָה מְצוּיָה שֶׁל יוֹרְדֵי־יָם, הַפּוֹקֶדֶת אוֹתָם בְּהַגִּיעָם בְּשָׁלוֹם לַחוֹף לְאַחַר שֶׁנִּטְרְפָה סְפִינָתָם, שִׂמְחָה שֶׁהֵם מַטְבִּילִים אוֹתָהּ בְּכוֹס הַפּוּנְשׁ הָרִאשׁוֹנָה, וְהַכֹּל נִשְׁכַּח מֵהֶם בְּסָמוּךְ לְהִתְרַחֲשׁוּתוֹ. כָּל יְמֵי חַיַּי נָהַגְתִּי כֵּן.

וְגַם לְאַחַר מִכֵּן, שָׁעָה שֶׁהִרְהַרְתִּי בְּמַצָּבִי וַהֲבִינוֹתִי כִּי נִדַּחְתִּי אֶל אֶרֶץ־זְוָעָה זוֹ, הַרְחֵק מִכָּל אָדָם, לְלֹא כָּל תִּקְוָה לְעֶזְרָה אוֹ יְשׁוּעָה, חָלְפָה וְעָבְרָה הַרְגָּשַׁת־הֶאָסוֹן כְּשֶׁגִּלִּיתִי תִקְוַת־חַיִּים, וְיָדַעְתִּי כִּי לֹא אָמוּת בָּרָעב. מִיָּד נִרְגַעְתִּי וְנִשְׁתַּקַּדְתִּי עַל הָעֲבוֹדָה לְהַבְטָחַת קִיּוּמִי וְאַסְפָּקָתִי, וְרָחוֹק הָיִיתִי מִלִּרְאוֹת בְּמַצָּבִי דִין־שָׁמַיִם אוֹ אֶצְבַּע אֱלֹהִים. לְעִתִּים רְחוֹקוֹת עָלוּ רַעְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה עַל דַּעְתִּי.

גִּדּוּלָהּ שֶׁל הַתְּבוּאָה, כְּפִי שֶׁצִּיַּנְתִּי בְּיוֹמָנִי, הִשְׁפִּיעַ עָלַי תְּחִלָּה כֹּבֶד־רֹאשׁ, כָּל עוֹד הִנַּחְתִּי כִּי יֵשׁ כָּאן מַעֲשֵׂה־נִסִּים. אַךְ מִשֶּׁחָלְפָה מַחֲשָׁבָה זוֹ, חָלְפָה גַּם הַשְׁפָּעָתָהּ, כָּאָמוּר לְעֵיל. אֲפִלּוּ רְעִידַת־הָאֲדָמָה, שֶׁאֵין לְךָ מַשֶּׁהוּ אָיֹם יוֹתֵר בַּטֶּבַע, אוֹ מַצְבִּיעַ בָּרוּר יוֹתֵר עַל הַכֹּחַ הַנֶּעֱלָם שֶׁרַק בְּיָדוֹ לְחוֹלֵל תּוֹפָעוֹת כָּאֵלֶּה, – אֲפִלּוּ הִיא, מִשֶּׁהִנִּיחַ לִי הַפַּחַד הָרִאשׁוֹן, הִנִּיחַ לִי גַם רָשְׁמָהּ. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי עוֹד אֶת הָאֱלֹהִים אוֹ אֶת דִּינֹו; בְּכָל הַצָּרוֹת שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ עָלַי רָאִיתִי אֶת יָדוֹ בְּמִדָּה פְּחוּתָה מִשֶּׁהָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּחַיִּים הַמְאֻשָּׁרִים בְּיוֹתֵר.

אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁחָלִיתִי וּלְאַט־לְאַט נִצְטַיְּרָה לְעֵינַי תְּמוּנַת יִסּוּרֵי־הַמָּוֶת, כְּשֶׁהִתְחִילָה רוּחִי נוֹפֶלֶת תַּחַת מַשָׂא הַמֵּחוֹשִׁים הַקָּשִׁים וְהַגּוּף תָּשַׁשׁ בַּקַּדַּחַת הָעַזָּה, נִתְעוֹרֵר בִי הַמַּצְפּוּן מִתַּרְדֵּמָתוֹ הַמְמֻשֶּׁכֶת. הִתְחַלְתִּי נוֹזֵף בְּעַצְמִי עַל חַיַּי בֶּעָבָר, כַּאֲשֶׁר עוֹרַרְתִּי בְּפֵרוּשׁ, עַל יְדֵי רִשְׁעוּתִי הַיּוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל, אֶת זַעַם הַהַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁהִנְחִיתָה עָלַי מַהֲלֻמּוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִגֶּדֶר הָרָגִיל וְנָהֲגָה בִּי בְּנַקְמָנוּת גְּדוֹלָה.

הִרְהוּרִים אֵלֶּה דִּכְּאוּנִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי לְמַחֲלָתִי, וְתּוֹךְ סְעָרַת הַקַּדַּחַת וְיִסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן הָעַזִּים, סָחֲטוּ מִקִּרְבִּי מִלִּים הַדּוֹמוֹת לִתְפִלָּה, אַף שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר אִם נִשְׁמְעָה בָּהֶן הַשְּׁאִיפָה אוֹ הַתִּקְוָה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר עָלָה מֵהֶן קוֹל הַפַּחַד הַפָּשׁוּט וְהַמְּצוּקָה. מַחְשְׁבוֹתַי מְעֻרְבָּבוֹת הָיוּ, הַרְגָּשַׁת הָאַשְׁמָה שָׁלְטָה בְּדַעְתִּי, וְהָאֵימָה לָמוּת בִּתְנָאִים עֲלוּבִים כָּל כָּךְ עִרְפְּלָה אֶת מֹחִי בִּפְחָדִים. וּמִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת זוֹ שֶבְּנַפְשִׁי, לֹא יָדַעְתִּי מַה לְּשׁוֹנִי אוֹמֶרֶת. הָיוּ אֵלֶּה בְּעִקָּר קְרִיאוֹת, כְּמוֹ: “אֱלֹהִים! אֵיזוֹ בְּרִיָּה עֲלוּבָה אֲנִי! אִם אֶחֱלֶה, וַדַּאי שֶׁאָמוּת בְּאֵין עֶזְרָה, וּמַה תְּהֵא עָלַי?”. וְאָז פָּרְצוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינַי, וְשָׁעָה אֲרֻכָּה נִבְצַר מִמֶּנִּי לִפְצוֹת פֶּה.

אוֹתָה שָׁעָה נִזְכַּרְתִּי אֶת עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אָבִי וְאֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁלּוֹ, שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּהֶם בְּרֵאשִׁית הַסִּפּוּר, הַיְנוּ, שֶׁאִם אֱעֱשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹאָל, לֹא יְבָרְכֵנִי הָאֱלֹהִים וּלְאַחַר מִכֵּן תִּהְיֶה שְעָתִי פְּנוּיָה לְהִנָּחֵם עַל שֶׁזָּנַחְתִּי אֶת עֲצָתוֹ, וְאוּלַי לֹא יִמָּצֵא אָז אָדָם שֶׁיְּסַיַּע בַּחֲזָרָתִי בִּתְשׁוּבָה. “וְעַתָּה,” אָמַרְתִי בְּקוֹל, "נִתְגַּשְּׁמוּ דְבָרָיו שֶׁל אָבִי הַיָּקָר: הָיְתָה בִּי יַד הָאֱלֹהִים, וְאֵין אִישׁ שֶׁיַּעֲזֹר לִי אוֹ יִשְׁמַע אֶת קוֹלִי. לֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁנָּתְנָה לִי בְּרֹב חַסְדָּהּ מַעֲמָד בַּחַיִּים, שֶׁעָשׂוּי הָיִיתִי לִחְיוֹת בּוֹ בְּנַחַת וּבְאֹשֶׁר. לָא רָאִיתִי אֶת הַבְּרָכָה הַצְּפוּנָה בְּחַיִּים אֵלֶּה, וּמִפִּי הוֹרַי סֵרַבְתִּי לִלְמֹד לֶקַח. עָזַבְתִּי אוֹתָם לְקוֹנֵן עַל אִוַּלְתִּי, וְעַתָּה נֶעֱזַבְתִּי לְקוֹנֵן עַל תּוֹצְאוֹתֶיהָ. דָּחִיתִי אֶת עֶזְרָתָם וּתְמִיכָתָם שֶׁהָיוּ מַעֲלִים אֶת מַעֲמָדִי בָּעוֹלָם וּמְקִלִּים עַל דַּרְכִּי בּוֹ; וְאִלּוּ עַתָּה עָלַי לְהֵאָבֵק בִּקְשָׁיִים שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אָדָם לַעֲמֹד בָּהֶם, וְאֵין לִי תְמִיכָה, אוֹ עֶזְרָה, אוֹ מִלַּת נִחוּמִים, אוֹ עֵצָה. וְאָז קָרָאתִי: “הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים, כִּי בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ!”. זוֹ תְּפִלָּתִי הָרִאשׁוֹנָה, אִם מוּתָר לְכַנּוֹתָהּ כָּךְ, שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת. אֶלָּא שֶׁחוֹזֵר אֲנִי אֶל יוֹמָנִי.

28 בְּיוּנִי לְאַחַר שֶׁהִתְרַעֲנַנְתִּי מְעַט בִּשְׁנָתִי וְהַקַּדַּחַת חָלְפָה, קַמְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵימַת חֲלוֹמִי גְדוֹלָה, הִרְהַרְתִּי בְּמַחֲלָתִי וּמָצָאתִי, כִּי הֶתְקֵף הַמָּלָרִיָּה עָלוּל לַחֲזרֹ מָחָר, וְעַתָּה עָלַי לְהַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לִסְעֹד וּלְחַזֵּק אֵת גּוּפִי כְּשֶׁאֶפֹּל לְמִשְׁכַּב. רֵאשִׁית מָזַגְתִּי מַיִם בְּבַקְבּוּק מְרֻבָּע גָּדוֹל, וְהֶעֱמַדְתִּיו עַל הַשֻּׁלְחָן, בְּסָמוּך לְמִטָּתִי. כְּדֵי לְסַלֵּק מִן הַמִּים אֶת הַסְּגֻלּוֹת הָעֲלוּלוֹת לְעוֹרֵר צִנָּה אוֹ מָלָרִיָּה, מָהַלְתִּי אוֹתָם בִּרְבִיעִית הַפַיְנְט רוּם. לָקַחְתִּי נֵתַח בְּשַׂר־עִזִּים וּצְלִיתִיו עַל הַגֶּחָלִים, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְעַט מִן הַמְּעַט. הִתְהַלַּכְתִּי, אַף שֶׁתָּשׁוּשׁ הָיִיתִי וְגַם עָצוּב וּנְכֵה־ רוּחַ בְּשֶׁל מַצָּבִי הֶעָגוּם. חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנֵי שׁוּבָהּ שֶׁל מַחֲלָתִי לְמָחֳרָת. בָּעֶרֶב סָעַדְתִּי בְּשָׁלשׁ בֵּיצֵי־צָב שֶׁצָּלִיתִי בָּאֵפֶר. לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה אָמַרְתִּי תְפִלָּה, וּכְכָל שֶׁזִּכְרוֹנִי מַגִּיעַ, הָיְתָה זוֹ סְעֻדָּתִי הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי שֶׁקֻּדְּשָׁה בִּתְפִלָּה.

קבוצה ה' PDF עמ' 90.png

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה נִסִּיתִי לְטַיֵּל, אֶלָּא שֶׁחָלָשׁ הָיִיתִי וּבְדֵי עָמָל נָשָׂאתִי אֶת הָרוֹבֶה (לֹא הָיִיתִי יוֹצֵא בִּלְעָדָיו). עַל כֵּן לֹא הִרְחַקְתִּי לֶכֶת, יָשַׁבְתִּי עַל הָאֲדָמָה, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַּיָּם שֶׁהָיָה פָּרוּשׁ לְעֵינַי, חָלָק וְרוֹגֵעַ, וּבְשִׁבְתִּי כָּךְ עָלוּ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה בְּדַעְתִּי:

מַה הֵם יַבָּשָׁה זוֹ וְיָּם זֶה, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם יָמִים רַבִּים? מִי יְצָרָם? וּמָה אֲנִי וְכָל שְׁאָר הַיְצוּרִים, פְּרָאִים וּבְנֵי־בַּיִת, אֱנוֹשִׁיִּים וְאַכְזָרִים? מִנַּיִן אָנוּ? וַדַּאי כִּי אֵיזֶה כֹּחַ נֶעֱלָם יְצָרָנוּ, הוּא שֶׁצָּר אֶת הָאָרֶץ וְהַיָּם, אֶת הָאֲוִיר וְהַשָּׁמַיִם. וּמִי הוּא?

וְאָז אָמַרְתִּי, בְּלִי לְהַרְהֵר כִּי הָאֱלֹהִים יָצַר אֶת הַכֹּל. וְאִם הוּא שֶׁיָּצַר הַכֹּל, וַדַּאי שֶׁהוּא מְצַוֶּה עַל הַכֹּל, מִכֵּיוָן שֶׁהַכֹּחַ שֶׁיָּדַע לִיצֹר אֶת הַדְּבָרִים וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְכַוְּנָם וּלְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן, אֵין דָּבָר עָשׂוּי לְהִתְרַחֵשׁ בַּמַּעֲגָל הַגָּדוֹל שֶׁל יְצִירָתוֹ בְּלִי יְדִיעָתוֹ אוֹ מִצְוָתוֹ, וְאִם אֵין דָּבָר מִתְרַחֵשׁ בְּלִי יְדִיעָתוֹ, הֲרֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כִּי כָּאן אֲנִי, וְשֶׁהִנְנִי שָׁרוּי בְּמַצָּב אָיֹם זֶה. וְאִם אֵין דָּבָר מִתְרַחֵשׁ בְּלִי מִצְוָתוֹ, הֲרֵי שֶׁצִּוָּה כִּי כָּל זֶה יֶאֱרַע לִי. דַּעְתִּי לֹא גִלְּתָה כָּל סְתִירָה בְּמַסְקָנוֹת אֵלֶּה. וְעַל כֵּן הִכְבִּידוּ עָלַי יוֹתֵר מִן הָרָאוּי; אֱלֹהִים קָבַע מַה יִּתְרַגֵּשׁ עָלַי; בְּמִצְוָתוֹ הוּבֵאתִי לְמַצָּב עָלוּב זֶה, וְרַק בְּיָדוֹ הַכֹּחַ לִשְׁלֹט לֹא בִּי בִּלְבַד אֶלָּא בְּכָל דָּבָר הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם, וּמִיָּד עָלְתָה הַשְּׁאֵלָה:

לָמָּה עוֹלֵל לִי הָאֱלֹהִים כָּךְ? מַה חֶטְאִי כִּי נָהַג בִּי כֵן? מִשֶּׁשָּׁאַלְתִּי זֹאת נְקָפַנִי מַצְפּוּנִי, כְּאִלּוּ חִלַּלְתִּי אֶת הַשֵּׁם, וְדוֹמֶה הָיָה עָלַי כִּי קוֹל דִּבֵּר: נִבְזֶה! אַתָּה הַשּׁוֹאֵל מֶה עָשִׂיתָ? הֲפֹךְ פָּנֶיךָ וּרְאֵה דַּרְכְּךָ הַנְּלוֹזָה וּשְׁאַל אֶת נַפְשְׁךָ מַה לֹּא עָשִׂיתָ; שְׁאַל, מַדּוּעַ לֹא נִכְחַדְתָּ זֶה כְּבָר? מַדּוּעַ לֹא טָבַעְתָּ בְּמֵימֵי־הַמַּעֲגָן שֶׁל יַארְמוּת? מַדּוּעַ לֹא נֶהֱרַגְתָּ בַּקְּרָב, כְּשֶׁהֻתְקְפָה אֳנִיָּתְךָ עַל יְדֵי אֳנִיַת־הַקְּרָב שֶׁל סָאלֵי? מַדּוּעַ לֹא הָיִיתָ לְבָרוֹת לְחַיּוֹת־הַטֶּרֶף שֶׁבְּחוֹף אַפְרִיקָה? וּמַדּוּעַ לֹא טָבַעְתָּ כָּאן, כְּשֶׁכָּל אֲנְשֵׁי הָאֳנִיָּה יָרְדוּ תְּהוֹמוֹת? וַעֲדַיִן אַתָּה שׁוֹאֵל ‘מֶה עָשִׂיתִי?’ ". הִרְהוּרִים אֵלֶּה הֵטִילוּ בִּי תַּדְהֵמַת־אֵלֶם, וְלֹא הָיְתָה בְּפִי תְשׁוּבָה וְלֹא דְבָרִים שֶׁאוּכַל לְהַגִּידָם בֵּינִי לְבֵינִי; מְהֻרְהָר וְעָצוּב קַמְתִּי חָזַרְתִּי אֶל מִשְׁכָּנִי, עָבַרְתִּי אֶת הַחוֹמָה, כְּאוֹמֵר לִשְׁכַּב בַּמִטָּה. אַךְ הַמְּבוּכָה הָעֲגּוּמָה שֶׁשָּׂרְרָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי הִדִּירָה שֵׁנָה מֵעֵינַי. יָשַׁבְתִּי בַּכִּסֵא וְהֶעֱלֵיתִי אוֹר בַּמְּנוֹרָה, לְפִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ. הַחֲשָׁשׁ לְשׁוּבָהּ שֶׁל מַחֲלָתִי הִפְחִידַנִי הַרְבֵּה. וְהִנֵּה נִזְכַּרְתִּי כִּי אַנְשֵׁי בְּרָזִיל מְרַפְּאִים אֶת כָּל מַחֲלוֹתֵיהֶם בְּטַבָּק. בְּאַחַד הָאַרְגָּזִים נִמְצְאָה חֲבִילַת טָבַּק יָבֵשׁ וּקְצָת טַבָּק יָרֹק שֶׁלֹּא יָבַשׁ כָּל צָרְכּוֹ. אֵין סָפֵק כִּי יַד הַהַשְׁגָּחָה הָיְתָה בָּזֹאת, שֶׁכֵּן מָצָאתִי בָּאַרְגָז צֳרִי לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. פָּתַחְתִּי אֶת הָאַרְגָּז וּמָצָאתִי אֶת מְבֻקָּשִׁי, אֶת הַטַּבָּק. הוֹאִיל וְהַסְּפָרִים הַמֻּעָטִים שֶׁהִצַּלְתִּי הָיוּ מוּנָחִים כָּאן, לָקַחְתִּי אֶחָד מִסִּפְרֵי־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִזְכַּרְתִּים לְעֵיל, וַאֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא מָצָאתִי פְּנַאי אוֹ רָצוֹן לְהָצִיץ בָּהֶם. עַתָּה לָקַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר יַחַד עִם הַטַּבָּק, וְהִנַּחְתִּיו עַל שֻׁלְחָנִי.

כֵּיצַד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּטַּבָּק לֹא יָדַעְתִּי, כֵּן לֹא יָדַעְתִּי אִם בְּכֹחוֹ לְהוֹעִיל לְמַחֲלָתִי. עָרַכְתִּי כַּמָּה נִסּוּיִים, כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁבְּאַחַת הַדְּרָכִים הוּא עָשׂוּי לְהוֹעִיל. תְּחִלָּה לָקַחְתִּי עָלֶה אֶחָד וּלְעַסְתִּיו בַּפֶּה. הַטַּבָּק הָיָה יָרֹק וְחָרִיף, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיִיתִי רָגִיל בּוֹ, טִמְטֵם אֶת מוֹחִי. אַחַר כָּךְ שָׁרִיתִי טַבָּק בְּרוּם לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה־שְׁעָתַיִם, וְאָמַרְתִּי לִשְׁתוֹת מָנָה שֶׁל מִשְׁרָה זוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. לְבַסּוֹף, קִטַּרְתִּי קְצָת טַבָּק עַל גַּבֵּי גֶחָלִים וְשָׁאַפְתִּי אֶת הֶעָשָׁן כְּמִדַּת יְכָלְתִּי, שֶׁכֵּן תְּקָפוּנִי חֹם וּמַחֲנָק.

קבוצה ו' PDF עמ' 92.png

בַּהַפְסָקוֹת שֶׁבְּטִפּוּל זֶה לָקַחְתִּי אֶת סֵפֶר כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וּפָתַחְתִּי בִּקְרִיאָה. אֶלָּא שֶׁמֹּחִי מְעֻרְפָּל הָיָה מִן הַטַּבָּק, מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לִקְרֹא הַפַּעַם. אַךְ מִשֶּׁפָּתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר נִרְאוּ לְעֵינַי הַדְּבָרִים הַבָּאִים: “וּקְרָאֵנִי, בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי”. הַדְּבָרִים נִרְאוּ לִי הוֹלְמִים יָפֶה אֶת מַצָּבִי, וְהִנִּיחוּ בִּי רֹשֶם בִּשְׁעַת קְרִיאָתָם, אָמְנָם רֹשֶם מֻעָט מִשִֶּׁהִנִּיחוּ לְאַחַר מִכֵּן. עַתָּה נִרְאֲתָה לִי הַמִּלָּה “אֲחַלֶּצְךָ” כִּנְטוּלַת־מַשְׁמָעוּת לְגַבַּי. הָעִנְיָן הָיָה רָחוֹק כָּל כָּךְ, כֹּה מֻפְרָךְ לְפִי תְּפִיסָתִי שֶׁלִּי אֶת הַדְּבָרִים עַד שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר: “הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר”, וְאָמַרְתִּי גַם אֲנִי: “הַיוּכַל אֵל לְחַלְּצֵנִי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה?”. וּמֵאַחַר שֶׁשָּׁנִים רַבּוֹת לֹא עָלְתָה כֹּל תִּקְוָה, הֵעִיקוּ הַדְּבָרִים לְעִתִּים תְּכוּפוֹת עַל מַחְשְׁבוֹתַי; אַךְ רָשְׁמָם שֶׁל הַדְּבָרִים רַב הָיָה, וְאָכֵן הִרְבֵּיתִי לְהַרְהֵר בָּהֶם. כְּבָר נִתְאַחֲרָה הַשָּׁעָה וְהַטַּבָּק שִׁכֵּר אֶת מֹחִי, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, וְנָסַךְ עָלַי תְּנוּמָה. הִשְׁאַרְתִּי אֶת מְנוֹרָתִי דּוֹלֶקֶת בַּמְּעָרָה, שֶׁמָּא אֶצְטָרֵךְ מַשֶּׁהוּ בַּלַּיְלָה, וְעָלִיתִי עַל מִשְׁכָּבִי. אַךְ בְּטֶרֶם עֲלוֹתִי עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה, שֶׁרִאשׁוֹן הוּא לִי בִּימֵי חַיַּי: כָּרַעְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי לֵאלֹהִים, כִּי יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וִיחַלְּצֵנִי אִם אֶקְרָא אֵלָיו בְּיוֹם צָרָה. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת תְּפִלָּתִי הַקְּטוּעָה וְהָרְצוּצָה, שָׁתִיתִי אֶת מִשְׁרַת הָרוּם וְהַטַּבָּק, שֶׁהָיְתָה כֹּה חֲרִיפָה וּמַסְרִיחָה עַד שֶׁבְּקֹשִׁי בְּלַעְתִּיהָ. מִיָּד עָלִיתִי עַל מִשְׁכָּבִי. הַמַּשְׁקֶה עִרְפֵּל אֶת דַּעְתִּי, עַד שֶׁשָּׁקַעְתִּי בְּתֶרְדֵּמָה אֵיתָנָה. הֲקִיצוֹתִי לְמָחֳרָת, בְּשָּׁלשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, לְפִי הַשֶּׁמֶשׁ. אָמְנָם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי סָבוּר, כִּי יָשַׁנְתִּי שְׁתֵּי יְמָמוֹת רְצוּפוֹת. שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד חָמַק יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ מִתּוֹךְ חֶשְׁבּוֹנִי, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים; אִלּוּ אָבַד הַיּוֹם עַל יְדֵי הַפְלָגוֹתַי הָלוֹךְ וָשׁוֹב עַל פְּנִי קַו הַמַּשְׁוֶה, הָיִיתִי מַחְסִיר לְמַעְלָה מִיּוֹם אֶחָד. אַךְ בָּרוּר שֶׁהֶחְסַרְתִּי יוֹם בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתַי, וְלֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד.

מִכֹּל מָקוֹם, הֲקִיצוֹתִי תּוֹךְ רַעֲנָנוּת רַבָּה, וְרוּחִי מְרוֹמֶמֶת וְעַלִּיזָה. בְּקוּמִי הִרְגַּשְׁתִּי כִּי כֹּחִי עָלָה וְאַף לְקֵבָתִי רָוַח, שֶׁכֵּן אֲנִי רָעֵב. בְּקִצּוּר, לֹא נִתְקַפְתִּי קַדַּחַת לְמָחֳרָת וְהוֹסַפְתִּי לְהַחֲלִים יָפֶה. זֶה הָיָה בְּ־29 בְּיוּנִי.

בָּרוּר, כִּי הַ־30 בַּחֹדֶשׁ הָיָה לִי יוֹם־טוֹב, יָצָאתִי לָצוּד, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִרְחַקְתִּי לֶכֶת. צַדְתִּי שְׁתֵּי צִפֳּרֵי־יָם, הַדּוֹמוֹת לְאַוְזֵי־הַבָּר וְהֲבֵאתִין הַבַּיְתָה, אַךְ לֹא הִרְבֵּיתִי לֶאֱכֹל. אָכַלְתִּי כַּמָּה מִבֵּיצֵי הַצָּב, שֶׁהָיוּ טְעִימוֹת מְאֹד. בְּעֶרֶב זֶה חָזַרְתִּי לִשְׁתוֹת אֶת הַתְּרוּפָה שֶׁהֵיטִיבָה עִמִּי אֶמֶש, כְּהַשְׁעָרָתִי, אֶת מִשְׁרַת הַטַּבָּק וְהָרוּם. אֶלָּא שֶׁהִקְטַנְתִּי אֶת הַמָּנָה וְלֹא לָעַסְתִּי עֲלֵה־טַבָּק וְלֹא שָׁאַפְתִּי אֶת עֲשָׁנוֹ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא חַשְׁתִּי בְּטוֹב לְמָחֳרָת, שֶׁהוּא הָאֶחָד בְּיוּלִי, כְּפִי שֶׁקִּוִּיתִי. חַשְׁתִּי צְמַרְמֹרֶת, אַף כִּי רָפָה.

2 בְּיוּלִי. חָזַרְתִּי לְהִשְׁתַמֵּשׁ בְּכָל שָׁלשׁ הַתְּרוּפוֹת, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי בָּרִאשׁוֹנָה. הִכְפַּלְתִּי אֶת מְנַת הַמִּשְׁרֶה.

הַ־3. הַהֶתְקֵפִים חָלְפוּ וְעָבְרוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי אֶלָּא לְאַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. וּבְעוֹדִי צוֹבֵר כֹּחַ, עָסְקוּ מַחְשְׁבוֹתַי הַרְבֵּה בַּכָּתוּב “אֲחַלֶּצְךָ”, וְחֹסֶר הָאֶפְשָׁרוּת לְהִוָּשֵׁעַ הִכְבִּיד עַל דַּעְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁצִּפִּיתִי לִישׁוּעָה. וּמִשֶּׁרִפִּיתִי יָדַי בְּהִרְהוּרִים אֵלֶּה, עָלָה עַל דַּעְתִּי כִּי אֲנִי מַרְבֵּה לַעֲסֹק בִּישוּעָתִי מִן הַצָּרָה הָעִקָּרִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לִבִּי לַיְּשוּעָה שֶׁנּוֹשַׁעְתִּי. עָשׂוּי הָיִיתִי לִשְׁאֹל אֶת נַפְשִׁי: כְּלוּם לֹא נוֹשַעְתִּי בְּאֹרַח פֶּלֶא מִן הַמַּחֲלָה? מִן הַגְּדוֹלָה בַּמְּצוּקוֹת שֶׁהִפְחִידַתְנִי כָּל כָּךְ? כְּלוּם שַׂמְתִּי לֵב לְכָךְ? כְּלוּם עָשִׁיתִי אֶת חוֹבָתִי? אֱלֹהִים הוֹשִיעַנִי וַאֲנִי לֹא שִבַּחְתִּי שְׁמוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר, לֹא הוֹדֵיתִי בַּיְּשוּעָה וְלֹא נָתַתִּי תוֹדָה עָלֶיהָ, וְכֵיצַד אוּכַל לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה גְדוֹלָה מִמֶּנֶּה? נָגְעוּ הַדְּבָרִים בְּלִבִּי, וּמִיָּד כָּרַעְתִּי וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים עַל הַחְלָמָתִי.

4 בְּיוּלִי. בַּבֹּקֶר לָקַחְתִּי אֶת סֵפֶר כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וּפָתַחְתִּי בִּקְרִיאָה שֶׁל מַמָּשׁ בַּבְּרִית הַחֲדָשָׁה. הִטַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִקְרֹא בֹּקֶר וָעֶרֶב, בְּלִי לְהִתְחַיֵּב לְמִסְפַּר הַפְּרָקִים, אֶלָּא כָּל עוֹד דַּעְתִּי פְּנוּיָה. זְמַן מָה לְאַחַר שֶׁפָּתַחְתִּי בִּקְרִיאָה, נָתַתִּי לִבִּי בְּעַמְקוּת וּבְכֵנוּת לְרִשְׁעוּתָם שֶׁל חַיַּי בֶּעָבָר. רֹשֶם חֲלוֹמִי נִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ, וְהַמִּלִּים “וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא הֵבִיאוּ נֹחַם בִּלְבָבֶךָ”, לֹא הִנִּיחוּ לְדַעְתִּי. בִּקַּשְׁתִּי מֵאלֹהִים בְּכֹבֶד רֹאשׁ כִּי יְבִיאֵנִי לִידֵי חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה. וְהִנֵּה הֶעֶלְתָה הַהַשְׁגָּחָה לְעֵינַי בִּשְׁעַת קְרִיאָה אֶת הַכָּתוּב: “וְהוּא נֶחְשַׁב שַׂר וְגוֹאֵל לָתֵת נֹחַם וּלְכַפֵּר עָווֹן”. הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַסֵּפֶר, נָשָׂאתִי יָדַי וְלִבִּי לַשָּׁמַיִם בְּמֵעֵין הִתְלַהֲבוּת שֶׁל שִׂמְחָה, וְקָרָאתִי בְּקוֹל: יֵשׁוּעַ בֶּן דָּוִד, הַנֶּחְשָׁב שַׂר וְגוֹאֵל, תֵּן נֹחַם לְלִבִּי!".

קבוצה ו' PDF עמ' 94.png

זוֹ הָיְתָה תְּפִלָּתִי הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי, בַּמּוּבָן הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּלָּה. שֶׁכֵּן עַתָּה הִתְפַּלַּלְתִּי מִתּוֹךְ יְדִיעַת מַצָּבִי וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה הַמְבֻסֶּסֶת עַל הָעִדּוּד שֶׁבִּדְבַר הָאֱלֹהִים. מֵעַתָּה, רַשַּׁאי אֲנִי לוֹמַר, הִתְחַלְתִּי לְקַוּוֹת כִּי הָאֱלֹהִים יִשְׁמַע קוֹלִי. עַכְשָׁו מָצָאתִי פֵּרוּשׁ חָדָשׁ לַמִּלִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְעֵיל “קְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה וַאֲחַלֶּצְךָ”. קֹדֶם לָכֵן קָרָאתִי בַּשֵּׁם יְשׁוּעָה לִישוּעָתִי מִן הַשְּׁבִי: אָמְנָם בְּמָקוֹם נִרְחָב הָיִיתִי שָׁרוּי, אַךְ הָאִי שִׁמֵּשׁ לִי בֵּית־סֹהַר, בְּמוּבָנָהּ הָרַב שֶׁל הַמִּלָּה. עַתָּה לָמַדְתִּי לִרְאוֹת בָּזֶה מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת. הַיּוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי עַל חַיַּי בֶּעָבָר מִתּוֹךְ אֵימָה, וַחֲטָאַי נִרְאוּ לִי כֹּה מַחֲרִידִים, עַד שֶׁנַּפְשִׁי לֹא בִּקְּשָׁה מֵאֵת הָאֱלֹהִים אֶלָּא יְשׁוּעָה מִמַּשַּׂא הַחֵטְא שֶׁנָּטַל אֶת מְנוּחָתָהּ. וְאִלּוּ חַיַּי הַבּוֹדְדִים אֵינָם עִנְיָן חָשׁוּב כְּלָל. לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי לִגְאֻלָּתִי מֵהֶם וְלֹא הִרְהַרְתִּי בָּהֶם. מַה מֻּעָט הָיָה עֶרְכָּם בְּהַשְׁוָאָה לַחֵטְא. אָמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הַקּוֹרְאִים כְּדֵי לִרְמֹז, כִּי בְּלָמְדָם לָדַעַת אֶת מַשְׁמָעוּתָם הָאֲמִתִּית שֶׁל הַדְּבָרִים, יִמְצְאוּ בִּישׁוּעָה מִן הַחֵטְא בְּרָכָה מְרֻבָּה מֵאֲשֶׁר בִּישׁוּעָה מִן הַיִּסּוּרִים.

אַךְ אַנִּיחַ לְהִרְהוּרִים אֵלֶּה וְאָשׁוּב אֶל יוֹמָנִי. תְּנָאֵי חַיַּי, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֲלוּבִים כְּפִי שֶׁהָיוּ בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְאֶמְצָעֵי־מִחְיָה, הָיוּ עַתָּה קַלִּים יוֹתֵר לְנַפְשִׁי. מִשֶּׁנָּתַתִּי דַעְתִּי, עַל יְדֵי קְרִיאָה מַתְמֶדֶת בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְעַל יְדֵי תְפִלָּה, לְעִנְיָנְים נִשְׂגָּבִים יוֹתֵר, מָצָאתִי נֶחָמָה רַבָּה בְּקִרְבִּי, שֶׁלֹּא יְדַעְתִּיהָ עַד כֹּה. וּכְשֶׁחָזְרוּ אֵלַי בְּרִיאוּתִי וְכֹחִי, נִתְעוֹרַרְתִּי לְסַפֵּק לְעַצְמִי אֶת כָּל מַחְסוֹרִי וּלְשַׁוּוֹת לְאֹרַח חַיַּי יַצִּיבוּת, כְּיַד־יְכָלְתִּי.

הָחֵל בְּ־4 בְּיוּלִי וְעַד הַ־14 בּוֹ עָסַקְתִּי בְּעִקָּר בְּטִיּוּלִים כְּשֶׁהָרוֹבֶה בְּיָדִי, מְעַט־מְעַט, בְּלִי לְהַרְחִיק לֶכֶת, כְּאָדָם הַצּוֹבֵר כֹּחַ לְאַחַר מַחֲלָה. אֵין לְשַׁעֵר מַה יָּרוּד הָיִיתִי וְלִידֵי אֵיזוֹ חֻלְשָׁה הִגַּעְתִּי. הַטִּפּוּל שֶׁנָּקַטְתִּי הָיָה חָדָשׁ לַחֲלוּטִין, וּוַדַּאַי שֶׁלֹּא רִפְּאוּ בּוֹ מָלָרִיָּה קֹדֶם לָכֵן. וְאָכֵן לֹא אַמְלִיץ עָלָיו לְאַחַר נִסּוּי זֶה: אַף עַל פִּי שֶׁסִּלֵּק אֶת הֶחֳלִי, הֶחֱלִישַׁנִי עַד מְאֹד. תְּכוּפוֹת חַשְׁתִּי עַתָּה צְמַרְמֹרֶת בַּאֲבָרַי וּבַעֲצַבַּי.

כֵּן לָמַדְתִּי לָדַעַת, כִּי אֵין סַכָּנָה גְדוֹלָה לִבְרִיאוּתִי מֵאֲשֶׁר לִשְׁהוֹת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וּבְעִקָּר בִּשָׁעִת גְּשָׁמִים הַמְלֻוִּים סוּפוֹת וְרוּחוֹת עַזּוֹת. וּלְפִי שֶׁבִּימוֹת הַחַמָּה הַמְּטָרוֹת מְלֻוִּים לָרֹב סוּפוֹת כָּאֵלֶּה, מָצָאתִי שֶׁהֵם מְסֻכָּנִים מִן הַמְּטָרוֹת שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר וְאוֹקְטוֹבֶּר.

זֶה לִי עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים בָּאִי הַנִּדָּח. דּוֹמֶה הָיָה עָלַי, כִּי פָּסוּ כָּל סִכּוּיֵי הַצָּלָתִי. בָּטוּחַ הָיִיתִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא דָּרְכָה רֶגֶל אָדָם בָּאִי. עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁבִּצַּרְתִּי אֶת מִשְׁכָּנִי יָפֶה, כְּפִי שֶׁסָּבַרְתִּי, עָלָה בִּי רָצוֹן לַחְקֹר אֶת הָאִי חֲקִירָה מְדֻקְדֶּקֶת יוֹתֵר, וּלְגַלּוֹת בּוֹ אוֹצָרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא עָמַדְתִּי עֲלֵיהֶם.

בְּ־15 בְּיוּלִי פָּתַחְתִּי בַּסִּיּוּר הַמְדֻקְדָּק בָּאִי. רֵאשִׁית הָלַכְתִּי לְאֹרֶךְ לְשׁוֹן־הַמַּיִם, בָּהּ הֶעֱלֵיתִי אֶת רַפְסוֹדוֹתַי לַחוֹף, כְּפִי שֶׁכְּבָר סֻפָּר. כְּשֶׁעָלִיתִי בְּמַעֲלֵהוּ כִּשְׁנֵי מִילִים, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁאֵין הַגֵּאוּת מַגִּיעָה רָחוֹק יוֹתֵר, וַהֲרֵי זֶה פֶּלֶג שֶׁל מַיִם זוֹרְמִים, צְלוּלִים וְטוֹבִים. אַךְ כֵּיוָן שֶׁבִּימוֹת הַחַמָּה אָנוּ עוֹמְדִים, כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיוּ מַיִם בַּחֲלָקִים מְסֻיָּמִים שֶׁל הַפֶּלֶג, מִכָּל מָקוֹם, לֹא נִרְאֲתָה בּוֹ כָּל זְרִימָה.

בִּגְדוֹתָיו שֶׁל פֶּלֶג זֶה מָצָאתִי אֲפָרִים רַבִּים, נָאִים, מִישוֹרִיִּים וּמַצְמִיחֵי־דֶּשֶׁא. בַּחֲלָקִים הַגְּבֹהִים יוֹתֵר, בְּסָמוּךְ לָרָמָה, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הֵצִיפָה אוֹתוֹ הַגֵּאוּת, כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְשַׁעֵר, מָצָאתִי שֶׁפַע שֶׁל טַבָּק יָרֹק, הַגָּדֵל עַל גִּבְעוֹלִים גְּבֹהְים וְעָבִים. גָּדְלוּ שָׁם צְמָחִים שׁוֹנִים שֶׁלֹּא הָיוּ יְדוּעִים לִי, וְיִתָּכֵן כִּי סְגֻלּוֹתֵיהֶם טוֹבוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתַּן לִי לְגַלּוֹתָן.

חִפַּשְׂתִּי אֶת הַקָּסָוָה, שֶׁמִּשָּׁרָשָיו אוֹפִים הָאִנְדִּיָּנִים שֶׁבְּאֵזוֹר זֶה לֶחֶם, אַךְ לֹא מְצַאתִיו. רָאִיתִי אֲהָלִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִכַּרְתִּים. רָאִיתִי קְנֵי־סֻכַּר מְסֻיָּמִים, וְהֵם פְּחוּתִים, מֵאַחַר שֶׁגָּדְלוּ בָּר. הִסְתַּפַּקְתִּי בֵּינְתַיִם בְּתַגְלִיּוֹת אֵלֶּה, וּבְדַרְכִּי חֲזָרָה הִרְהַרְתִּי כֵּיצַד עָלַי לִלְמֹד אֶת טִיבָם וּסְגֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפֵּירוֹת אוֹ הַצְּמָחִים שֶׁאֲנִי עָשׂוּי לְגַלּוֹת. לֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי מְאוּמָה. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, בִּימֵי שְׁהוּתִי בִּבְרָזִיל מִעַטְתִּי לְהִסְתַּכֵּל, וְכִּמְעַט שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֶת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה; מִכָּל מָקוֹם, הָיוּ יְדִיעוֹתַי מֻעָטוֹת מִכְּדֵי לְשָׁרְתֵני בִּמְצוּקָתִי.

לְמָחֳרָת, בְּ־16 בְּיוּלִי, יָצָאתִי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶך, וּלְאַחַר שֶׁהִרְחַקְתִּי מְעַט לָלֶכֶת רָאִיתִי שֶׁהַפֶּלֶג וְהָאֲפָרִים מִסְתַּיְּמִים וְאֵזוֹר יְעָרוֹת נִפְתָּח. בְּמָקוֹם זֶה מָצָאתִי פֵּרוֹת שׁוֹנִים, וּבְעִקָּר שֶׁפַע שֶׁל מֶלּוֹנִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וַעֲנָבִים עַל הָעֵצִים. וְאָכֵן טִפְּסוּ הַגְּפָנִים עַל הָעֵצִים, וְאָשְׁכֹּלוֹת הָעֲנָבִים צְעִירִים, בְּשֵׁלִים וַעֲסִיסִיִּים. הָיְתָּה זוֹ תַגְלִית מַפְתִּיעָה שֶׁמִּלְּאַתְנִי שִׂמְחָה. מְלֻמָּד נִסָּיוֹן הָיִיתִי שֶׁאֵין לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָתָם. נִזְכַּרְתִּי, כִּי בִּהְיוֹתִי בְּחוֹף בֶּרְבֶּרִיָּה מֵתוּ מֵאֲכִילַת עֲנָבִים כַּמָּה מִן הָאַנְגְּלִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁהֻחְזְקוּ שָׁם כַּעֲבָדִים, לְפִי שֶׁלָּקוּ בְּבּוֹרְדָם וּבְקַדַּחַת. אֶלָּא שֶׁמָּצָאתִי דֶרֶךְ טוֹבָה לְשִמּוּש בַּעֲנָבִים אֵלֶּה: לְיַבְּשָׁם בַּשֶּמֶשׁ וּלְשָׁמְרָם כְּצִמּוּקִים. סָבוּר הָיִיתִי, כִּי הֵם עֲשׂוּיִים לְשַׁמֵּשׁ מַאֲכָל מֵזִין וְנָעִים בְּעוֹנָה שֶׁאֵין בָּהּ עֲנָבִים כְּלָל, וְכָךְ הָיָה.

כָּאן שָׁהִיתִי כָּל הָעֶרֶב וְלֹא חָזַרְתִּי אֶל מִשְׁכָּנִי, וְאַגַּב, הָיָה זֶה הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶעָשִׂיתִי בַּחוּץ. בַּלַּיְלָה נָקַטְתִּי אֶת תַּחְבּוּלָתִי הָרִאשׁוֹנָה בָּאִי, טִפַּסְתִּי עַל עֵץ וְיָשַנְתִּי יָפֶה בֵּין עֲנָפָיו. לְמָחֳרָת הִמְשַׁכְתִּי בְּסִיּוּרִי וְעָבַרְתִּי כְּאַרְבָּעָה מִילִים, כְּפִי שֶׁנִּתַּן לִי לֶאֱמֹד לְפִי אֹרֶךְ הָעֵמֶק, וַעֲדַיִן פָּנַי צָפוֹנָה, כְּשֶרֻכְסֵי הָרִים מִדָּרוֹם וּמִצָּפוֹן לִי. בְּסוֹפוֹ שֶׁל מַסָּע זֶה הִגַּעְתִּי אֶל מִישׁוֹר שֶׁנִּרְאָה כְּגוֹלֵשׁ מַעֲרָבָה, וְאִלּוּ מַעְיַן מַיִם חַיִּים, שֶׁהֵקֵר מִמִּדְרוֹן סָמוּךְ אֵלַי, זָרַם בְּכִוּוּן הָפוּךְ, כְּלוֹמַר מִזְרָחָה. מַרְאֵה הַמָּקוֹם הָיָה כֹּה רַעֲנָן, כֹּה יָרֹק, כֹּה פּוֹרֵחַ, וְכָל צֶמַח כֹּה הוֹרִיק בִּפְרִיחַת־הָאָבִיב, עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּגַן מַעֲשֵׂה־יְדֵי אָדָם.

קבוצה ו' PDF עמ' 97.png

יָרַדְתִּי מְעַט לְתוֹךְ עֵמֶק מַקְסִים זֶה, סְקַרְתִּיו בְּעֹנֶג מֻצְנָע (אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְעֹרָב בְּהִרְהוּרֵי־הַצַּעַר שֶׁלִּי), וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי כָּל זֶה לִי הוּא, כִּי מֶלֶךְ אֲנַי כָּאן וַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, שֶׁאֵין עוֹרְרִין עַל זְכוּתוֹ. וְאִלּוּ נִתַּן לִי לְהַעֲבִירָהּ, הָיְתָה נַעֲשֵׂית מוֹרַשְׁתִּי, כְּפִי שֶׁאֲחֻזַּת לוֹרְד בְּאַנְגְּלִיָּה הִיא מוֹרַשְׁתּוֹ. רָאִּיתִי כָּאן שֶׁפַע שֶׁל עֲצֵי קָקָאוֹ, עֲצֵי תַּפּוּז וְלִימוֹן וַעֲצֵי אֶתְרוֹג. כָּל אֵלֶּה עֲצֵי בָּר, וּמְעַטִּים מֵהֶם נוֹשְׂאִים פְּרִי, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם פְּרִי. אַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ הַלִּימוֹנִים הַיְרֻקִּים שֶׁקָּטַפְתִּי לֹא רַק טְעִימִים לַחֵךְ, אֶלָּא מְזִינִים מְאֹד. לְאַחַר מִכֵּן מָהַלְתִּי אֶת מִיצָם בְּמַיִם, וְהַמַּשְׁקֶה הָיָה מַבְרִיא, צוֹנֵן וּמְרַעֲנֵן. רָאִיתִי כִּי עֲבוֹדָה רַבָּה לְפָנַי בַּקָּטִיף וּבִנְשִׂיאַת הַיְבוּל הַבַּיְתָה. גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהָכִין מְלַאי שֶׁל עֲנָבִים וְלִימוֹנִים לִימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶהָיוּ מְמַשְמְשִים וּבָאִים.

עַל כֵּן צָבַרְתִּי עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל עֲנָבִים בְּמָקוֹם אֶחָד, עֲרֵמָה קְטַנָּה יוֹתֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, וַעֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל לִימוֹנִים בְּמָקוֹם שְׁלִישִׁי. לָקַחְתִּי כַּמָּה פֵּרוֹת מִכָּל מִין אִתִּי וְיָצָאתִי בְּדַרְכִּי אֶל מִשְׁכָּנִי כְּדֵי לָשׁוּב לְכָאן וּלְהָבִיא שַׂק, לִנְשִׂיאַת הַפְּרִי אֶל הַמְּעַרַה.

לְאַחַר שְׁהִיָּה שֶׁל שְׁלשָׁה יָמִים בְּמָּסע זֶה חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה: כָּךְ אֲכַנֶּה מֵעַתָּה אֶת אָהֳלִי וּמְעָרָתִי. אַךְ בְּטֶרֶם אַגִּיעַ נִשְׁחֲתוּ הָעֲנָבִים. הַפְּרִי הַבָּשֵׁל נִמְעַךְ וְנִבְקַע מִכֹּבֶד הָאַשְׁכֹּלוֹת, עַד שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְמַאֲכָל. וְאִלּוּ הַלִּימוֹנִים נִשְׁתַּמְּרוּ יָפֶה, אֶלָּא שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי מְעַטִּים.

לְמָחֳרָת, הַ־19 בַּחֹדֶשׁ, חָזַרְתִּי לָעֵמֶק וְהֵבֵאתִי עִמִּי שְׁנֵי שַׂקִּים קְטַנִּים לִנְשִׁיאַת הַיְבוּל. אֶלָּא שֶׁהֻפְתַּעְתִּי: בְּבוֹאִי אֶל עֲרֵמַת הָעֲנָבִים הַיָּפִים שֶׁבָּצַרְתִּי מְצָאתִים פְּזוּרִים, רְמוּסִים, אַשְׁכֹּלוֹת מֻטָּלִים פֹּה וָשָׁם, וְרַבִּים נֶאֶכְלוּ אוֹ נֻגְּסוּ. מִזֶּה הִסַּקְתִּי, כִּי יֵשׁ כָּאן חַיּוֹת פֶּרֶא שֶׁעָשׂוּ אֶת הַמְּלָאכָה, אַךְ אֵלּוּ הֵן לֹא יָדַעְתִּי.

וְאָכֵן, בִּרְאוֹתִי כִּי אֵין לְעָרֵם אֶת הָעֲנָבִים בַּעֲרֵמוֹת וְאֵין לְשֵׂאתָם בְּשַׂק, מִפְּנֵי שֶׁבְּאֹפֶן זֶה יֻשְׁמְדוּ וּבְאֹפֶן זֶה יִמָּעֲכוּ מִכֹּבֶד עַצְמָם, מָצָאתִי שִׁטָּה אַחֶרֶת. בָּצַרְתִּי כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל עֲנָבִים וּתְלִיתִים עַל הַבַּדִּים הַחִיצוֹנִיִּים שֶׁל הָעֵצִים, כְּדֵי שֶׁיִבְּשׁוּ בַּשֶּׁמֶשׁ. וְאִלּוּ לִימוֹנִים נָטַלְתִּי עִמִּי כְּיַד יְכָלְתִּי.

בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה מִמַּסָּע זֶה הִרְהַרְתִּי בְּעֹנֶג בָּעֵמֶק, שֶׁהוּא פּוֹרֶה, יְפֵה־נוֹף, מוּגָן מִן הַסְּעָרָה, שׁוֹפֵעַ מַיִם וָיַעַר, וְהִגַּעְתִּי לִכְלָל מַסְקָנָה כִּי בָּחַרְתִּי לִי לִמְגוּרִים אֶת הַגָּרוּעַ בַּאֲזוֹרֵי הָאָרֶץ. מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר בַּעֲקִירַת מִשְׁכָּנִי. עָלַי לִמְצֹא מָקוֹם מַתְאִים בָּאֵזוֹר הַפּוֹרֶה שֶׁל הָאִי, שֶׁלֹּא יִפּוֹל מִבְּחִינַת הַבִּטָּחוֹן מִן הַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בּוֹ. מַחֲשָׁבָה זוֹ תָקְפָה אֶת דַּעְתִּי וּזְמַן מָה גָרְמָה לִי נַחַת רוּחַ שֶׁכֵּן קָסְמָה לִי חֶמְדַּת הַמָּקוֹם. אֶלָּא שֶׁהֵיטַבְתִּי לְשָׁקְלָהּ, וְרָאִיתִי כִּי עַתָּה אֲנִי יוֹשֵב לְחוֹף הַיָּם, וְיֵשׁ לִי סִכּוּי מְעַט לַפָּחוֹת, לְאֵיזֶה מְאֹרָע הֶעָשׂוּי לְהֵיטִיב עִמִּי, וְאוֹתוֹ מַזַּל־בִּישׁ שֶׁהֱבִיאַנִי לְכָאן עָשׂוּי לְהָבִיא גַּם מִסְכֵּנִים אֲחֵרִים לַמָּקוֹם; וְאַף עַל פִּי שֶׁסִּכּוּיָיו שֶׁל מְאֹרָע כָּזֶה רוֹפְפִים, הֲרֵי הִסְתַּגְּרוּת בֵּין גְּבָעוֹת וִיעָרוֹת, בְּמֶרְכַּז הָאִי, פֵּרוּשָׁה הַנְצָחַת שִׁעְבּוּדִי, וַהֲפִיכַת כָּל יְשׁוּעָה לֹא רַק לְבִלְתִּי־צְפוּיָה אֶלָּא לְבִלְתִּי־אֶפְשָׁרִית. וְעַל כֵּן, חָלִילָה לִי לַעֲקֹר מִכָּאן.

אַף עַל פִּי כֵן כֹּה נִקְשְׁרָה נַפְשִׁי בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ, עַד שֶׁהָיִיתִי מְבַלֶּה בּוֹ הַרְבֵּה מִזְּמַנִי, כָּל יְמֵי יוּלִי הַנּוֹתָרִים. גַּם לְאַחַר שֶׁחָזַרְתִּי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר וְהֶחֱלַטְתִּי לֹא לַעֲקֹר מִמְּקוֹמִי הַקּוֹדֵם בָּנִיתִי לִי פֹּה סֻכָּה קְטַנָּה וְהִקַּפְתִּיהָ גָּדֵר חַזָקָה בְּמֶרְחַק מָה מִמֶּנָּה: שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל כְּלוֹנְסָאוֹת גְּבֹהִים כְּכָל שֶׁזְּרוֹעִי הַמּוּרֶמֶת מַגַּעַת וּבֵין הַשּׁוּרוֹת מִלּוּי שֶׁל זְרָדִים. וְכָאן שָׁכַבְתִּי לִי בְּבִטָּחוֹן לְעִתִּים שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת רְצוּפִים, כְּשֶאֲנִי נִכְנָס וְיוֹצֵא בַּסֻּלָּם, כְּדַרְכִּי. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי עַתָּה יֵש לִי בַּיִת לְחוֹף הַיָּם וַאֲחֻזַּת־כְּפָר. עֲבוֹדָה זוֹ נָטְלָה אֶת זְמַנִּי עַד רֵאשִׁית אוֹגוּסְט.

אַךְ סִיַּמְתִּי אֶת עֲשִׂיַּת הַגָּדֵר וְהִתְחַלְתִּי לִמְשׁךְ הֲנָאָה מִפְּרִי עֲבוֹדָתִי יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים וְהִצְמִידוּנִי אֶל מִשְׁכָּנִי הַיָּשָׁן. אָמְנָם גַּם כָּאן נָטִיתִי אֹהֶל מִירִיעַת־מִפְרָשׂ, וּמְתַחְתִּיו יָפֶה אֶלָּא שֶׁחָסַרְתִּי אֶת מַחֲסֶה הָהָר לְהָגֵן עָלַי מִפְּנֵי הַסַּעַר וְאֶת הַמְּעָרָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת לִי מִקְלָט כְּשֶהַגְּשָׁמִים עַזִּים מִן הַשִּׁעוּר.

בְּרֵאשִׁית אוֹגוּסְט, כָּאָמוּר, סִיַּמְתִּי אֶת עֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה וְהִתְחַלְתִּי לִמְשׁךְ הֲנָאָה מִמֶּנָּה. בִּשְלשָׁה בְּאוֹגוּסְט מָצָאתִי, כִּי הָעֲנָבִים שֶׁתָּלִיתִי יָבְשׁוּ כָּלִיל, וַהֲרֵיהֶם צִמּוּקִים מְשֻׁבָּחִים. הִתְחַלְתִּי לְהוֹרִידָם מִן הָעֵצִים, וְיָפֶה עָשִׂיתִי: הַגְּשָׁמִים הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים הָיוּ מַשְׁחִיתִים אוֹתָם וְנוֹטְלִים מִמֶּנִּי אֶת מֵיטַב מְזוֹנִי בַּחֹרֶף. כְּמָאתַיִם אַשְׁכֹּלוֹת תָּלִיתִי לְיִבּוּשׁ. אַךְ אָסַפְתִּי אֶת כָּל הָאַשְׁכֹּלוֹת וַהֲבֵאתִים אֶל הַמְּעָרָה וּכְבָר יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים. מֵעַתָּה, הֶ־14 בְּאוֹגוּסְט, יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים מִדֵּי יוֹם פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר עַד אֶמְצַע אוֹקְטוֹבֶּר. לְעִתִּים הָיוּ כֹּה עַזִּים, עַד שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לָצֵאת מִן הַמְּעָרָה כַּמָּה יָמִים.

בְּעוֹנָה זוֹ הֻפְתַּעְתִּי עַל יְדֵי גִּדּוּל מִשְׁפַּחְתִּי. הִצְטַעַרְתִּי עַל אָבְדַן אַחַת מֵחֳתוּלוֹתַי, שֶׁבָּרְחָה מִמֶּנִּי אוֹ מֵתָה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי שִׁמְעָהּ עוֹד. וְהִנֵּה, לְתִמְהוֹנִי הָרַב חָזְרָה אֵלַי בְּשִלְהֵי אוֹגוּסְט וּשְׁלשָׁה גּוּרִים עִמָּה. תָּמוּהַּ הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי. אָמְנָם הָרַגְתִּי חֲתוּל־בָּר, כְּפִי שֶׁכִּנְיתִיו, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי כִּי גִזְעוֹ שׁוֹנֶה מִן הֶחָתוּל הָאֵירוֹפִי. וְאִלּוּ גּוּרֵי הַחֲתוּלָה הָיוּ מִגֶּזַע חֲתוּלֵי־הַבַּיִת, כְּאִמָּם. כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵי חֲתוּלַי נְקֵבוֹת הָיוּ, הָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי. שְׁלשֶׁת הַגּוּרִים פָּרוּ וְרָבוּ וּמִלְּאוּ אֶת חֲצֵרִי חֲתוּלִים, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לַהֲרֹג בָּהֶם כִּבְחַיּוֹת־טֶרֶף וּלְגָרְשָׁם מִבֵּיתִי כְּיַד יְכָלְתִּי.

קבוצה ו' PDF עמ' 100.png

מִן הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר בְּאוֹגוּסְט וְעַד הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּה בֹּו יָרַד גֶּשֶׁם לְלֹא הֲפוּגָה. לֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת, שֶׁכֵּן נִזְהַרְתִּי עַתָּה שֶׁלֹּא לְהֵרָטֵב. בִּכְלִיאָתי זוֹ אָזַל מְזוֹנִי. פַּעֲמַיִם הֵעַזְתִּי לָצֵאת. יוֹם אֶחָד הָרַגְתִּי עֵז וּבַיּוםֹ הָאַחֲרוֹן, הוּא הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בַּחֹדֶשׁ, מָצָאתִי צָב גָּדוֹל, שֶׁהוּא מָאֲכַל־מְלָכִים מַמָּשׁ. וְכָךְ עָרַכְתִּי אֶת מְזוֹנִי: אֶשְׁכּוֹל צִּמּוּקִים לְפַת־שַׁחֲרִית, בַּצָּהֳרַיִם נֵתַח בְּשַׂר־עִזִּים אוֹ בְּשַׂר־צָב צָלוּי – לְצַעֲרִי הָרַב לֹא הָיָה בְּיָדַי כָּל כְּלִי לְבִּשׁוּל – וּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ בֵּיצֵי צָב לְפַת־עַרְבִית.

בִּימֵי כְּלִיאָתִי, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, עָבַדְתִּי יוֹם־יוֹם שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שָׁעוֹת בְּהַרְחָבַת הַמְּעָרָה. מְעַט־מְעַט הִרְחַבְתִּיהָ לְצַד אֶחָד, עַד שֶׁפָּרַצְתִּי הַחוּצָה, אֶל מֵעֵבֶר לָחוֹמָה, וְהָיִיתִי נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּפֶתַח זֶה. אַךְ הַרְגָּשַׁת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי פָּחֲתָה. קֹדֶם לָכֵן הָיִיתִי סָגוּר וּמְסֻגָּר, וְאִלּוּ עַתָּה הָיָה נִדְמֶה לִי, כִּי פָּרוּץ אֲנִי לְכָל סַכָּנָה. אָמְנָם, לֹא מָצָאתִי בָּאִי נֶפֶשׁ חַיָּה הָעֲלוּלָה לְסַכֵּן אוֹתִי, וְלֹא פָּגַשְׁתִּי בּוֹ יְצוּר הַגָּדוֹל מִן הָעֵז.

שְׁלּשִׁים בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. הֲרֵי שֶׁזָּכִיתִי לְיוֹם הַשָּנָה הָאֻמְלָל שֶׁל עֲלִיָּתִי עַל הָאִי. סָפַרְתִּי אֶת הַפְּצָלוֹת עַל הָעַמּוּד שֶׁלִּי, וּמָצָאתִי כִּי הִנְנִי נִמְצָא כָּאן שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם. קָבַעְתִּי לִי צוֹם וְהִקְדַשְׁתִּי אֶת הַיּוֹם לְקִיּוּם מִצְווֹת. נָפַלְתִּי אַפַּיִם אַרְצָה בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה, הִתְוַדֵּיתִי עַל עֲווֹנוֹתַי לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, הִצְדַקְתִּי אֶת דִּינוֹ עָלַי וּבִקַּשְׁתִּי לִנְהֹג בִּי רַחֲמִים, בְּחַסְדֵי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לֹא בָּא כָּל דְּבַר־אֹכֶל אֶל פִּי. לְאַחַר שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ אָכַלְתִּי צָנִים וְאֶשְׁכּוֹל צִמּוּקִים וְעָלִיתִי עַל מִשְׁכָּבִי, וְכָךְ הָיָה סִיּוּמוֹ שֶׁל הַיּוֹם כִּתְחִלָּתוֹ.

כָּל אוֹתָהּ שָׁנָה לֹא שָׁמַרְתִּי יְמֵי רִאשׁוֹן־בְּשַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בִּי כָּל רֶגֶש דָּתִי, הִפְסַקְתִּי לְאַחַר זְמַן מָה לְצַיֵּן אֶת הַשָּׁבוּעוֹת עַל יְדֵי פְּצָלָה אֲרֻכָּה יוֹתֵר בִּימֵי רִאשׁוֹן־בְּשַׁבָּת, וּכְבָר לֹא הִבְחַנְתִּי בֵּין יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. אַךְ מִשֶּׁמָּנִיתִי אֶת הַיָּמִים רָאִיתִי כִּי יָצְאָה שָׁנָה לִהְיוֹתִי כָּאן. חִלַּקְתִּיהָ לְשָׁבוּעוֹת, וְצִיַּנְתִּי כָּל יוֹם שְׁבִיעִי. אָמְנָם, לְאַחַר מִכֵּן נִתְגַּלָּה, כִּי נִשְׁמַט יוֹם אוֹ שְׁנַיִם מֵחֶשְׁבּוֹנִי. זְמַן מֻעָט לְאַחַר מִכֵּן הִתְחִילָה הַדְּיוֹ אוֹזֶלֶת וְעַל כֵּן נָהַגְתִּי חִסָּכוֹן וְרָשַמְתִּי אֶת מְאֹרְעוֹת־חַיַּי הַבּוֹלְטִים בִּלְבַד בְּלִי לְהַמְשִׁיךְ בְּרִשּׁוּם יוֹמִי שֶׁל שְׁאָר עִנְיָנִים.

יְמוֹת־הַגְּשָׁמִים וִימוֹת־הַחַמָּה נִתְגַּלּוּ לִי עַתָּה כִּקְבוּעִים בְּמוֹעֲדָם וְאָכֵן לָמַדְתִּי לְהַבְחִין בָּהֶם וּלְהִתְכּוֹנֵן לִקְרָאתָם. אֶלָּא שֶׁבִּמְחִיר רַב עָלָה לִי כָּל נִסָּיוֹן. הַנִּסָּיוֹן שֶׁאֲנִי בָּא לְסַפֵּר עָלָיו הָיָה מִן הַמְיָאֲשִׁים בְּיוֹתֵר. כְּבָר סִפַּרְתִּי כִּי שָׁמַרְתִּי עַל הַשִּבֳּלִים הַבּוֹדְדוֹת שֶׁל שְׂעוֹרָה וְאֹרֶז שֶׁנָּבְטוּ בְּמַפְתִּיעַ וּכְפִי שֶׁסָּבַרְתִּי – מִכֹּחַ עַצְמָן. סָבוּרְנִי כִּי הָיוּ כִּשְׁלשִׁים שִׁבֳּלֵי אֹרֶז וּכְעֶשְׂרִים שִׁבֳּלֵי שְׂעוֹרָה. אָמַרְתִּי כִּי עַתָּה הִגִּיעָה שְׁעַת הַזְּרִיעָה לְאַחַר הַגְּשָׁמִים כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּמַעֲמָדָהּ הַדְּרוֹמִי וְהִיא הוֹלֶכֶת וּרְחַקָה מִמֶּנִּי.

קבוצה ו' PDF עמ' 101.png

כְּיַד יְכָלְתִּי עָדַרְתִּי חֶלְקַת קַרְקַע בְּאֵת־הָעֵץ, חִלַּקְתִיהָ לִשְׁנַיִם וְזָרַעְתִּי אֶת גַּרְעִינַי. אַךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה עָלָה עַל דַּעְתִּי לֹא לִזְרֹעַ אֶת הַכֹּל שֶׁכֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם זָרַעְתִּי בְּעִתּוֹ. עַל כֵּן זָרַעְתִּי כִּשְּׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁל הַגַּרְעִינִים וְהוֹתַרְתִּי כְּחֹפֶן מִכָּל מִין.

נֶחָמָה גְדוֹלָה מָצָאתִי בְּמַעֲשֶׂה זֶה לְאַחַר מִכֵּן. מִכָּל הַמִּזְרָע הָרִאשׁוֹן לֹא עָלָה אֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד. בֶּחֳדָשִׁים הַחֲרֵבִים שֶׁבָּאוּ לְאַחַר הַזְּרִיעָה לֹא נִשְׁמְרָה כָּל לַחוּת בָּאֲדָמָה וְהַגַּרְעִינִים לֹא נָבְטוּ אֶלָּא בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים הַבָּאָה כְּאִלּוּ זְרַעְתִּים זֶה עַתָּה. בִּרְאוֹתִי כִּי הַמִּזְרָע הָרִאשׁוֹן לֹא עָלָה הֲבִינוֹתִי עַל נְקַלָּה כִּי הַחֹרֶב אָשֵם בְּכָךְ, וּבִקַּשְׁתִּי כִּבְרַת אֲדָמָה לַחָה יוֹתֵר לְשֵׁם נִסָּיוֹן חָדָשׁ. עָדַרְתִּי חֶלְקָה בְּקִרְבַת סֻכָּתִי וְזָרַעְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הַגָּרְעִינִים בְּפֶבְּרוּאַר, זְמַן מֻעָט לִפְנֵי שִׁוְיוֹן־הַיּוֹם־וְהַלַּיְלָה שֶׁבֶּאָבִיב. מִזְרָע זֶה שֶׁהֻשְׁקָה בַּגְּשָּׁמִים שֶׁל מַרְס וְאַפְּרִיל נָבַט יָפֶה מְאֹד וְנָתַן יְבוּל נָאֶה. אַךְ לְפִי שֶׁחָשַׁשְׁתִּי וְלֹא זָרַעְתִּי אֶת כָּל הַגַּרְעִינִים שֶׁבְּיָדִי, אָסַפְתִּי כַּמּוּת מֻעֶטֶת: כָּל יְבוּלִי לֹא הִגִּיעַ אֶלָּא לְמַחֲצִית הַפֶּק1 מִכָּל מִין. אֶלָּא שֶׁבְּנִסָּיוֹן זֶה לָמַדְתִּי אֶת הַמְּלָאכָה וְיָדַעְתִּי אֶת מוֹעֵד הַזְּרִיעָה הַנָּכוֹן וְכֵן לָמַדְתִּי לָדַעַת כִּי בַּשָׁנָה שְׁתֵּי עוֹנוֹת־זְרִיעָה וּשְׁתֵּי עוֹנוֹת קָצִיר. בְּעוֹד הַתְּבוּאָה גְּדֵלָה עָשִׂיתִי תַּגְלִית קְטַנָּה שֶׁהוֹעִילָה לִי לְאַחַר מִכֵּן. עִם חֲלוֹף הַגְּשָּׁמִים וְהִתְיַצְּבוּת מֶזֶג־הֳאַוִיר שֶׁשְּעָתָהּ בְּנוֹבֶמְבֶּר בִּקַרְתִּי בְּסֻכָּתִי. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם כַּמָּה חֳדָשִׁים מָצָאתִי הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַגָּדֵר הַכְּפוּלָה הָיְתָה שְׁלֵמָה וְאֵיתָנָה אֶלָּא שֶׁהַכְּלוֹנְסָאוֹת שֶׁכָּרַתִּי מִן הָעֵצִים בַּסְּבִיבָה הִצְמִיחוּ עֲנָפִים אֲרֻכִּים כַּאֲשֶׁר תַּצְמִיחַ הָעֲרָבָה בַּשָּׁנָה הָרִאשוֹנָה לְאַחַר גְּדִיעַת צַמַּרְתָּהּ. אֵינִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ שֶׁל הָעֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּרַתִּי אֶת הַכְּלוֹנְסָאוֹת. מֻפְתָּע הָיִיתִי וְדַעְתִּי נוֹחָה עַד מְאֹד בִּרְאוֹתִי אֶת צְמִיחָתָם שֶׁל הָעֵצִים. גָּזַמְתִּי אוֹתָם כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לָהֶם צוּרָה דוֹמָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר. אֵין לְתָאֵר אֶת צוּרָתָם הַיָּפָה לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים. אַף עַל פִּי שֶׁהִצַּבְתִּי אֶת הַגָּדֵר בְּמַעֲגָל שֶׁקָּטְרוֹ כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵש אַמָּה כִּסּוּ צַמְּרוֹת הָעֵצִים – רַשַּׁאי אֲנִי לִקְרֹא לָהֶם כֵּן – אֶת הֶחָצֵר וְיָצְרוּ צֵל מָלֵא שֶׁיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ מַחֲסֶה בִּימוֹת הַחַמָּה.

עִנְיָן זֶה עוֹרְרַנִי לִכְרִיתַת כְּלוֹנְסָאוֹת נוֹסָפִים כְּדֵי לְהַקִּיף בָּהֶם אֶת הַחוֹמָה בְּמִשְׁכָּנִי הַיָּשָן. תָּקַעְתִּי אֶת הָעֵצִים אוֹ הַכְּלוֹנְסָאוֹת בְּשׁוּרָה כְּפוּלָה בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת מִן הַחוֹמָה וְהֵם גָּדְלוּ וְשִׁמְּשׁוּ תְּחִלָּה מַחֲסֶה מִן הַשָּׁרָב וּלְאַחַר מִכֵּן – אַף מָגֵן, כְּפִי שֶׁאֲסַפֵּר לְהַלָּן.

מָצָאתִי שֶׁאֵין לְחַלֵּק כָּאן אֶת הַשָּׁנָה לְקַיִץ וָחֹרֶף, כַּנָּהוּג בְּאֵירוֹפָּה, אֶלָּא לִימוֹת־הַחַמָּה וְלִימוֹת־הַגְּשָׁמִים, בֶּעֶרֶךְ כָּךְ:


מִמַּחֲצִית פֶבְּרוּאַר, מַרְס עַד מַחֲצִית אַפְּרִיל – גָּשׁוּם, הַשֶּׁמֶשׁ בְּרוּם הַשָּׁמַיִם אוֹ קָרוֹב לְרוּמָם.

מִמַּחֲצִית אַפְּרִיל, מַאי, יוּנִי, יוּלִי עַד מַחֲצִית אוֹגוֹסְט – חֹרֶב, הַשֶּׁמֶשׁ עוֹבֶרֶת צָפוֹנָה.

מִמַּחֲצִית אוֹגוּסְט, סֶפְּטֶמְבֶּר עַד מַחֲצִית אוֹקְטוֹבֶּר – גָּשוּם, הַשֶּׁמֶשׁ חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ.

מִמַּחֲצִית אוֹקְטוֹבֶּר, נוֹבֶמְבֶּר, דֵּצֶמְבֶּר,

יָנוּאָר עַד מַחֲצִית פֶבְּרוּאַר – חֹרֶב, הַשֶׁמֶשׁ עוֹבֶרֶת דָּרוֹמָה.


תּקוּפַת־הַגְּשָׁמִים, לִפְעָמִים הִיא אֲרֻכָּה וְלִפְעָמִים קְצָרָה, הַכֹּל לְפִי הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת. אֵלּוּ הֵן תּוֹצִאוֹת הִסְתַכְּלוּתִּי בִּכְלָלָן. לְאַחַר שֶׁחָזִיתִי מִבְּשָׂרִי אֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ הַגְּרוּעוֹת שֶׁל שְׁהִיָּה בּחוּץ בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים, דָּאַגְתִּי לְהָכִין לִי מְזוֹנוֹת מֵרֹאשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֵאָלֵץ לָצֵאת הַחוּצָה. וְאָכֵן, הִרְבֵּיתִי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתִי בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. הַפַּעַם נִזְדַּמְּנָה לִי עֲבוֹדָה רַבָּה (אַף הוֹלֶמֶת בְּיוֹתֵר אֶת הָעוֹנָה), שֶׁכֵּן מָצָאתִי הִזְדַּמְּנוּת לְסַפֵּק לְעַצְמִי חֲפָצִים, שֶׁלֹּא נִתַּן לִי לְהַשִּׂיגָם אֶלָּא בְּעָמָל קָשֶׁה וּבִשְׁקִידָה מַתְמֶדֶת. בְּעִקָּר, טָרַחְתְּי בְּכַמָּה אֳפָנִים לַעֲשׂוֹת סַל, אַךְ כָּל הַנְּצָרִים שֶׁמָּצָאתִי לְתַכְלִית זוֹ נִתְגַּלּוּ כִּשְׁבִירִים וְלֹא צָלְחוּ. בְּעוֹדִי יֶלֶד אָהַבְתִּי לַעֲמֹד בְּבֵית קוֹלֵעַ־נְצָרִים שֶׁבְּעִירֵנוּ וּלְהִסְתַּכֵּל בִּמְלַאכְתוֹ, וְעַתָּה הֵפַקְתִּי מִכָּךְ תּוֹעֶלֶת. מִכֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי אָץ לַעֲזֹר, כְּדַרְכָּם שֶׁל נְעָרִים, מֵיטִיב לְהִסְתַּכֵּל וְלִפְעָמִים אַף מְסַיֵּעַ בַּמְלָאכָה, רָכַשְׁתִּי לִי יְדִיעָה בִּקְלִיעָה וּבָאֳפָנֶיהָ, אֶלָּא שֶׁחָסַרְתִּי אֶת הַחֹמֶר. וְהִנֵּה עָלָה בְּדַעְתִּי כּי עַנְפֵי הָעֵץ שֶׁלִּבְלֵב בִּגְדֵרוֹתַי עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת גְּמִישִׁים כְּעַנְפֵי הָעֲרָבָה, הַשַּׁעַם וְהַצָּפְצָפָה שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה. הֶחֱלַטְתִּי לְנַסּוֹת.

לְמָחֳרָת יָצָאתִי אֶל בֵּית־הַקַּיִץ שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁכִּנִּיתִיו, כָּרַתִּי כַּמָּה עֲנָפִים קְטַנִּים וּמָצָאתִי שֶׁאֵין טוֹבִים מֵהֶם לְתַכְלִיתִי. בַּפַּעַם הַבָּאָה הֵבֵאתִי עִמִּי גַּרְזֶן, כְּדֵי לִכְרוֹת כַּמּוּת גְּדוֹלָה, וּמִיָּד מְצָאתִים, שֶׁכֵּן רַבִּים הָיוּ עֵצִים אֵלֶּה. שָׁטַחְתִּי אוֹתָם לְיִבּוּשׁ בִּתְחוּם הַגִּדְרָה, וּכְשֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְשִׁמּוּשׁ הֲבֵאתִים אֶל הַמְּעָרָה. בָּעוֹנָה הַבָּאָה עָסַקְתִּי כְּיַד יְכָלְתִּי בִּקְלִיעַת סַלִּים רַבִּים, לִנְשִׂיאַת אֲדָמָה וְכָל מִטְעָן וּלְהַחְסָנַת חֲפָצִים שׁוֹנִים. אָמְנָם צוּרָתָם לֹא הָיְתָה נָאָה, אַךְ לְתַכְלִיתָם שִׁמְּשׁוּ יָפֶה. מֵאָז הִקְפַּדְתִּי שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ סַלִּים בְּמַחְסָנִי. מִשֶּׁבָּלוּ הַיְשָׁנִים, עָשִׂיתִי חֲדָשִׁים. בְּעִקָּר קָלַעְתִּי סַלִּים חֲזָקִים לִשְׁמֹר בָּהֶם אֶת הַתְּבוּאָה, בִּמְקוֹם לְשָׁמְרָהּ בְּשַׂקִּים, כַּאֲשֶׁר תִּצְטַבֵּר בְּיָדִי כַּמּוּת כָּלְשֶׁהִי. לְאַחַר שֶׁגָּבַרְתִּי עַל קשִׁי זֶה אֲשֶׁר גָּזַל מִמֶּנִּי זְמַן רַב לְאֵין שִׁעוּר, נָתַתִּי דַּעְתִּי לְסִפּוּק שְׁנֵי צְרָכִים אֲחֵרִים. לֹא הָיוּ לִי כֵּלִים לִשְׁמִירַת נוֹזְלִים, מִלְּבַד שְׁתֵּי חֶבְיוֹנוֹת שֶׁהָיוּ כִּמְעַט מְלֵאוֹת רוּם, וְכַמָּה בַּקְבּוּקִים, מִקְצָתָם רְגִילִים וּמִקְצָתָם מְרֻבָּעִים, אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לִי לִשְׁמִירַת מַיִם וְכֹהֶל. לֹא הָיָה בְּיָדִי אֲפִלּוּ סִיר־בִּשּׁוּל אֶחָד, מִלְּבַד דּוּד גָּדוֹל שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה. אֶלָּא שֶׁדּוּד זֶה גָּדוֹל מִכְּדֵי בִּשּׁוּל מְעַט מָרָק וְנֵתַח שֶׁל בָּשָׂר. כֵּן חָשַׁקְתִּי בְּמִקְטֶרֶת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לַעֲשׂוֹתָהּ. אָמְנָם, לְבַסּוֹף מָצָאתִי לָהּ תַּחְלִיף. כָּל הַקַּיִץ, אוֹ יְמוֹת־הַחַמָּה, עָסַקְתִּי בִּתְקִיעַת שׁוּרַת־הַכְּלוֹנְסָאוֹת הַשְּׁנִיָּה וּבִמְלֶאכֶת־הַקְּלִיעָה. וְהִנֵּה עָלָה עִנְיָן חָדָשׁ שֶׁגָּזַל מִמֶּנִּי זְמַן רַב מִשֶּׁהָיִיתִי נָכוֹן לְהַקְדִּישׁ לוֹ. כְּבָר סִפַּרְתִּי לְעֵיל, כִּי עַז הָיָה רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת כָּל הָאִי וְכִי עָלִיתִי בְּמַעֲלֶה הַפֶּלֶג וְהָלְאָה אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ בָּנִיתִי אֶת הַסֻּכָּה, וּמִשָּׁם נִפְתַּח לְעֵינַי מַרְאֶה אֶל הַיָּם, בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי. עַתָּה גָמַרְתִּי אֹמֶר לַחֲצוֹת אֶת הָאִי וּלְהַגִּיעַ אֶל חוֹף הַיָּם. לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת כַּלְבִּי, רוֹבֶה, גַּרְזֶן, כַּמּוּת גְּדוֹלָה מִן הָרָגִיל שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְרֶסֶס, נָתַתִּי בְּתַרְמִילִי שְׁנֵי צְנִימִים וְאֶשְׁכּוֹל־צִמּוּקִים גָּדוֹל לְצֵידָתִי, וְיָצָאתִי לַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁעָבַרְתִּי אֶת הָעֵמֶק בּוֹ הֲקִימוֹתִי אֶת סֻכָּתִי, רָאִיתִי בַּמַּעֲרָב אֶת הַיָּם, וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיּוֹם בָּהִיר מְאֹד, הִבְחִינוּ עֵינַי בָּרוּר בְּיַבָּשָׁה, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתַּן לִי לִקְבֹּעַ אִם אִי הוּא אוֹ יַבֶּשֶׁת. הָיְתָה זוֹ רָמָה גְּבֹהָה מְאֹד, הַמִּשְׂתָּרַעַת מִמַּעֲרָב אֶל מַעֲרָב־דָּרוֹם, וְהִיא רְחוֹקָה מְאֹד. לְפִי אֻמְדָּנִי, הִיא מְרֻחֶקֶת כְּאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה וְאוּלַי שִׁשִּׁים מִיל מִן הָאִי שֶׁלִּי.

לֹא יָדַעְתִּי מַה הִיא יַבָּשָׁה זוֹ, אַךְ סָבוּר הָיִיתִי כִּי אַחַת מֵאַרְצוֹת אֲמֵרִיקָה הִיא, וּכְפִי שֶׁהִסַּקְתִּי מֵהִסְתְכלוּתִי, הֲרֵיהִי קְרוֹבָה לְמוֹשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל סְפָרַד. יִתָּכֵן כִּי כֻּלָּה מְיֻשֶּׁבֶת פְּרָאִים, וְאִלּוּ נִקְלַעְתִּי לְשָׁם, הָיָה מַצָּבִי גָרוּעַ לְאֵין עֲרֹךְ. קִבַּלְתִּי לְלֹא עִרְעוּר אֶת סִדְרֵי הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁכֵּן הִתְחַלְתִּי לְהָבִין וּלְהַאֲמִין, כִּי כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְטוֹבָה. וְאָכֵן, בְּכָךְ הִנַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי, וְחָדַלְתִּי לְעַנּוֹת אֶת נַפְשִׁי בְּמִשְׁאֲלוֹת־שָׁוְא לְהַגִּיעַ לְשָׁם.

אַגַּב, לְאַחַר שֶׁהִרְהַרְתִּי בַּדָּבָר, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאִם יַבָּשָׁה זוֹ שֶׁל סְפָרַד הִיא, וַדַּאי אֶרְאֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֳנִיָּה סְפָרַדִּית עוֹבֶרֶת כָּאן, בְּבוֹאָהּ אוֹ בְּשׁוּבָהּ. וְאִם לֹא אֶרְאֶה אֳנִיָּה, הֲרֵי זֶה חוֹף הַפְּרָאִים שֶׁבֵּין אַרְצוֹת סְפָרַד וּבְרָזִיל, וְאֵלֶּה הָרָעִים שֶׁבַּפְּרָאִים. אוֹכְלֵי־אָדָם הֵם, הָרוֹצְחִים כָּל אָדָם הַנּוֹפֵל בִּידֵיהֶם וְאוֹכְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ.

בְּהַרְהֲרִי כָּךְ הָלַכְתִּי לְאַט־לְאַט הָלְאָה. רָאִיתִי, כִּי חֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי יָפֶה לְאֵין עֲרֹךְ מִן הַחֵלֶק שֶׁלִּי, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֲפָרִים יְרֻקִּים הָעֲטוּרִים פְּרָחִים, וְחֹרְשׁוֹת נָאוֹת. רָאִיתִי כָּאן תֻּכִּיִּים רַבִּים וְרַב הָיָה רְצוֹנִי לִתְפֹּס אֶחָד מֵהֶם, לְבַיְּתוֹ וּלְלַמְּדוֹ לְדַבֵּר אֵלַי. לְאַחַר טִרְחָה מְרֻבָּה תָּפַסְתִּי גּוֹזָל. הָלַמְתִּי בּוֹ בְּמַקֵּל, וּלְאַחַר שֶׁחָזַר לְאֵיתָנוֹ, הֲבֵאתִיו הַבֶּיְתָה. אֶלָּא שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים עַד שֶׁלָּמַד לְדַבֵּר. אַף עַל פִּי כֵן לִמַּדְתִּיו לִקְרֹא בִּשְׁמִי. מִקְרֶה קַל־עֵרֶךְ שֶׁקָרָה אַחַר כָּךְ יְשַׁעֲשַׁע אֶת הַקּוֹרֵא, בְּבוֹא הַשָּעָה.

טִיּוּל זֶה גָרַם לִי הֲנָאָה רַבָּה. בַּגֵּאָיוֹת גִּלִּיתִי אַרְנָבוֹת – כְּפִי שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי – וְשׁוּעָלִים הַשּׁוֹנִים לְגַמְרֵי מִן הַגְּזָעִים שֶׁרָאִיתִי עַד כֹּה. מִבְּשָׂרָם לֹא טָעַמְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁצַּדְתִּי כַּמָּה מֵהֶם. אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לְהִסְתַּכֵּן בַּאֲכִילָתוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא חָסַרְתִּי מָזוֹן, וַאֲפִלּוּ מָזוֹן מְשֻׁבָּח, וּבְעִקָּר בְּשַׂר עִזִּים, יוֹנִים וְצַבִּים. אִם לְהוֹסִיף עַל כָּךְ אֶת הַצִּמּוּקִים, לֹא הָיָה שׁוּק לִידֶנְהוֹל עָשׂוּי לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן נָאֶה יוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּצָּבִי עָגוּם לְמַדַּי, הָיָה לִבִּי מָלֵא הוֹדָיָה לֵאלֹהִים שֶׁלֹּא הִכְרִית מָזוֹן מִפִּי: מְזוֹנִי נִתַּן בְּשֶפַע וְכָלַל גַּם מַטְעַמִּים.

בְּטִיּוּלִי זֶה לֹא הִרְחַקְתִּי בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם אֶלָּא כְּמַהֲלַךְ שְׁנֵי מִילִים. אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי הַקָּפוֹת כֹּה רַבּוֹת מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְגַלּוֹת מַשֶּׁהוּ, עַד שֶׁהָיִיתִי חוֹזֵר עָיֵף וְיָגֵעַ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ אָמַרְתִּי לָלוּן. עָרַכְתִּי לִי מְקוֹם־מְנוּחָה בֵּין עַנְפֵי עֵץ, אוֹ שֶׁהִקַּפְתִּי עַצְמִי כְּלוֹנְסָאוֹת נְעוּצִים בַּאֲדָמָה, אוֹ שֶׁהִנַּחְתִּי מוֹטוֹת בֵּין שְׁנֵי עֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּכַל כָּל חַיַּת־בָּר לִקְרַב אֵלַי בְּלִי לְהַעִירֵנִי תְּחִלָּה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל שְׂפַת־הַיָּם נוֹכַחְתִּי לְתִמְהוֹנִי, כִּי קָבַעְתִּי אֶת מִשְׁכָּנִי בְּעֶבְרוֹ הַגָּרוּעַ שֶׁל הָאִי. כָּאן שָׁרְצוּ בָּחוֹף צַבִּים לְאֵין מִסְפָּר, וְאִלּוּ בַּחוֹף שֶׁלִּי מָצָאתִי שְׁלשָׁה צַבִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וָחֵצִי. כֵּן הָיוּ כָּאן מִינִים שֶׁל עוֹפוֹת, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרוֹב; כַּמָּה מִינִים מֵאֵלֶּה כְּבָר רָאִיתִי, וְכַמָּה מֵהֶם לֹא רָאִיתִי וּשְׁמָם לֹא יָדַעְתִּי, מִלְּבַד הַפִּינְגְּוִינִים. בְּשָׂרָם שֶׁל רַבִּים מֵהֶם מְשֻׁבָּח הָיָה.

קבוצה ו' PDF עמ' 106.png

הָיָה בְּיָדִי לְצוּדָם כַּאֲוַת־נַפְשִׁי, אֶלָּא שֶׁנָּהַגְתִּי חִסָּכוֹן רַב בַּאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וּבָרֶסֶס. עַל כֵּן נָתַתִּי דַעְתִּי לְצֵיד עִזִּים, לְפִי שֶׁבְּשָׂרָן מְשֻׁבָּח. אַף עַל פִּי שֶׁהָעִזִּים מְרֻבּוֹת כָּאן מֵאֲשֶׁר בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי, קָשֶׁה הָיָה לְאֵין עֲרֹךְ לִקְרַב אֲלֵיהֶן, מֵאַחַר שֶׁהַמָּקוֹם מִישׁוֹר וְהֵן מַקְדִּימוֹת לִרְאוֹתֵנִי מִשֶּׁרָאוּנִי בְּהַלְּכִי עַל הַגְּבָעוֹת.

עָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁאֵזוֹר זֶה שֶׁל הָאָרֶץ הָיָה נֶחְמָד לְאֵין עֲרֹךְ מִמְּקוֹם מְגוּרַי, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָלָה בִּי כָּל רָצוֹן לַעֲקֹר. לְאַחַר שֶׁהִתְקַנְתִּי אֶת מִשְׁכָּנִי, הִסְכַּנְתִּי אֵלָיו, וְעַתָּה הָיָה דוֹמֶה עָלַי כִּי יָצָאתִי לְמַסָּע וַאֲנִי בַּנֵּכָר. וְאָכֵן עָבַרְתִּי לְאֹרֶךְ הַחוֹף מִזְרָחָה כִּשְׁנֵים־עָשָׂר מִילִים, כָּךְ סָבוּר אֲנִי. עַתָּה תָקַעְתִּי בַּחוֹף עַמּוּד גָּדוֹל לְסִימָן וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לָשׁוּב הַבַּיְתָה. כֵּן אָמַרְתִּי לַעֲרֹךְ אֶת טִיּוּלִי הַבָּא בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָי, מִזְרָחָה מִמִּשְׁכָּנִי, וּלְהַגִּיעַ אֶל הָעַמּוּד מִצַּד אַחֵר. וְעוֹד יְדֻבָּר בָּזֶה.

יָצָאתִי הַבָּיְתָה בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה, מִתּוֹךְ הַהַנָּחָה כִּי אוּכַל לִסְקֹר עַל נְקַלָּה בְּמַרְאֵה־עַיִן אֶת הָאִי כֻּלּוֹ וְלֹא אֶתְעֶה בְּדַרְכִּי. אֶלָּא שֶׁטָּעִיתִי בְּהַנָּחָתִי. לְאַחַר שֶׁעָבַרְתִּי שְׁנִים אוֹ שְׁלשָׁה מִילִים נִכְנַסְתִּי לְעֵמֶק גָּדוֹל מֻקָּף גְּבָעוֹת מְיֻעָרוֹת, וְלֹא נִתַּן לִי לִמְצֹא דַּרְכִּי אֶלָּא לְפִי הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ רָאוּי הָיָה לָדַעַת בְּדִיּוּק אֶת מַצָּבָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל הַיּוֹם.

לְמַרְבֵּה אֲסוֹנִי עָמְדוּ עַרְפִּלִּים שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, כַּל עֵת שְׁהוּתִי בָּעֵמֶק. וּלְפִי שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, תָּעִיתִי מִתּוֹךְ יְגִיעָה, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְבַסּוֹף לִמְצֹא אֶת דַּרְכִּי אֶל הַיָּם, אֶל הָעַמּוּד שֶׁלִּי, וְלָשׁוּב בְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאתִי בָּהּ. לְאִטִּי חָזַרְתִּי, מְהַלֵּךְ וּמִתְנַפֵּשׁ, שֶׁכֵּן הַשָּׁרָב גָּדוֹל וְהַרוֹבֶה, הַתַּחְמשֶׁת וְהַגַּרְזֶן כְּבֵדִים עָלַי.

בִּהְיוֹתִי בַּדֶּרֶךְ הִסְתַּעֵר כַּלְבִּי לְפֶתַע עַל גְּדִי רַךְ. רַצְתִּי, תְּפַסְתִּיו וְהִצַּלְתִּיו מִשִּׁנֵּי הַכֶּלֶב. רַב הָיָה רְצוֹנִי לַהֲבִיאוֹ הַבַּיְתָה. תְּכוּפוֹת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי רָאוּי לִתְפָּס חַיִּים גְּדִי אוֹ שְׁנַיִם, וּלְגַדֵּל עֵדֶר עִזִּים, כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ לִי בָּשָׂר כְּשֶׁיֶּאֱזַל מְלַאי אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁלִּי.

הִתְקַנְתִּי קוֹלָר לַיְצוּר הַפָּעוּט, וּבְחֶבֶל שָׁזוּר מִנְּעֹרֶת־פִּשְׁתָּן, שֶׁתָּמִיד הָיָה עִמִּי, הוֹלַכְתִּיו בְּקשִׁי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַסֻּכָּה. כָּאן הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ הַגִּדְרָה וַאֲנִי יָצָאתִי הַבַּיְתָה, שֶׁכֵּן נֶעְדַּרְתִּי כְּחֹדֶשׁ יָמִים וּכְבָר קָצְרָה רוּחִי לָשׁוּב. נִבְצָר מִמֶּנִּי לְבַטֵּא אֶת הֲנָאָתִי בְּשׁוּבִי אֶל מִשְׁכָּנִי הַיָּשָׁן וּבְהִשְׂתָּרְעִי בָּעַרְסָל שֶׁלִּי. מַסַּע־נְדוּדִים מֻעָט זֶה, לְלֹא מִשְׁכַּן־קֶבַע, לֹא נָעַם לִי כְּלָל, וּ“בֵיתִי” שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁכִּנִּיתִיו, נִרְאָה בְּעֵינַי כִּמְקוֹם־מְגוּרִים מָשְׁלָם. עַתָּה חַשְׁתִּי נוֹחוּת כֹּה רַבָּה בּוֹ, עַד שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי לֹא אוֹסִיף לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, כָּל עוֹד נִגְזָר עָלַי לְהִשָּׁאֵר בָּאִי.

קבוצה ו' PDF עמ' 108.png

שָׁהִיתִי כָּאן שָׁבוּעַ יָמִים, כְּדֵי לָנוּחַ וְלֶאֱכֹל כָּל צָרְכִּי לְאַחַר הַטִּיּוּל הָאָרֹךְ. אֶת מַרְבִּית זְמַנִּי הוֹצֵאתִי בְּהַתְקָנַת כְּלוּב בִּשְׁבִיל הַתֻּכִּי פּוֹל, שֶׁכְּבָר הָיָה לְבֵן־בַּיִת מַמָּשׁ וּקְשָׁרָיו עִמִּי אַמִּיצִים. עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי בַּגְּדִי הַמִּסְכֵּן, שֶׁכְּלָאתִיו בַּגִּדְרָה הַקְּטַנָּה, וְהֶחֱלַטְתִּי לָצֵאת לַהֲבִיאוֹ אוֹ לְהַאֲכִילוֹ מְעַט. וְאָכֵן מְצָאתִיו בִּמְקוֹמוֹ, כִּי לִבְרֹחַ לֹא נִתַּן לוֹ, אַךְ כִּמְעַט שֶׁמֵּת בָּרָעָב. קִצַּצְתִּי עַנְפֵי עֵצִים וְשִׂיחִים שֶׁנִּמְצְאוּ לִי בַּסְּבִיבָה, וְהִטַּלְתִּים אֶל הַגִּדְרָה. לְאַחַר שֶׁאָכַל קְשַׁרְתִּיו בְּחֶבֶל כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן, לְהוֹלִיכוֹ הַבַּיְתָה. אֶלָּא שֶׁמַּחֲמַת רָעָב הָיָה הַגְּדִי כֹּה שָׁלֵו וְנִכְנָע, שֶׁלֹּא נֶאֱלַצְתִּי כְּלָל לְקָשְׁרוֹ, וְהוּא הָלַךְ אַחֲרַי כְּכֶלֶב. מִשֶּׁהוֹסַפְתִּי לְהַאֲבִיסוֹ בְּעֶצֶם יָדִי, נַעֲשָׂה יְצוּר נֶחְמָד, עָנֹג וְעַלִּיז, הָיָה לְאֶחָד מִבְּנֵי־בֵּיתִי וְלֹא עֲזָבַנִי אַף לְאַחַר מִכֵּן.

נִכְנְסוּ יְמוֹת־הַגְּשָׁמִים שֶׁל הַסְּתָו, וַאֲנִי צִיַּנְתִּי אֶת הַ־30 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר בַּחֲגִיגִיּוּת, כְּפִי שֶׁצִּיַּנְתִּי אוֹתוֹ אֶשְׁתָּקַד, שֶׁכֵּן הוּא יוֹם הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִי לַעֲלִיָתִי עַל הָאִי. אַף עַל פִּי שֶׁסִּכּוּיֵי יְשׁוּעָתִי לֹא גָדְלוּ מֵאָז יוֹמִי הָרִאשׁוֹן בּוֹ, עָשִׂיתִי כָּל הַיּוֹם בְּהִרְהוּרֵי הוֹדָיָה מִתּוֹךְ עֲנָוָה עַל הַחֲסָדִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁנִּגְמְלוּ עִמִּי בִּבְדִידוּתִי, שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶם הָיוּ חַיַּי עֲלוּבִים לְאֵין עֲרֹךְ. נָשָׂאתִי תוֹדָה מִקֶּרֶב־לֵב לֵאלֹהִים עַל שֶׁהוֹאִיל לִפְקֹחַ עֵינַי וּלְהַרְאוֹתֵנִי, כִּי עָשׂוּי אֲנִי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר יוֹתֵר בִּבְדִידוּתִי מֵאֲשֶׁר בְחֶבְרָה תּוֹךְ חֵרוּת וּמַנְעַמֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה; כִּי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְפַצּוֹתֵנִי כָּלִיל עַל חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל חַיֵּי הַבְּדִידוּת עַל הֶעְדֵּרָהּ שֶׁל חֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם, עַל יְדֵי שְׁכִינָתוֹ וּנְטִיעַת חַסְדּוֹ בְּנַפְשִׁי, כְּשֶׁהוּא מְנַחֲמֵנִי, תּוֹמֵךְ בִּי וּמְעוֹדְדֵנִי לִסְמֹךְ עָלָיו וּלְקַוּוֹת כִּי יָגֵן עָלַי אַף בֶּעָתִיד. עַתָּה נִפְתָּח לִבִּי לְהַבִין מַה מְאֻשָּׁרִים חַיַּי כַּיּוֹם עַל כָּל תְּלָאוֹתֵיהֶם מִן הַחַיִּים הַמְרֻשָּׁעִים, הָאֲרוּרִים, הַמְּאוּסִים שֶׁחָיִיתִי בְּכָל יְמֵי עֲבָרִי. כַּיּוֹם חָלָה תְמוּרָה בְּצַעֲרִי וּבְשִׂמְחָתִי. שְׁאִיפוֹתַי נִשְׁתַּנוּ, רִגְשׁוֹתַי הִפְסִידוּ אֶת לַהֲטָם, וּשְׂמָחוֹתַי שׁוֹנוֹת. קֹדֶם לָכֵן, בְּהִתְהַלְכִי בָּאִי לָצוּד צַיִד אוֹ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ, הָיְתָה מְצוּקַת־נַפְשִׁי לְרֶגֶל מַצָּבִי יוֹרֶדֶת עָלַי לְפֶתַע, וְלִבִּי מִתְפַּלֵּץ בְּקִרְבִּי לְמַרְאֵה הַיְּעָרוֹת, הֶהָרִים וְהַשְּׁמָמָה שֶׁאֲנִי נָתוּן בֵּינֵיהֶם; שֶׁכֵּן אָסִיר אֲנִי, כָּלוּא בִּישִׁימוֹן לֹא־נוֹשָׁב מֵאַחֲרֵי סוֹרְגֵי־הַנֶּצַח שֶׁל הָאוֹקְיָנוּס, וְאֵין לִי יְשׁוּעָה. תּוֹךְ שַׁלְוַת־רוּחִי הַשְּׁלֵמָה בְּיוֹתֵר הָיוּ רְגָשׁוֹת אֵלֶּה בּוֹקְעִים מִקִּרְבִּי כְּסַעַר, וּמְבִיאִים אוֹתִי לִפְרֹךְ אֶת כַּפּוֹת־יָדַי וְלִבְכּוֹת כְּיֶלֶד. לְעִתִּים הָיָה הַדָּבָר תּוֹקְפֵנִי תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָתִי; אוֹ אָז יוֹשֵׁב הָיִיתִי, נֶאֱנָח וְשׁוֹלֵחַ מַבָּטִי בַּאֲדָמָה שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם. מַצָּב זֶה גָרוּעַ הָיָה מִקּוֹדְמוֹ: אִלּוּ נִתַּן לִי לִפְרֹץ בְּדִמְעָה, אוֹ לְהָקֵל עַל רוּחִי בְּמִלִּים, הָיָה הַצַּעַר מְכַלֶּה אֶת עַצְמוֹ וְשׁוֹכֵךְ.

כַּיּוֹם לִמַּדְתִּי אֶת נַפְשִׁי דֵעוֹת חֲדָשׁוֹת. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ קָרָאתִי דִבְרֵי אֱלֹהִים, וְחִפַּשְׂתִּי סִמּוּכִין בֵּין נֶחָמוֹתָיו וּמַצָּבִי. בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁנִּתְקַפְתִּי עַצְבוּת גְּדוֹלָה, פָּתַחְתִּי אֶת כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְקָרָאתִי: ‘לְעוֹלָם אֶשְׁמֹר לוֹ חַסְדִי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ’. מִיָּד הָיָה דוֹמֶה עָלַי, כִּי בְּאָזְנַי נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים. וְכִי בְּאָזְנֵי מִי עֲשׂוּיִים הָיוּ לְהֵאָמֵר כָּךְ, דַּוְקָא בְּרֶגַע כְּשֶׁקּוֹנַנְתִּי עַל מַצָּבִי, כְּאָדָם שֶׁנִּשְׁכַּח מֵאֵל וּמֵאָדָם? “יָפֶה” אָמַרְתִּי, “אִם לֹא זְנָחַנִי אֱלֹהִים, מָה רָעָה תִּצְמַח מִזֶּה, וּמַה מִמֶּנִּי יַהֲלֹךְ אִם יִזְנְחֵנִי הָעוֹלָם; וְאִלּוּ נַהֲפֹךְ הוּא וְכָל הָעוֹלָם עִמִּי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַפְסִיד אֶת חַסְדֵּי הָאֱלֹהִים וּבִרְכָתוֹ, כְּלוּם אֵין הֶפְסֵדִי גָדוֹל לְאֵין עֲרֹךְ?” בְּרֶגַע זֶה הֵחֵלָּה דַּעְתִּי נוֹתֶנֶת כִּי עָשׂוּי אֲנִי לָדַעַת יוֹתֵר אשֶׁר בִּהְיוֹתִי בּוֹדֵד וְעָלוּב כָּאן מֵאֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם. וּבְהַרְהֲרִי כָּךְ אָמַרְתִּי הוֹדָיָה לֵאלֹהִים עַל שֶׁהֱבִיאַנִי לְמָקוֹם זֶה.

אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה מְזַעְזֵעַ אֶת דַּעְתִּי בְּהַרְהֲרִי כֵּן וְאֵינִי מֵעֵז לְבַטֵּא אֶת הַמִּלִּים. “עַל שׁוּם מָה תִּנְהַג צְבִיעוּת” אָמַרְתִּי בְּקוֹל “וְתַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ מוֹדֶה אַתָּה עַל מַצָּב, שֶׁעַל אַף מַאֲמָצֶיךָ לְקַבְּלוֹ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הִנְּךָ נָכוֹן לְהִתְפַּלֵּל לִישׁוּעָה מִמֶּנּוּ?” עַל כֵּן עָצַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. אָכֵן, אֵינִי יָכוֹל לִטְעֹן, כִּי הוֹדֵיתִי לָאֵל עַל הֱיוֹתִי כָּאן, אַךְ הוֹדֵיתִי לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם עַל פְּקִיחַת עֵינַי – תִּהְיֶינָה הַנְּסִיבּוֹת הַמְצַעֲרוֹת אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה – לִרְאוֹת אֶת חַיַּי לְשֶׁעָבָר, לְקוֹנֵן עַל רִשְׁעוּתָם וּלְהִנָּחֵם. מֵעוֹלָם לֹא פָּתַחְתִּי אֶת סֵפֶר כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ, אַךְ מִמַּעֲמַקֵי נַפְשִׁי בֵּרַכְתִּי אֵל שֶׁהִנְחָה אֶת יְדִידִי בְּאַנְגְּלִיָּה לָשִׂים אֶת הַסֵּפֶר בֵּין כֵּלַי בְּלִי הוֹרָאָתִי, וְעַל שֶׁסִּיַּע בְּיָדִי, לְאַחַר מִכֵּן, לַהֲצִילוֹ מִשִּׁבְרֵי הָאֳנִיָּה.

בַּהֲלֲךְ־רוּחַ זֶה פָּתַחְתִּי אֶת שְׁנָתִי הַשְּׁלִישִׁית בָּאִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִגַּעְתִּי אֶת הַקּוֹרֵא בְּדִין וְחֶשְׁבּוֹן מְפֹרָט שֶׁל עֲבוֹדוֹתַי כְּפִי שֶׁנָהַגְתִּי לְגַבֵּי הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, עָלַי לְצַיֵּן בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי לְעִתִּים נְדִירוֹת הָיוּ יָדַי בְּטֵלוֹת מֵעֲבוֹדָה. חִלַּקְתִּי אֶת זְמַנִּי בִּמְדֻקְדָּק לְפִי הָעִסּוּקִים הַשּׁוֹנִים בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם; בָּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה, חוֹבוֹתַי לַבּוֹרֵא וּקְרִיאָה בְּכִתְבֵי־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁקָּבַעְתִּי לָהֶן עִתִּים, שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם; שֵׁנִית, יְצִיאָה לְצַיִד, לְהָבִיא מָזוֹן, שֶׁגָּזְלָה כָּרָגִיל שָׁלשׁ שָׁעוֹת מִדֵּי בֹּקֶר, לְהוֹצִיא אֶת יְמוֹת־הַגְּשָׁמִים; שְׁלִישִׁית, הַהַתְקָנָה הַיִּבּוּשׁ, הָאִחְסוּן וְהַבִּשּׁוּל שֶׁל שְׁלַל־הַצַּיִד, שֶׁנּוֹרָה אוֹ נִתְפַּס; אֵלֶּה נָטְלוּ אֶת רֻבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם. רָאוּי לִזְכֹּר, כִּי בְּצָהֳרֵי־הַיּוֹם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בְּרוּם הַשָּׁמַיִם, הַשָּׁרָב עַז עַד שֶׁאֵין לָצֵאת הַחוּצָה וְעַל כֵּן לֹא נוֹתְרוּ לִי לַעֲבוֹדָה אֶלָּא כְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב. לִפְעָמִים הֶחֱלַפְתִּי אֶת שְׁעוֹת הַצַּיִד וְהָעֲבוֹדָה; עָבַדְתִּי בַּבֹּקֶר וְיָצָאתִי לָצוּד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

מִלְבַד מִעוּטָן שֶׁל הַשָּׁעוֹת שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּת הָעֲבוֹדָה, עָלַי לְצַיֵּן גַּם אֶת הַקֹּשִי הַמְיֻחָד שֶׁבָּה: בִּגְלַלַ חֶסְרוֹן כֵּלִים, הֶעְדֵּר עֶזְרָה וְאִי־יְדִיעַת הַמְּלָאכָה, גָּזְלָה מִמֶּנִּי כָּל עֲבוֹדָה זְמַן מְרֻבֶּה. לְמָשָׁל, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם יוֹם עָבַדְתִּי בְּהַקְצָעַת לוּחַ לְאִצְטַבָּה אֲרֻכָּה שֶׁנִּדְרְשָׁה לִי בַּמְּעָרָה. וְאִלּוּ זוּג חָרָשֵׁי־לוּחוֹת שֶׁכְּלֵיהֶם בִּידֵיהֶם מְנַסְּרִים מֵאוֹתוֹ הַגֶּזַע שִׁשָּׁה לוּחוֹת בְּמַחֲצִית הַיּוֹם.

וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה: הָיָה עָלַי לִכְרוֹת עֵץ גָּדוֹל לְפִי שֶׁנִּדְרַשׁ לִי לוּחַ רָחָב. שְׁלשָׁה יָמִים עָסַקְתִּי בִּכְרִיתָתוֹ, וְיוֹמַיִם – בְּקִצּוּץ עֲנָפָיו, כְּדֵי לַחֲשף אֶת גִּזְעוֹ. בִּנְדִיחוֹת־גַּרְזֶן לְאֵין קֵץ הִקְצַעְתִּי אֶת הַגֶּזַע מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו עַד שֶׁיִּפְחַת עָבְיוֹ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַהֲמִישׁוֹ מִמְּקוֹמוֹ. אָז הֲפַכְתִּיו וְהֶחֱלַקְתִּי אֶת הַצַּד הָאֶחָד כָּלִיל. עַתָּה הֲפַכְתִּיו שׁוּב, כְּשֶׁפָּנָיו הַחֲלָקוֹת כְּלַפֵּי מַטָּה, וְהִקְצַעְתִּי אֶת צִדּוֹ הַשֵּׁנִי, וְכָךְ עָשִׂיתִי לִי לוּחַ שֶׁעָבְיוֹ כִּשְלוֹשָׁה אִינְץ'. קַל לְשַׁעֵר אֶת עֲבוֹדַת־הַיָּדַיִם בְּמַעֲשֶׂה זֶה. אֶלָּא שֶׁעֲמָלִי וְאֹרֶךְ־רוּחִי עָמְדוּ לִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה וְכֵן מְלָאכוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת. סִפַּרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים, כְּדֵי לְהַסְבִּיר לָמָּה הִפְסַדְתִּי זְמַן כֹּה רַב בַּעֲבוֹדָה שֶׁפִּרְיָה מֻעָט, אֱמֹר: שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ כְּמֻעָט שָׁעָה שֶׁמְּצוּיִים עוֹזְרִים וְכֵלִים.

אַף עַל פִּי כֵן עָשִׂיתִי רַבּוֹת בְּעָמָל וּבְאֹרֶךְ־רוּחַ, וְנִתְּנָה אֱמֶת לְהֵאָמֵר – כֹּל דָּבָר שֶׁתָּבְעוּ הַנְּסִיבּוֹת מִמֶּנִּי, כְּפִי שֶׁיִּסְתַּבֵּר לְהַלָּן. נִכְנְסוּ נוֹבֶמְבֶּר וְדֵצֶמְבֶּר וַאֲנִי מְצַפֶּה לִיבוּל הַשְּעוֹרָה וְהָאֹרֶז. הַחֶלְקָה שֶׁעָדַרְתִּי וְזִבַּלְתִּי לְמִזְרָע, קְטַנָּה הָיְתָה. כְּפִי שֶׁסִפַּרְתִּי, לֹא הָיוּ בְּיָדִי זְרָעִים אֶלָּא כְּמַחֲצִית הַפֶּק, מִכָּל מִין, לְפִי שֶׁהִפְסַדְתִּי יְבוּל שָׁלֵם כְּשֶׁזָּרַעְתִּי בִּימוֹת־הַחַמָּה. וְאִלּוּ עַתָּה עָלְתָה הַקָּמָה יָפֶה, אַךְ לְפֶתַע גִּלִּיתִי כִּי נִשְׁקֶפֶת לִי סַכָּנָה לְהַפְסִיד אֶת כֻּלָּהּ בְּהַתְקָפַת כַּמָּה אוֹיְבִים, שֶׁכִּמְעַט שֶׁלֹּא נִתַּן לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם: רֵאשִׁית, הָעִזִּים וְכֵן חַיּוֹת־פֶּרֶא שֶׁכִּנִּיתִי אוֹתָן אַרְנָבוֹת; מְתִיקוּת הַנְּבָטִים עָרְבָה לְחִכָּן, עַל כֵּן רָבְצוּ בַּחֶלְקָה יוֹם וָלַיְלָה, אָכְלוּ כָּל נֶבֶט וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ לְהַצְמִיחַ גִּבְעוֹל.

לֹא רָאִיתִי תְרוּפָה לְכָךְ אֶלָּא בְּגִדּוּר הַשָּׂדֶה, וְאָכֵן גִּדַּרְתִּיו בְּעָמָל רַב, בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְמַהֵר. מִכֵּיוָן שֶׁחֶלְקָתִי קְטֶנָּה סִיַּמְתִּי אֶת גִּדּוּרָהּ בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת. בַּיּוֹם הָרַגְתִּי כַּמָּה חַיּוֹת וּבַלַּיְלָה קָשַׁרְתִּי אֶת כַּלְבִּי אֶל עַמּוּד לְיַד הַשַּׁעַר, וְהוּא שָׁמַר וְנָבַח עַד הַבֹּקֶר. כַּעֲבֹר זְמַן מָה עָזְבוּ הָאוֹיְבִים אֶת הַמָּקוֹם, וְהַקָּמָה גָדְלָה יָפֶה וְהֵחֵלָּה מַבְשִׁילָה.

אַךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁשְּׁדָדוּנִי הַחַיּוֹת קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶנָּבְטָה הַתְּבוּאָה, כֵּן בָּאוּ לְשָׁדְדֵנִי עַתָּה הַצִּפֳּרִים, כְּשֶׁנִּשְׁתַּבְּלָה. פַּעַם אַחַת, בְּבוֹאִי לִרְאוֹת אֶת חֶלְקָתִי, מְצָאתִיהָ מֻקֶּפֶת לַהֲקוֹת שֶל בַּעֲלֵי־כָנָף מִמִּינִים לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁעָמְדוּ וּכְאִלּוּ חִכּוּ שֶׁאֶסְתַּלֵּק. מִיָּד יָרִיתִי בָּהֶם (תָּמִיד הָיָה הָרוֹבֶה אִתִּי). אַךְ יָרִיתִי וְהִנֵּה נִתְעוֹפְפָה מִתּוֹךְ הַקָּמָה לַהֲקַת עוֹפוֹת, שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָעַיִן קֹדֶם לָכֵן.

דְּאָגָה רַבָּה בָּאָה בְּלִבִּי, שֶׁכֵּן חָזִיתִי מֵרֹאשׁ, כִּי בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים יְכַלּוּ הָעוֹפוֹת אֶת תִּקְוָתִי, וַאֲנִי אֶרְעַב וּלְעוֹלָם לֹא אַצְלִיחַ לְגַדֵּל תְּבוּאָה. לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת. מִכֹּל מָקוֹם, הֶחֱלַטְתִּי לֹא לְהַפְסִיד אֶת תְּבוּאָתִי, גַּם אִם אֵאָלֵץ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ יוֹם וָלַיְלָה. רֵאשִׁית כָּל נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הַקָּמָה, כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת הַנֵּזֶק שֶׁנִּגְרָם, וּמָצָאתִי שֶׁחִבְּלוּ הַרְבֵּה, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַגַּרְעִין יָרֹק מִדַּי לְטַעְמָם, אֵין הַהֶפְסֵד מְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר, וְהַנּוֹתָר עָשׂוּי לְהָנִיב יְבוּל יָפֶה אִם אַךְ יִנָּצֵל.

טָעַנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, אַךְ בִּפְנוֹתִי לָלֶכֶת רָאִיתִי אֶת הַגַּנָּבִים יוֹשְׁבִים עַל כָּל הָעֵצִים סְבִיבִי, כְּאִלּוּ חִכּוּ שֶׁאֶסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם. וְאָכֵן, כָּךְ הָיָה. אַךְ פָּנִיתִי לָלֶכֶת, וְנֶעֱלַמְתִּי מֵעֵינֵיהֶם, צָנְחוּ אֶחָד־אֶחָד אֶל הַתְּבוּאָה. כֹּה רָגַזְתִּי, שֶׁלֹּא עָמְדָה לִי רוּחִי לְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּתְאַסֵּף מַחֲנֶה גָּדוֹל; הֲלֹא יָדַעְתִּי, כִּי כָּל גַּרְעִין שֶׁהֵם מַשְׁמִידִים עַתָּה, פֵּרוּשׁוֹ אֵיפָה לֶעָתִיד לָבוֹא; קָרַבְתִּי לַגָּדֵר, יָרִיתִי וְהָרַגְתִּי שְׁלשָׁה עוֹפוֹת. אַךְ זֹאת בִּקַּשְׁתִּי. אֲסַפְתִּים וְנָהַגְתִּי בָּהֶם כְּמִנְהַג אַנְגְּלִיָּה לְגַבֵּי גַּנָּבִים מוּעָדִים: תּוֹלִים אוֹתָם בַּאֲזִיקֵיהֶם, לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדָעוּ. קָשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֶת גֹּדֶל הַהַשְׁפָּעָה שֶׁנּוֹעֲדָה לִתְלִיָּתָם שֶׁל הָעוֹפוֹת. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ הָעוֹפוֹת לָבוֹא אֶל הַקָּמָה, אֶלָּא שֶׁהִסְתַּלְּקוּ עַד מְהֵרָה מֵחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי, וְכָל עוֹד נִבְלוֹת־הָעוֹפוֹת תְּלוּיוֹת, לֹא רָאִיתִי צִפּוֹר בְּקִרְבַת מָקוֹם.


קבוצה ו' PDF עמ' 112.png

נָקֵל לְשַׁעֵר מָה רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתִי. בְּשִׁלְהֵי דֵצֶמְבֶּר, יְמֵי הַקָּצִיר הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה, אָסַפְתִּי יְבוּלִי. לִפְנֵי הַקָּצִיר הָיִיתִי בִּמְצוּקָה בִּגְלַל חֹסֶר מַגָּל אוֹ חֶרְמֵשׁ. לֹא נִתַּן לִי אֶלָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לַקָּצִיר בְּאַחַת הַמַּאֲכָלוֹת, שֶׁמָּצָאתִי בֵּין כְּלֵי־הַנֶּשֶׁק בָּאֳנִיָּה. אַךְ מֵאַחַר שֶׁיְּבוּלִי הָרִאשׁוֹן מֻעָט, לֹא יָדַעְתִּי קשִׁי בִּקְצִירוֹ. דִּבּוּר אֶחָד, קָצַרְתִּי לְפִי דַרְכִּי: גָּזַרְתִּי אֶת הַשִּׁבֳּלִים בִּלְבַד, אֲסַפְתִּין בְּסַל גָּדוֹל שֶׁהִתְקַנְתִּי, וּמוֹלַלְתִּי אוֹתָן בְּיָדַי. בִּגְמָר הַדַּיִשׁ מָצָאתִי, כִּי מִמַּחֲצִית הַפֶּק זְרָעִים אָסַפְתִּי קָרוֹב לִשְׁנֵי בּוּשְׁל אֹרֶז וּלְמַעְלָה מִשְּׁנֵי בּוּשְׁל וָחֵצִי שְׂעוֹרָה. כָּל זֶה לְפִי אֻמְדָּן בִּלְבַד, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדִי כְּלֵי מְדִידָה. אַף עַל פִּי כֵן מָצָאתִי בְּכָךְ עִדּוּד רַב, וְקִוִּיתִי כִּי בִּמְרוּצַת הַיָּמִים יַעֲלֶה רָצוֹן מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים לְסַפֵּק לִי לֶחֶם. וְשׁוּב הָיִיתִי נָתוּן בִּמְצוּקָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לִטְחֹן אֶת הַגַּרְעִין לְקֶמַח וּלְנַפּוֹתוֹ; וְאִם יִהְיֶה בְּיָדִי קֶמַח, לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת בָּצֵק; וְאִם אֶעֱשֶׂה בָּצֵק, לֹא אֵדַע לֶאֱפוֹת אֶת הַלֶּחֶם. בִּגְלַל דְּאָגוֹת אֵלֶּה וּרְצוֹנִי לְאַחְסֵן כַּמּוּת נִכְבָּדָה וּלְהַבְטִיחַ לְעַצְמִי אַסְפָּקָה קְבוּעָה, הֶחֱלַטְתִּי לֹא לִטְעֹם מִיבוּל זֶה, לִשְׁמֹר אֶת כֻּלּוֹ לִזְרָעִים לָעוֹנָה הַבָּאָה, וּלְהַקְדִּישׁ בֵּינְתַיִם אֶת שְׁקִידָתִי וַעֲמָלִי לַמְּלָאכָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֲכָנַת תְּבוּאָה וְלֶחֶם לְעַצְמִי.

עַתָּה רַשַּׁאי הָיִיתִי לוֹמַר, כִּי בְּזֵעַת אַפַּי אֹכַל לֶחֶם. אֵין זֹאת כִּי מְעַטִּים נָתְנוּ דַעְתָּם לָרִבּוּי הַמַּתְמִיהַּ שֶׁל פְּעוּלוֹת קְטַנּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת לְגִדּוּלוֹ, עֲשִׂיָּתוֹ וְהַשְׁלָמָתוֹ שֶׁל הַמִּצְרָךְ הָאֶחָד: לֶחֶם. אֲנִי, שֶׁחָזַרְתִּי לִימֵי־בְּרֵאשִׁית, נוֹאַשְׁתִּי יוֹם־יוֹם מִקֹּצֶר יָדִי, וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה חַשְׁתִּי בּוֹ יוֹתֵר, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁאָסַפְתִּי אֶת חֹפֶן־הַתְּבוּאָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִגִּיעַ לְיָדַי בְּמַפְתִּיעַ. רֵאשִׁית לֹא הָיְתָה בְּיָדִי מַחֲרֵשָׁה לִפְלִיחַת הָאֲדָמָה אוֹ אֵת לַעֲדֹר בּוֹ. אָמְנָם מִלֵּאתִי אֶת חֶסְרוֹנִי בְּאֵת שֶׁל עֵץ, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי קֹדֶם לָכֵן. אַךְ כַּכְּלִי כֵּן פְּעֻלָּתוֹ; הַרְבֵּה עָמַלְתִּי בַּעֲשִׂיָּתוֹ, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל חֹסֶר בַּרְזֶל לְצִפּוּי לַהֲבוֹ הִקְדִּים לְהִשָּׁחֵק, הִכְבִּיד עַל הָעֲבוֹדָה בּוֹ וּפָגַם בְּטִיבָהּ.

אַף עַל פִּי כֵן עָמַדְתִּי בָּזֶה, עִבַּדְתִּי אֶת הַחֶלְקָה בְּאֹרֶךְ־רוּחַ וּבְשִׂמְחָה, וְהִשְׁלַמְתִּי עִם טִיבוֹ הַיָּרוּד שֶׁל הָעִבּוּד. כְּשֶׁנִּזְרְעוּ הַגַּרְעִינִים לֹא הָיְתָה בְּיָדִי מַשְׂדֵּדָה, וְעַל כֵּן נֶאֱלַצְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֶלְקָה וְלִגְרֹר אַחֲרַי עָנָף כָּבֵד, כְּדֵי לְגָרֵד אֶת הַקַּרְקַע, כְּפִי שֶׁרָאוּי לוֹמַר, בִּמְקוֹם לְגָרְפָהּ אוֹ לְשַׂדְּדָהּ.

וּבְעוֹד הַקָּמָה עוֹלָה עָמַדְתִּי עַל הֶחָסֵר לִי כְּדֵי לִגְדֹּר, לִשְׁמֹר וְלִקְצֹר אֶת הַתְּבוּאָה, כְּדֵי לְיַבְּשָׁהּ וּלַהֲבִיאָהּ הַבַּיְתָה, לָדוּשׁ אוֹתָהּ, לְהַפְרִיד אֶת הַגַּרְעִין מִן הַמּוֹץ וּלְאַחְסְנוֹ. כֵּן חָסַרְתִּי רֵיחַיִם לִטְחִינָה, נָפוֹת לְנִפּוּי, שְׁמָרִים וָמֶלַח לַבָּצֵק וְתַנּוּר לַאֲפִיָּה; וַהֲלֹא עָשִׂיתִי אֶת הַמְּלָאכָה בְּלִי כָּל אֵלֶּה, כְּפִי שֶׁיְּסֻפַּר לְהַלָּן. אַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי בַּתְּבוּאָה נֶחָמָה וְיִתָּרוֹן שֶׁאֵין עֲרֹךְ לוֹ. כָּאָמוּר, הוֹסִיף הַמַּחְסוֹר יְגִיעָה מְפָרֶכֶת לְכָל מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשַׂי, אֶלָא שֶׁלֹּא הָיָה מוֹצָא אַחֵר. כֵּן לֹא הָיִיתִי מֵצֵר עַל אָבְדַן זְמַנִּי, שֶׁכֵּן קָבַעְתִּי עִתִּים לְכָל מַעֲשֶׂה, וְחֵלֶק מְסֻיָּם שֶׁל הַיּוֹם הָיָה קֹדֶשׁ לַעֲבוֹדָה זוֹ. לְאַחַר שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתְּבוּאָה עַד שֶׁתִּצְטַבֵּר כַּמּוּת הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, נוֹתְרוּ לִי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים כְּדֵי לְהִתְמַכֵּר, בַּעֲבוֹדָה וּבְהַמְצָאָה, לַעֲשִׂיַּת כֵּלִים מַתְאִימִים לַעֲשִׂיַּת לֶחֶם מִדָּגָן (כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּיָדִי).

אַךְ תְּחִלָּה הָיָה עָלַי לְהָכִין חֶלְקָה גְדוֹלָה יוֹתֵר, מֵאַחַר שֶׁבְּיָדִי זְרָעִים כְּדֵי זְרִיעַת אַקְר אֲדָמָה. לִפְנֵי כֵן עָבַדְתִּי כְּשָׁבוּעַ, לְכָל הַפָּחוֹת, בַּעֲשִׂיַּת אֵת, שֶׁהָיָה עָלוּב בְּיוֹתֵר וְכָבֵד, וְהָעִדּוּר בּוֹ קָשֶׁה כִּפְלַיִם מִן הָרָגִיל. אַף עַל פִּי כֵן עָדַרְתִּי אֶת הַשָּׂדֶה וְזָרַעְתִּי שְׁתֵּי חֶלְקוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל מִישׁוֹר, הַקְּרוֹבוֹת לְבֵיתִי כְּכָל שֶׁעָלָה בְּיָדִי לִמְצֹא; גָּדַרְתִּי אוֹתָן בִּמְשׂוּכָה טוֹבָה, מִן הָעֵץ שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּוֹ קֹדֶם לָכֵן, הַמֵּיטִיב כֹּה לְהִקָּלֵט. יָדַעְתִּי כִּי יַצְמִיחַ, וּבְעוֹד שָׁנָה תַּהֲפֹךְ הַמְּשׂוּכָה לִהְיוֹת גָּדֵר חַיָּה, שֶׁלֹּא תִּזָּקֵק לְתִקּוּנִים רַבִּים. עֲבוֹדָה זוֹ לֹא הָיְתָה מֻעֶטֶת וְגָזְלָה מִמֶּנִי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, לְפִי שֶׁמַּרְבִּית הַזְּמַן יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְלֹא נִתַּן לִי לָצֵאת הַחוּצָה.

בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כְּשֶׁאֵין לָצֵאת, עָסַקְתִּי בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת. בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה נָהַגְתִּי לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בַּתֻּכִּי שֶׁלִּי וּלְלַמְּדוֹ לְדַבֵּר. עַד מְהֵרָה לִמַּדְתִּיו לָדַעַת אֶת שְׁמוֹ וּלְבַסּוֹף גַם לְבַטְּאוֹ בְּקוֹל רָם: פּוֹל. מִלָּה זוֹ הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּשְׁמְעָה בָּאִי וְלֹא מִפִּי. אַךְ לֹא זוֹ הָיְתָה מְלַאכְתִּי, כִּי אִם סִיּוּעַ לִמְלַאכְתִּי בִּלְבַד. כָּאָמוּר, טָרַחְתִּי בְּכָל הַדְּרָכִים לִיצֹר כְּלֵי חֶרֶס כָּלְשֶׁהֵם, שֶׁהָיִיתִי זָקוּק לָהֶם מְאֹד וְלֹא יָדַעְתִּי לַהֲכִינָם. מֵאַחַר שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת חֹם הַמָּקוֹם, לֹא פִּקְפַּקְתִּי, כִּי אִם אֶמְצָא חֹמֶר מַתְאִים אַצְלִיחַ לִיצֹר קְדֵרָה, אֲשֶׁר לְאַחַר יִבּוּשָׁהּ בַּשֶּׁמֶשׁ תִּהְיֶה מוּצֶקֶת לְמַדַּי כְּדֵי לַעֲמֹד בְּטִלְטוּל וּלְהַחֲזִיק חֳמָרִים יְבֵשִׁים. וּלְפִי שֶׁכֵּלִים כָּאֵלֶּה נִדְרְשׁוּ לִי לְאִחְסוּן דָּגָן, קֶמַח וְכַדּוֹמֶה אָמַרְתִּי לִיצֹר כַּמָּה כַּדִּים גְּדוֹלִים כְּכָל הָאֶפְשָׁר, שֶׁיַּעַמְדוּ בִּמְקוֹמָם וְיָכִילוּ מַה שֶּׁיִּנָּתֵן בָּהֶם.

הַקּוֹרֵא יְרַחֵם עָלַי אוֹ יִלְעַג לִי, אִם אֲסַפֵּר לוֹ, אֵלּוּ שִׁטּוֹת נִלְעָגוֹת נָקַטְתִּי בְּלִישַׁת הַחֹמֶר, אֵלוּ יְצִירִים מְשֻׁנִּים, מְגֻשָּׁמִים, מְכֹעָרִים עָשִׂיתִי, כַּמָּה מֵהֶם הִתְמוֹטְטוּ פְּנִימָה וְכַמָּה – הַחוּצָה, בִּגְלַל רִפְיוֹנוֹ שֶׁל הַחֹמֶר שֶׁלֹּא עָמַד בִּפְנֵי מַשַּׂא עַצְמוֹ; כַּמָּה נִבְקְעוּ מִלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיָה עַז מִן הַמִּדָּה, לְאַחַר שֶׁהִקְדַמְתִּי לְהוֹצִיאָם הַחוּצָה, וְכַמָּה נִתְפּוֹרְרוּ עִם הוֹצָאָתָם לְיִבּוּשׁ אוֹ אַחֲרֵי יִבּוּשָׁם. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, לְאַחַר שֶׁעָמַלְתִּי הַרְבֵּה בִּמְצִיאַת הַחֹמֶר, בִּכְרִיָּתוֹ, בִּשְׁרִיָּתוֹ, לְאַחַר שֶׁהֲבֵאתִיו הַבַּיְתָה וְלַשְׁתִּי בּוֹ, לֹא עָלָה בְּיָדִי לִיצֹר בְּמֶשֶׁךְ חָדְשַׁיִם אֶלָּא שְׁנֵי כְּלֵי חֶרֶס גְּדוֹלִים וּמְכֹעָרִים, שֶׁלֹּא נִתַּן כְּלָל לִקְרֹא לָהֶם בְּשֵׁם כַּדִּים.

אַף עַל פִּי כֵן, לְאַחַר שֶׁצָּרְפָה אוֹתָם הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁיָּבְשׁוּ וְנִתְקַשּׁוּ, הֲרִימוֹתִי אוֹתָם זָהִיר־זָהִיר וּנְתַתִּים בִּשְׁנֵי סַלֵּי־נְצָרִים שֶׁהֲכִינוֹתִי קֹדֶם לָכֵן לְתַכְלִית זוֹ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ, מִלֵּאתִי אֶת הָרֶוַח הַמֻּעָט שֶׁבֵּין הַכַּד וְהַסַּל קַשׁ שְׂעוֹרָה וָאֹרֶז. כַּדִּים אֵלֶּה נוֹעֲדוּ לִהְיוֹת יְבֵשִׁים וּלְאַחְסֵן אֶת הַדָּגָן, וְאוּלַי אֶת הַקֶּמַח, לְאַחַר שֶׁיִּכָּתֵשׁ הַדָּגָן.

קבוצה ז' PDF עמ' 115.png

אַף שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי כָּל כָּךְ בִּיצִירַת כֵּלִים גְּדוֹלִים, הִצְלַחְתִּי בְּכַמָּה וְכַמָּה חֲפָצִים זְעִירִים יוֹתֵר, כְּמוֹ סִירִים קְטַנִּים עֲגוּלִים, צַלָּחוֹת שְׁטוּחוֹת, כַּדִּים בַּעֲלֵי זַרְבּוּבִית, קְדֵרוֹת קְטַנּוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ צָרַף אוֹתָם וְשִׁוָּה לָהֶם קַשְׁיוּת מַתְמִיהָה. אֶלָּא שֶׁבְּכָל אֵלֶה עֲדַיִן לֹא הִשַּׂגְתִּי אֶת תַּכְלִיתִי, לִיצֹר סִיר חֶרֶס שֶׁיַּחֲזִיק נוֹזְלִים וְיַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֵשׁ. בְּכָךְ לֹא הִצְלַחְתִּי. וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁלִּבִּיתִי אֵשׁ גְּדוֹלָה לִצְלִיַּת בָּשָׂר, וּכְבָר עָמַדְתִּי לְכַבּוֹתָהּ לְאַחַר הַצְּלִיָּה, מָצָאתִי בַּמְּדוּרָה מְכִיתַת־חֶרֶס מִכַּד שֶׁלִּי, וְהִיא קָשָׁה כָּאֶבֶן וַאֲדֻמָּה כְּרַעַף. הַהַפְתָעָה נָעֲמָה לִי מְאֹד.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי אִם נִצְרַף הַחֹמֶר בַּמְּכִיתָה הוּא עָשׂוּי גַּם לְהִצָּרֵף בִּשְׁלֵמוּתוֹ. זֶה הֱבִיאַנִי לְהַרְהֵר בַּעֲרִיכַת מְדוּרָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ לִצְרִיפַת כַּמָּה סִירִים. לֹא יָדַעְתִּי דָבָר וָחֲצִי־דָבָר עַל כִּבְשַׁן־הַיּוֹצְרִים, אוֹ עַל זִגּוּג הַכֵּלִים בְּעוֹפֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה בִּרְשׁוּתִי עוֹפֶרֶת. עַל עֲרֵמָה גְדוֹלָה שֶׁל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת הִצַּבְתִּי זֶה עַל גַּבֵּי זֶה שָׁלשׁ קְדֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה סִירִים, וּסְבִיבָם לִבִּיתִי מְדוּרָה. הוֹסַפְתִּי עֵצִים לַמְּדוּרָה סָבִיב־סָבִיב, עַד שֶׁנִּתְלַבְּנוּ הַכֵּלִים בָּאֵשׁ בִּפְנִים וּבַחוּץ, וְלֹא נִסְדְּקוּ כְּלָל. כְּשֶׁנִּתְלַבְּנוּ כְּדֵי אֲדֹם־בָּהִיר, קִיַּמְתִּי אֶת הָאֵשׁ סְבִיבָם חֲמֵשׁ־שֵׁשׁ שָׁעוֹת, עַד שֶׁרָאִיתִי כְּלִי אֶחָד נָמֵס, אַף שֶׁאֵינוֹ נִסְדָּק; הַחוֹל שֶׁהָיָה מְעֹרָב בְּחֹמֶר נִתַּךְ בָּאֵשׁ הָעַזָּה, וְהָיָה הוֹפֵךְ לִזְכוּכִית אִלּוּ הוֹסַפְתִּי לְלַבְּנוֹ. עַל כֵּן מִעַטְתִּי אֶת הָאֵשׁ בְּהַדְרָגָה, עַד שֶׁהֵצֵנּוּ הַסִּירִים כְּדֵי צֶבַע אָדֹם, וְכֹל הַלַּיְלָה עָמַדְתִּי עַל הַמִּשְׁמָר וְלֹא הִנַּחְתִּי לָאֵשׁ לִדְעֹךְ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. בַּבֹּקֶר הָיוּ בְּיָדִי שָׁלשׁ קְדֵרוֹת טוֹבוֹת מְאֹד, אַף כִּי לֹא אַגִּיד שֶׁנָּאוֹת הָיוּ, וּשְׁלשָׁה סִירִים אֲחֵרִים, כֻּלָּם מְצֹרָפִים כָּרָאוּי, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה מְזֻגָּג לְהַפְלִיא עַל יְדֵי הַחוֹל הַמֻּתָּךְ.

קבוצה ז' PDF עמ' 116.png

אֵינִי צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאַחֲרֵי נִסּוּי זֶה לֹא חָסַרְתִּי כְּלֵי־חֶרֶס לְשִׁמּוּשִׁי. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לוֹמַר, כִּי צוּרָתָם הָיְתָה מְרֻשֶּׁלֶת בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁיְּצַרְתִּים כְּפִי שֶׁיָּלוּשׁוּ הַיְלָדִים עוּגוֹת־בּוֹץ, אוֹ כְּפִי שֶׁתֶּאֱפֶה אֶת הַפַּשְׁטִידָה אִשָּׁה שֶׁלֹּא לָמְדָה לַעֲשׂוֹת בָּצֵק. לֹא נוֹדְעָה בָּעוֹלָם שִׂמְחָה לְרֶגֶל עִנְיָן פָּשׁוּט כָּל כָּךְ, כְּשִׂמְחָתִי כְּשֶׁנּוֹכַחְתִּי, כִּי יָצַרְתִּי כְּלִי־חֶרֶס הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ. בְּקשִׁי הֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁיָּצֵנּוּ סִירַי, כְּדֵי לְמַלֵּא אֶחָד מֵהֶם מַיִם, לִשְׁפֹּת אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ וּלְבַשֵּׁל בָּשָׂר. וְאָכֵן צָלַח הַבִּשׁוּל לְהַפְלִיא. הֲכִינוֹתִי לִי מִנֵּתַח גְּדִי מָרָק מְצֻיָּן, אַף עַל פִּי שֶׁחָסַרְתִּי קֶמַח־שְׂעוֹרָה וּשְׁאָר תּוֹסָפוֹת שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיוֹת לְשַׁוּוֹת לוֹ טַעַם כִּרְצוֹנִי.

עַתָּה דָאַגְתִּי לִמְצֹא מַכְתֵּשׁ אֶבֶן, כְּדֵי לִכְתּשׁ בּוֹ אֶת הַגַּרְעִינִים. לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל הַדַּעַת, כִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי אוּכַל לִיצֹר כְּלִי מָשְׁלָם כְּרֵחַיִם. אוֹבֵד־עֵצָה הָיִיתִי כֵּיצַד לְמַלֵּא חֶסְרוֹן זֶה. כְּבִשְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הָיִיתִי בּוּר גָּמוּר בְּסַתָּתוּת. כֵּן לֹא הָיוּ בְּיָדִי כָּל כֵּלִים מַתְאִימִים לַמְּלָאכָה. יָמִים רַבִּים חִפַּשְׂתִּי אֶבֶן גְּדוֹלָה, כְּדֵי לַחֲצֹב בָּהּ קֹעַר וְלַעֲשׂוֹתָהּ מַכְתֵּשׁ, וְלֹא מָצָאתִי. לַחֲצֹב אֶבֶן מִמִּקְשַׁת הַסֶּלַע לֹא יָדַעְתִּי. מִלְּבַד זֹאת, לֹא הָיָה הַסֶּלַע שֶׁבָּאִי קָשֶׁה כָּל צָרְכּוֹ; הָיְתָה זוֹ אֶבֶן־חוֹל מִתְפּוֹרֶרֶת, שֶׁאֵינָה עֲשׂוּיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עֱלִי כָּבֵד, אוֹ לִמְעֹךְ אֶת הַגַּרְעִין בְּלִי לְעַרְבְּבוֹ בְּחוֹל. וְהִנֵּה, לְאַחַר אִבּוּד זְמַן רַב בְּחִפּוּשׂ אֶבֶן, נוֹאַשְׁתִּי מִמֶּנָּה וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לִמְצֹא בּוּל עֵץ קָשֶׁה. אוֹתוֹ מָצָאתִי עַל נְקַלָּה. נָטַלְתִּי בּוּל גָּדוֹל, כְּמִדַּת יְכָלְתִּי לַהֲנִיעוֹ, עִגַּלְתִּיו וְשִׁוִּיתִי לוֹ צוּרָה בְּגַרְזֶן. אַחַר כָּךְ פִּסַּלְתִּי בּוֹ קֹעַר, בַּעֲבוֹדָה לְאֵין־קֵץ וּבְסִיּוּעַ הָאֵשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאִנְדִּיָּנִים בִּבְרָזִיל עוֹשִׂים אֶת הַדּוּגִית. הֲכִינוֹתִי עֱלִי כָּבֵד מִן הָעֵץ הַנִּקְרָא עֵץ־הַבַּרְזֶל. עַתָּה יְחַכֶּה הַמַּכְתֵּשׁ לִיבוּלִי הַבָּא, שֶׁאָמַרְתִּי לְטָחֳנוֹ אוֹ, לְיֶתֶר דִּיּוּק, לְכָתְשׁוֹ לְקֶמַח, כְּדֵי לֶאֱפוֹת לֶחֶם.

הַקּשִׁי הַבָּא נִתְגַּלָּה בַּעֲשִׂיַּת נָפָה, לְנִפּוּי הַקֶּמַח מִן הַפְּסֹלֶת וּמִן הַסֻּבִּין. בְּלִי נָפָה לֹא רָאִיתִי כָּל אֶפְשָׁרוּת לֶאֱפוֹת לֶחֶם. הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה מֻרְכָּב בְּיוֹתֵר, וְלֹא יָדַעְתִּי בַּמֶּה לִפְתֹּחַ. לֹא הָיָה בְּיָדִי כָּל חֹמֶר מַתְאִים: בַּד אוֹ אָרִיג עָדִין שֶׁיְּנַפֶּה אֶת הַקֶּמַח. עֲבוֹדָה זוֹ נִתְעַכְּבָה חֳדָשִׁים רַבִּים. בַּד פִּשְׁתָּן לֹא נוֹתַר לִי, לְהוֹצִיא סְמַרְטוּטִים בָּלִים. הָיָה עִמִּי צֶמֶר־עִזִּים, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי לִטְווֹת וְלֶאֱרֹג. אִלּוּ גַם יָדַעְתִּי, חָסַרְתִּי אֶת כְּלֵי־הָעֲבוֹדָה. לְבַסּוֹף נִמְצָא הַפִּתָּרוֹן. נִזְכַּרְתִּי כִּי בֵּין חֶפְצֵי־הַמַּלָּחִים שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה נִמְצְאוּ כַּמָּה סוּדָרִים שֶׁל מַלְמָלָה. מִכַּמָּה סוּדָרִים הִתְקַנְתִּי שָׁלשׁ נָפוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁהִתְאִימוּ לְתַכְלִיתָן. כַּמָּה שָׁנִים שִׁמְּשׁוּ אוֹתִי. מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְאַחַר מִכֵּן יְסֻפַּר בְּמוֹעֲדוֹ.

עַכְשָׁו הָיָה עָלַי לְהַרְהֵר בַּאֲפִיָּה, לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה הַדָּגָן בְּיָדִי. רֵאשִׁית, לֹא הָיוּ לִי שְׁמָרִים. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תַּחֲלִיף, חָדַלְתִּי לִדְאֹג לְכָךְ. אַךְ הַצֹּרֶךְ לִבְנוֹת תַּנּוּר הִטְרִידַנִי הַרְבֵּה. לְבַסּוֹף מָצָאתִי פִּתָּרוֹן: יָצַרְתִּי כַּמָּה כְּלֵי־חֶרֶס, רְחָבִים וּשְׁטוּחִים, כִּשְׁנֵי רֶגֶל קָטְרָם וְלֹא יוֹתֵר מִתִּשְׁעָה אִינְץ' עָמְקָם. צָרַפְתִּי אוֹתָם בְּאֵשׁ, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי קֹדֶם לָכֵן וְהִטְמַנְתִּים. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֶאֱפוֹת, עָרַכְתִּי אֵשׁ גְּדוֹלָה עַל הַכִּירָה שֶׁלִּי, שֶׁרִצַּפְתִּיהָ בְּכַמָּה לוּחוֹת־חֶרֶס מְרֻבָּעִים, מַעֲשֵׂי־יָדַי; אֶלָּא שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לְכַנּוֹתָם מְרֻבָּעִים. כְּשֶׁנִּשְׂרַף הָעֵץ כָּלִיל, גָּרַפְתִּי אֶת הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת עַל פְּנֵי כָּל הַכִּירָה, וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָן עַד שֶׁלִּהֲטוּ אֶת תַּשְׁתִּית־הַחֶרֶס. אָז טִאטֵאתִי הַצִּדָּה אֶת הַגֶּחָלִים, עָרַכְתִּי אֶת כִּכְּרוֹת־הַבָּצֵק עַל הַתַּשְׁתִּית, כִּסִּיתִי אוֹתָם בִּכְלֵי־הַחֶרֶס הַשְּׁטוּחִים, וְעָרַמְתִּי אֶת הַגֶּחָלִים סְבִיב דָּפְנוֹת הַכֵּלִים, כְּדֵי לְהוֹסִיף עַל הַחֹם. וְהִנֵּה נֶאֱפָה לַחְמִי כְּאִלּוּ נְתַתִּיו בַּמְשֻׁבָּח שֶׁבַּתַּנּוּרִים. בִּזְמַן מֻעָט נַעֲשֵׂיתִי נַחְתֹּם לְכָל דָּבָר. אָפִיתִי עוּגוֹת אֹרֶז וּפַשְׁטִידוֹת. אֶלָּא שֶׁכִּיסָנִים לֹא אָפִיתִי, מֵאַחַר שֶׁמִּלְּבַד בְּשַׂר עִזִּים וְעוֹף לֹא הָיָה לִי בַּמֶּה לְמַלְּאָם.

אֵין לְהִתְפַּלֵּא כְּלָל שֶׁמַּעֲשִׂים אֵלֶּה גָזְלוּ אֶת מַרְבִּיתָהּ שֶׁל שְׁנַת מְגוּרַי הַשְּׁלִישִׁית בָּאִי. הֲלֹא רָאוּי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן, כִּי בַּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין עֲבוֹדוֹת אֵלֶּה עָסַקְתִּי בַּקָּצִיר הֶחָדָשׁ וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת־הַמֶּשֶׁק. הֲלֹא קָצַרְתִּי אֶת דְּגָנִי בְּעִתּוֹ, הֲבֵאתִיו הַבַּיְתָה וְהִנַּחְתִּיו בִּשִׁבֳּלָיו בַּסַּלִּים הַגְּדוֹלִים, עַד שֶׁאֶהְיֶה פָּנוּי לִמְלִילָתוֹ. גֹּרֶן לְדִישָׁה וּמוֹרִגִּים לֹא הָיוּ לִי.

קבוצה ז' PDF עמ' 118.png

וְאָכֵן, מִשֶּׁגָּדַל עַתָּה מְלַאי־הַתְּבוּאָה שֶׁלִּי, זָקוּק הָיִיתִי לְהַרְחָבַת הָאַמְבָּר. חָסֵר הָיִיתִי מָקוֹם לְאִחְסוּן הַיְבוּל, שֶׁהִגִּיעַ עַתָּה לְעֶשְׂרִים בּוּשְׁל שְׂעוֹרָה, וְכַמִּדָּה הַזֹּאת אֹרֶז, וְאֶפְשָׁר לְמַעְלָה מִזֶּה. וּמֵעַתָּה הֶחֱלַטְתִּי לֶאֱכֹל מִן הַתְּבוּאָה כִּרְצוֹנִי. זֶה כְּבָר אָזְלוּ הַצְּנִימִים שֶׁלִּי. כֵּן אָמַרְתִּי לִבְדֹּק הַפַּעַם מַה הִיא הַכַּמּוּת שֶׁתַּסְפִּיק לִי לְשָׁנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי לִזְרֹעַ אַחַת לְשָׁנָה.

חִשַּׁבְתִּי וּמָצָאתִי, כִּי אַרְבָּעִים בּוּשְׁל שְׂעוֹרָה וְאֹרֶז הֵם לְמַעְלָה מִצְּרָכַי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לְהוֹסִיף לִזְרֹעַ אֶת הַכַּמּוּת שֶׁזָּרַעְתִּי הַשָּׁנָה, מִתּוֹךְ הַנָּחָה שֶׁיְּבוּלָה יִתֵּן לִי אֶת כָּל מַחְסוֹרִי. אֶלָּא שֶׁבָּרוּר, כִּי בְּעוֹדִי עוֹסֵק בִּמְלָאכוֹת אֵלֶּה הָיוּ מַחְשְׁבוֹתַי אָצוֹת וְשָׁבוֹת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי, וּבְלִבִּי שְׁאִיפָה כְּמוּסָה לְהַגִּיעַ לַחוֹף הַהוּא, מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִרְאוֹת אֶת הַיַּבֶּשֶׁת הַגְּדוֹלָה אוֹ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, וְלִמְצֹא דֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי לְהַגִּיעַ הָלְאָה אוֹ לִמְצֹא לְבַסּוֹף פֶּתַח שֶׁל הַצָּלָה.

אַךְ כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִתְעַלַּמְתִּי מִן הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי בְּמַצָּב זֶה, שֶׁכֵּן עָלוּל אֲנִי לִנְפֹּל בִּידֵיהֶם שֶׁל פְּרָאִים, שֶׁרָאוּי לְהַנִּיחַ כִּי רָעִים הֵם מִן הָאֲרָיוֹת וְהַנְּמֵרִים שֶׁל אַפְרִיקָה. אִם אֶפֹּל בִּידֵיהֶם, כִּמְעַט שֶׁאֵין סָפֵק כִּי אֵהָרֵג אוֹ אֵאָכֵל חַיִּים. הֲלֹא שָׁמַעְתִּי, כִּי עַמֵּי הַחוֹף הַקַּארִיבִּי אוֹכְלֵי־אָדָם הֵם, וּלְפִי הָרֹחַב אֵין אֲנִי רָחוֹק מֵחוֹף זֶה. וְאִם אַנִּיחַ שֶׁאֵין הֵם אוֹכְלֵי־אָדָם, הֲלֹא יַהַרְגוּנִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִבְנֵי אֵירוֹפָּה רַבִּים שֶׁנָּפְלוּ לִידֵיהֶם, גַּם כְּשֶׁהָיוּ הַלָּלוּ עֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים יַחְדָּו, וְאִלּוּ אֲנִי בּוֹדֵד וְכִמְעַט שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְהִתְגּוֹנֵן. לִדְבָרִים אֵלֶּה, שֶׁרָאוּי הָיָה לַהֲבִיאָם בְּחֶשְׁבּוֹן, נָתַתִּי דַעְתִּי רַק לְאַחַר מִכֵּן, וְאִלּוּ עַתָּה דָחִיתִי כָּל חֲשָׁשׁ. רֹאשִׁי הָמָה בְּמַחְשְׁבוֹתָיו כֵּיצַד לְהַגִּיעַ אֶל הַיַּבָּשָׁה.

עַתָּה הִצְטַעַרְתִּי עַל חֶסְרוֹנָם שֶׁל נַעֲרִי קְסוּרִי וְהַסִּירָה הַגְּדוֹלָה בַּעֲלַת הַמִּפְרָשׂ הַמְשֻׁלָּשׁ, שֶׁעָשִׂיתִי בָּהּ לְמַעְלָה מֵאֶלֶף מִילִים בְּחוֹפָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה. אַךְ שָּׁוְא כָּל הִרְהוּר. עָלָה בְּדַעְתִּי לָצֵאת וְלִבְדֹּק אֶת הַסִּירָה שֶׁל אֳנִיָּתֵנוּ, שֶׁנִּגְרְפָה, כַּמְסֻפָּר, אֶל הַחוֹף בַּסְּעָרָה הַגְּדוֹלָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִכָּאן. הַסִּירָה נִגְרְפָה מְעַט מִן הַמָּקוֹם שֶׁהֻטְּלָה בּוֹ, וְהַגַּלִּים הָפְכוּ אוֹתָהּ עַל פִּיהָ עַל גַּבֵּי שִׂרְטוֹן גָּבֹהַּ בְּחוֹלוֹת הַחוֹף; וּסְבִיבָהּ – יַבָּשָׁה, כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן. אִלּוּ הָיָה בְּכֹחִי לְתַקְּנָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לַמַּיִם, הָיְתָה הַסִּירָה רְאוּיָה לְהַפְלָגָה, וְעַל נְקַלָּה יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ בָּהּ לִבְרָזִיל. אַךְ רָאוּי הָיָה שֶׁאָבִין מֵרֹאשׁ, כִּי לַהֲפֹךְ אֶת הַסִּירָה וּלְהַצִּיבָהּ עַל קַרְקָעִיתָהּ לֹא יֵקַל עָלַי מֵאֲשֶׁר לְהָזִיז אֶת הָאִי מִמְּקוֹמוֹ.

אַף עַל פִּי כֵן יָצָאתִי לַיַּעַר, כָּרַתִּי כְּלוֹנְסָאוֹת לִמְנוֹפִים וְלִגְלִילִים, הֲבֵאתִים אֶל הַסִּירָה וְאָמַרְתִּי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחִי. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלְּאַחַר הָפְכִי אוֹתָהּ, אַצְלִיחַ עַל נְקַלָּה בְּתִקּוּן פְּגָמֶיהָ, עַד שֶׁתִּהְיֶה סִירָה טוֹבָה, הָעֲשׂוּיָה לְהַפְלִיג בַּיָּם. וְאָכֵן לֹא חָסַכְתִּי עָמָל בִּמְלֶאכֶת־סְרַק זוֹ, וְעָשִׂיתִי בָּהּ שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת. לְבַסּוֹף, כְּשֶׁנּוֹכַחְתִּי כִּי נִבְצָר מִמֶּנִּי לַהֲזִיזָה מִמְּקוֹמָהּ בְּכֹחִי הַמֻּעָט, הִתְחַלְתִּי לַחְפֹּר שׁוּחָה תַּחַת צִדָּהּ הָאֶחָד, כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל, וְנָעַצְתִּי מוֹטוֹת־עֵץ תַּחְתָּהּ, לְהַנְחוֹת אֶת הַנְּפִילָה.

אַךְ לְאַחַר כָּל הַהֲכָנוֹת לֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהָזִיז אֶת הַסִּירָה, אוֹ לִנְעֹץ מְנוֹפִים תַּחְתָּהּ, וְאֵינִי צָרִיךְ לוֹמַר – לַהֲבִיאָהּ אֶל הַמַּיִם. נֶאֱלַצְתִּי לְוַתֵּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹאַשְׁתִּי מִן הַסִּירָה, לֹא פָּחֲתָה תְשׁוּקָתִי לְהַפְלִיג לַיַּבָּשָׁה וְאַף גָּבְרָה, כְּכָל שֶׁנִּתְבַּדּוּ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת.

לְבַסּוֹף עָלָה בְּדַעְתִּי לְנַסּוֹת וּלְהַתְקִין לְעַצְמִי דוּגִּית מִסּוּג הַדּוּגִיּוֹת שֶׁל הַיְלִידִים בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, לְלֹא כֵּלִים וּלְלֹא עֶזְרָה, מִגִּזְעוֹ שֶׁל עֵץ גָּדוֹל. נִדְמֶה הָיָה לִי, כִּי עֲשִׂיָּתָהּ אֶפְשָׁרִית וְגַם קַלָּה, וּמַחְשְׁבוֹתַי עָלֶיהָ גָרְמוּ לִי הֲנָאָה מְרֻבָּהּ: לְדַעְתִּי, הָיוּ לִי יִתְרוֹנוֹת עַל הָאִנְדִּיָּנִים אוֹ הַכּוּשִׁים; אֶלָּא שֶׁנֶּעְלָם מֵעֵינַי בַּמֶּה אֲנִי נוֹפֵל מֵהֶם: חֹסֶר יָדַיִם רַבּוֹת לְהַסָּעַת הַדּוּגִית לַמַּיִם לְאַחַר הַשְׁלָמָתָהּ, וְהוּא קשִׁי רַב לְאֵין עֲרֹךְ מֵחֶסְרוֹנָם שֶׁל כֵּלִים. כִּי מָה אוֹסִיף וּמָה אוֹעִיל אִם אֶמְצָא עֵץ עָבֶה בַּיַּעַר, וְאֶכְרְתֶנּוּ בְּעָמָל רַב וְאַצְלִיחַ לְהַקְצִיעַ אוֹתוֹ מִבַּחוּץ בְּכֵלַי עַד שֶׁאֲשַׁוֶּה לוֹ צוּרַת דּוּגִית, וְאֶפְסֹל אוֹ אֶשְׂרֹף בָּהּ אֶת הַקֹּעַר, כַּנִּדְרָשׁ, וּלְאַחַר כָּל אֵלֶּה אֵאָלֵץ לְהַשְׁאִירָהּ בַּמָּקוֹם שֶׁעֲשִׂיתִיהָ בּוֹ, בְּלִי יְכֹלֶת לַהֲבִיאָהּ אֶל הַמַּיִם?

בָּרוּר, כִּי בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַדּוּגִית לֹא נָתַתִּי דַעְתִּי לְמַצָּבִי, שֶׁאִם לֹא כֵן, הָיִיתִי מְהַרְהֵר כֵּיצַד אָבִיא אוֹתָהּ לַמַּיִם. אַךְ מַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ נְתוּנוֹת כָּל כֻּלָּן לְמַסָּע בַּיָּם, וְלֹא הִרְהַרְתִּי כֵּיצַד אֲסִיעֶנָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאָכֵן בָּרוּר, כִּי נָקֵל הָיָה עָלַי לְהָשִׁיט אֶת הַדּוּגִית אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִים בַּיָּם, מֵאֲשֶׁר לְגָרְרָהּ אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת־יָם, מִמְּקוֹם עֲשִׂיָּתָהּ אֶל הַמַּיִם.

נִגַּשְׁתִּי לַעֲבוֹדָה זוֹ מִתּוֹךְ טִפְּשׁוּת, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא נִתְפַּס לָהּ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ צְלוּלָה בְּמִדַּת־מָה. הַתָּכְנִית לָקְחָה אֶת לִבִּי וְלֹא שָׁקַלְתִּי אִם יֵשׁ בְּכֹחִי לְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל. אָמְנָם, תְּכוּפוֹת עָלוּ בְּדַעְתִּי קְשָׁיֵי הַהַסָּעָה, אֶלָּא שֶׁסִּלַּקְתִּי סְפֵקוֹת אֵלֶּה, בַּהֲשִׁיבִי לְעַצְמִי אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנּוֹאֶלֶת: תְּחִלָּה אֶעֱשֶׂה אֶת הַדּוּגִית, וְאַחַר כָּךְ אֶמְצָא בְּוַדַּאי דֶּרֶךְ לַהֲסִיעָהּ. הָיְתָה זוֹ שִׁטָּה שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבֶלֶת אוֹתָהּ, אַךְ לְהִיטוּת דִּמְיוֹנִי גָבְרָה, וְנִגַּשְׁתִּי לַעֲבוֹדָה. כָּרַתִּי אֶרֶז. שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי אִם הָיוּ בִּידֵי שְׁלֹמֹה אֲרָזִים כָּאֵלֶּה לְבִנְיַן הַמִּקְדָשׁ בִּירוּשָׁלַיִם: חֲמִשָּׁה רֶגֶל וַעֲשָׂרָה אִינְץ' קָטְרוֹ לְיַד הַשּׁרֶשׁ, וְאַרְבָּעָה רֶגֶל וְאַחַד־עָשָׂר אִינְץ' – בְּגֹבַהּ שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם רֶגֶל; מִמָּקוֹם זֶה פָּחַת עָבְיוֹ והוּא מִסְתַּעֵף לַעֲנָפִים. בַּעֲמַל־אַדִּירִים כָּרַתִּי אֶת הָעֵץ. עֶשְׂרִים יוֹם הָלַמְתִּי בְּגַרְזֶן בְּסַדָּנוֹ, וְעוֹד אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם גָּדַעְתִּי אֶת עֲנָפָיו וּבַדָּיו וְאֶת אֲמִירוֹ הַנִּרְחָב.

קבוצה ז' PDF עמ' 121.png

כְּחֹדֶשׁ יָמִים טָרַחְתִּי בְּעִצּוּבוֹ מִבַּחוּץ: תֵּאוּם הַמִּדּוֹת וַהֲכָנַת קַרְקָעִית, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַדּוּגִית מְאֻזֶּנֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם. כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים נוֹסָפִים עָבַדְתִּי בִּפְסִילַת קִרְבּוֹ שֶׁל הָעֵץ, עַד שֶׁהָיָה לְדוּגִית מַמָּשׁ. כָּל זֹאת עָשִׂיתִי לְלֹא אֵשׁ, בְּמִפְסֶלֶת וּבְפַטִּישׁ בִּלְבַד, וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה יָצַרְתִּי דוּגִית נָאָה הָעֲשׂוּיָה לָשֵׂאת עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁבְּכֹחָהּ לָשֵׂאת אוֹתִי עַל כָּל מִטְעָנִי.

קבוצה ז' PDF עמ' 122.png

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַמְּלָאכָה הָיְתָה דַעְתִּי נוֹחָה מִמֶּנָּה מְאֹד. וְאָכֵן הָיְתָה הַדּוּגִית גְּדוֹלָה מִכָּל כְּלִי־שַׁיִט שֶׁרָאִיתִי בִּימֵי חַיַּי הֶעָשׂוּי מִקְשָׁה אַחַת. וְאָכֵן עָלְתָה לִי בִּיגִיעָה רַבָּה, יְהֵא לִבְּכֶם סָמוּךְ וּבָטוּחַ. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לַהֲסִיעָהּ. אִלּוּ הֲבֵאתִיהָ אֶל הַמַּיִם, הָיִיתִי פּוֹתֵחַ בַּמַּסָּע הַמְטֹרָף בְּיוֹתֵר, הַמֻּפְרָךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁנּוֹדַע בָּעוֹלָם.

אַךְ כָּל תַּחְבּוּלוֹתַי לְהַסִּיעַ אֶת הַדּוּגִית עָלוּ בַּתֹּהוּ, עַל אַף עֲמָלִי הָרַב. כְּמֵאָה אַמָּה הִפְרִידוּ בֵּין הַדּוּגִית לְבֵין הַמַּיִם. הַקּשִׁי הָרִאשׁוֹן נִתְגַּלָּה בְּשִׁפּוּעַ־הָאֲדָמָה, הָעוֹלֶה כְּלַפֵּי הַחוֹף. כְּדֵי לְהָסִיר מִכְשׁוֹל זֶה הֶחֱלַטְתִּי לַחְפֹּר בַּאֲדָמָה וְלִיצֹר מוֹרָד כְּלַפֵּי הַחוֹף. הִתְחַלְתִּי בַּמְּלָאכָה וְעָמַלְתִּי בָּהּ הַרְבֵּה, אַךְ מִי יִצְטַעֵר עַל הֶעָמָל כְּשֶׁתַּכְלִיתוֹ הַיְשׁוּעָה. אֶלָּא כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַחֲפִירָה וְהַמִּכְשׁוֹל סֻלַּק, נִמְצָא מִכְשׁוֹל חָדָשׁ: לֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהָמִישׁ אֶת הַדּוּגִית מִמְּקוֹמָהּ, כְּפִי שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לַהֲפֹךְ אֶת הַסִּירָה. עַתָּה מָדַדְתִּי אֶת הַמֶּרְחָק וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לַחְפֹּר תְּעָלָה וּלְהָבִיא אֶת הַמַּיִם אֶל הַדּוּגִית, לְאַחַר שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לְהָבִיא אֶת הַדּוּגִית אֶל הַמַּיִם, וְאָכֵן נִגַּשְׁתִּי לָעֲבוֹדָה, אַךְ מִשֶּׁחִשַׁבְתִּי אֶת עֹמֶק הַחֲפִירָה, אֶת רָחְבָּהּ, וְכֵיצַד אֶשְׁפֹּךְ אֶת הֶעָפָר הָחוּצָה, מָצָאתִי כִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי, וְאֵין לִי אֶלָּא שְׁתַּיִם, תִּדָּרַשְׁנָה לַמְּלָאכָה עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים: בִּגְלַל הַחוֹף הַגָּבֹהַּ הָיָה קְצֵה הַתְּעָלָה עָשׂוּי לְהַגִּיעַ לְעֹמֶק שֶׁל עֶשְׂרִים רֶגֶל, לְכָל הַפָּחוֹת. בְּצַעַר רַב עָזַבְתִּי לְבַסּוֹף גַּם נִסָּיוֹן זֶה.

צַעַר גָּדוֹל יָרַד עָלַי, וְעַתָּה רָאִיתִי, בִּמְאֻחָר, אֶת הָאִוֶּלֶת שֶׁבְּהַתְחָלַת עֲבוֹדָה, בְּטֶרֶם חִשַּׁבְנוּ מְחִירָהּ וְשָׁקַלְנוּ אִם לְפִי כֹּחֵנוּ הִיא. תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָה זוֹ יָצְאָה הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְשִׁבְתִּי בְּמָקוֹם זֶה. צִיַּנְתִּי אֶת יוֹם־הַשָּׁנָה בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּבְשַׁלְוַת־נֶפֶשׁ, כְּפִי שֶׁצִּיַּנְתִּי אוֹתוֹ קֹדֶם לָכֵן, שֶׁכֵּן, עַל יְדֵי לִמּוּד שַׁקְדָּנִי שֶׁל כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וּבְסִיּוּעַ הַהַשְׁגָּחָה, הִגַּעְתִּי לִכְלָל יְדִיעָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּי קֹדֶם לָכֵן. הַדְּבָרִים נִתְגַּלּוּ לִי בְּאוֹר חָדָשׁ. רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם כְּמַשֶּׁהוּ רָחוֹק, שֶׁאֵין לִי כָּל מַגָּע עִמּוֹ, שֶׁאֵינִי תּוֹלֶה בּוֹ כָּל תִּקְוָה, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. בְּקִצּוּר, אֵין בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ, וְאֵין זֹאת כִּי לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם.

רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם, כְּפִי2 שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ וַדַּאי לְאַחַר־מִכֵּן, כְּמָקוֹם שֶׁחָיִיתִי בּוֹ אֶלָּא שֶׁיָּצָאתִי מִתּוֹכוֹ. עָשׂוּי הָיִיתִי לוֹמַר עַתָּה בְּאָזְנֵי הָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לָאִישׁ הֶעָשִׁיר: “וּמִלְּבָד כָּל זֹאת שׁוּחָה גְדוֹלָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם.” רֵאשִׁית כָּל, נִצַּלְתִּי מִכָּל רִשְׁעוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. לֹא יָדַעְתִּי אֶת תַּאֲוַת־הַבְּשָׂרִים, אֶת הַחֶמְדָּה וְאֶת הַגַּאֲוָה. לֹא נִתַּן לִי לַחֲמֹד. כָּל הֶעָשׂוּי לִגְרֹם לִי הֲנָאָה הָיָה בְּיָדִי. אֲדוֹן הָאֲחֻזָּה הָיִיתִי. אִלּוּ עָלָה רָצוֹן מִלְּפָנַי, יָכֹלְתִּי לִמְשׁחַ אֶת עַצְמִי לְמֶלֶךְ הָאָרֶץ שֶׁכֻּלָּהּ בִּרְשׁוּתִי. לֹא הָיוּ לִי יְרִיבִים. לֹא הָיָה לִי מִתְחָרֶה, אָדָם שֶׁיַּחֲלֹק עַל אַדְנוּתִי אוֹ יְצַוֶּה עָלַי. בְּכֹחִי לְגַדֵּל דָּגָן כְּדֵי מִטְעָן שֶׁל אֳנִיָּה, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בּוֹ. עַל כֵּן גִּדַּלְתִּי רַק אֶת הַמְּעַט

הַמַּסְפִּיק לִצְרָכַי. צַבִּים רַבִּים הָיוּ בִּרְשׁוּתִי, וְאִלּוּ אֲנִי לָקַחְתִּי לִי אֶחָד מִזְּמַן לִזְמַן. בְּיָדַי עֵצִים לְבִנְיַן צִי. בְּיָדַי עֲנָבִים לִדְרִיכַת־יַיִן אוֹ לְיִבּוּשׁ־צִמּוּקִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהַטְעִין מָלֵא אֶת הַצִּי, לְאַחַר שֶׁיִּבָּנֶה.

אַךְ אֲנִי הֶחֱשַׁבְתִּי רַק אֶת הֶעָשׂוּי לְהוֹעִיל לִי. אָכַלְתִּי לָשׂבַע וְסִפַּקְתִּי אֶת מַחְסוֹרִי, וּבַמֶּה נֶחְשַׁב בְּעֵינַי כָּל הַשְּׁאָר? אִם אֶהֱרֹג מִן הַחַי לְמַעְלָה מִצָּרְכִּי, יֹאכְלוּהוּ הַכֶּלֶב אוֹ הָרִמָּה. אִם אֶזְרַע יוֹתֵר מִן הַנָּחוּץ לְאָכְלִי, יִשָּׁחֵת הַדָּגָן. הָעֵצִים שֶׁכָּרַתִּי מֻטָּלִים עַל הָאֲדָמָה וְסוֹפָם לְהַרְקִיב. לֹא יִצְלְחוּ אֶלָּא לְהַסָּקָה; וְאִלּוּ אֲנִי זָקוּק לְחֹמֶר־הַסָּקָה מֻעָט לְצָרְכֵי בִּשּׁוּל וַאֲפִיָּה בִּלְבַד.

קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, הַטֶּבַע וְהַנִּסָּיוֹן לִמְּדוּנִי, לְאַחַר שֶׁנָּתַתִּי דַעְתִּי לְכָךְ, כִּי כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ יָקָר בְּעֵינֵינוּ אֶלָּא בְּמִדָּה שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָנוּ וּמִכָּל עשֶׁר שֶׁאָנוּ עֲשׂוּיִים לִצְבֹּר אֵין אָנוּ נֶהֱנִים אֶלָּא כְּמִדַּת הַנְּטִילָה מִמֶּנּוּ. גְּדוֹל הַחַמְדָּנִים־לְלֹא־תַּקָּנָה הָיָה נִרְפָּא מֵחַמְדָּנוּתוֹ אִלּוּ נִמְצָא בִּמְקוֹמִי. שֶׁכֵּן הָיָה רְכוּשִׁי רַב לְאֵין עֲרֹךְ מִן הַיְכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. לֹא חָשַׁקְתִּי בִּמְאוּמָה מִלְּבַד כַּמָּה חֲפָצִים שֶׁחָסַרְתִּי, כֻּלָּם פְּחוּתֵי־עֵרֶך אַךְ שִׁמּוּשִׁיִּים מְאֹד. כְּבָר סִפַּרְתִּי שֶׁהָיְתָה בְּיָדִי כַּמּוּת כֶּסֶף וְזָהָב, כִּשְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ לִירָה, אוֹיָה! הַחֹמֶר הֶעָלוּב, הַנִּתְעָב, חֲסַר־הָעֵרֶךְ הָיָה מֻטָּל לוֹ. לֹא יָכֹלְתִּי לְנַצְּלוֹ. תְּכוּפוֹת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי הָיִיתִי נוֹתֵן חֹפֶן זָהָב בְּקֹמֶץ מִקְטָרוֹת אוֹ בְּרֵחַיִם־שֶׁל־יָד לִטְחִינַת הַדָּגָן. יְתֵרָה מִזּוֹ, הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת כָּל כַּסְפִּי בַּחֲפִיסַת זְרָעִים שֶׁל לֶפֶת וְגֶזֶר שֶׁשָּׁוְיָהּ שִׁשָּׁה פֶּנְס, אוֹ בְּקֹמֶץ אֲפוּנָה וּשְׁעוּעִית, וּבְבַקְבּוּק דְּיוֹ. כַּיּוֹם אֵין הַכֶּסֶף מֵבִיא לִי כָּל יִתְרוֹן אוֹ הֲנָאָה. מוּנָח הָיָה בִּמְגֵרָה וּמַעֲלֶה עֹבֶשׁ בְּשֶׁל לַחוּת הַמְּעָרָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אִלּוּ הָיְתָה מְגֵרָתִי מְלֵאָה יַהֲלוֹמִים, לֹא הָיָה מַצָּבִי שׁוֹנֶה. אֵין לָהֶם כָּל עֵרֶךְ בְּעֵינַי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שִׁמּוּשׁ. עַתָּה הָיוּ חַיַּי קַלִּים יוֹתֵר, קַלִּים לְגוּפִי וּלְנַפְשִׁי. תְּכוּפוֹת יָשַׁבְתִּי לִסְעֹד מִתּוֹךְ הַחֲזָקַת טוֹבָה לְיַד־הַהַשְׁגָּחָה שֶׁעָרְכָה לִי שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר. לָמַדְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָאוֹרוֹת שֶׁבְּמַצָּבִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת צְלָלָיו, וְלָתֵת אֶת דַּעְתִּי לַהֲנָאוֹתַי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְמַחְסוֹרִי. וְהוּא שֶׁהֵבִיא לִי לְעִתִּים שִׂמְחָה כְּמוּסָה שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְתָאֲרָהּ. מֵעִיר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין דַּעְתָּם נוֹחָה מֵעוֹלָמָם, לְפִי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לֵהָנוֹת בְּשִׂמְחָה מִמַּתְּנַת הָאֱלֹהִים; מִפְּנֵי שֶׁהֵם רוֹאִים וְחוֹמְדִים מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם. כָּל הִתְמַרְמְרוּתֵנוּ בְּעִנְיָן מַחְסוֹרֵנוּ נִרְאֵית לִי כְּנוֹבַעַת מֵאִי־הַחֲזָקַת טוֹבָה עַל מַה שֶּׁנִּתַּן לָנוּ.

הִרְהוּר אַחֵר הוֹעִיל לִי הַרְבֵּה, וְאֵין סָפֵק שֶׁהָיָה מוֹעִיל לְכָל אָדָם הַשָּׁרוּי בִּמְצוּקָה כִּמְצוּקָתִי: מַשְׁוֶה הָיִיתִי אֶת מַצָּבִי כַּיּוֹם לַמַּצָּב שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּדִמְיוֹנִי בְּבוֹאִי לָאִי. שֶׁכֵּן, מֶה הָיָה מַצָּבִי אִלְמָלֵא צִוְּתָה יַד הַהַשְׁגָּחָה הַטּוֹבָה עַל הָאֳנִיָּה לְהִשָּׁבֵר בְּקִרְבַת הַחוֹף, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וּלְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ מַה שֶּׁהוֹצֵאתִי, לְעֶזְרָתִי וּלְנוֹחוּתִי. הֲלֹא הָיִיתִי חֲסַר כְּלֵי־עֲבוֹדָה, נֶשֶׁק מָגֵן, וַאֲבַק־שְׂרֵפָה לְהַשָּׂגָת מָזוֹן.

שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, יָמִים רְצוּפִים – נִתָּן לוֹמַר, שִׁוִּיתִי לְנֶגֶד עֵינַי בִּצְבָעִים בּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה אִלְמָלֵא מָצָאתִי בָּאֳנִיָּה מַה שֶּׁמָּצָאתִי. הֲרֵי לֹא הָיִיתִי מוֹצֵא כָּל מָזוֹן מִלְּבַד דָּגִים וְצַבִּים, וְאַף אוֹתָם גִּלִּיתִי לְאַחַר יָמִים רַבִּים וּבְוַדַּאי שֶׁהָיִיתִי גּוֹוֵעַ תְּחִלָּה. וְאִלּוּ נִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים, הֲלֹא הָיִיתִי חַי כְּפֶרֶא. אִלּוּ גַם עָלָה בְּיָדִי לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה וְלַהֲרֹג עֵז אוֹ עוֹף, הָיָה נִבְצָר מִמֶּנִּי לְבַתְּרָם, לְטַהֲרָם, לִפְשֹׁט עוֹרָם. הֲלֹא נֶאֱלָץ הָיִיתִי לִנְגֹּס וּלְכַרְסֵם בְּשִׁנַּי וְלִמְרֹט בְּצִפָּרְנַי, כְּחַיָּה.

הִרְהוּרִים אֵלֶּה הֱבִיאוּנִי לְהַרְגִּישׁ בְּיֶתֶר שֵׂאת אֶת חַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה וּלְהוֹדוֹת עַל מַצָּבִי, עִם כָּל קְשָׁיָיו וּתְלָאוֹתָיו. יְהַרְהֲרוּ נָא בָּזֹאת אֲנָשִׁים, הַמְסֻגָּלִים לוֹמַר בְּצַעֲרָם: “כְּלוּם יֵשׁ אָסוֹן כַּאֲסוֹנִי!”. יִתְנוּ דַעְתָּם לְגוֹרַל זוּלָתָם הָרַע שִׁבְעָתַיִם, וּמָה רַע עָלוּל הָיָה לִהְיוֹת גּוֹרָלָם אִלּוּ זֶה רְצוֹנָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה.

עוֹד הִרְהוּר סִיַּע בְּיָדִי לְהָבִיא תִּקְוָה בְּלִבִּי: מַשְׁוֶה הָיִיתִי אֶת עָנְשִׁי לָעֹנֶשׁ שֶׁהָיִיתִי רָאוּי לוֹ מִידֵי הַהַשְׁגָּחָה. חַיִּים רָעִים חָיִיתִי, וְלֹא יָדַעְתִּי יִרְאַת־שָׁמַיִם. חִנּוּךְ נָאֶה חִנְּכוּנִי אָבִי וְאִמִּי. מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי לֹא חָדְלוּ מִטִּרְחָתָם לִנְטֹעַ בִּי יִרְאַת־שָׁמַיִם, הַרְגָּשַׁת־חוֹבָה, וְלַהֲבִינֵנִי מַה תּוֹבְעִים מִמֶּנִּי הַטֶּבַע וְתַכְלִית־חַיַּי. אַךְ אוֹיָה! בְּמֻקְדָּם נִקְלַעְתִּי לְחַיֵּי יוֹרְדֵי־הַיָּם, שֶׁהֵם מֻפְקָרִים וְאֵין בָּהֶם יִרְאַת־שָׁמַיִם כְּלָל, אַף עַל פִּי שֶׁפַּחַד־אֱלֹהִים נִצָּב תָּמִיד לְעֵינֵיהֶם. וּמִשֶּׁנִּקְלַעְתִּי לְחֶבְרַת יוֹרְדֵי־הַיָּם, לָעֲגוּ חֲבֵרַי לְיִרְאַת־הַשָׁמַיִם הַמֻּעֶטֶת שֶׁהָיְתָה בְּלִבִּי; הוֹסִיפוּ לְהַשְׁחִית אֶת נַפְשִׁי הַזִּלְזוּל קְשׁוּחַ־הַלֵּב בַּסַּכָּנָה וּבְמַרְאוֹת־הַמָּוֶת, שֶׁהִסְכַּנְתִּי לוֹ לְאַחַר שֶׁרָחַקְתִּי מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמִשִּׂיחָה עִם בְּרִיוֹת שֶׁאֵינָם פְּחוּתִים כָּמוֹנִי וּמְדַבְּרִים דְּבָרִים נְכוֹחִים.

כֹּה רֵיק הָיִיתִי מִמִּדּוֹת טוֹבוֹת וּמֵהִרְהוּר בְּמַה שֶּׁהִנְנִי, אוֹ בְּמַה שֶּׁהִנְנִי חַיָּב לִהְיוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּקְדוּ אוֹתִי יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ בְּרִיחָתִי מִסָּאלֵי, הַצָּלָתִי עַל יְדֵי רַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי, הִתְיַשְּׁבוּתִי הַמֻּצְלַחַת בִּבְרָזִיל, קַבָּלַת הַמִּטְעָן מֵאַנְגְּלִיָּה וְעִנְיָנִים דּוֹמִים, לֹא הֶעֱלֵיתִי אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת עַל דַּעְתִּי אוֹ עַל שְׂפָתַי אֶת הַמִּלִּים: “תּוֹדָה לָאֵל!”. אֲפִלּוּ בְּצָרָה גְדוֹלָה לֹא חָשַׁבְתִּי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לוֹמַר: “אֱלֹהַּ, רַחֵם עָלַי”. לֹא קָרָאתִי בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אֶלָּא כְּדֵי לְהִשָּבַע בּוֹ וּלְחַלְּלוֹ.

הִרְהוּרִים קָשִׁים פְּקָדוּנִי בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים רַבִּים, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, בִּגְלַל חַיַּי הַמְרֻשָּׁעִים וּקְשׁוּחֵי־הַלֵּב בֶּעָבָר. וּכְשֶׁסָּקַרְתִּי אֶת חַיַּי וְנוֹכַחְתִּי בַּחֲסָדָיו הַמֻּפְלָאִים שֶׁל הָאֱלֹהִים מֵאָז בָּאתִי לְכָאן, שֶׁלֹּא פָּקַד אֶת עֲווֹנִי עָלַי וְנָתַן לִי כָּל טוּב, נִתְמַלֵּאתִי תִּקְוָה כִּי חֲזָרָתִי בִּתְשׁוּבָה נִתְקַבְּלָה, וְחַסְדֵי אֱלֹהִים שְׁמוּרִים לִי מֵעַתָּה.

וּבְהַרְהֲרִי כָּךְ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבִּטַּלְתִּי אֶת רְצוֹנִי מִפְּנֵי רְצוֹן הָאֱלֹהִים, אֶלָּא אַף הֶחֱזַקְתִּי לוֹ טוֹבָה עַל הָרַחֲמִים הָרַבִּים שֶׁגִּלָּה כְּלַפַּי. חָלִילָה לִי לְהִתְאוֹנֵן, שֶׁכֵּן לֹא נֶעֱנַשְׁתִּי כְּרֹעַ מַעֲשַׂי; הֲלֹא זָכִיתִי לְחֶסֶד שֶׁלֹּא קִוִּיתִי לוֹ; עָלַי לְהוֹדוֹת יוֹם יוֹם עַל לֶחֶם חֻקִּי שֶׁנִּתַּן לִי בְּרֹב נִסִּים; הֲלֹא נֵס גָּדוֹל הוּא הַנֵּס שֶׁקָּרָה לֶאֱלִיָּהוּ כְּשֶׁכִּלְכְּלוּהוּ הָעוֹרְבִים; כִּי אָכֵן רַבּוּ הַנִּסִּים; סָפֵק אִם יוֹדֵעַ אֲנִי אֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת אֲשֶׁר מוּטָב הָיָה לִי לְהִנָּדֵחַ שָׁם; כִּי לְהַוָּתִי לֹא מָצָאתִי כָּאן חֶבְרָה, אַךְ לֹא מָצָאתִי גַם חַיּוֹת־טֶרֶף, זְאֵבִים אוֹ נְמֵרִים אַכְזָרִים הָאוֹרְבִים לְחַיַּי, וְלֹא נְחָשִׁים אַרְסִיִּים שֶׁפְּגִיעָתָם רָעָה, וְלֹא פְּרָאִים שֶׁיִּרְצְחוּנִי וְיֹאכְלוּ אֶת בְּשָׂרִי.

בְּקִצּוּר, לֹא צַעַר בִּלְבַד יָדְעוּ חַיַּי אֶלָּא גַם רַחֲמִים. לֹא הָיִיתִי חָסֵר לְחַיֵּי אשֶׁר אֶלָּא אֶת תְּחוּשַׁת טוּבוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, הַשּׁוֹמְרֵנִי בְּמַצָּבִי זֶה וְהוּא נֶחָמָתִי יוֹם־יוֹם. וּלְאַחַר שֶׁהֵיטַבְתִּי לְהַרְהֵר בַּדְּבָרִים, הִנַּחְתִּי לָהֶם וְלֹא הִתְעַצַּבְתִּי עוֹד.

וּכְבָר אֲנִי בָּאִי יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ עַד שֶׁחֲפָצִים וָחֳמָרִים אֲשֶׁר הֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה אוֹזְלִים וְהוֹלְכִים אוֹ שֶׁמִּתְרַפְּטִים וּבָלִים. כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, אָזְלָה כִּמְעַט הַדְּיוֹ שֶׁלִּי, וְאֶת הַשְּׁאֵרִית מָהַלְתִּי בְּמַיִם עַד שֶׁהֶחֱוִירָה כָּלִיל וּבְקשִׁי הִנִּיחָה סִימָן שָׁחֹר עַל הַנְּיָר. כָּל עוֹד הָיְתָה הַדְּיוֹ, הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהּ לְצִיּוּן הַיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ לִי בָּהֶם דְּבָרִים חֲשׁוּבִים, וּלְחִשּׁוּב הַזְּמַן שֶׁעָבָר. זוֹכֵר אֲנִי שֶׁהִדְהִימַנִי זִמּוּן תָּמוּהַּ שֶׁל יָמִים בִּמְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים; אִלּוּ נָטִיתִי לְהִתָּפֵס לָאֱמוּנָה הַתְּפֵלָה, הַגּוֹרֶסֶת יָמִים שֶׁל מַזָּל וְיָמִים שֶׁל אָסוֹן, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן בְּתוֹפָעָה זוֹ בִּתְמִיהָה רַבָּה. רֵאשִׁית, מָצָאתִי כִּי בַּיּוֹם בּוֹ נָטַשְׁתִּי אֶת אָבִי וִידִידַי וּבָרַחְתִּי אֶל הָל, כְּדֵי לְהַפְלִיג בַּיָּם, נִלְקַחְתִּי, לְאַחַר מִכֵּן, בַּשְּׁבִי עַל יְדֵי אֳנִיַּת־הַמִּלְחָמָה שֶׁל סָאלֵי וְנַעֲשֵׂיתִי עֶבֶד. בַּתַּאֲרִיךְ בּוֹ נִצַּלְתִּי מִן הָאֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה בְּמֵימֵי־הַמַּעֲגָן שֶׁל יַארְמוּת, בָּרַחְתִּי, לְאַחַר מִכֵּן, מִסָּאלֵי בַּסִּירָה. בַּיּוֹם בּוֹ נוֹלַדְתִּי, בְּ־30 בְסֶפְּטֶמְבֶּר,

נִצַּלְתִּי בְּדֶרֶךְ נֵס, עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, וְנִדַּחְתִי לְאִי זֶה. הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁחַיַּי הַמְרֻשָּׁעִים וְחַיַּי בַּבְּדִידוּת הִתְחִילוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם. לְאַחַר הַדְּיוֹ אָזַל לַחְמִי, – כַּוָּנָתִי לַצְּנִימִים שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה. נָהַגְתִּי חִסָּכוֹן עַד קְצֵה הַיְכֹלֶת וּפָסַקְתִּי לְעַצְמִי צָנִים אֶחָד בְּיוֹם, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וָמַעֲלָה. כְּשָׁנָה חָסַרְתִּי לֶחֶם, עַד שֶׁגִּדַּלְתִּי דָגָן מִשֶּׁלִּי, כִּמְעַט בְּדֶרֶךְ נֵס, וְעָלַי לָשֵׂאת תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל כָּךְ.

בְּגָדַי הֵחֵלוּ בָּלִים בִּמְהִירוּת. זֶה זְמַן רַב שֶׁלֹּא הָיוּ לִי לְבָנִים, מִלְּבַד כִּשְׁלשָׁה תְּרֵיסָרִים שֶׁל כֻּתֳּנוֹת מְשֻׁבָּצוֹת, שֶׁמָּצָאתִי בְּאַרְגְּזֵי־הַסַּפָּנִים. שְׁמַרְתִּין כְּבָבַת־עַיִן, כִּי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת לֹא לָבַשְׁתִּי אֶלָּא כֻּתֹּנֶת לְגוּפִי. כֵּן הָיוּ עִמִּי כַּמָּה סְגִינִים עָבִים שֶׁל הַסַּפָּנִים, שֶׁנִּשְׁתַּמְּרוּ יָפֶה, אַךְ לֹא נִתַּן לְלָבְשָׁם בִּגְלַל הַחֹם. אָמְנָם בַּחֹם הָעַז שֶׁשָּׂרַר בָּאִי הָיוּ הַבְּגָדִים מְיֻתָּרִים, אַךְ אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ עֵירֹם. לֹא נָטִיתִי לְכָךְ, גַּם נִבְצַר מִמֶּנִּי לָשֵׂאת אֶת הָרַעְיוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי כָּאן לְבַדִּי.

קבוצה ז' PDF עמ' 127.png

אַךְ בִּגְלַל עוֹד סִבָּה אַחַת לֹא הִתְהַלַּכְתִּי עֵירֹם: בְּעֵירֻמִּי לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ כְּפִי שֶׁנְּשָׂאתִיהָ בִּלְבוּשׁ כָּלְשֶׁהוּ. הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת הָיְתָה מַפְרִיחָה בְּעוֹרִי אֲבַעְבּוּעוֹת, וְאִלּוּ תְּנוּעַת־הָאֲוִיר בֵּין הַכֻּתֹּנֶת לַגּוּף צִנְּנָה אֶת עוֹרִי. כֵּן לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהִתְהַלֵּךְ בַּשֶּׁמֶשׁ בְּלִי כֻּמְתָּה אוֹ כּוֹבַע. הַשֶּׁמֶשׁ, הַקּוֹפַחַת כָּאן בְּעֹז, גָּרְמָה לִי מֵחוֹשׁ־רֹאשׁ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בּוֹ. אַךְ בְּחָבְשִׁי כּוֹבַע הָיָה הַמֵּחוֹשׁ חוֹלֵף. מִתּוֹךְ כָּךְ נָתַתִּי דַעְתִּי לְשִׁפּוּר הַסְּמַרְטוּטִים הַמְּעַטִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי, אֲשֶׁר קְרָאתִים בַּשֵּׁם מַלְבּוּשִׁים. כָּל מִקְטָרְנַי נִתְרַפְּטוּ. עַתָּה אָמַרְתִּי לְנַסּוֹת וְלִתְפֹּר מִקְטָרְנִים מִן הַסְּגִינִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ בְּיָדִי, וּמֵאֲרִיגִים אֲחֵרִים שֶׁבִּרְשׁוּתִי. יָשַׁבְתִּי לִתְפֹּר, אוֹ בִּמְדֻיָּק יוֹתֵר – לְהַטְלִיא, שֶׁכֵּן הוֹצֵאתִי מִתַּחַת יָדִי מְלָאכָה עֲלוּבָה. אַף עַל פִּי כֵן הִצְלַחְתִּי לִתְפֹּר שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה מִקְטָרְנִים חֲדָשִׁים, וְקִוִּיתִי כִּי יְשָׁרְתוּנִי זְמַן רַב. וְאִלּוּ הַנִּסָּיוֹן לַעֲשׂוֹת אַבְרְקַיִם עָלוּב הָיָה בְּתַכְלִית. כָּאָמוּר, שָׁמַרְתִּי אֶת עוֹרוֹת הַחַיּוֹת שֶׁהָרַגְתִּי, כַּוָּנָתִי לַמְהַלְּכוֹת עַל אַרְבַּע. מִתַּחְתִּי אוֹתָם בְּמַקְלוֹת וּתְלִיתִים בַּשֶּׁמֶשׁ. מִקְצָתָם נִתְקַשּׁוּ וְיָבְשׁוּ וְלֹא צָלְחוּ לִמְאוּמָה, אַךְ מִקְצָתָם טוֹבִים הָיוּ. רֵאשִׁית תָּפַרְתִּי לִי מֵהֶם מִצְנֶפֶת גְּדוֹלָה, כְּשֶׁהַצֶּמֶר בַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁתַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַגֶּשֶׁם. כֹּה יָפֶה צָלְחָה הַמְּלָאכָה בְּיָדִי, שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן תָּפַרְתִּי לִי חֲלִיפַת־בְּגָדִים מֵעוֹרוֹת אֵלֶּה, מִקְטֹרֶן וּמִכְנָסַיִם הַמַּגִּיעִים בַּבֶּרֶךְ, גְּדוֹלִים מְעַט מִמִּדָּתִי, שֶׁכֵּן נוֹעֲדוּ בְּעִקָּר לִשְׁמֹר עָלַי מִפְּנֵי הַחֹם וְלֹא מִפְּנֵי הַצִּנָּה. חָלִילָה לִי מִלְּהַעֲלִים כִּי תְפִירָתָם עֲלוּבָה הָיְתָה. נַגָּר הֶדְיוֹט הָיִיתִי, וְאִלּוּ חַיָּט – אַף לְמַטָּה מִזֶּה. עַל כָּל פָּנִים, הוֹעִילוּ לִי הַבְּגָדִים הַרְבֵּה. וּכְשֶׁמְּצָאַנִי הַגֶּשֶׁם בַּחוּץ, עָמַד צֶמֶר־הַפַּרְוָה בִּפְנֵי הַמַּיִם, וְלֹא נִרְטַבְתִּי כְּלָל.

אַחַר כָּךְ הִקְדַּשְׁתִּי זְמַן וְעָמָל רַב לַעֲשִׂיַּת מִטְרִיָּה. חַשְׁתִּי בְּחֶסְרוֹנָהּ וְרַב הָיָה רְצוֹנִי לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר. בִּבְרָזִיל רָאִיתִי אֶת הַתְקָנָתָן, וּבִימֵי הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל הָיְתָה תּוֹעַלְתָּן מְרֻבָּה. חַשְׁתִּי, כִּי אֵין הַשָּׁרָב בָּאִי מֻעָט מִן הַשָּׁרָב בִּבְרָזִיל, וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא עוֹלֶה עָלָיו, בִּגְלַל קִרְבַת קַו־הַמַּשְׁוֶה. מֵאַחַר שֶׁנֶאֱלַצְתִּי לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה בַּחוּץ, הָיְתָה הַמִּטְרִיָּה עֲשׂוּיָה לְשָׁרְתֵנִי יָפֶה בַּשָּׁרָב, וְאַף בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. הַרְבֵּה עָמַלְתִּי בַּעֲשִׂיָּתָהּ וּזְמַן רַב חָלַף עַד שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יָדִי מַשֶּׁהוּ מְתֻקָּן. כְּשֶׁדִּמִּיתִי כִּי הִנֵּה צָלְחָה הַמְּלָאכָה בְּיָדִי, הִשְׁחַתִּי שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ עַד שֶׁהִנִּיחָה אַחַת אֶת דַּעְתִּי. לְבַסּוֹף עָשִׂיתִי מִטְרִיָּה, שֶׁהָלְמָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר אֶת תַּפְקִידָהּ. עִקָּר הַקּשִׁי הָיָה לַעֲשׂוֹתָהּ מִתְקַפֶּלֶת. יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹתָהּ פְּרוּשָׂה תָמִיד, אַךְ אִם אֵינָה מִתְקַפֶּלֶת, יִהְיֶה עָלַי לְשֵׂאתָהּ תָמִיד מֵעַל לְרֹאשִׁי, וְלֹא נוֹחַ לְהַלֵּךְ כָּךְ. אַךְ כָּאָמוּר, הִתְקַנְתִּי לִי לְבַסּוֹף מִטְרִיָּה טוֹבָה וְצִפִּיתִיהָ בְּעוֹרוֹת, כְּשֶׁצִּמְרָם בַּחוּץ. הַגֶּשֶׁם הָיָה גוֹלֵשׁ מֵעָלֶיהָ כְּמֵעַל גַּג מְשֻׁפָּע, וּבִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כֹּה הֵיטִיבָה לַעֲמֹד, עַד שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּשָׁרָב עַז בְּיוֹתֵר וְטוֹב לִי מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן בְּשָׁרָב מָתוּן. וּכְשֶׁלֹּא נִדְרְשָׁה לִי הַמִּטְרִיָּה, קִפַּלְתִּיהָ וּנְשָׂאתִיהָ תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיִי.

כָּךְ חָיִיתִי בְּשַׁלְוָה, דַּעְתִּי נוֹחָה עָלַי כִּי בָּטַחְתִּי בֵּאלֹהִים וְנַפְשִׁי נְתוּנָה בְּיָדוֹ. וְכָךְ טוֹבוּ חַיַּי מֵחַיֵּי הַחֶבְרָה, וּכְשֶׁהִצְטַעַרְתִּי עַל חֶסְרוֹנָהּ שֶׁל שִׂיחַת־בְּנֵי־אָדָם, שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי, אִם אֵין שִׂיחָתִי עִם הִרְהוּרַי שֶׁלִּי, וּקְרִיאוֹתַי אֶל הָאֱלֹהִים בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ – תִּקְוָתִי, כִּי מֻתָּר לִי לוֹמַר כֵּן – עוֹלוֹת עַל מֵיטַב הַהֲנָאָה בְּחֶבְרַת הָאָדָם בָּעוֹלָם.

בַּחֲמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי בָּאִי לְאַחַר מִכֵּן, לֹא אֵרַע כָּל דָּבָר הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל. הוֹסַפְתִּי לִחְיוֹת כְּדַרְכּי, בִּמְקוֹמִי, כְּפִי שֶׁחָיִיתִי קֹדֶם לָכֵן. מִלְּבַד הָעֲבוֹדוֹת הַקְּבוּעוֹת שֶׁל זְרִיעַת הַשְּׂעוֹרָה וְהָאֹרֶז וַהֲכָנַת הַצִּמּוּקִים – מֵאֵלֶּה כֵּן מֵאֵלֶּה נָהַגְתִּי לְהָכִין לִי כְּדֵי צָרְכִּי לְשָׁנָה – וְהַיְצִיאָה לְצַיִד מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, עָסַקְתִּי בַּעֲשִׂיַּת דּוּגִית, וְסוֹף־סוֹף צָלְחָה הַמְּלָאכָה בְּיָדִי. הֲבֵאתִיהָ אֶל לְשׁוֹן־הַיָּם בַּתְּעָלָה שֶׁחָפַרְתִּי, שִׁשָּׁה רֶגֶל רָחְבָּהּ, אַרְבָּעָה רֶגֶל עָמְקָהּ וְקָרוֹב לְמַחֲצִית הַמִּיל אָרְכָּהּ. אֶת הַסִּירָה הַקּוֹדֶמֶת, בַּעֲלַת הַמִּדּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁעֲשִׂיתִיהָ בְּלִי לְתַכֵּן תְּחִלָּה כֵּיצַד אַסִּיעֶנָּה, זָנַחְתִּי בִּמְקוֹמָהּ, מֵאַחַר שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בְּמַאֲמָצַי לַהֲבִיאָהּ אֶל הַמַּיִם אוֹ לְהָבִיא אֶת הַמַּיִם אֵלֶיהָ; הֲרֵיהִי מֻטֶּלֶת בִּמְקוֹם עֲשִׂיָּתָהּ לְלַמְּדֵנִי בִּינָה לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאָכֵן הַפַּעַם מָצָאתִי עֵץ מַתְאִים בְּמַהֲלַךְ מַחֲצִית הַמִּיל מִן הַחוֹף, וְרָאִיתִי כִּי לְפִי כֹּחִי הַמְּלָאכָה, וְלֹא הִנַּחְתִיהָ מִיָּדִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁטָּרַחְתִּי בַּעֲשִׂיַּת הַדּוּגִית שְׁנָתַיִם יָמִים, לֹא נִחַמְתִּי עַל עֲמָלִי, שֶׁכֵּן בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת סוֹף־סוֹף לַיָּם.

וְאָמְנָם סִיַּמְתִּי אֶת עֲשִׂיַּת הַדּוּגִית, אַךְ גָּדְלָהּ לֹא הָלַם כְּלָל אֶת הַתָּכְנִית שֶׁהָגִיתִי בִּשְׁעַת בִּנְיַן הַדּוּגִית הָרִאשׁוֹנָה. כַּוָּנָתִי לִרְצוֹנִי לַחֲצוֹת אֶת רְצוּעַת־הַיָּם, אַרְבָּעִים מִיל רָחְבָּהּ, שֶׁבֵּינִי לְבֵין הַיַּבֶּשֶׁת. מֵמַדֶּיהָ הַקְּטַנִּים שֶׁל הַדּוּגִית הַחֲדָשָׁה שָׂמוּ קֵץ לְרַעְיוֹנִי זֶה. אֶלָּא שֶׁעַתָּה הָגִיתִי רַעְיוֹן חָדָשׁ – לְהַקִּיף אֶת הָאִי סָבִיב־סָבִיב. מֵאַחַר שֶׁכְּבָר חָצִיתִי אֶת הָאִי וּבִקַּרְתִּי בְּמָקוֹם אֶחָד בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר, עַז הָיָה רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת הַחוֹף כֻּלּוֹ, שֶׁכֵּן עוֹרְרוּ בִּי הַתַּגְלִיּוֹת שֶׁגִּלִּיתִי עִנְיָן רַב. וְעַתָּה, שֶׁדּוּגִית בִּרְשׁוּתִי, לֹא הִרְהַרְתִּי אֶלָּא בְּהַפְלָגָה זוֹ.

לְתַכְלִית זוֹ שָׁקַלְתִּי מַעֲשַׂי בִּזְהִירוּת וָדַעַת וְהִתְקַנְתִּי בַּדּוּגִית תֹּרֶן, וְאַף מִפְרָשׂ תָּפַרְתִּי מִקִּרְעֵי מִפְרָשֶׂיהָ שֶׁל הָאֳנִיָּה, שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים עִמִּי בַּמַּחְסָן בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה. לְאַחַר הַתְקָנַת הַמִּפְרָשׂ הִפְלַגְתִּי בַּדּוּגִית לְנִסָּיוֹן, וְהַשַּׁיִט בָּהּ הֵנִּיחַ אֶת דַּעְתִּי. עַתָּה הִתְקַנְתִּי בִּשְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ אַרְגָּזִים סְגוּרִים, לִשְׁמֹר בָּהֶם מִן הַגֶּשֶׁם וּמִנִּתְזֵי־הַיָּם מְזוֹנוֹת, חֲפָצִים וְתַחְמשֶׁת. לִשְׁמִירַת הָרוֹבֶה פָּסַלְתִּי חָרִיץ בַּקַּרְקָעִית וְכִסִּיתִיו בְּמִכְסֶה. בַּיַּרְכָתַיִם קָבַעְתִּי אֶת מִטְרִיָּתִי בַּתּוֹשֶׁבֶת, כְּתֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּסוֹכֵךְ עַל רֹאשִׁי מִלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ, כְּאִלּוּ גְנוֹגֶנֶת. כְּפַעַם בְּפַעַם הָיִיתִי מַפְלִיג מְעַט בַּיָּם אֶלָּא שֶׁלֹּא הִרְחַקְתִּי מִן הַמִּפְרָץ הַקָּטָן שֶׁלִּי. לְבַסּוֹף גָּבַר רְצוֹנִי לְהַקִּיף אֶת מַלְכוּתִי הַקְּטַנָּה, עַד שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לְהַפְלִיג. הֵבֵאתִי אֶל הַדּוּגִית שְׁנֵי תְּרֵיסָרִים כִכְּרוֹת לֶחֶם־שְׂעוֹרִים (אוֹ עוּגוֹת, כְּפִי שֶׁכִּנִיתִי אוֹתָן בְּלִבִּי), מְלֹא הַסִּיר אֹרֶז קָלוּי, שֶׁהִרְבֵּיתִי לְאָכְלוֹ, בַּקְבּוּק קָטָן שֶׁל רוּם, מַחֲצִית־הָעֵז, אֲבַק־שְׂרֵפָה וְרֶסֶס וּשְׁנֵי סְגִינִים גְּדוֹלִים, מִשְׁלַל אַרְגְּזֵי־הַחֲפָצִים שֶׁל הַסַּפָּנִים, מֵהֶם יְשַׁמֵּשׁ לִי הָאֶחָד לְמִשְׁכָּבִי בַּלַּיְלָה, וְהַשֵּׁנִי – לְכִסּוּי.

קבוצה ז' PDF עמ' 130.png

בְּשִׁשָּׁה בְּנוֹבֶמְבֶּר, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לְמַלְכוּתִי, אוֹ לְשִׁבְיִי – כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, – הִפְלַגְתִּי לְמַסָּע זֶה וְשָׁהִיתִי בּוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁשִּׁעַרְתִּי. אָמְנָם הָאִי לֹא הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר, אַךְ כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל חוֹפוֹ הַמִּזְרָחִי, נִתְגַּלְּתָה לְעֵינַי שַׁרְשֶׁרֶת סְלָעִים הַבּוֹלְטִים כְּשִׁשָּׁה מִלִּים לַיָּם, מִקְצָתָם עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּמִקְצָתָם מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם. אַחֲרֵי הַסְּלָעִים הִשְׂתָּרַע שִׂרְטוֹן־חוֹל לְמֶרְחָק שֶׁל מִיל וָחֵצִי. כְּדֵי לְהַקִּיפוֹ אֵאָלֵץ לְהַרְחִיק בַּיָּם. לְמַרְאֵה הַסְּלָעִים אָמַרְתִּי תְּחִלָּה לְוַתֵּר עַל הַמַּסָּע וְלָשׁוּב, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה עָלַי לְהַרְחִיק לְלֵב־יָם, וְהַאִם אוּכַל לַחֲזֹר. עַל כֵּן הֵטַלְתִּי עֹגֶן (הֲכִינוֹתִי לִי מֵעֵין עֹגֶן מִשֶּׁבֶר שֶׁל אַנְקוֹל שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה).

עַתָּה לָקַחְתִּי אֶת הָרוֹבֶה וְעָלִיתִי בְּגִבְעָה רָמָה בַּחוֹף, וְאָכֵן רָאִיתִי אֶת הַשִּׂרְטוֹן לְכָל אָרְכּוֹ. גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהָעֵז וּלְהַפְלִיג. וּבְעוֹדִי סוֹקֵר אֶת הַיָּם מִן הַגִּבְעָה שֶׁעָמַדְתִּי בָּהּ, הִבְחַנְתִּי בְּזֶרֶם חָזָק וְסוֹעֵר עַד מְאֹד הַזּוֹרֵם מִזְרָחָה וְנוֹגֵעַ בַּשִּׂרְטוֹן. מִיָּד עָמַדְתִּי עַל הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי: אִם אֶגָּרֵף בּוֹ, אֶסָּחֵף בְּכֹחוֹ אֶל לֶב הַיָּם וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב אֶל הָאִי. וְאָכֵן, לוּלֵא עָלִיתִי תְּחִלָּה עַל גִּבְעָה זוֹ, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי נִסְחַף, שֶׁכֵּן שָׁטַף זֶרֶם מֵעֵין זֶה גַם מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, אַךְ בְּמֶרְחַק רַב יוֹתֵר; אֶלָּא שֶׁכָּאן הִבְחַנְתִּי גַם בִּזְרִימָה חֲזָקָה אֶל הַחוֹף. אִם כֵּן, אֵין עָלַי אֶלָּא לָצֵאת מִתְּחוּם הַזֶּרֶם הָרִאשׁוֹן וְהַזְּרִימָה הַנֶּגְדִּית תְּבִיאֵנִי לַחוֹף.

אַף עַל פִּי כֵן עָמַדְתִּי בַּמָּקוֹם יוֹמַיִם, לְפִי שֶׁנָּשְׁבָה רוּחַ דְרוֹמִית־מִזְרָחִית חֲזָקָה. מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה נוֹגֶדֶת אֶת הַזֶּרֶם הָאָמוּר, הִכָּה הַיָּם גַּלִּים גְּדוֹלִים בִּקְצֵה הַשִּׂרְטוֹן. הַשַּׁיִט בְּקִרְבַת הַחוֹף הָיָה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה בִּגְלַל הַגַּלִּים, וְאִלּוּ הַשַּׁיִט בְּרִחוּק מִמֶּנּוּ – בִּגְלַל הַזֶּרֶם.

אוֹר לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁכְכָה הָרוּחַ, הַיָּם רָגַע, וּבַבֹּקֶר גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהַפְלִיג. מַה שֶּׁאֵרַע לִי יֵשׁ בּוֹ מִן הָאַזְהָרָה כְּלַפֵּי כָּל נַוָּט בּוּר וּפָזִיז. אַךְ הִגַּעְתִּי לִקְצֵה הַשִּׂרְטוֹן וְאֵין בֵּינִי לְבֵין הַחוֹף אֶלָּא אֹרֶךְ דּוּגִית אַחַת, נִסְחַפְתִּי אֶל מַיִם עֲמֻקִּים בְּזֶרֶם שֶׁכָּמוֹהוּ כְּסִלּוֹן הַגּוֹלֵשׁ מִסֶּכֶר שֶׁל טַחֲנָה. הַדּוּגִית נִגְרְפָה בְּעָצְמָה כֹּה רַבָּה, שֶׁלֹּא נוֹתַר לִי אֶלָּא לַהֲגוֹתָהּ אֶל שׁוּלֵי הַזֶּרֶם כְּיַד יְכָלְתִּי. וְהִנֵּה נִגְרַפְתִּי הָלוֹךְ וְרָחוֹק מִן הַזְּרִימָה הַנֶּגְדִּית, שֶׁרְאִיתִיהָ מִשְּׂמֹאלִי. כָּל רוּחַ מְסַיַּעַת לֹא נָשְׁבָה, וְלֹא הָיְתָה כָּל תַּכְלִית לַחֲתִירָתִי בַּמְּשׁוֹטִים, וּכְבָר אָמַרְתִּי נוֹאָשׁ. כֵּיוָן שֶׁהַזֶּרֶם מַקִּיף אֶת הָאִי מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, הֲבִינוֹתִי כִּי בְּמֶרְחַק כַּמָּה מִילִים מִתְאַחִים שְׁנֵי פְּלָגָיו לְאֶחָד, וְאֵין מִפְלָט לְנַפְשִׁי. לֹא רָאִיתִי כָּל סִכּוּי לַחֲמֹק מִן הַזֶּרֶם. הֲרֵי שֶׁקִּצִּי צָפוּי לִי, וְלֹא בַּיָּם, שֶׁהָיָה רוֹגֵעַ לְמַדַּי, אֶלָּא בְּרָעָב. אָמְנָם, מָצָאתִי צָב בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁבְּדֵי־עָמָל הֲרַמְתִּיו וְהִטַּלְתִּיו לַדּוּגִית. כֵּן הָיָה עִמִּי כַּד גָּדוֹל שֶׁל מַיִם מְתוּקִים, אַחַד מִכַּדֵּי־הַחֹמֶר שֶׁלִּי. אַךְ מַה חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל אֵלֶּה לְגַּבֵּי אָדָם שֶׁנִּסְחַף לְמֶרְחֲבֵי הָאוֹקְיָנוּס, שֶׁאַתָּה מַפְלִיג בּוֹ אַלְפֵי מִילִים בְּלִי לִפְגּשׁ חוֹף, יַבָּשָׁה אוֹ אִי?

עַתָּה רָאִיתִי, כִּי יָפֶה כֹּחָה שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה לְהָרַע אֲפִלּוּ לְאָדָם הַשָּׁרוּי בִּמְצוּקָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. הִשְׁקַפְתִּי אֶל הָאִי הַשּׁוֹמֵם וְהַנִּדָּח כְּאֶל גַּן־עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְלִבִּי לֹא בִּקֵּשׁ לוֹ אשֶׁר גָּדוֹל מִן הַשִּׁיבָה אֵלָיו. פָּרַשְׂתִּי אֵלָיו אֶת יָדַי בִּקְרִיאָה נִרְגֶּשֶׁת: “הוֹי, הַמִּדְבָּר הַמְבֹרָךְ! לְעוֹלָם לֹא אָשׁוּב לִרְאוֹתְךָ. הוֹי, אֻמְלָל שֶׁכְּמוֹתִי, אָנָה אֲנִי בָּא?”. הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל כְּפִיּוּת־הַטּוֹבָה שֶׁבִּי, וְנִזְכַּרְתִּי בְּקֻבְלְנוֹתַי עַל הַבְּדִידוּת. לֹא הָיָה עַתָּה דָבָר הַיָּקָר בְּעֵינַי מִן הַשִּׁיבָה לַחוֹף! וְאָכֵן, לְעוֹלָם אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הַטּוֹבָה שֶׁחָיִינוּ בָּהּ עַד שֶׁלֹּא תִתְגַּלֶּה לָנוּ עַל יְדֵי הָרָעָה, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ אֶת הַחֶסֶד שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקֵנוּ אֶלָּא עִם סִּלּוּקוֹ. אֵין לְתָאֵר כְּלָל אֶת יֵאוּשִׁי בִּרְאוֹתִי כִּי נִסְחַפְתִּי הַרְחֵק מִן הָאִי הָאָהוּב עָלַי ( כָּךְ הִרְגַּשְׁתִּי אוֹתָהּ שָׁעָה) אֶל לֵב הָאוֹקְיָנוּס, מַהֲלַךְ שִׁשָּׁה מִילִים, וּלְלֹא כָּל תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת בּוֹ. אַף עַל פִּי כֵן חָתַרְתִּי עַד כְּלוֹת כֹּחִי כְּדֵי לַהֲגוֹת אֶת הַדּוּגִית צָפוֹנָה, הֱוֵי אוֹמֵר לְצַד הַזֶּרֶם הַקָּרֵב אֶל הַזְּרִימָה הַנֶּגְדִּית, לַחוֹף. וְהִנֵּה בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהֵחֵלָּה הַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה מַעֲרָבָה, דִּמִּיתִי לְהַרְגִּישׁ בְּפָנַי מַשַּׁב־רוּחַ חֲרִישִׁי הַבָּא מִדְּרוֹם־מִזְרָח. הִתְעוֹדַדְתִּי מְעַט, וּבְעִקָּר כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה כְּשֶׁגָּבַר הַמַּשָּׁב וְהָיָה לְרוּחַ רָפָה, נָאָה. אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְרֻחָק הַרְבֵּה מִן הָאִי, וְאִלּוּ נִתְכַּסּוּ הַשָּׁמַיִם עֲנָנִים אוֹ עֲרָפֶל, הָיָה מֵקִיץ עָלַי הַקֵּץ מִצַּד אַחֵר: לֹא הָיָה עִמִּי מַצְפֵּן וּלְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לַהֲגוֹת אֶל הָאִי בְּלִי לִרְאוֹתוֹ בְּעַיִן. אֶלָּא שֶׁהַיּוֹם בָּהִיר הָיָה. טַרַחְתִּי לְהַצִּיב אֶת הַתֹּרֶן, פָּרַשְׂתִּי אֶת הַמִּפְרָשׂ, וְהִגִּיתִי צָפוֹנָה כְּכָל הַנִּתַּן, כְּדֵי לַחְמֹק מִן הַזֶּרֶם.

אַךְ הֵחֵלָה הַדּוּגִית חוֹצָה אֶת הַזֶּרֶם, הִבְחַנְתִּי בּוֹ שִׁנּוּי עַל פִּי צְלִילוּת הַמַּיִם. בַּזֶּרֶם הָעַז הָיוּ הַמַּיִם עֲכוּרִים, וּכְשֶׁנֶּחֱלַשׁ הַזֶּרֶם, נִצְטַלְּלוּ הַמַּיִם. וְהִנֵּה נִתְגַּלּוּ בַּמִּזְרָח, מַהֲלַךְ מַחֲצִית הַמִּיל מִמֶּנִּי, סְלָעִים, וְהַגַּלִּים מִתְנַפְּצִים אֲלֵיהֶם. סְלָעִים אֵלֶּה שָׁבוּ וְחָצוּ אֶת הַזֶּרֶם לִשְׁנַיִם, וּבְעוֹד פִּלְגּוֹ הָרִאשׁוֹן פּוֹנֶה דָרוֹמָה כְּשֶׁהַסְּלָעִים מִצְּפוֹן־מִזְרָח לוֹ, הִתְנַפֵּץ הַפֶּלֶג הַשֵּׁנִי אֶל הַסְּלָעִים, חָזַר עַל עִקְּבוֹתָיו בִּמְעַרְבֹּלֶת וּפָנָה צְפוֹנָה־מַעֲרָבָה בִּזְרִימָה עַזָּה. רַק אָדָם שֶׁנָּחוֹן בְּעָמְדוֹ עַל הַגַּרְדּוֹם, אוֹ נִצַּל מִידֵי רוֹצְחִים שֶׁכְּבָר הֵנִיפוּ סַכִּינָם, אוֹ נִתְנַסָּה בְּצָרוֹת כְּצָרוֹתַי, יְשַׁעֵר אֶת הִתְלַהֲבוּתִי וְיָבִין אֶת שִׂמְחָתִי: הִנֵּה הֵשַׁטְתִּי אֶת הַדּוּגִית בַּזֶּרֶם הַפּוֹנֶה לַחוֹף, פָּרַשְׂתִּי אֶת מִפְרָשִׂי לָרוּחַ הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת וְהַזְּרִימָה הַחֲזָקָה מְסַיַּעַת לִי. זְרִימָה זוֹ הֶחֱזִירַתְנִי כִּשְׁלשָׁה מִילִים אֶל הָאִי, אַךְ כְּשִׁשָּׁה מִילִים צָפוֹנָה מִן הַזֶּרֶם שֶׁסְּחָפַנִי קֹדֶם לָכֵן. וּכְשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל הָאִי נוֹכַחְתִּי כִּי חוֹפוֹ הַצְּפוֹנִי הוּא, הֱוֵי אוֹמֵר, עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, מִמּוּל לַמָּקוֹם שֶׁהִפְלַגְתִּי מִמֶּנוּ.

לְאַחַר שֶׁשַּׁטְתִּי כִּשְׁלשָׁה מִילִים בִּזְרִימָה זוֹ, חַשְׁתִּי שֶׁהִיא נֶחֱלֶשֶׁת וְהוֹלֶכֶת וְאֵין עוֹד בְּכֹחָהּ לְשֵׂאתֵנִי. אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִמְצֵאתִי בֵּין שְׁנֵי הַזְּרָמִים הַגְּדוֹלִים, הַזֶּרֶם הַדְּרוֹמִי שֶׁסְּחָפַנִי, וְהַזֶּרֶם הַצְּפוֹנִי הַמְרֻחָק כִּשְׁלשָׁה מִילִים מֵעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי; בֵּין הַשְּׁנַיִם נִמְצֵאתִי וְהָאִי לְנֶגֶד עֵינַי, וְהַמַּיִם רוֹגְעִים וְאֵין בָּהֶם זְרִימָה כְּלָל, וְרוּחַ קַלָּה מְסַיַּעַת נוֹשֶׁבֶת בְּמִפְרָשִׂי; הִגִּיתִי הַיְשֵׁר אֶל הָאִי, אֶלָּא שֶׁמְהִירוּתִי פָּחֲתָה.

בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת עֶרֶב בְּקֵרוּב, בִּהְיוֹתִי בְּמֶרְחַק שְׁלשָׁה מִילִים מִן הָאִי, רָאִיתִי כִּי הַסְּלָעִים שֶׁהֵמִיטוּ עָלַי אֶת הָאָסוֹן, הַמִּזְדַּקְּרִים דָּרוֹמָה וּמַטִּים אֶת הַזֶּרֶם דָרוֹמָה, יוֹצְרִים זְרִימָה צְפוֹנִית חֲזָקָה מְאֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ תּוֹאֶמֶת אֶת דַּרְכִּי, הַנּוֹטָה מַעֲרָבָה. אַךְ בְּסִיּוּעָהּ שֶׁל הָרוּחַ הַטּוֹבָה חָצִיתִי אֶת הַזְּרִימָה בַּאֲלַכְסוֹן צְפוֹנִי־מַעֲרָבִי וְכַעֲבֹר שָׁעָה קָרַבְתִּי לְמֶרְחַק מִיל מִן הַחוֹף. מֵי הַחוֹף רוֹגְעִים הָיוּ וְחִישׁ מַהֵר עָלִיתִי עַל הַיַּבָּשָׁה.

מְשֶּׁדָּרְכוּ רַגְלַי עַל הַחוֹף כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי, הוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים עַל יְשׁוּעָתִי, וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לְסַלֵּק מִדַּעְתִּי כָּל רַעְיוֹן־הַצָּלָה עַל יְדֵי סִירָה. סָעַדְתִּי בַּמְּזוֹנוֹת שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי, הֵשַׁטְתִּי אֶת הַדּוּגִית אֶל מִפְרָץ זָעִיר שֶׁגִּלִּיתִי מִתַּחַת לְכַמָּה עֵצִים, וְשָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן, שֶׁכֵּן תַּשׁ כֹּחִי מִיגִיעָתִי בַּמַּסָּע. דְּאָגָה רַבָּה דָאַגְתִּי עַתָּה, כֵּיצַד לְהַחֲזִיר אֶת הַדּוּגִית הַבַּיְתָה. רַבָּה מִדַּי הָיְתָה הַסַּכָּנָה, וְכֵן הֵטַבְתִּי לָדַעַת אֶת הַצָּפוּי לִי, מִלְּנַסּוֹת לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתִי בָּהּ. אֶת הַנַּעֲשֶׂה מֵעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי – הַמַּעֲרָבִי – לֹא יָדַעְתִּי, וְלֹא עָלָה כְּלָל עַל דַּעְתִּי לְהוֹסִיף לְהִסְתַּכֵּן. עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לְמָחֳרָת לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכִּי מַעֲרָבָה בַּחוֹף וּלְחַפֵּשׂ מִפְרָץ, בּוֹ אוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת הַדּוּגִית בְּמַיִם בְּטוּחִים, כְּדֵי לָשׁוּב וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. וְאָכֵן, בְּמַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִים מִשָּׁם הִגַּעְתִּי אֶל מִפְרָץ מְשֻׁבָּח, כְּמִיל רָחְבּוֹ, שֶׁהָלַךְ וְצַר עַד שֶׁהָיָה לְפֶלֶג, וְשָׁם מָצָאתִי מַעֲגָן נוֹחַ לַדּוּגִית, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְמִבְדּוֹק קָטָן שֶׁהוּכַן לְמַעֲנָהּ. קָשַׁרְתִּי אֶת הַדּוּגִית יָפֶה־יָפֶה וְעָלִיתִי עַל הַיַּבָּשָׁה לָתוּר אֶת הַמָּקוֹם.

נִתְבָּרֵר כִּי קָרוֹב הָיִיתִי לַמָּקוֹם, שֶׁבִּקַּרְתִּי בּוֹ בְּטִיּוּלִי הַקּוֹדֵם, בָּרֶגֶל. הַשָּׁרָב עַז הָיָה, עַל כֵּן לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הָרוֹבֶה וְאֶת הַמִּטְרִיָּה בִּלְבַד וְיָצָאתִי לַדֶּרֶךְ. לְאַחַר מַסָּעִי בַּיָּם הָיָה בְּטִיּוּל זֶה מִשּׁוּם נוֹחוּת. בָּעֶרֶב הִגַּעְתִּי אֶל סֻכָּתִי, וּמָצָאתִי אֶת הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ. סֵדֶר נָאֶה קִיַּמְתִּי שָׁם תָּמִיד, שֶׁכֵּן הָיָה זֶה בֵּית־הַקַּיִץ שֶׁלִּי. טִפַּסְתִּי וְעָבַרְתִּי אֶת הַגָּדֵר, שָׁכַבְתִּי בַּצֵּל לְחַלֵּץ אֶת עַצְמוֹתַי, וּלְפִי שֶׁהָיִיתִי עָיֵף עַד מְאֹד, נִרְדַּמְתִּי. אַךְ נַסּוּ נָא לְשַׁעֵר אֶת תִּמְהוֹנִי, כְּשֶׁהֵעִירַנִי מִשְׁנָתִי קוֹל הַקּוֹרֵא בִּשְׁמִי, קָרֹא וְחָזוֹר: “רוֹבִּין, רוֹבִּין, רוֹבִּין קְרוּזוֹ, רוֹבִּין קְרוּזוֹ הַמִּסְכֵּן, אֵיפֹה אַתָּה, רוּבִּין קְרוּזוֹ? אֵיפֹה אַתָּה? אֵיפֹה הָיִיתָ?” כְּבֵדָה הָיְתָה שְׁנָתִי לְאַחַר הַחֲתִירָה וְהַהֲלִיכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, וְלֹא הֲקִיצוֹתִי מִיָּד, אֶלָּא תָּהִיתִי נִים וְלֹא נִים, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי חֲלוֹם חָלַמְתִּי. אַךְ הַקּוֹל הוֹסִיף לִקְרֹא: " רוֹבִּין קְרוּזוֹ, רוֹבִּין קְרוּזוֹ “, עַד שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי כָּלִיל, נִבְהַלְתִּי מְאֹד, וְנִתַּרְתִּי מִמְּקוֹמִי מִתּוֹךְ מְבוּכָה גְּדוֹלָה. אַךְ פָּקַחְתִּי עֵינַי, רָאִיתִי אֶת פּוֹל שֶׁלִּי יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַגָּדֵר, וּמִיָּד הֲבִינוֹתִי כִּי הוּא שֶׁקְּרָאַנִי בִּשְׁמִי. נֹסַח מְקוֹנֵן זֶה הָיִיתִי מְשַׁנֵּן בְּאָזְנָיו, עַד שֶׁלָּמַד אוֹתוֹ עַל בֻּרְיוֹ. יוֹשֵׁב הָיָה לְעִתִּים עַל אֶצְבָּעִי, מַקְרִיב מַקּוֹרוֹ אֶל פָּנַי וְקוֹרֵא: " רוֹבִּין קְרוּזוֹ הַמִּסְכֵּן, אֵיפֹה אַתָּה? אֵיפֹה הָיִיתָ? כֵּיצַד בָּאתָ לְכָאן?” וּמִלִּים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה שֶׁשִּׁנַּנְתִּי לוֹ.

קבוצה ח' PDF עמ' 134.png

וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי הַתֻּכִּי הוּא הַמְדַבֵּר, וְכִי לֹא יִתָּכֵן שֶׁדּוֹבֵר אַחֵר נִמְצָא בַּמָּקוֹם, עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁנָּחָה דַּעְתִּי. תָּמֵהַּ הָיִיתִי כֵּיצַד הִגִּיעַ הֵנָּה, וְלָמָּה שָׁהָה כָּאן וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ כְּשֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי בְּדַעְתִּי כִּי אֵין זֶה אֶלָּא פּוֹל הַנֶּאֱמָן שֶׁלִּי, גָּבַרְתִּי עַל מְבוּכָתִי. הוֹשַׁטְתִּי יָדִי וְקָרָאתִי בִּשְׁמוֹ:" פּוֹל“. הַיְצוּר חוֹבֵב־ הָאָדָם עָף אֵלַי, יָשַׁב עַל אֲגוּדָלִי וְהוֹסִיף לְהַגִּיד " רוֹבִּין קְרוּזוֹ”, וְלִשְׁאֹל כֵּיצַד בָּאתִי לְכָאן וְאֵיפֹה הָיִיתִי, כְּאִלּוּ עֲבָרַתּוּ הַשִּׂמְחָה לָשׁוּב וְלִרְאוֹתֵנִי. בְּשׁוּבִי לָקַחְתִּי אוֹתוֹ עִמִּי.

לְפִי שָׁעָה חָלַף חִשְׁקִי לְשׁוֹטֵט בַּיָּם, וְיָמִים רַבִּים יָשַׁבְתִּי בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְהִרְהַרְתִּי בַּסַּכָּנָה שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בָּהּ. שָׂמֵחַ הָיִיתִי אִלּוּ נִתַּן לִי לְהַחֲזִיר אֶת הַדּוּגִית אֶל חוֹף־מְגוּרַי, אַךְ לֹא רָאִיתִי דֶרֶךְ לְהוֹלָכָתָהּ. לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַקִּיף אֶת הָאִי בְּחוֹפוֹ הַמִּזְרָחִי, כְּפִי שֶׁהִקַּפְתִּיו זֶה עַתָּה. בְּחָשְׁבִי עַל כָּךְ הָיָה לִבִּי נוֹפֵל בְּקִרְבִּי וְדָמִי קוֹפֵא. וְאִלּוּ אֶת חוֹפוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי לֹא הִכַּרְתִּי. שִׁעַרְתִּי כִּי הַזֶּרֶם עַז שָׁם כְּמוֹ בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, וְהַסַּכָּנָה בְּעֵינָהּ עוֹמֶדֶת. אִם לֹא אֶגָּרֵף לְלֶב יָם, אֶתְנַפֵּץ אֶל הַחוֹף. לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת זֶה גָמַרְתִּי אֹמֶר לְוַתֵּר עַל הַדּוּגִית, אַף עַל פִּי שֶׁטָּרַחְתִּי בַּעֲשִׂיָּתָהּ חֳדָשִׁים מְרֻבִּים, וְלֹא פָּחוֹת מִזֶּה בְּהַסָּעָתָהּ לַמַּיִם.

בַהֲלַךְ־נֶפֶשׁ זֶה הָיִיתִי שָׁרוּי כִּמְעַט שָׁנָה. חַיַּי מְיֻשָּׁבִים וּבוֹדְדִים הָיוּ, כְּפִי שֶׁעָשׂוּי הַקּוֹרֵא לְשַׁעֵר עַל נְקַלָּה. דַּעְתִּי הָיְתָה נוֹחָה מִמַּצָּבִי, וּמִשֶּׁשַּׂמְתִּי מִבְטָחִי בַּהַשְׁגָּחָה, דּוֹמֶה הָיָה עָלַי כִּי חַיַּי מְאֻשָּׁרִים בַּכֹּל, וְאֵינִי חָסֵר אֶלָּא חֶבְרַת בְּנֵי אָדָם. בִּתְקוּפָה זוֹ הִשְׁלַמְתִּי אֶת יְדִיעוֹתַי בְּכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֱבִיאוּנִי צְרָכַי לְהִזְדַּקֵּק לָהֶן, וְסָבוּרְנִי כִּי עָשׂוּי הָיִיתִי לְשַׁמֵּשׁ נַגָּר רָאוּי לִשְׁמוֹ, אִם נִתֵּן אֶת הַדַּעַת לְמִעוּט הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי. מִלְּבַד זֹאת שִׁכְלַלְתִּי אֶת תַּעֲשִׂיַּת כְּלֵי הַחֶרֶס שִׁכְלוּל מַפְתִּיעַ, שֶׁכֵּן לַמַדְתִּי לְיַצְּרָם עַל גַּבֵּי הָאַבְנַיִם בְּצוּרָה הַמַּנִיחָה אֶת הַדַּעַת, וּמְלַאכְתִּי קַלָּה יוֹתֵר וְנָאָה יוֹתֵר. עַתָּה יָצַרְתִּי כֵּלִים עֲגוּלִים וּבַעֲלֵי־צוּרָה, וְאִלּוּ קֹדֶם לָכֵן הָיוּ מְגֻשָּׁמִים וְנַעֲוֵי־מַרְאֶה. אַךְ דּוֹמַנִי כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְתִּי גַאֲוָה עַל מַעֲשֵׂי־יָדַי אוֹ שִׂמְחָה עִם מְצִיאַת חֵפֶץ כָּלְשֶׁהוּ, כְּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי בְּיוֹם צוּרִי אֶת הַמִּקְטֶרֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתָהּ מְגֻשֶּׁמֶת מְכֹעֶרֶת וּצְרוּפָה אָדֹם כְּפִי שֶׁנִּצְרְפוּ שְׁאָר כְּלֵי הַחֶרֶס שֶׁלִּי, הָיְתָה אֵיתָנָה כָּל צָרְכָּהּ וְטוֹבָה לִשְׁאִיפַת הֶעָשָׁן. הֲנָאָה מְרֻבָּה נֶהֱנֵיתִי מִמֶּנָּה, שֶׁכֵּן רָגִיל הָיִיתִי בְּעִשּׁוּן. בָּאֳנִיָּה נִמְצְאוּ מִקְטָרוֹת, אֶלָּא שֶׁשָּׁכַחְתִּי לְקַחְתָּן, וְכֵן לֹא יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ טַבָּק בָּאִי. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי בֵּין חֶפְצֵי הָאֳנִיָּה, כְּבָר לֹא מָצָאתִי אֶת הַמִּקְטָרוֹת. כֵּן שִׁכְלַלְתִּי מַעֲשֵׂי־קְלִיעָה שֶׁלִּי, וַהֲכִינוֹתִי סַלִּים רַבִּים כְּיַד דִּמְיוֹנִי הַטּוֹבָה עָלַי, שֶׁלֹּא הָיוּ נָאִים בְּיוֹתֵר אַךְ נוֹחִים לְטִלְטוּל וּמוֹעִילִים בְּאִחְסוּן מְזוֹנוֹתַי וַהֲבָאָתָם הַבַּיְתָה. לְמָשָׁל, כְּשֶׁצַּדְתִּי עֵז בַּחוּץ, תְּלִיתִיהָ עַל עֵץ, פָּשַׁטְתִּי עוֹרָהּ, בִּתַּרְתִּי אוֹתָהּ וַהֲבֵאתִיהָ בְּסַל הַבַּיְתָה. וְכֵן כְּשֶׁמָּצָאתִי צָב, פִּצַּחְתִּיו בּוֹ בַּמָּקוֹם, נָטַלְתִּי מִתּוֹכוֹ אֶת הַבֵּיצִים וְכַמָּה נִתְחֵי־בָשָׂר כְּצָרְכִּי וַהֲבֵאתִים בַּסַּל, וְאִלּוּ אֶת הַשְּׁאָר הִנַּחְתִּי בַּשָּׂדֶה. כֵּן שִׁמְּשׁוּ לִי סַלִּים גְּדוֹלִים וַעֲמוּקִים לִשְׁמִירַת הַתְּבוּאָה, מִיָּד לְאַחַר הַדַּיִשׁ וְהַיִּבּוּשׁ.

עַתָּה הִבְחַנְתִּי כִּי מְלַאי אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁלִּי פָּחַת בְּמִדָּה נִכֶּרֶת, וּלְפִי שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנוֹ, הִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ וּמְחַשֵּׁב מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁיֶּאֱזַל כָּלִיל, וְכֵיצַד אָצוּד עִזִּים. כְּבָר סִפַּרְתִּי כֵּיצַד תָּפַסְתִּי גְדִיָּה, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לִהְיוֹתִי כָּאן, וְכֵיצַד גִּדַּלְתִּיהָ. קִוִּיתִי לִתְפֹּס גַּם גְּדִי וְלֹא עָלָה בְּיָדִי. סוֹף־סוֹף נִזְדַּקְּנָה הָעֵז וּמֵתָה, שֶׁכֵּן לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לִשְׁחֹט אוֹתָהּ. וְאִלּוּ כַּיּוֹם הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה לְשִׁבְתִּי כָּאן, כְּשֶׁמְּלַאי תַּחְמָשְׁתִּי אוֹזֵל, נָתַתִּי דַעְתִּי לִטְמִינַת פַּחִים, כְּדֵי לָצוּד אֶת הָעִזִּים חַיּוֹת, וּבְעִקָּר אֵם עַל גְּדָיֶיהָ. הִתְקַנְתִּי אִי־אֵלֶּה פַּחִים, וְסָבוּרְנִי כִּי כַּמָּה עִזִּים נִלְכְּדוּ. אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל חֶסְרוֹן חוּטֵי־בַרְזֶל הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בַּחֲבָלִים, וּמִדֵּי פַּעַם מְצָאתִים קְרוּעִים וְאֶת הַפִּתָּיוֹן – אָכוּל. לְבַסּוֹף הֶחֱלַטְתִּי לַחְפֹּר שׁוּחוֹת אֲחָדוֹת בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעִזִּים נוֹהֲגוֹת לִרְעוֹת בָּהֶם. כִּסִּיתִי אוֹתָן בִּשְׁכָבוֹת־קָנִים שֶׁהִתְקַנְתִּי, וְנָתַתִּי עֲלֵיהֶן מַשָּׂא כָּבֵד. כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים פִּזַרְתִּי עֲלֵיהֶן שִׁבֳּלֵי־שְׂעוֹרָה וְאֹרֶז יָבֵשׁ, אַךְ פַּח לֹא טָמַנְתִּי. עַל פִּי הָעֲקֵבוֹת סָבִיב רָאִיתִי כִּי הָעִזִּים בָּאוּ, אָכְלוּ אֶת הַפִּתָּיוֹן וּבָרְחוּ. טָמַנְתִּי שָׁלשׁ מַלְכּוֹדוֹת בְּלַיְלָה אֶחָד, וּבַבֹּקֶר מְצָאתִין רֵיקוֹת, כְּשֶׁהַפִּתָיוֹן בָּהֶן אָכוּל. בָּאתִי עַד יֵאוּשׁ. אַף עַל פִּי כֵן שִׁכְלַלְתִּי אֶת הַמַּלְכּוֹדוֹת, וְלֹא אוֹגִיעַ אֶת הַקּוֹרֵא בִּפְרָטִים. בְּצֵאתִי בַּבֹּקֶר לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁלָל מָצָאתִי בְּאַחַת מֵהֶן תַּיִשׁ גָּדוֹל זָקֵן, וּבְאַחֶרֶת – שְׁלשָׁה גְדָיִים,שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר. אֶת הַתַּיִשׁ הוֹצֵאתִי לַחָפְשִׁי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה בּוֹ. פֶּרֶא זוֹעֵם הָיָה וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי לְהִכָּנֵס לַשּׁוּחָה, כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ חַי. לֹא רָאִיתִי כָּל תַּכְלִית בַּהֲרִיגָתוֹ. עַל כֵּן הִנַּחְתִּי לוֹ לָצֵאת, וְהוּא נִמְלַט כְּאִלּוּ נִטְרְפָה דַעְתּוֹ. לְיָמִים לָמַדְתִּי לָדַעַת, כִּי הָרָעָב מַכְנִיעַ אֶת הָאֲרִי. אִלּוּ הִשְׁאַרְתִּיו בַּשּׁוּחָה שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה יָמִים לְלֹא מָזוֹן, וְהָיִיתִי מֵבִיא לוֹ אַחַר כָּךְ מְעַט מַיִם וּמִסְפּוֹא, הָיָה נִכְנַע וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי כַּגְּדִי. הָעִזִּים הֵם יְצוּרִים נְבוֹנִים מְאֹד וְנוֹחִים לְאִלּוּף כְּשֶׁנּוֹהֲגִים בָּהֶם יָפֶה.

אַף עַל פִּי כֵן הִנַּחְתִּי לוֹ לִבְרֹחַ, כִּי עֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי לְהַכְנִיעוֹ. אַחַר כָּךְ נִגַּשְׁתִּי אֶל הַגְּדָיִים, הוֹצֵאתִים אֶחָד אֶחָד וּקְשַׁרְתִּים יַחַד. בְּעָמָל רַב הֵבֵאתִי אוֹתָם הַבַּיְתָה. זְמַן רַב לְמַדַּי סֵרְבוּ לֶאֱכֹל, אֶלָּא שֶׁפִּתִּיתִי אוֹתָם בְּשִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת, עַד שֶׁנִּתְבַּיְּתוּ.

קבוצה ח' PDF עמ' 137.png

עַתָּה אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהָכִין לְעַצְמִי בָּשָׂר, לְאַחַר שֶׁיֶּאֱזַל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה: לְגַדֵּל לְיַד בֵּיתִי עֵדֶר עִזִּים. נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהַפְרִיד בֵּין עִזֵּי־הַבַּיִת וְעִזֵּי־הַבָּר, שֶׁאִם לֹא כֵן, תִּבְרַחְנָה עִזַּי לִכְשֶׁתִּגְדַּלְנָה. אֵין לְפָנַי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְהַחֲזִיקָן בְּמִכְלָאָה, בְּחֶלְקַת־אֲדָמָה מֻקֶּפֶת גָּדֵר אוֹ מְשׂוּכָה, שֶׁדַּי בָּהּ לִמְנֹעַ מֵעִזַּי אֶת הַבְּרִיחָה וּמֵעִזֵּי־הַבָּר אֶת הַפְּרִיצָה פְּנִימָה.

מְלָאכָה זוֹ גְדוֹלָה הָיְתָה מִיכָלְתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי כִּי הֶכְרַח בָּהּ. רֵאשִׁית יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ חֶלְקַת אֲדָמָה מַתְאִימָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִרְעֶה, מַיִם וּמַחֲסֶה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וְאָכֵן מָצָאתִי מָקוֹם יָפֶה כָּל צָרְכּוֹ: כִּבְרַת אֲפָר אוֹ סַוַּנָה, כְּפִי שֶׁיְּכַנּוּהוּ אַנְשֵׁי מוֹשְׁבוֹת־הַמַּעֲרָב, וּבוֹ שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה פַּלְגֵי־מַיִם זְעִירִים, וְקָצֵהוּ הָאֶחָד מְיֻעָר. אַךְ כָּל אָדָם הַיּוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּמִכְלָאוֹת יִצְטַחֵק בְּשָׁמְעוֹ, כִּי אָמַרְתִּי לִגְדֹּר חֶלְקָה שֶׁהֶקֵּפָהּ שְׁנֵי מִילִים. לֹא אֹרֶךְ הַגָּדֵר שֶׁאָמַרְתִּי לְהָקִים הוּא שֶׁהֵעִיד עַל טִפְּשׁוּתִי. שְׁעָתִי הָיְתָה מַסְפִּיקָה לִי גַם לְגִדּוּר שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתִּי, כִּי בְּמֶרְחָב גָּדוֹל כָּל כָּךְ תִּהְיֶינָה עִזַּי פְּרָאִיּוֹת כְּאִלּוּ רָעוּ בָּאִי כֻּלּוֹ, וַאֲנִי אֶרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן וְלֹא אֶתְפְּסֵן לְעוֹלָם.

כְּבָר גָּדַרְתִּי כַּחֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּשֶׁעָלָה הִרְהוּר זֶה בְּדַעְתִּי. הִפְסַקְתִּי אֶת הַמְּלָאכָה וְהֶחֱלַטְתִּי לִגְדֹּר תְּחִלָּה חֶלְקָה, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכָּהּ וּמֵאָה אַמָּה רָחְבָּהּ, שֶׁדַּי בָּהּ לִכְלִיאַת עֶדְרִי בַּתְּקוּפָה הַקְּרוֹבָה. כְּשֶׁיִּגְדַּל עֶדְרִי אוּכַל לְהַרְחִיב אֶת הַמִּכְלָאָה עַל יְדֵי צֵרוּף חֶלְקָה חֲדָשָׁה. הַחְלָטָה נְבוֹנָה הָיְתָה זוֹ וּבְמֶרֶץ הִתְחַלְתִּי בַּעֲבוֹדָה. כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים עָסַקְתִּי בְּגִדּוּר הַחֶלְקָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבְעוֹדִי עוֹבֵד קָשַׁרְתִּי אֶת שְׁלשֶׁת הַגְּדָיִים בְּסָמוּךְ לִי, כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּינוּ אֵלַי. לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הָיִיתִי מֵבִיא לָהֶם כַּמָּה שִׁבֳּלֵי שְׂעוֹרָה אוֹ חֹפֶן אֹרֶז וּמַאֲכִילָם מִכַּף יָדִי. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת עֲשִׂיַּת הַגָּדֵר וְהִתַּרְתִּי אֶת הַגְּדָיִים, הָיוּ מְהַלְּכִים אַחֲרֵי בְּכָל אֲשֶׁר אֵלֵךְ וּפוֹעִים, לְבַקֵּשׁ חֹפֶן שְׂעוֹרָה. הִשַּׂגְתִּי אֶת תַּכְלִיתִי, וְכַעֲבֹר שָׁנָה וָחֵצִי הָיָה לִי עֵדֶר שֶׁל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עִזִּים, הַגְּדָיִים בִּכְלָל זֶה. וְכַעֲבֹר עוֹד שְׁנָתַיִם הָיוּ לִי אַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ עִזִּים, מִלְּבַד הָעִזִּים שֶׁשָּׁחַטְתִּי לְצָרְכֵי מַאֲכָל. וְכָךְ גָּדַרְתִּי חָמֵשׁ חֶלְקוֹת מִרְעֶה, וּבְכָל אַחַת בָּנִיתִי דִיר קָטָן, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אֶת הָעִזִּים לְתוֹכוֹ כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהוֹצִיא אַחַת מֵהֶן. בֵּין הַמִּכְלָאוֹת הִתְקַנְתִּי שְׁעָרִים.

וְלֹא זוֹ בִלְבַד שֶׁהָיָה בְּיָדִי בְּשַׂר־עִזִּים כַּאֲוַת־נַפְשִׁי, אֶלָּא גַּם חָלָב. כְּשֶׁהֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי אֶת גִּדּוּל־הָעִזִּים לֹא חָשַׁבְתִּי עַל חֲלָבָן כְּלָל, וְעַתָּה הָיְתָה הַהַפְתָּעָה נְעִימָה. הִתְקַנְתִּי מַחֲלָבָה, וּלְעִתִּים חָלַבְתִּי כְּמִדַּת גָּלוֹן אוֹ שְׁנַיִם. הַטֶּבַע, הַמְּפַרְנֵס אֶת כָּל יְצוּרָיו, מְלַמְּדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְזוֹנוֹת לְמִינֵיהֶם. אַף אֲנִי, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָלַבְתִּי פָּרָה, לֹא כָל שֶׁכֵּן עֵז, וְלֹא רָאִיתִי חִבּוּץ חֶמְאָה אוֹ גִבּוּן גְּבִינָה, לָמַדְתִּי, לְאַחַר נִסְיוֹנוֹת וְכִשְׁלוֹנוֹת מְרֻבִּים, לַהֲכִינָן בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה, וּמֵאָז לֹא יָדַעְתִּי מַחְסוֹר בָּהֶן.

מַה גְּדוֹלִים רַחֲמֵי הַבּוֹרֵא עַל יְצוּרָיו, גַּם כְּשֶׁנִּדּוֹנוּ לִכְאוֹרָה לִכְלָיָה! הֲלֹא בְּכֹחוֹ לְהַמְתִיק כָּל עַז, וּלְלַמְּדֵנוּ לְהוֹדוֹת לוֹ עַל חַיֵּינוּ בְּבוֹר־כֶּלֶא! אֵיזֶה שֻׁלְחָן מֻפְלָא עָרַךְ לְמַעֲנִי בַּמִּדְבָּר, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא רָאִיתִי בּוֹ תְחִלָּה אֶלָּא מָוֶת שֶׁל רָעָב! גַּם הַקָּשׁוּחַ בִּבְנֵי־אָדָם הָיָה מִצְטַחֵק בִּרְאוֹתוֹ אוֹתִי וְאֶת בְּנֵי־בֵּיתִי הַמְעַטִּים מְסֻבִּים לִסְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם. הֲרֵי כָּאן הוֹד מַלְכוּתִי, הַנָּסִיךְ וַאֲדוֹנֵי הָאִי כֻּלּוֹ. חַיֵּי כָּל נְתִינַי בְּיָדִי הַתַּקִיפָה. בְּכֹחִי לִתְלוֹת, לִמְתֹּחַ, לְהַעֲנִיק חֵרוּת וּלְבַטְּלָהּ, וְאֵין מוֹרְדִים בֵּין נְתִינַי. כְּדַאי הָיָה לִרְאוֹתֵנִי סוֹעֵד לְבַדִּי, וּמְשָׁרְתַי סְבִיבִי. פּוֹל, הֶחָבִיב עָלַי מִכֻּלָּם, הָיָה הַיְּצוּר הַיָּחִיד שֶׁהֻרְשָׁה לְדַבֵּר אֵלַי. כַּלְבִּי, שֶׁהָיָה זָקֵן וְחָלוּשׁ בְּדַעְתּוֹ וְלֹא מָצָא בָּאִי בַּת־זוּג לְהַמְשָׁכַת הַגֶּזַע, יָשַׁב תָּמִיד מִימִינִי. שְׁנֵי הַחֲתוּלִים הָיוּ יוֹשְׁבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַשֻּׁלְחָן, מְצַפִּים לְנֵתַח מִיָּדִי, לְאוֹת חֶסֶד מְיֻחָד.

קבוצה ח' PDF עמ' 139.png

לֹא הָיוּ אֵלֶּה שְׁתֵּי הַחֲתוּלוֹת שֶׁהֶעֱלֵיתִי עִמִּי לַחוֹף, הַלָּלוּ שָׁבְקוּ חַיִּים וּבְעֶצֶם יָדַי כָּרִיתִי לָהֶן קֶבֶר בְּסָמוּךְ לְמִשְׁכָּנִי. אַחַת מֵהֶן הִמְלִיטָה, אַךְ הָאָב לֹא נוֹדַע. שְׁנֵי גוּרִים גִּדַּלְתִּי וְהַשְּׁאָר גָּדְלוּ פֶּרֶא בַּיַּעַר, וּלְבַסּוֹף הֵחֵלוּ לְהַטְרִידֵנִי. תְּכוּפוֹת הָיוּ מְבַקְּרִים בְּבֵיתִי וּבוֹזְזִים אֶת רְכוּשִׁי, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לִירוֹת וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּלָה. סוֹף־סוֹף הִנִּיחוּ לִי. מֻקָּף פָּמַלְיָא זוֹ חָיִיתִי בִּרְוָחָה. אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי לֹא חָסַרְתִּי מְאוּמָה, מִלְּבַד חֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם. זְמַן מָה לְאַחַר מִכֵּן נִזְדַּמְּנָה לָאִי חֶבְרָה שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה מִצְרָכַי. כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, יָצְאָה נַפְשִׁי לָשׁוּט בַּדּוּגִית, אַף כִּי מָאַסְתִּי בַּסַּכָּנוֹת. וְעַל כֵּן בִּקַּשְׁתִּי לְעִתִּים תַּחְבּוּלוֹת לַהֲבִיאָהּ לְעֵבֶר זֶה שֶׁל הָאִי, וּלְעִתִּים נָחָה דַעְתִּי גַּם בְּחֶסְרוֹנָהּ. אֶלָּא שֶׁחַשְׁתִּי רָצוֹן מַטְרִיד וְתָמוּהַּ לָצֵאת אֶל קְצֵה הָאִי, אֶל הַגִּבְעָה שֶׁעָלִיתִי בָּהּ לִפְנֵי מַסָּעִי הָאַחֲרוֹן, כְּדֵי לִסְקֹר אֶת הַחוֹף, אֶת הַזְּרָמִים, וְלִקְבֹּעַ אֶת דַּרְכִּי. רָצוֹן זֶה גָבַר וְהָלַךְ בִּי מִיּוֹם לְיוֹם, עַד שֶׁגָּמַרְתִּי אֹמֶר לָצֵאת לְשָׁם בָּרֶגֶל, בִּרְצוּעַת הַחוֹף.

קבוצה ח' PDF עמ' 140.png

וְכֵן עָשִׂיתִי. אַךְ אִלּוּ הָיַה אָדָם בְּאַנְגְּלִיָּה פּוֹגֵשׁ אִישׁ כָּמוֹנִי, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ עָלָיו אֵימָה אוֹ מְעוֹרְרוֹ לִצְחֹק צְחוֹק גָּדוֹל. תְּכוּפוֹת סָקַרְתִּי אֶת עַצְמִי וְחִיַּכְתִּי, בְּשַׁוּוֹתִי לְנֶגֶד עֵינַי אָדָם הַנּוֹסֵעַ בְּיוֹרְקְשַׁיר, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ וּמְצֻיָּד כָּמוֹנִי. בִּרְשׁוּתְכֶם אֲתָאֵר לְעֵינֵיכֶם אֶת דְּמוּתִי. לְרֹאשִׁי הָיְתָה מִצְנֶפֶת עֲלוּבַת־צוּרָה, גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה, עֲשׂוּיָה עוֹר־עִזִּים שֶׁתִּתּוֹרָה תְּלוּיָה לָהּ מֵאָחוֹר, לִשְׁמֹר עַל צַוָּארִי מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְלִמְנֹעַ אֶת נְזִילַת מֵי־הַגֶּשֶׁם עַל עָרְפִּי. אֵין לְךָ דָבָר שֶׁפְּגִיעָתוֹ רָעָה בְּאַקְלִים זֶה כִּנְזִילַת מֵי־הַגֶּשֶׁם אֶל מִתַּחַת לַבְּגָדִים.

מִקְטֹרֶן שֶׁל עוֹר־עִזִּים הָיָה עָלַי, שֶׁחָצְנָיו מַגִּיעִים עַד אֶמְצַע הַיָּרֵךְ, וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים הַמַּגִּיעִים עַד הַבֶּרֶךְ. הַמִּכְנָסַיִם נִתְפְּרוּ מֵעוֹר תַּיִשׁ זָקֵן, שֶׁצַּמְרוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד עַד קִבֹּרֶת רַגְלִי. נַעֲלַיִם וְגַרְבַּיִם לֹא הָיוּ לִי. עָשִׂיתִי לִי זוּג שֶׁל מַשֶּׁהוּ, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם, מֵעֵין מִנְעָלִים שֶׁגַּפּוֹתֵיהֶם גְּבֹהוֹת, וּשְׂרוֹכֵיהֶם נִקְשָׁרִים בְּצִדָּהּ שֶׁל הָרֶגֶל, כְּמַחְפּוֹת־עוֹר. אֶלָּא שֶׁצּוּרָתָם פְּרָאִית הָיְתָה, כְּצוּרַת כָּל מַלְבּוּשִׁי. חָגוּר הָיִיתִי חֲגוֹרָה רְחָבָה שֶׁל עוֹר־עִזִּים מְיֻבָּשׁ, שֶׁשְּׁתֵּי רְצוּעוֹת צָרוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת לָהּ אַבְזָם. לוּלָאוֹת הִתְקַנְתִּי בָּהּ, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לֹא לַחֲגִירַת חֶרֶב וּפִגְיוֹן, אֶלָּא לִנְשִׂיאַת מַשּׂוֹר וְגַרְזֶן, אֶחָד מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה. רְצוּעָה אַחֶרֶת, צָרָה יוֹתֵר וּקְשׁוּרָה כַּחֲגוֹרָה הָרְחָבָה, תָּלִיתִי מִכְּתֵפִי בַּאֲלַכְסוֹן, וּבָהּ קָשַׁרְתִּי, עַל מָתְנִי הַשְּׂמֹאלִי, שְׁנֵי יַלְקוּטִים שֶׁל עוֹר־עִזִּים, לָשֵׂאת אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְהָרֶסֶס. עַל גַּבִּי נָשָׂאתִי אֶת הַסַּל, עַל כְּתֵפִי אֶת הָרוֹבֶה, וּמֵעַל רֹאשִׁי אֶת הַמִּטְרִיָּה הַמְגֻשֶּׁמֶת הַגְּדוֹלָה, הָעֲשׂוּיָה אַף הִיא עוֹר־עִזִּים, שֶׁלְּאַחַר הָרוֹבֶה הָיְתָה הַכְּלִי הַחִיּוּנִי בְּיוֹתֵר שֶׁבְּצִיּוּדִי.

וְאִלּוּ פָּנַי לֹא הָיוּ שְׁחוּמוֹת כְּלָל כִּפְנֵי יְלִיד־הַמָּקוֹם, אוֹ כְּפִי שֶׁעֲשׂוּיִים אָנוּ לְשַׁוּוֹת לְעֵינֵינוּ פְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִן הַשִּׁזָּפוֹן וּמִתְגּוֹרֵר תֵּשַׁע אוֹ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִקַּו־הַמַּשְׁוֶה. תְּחִלָּה הִצְמַחְתִּי זְקָנִי כְּדֵי רֶבַע הָאַמָּה. אַךְ עַתָּה, שֶׁמִּסְפָּרַיִם וּתְעָרִים בְּיָדִי כְּכָל צָרְכִּי, גְּזַזְתִּיו קָצָר וְאִלּוּ אֶת מִצְמַח הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה גִּדַּלְתִּי בְּצוּרַת שָׂפָם מוּסְלָמִי גָּדוֹל, כְּפִי שֶׁרָאִיתִי אֵצֶל הַתֻּרְכִּים בְּסָאלֵי, שֶׁכֵּן אֵין הַמַּאוּרִים מְגַדְּלִים שָׂפָם. אֵין בְּפִי לוֹמַר כִּי הָיָה שְׂפָמִי אָרֹךְ כְּדֵי תְלִיַּית כּוֹבַע עָלָיו, אֶלָּא שֶׁצּוּרָתוֹ נַעֲוָה כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה בְּאַנְגְּלִיָּה.

כָּל זֶה סִפַּרְתִּי דֶרֶךְ אַגַּב. כֹּה מְעַטִּים הָיוּ הַמִּסְתַּכְּלִים בִּי, שֶׁלֹּא יִחַסְתִּי לְכָךְ כָּל חֲשִׁיבוּת. לֹא אוֹסִיף לְדַבֵּר בָּזֶה. בִּדְמוּתִי זֹאת יָצָאתִי לַטִּיּוּל הֶחָדָשׁ, וְשָׁהִיתִי בַּדֶּרֶךְ חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה יָמִים. תְּחִלָּה הָלַכְתִּי לְאֹרֶךְ הַחוֹף, הַיְשֵׁר אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ עָגַנְתִּי קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל הַסְּלָעִים, וּלְפִי שֶׁבָּאתִי עַתָּה בָּרֶגֶל, מָצָאתִי דֶרֶךְ קְצָרָה יוֹתֵר אֶל הַגִּבְעָה שֶׁעָמַדְתִּי בָּהּ אָז, כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בַּסְּלָעִים הַמִּזְדַּקְּרִים לַיָּם, שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְהַקִּיפָם בַּדּוּגִית. לְהַפְתָּעָתִי הָיָה עַתָּה הַיָּם חָלָק וְרוֹגֵעַ, לְלֹא גַּלִּים, לְלאֹ תְנוּעָה, לְלֹא זְרָמִים, כָּמוֹהוּ כְּכָל מָקוֹם אַחֵר.

תְּמִיהָה גְדוֹלָה תָּמַהְתִּי לְמַרְאֵה חִזָּיוֹן זֶה, עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לִשְׁהוֹת בַּמָּקוֹם זְמַן מָה וּלְהִסְתַּכֵּל אִם אֵין הַתּוֹפָעָה קְשׁוּרָה בְּמַחֲזוֹרֵי הַגֵּאוּת וְהַשֵּׁפֶל. וְאָכֵן נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי הַגֵּאוּת הָעוֹלָה מִן הַמַּעֲרָב וּמִתְאַחֶדֶת עִם זִרְמֵי מַיִם שֶׁל אֵיזֶה נָהָר גָּדוֹל, הַנִּשְׁפָּךְ לַיָּם בְּקִרְבַת־מָקוֹם, הִיא הַמּוֹלִידָה אֶת הַזֶּרֶם הַזֶּה. וּלְפִי כִּוּוּנֵי הָרוּחַ, הַאִם הִיא נוֹשֶׁבֶת מִן הַמַּעֲרָב אוֹ מִן הַצָּפוֹן, קָרֵב הַזֶּרֶם לַחוֹף, אוֹ מַרְחִיק מִמֶּנּוּ. חִכִּיתִי לְבוֹא הָעֶרֶב וְשׁוּב עָלִיתִי עַל הַסְּלָעִים; כֵּיוָן שֶׁגָּאָה הַיָּם רָאִיתִי בָּרוּר אֶת הַזֶּרֶם כְּפִי שֶׁרְאִיתִיו קֹדֶם לָכֵן אֶלָּא שֶׁעַתָּה הָיָה מְרֻחָק יוֹתֵר כְּמִיל וּמֶחֱצָה מִן הַחוֹף, וְאִלּוּ בַּמִּקְרֶה שֶׁלִּי קָרַב לַחוֹף, גָּרַף אֶת הַדּוּגִית שֶׁלִּי, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן בְּשָׁעָה אַחֶרֶת.

קבוצה ח' PDF עמ' 142.png

הִסְתַּכְּלוּת זוֹ הֱבִיאַתְנִי לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי אוּכַל לְהַקִּיף עַל נְקַלָּה אֶת הָאִי בְּדוּגִית, אִם אַךְ אֶבְחַר בִּשְׁעַת־הַשֵּׁפֶל הַנְּכוֹנָה. אַךְ כְּשֶׁעָמַדְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי, יָרְדָה עָלַי אֵימָה גְדוֹלָה עִם זֵכֶר הַסַּכָּנָה שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בָּהּ, עַד שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹתוֹ. לְעֻמַּת זֹאת גָּמַרְתִּי אֹמֶר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, שֶׁבִּטְחוֹנוֹ מְרֻבֶּה אֶלָּא שֶׁגַּם עֲמָלוֹ מְרֻבֶּה: אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת דּוּגִית שְׁנִיָּה, כְּדֵי שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ הָאַחַת אֶת הַחוֹף הָאֶחָד, וְהַשְּׁנִיָּה אֶת הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד.

כְּבָר הַקּוֹרֵא יוֹדֵעַ, כִּי שְׁתֵּי אֲחֻזּוֹת – כָּךְ אֶקְרָא לָהֶן – הָיוּ לִי בָּאִי. הָאַחַת – מִבְצָרִי הַקָּטָן לְמַרְגְּלוֹת הַסֶּלַע, הַמֻּקָּף חוֹמָה, וּבוֹ הָאֹהֶל וְהַמְּעָרָה שֶׁמֵאַחֲרָיו, שֶׁעַתָּה הִגְדַּלְתִּיהָ וּכְבָר כַּמָּה חֲדָרִים בָּהּ, סְמוּכִים זֶה לָזֶה. אַחַד הַחֲדָרִים, הַגָּדוֹל וְהַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהֶם, שֶׁפִּתְחוֹ יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לַחוֹמָה, הֱוֵי אוֹמֵר מֵעֵבֶר לַמָּקוֹם בּוֹ נִצְמֶדֶת הַחוֹמָה לַסֶּלַע, הָיָה מָלֵא כַּדֵּי־חֶרֶס גְּדוֹלִים, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם, וְאַרְבָּעָה־עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר סַלִּים גְּדוֹלִים, הַמְּכִילִים חֲמִשָּׁה־עָשָׂר בּוּשְׁל כָּל אֶחָד. כֵּלִים אֵלֶּה הֵכִילוּ אֶת מְזוֹנוֹתַי, וּבְעִקָּר אֶת הַתְּבוּאָה, מִקְצָתָהּ שִׁבֳּלִים לְלֹא קַשׁ וּמִקְצָתָהּ – נְדוֹשָׁה עַל יְדֵי מְלִילָה בְּיָדַיִם.

הַכְּלוֹנְסָאוֹת, שֶׁמֵהֶם בָּנִיתִי אֶת הַחוֹמָה, הִכּוּ שֹׁרֶשׁ וְהִצְמִיחוּ עַלְוָה, וְכַיּוֹם הַזֶּה הֵם עֲנֵפִים כָּל כָךְ, שֶׁאֵין כָּל סִימָן לִמְקוֹם מְגוּרִים מֵאַחֲרֵיהֶם. בְּקִרְבַת בֵּיתִי, בַּשְּׁפֵלָה, הִשְׂתָּרְעוּ שְׁנֵי שְׂדוֹתַי, שֶׁהָיִיתִי מְעַבְּדָם וְזוֹרְעָם כַּדָּת, וְהֵם אַף נָתְנוּ יְבוּלָם בְּעִתָּם. אִם בִּקַּשְׁתִּי לִזְרֹעַ יוֹתֵר מִזֶּה, נִמְצְאָה אֲדָמָה בְּסָמוּךְ לִשְׂדוֹתַי, שֶׁלֹּא נָפְלָה מֵהֶם. גַּם אֲחֻזַּת־הַיַּעַר שֶׁלִּי הָיְתָה רְאוּיָה לִשְׁמָהּ. הֲרֵי זֶה מְעוֹן־הַקַּיִץ שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁכִּנִּיתִיו, שֶׁדָּאַגְתִּי לִתְקִינוּתוֹ: שָׁמַרְתִּי עַל גָּבְהָהּ שֶׁל הַמְּשׂוּכָה, וְהַסֻּלָּם נִצַּב תָּמִיד בִּפְנִים; אֶת הָעֵצִים, שֶׁלֹּא הָיוּ תְחִלָּה אֶלָּא כְּלוֹנְסָאוֹת וְעַתָּה גָדְלוּ חֲסוֹנִים, גָּזַמְתִּי, כְּדֵי שֶׁיַּצְמִיחוּ עַלְוָה עֲנֵפָה, פְּרָאִית וּסְבוּכָה, וְצִלָּם יְהַנֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְאָכֵן גָּדְלוּ כִּרְצוֹנִי.

בִּפְנִים הַמְּשׂוּכָה הָיָה נָטוּי תָּמִיד אָהֳלִי, שֶׁהוּא יְרִיעַת־מִפְרָשׂ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים נְעוּצִים בָּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא נִזְקַק מֵעוֹלָם לְתִקּוּן אוֹ חִדּוּשׁ. בָּאֹהֶל הִצַּעְתִּי לִי מִשְׁכָּב מֵעוֹרוֹת עִזִּים וְכָל חֹמֶר רַךְ שֶׁנִּמְצָא לִי, פָּרַשְׂתִּי עָלָיו שְׂמִיכָה מִשְּׁלַל־הָאֳנִיָּה וְסָגִין גָּדוֹל, לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ. כְּשֶׁיָּצָאתִי אֶת מִשְׁכָּנִי הַקָּבוּעַ מָצָאתִי לִי מִקְלָט בְּבֵית־הַקַּיִץ.

בְּסָמוּךְ נִמְצְאוּ מִכְלָאוֹת צֹאנִי, אֱמֹר: עִזַּי. וּכְפִי שֶׁעָמַלְתִּי לְאֵין־שִׁעוּר בְּגִדּוּר הַמִּכְלָאוֹת, כֵּן דָּאַגְתִּי לִשְׁלֵמוּת הַגְּדֵרוֹת, שֶׁמָּא תִּפְרֹצְנָה הָעִזִּים וְתֵצֶאנָה. לֹא הִנַּחְתִּי אֶת הַמְּלָאכָה מִיָּדַי עַד שֶׁנָּעַצְתִּי סָמוֹכוֹת מְלֹא־ הָרֶוַח שֶׁבֵּין הַכְּלוֹנְסָאוֹת, בִּצְפִיפוּת שֶׁהָפְכָה אֶת הַמְּשׂוּכוֹת לִגְדֵרוֹת שֶׁל מַמָּשׁ; לֹא נִתַּן לִתְקֹעַ כַּף־יָד בֵּין הַסָּמוֹכוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, הֵחֵלּוּ מִשְׁתָּרְשׁוֹת וּמַצְמִיחוֹת עָלִים, עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הַגָּדֵר אֵיתָנָה כְּחוֹמָה, וַאֲפִלּוּ אֵיתָנָה מִכָּל חוֹמָה.

קבוצה ח' PDF עמ' 144.png

מַעֲשִׂים אֵלֶּה מְעִידִים שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי בָּטֵל וְלֹא חָסַכְתִּי יְגִיעָה כְּדֵי לְבַצֵּעַ כָּל פְּעֻלָּה הָעֲשׂוּיָה לְהוֹסִיף לְנוֹחִיּוּתִי וּלְרַוְחָתִי. בְּעֵדֶר הָעִזִּים רָאִיִתי מַחְסָן חַי שֶׁל בָּשָׂר, חָלָב, חֶמְאָה וּגְבִיָנה כָּל עוֹד אֲנִי בָּאִי, גַּם אִם אֶחְיֶה עוֹד אַרְבָּעִים שָׁנָה. יָדַעְתִּי כִּי שְׁלִיטָתִי בָּעֵדֶר תְּלוּיָה אַךְ וְרַק בְּשִׁכְלוּל הַגְּדֵרוֹת. וְאָכֵן, שִׁכְלַלְתִּי אוֹתָן. אַךְ כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַסָּמוֹכוֹת צוֹמְחוֹת וּמִתְעַבּוֹת, נֶאֱלַצְתִּי לְדַלְּלָן. בְּמָקוֹם זֶה גָדְלוּ הָעֲנָבִים, שֶׁבָּהֶם הָיָה תָּלוּי מְלַאי־הַצִּמוּקִים שֶׁלִּי לִימֵי הַחֹרֶף. תָּמִיד טִפַּלְתִּי בָּהֶם יָפֶה־יָפֶה, לְפִי שֶׁהָיוּ הַמַּעֲדָן הַטָּעִים שֶׁבִּמְזוֹנוֹתַי, וְאֵין הַטַּעַם סְגֻלָּתָם הַיְחִידָה: הֲלֹא הֵם מַאֲכָל מֵזִין, מַבְרִיא וּמְרַעֲנֵן בְּיוֹתֵר.

הֱיוֹת וּמְעוֹן־הַקַּיִץ נִמְצָא בְּמַחֲצִית־הַדֶּרֶךְ בֵּין מִשְׁכָּנִי הַקָּבוּעַ לְבֵין הַמָּקוֹם שֶׁהִנַּחְתִּי בּוֹ אֶת הַדּוּגִית, נוֹהֵג הָיִיתִי לָלוּן בּוֹ מִדֵּי צֵאתִי לְבַקְּרָהּ. מַרְבֶּה הָיִיתִי לָבוֹא לִרְאוֹתָהּ, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל שְׁלֵמוּתָהּ. לְעִתִּים הִפְלַגְתִּי בָּהּ לְשֵׁם בִּדּוּר, אֶלָּא שֶׁלֹּא סִכַּנְתִּי אֶת נַפְשִׁי וְלֹא הִרְחַקְתִּי מִטְּוַח פְּגִיעָתָהּ שֶׁל אֶבֶן, אוֹ כִּפְלַיִם טְוָח זֶה, שֶׁכֵּן חָשַׁשְׁתִּי מְאֹד שֶׁמָּא יָשׁוּבוּ וְיִגְבְּרוּ עָלַי הַזְּרָמִים, הָרוּחוֹת אוֹ אֲסוֹנוֹת אֲחֵרִים. אֶלָּא שֶׁעַתָּה אֲנִי בָּא לְסַפֵּר עַל הִתְרַחֲשֻׁיּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּחַיַּי.

יוֹם אֶחָד בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, בְּלֶכְתִּי אֶל הַדּוּגִית, הֻפְתַּעְתִּי מְאֹד לְמַרְאֵה טְבִיעָה בְּרוּרָה שֶׁל רֶגֶל אָדָם בַּחוֹל. עָמַדְתִּי כַּהֲלוּם־רַעַם אוֹ כְּאִלּוּ רָאִיתִי צֵל־רְפָאִים, נָטִיתִי אֹזֶן, הִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי דָבָר. עָלִיתִי בְּמִדְרוֹן כְּדֵי לְהַרְחִיק לִרְאוֹת. יָרַדְתִּי לַחוֹף, הִתְהַלַּכְתִּי בּוֹ וְלֹא רָאִיתִי כָּל סִימָן מִלְּבַד טְבִיעַת־הָרֶגֶל שֶׁרָאִיתִי בַּחוֹל. חָזַרְתִּי אֵלֶיהָ כְּדֵי לְחַפֵּשׂ עֲקֵבוֹת נוֹסָפִים, וּלְהִוָּכַח אִם לֹא הִטְעַנִי דִמְיוֹנִי. אֶלָּא שֶׁלֹּא טָעִיתִי: הֲרֵי כָּאן טְבִיעַת רֶגֶל, עָקֵב, אֶצְבָּעוֹת, כַּף־הָרֶגֶל לְכָל פְּרָטֶיהָ. כֵּיצַד הִגִּיעָה רֶגֶל זוֹ לְכָאן נִבְצַר מִמֶּנִּי לְנַחֵשׁ. לְאַחַר הִרְהוּרִים פּוֹרְחִים לְאֵין־מִסְפָּר, כְּדֶרֶךְ אָדָם שֶׁנָּבוֹךְ עַד כְּדֵי אָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, שַׁבְתִּי אֶל מִבְצָרִי, וְרַגְלַי מְהַלְּכוֹת עַל בְּלִימָה, כְּמַאֲמַר הַבְּרִיּוֹת, וְכֻלִּי פַּחַד. לְאַחַר כָּל שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת הָפַכְתִּי פָּנַי, חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנֵי כָּל שִׂיחַ וָעֵץ, דִּמִּיתִי לִרְאוֹת אָדָם בְּכָל גֶּדֶם שֶׁל עֵץ. אֵין לְתָאֵר בְּאֵלּוּ צוּרוֹת מְשֻׁנּוֹת נִצְטַיֵּר הַכֹּל בְּדִמְיוֹנִי הַנִּפְחָד, אֵלּוּ רַעֲיוֹנוֹת תְּמוּהִים חָלְפוּ מִדֵּי רֶגַע בְּדַעְתִּי, וְאֵלּוּ רְצוֹנוֹת מוּזָרִים וּמֻפְרָכִים עָלוּ בְּלִבִּי בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה.

כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל מְצוּדָתִי – כָּךְ כִּנִּיתִי מֵעַתָּה אֶת מִשְׁכָּנִי – פָּרַצְתִּי לְתוֹכָהּ כְּאָדָם נִרְדָּף עַל צַוָּאר. אֵינִי זוֹכֵר אִם עָלִיתִי בַּסֻּלָּם, כְּמִנְהָגִי, אוֹ נִכְנַסְתִּי בַּפֶּתַח שֶׁבַּסֶּלַע, הַנִּקְרָא בְּפִי “דֶּלֶת”. גַּם לְמָחֳרָת לֹא הֶעֱלֵיתִי זֹאת בְּזִכְרוֹנִי. מֵעוֹלָם לֹא אָצוּ אַרְנֶבֶת נִפְחֶדֶת אֶל הַמַּחֲסֶה אוֹ שׁוֹעָל אֶל מְאוּרָתוֹ כְּשֶׁדַּעְתָּם מְשֻׁבֶּשֶׁת מֵרֹב אֵימָה כְּדַעְתִּי, שָׁעָה שֶׁפָּרַצְתִּי אֶל מִשְׁכָּנִי. בַּלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתִי. כְּכָל שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי מִגּוֹרֵם הַפַּחַד כֵּן נִתְעַצְּמוּ חֲשָׁשׁוֹתַי, וְאֵין זֶה מִדַּרְכָּם שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי אֵימָה. אַךְ אֲנִי כֹּה נִזְדַּעְזַעְתִּי עַל יְדֵי הִרְהוּרַי, שֶׁלֹּא שָׁגִיתִי אֶלָּא בְּדִמְיוֹנוֹת־זְוָעָה. לִרְגָעִים דִּמִּיתִי כִּי הָיָה זֶה הַשָּׂטָן. הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר חִזֵּק אֶת הַשְׁעָרָתִי זוֹ. וְכִי כֵּיצַד עָשׂוּי הָיָה יְלוּד־אִשָּׁה לְהַגִּיעַ לְכָאן? אֵיפֹה הָאֳנִיָּה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ? וְאֵיפֹה שְׁאָר הָעֲקֵבוֹת? הֲיִתָּכֵן כִּי יָבוֹא אָדָם לְכָאן? אַךְ מְגֻחָךְ הָיָה לְהַנִּיחַ, שֶׁהַשָּׂטָן יִלְבַּשׁ צוּרַת־אָדָם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כָּל טַעַם לְמַעֲשֵׂהוּ, רַק כְּדֵי לִטְבֹּעַ כַּף רַגְלוֹ, וְאַף זֶה לְלֹא כָּל תַּכְלִית, שֶׁכֵּן מִנַּיִן לוֹ הַבִּטָּחוֹן כִּי אֶרְאֶה אֶת הֶעָקֵב? סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁבְּכֹחוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן לִמְצֹא דְרָכִים רַבּוֹת אֲחֵרוֹת לְהַלֵּךְ עָלַי אֵימָה, מִטְּבִיעַת כַּף־רֶגֶל בּוֹדֶדֶת. הֲלֹא הִתְגּוֹרַרְתִּי בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי, וּכְלוּם עָשׂוּי הַשָּׂטָן לִהְיוֹת נוֹאָל עַד כְּדֵי טְבִיעַת כַּף־רַגְלוֹ בְּמָקוֹם, שֶׁכִּמְעַט וְאֵין כָּל סִכּוּי שֶׁאֶעֱבֹר בּוֹ? הֲלֹא טָבַע אֶת רַגְלוֹ בַּחוֹל, וְכָל גֵּאוּת עַזָּה עֲלוּלָה לִמְחוֹת סִימָנָהּ כָּלִיל. הֲרֵי כָּאן עִנְיָנִים הַסּוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה וְאֵינָם הוֹלְמִים אֶת מֻשָּׂגֵינוּ עַל עָרְמָתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן.

קבוצה ח' PDF עמ' 146.png

שֶׁפַע נִמּוּקִים אֵלֶּה הוֹכִיחַ לִי בַּעֲלִיל שֶׁאֵין כָּאן מַעֲשֶׂה שָׂטָן. עַתָּה הִגַּעְתִּי לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי הָיָה זֶה יְצוּר מְסֻכָּן יוֹתֵר. אֵין זֹאת כִּי הוּא אֶחָד הַפְּרָאִים מִן הַיַּבֶּשֶׁת שֶׁמִנֶּגֶד, שֶׁיָּצְאוּ לַיָּם בְּדוּגִיּוֹתֵיהֶם וְנִגְרְפוּ עַל יְדֵי הַזְּרָמִים אוֹ עַל יְדֵי הָרוּחוֹת, וְעָלוּ עַל הָאִי. וּלְאַחַר שֶׁעָלוּ בַּחוֹף שָׁבוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּם, לְפִי שֶׁמָּאֲסוּ בָּאִי הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה, כְּפִי שֶׁהָיִיתִי מוֹאֵס, בְּוַדַּאי, בְּחֶבְרָתָם. וּבְעוֹד דַּעְתִּי מִתְחַזֶּקת בִּסְבָרוֹת אֵלּוּ, הֶחֱזַקְתִּי טוֹבָה לְמַזָּלִי עַל שֶׁלֹּא נִזְדַּמַּנְתִּי שָׁם אוֹתָהּ שָׁעָה, וְעַל שֶׁנֶּעֶלְמָה הַדּוּגִית מֵעֵינֵיהֶם; לְמַרְאֶיהָ הָיוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים בָּאִי וְיוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרַי. מַחְשְׁבוֹת אֵימִים עִנּוּ אֶת דִּמְיוֹנִי, כִּי הִנֵּה גִלּוּ הַזָּרִים אֶת הַדּוּגִית וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּנֵי־אָדָם. וְאִם כֵּן הַדָּבָר, וַדַּאי שֶׁיָּשׁוּבוּ כְּשֶׁמִּסְפָּרָם רַב יוֹתֵר וְיֹאכְלוּנִי. וְאִם לֹא יִמְצְאוּנִי יִמְצְאוּ אֶת שְׂדוֹתַי וּמִכְלָאוֹתַי, יַשְׁמִידוּ אֶת הַתְּבוּאָה וְיִשְׁדְּדוּ אֶת עֲדָרַי, וַאֲנִי אָמוּת בְּרָעָב.

וְכָךְ דָּחֲקָה הָאֵימָה אֶת אֱמוּנָתִי; כָּל בִּטְחוֹנִי בֵּאלֹהִים, שֶׁנִּשְׁעַן עַל הָעֵדוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁנִּתְּנָה לִי עַל גֹּדֶל חֲסָדָיו, נֶעֱלָם כְּלֹא הָיָה; כְּאִלוּ הוּא, שֶׁקִיְּמַנִי עַד הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ נֵס, אֵין בְּכֹחוֹ לִשְׁמֹר עַל הַמָּזוֹן שֶׁיָּצַר לְמַעֲנִי בְּרֹב טוּבוֹ. הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל קַלּוּת־דַּעְתִּי, שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי אֶלָּא כְּצָרְכִּי, כְּאִלּוּ אֵין מְאֹרָע כָּלְשֶׁהוּ עָלוּל לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי לֶאֱסֹף אֶת יְבוּלִי. גְּעָרָה זוֹ נִתְקַבְּלָה עַל דַּעְתִּי, עַל כֵּן גָּמַרְתִּי אֹמֶר לִזְרַֹע לְהַבָּא כְּמִדַּת צְרָכַי בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים, וְאִם יֶאֲרַע מַה שֶּׁיֶאֱרַע, לֹא אָמוּת בְּרָעָב. אֵיזֶה פְּסִפָּס תָּמוּהַּ שֶׁל תְּמוּרוֹת וַחֲלִיפוֹת הֵם חַיֵּי אֱנוֹשׁ! מַה שּׁוֹנִים הַקְּפִיצִים הַסְּמוּיִים הַדּוֹרְכִים אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ בִּנְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת! הַיּוֹם נֹאהַב אֶת אֲשֶׁר נִשְׂנָא מָחָר. הַיּוֹם נְבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר נַעֲקֹף מָחָר. תַּאֲוָתֵנוּ הַיּוֹם תְהַלֵּךְ עָלֵינו אֵימָה מָחָר. יְתֵרָה מִזּוֹ: הַהִרְהוּר בָּהּ יַטִּיל בָּנוּ צְמַרְמֹרֶת. אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֶמְרוּ כָּל אֵלֶּה בִּי, בַּצּוּרָה הַמּוּחָשִׁית בְּיוֹתֵר. הֲלֹא עִקָּר צָרָתִי בְּגֵרוּשִׁי מֵחֶבְרַת הָאָדָם, בִּבְדִידוּתִי בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוּס שֶׁאֵין קֵץ לוֹ, בְּנִתּוּקִי מִן הָאֱנוֹשׁוּת, בְּחַיֵּי־הָאֵלֶם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלַי; הֵן לֹא נִמְצֵאתִי רָאוּי בְּעֵינֵי שָׁמַיִם לְהִמָּנוֹת עִם הַחַיִּים, לָבוֹא בֵּין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת; בִּפְגִישָׁה עִם אָדָם הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת הַגָּדוֹל בְּחַסְדֵי־הַבּוֹרֵא, כָּמוֹהוּ כַּחֶסֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַיְשׁוּעָה. וְהַיּוֹם עָלַי לִרְעֹד מִן הַחֲשָׁשׁ לִפְגּשׁ בֶּן־אָדָם, וַהֲרֵינִי נָכוֹן לָרֶדֶת בּוֹר תַּחְתִּיּוֹת לְמַרְאֵה צֵל אָדָם אוֹ סִימָן אִלֵּם לְהוֹפָעַת אָדָם בָּאִי.

אֵלֶּה הֵן הַחֲלִיפוֹת בְּחַיֵּי אָדָם. רַבּוֹת הִרְהַרְתִּי בָּזֶה אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי מִן הַתַּדְהֵמָה. אָמַרְתִּי, כִּי מַעֲמָד זֶה בַּחַיִּים נִקְבַּע לִי עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא שֶׁאֵין חֵקֶר לְבִינָתוֹ וּלְחַסְדּוֹ, וְאַף שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אֶת תַּכְלִית תְּבוּנָתוֹ, חָלִילָה לִי מִלַּחֲלֹק עַל שִׁלְטוֹנוֹ; כֵּיוָן שֶׁיְּצוּרוֹ אֲנִי, אֵין סָפֵק כִּי זְכוּתוֹ לִשְׁלֹט בִּי וְלַעֲשׂוֹת בִּי כִּרְצוֹנוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁפָּגַעְתִּי בִּכְבוֹדוֹ, דִּין הוּא שֶׁיָּטִיל עָלַי עֹנֶשׁ כָּעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. וְאִלּוּ אֲנִי חַיָּב לָכֹף רֹאשִׁי וְלָשֵׂאת אֶת זַעֲמוֹ, כִּי חָטָאתִי לוֹ.

כֵּן אָמַרְתִּי שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא רוֹדֵף־צֶדֶק בִּלְבַד אֶלָּא גַם כָּל יָכוֹל, וּכְפִי שֶׁרָאָה נָכוֹן לְפָנָיו לְהַעֲנִישֵׁנִי וּלְיַסְּרֵנִי, כֵּן בְּכֹחוֹ לְגָאֳלֵנִי. וְאִם לֹא רָאָה נָכוֹן לְפָנָיו לְגָאֳלֵנִי, חוֹבָתִי לְבָטֵל רְצוֹנִי מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ. מִצַּד שֵׁנִי, חַיָּב אֲנִי לְקַוּוֹת אֵלָיו, לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וּלְצַיֵּת בְּשַׁלְוָה לְמִצְוָתוֹ יוֹם־יוֹם. מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ גָזְלוּ מִמֶּנִּי שָׁעוֹת, יָמִים וַאֲפִלּוּ שָׁבוּעוֹת וִירָחִים. הָבָה אֲסַפֵּר עַל תּוֹצָאָה אַחַת שֶׁל הִרְהוּרַי אֵלֶּה. בֹּקֶר אֶחָד עִם הַשְׁכָּמָה, בְּעוֹדִי שׁוֹכֵב עַל מִטָּתִי וְרֹאשִׁי הוֹמֶה מִן הַהִרְהוּר בַּסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי מִן הַפְּרָאִים, הִגַּעְתִּי לִכְלָל דִּכְדּוּךְ. וְאָז עָלוּ בְּדַעְתִּי הַדְּבָרִים שֶׁקָּרָאתִי בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ: “וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי.” קַמְתִּי רַעֲנָן מִמִּשְׁכָּבִי, לִבִּי מְנֻחָם וְנַפְשִׁי מְעֻדֶּדֶת לְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבּוֹרֵא עַל יְשׁוּעָתִי. כְּשֶׁסִיַּמְתִּי תְפִלָּתִי, לָקַחְתִּי אֶת סֵפֶר כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וּפְתַחְתִּיו, לִקְרֹא בּוֹ. הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָלוּ נֶגֶד עֵינַי הָיוּ: “קַוֵּה אֶל ה' חָזָק וְיַאֲמֵץ לִבְּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'”. אֵין לְהַגִּיד אֶת הָעִדּוּד שֶׁשָּׁאַבְתִּי מִן הַפָּסוּק. הִנַּחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר מִיָּדִי בְּתוֹדָה, וְלֹא יָדַעְתִּי עַצְבוּת עוֹד, מִכָּל מָקוֹם, הַפַּעַם.

וּבְתוֹךְ כָּל הַהִרְהוּרִים, הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַסְּבָרוֹת, עָלָה עַל דַּעְתִּי יוֹם אֶחָד, שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא סִיּוּט פְּרִי דִמְיוֹנִי, וְכִי טְבִיעַת־רַגְלִי הִיא, בַּעֲלוֹתִי לַחוֹף מִן הַדּוּגִית. נִתְעוֹדַדְתִּי מְעַט וְהִתְחַלְתִּי מְשַׁדֵּל אֶת עַצְמִי כִּי אָמְנָם טָעוּת הִיא: טְבִיעַת־רַגְלִי הִיא זוֹ, וּכְלוּם לֹא הָיִיתִי עָשׂוּי לַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ זוֹ מִן הַדּוּגִית, כְּפִי שֶׁיָּרַדְתִּי לְתוֹכָהּ? הֲלֹא נִבְצַר מִמֶּנִּי לוֹמַר בְּבִטָּחוֹן אֵיפֹה דָרְכָה רַגְלִי וְאֵיפֹה לֹא דָרְכָה. וְאִם טְבִיעַת־רַגְלִי הִיא, הֲרֵי שֶׁדּוֹמֶה הָיִיתִי לַשּׁוֹטִים הַלָּלוּ, הַבּוֹדִים מַעֲשִׂיּוֹת עַל שֵׁדִים וְרוּחוֹת, וְנִתְקָפִים אֵימָה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם אַחֵר.

לָבַשְׁתִּי עֹז וְיָצָאתִי הַחוּצָה. שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת לֹא יָצָאתִי מִן הַמִּבְצָר, וּכְבָר טָעַמְתִּי טַעַם רָעָב. לֹא הָיוּ בְּבֵיתִי מְזוֹנוֹת מִלְּבַד לֶחֶם־שְׂעוֹרִים וּמַיִם. יָדַעְתִּי שֶׁעִזַּי מְצַפּוֹת לַחֲלִיבָה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה לִי עִסּוּק נָעִים בָּעֶרֶב. וַדַּאי סָבְלוּ הַבְּהֵמוֹת הַמִּסְכֵּנוֹת יִסּוּרִים מִשֶּׁלֹּא נֶחְלְבוּ. וְאָכֵן נִפְגְּעוּ כַּמָּה עִזִּים וְכִמְעַט שֶׁיָּבַשׁ עֲטִינָן. אִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי בָּאֱמוּנָה, כִּי אָכֵן אֶת טְבִיעַת־רַגְלִי רָאִיתִי בַּחוֹל, וְנִתַּן לוֹמַר כִּי נִבְהַלְתִּי מִפְּנֵי צִלִּי; שׁוּב יָצָאתִי הַחוּצָה וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּית־הַקַּיִץ לַחֲלֹב אֶת הָעִזִּים. אַךְ כָּל הָרוֹאֶה כִּי בְּלֶכְתִּי הִרְבֵּיתִי לַהֲפֹךְ פָּנַי, וּבְכָל רֶגַע הָיִיתִי נָכוֹן לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַסַּל וּלְהִמָּלֵט, הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ, כִּי מַצְפּוּנִי נוֹקְפֵנִי עַל חֲטָאַי אוֹ שֶׁנָּפְלָה עָלַי אֵימָה גְדוֹלָה – וְזוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

קבוצה ח' PDF עמ' 149.png

אַךְ לְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתִי שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה יָמִים וְלֹא רָאִיתִי כָּל דָּבָר חָשׁוּד, גָּבַר אֹמֶץ־לִבִּי, וְשׁוּב אָמַרְתִּי כִּי הַכּל פְּרִי דִמְיוֹנִי הָיָה. אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָכֹלְתִּי לְהַנִּיחַ דַעְתִּי עַד שֶׁלֹּא אֵרֵד לַחוֹף, אֶסְתַּכֵּל בִּטְבִיעַת־הָרֶגֶל, אֶמְדְּדֶנָּה בְּרַגְלִי, וְאֶקְבַּע אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן דִּמְיוֹן וְהַתְאָמָה. אַךְ בְּבוֹאִי אֶל הַחוֹף רָאִיתִי רֵאשִׁית כָּל בָּרוּר, כִּי בְּקָשְׁרִי אֶת הַדּוּגִית נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה. זֹאת וְעוֹד: הֶעָקֵב בַּחוֹל הָיָה גָּדוֹל הַרְבֵּה מִכַּף־רַגְלִי. שׁוּב נִתְמַלְּאָה דַעְתִּי דִמְיוֹנוֹת, וְאֵימָה גְדוֹלָה יָרְדָה עָלַי. הִרְעַדְתִּי בְּצִנָּה, כְּמֻכֶּה קַדַּחַת. חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה כְּשֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁאִישׁ אֶחָד אוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים עָלוּ בַּחוֹף. בְּקִצּוּר, שֶׁהָאִי מְאֻכְלָס, וְיוֹשְׁבָיו עֲלוּלִים לְהַפְתִּיעֵנִי בְּטֶרֶם אֶפְצֶה פֶּה. אַךְ כֵּיצַד לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵיהֶם, לֹא יָדַעְתִּי. הָהּ, אֵלּוּ הַחְלָטוֹת נִלְעָגוֹת מַחֲלִיט אָדָם שֶׁנִּתְקַף פַּחַד! הַפַּחַד מְסַכֵּל אֶת עֲצוֹתֶיהָ שֶׁל הַתְּבוּנָה. רֵאשִׁית אָמַרְתִּי לַהֲרֹס אֶת הַמִּכְלָאוֹת וּלְשַׁלֵּחַ אֶת בַּהֲמוֹתַי לַיַּעַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָאֵן הָאוֹיֵב וְלֹא יָבוֹא כְּפַעַם בְּפַעַם לָקַחַת שָׁלָל. אַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה פָּעוּט: לַעֲדֹר וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַתְּבוּאָה בִּשְׁנֵי שְׂדוֹתַי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאוֹיֵב אֲפִלּוּ גַרְעִין־בָּר אֶחָד שֶׁיְּעוֹדְדוֹ לָשׁוּב וּלְבַקֵּר בָּאִי. אַחֲרֵי אֵלֶּה אֶהֱרֹס אֶת מְעוֹן־הַקַּיִץ וְהָאֹהֶל, וּמִשֶּׁלֹּא יִרְאֶה הָאוֹיֵב כָּל סִימָנֵי יִשּׁוּב, לֹא יִתְעוֹרֵר לְחַפֵּשׂ בָּאִי אֶת הַתּוֹשָׁבִים. אֵלֶּה הָיוּ הִרְהוּרַי בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לְשׁוּבִי הַבַּיְתָה, בְּעוֹד הַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת דַּעְתִּי רַעֲנָנִים וּמֹחִי מָלֵא הֲבָלִים, כָּאָמוּר. הַפַּחַד מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה נוֹרָא אֶלֶף מוֹנִים מִן הַסַּכָּנָה הַגְּלוּיָה לָעַיִן, וּמַשָּׂא הַחֲרָדָה כָּבֵד מִן הָרָעָה שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים מִפַּנֶיהָ. הָרַע מִכָּל בִּמְבוּכָתִי זוֹ הָיָה בְּאָבְדַן הַבִּטָּחוֹן, שֶׁגַּם הַפַּעַם קִוִּיתִי לְהִסְתַּיֵּע בּוֹ. אֵין זֹאת כִּי דָמִיתִי לְשָׁאוּל, שֶׁהִתְאוֹנֵן כִּי הַפְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בּוֹ וֵאלֹהִים סָר מֵעָלָיו. שֶׁכֵּן לֹא נִסִּיתִי לְיַשֵּׁב עָלַי אֶת דַּעְתִּי, לִקְרֹא אֶל אֱלֹהִים בַּצַּר לִי, וְלִסְמֹךְ עַל יְשׁוּעָתוֹ, כְּפִי שֶׁסָּמַכְתִּי עַד עַתָּה. אִלּוּ עָשִׂיתִי כֵּן, הָיִיתִי מוֹצֵא עִדּוּד בַּמַּסָּה הַחֲדָשָׁה וְעוֹמֵד בָּהּ בְּיֶתֶר אֹמֶץ־לֵב. מְבוּכָתִי זוֹ הִדִּירָה שֵׁנָה מֵעֵינַי כָּל הַלַּיְלָה. וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי יְגִיעַת גּוּף וָנֶפֶשׁ, נִרְדַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה עֲמוּקָה, וְנִתְעוֹרַרְתִּי כְּשֶׁרוּחִי טוֹבָה עָלַי מִן הָרָגִיל. עַתָּה הָיִיתִי מְהַרְהֵר מָתוּן־מָתוּן, וּלְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת רָאוּי בָּאתִי לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי אִי זֶה, שֶׁהוּא נָעִים, פּוֹרֶה וְקָרוֹב לְמַדַּי לַיַּבֶּשֶׁת, אֵינוֹ זָנוּחַ מֵאָדָם כְּפִי שֶׁסָּבַרְתִּי. אָמְנָם, תּוֹשָׁבִים קְבוּעִים אֵין בּוֹ, אַךְ לְעִתִּים מַגִּיעוֹת לְכָאן סִירוֹת מִן הַיַּבֶּשֶׁת, בְּכַוָּנָה תְחִלָּה, אוֹ כְּשֶׁהֵן נִסְחָפוֹת עַל יְדֵי הָרוּחַ.

אַךְ מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַעֲדַיִן לֹא פָּגַשְׁתִּי צֵל שֶׁל אָדָם, הַדַּעַת נוֹתֶנֶת, כִּי עַל אַף הִגָּרְפָם אֶל הָאִי אֵין הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ מִתְכַּוְּנִים לְהֵאָחֵז בּוֹ וְהֵם חוֹזְרִים בִּשְׁעַת הַכּשֶׁר הָרִאשׁוֹנָה. וְאִם כֵּן, נִשְׁקֶפֶת לִי הַסַּכָּנָה לְהִפָּגֵשׁ עִם אַנְשֵׁי הַיַּבֶּשֶׁת הַלָּלוּ בִּשְׁעַת נְחִיתָתָם הַמִּקְרִית. הֱיוֹת שֶׁהֵם נִגְרָפִים לְכָאן עַל כָּרְחָם, אֵינָם מִתְעַכְּבִים אֶלָּא שָׁבִים וּמַפְלִיגִים בְּרֹב חִפָּזוֹן, וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת יִשְׁהוּ בַּחוֹף לַיְלָה אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיץ אֶת שְׁעַת הַגֵּאוּת וְלָשׁוּב לְבֵיתָם בְּעוֹד יוֹם. עַל כֵּן אֵין עָלַי אֶלָּא לִמְצֹא מִקְלָט בָּטוּחַ, כְּדֵי לְהֵחָבֵא בּוֹ בִּשְׁעַת נְחִיתָתָם.

צַעַר רַב נִצְטַעַרְתִּי עַתָּה עַל שֶׁפָּרַצְתִּי בַּמְּעָרָה פֶּתַח הַחוּצָה, שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לַחוֹמָה. לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת הֶחֱלַטְתִּי לִבְנוֹת חוֹמָה שְׁנִיָּה, אַף אוֹתָהּ בַּחֲצִי־גֹרֶן, וּלְנַצֵּל לְשֵׁם כָּךְ אֶת שׁוּרַת־הָעֵצִים הַכְּפוּלָה שֶׁנָּטַעְתִּי לִפְנֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּמֶרְחַק מָה מִן הַחוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה. הָעֵצִים נִטְּעוּ בִּצְפִיפוּת־יֶתֶר, וְאִם אֶתְקַע בֵּינֵיהֶם כַּמָּה כְּלוֹנְסָאוֹת, תִּהְיֶה הַחוֹמָה מוּכָנָה.

מֵעַתָּה הָיוּ לִי שְׁתֵּי חוֹמוֹת, וְהַחִיצוֹנָה מְחֻזֶּקֶת בְּגִזְרֵי־עֵץ, עֲבוֹתוֹת יְשָׁנִים וְכָל חֹמֶר מָצוּי שֶׁעָשׂוּי הָיָה לְחַזְּקָהּ. שִׁבְעָה חוֹרִים קְטַנִּים, כְּדֵי תְקִיעַת זְרוֹעַ, הִנַּחְתִּי בַּחוֹמָה. אֶת סוֹלְלַת הַחוֹמָה הַפְּנִימִית הִרְחַבְתִּי כְּדֵי עֲשָׂרָה רֶגֶל; אֶת הֶעָפָר שֶׁכָּרִיתִי בַּמְּעָרָה, שָׁפַכְתִּי לְרַגְלֵי הַחוֹמָה וְהָדַקְתִּי בִּדְרִיכָה. בְּשִׁבְעַת הַחוֹרִים שֶׁהִנַּחְתִּי בַּחוֹמָה הַחִיצוֹנָה תָּקַעְתִּי אֶת שִׁבְעַת הָרוֹבִים שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאֳנִיָּה. אֶת הָרוֹבִים נָתַתִּי עַל גַּבֵּי חֲצוּבוֹת, כְּתוֹתָחִים, וְעָשׂוּי הָיִיתִי לִירוֹת בְּכֻלָּם בִּשְׁתֵּי דַקּוֹת. חֳדָשִׁים רַבִּים יָגַעְתִּי בְּבִנְיַן הַחוֹמָה וְלֹא נָחָה דַעְתִּי עַד שֶׁהִשְׁלַמְתִּיהָ.

קבוצה ט' PDF עמ' 151.png

לְאַחַר מִכֵּן נָטַעְתִּי עַל פְּנֵי שֶׁטַח גָּדוֹל מִסָּבִיב לַחוֹמָה עֵצִים הַדּוֹמִים לְשַׁעַם, שֶׁקְּלִיטָתָם וְגִדּוּלָם יָפִים כָּל כָּךְ. סָבוּרְנִי כִּי נָטַעְתִּי עֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁתִילִים, וְהִנַּחְתִּי רֶוַח יָפֶה בֵּין הַנְּטִיעוֹת לְבֵין הַחוֹמָה, כְּדֵי שֶׁאַבְחִין בָּאוֹיֵב הַמִּתְקָרֵב, וְאִלּוּ הוּא לֹא יִמְצָא לְעַצְמוֹ מִסְתּוֹר מֵאַחֲרֵי הָעֵצִים הָרַבִּים. כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם גָּדַל חֹרֶשׁ סָמִיךְ לִפְנֵי מִשְׁכָּנִי, וְכַעֲבֹר חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים הָיָה לְיַעַר אַדִּיר וְעָבֹת, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בּוֹ. אֵין לְךָ אָדַם בָּעוֹלָם שֶׁהָיָה מַעֲלֶה עַל הַדַּעַת כִּי מֵאַחֲרֵי יַעַר זֶה נִמְצָא מִשְׁכַּן אָדָם. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִנַּחְתִּי מָבוֹא הָיִיתִי יוֹצֵא וְנִכְנָס בְּעֶזְרַת שְׁנֵי סֻלָּמוֹת. הָאֶחָד הָיָה נִשְׁעָן אֶל בְּלִיטָה נְמוֹכָה בַּסֶּלַע, שֶׁהִנִּיחָה לְהַצִּיב עָלֶיהָ עוֹד סֻלָּם. כְּשֶׁסִּלַּקְתִּי אֶת שְׁנֵי הַסֻּלָּמוֹת, לֹא הָיָה אָדָם עָשׂוּי לָרֶדֶת אֵלַי בְּלִי לְהִנָּזֵק. אֲפִלּוּ יָרַד, הָיָה מַגִּיעַ אֶל מִחוּץ לַחוֹמָה הַחִיצוֹנָה.

נָקַטְתִּי כָּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ. לְהַלָּן יִתְבָּרֵר, כִּי הַמַּעֲשִׂים לֹא הָיוּ חַסְרֵי־תַּכְלִית. אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת־מַעֲשֶׂה הָיְתָה כָּל הַסַּכָּנָה פְּרִי דִמְיוֹנִי בִּלְבַד. תּוֹךְ כְּדֵי מַעֲשִׂים אֵלֶּה לֹא הִזְנַחְתִּי שְׁאָר עִנְיָנַי. דְּאָגָה רַבָּה דָאַגְתִּי לְעֶדְרִי הַקָּטָן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָעִזִּים סִפְּקוּ לִי בָּשָׂר כְּכָל צָרְכִּי לְלֹא בִּזְבּוּז אֲבַק־שְׂרֵפָה וְרֶסֶס, אֶלָּא גַם נִתְּנוּ לִי לְלֹא עֲמַל הַצַּיִד. צַר הָיָה לִי לְהַפְסִיד יִתְרוֹן זֶה וּלְהַתְחִיל בְּגִּדּוּל הָעֵדֶר מֵחָדָשׁ.

לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת מְמֻשָּׁךְ מָצָאתִי שְׁתֵּי דְרָכִים בִּלְבַד לִשְׁמִירַת הָעֵדֶר. הָאַחַת –לִמְצֹא מָקוֹם מַתְאִים לִכְרִיַּת מְעָרָה תַת־קַרְקָעִית, וְלִכְלֹא בָּהּ אֶת הָעֵדֶר מִדֵּי לַיְלָה; וְהַשְּׁנִיָּה – לִגְדר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ חֶלְקוֹת, מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ וּמֻצְנָעוֹת כְּמִדַּת הַיְכֹלֶת, וּלְהַחֲזִיק כַּחֲצִי־תְרֵיסַר עִזִּים צְעִירוֹת בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְהָיָה אִם יִקְרֶה אָסוֹן לָעֵדֶר כֻּלּוֹ, יִהְיֶה בְּכֹחִי לָשׁוּב וּלְגַדְּלוֹ, לְלֹא טִרְחָה יְתֵרָה וּבִזְמַן לֹא רַב. תָּכְנִית זוֹ נִרְאֲתָה לִי נְבוֹנָה בְּיוֹתֵר, אַף שֶׁהוֹצָאָתָהּ לַפֹּעַל תָּבְעָה זְמַן וְעָמָל מְרֻבִּים.

טָרַחְתִּי זְמַן מָה בְּחִפּוּשׂ הַפִּנּוֹת הַנִּדָּחוֹת בָּאִי. וְהִנֵּה מָצָאתִי פִּנָּה מֻצְנַעַת כְּכָל שֶׁבִּקַשְׁתִּי. הָיְתָה זוֹ חֶלְקַת־אֲפָר בְּתוֹךְ גַּיְא, מֻקֶּפֶת יַעַר עָבֹת. בְּמָקוֹם זֶה כִּמְעַט שֶׁתָּעִיתִי, בְּשׁוּבִי מִן הַחֵלֶק הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי. הַחֶלְקָה, כִּשְׁלשָׁה אַקְרִים גָּדְלָהּ, הָיְתָה גְדוּרָה עַל יְדֵי הַיַּעַר, וְהָעֲבוֹדָה שֶׁנִּדְרְשָׁה לְהַשְׁלָמַת הַגִּדּוּר הָיְתָה מֻעֶטֶת מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עַד עַתָּה בְּחֶלְקוֹת אֲחֵרוֹת.

מִיָּד נִגַּשְׁתִּי לַמְּלָאכָה וְלֹא יָצָא חֹדֶשׁ יָמִים וּכְבָר הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַגִּדּוּר, עַד שֶׁהָיָה עָשׂוּי לִכְלֹא אֶת עִזַּי, שֶׁכְּבָר לֹא הָיוּ פְּרָאִיּוֹת כְּבַתְחִלָּה. לְלֹא דִחוּי בָּחַרְתִּי עֶשֶׂר עִזִּים וּשְׁנֵי תְיָשִׁים לְמִכְלָאָה זוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּכְלְאוּ, הוֹסַפְתִּי לְשַׁפֵּר אֶת הַגָּדֵר, עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּטוּחָה כִּשְׁאַר הַגְּדֵרוֹת, אֶלָּא שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת בְּנַחַת, וְהָעֲבוֹדָה אָרְכָה זְמַן רָב.


קבוצה ט' PDF עמ' 153.png

כָּךְ עָמַלְתִּי בִּגְלַל הַפַּחַד שֶׁעוֹרְרָה בִּי טְבִיעַת־רֶגֶל בַּחוֹל. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאִי, וְזֶה שְׁנָתַיִם שֶׁאֲנִי חַי בִּמְתִיחוּת, וְאֵין חַיַּי נוֹחִים כְּפִי שֶׁהָיוּ. עַל נְקַלָּה יָבִין זֹאת כָּל הַיּוֹדֵעַ מַה הֵם חַיֵּי פַּחַד מַתְמִיד מִפְּנֵי הָאוֹיֵב. בְּצַעַר עָלַי לְצַיֵּן, כִּי חֶרְדַּת־הַנֶּפֶשׁ הַקְּבוּעָה שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בָּה הִשְׁפִּיעָה לְרָעָה עַל הִרְהוּרַי בְּעִנְיָנֵי דַת. אֵימַת הַנְּפִילָה בִּידֵי פְּרָאִים וְאוֹכְלֵי־אָדָם כֹּה הֵעִיקָה עַל רוּחִי, עַד שֶׁלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיְתָה רוּחִי נְכוֹנָה לִתְפִלָּה אֶל רִבּוֹנִי, מִכָּל מָקוֹם, לִתְפִלָּה מִתּוֹךְ שַׁלְוַת־נֶפֶשׁ וְהַשְׁלָמָה, כַּנִּדְרָשׁ. מִתְפַּלֵּל הָיִיתִי בְּנֶפֶשׁ נִדְכָּאָה, מֻקָּף סַכָּנָה, חוֹשֵׁשׁ מִדֵּי לַיְלָה לְהֵרָצַח וּלְהֵאָכֵל בְּטֶרֶם שַׁחַר. חַיָּב אֲנִי לְהָעִיד כְּיַד נִסְיוֹנִי, כִּי הֲלַךְ־נֶפֶשׁ שֶׁל שָׁלוֹם, הוֹדָיָה, אַהֲבָה וְחִבָּה, מַתְאִים לְאֵין־עֲרֹךְ יוֹתֵר לִתְפִלָּה מִן הָאֵימָה וְהַדִּכָּאוֹן; וּכְשֶׁעוֹמֶדֶת צָרָה לְהִתְרַגֵּשׁ עַל אָדָם, אֵין הוּא נוֹטֶה יוֹתֵר לַנֶּחָמָה שֶׁבַּתְּפִלָּה, מִשֶּׁנּוֹטֶה שְׁכִיב מְרַע לַחֲרָטָה. כִּי מְבוּכוֹת אֵלֶּה פּוֹגְעוֹת בַּנֶּפֶשׁ, כְּמֵחוֹשִׁים בַּגּוּף. וּמְבוּכַת־הַנֶּפֶשׁ פְּגִיעָתָהּ רָעָה כְּמֵחוֹשֵׁי־הַגּוּף וְאֶפְשָׁר לְמַעֲלָה מִזֶּה, וְהַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים מַעֲשֵׂה־הַנֶּפֶשׁ הִיא וְלֹא מַעֲשֵׂה־הַגּוּף.

אַךְ נָשׁוּב לְעִנְיָנֵנוּ. לְאַחַר שֶׁהֵבֵאתִי מִקְצָתוֹ שֶׁל עֶדְרִי הַקָּטָן לִמְקוֹם מִבְטָחִים, יָצָאתִי לְשׁוֹטֵט בָּאִי וּלְחַפֵּשׂ עוֹד מָקוֹם נִדָּח לְמִכְלָאָה. כְּשֶׁהִרְחַקְתִּי אֶל קָצֵהוּ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא דָרְכָה רַגְלִי בּוֹ, וְהִשְׁקַפְתִּי לַיָּם, נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי רָאִיתִי סִירָה בְּמֶרְחָק רַב. בְּאַרְגְּזֵי־הַסַּפָּנִים מָצָאתִי בִּשַׁעְתּוֹ מִשְׁקֶפֶת אוֹ שְׁתַּיִם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ עִמִּי. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמֶּרְחָק עַד שֶׁכָּהוּ עֵינַי, וְלֹא יָדַעְתִּי אִם סִירָה הִיא אוֹ לֹא. אַךְ בְּרִדְתִּי מִן הַגִּבְעָה לֹא רָאִיתִי דָבָר עוֹד. עַל כֵּן הָלַכְתִּי לִי. אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי לֹא אֵצֵא עוֹד בְּלִי מִשְׁקֶפֶת בְּכִיסִי.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי אֶל קְצֵה הָאִי, שֶׁאָכֵן לֹא דָרְכָה בּוֹ רַגְלִי קֹדֶם לָכֶן, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי עִקְּבוֹת־אָדָם אֵינָם עִנְיָן תָּמוּהַּ בָּאִי, כְּפִי שֶׁשִּׁעַרְתִּי. אֵין זֹאת כִּי זָכִיתִי בְּעֵינֵי הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהוּטַלְתִּי אֶל עֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי, אֲשֶׁר אֵין הַפְּרָאִים מְבַקְּרִים בּוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיִיתִי יוֹדֵעַ כִּי דוּגִיּוֹתֵיהֶם מַרְבּוֹת לְהַגִּיעַ לְכָאן, בְּהַרְחִיקָם לְהַפְלִיג בַּיָּם, כְּדֵי לִמְצֹא מַעֲגָן. וּלְאַחַר קְרָבוֹתֵיהֶם עַל גַּבֵּי הַדּוּגִיּוֹת, הַמְנַצְּחִים מְבִיאִים אֶת שְׁבוּיֵיהֶם לַחוֹף, וּלְפִי מִנְהֲגֵיהֶם הָאֲיֻמִּים שֶׁל אוֹכְלֵי־הָאָדָם, הֵם הוֹרְגִים וְאוֹכְלִים אוֹתָם. וְעוֹד נְדַבֵּר בָּזֶה.

כְּשֶׁיָּרַדְתִּי מִן הַגִּבְעָה אֶל הַחוֹף, כָּאָמוּר, שֶׁהוּא קָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי־מַעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, הֻכֵּיתִי תַדְהֵמָה. אֵין בְּכֹחִי לְתָאֵר אֶת הָאֵימָה שֶׁיָּרְדָה עָלַי לְמַרְאֵה הַגֻּלְגָּותֹ, עַצְמוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם וּשְׁאָר עַצְמוֹת־הָאָדָם שֶׁהָיוּ פְּזוּרוֹת בַּחוֹף. וְהִנֵּה רָאִיתִי מְקוֹמָה שֶׁל מְדוּרָה, וַחֲפִירָה עֲגוּלָה סְבִיבָהּ, הַדּוֹמָה לְזִירָה קְטַנָּה. הִנַּחְתִּי, כִּי כָּאן יָשְׁבוּ הַנְּבָלִים הַפְּרָאִים אֶל מִשְׁתָּאוֹתֵיהֶם הַמַּחֲרִידִים, וְזָבְחוּ אֶת בְּנֵי מִינָם. כֹּה גְדוֹלָה הָיְתָה הִזְדַּעְזְעוּתִי לְמַרְאֵה הָעֲצָמוֹת הַפְּזוּרוֹת עַד כִּי שָׁעָה אֲרֻכָּה לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי כְּלָל לַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי. כָּל חֲשָׁשׁוֹתַי נָמוֹגוּ בְּמַחְשְׁבוֹתַי עַל הָאַכְזְרִיּוֹת הַגַּסָּה, הַשְּׂטָנִית, וְעַל זְוָעָה זוֹ שֶׁבְּשִׁפְלוּת הָאָדָם. תְּכוּפוֹת שָׁמַעְתִּי עַל כָּךְ, אַךְ לֹא רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה בְּעֵינַי. בְּקִצּוּר, הֵסַבְתִּי פָּנַי מִן הַחִזָּיוֹן הָאָיֹם. חַשְׁתִּי בְּחִילָה וּבְוַדַּאי הָיִיתִי מִתְעַלֵּף, אִלְמָלֵא חָשׁ הַטֶּבַע לְעֶזְרָתִי: לְאַחַר הֲקָאָה עַזָּה בְּיוֹתֵר רָוַח לִי מְעַט, אֶלָּא שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד שָׁם אֲפִלּוּ רֶגַע קַל. עָלִיתִי חֲזָרָה עַל הַגִּבְעָה, וְנֶחְפַּזְתִּי לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

כְּשֶׁרָחַקְתִּי מְעַט מֵחֵלֶק זֶה שֶׁל הָאִי עָמַדְתִּי רֶגַע קַל תַּחְתַּי, נָבוֹךְ וְנִדְהָם. מִשֶּׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, נָשָׂאתִי עֵינַי בְּרֹב רֶגֶשׁ לַשָּׁמַיִם, כְּשֶׁהֵן מְלֵאוֹת דִּמְעָה, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים שֶׁהֱבִיאַנִי לָעוֹלָם בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא נָתַן חֶלְקִי עִם יְצוּרִים נוֹרָאִים אֵלֶּה. וְאַף שֶׁלְּדַעְתִּי מְצוּקָתִי רַבָּה בְּיוֹתֵר, הֲלֹא נִחֲמַנִי אֱלֹהִים בְּנֶחָמוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁרָאוּי לִי לְהוֹדוֹת לוֹ וְלֹא לְהִתְלוֹנֵן. וּמֵעַל לַכֹּל, הֲלֹא נִתְּנָה לִי דַעַת הָאֱלֹהִים וְהַתִּקְוָה לְבִרְכָתוֹ, וְאשֶׁר זֶה שָׁקוּל נֶגֶד כָּל סִבְלוֹתַי עַד הַיּוֹם וּלֶעָתִיד לָבוֹא. בַּהֲלַךְ־רוּחַ זֶה שֶׁל הוֹדָיָה חָזַרְתִּי אֶל מִבְצָרִי, וַחֲשָׁשׁוֹתַי לְבִטְחוֹנִי מֻעָטִים עַתָּה מִשֶּׁהָיוּ קֹדֶם לָכֵן. עָמַדְתִּי עַל כָּךְ, שֶׁאֵין פְּרָאִים אֵלֶּה בָּאִים לָאִי לִטּוֹל בּוֹ מַשֶּׁהוּ. אוֹ שֶׁאֵינָם חֲסֵרִים מְאוּמָה, אוֹ שֶׁאֵינָם מְחַפְּשִׂים, אוֹ שֶׁאֵינָם מְקַוִּים לִמְצֹא. אֵין סָפֵק כִּי בִּקְּרוּ תְכוּפוֹת בַּחֵלֶק הַמְיֻעָר שֶׁל הָאִי, אַךְ לֹא מָצְאוּ בּוֹ מְאוּמָה לְתַכְלִיתָם. יָדַעְתִּי כִּי שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֲנִי בָּאִי, וְלֹא רָאִיתִי עִקְּבוֹת־אָדָם עַד הַיּוֹם. וְעָשׂוּי אֲנִי לִחְיוֹת כָּאן עוֹד שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֻצְנָע מֵעֵין רוֹאִים, אִם לֹא אֶתְגַּלֶּה לְעֵינֵיהֶם. אֶלָּא שֶׁאֵין בְּדַעְתִּי לְהִתְגַּלּוֹת, כִּי אִם לְהִסְתַּתֵּר בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי נִמְצָא בּוֹ, עַד שֶׁאֶמְצָא סוּג אֲנָשִׁים נַעֲלִים עַל אוֹכְלֵי־הָאָדָם כְּדֵי לֶאֱרֹחַ לְחֶבְרָתָם.

קבוצה ט' PDF עמ' 155.png

אַף עַל פִּי כֵן הֱבִיאַתְנִי סְלִידָתִי מִן הַנְּבָלִים הַפְּרָאִים וּמִמִּנְהָגָם לֶאֱכֹל אִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ לִידֵי מָרָה שְׁחֹרָה, וְכִמְעַט שְׁנָתַיִם לֹא יָצָאתִי מִתְּחוּמִי הַמְּצֻמְצָם. בְּאָמְרִי “תְּחוּמִי”, מִתְכַּוֵּן אֲנִי לִשְׁלשֶׁת שְׂדוֹתַי, לְמִבְצָרִי, לִמְעוֹן־הַקַּיִץ, וְלַמִּכְלָאוֹת בַּיַּעַר. לוּלֵא הָעִזִּים לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּר גַּם בַּמִּכְלָאוֹת, לְפִי שֶׁכֹּה עַזָּה סְלִידָתִי מִיצוּרֵי־גֵּיהִנּוֹם אֵלֶּה, עַד שֶׁבְּעיֵנַי הַפְּגִישָׁה עִמָּם כָּמוֹהָ כִּפְגִישָׁה עִם הַשָּׂטָן. כֵּן לֹא יָצָאתִי כָּל אוֹתָהּ תְּקוּפָה אֶל מְקוֹם עֲגִינָתָהּ שֶׁל הַדּוּגִית, וְהִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בַּעֲשִׂיַּת דּוּגִית אַחֶרֶת; נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי, כִּי אֵצֵא לְהַקִּיף בְּדוּגִית אֶת הָאִי; אִם אֶפְגּשׁ בַּיָּם בִּבְרוּאִים אֵלֶּה וְאֶפֹּל בִּידֵיהֶם, הֲלֹא גוֹרָלִי יָדוּעַ מֵרֹאשׁ.

אֶלָּא שֶׁהַזְּמַן וְהַבִּטָּחוֹן כִּי אֵין הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ עֲשׂוּיִים לְגַלּוֹתֵנִי, הֵחֵלּוּ מְפִיגִים אֶת חֲשָׁשׁוֹתַי. שַׁבְתִּי לִחְיוֹת אֶת חַיַּי הַשְּׁלֵוִים, אֶלָּא שֶׁנִּזְהַרְתִּי יוֹתֵר וְנִשְׁמַרְתִּי שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם. בְּעִקָּר נִמְנַעְתִּי מִיְּרִיָּה, שֶׁמָּא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם בָּאִי וְיִשְׁמַע אֶת הַקּוֹל. יָפֶה רָאִיתִי אֶת הַנּוֹלָד בְּגַדְּלִי עֵדֶר עִזִּים. עַתָּה לֹא נֶאֱלַצְתִּי לְצוּדָן בַּיְּעָרוֹת וְלִירוֹת בָּהֶן. כַּמָּה מֵהֶן לָכַדְתִּי בְּמַלְכּוֹדוֹת וּבְפַחִים, כְּמִנְהָגִי קֹדֶם לָכֵן. דּוֹמֶה, כִּי שְׁנָתַיִם לֹא יָרִיתִי אֲפִלּוּ יְרִיָּה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָאתִי בְּלִי הָרוֹבֶה. יְתֵרָה מִזּוֹ: שְׁלשָׁה אֶקְדָּחִים הִצַּלְתִּי מִן הָאֳנִיָּה, וּשְׁנַיִם מֵהֶם נָשָׂאתִי תָּמִיד עִמִּי, תְּחוּבִים בַּאֲזוֹרִי. כֵּן הִשְׁחַזְתִּי חֶרֶב גְּדוֹלָה מִשְׁלַל הָאֳנִיָּה, וַחֲגַרְתִּיהָ בִּרְצוּעָה מְיֻחֶדֶת. מַרְאֵה־אֵימִים הָיָה לִי עַתָּה בְּצֵאתִי, אִם תּוֹסִיפוּ לְתֵאוּר־דְּמוּתִי הַקּוֹדֵם שְׁנֵי אֶקְדָּחִים וְחֶרֶב גְּדוֹלָה וּרְחָבָה לְלֹא נְדָן, הַחֲגוּרָה עָלַי. מִלְּבַד דְּאָגוֹת אֵלֶּה לְבִטְחוֹנִי נִמְשְׁכוּ חַיַּי זְמַן־מָה בְּשַׁלְוָה, כְּדַרְכָּם. וְכָךְ נוֹכַחְתִּי לָדַעַת מַה טּוֹב חֶלְקִי מֵחֶלְקָם שֶׁל אֲחֵרִים, וְאֵלּוּ צָרוֹת עֲלוּלוֹת הָיוּ לְהִתְרַגֵּשׁ עָלַי בִּרְצוֹנָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה. הִרְהַרְתִּי, מַה מְּעַטּוֹת הָיוּ תְלוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת עַל חַיֵּיהֶם, אִלּוּ הִשְׁווּ אֶת מַצָּבָם לְמַצָּבִים גְּרוּעִים יוֹתֵר, כְּדֵי לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַהַשְׁגָּחָה, בִּמְקוֹם לְהַשְׁווֹתָם לְמַצָּבִים טוֹבִים יוֹתֵר וּלְהַגְבִּיר אֶת רְטִינָתָם וּתְלוּנוֹתֵיהֶם.

וְאָכֵן לֹא הָיָה מַחְסוֹרִי רַב. אֶלָּא שֶׁפַּחְדִּי מִפְּנֵי הַנְּבָלִים הַפְּרָאִים וְהַדְּאָגָה לְבִטְחוֹן קִיּוּמִי הִקְהוּ אֶת כּשֶׁר הַמְצָאָתִי. הִנֵּה זָנַחְתִּי רַעְיוֹן טוֹב, שֶׁהֶעֱסִיקַנִי קֹדֶם לָכֵן הַרְבֵּה: אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת מִן הַשְּׂעוֹרָה לֶתֶת וּלְהָכִין לִי בִּירָה. רַעְיוֹן־הֶבֶל הָיָה, וּתְכוּפוֹת הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל הַתְּמִימוּת שֶׁבּוֹ. הֲלֹא חָסַרְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה דְבָרִים לְתַעֲשִׂיַּת הַבִּירָה, וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם. רֵאשִׁית, לֹא הָיוּ לִי חָבִיּוֹת לִשְׁמִירַת הַבִּירָה. כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהִתְגַּבֵּר עַל קשִׁי זֶה. לֹא יָמִים כִּי שָׁבוּעוֹת וִירָחִים, טָרַחְתִּי בַּעֲשִׂיַּת חָבִית, וְהֶעֱלֵיתִי חֶרֶס בְּיָדִי. שֵׁנִית, לֹא הָיוּ בְּיָדִי כִּשּׁוּת וּשְׁמָרִים לְתִבּוּל וּלְהַתְסָסָה, וְלֹא דוּד־נְחשֶׁת לְבִשּׁוּל. עַל אַף חֶסְרוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה סָמוּךְ אֲנִי וּבָטוּחַ, שֶׁאִלְמָלֵא אֵימָתָם שֶׁל הַפְּרָאִים עָלַי, הָיִיתִי מַתְחִיל בַּמְּלָאכָה וְאוּלַי מְבִיאָה לִידֵי סִיּוּם. לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הִנַּחְתִּי מְלָאכָה מִיָּדַי בְּטֶרֶם נִשְׁלְמָה, אִם אַךְ חָשְׁקָה נַפְשִׁי בָּהּ.

קבוצה ט' PDF עמ' 157.png

אֶלָּא שֶׁאוֹתָם יָמִים פָּנָה כָּל כֹּחַ־הַמְצָאָתִי לְעִנְיָן אַחֵר. יוֹם וְלַיְלָה לֹא הִרְהַרְתִּי אֶלָּא בְּהַשְׁמָדָתָן שֶׁל כַּמָּה מִן הַמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ תּוֹךְ מַעֲשֵׂי־הַדָּמִים שֶׁלָּהֶן, וּבְהַצָּלָתוֹ שֶׁל הַקָּרְבָּן שֶׁיּוּבָא עַל יָדָן לְכָאן, לְשֵׁם אֲכִילָתוֹ. כֶּרֶךְ גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה הָיָה נִדְרָשׁ לִי לְסִפּוּר הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּמֹחִי כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַפְּרָאִים, אוֹ לְהַפְחִידָם, לְכָל הַפָּחוֹת, וּלִמְנֹעַ אֶת בּוֹאָם לְכָאן. אֶלָּא שֶׁכֻּלָּן תַּחְבּוּלוֹת־נֵפֶל הָיוּ, וְלֹא נִתַּן לְהוֹצִיאָן לַפֹּעַל בְּלִי לְהִמָּצֵא בִּמְקוֹם־הַמַּעֲשֶׂה. וּמַה יַעֲשֶׂה אָדָם בּוֹדֵד בֵּינֵיהֶם, אִם מִסְפָּרָם עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלשִׁים, וּבִידֵיהֶם רְמָחִים וּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים, שֶׁהֵם מֵיטִיבִים לִקְלֹעַ בָּהֶם כָּמוֹנִי בְּרוֹבֶה? פַּעַם אַחַת אָמַרְתִּי לַחְפֹּר שׁוּחָה בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם מַבְעִירִים בּוֹ אֵשׁ וּלְהַטְמִין בָּהּ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ לִטְרָאוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה. כְּשֶׁיַּצִּיתוּ אֶת הָאֵשׁ יִתְלַקַּח הַמִּטְעָן וִיפוֹצֵץ אֶת כָּל הַנִּמְצָא בְּסָמוּךְ. אַךְ, רֵאשִׁית, צַר הָיָה לִי לְבַּזְבֵּז לְצֹרֶךְ הַשְׁמָדָתָם כַּמּוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, שָׁעָה שֶׁלֹּא נוֹתְרָה בְּיָדִי אֶלָּא חָבִית אַחַת; הַשֵּׁנִית, אֵין בִּטָּחוֹן כִּי תָחוּל הַהִתְלַקְּחוּת בָּרֶגַע הַנָּכוֹן, כְּשֶׁהֵם מְסֻבִּים אֶל הַמְּדוּרָה. לְכָל הַמּוּטָב תִּתְלַקֵּח הָאֵשׁ, תִּצְרֹב אֶת פְּנֵיהֶם וְתַפְחִידֵם, אַךְ אֵין דַּי בָּזֶה לְגֵרוּשָׁם מִן הַמָּקוֹם. הִנַּחְתִּי לְרַעְיוֹן זֶה. עַתָּה אָמַרְתִּי לָשִׂים לָהֶם מַאֲרָב בְּמָקוֹם נוֹחַ, לְהָכִין שְׁלשָׁה רוֹבִים הַטְּעוּנִים מָנָה כְּפוּלָה, וְלִירוֹת בָּהֶם בְּאֶמְצַע טֶקֶס־הַדָּמִים, כְּשֶׁאֶהְיֶה בָּטוּחַ כִּי אֶפְצַע אוֹ אֶהֱרֹג שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה בְּכָל יְרִיָּה. אוֹ אָז אֶסְתָּעֵר עֲלֵיהֶם בִּשְׁלשֶׁת אֶקְדָּחַי וּבְחַרְבִּי, וְאֵין סָפֵק כִּי אֶקְטֹל אֶת כֻּלָּם, גַּם אִם עֶשְׂרִים יִהְיוּ. כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שִׁעֲשַׁע דִּמְיוֹן זֶה אֶת מַחְשְׁבוֹתַי, וּמִלֵּא אֶת נַפְשִׁי עַד שֶׁהוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמוֹתַי: מִסְתָּעֵר הָיִיתִי עַל הַפְּרָאִים בִּשְׁנָתִי. כֹּה נִתְפַּתָּה דִמְיוֹנִי לְתָכְנִית זוֹ, עַד שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי כַּמָּה יָמִים לְחִפּוּשׂ מְקוֹם מַאֲרָב. הִרְבֵּיתִי גַם לְבַקֵּר בִּשְׂדֵה־הַמַּעֲרָכָה וְהִסְכַּנְתִּי אֵלָיו. עַתָּה שֶׁדַּעְתִּי גְדוּשָׁה מַחְשְׁבוֹת־נָקָם וּמִגּוּר עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלשִׁים מֵהֶם לְפִי חֶרֶב, פָּחֲתוּ רִגְשֵׁי־הַזְּוָעָה שֶׁלִּי לְמַרְאֵה הַמָּקוֹם וְעִקְּבוֹת הַפְּרָאִים הָאוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה.

לְבַסּוֹף מָצָאתִי מָקוֹם בְּמִדְרוֹנָה שֶׁל גִּבְעָה, בּוֹ נִתַּן לִי לְחַכּוֹת בְּמַחֲבוֹאִי לְבוֹאָן שֶׁל סִירוֹתֵיהֶם, וְלִמְצֹא מַחֲסֶה בִּסְבַךְ הַחֹרֶשׁ, בְּטֶרֶם יַעֲלוּ הַפְּרָאִים עַל הַיַּבָּשָׁה. גִּלִּיתִי עֵץ נָבוּב הֶעָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ לִי מַחֲסֶה מֻשְׁלָם, בּוֹ אוּכַל לָשֶׁבֶת, לְהִסְתַּכֵּל בְּמֶרְחַץ־הַדָּמִים וְלִקְלֹעַ יָפֶה־יָפֶה בְּרָאשֵׁיהֶם כְּשֶׁהֵם כֹּה סְמוּכִים זֶה לָזֶה, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן כְּלָל לְהַחֲטִיא אוֹ לֹא לִפְצֹעַ שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה מֵהֶם בִּירִיָּה רִאשׁוֹנָה.

בְּמָקוֹם זֶה אָמַרְתִּי לְהָפִיק אֶת זְמָמִי, וַהֲכִינוֹתִי אֶת שְׁנֵי הָרוֹבִים וְאֶת רוֹבֵה־הַצַּיִד. בָּרוֹבִים טָעַנְתִּי שְׁנֵי כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת גְּדוֹלִים וַחֲמִשָּׁה קְטַנִּים, כְּכַדּוּרֵי־אֶקְדָּח גָּדְלָם. בְּרוֹבֵה־הַצַּיִד נָתַתִּי חֹפֶן רֶסֶס גַּס בְּיוֹתֵר. גַּם בָּאֶקְדָּחִים נָתַתִּי אַרְבָּעָה כַּדּוּרִים בְּכָל אֶחָד. וְכָךְ, חָמוּשׁ לְמַטָּח שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, הָיִיתִי מוּכָן לִקְרָב. לְאַחַר שֶׁתִּכַּנְתִּי אֶת הַמַּעֲשִׂים וְהוֹצֵאתִי אוֹתָם לַפֹּעַל בְּדִמְיוֹנִי, יָצָאתִי מִדֵּי בֹּקֶר אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִים וָמַעֲלָה מִמְּצוּדָתִי, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם אֵין סִירוֹת קְרֵבוֹת אֶל הָאִי אוֹ עוֹגְנוֹת בּוֹ. לְאַחַר שֶׁהִתְמַדְתִּי בְּתַצְפִּית זוֹ כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וּבְכָל פַּעַם שַׁבְתִּי כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאתִי, נִמְאַס עָלַי הָעִנְיָן. כָּל אוֹתָם יָמִים לֹא גִּלִּיתִי, כְּכָל שֶׁעֵינַי אוֹ מִשְׁקַפְתִּי מַגַּעַת, כָּל סִימָן חַיִּים, לֹא בַּחוֹף וְלֹא בְּמֶרְחַב הָאוֹקְיָנוּס.

קבוצה ט' PDF עמ' 159.png

כָּל עוֹד יָצָאתִי יוֹם־יוֹם אֶל הַגִּבְעָה לְשֵׁם תַּצְפִּית הָיְתָה הַחְלָטָתִי נְחוּשָׁה וְרוּחִי נְכוֹנָה לַעֲשִׂיַּת הַדִּין הַמַּחֲרִיד: הֲרִיגַת עֶשְׂרִים פְּרָאִים עֲרוּמִים עַל חֵטְא, שֶׁעֲדַיִן לֹא בֵּרַרְתִּי טִיבוֹ דֵי הַצֹּרֶךְ. לֹא נִתְעוֹרַרְתִּי אֶלָּא עַל יְדֵי זַעְמִי לְמַרְאֵה הַזְּוָעָה שֶׁבְּמִנְהֲגֵי הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ. הֲלֹא עֵין־הַהַשְׁגָּחָה רוֹאָה זֹאת, וּכְשֶׁקָּבְעָה אֶת אֹרְחוֹת הָעוֹלָם, לֹא נָתְנָה לַפְּרָאִים כָּל מַדְרִיךְ מִלְּבַד תַּאֲווֹתֵיהֶם הַמְּאוּסוֹת וְהַמְעֻוָּתוֹת וּמִמֵּילָא נִתָּן לָהֶם לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֲיֻמִּים אֵלֶּה וְלִקְנוֹת לָהֶם מִנְהָגִים מַחֲרִידִים אֵלֶּה, דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת, וְרַק עוֹלָם שֶׁזְּנָחוֹ הַבּוֹרֵא וְהִנִּיחוֹ בִּידֵי כֹּחוֹת־שְׁאוֹל מְנֻוָּנִים עָשׂוּי הָיָה לַהֲבִיאָם לִידֵי כָּךְ. וְעַתָּה, שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי מִן הַהֲלִיכָה וְהַתַּצְפִּית שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית, כָּאָמוּר, הֵחֵל לְהִשְׁתַּנּוֹת גַּם יַחְסִי לָעִנְיָן. הִתְחַלְתִּי לִשְׁקֹל בְּדֵעָה צְלוּלָה וּמְיֻשֶּׁבֶת יוֹתֵר אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת. מִי שָׂמַנִי לְשׁוֹפֵט וּלְשׁוֹטֵר לָדוּן אֲנָשִׁים אֵלֶּה כְּאִלּוּ הָיוּ פּוֹשְׁעִים, אִם הִנִּיחַ לָהֶם הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם לְלֹא עֹנֶשׁ, דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת, וְלִשְׁפֹּט בְּמִצְוָתוֹ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ? מָה רָעָה עוֹלְלוּ לִי וּמַה זְּכוּתִי לְהִתְעָרֵב בִּקְטָטוֹתֵיהֶם וּלְהַפְרִיעַ לָהֶם לִשְׁפֹּךְ אִישׁ אֶת דַּם רֵעֵהוּ? אֵין הֵם רוֹאִים חֵטְא בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵינָם מִתְגָּרִים בַּצֶּדֶק הָאֱלֹהִי, כָּמוֹנוּ, כַּאֲשֶׁר נֶחֱטָא. הֲרִיגַת שְׁבוּי־מִלְחָמָה אֵינָה חֵטְא בְּעֵינֵיהֶם, כְּשְׁחִיטַת־שׁוֹר בְּעֵינֵינוּ. וְאֵין אֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא כַּאֲכִילָתֵנוּ אֶת בְּשַׂר־הַכֶּבֶשׂ.

לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת הִגַּעְתִּי לִכְלָל מַסְקָנָה כִּי טָעִיתִי, וְאֵין אֲנָשִׁים אֵלֶּה רוֹצְחִים כְּפִי שֶׁדַּנְתִּים בְּלִבִּי. אֵין הֵם רוֹצְחִים בְּמִדָּה יְתֵרָה מִן הַנּוֹצְרִים הַהוֹרְגִים לְעִתִּים אֶת שְׁבוּיֵי־הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם, אוֹ מַגִּירִים לְפִי חֶרֶב, בְּמִקְרִים רַבִּים, חֵילוֹת שְׁלֵמִים לְלֹא מַתָּן חֲנִינָה, אַף כִּי הַלָּלוּ הִנִּיחוּ נִשְׁקָם וְנִכְנְעוּ. כֵּן אָמַרְתִּי, כִּי יִהְיוּ מִנְהֲגֵיהֶם אַכְזָרִיִּים כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ, אֵין הַדָּבָר נוֹגֵעַ לִי: אֲנָשִׁים אֵלֶּה לֹא עָשׂוּ לִי רָעָה. אִלּוּ תְקָפוּנִי, אוֹ אִלּוּ נֶאֱלַצְתִּי לְהִסְתָּעֵר עֲלֵיהֶם לַהֲגָנָתִי –עִנְיָן אַחֵר הוּא. אַךְ אֲנִי נִמְצֵאתִי מִחוּץ לְהֶשֵּׂג יָדָם וְהֵם לֹא יָדְעוּ כְּלָל עַל קִיּוּמִי, וְעַל כֵּן לֹא חָרְשׁוּ עָלַי כָּל מְזִמָּה, וּמִמֵּילָא לֹא הָיָה כָּל צִדּוּק לְהַתְקָפָתִי. אִלּוּ עָשִׂיתִי כֵּן הָיִיתִי מַצְדִּיק אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַבַּרְבָּרִיִּים שֶׁל הַסְּפָרַדִים בַּאֲמֵרִיקָה, שֶׁהִשְׁמִידוּ שָׁם מִלְּיוֹנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ אָמְנָם עוֹבְדֵי־אֱלִילִים וּפְרָאִים וְנָהֲגוּ פֻּלְחַן־דָּמִים, כְּמוֹ קָרְבְּנוֹת־אָדָם לֶאֱלִילֵיהֶם, אַךְ לֹא חָטְאוּ כְּלַפֵּי הַסְּפָרַדִים כְּלָל וּכְלָל. עַל הַשְׁמָדָתָם שֶׁל עַמִּים אֵלֶּה עַל יְדֵי הַסְּפָרַדִים מְדַבְּרִים בְּרִגְשֵׁי־זְוָעָה כָּל עַמֵּי אֵירוֹפָּה הַנּוֹצְרִים וַאֲפִלּוּ הַסְּפָרַדִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ, וְרוֹאִים בָּהּ מֶרְחַץ־דָּמִים, אַכְזְרִיּוּת קַטְלָנִית הַנּוֹגֶדֶת אֶת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאֵין לָתֵת לָהּ צִדּוּק בִּפְנֵי אֵל וָאָדָם. וּמֵאָז מְעוֹרֵר שְׁמוֹ שֶׁל הַסְּפָרַדִּי אֵימָה בְּלֵב כָּל אָדָם בַּעַל רַחֲמִים. כְּאִלּוּ נִתְיַחֵד לְמַלְכוּת סְפָרַד גֶּזַע שֶׁל אֲנָשִׁים חַסְרֵי עֶקְרוֹנוֹת, שֶׁאֵין אַהֲבָה בְּלִבָּם, וְאֵין בָּהֶם רַחֲמִים כְּלַפֵּי הָאֻמְלָל, שֶׁהֵם מִסִּימָנֶיהָ שֶׁל רוּחַ אֲצִילָה.

הִרְהוּרִים אֵלֶּה הֵבִיאוּ הֲפוּגָה בְּהִתְלַהֲבוּתִי, וּלְאַט לְאַט הִתְחַלְתִּי לָסֶגֶת מִכַּוָּנָתִי לִתְקֹף אֶת הַפְּרָאִים, עַד שֶׁאָמַרְתִּי כִּי טָעוּת הָיְתָה בְּיָדִי. אֵין זֶה מֵעִנְיָנִי לְהִתְעָרֵב בְּעִסְקֵיהֶם, כָּל עוֹד לֹא תְקָפוּנִי, וְעָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַנִּתָּן כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַתְקָפָתָם. אַךְ אִם יְגַלּוּנִי וְיִתְקְפוּנִי, אֵדַע לַעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתִי. הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, כִּי תָכְנִיתִי לֹא הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְגָאֳלֵנִי אֶלָּא לְהָבִיא עָלַי כְּלָיָה. הֲלֹא אֵין לִי יְשׁוּעָה אֶלָּא אִם כֵּן אֶהֱרֹג אֶת כֻּלָּם כְּאֶחָד, וְלֹא בִּלְבַד אֶת הַנִּמְצָאִים בַּחוֹף אֶלָּא גַם אֶת הָעֲתִידִים לָבוֹא. וְאִם יַצִּיל אֶחָד מֵהֶם אֶת נַפְשׁוֹ וִיסַפֵּר לִבְנֵי עַמּוֹ אֶת אֲשֶׁר קָרָה, יָבוֹאוּ הֵנָּה בְּאַלְפֵיהֶם לִנְקֹם אֶת נִקְמַת חַבְרֵיהֶם, וְכָךְ אָבִיא עָלַי אֶת הַקֵּץ, שֶׁאֵינוֹ צָפוּי לִי כָּרֶגַע כְּלָל.

וְכָךְ סִכַּמְתִּי, כִּי מִבְּחִינָה עֶקְרוֹנִית וּמַעֲשִׂית כְּאֶחָד חָלִילָה לִי מִלְּהִתְעָרֵב בְּעִסְקֵי הַפְּרָאִים. עָלַי לְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵיהֶם בְּכָל הַדְּרָכִים, וְלֹא לְהַנִּיחַ כָּל סִימָן גָּלוּי לְקִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם בָּאִי. כְּשֶׁצֵּרַפְתִּי לְסִכּוּמִי אֶת הַנִּמּוּק הַדָּתִי, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת מַה נְּלוֹזוֹת הָיוּ תָכְנִיוֹתַי לְהַשְׁמָדַת יְצוּרִים חַפִּים מִפֶּשַׁע, כַּוָּנָתִי – שֶׁלֹּא חָטְאוּ כְּלַפַּי. וְאִלּוּ חֲטָאֵיהֶם זֶה כְּלַפֵּי זֶה אֵינָם מֵעִנְיָנִי. חֲטָאֵי־לְאֹם הֵם, וְהָאֱלֹהִים, שֶׁהוּא שַׁלִּיט הַלְּאֻמִּים וְצַדִּיק בְּדִינוֹ, יִשְׁפֹּט אֶת הַכְּלָל בַּדֶּרֶךְ שֶׁתֵּרָאֶה נְכוֹנָה לְפָנָיו. עַתָּה יָדַעְתִּי בָּרוּר שֶׁנִּצַּלְתִּי מִמַּעֲשֶׂה שֶׁכָּמוֹהוּ כְּרֶצַח בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים בְּהַכְנָעָה עַל שֶׁהִצִּילַנִי מֵאַשְׁמַת־רֶצַח. חִלִּיתִי פָּנָיו כִּי יוֹסִיף לִפְרֹשׂ עָלַי הַשְׁגָּחָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפֹּל בִּידֵי הַפְּרָאִים, וְלֹא אֶשְׁלַח יָדִי בָּהֶם, כָּל עוֹד לֹא יְצַוּוּנִי הַשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת כֵּן לַהֲגָנָתִי. בַּהֲלַךְ־נֶפֶשׁ זֶה עָבְרָה עָלַי כְּשָׁנָה. כֹּה רָחוֹק הָיִיתִי מִן הָרָצוֹן לִתְקֹף אֶת הַפְּרָאִים, שֶׁלֹּא עָלִיתִי עַל הַגִּבְעָה אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת לִרְאוֹת אִם אֵין אֶחָד מֵהֶם קָרֵב לַחוֹף, וְאוּלַי כְּבָר עָלָה בּוֹ. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי שֶׁמָּא אֶתְפַּתֶּה לְחַדֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹתַי נֶגְדָּם אוֹ אֶגָּרֵר לְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת כָּלְשֶׁהִי לְהַתְקִיפָם. אֶלָּא שֶׁאֶת הַדּוּגִית הֵשַׁטְתִּי מִשָּׁם לְעֶבְרוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי, וַהֲבֵאתִיהָ אֶל מִפְרָץ זָעִיר בְּצֵל סְלָעִים. יָדַעְתִּי כִּי לְפִי כִּוּוּן הַזְּרָמִים אֵין הַפְּרָאִים עֲשׂוּיִים לְהַגִּיעַ לְכָאן בְּסִירוֹת, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

בַּדּוּגִית לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת כָּל אַבְזְרֶיהָ, אַף שֶׁלֹּא נִדְרְשׁוּ לְאוֹתָהּ הַפְלָגָה: אֶת הַתֹּרֶן וְהַמִּפְרָשׂ, וְאֶת הַכְּלִי הַדּוֹמֶה לְעֹגֶן וְאֵינוֹ אֶלָּא אַנְקוֹל. מִכָּל מָקוֹם, עֲשִׂיתִיו כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי. כָּל זֶה לָקַחְתִּי עִמִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר סִימָן וָזֵכֶר לַדּוּגִית אוֹ לְמִשְׁכַּן אָדָם בָּאִי.

קבוצה ט' PDF עמ' 162.png

מִלְּבַד זֹאת הִרְבֵּיתִי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתִי, וְלֹא יָצָאתִי אֶלָּא לִמְלַאכְתִּי: לַחֲלֹב אֶת הָעִזִּים אוֹ לְהוֹלִיךְ אֶת עֶדְרִי הַקָּטָן לַיַּעַר. אַךְ הַיַּעַר גָּדַל בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל הָאִי, וְהָיָה מִחוּץ לִתְחוּם הַסַּכָּנָה. בָּרוּר, כִּי פְּרָאִים אֵלֶּה שֶׁבִּקְּרוּ לְעִתִּים בָּאִי, לֹא הִתְכַּוְּנוּ לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ, וְעַל כֵּן לֹא הִרְחִיקוּ מִן הַחוֹף. אֵין סָפֵק כִּי בִּקְּרוּ בָּאִי לִפְנֵי שֶׁנִּבְהַלְתִּי מִפְּנֵיהֶם וְאַף לְאַחַר מִכֵּן. בְּאֵימָה הִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶּׁעָלוּל הָיָה לִקְרוֹת אִלּוּ הִסְתָּעַרְתִּי עֲלֵיהֶם וְהִתְגַּלֵּיתִי קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶׁלֹּא הָיִיתִי חָמוּשׁ אֶלָּא בְּרוֹבֶה אֶחָד, הַטָּעוּן לִפְעָמִים רֶסֶס זָעִיר, אִלּוּ הוֹסַפְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ בָּאִי וּלְחַטֵּט בְּכָל פִּנָּה, שֶׁמָּא יִזְדַּמֵּן לִי מַשֶּׁהוּ מוֹעִיל. אֵיזוֹ הַפְתָּעָה הָיְתָה צְפוּיָה לִי לוּלֵא מָצָאתִי אֶת טְבִיעַת כַּף־הָרֶגֶל בַּחוֹל: הֲלֹא הָיִיתִי פּוֹגֵשׁ בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אוֹ עֶשְׂרִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים אַחֲרַי וּמַשִּׂיגִים אוֹתִי, שֶׁכֵּן רַגְלֵיהֶם קַלּוֹת.

לְעִתִּים נָפְלָה רוּחִי מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים אֵלֶּה, וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְחַשֵּׁב מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה בְּמִקְרֶה כָּזֶה. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם, וּמְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, בְּלִי לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ אֶת הַמְּעַט שֶׁהִנְנִי מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹתוֹ כַּיּוֹם, לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת וַהֲכָנָה. מִשֶׁהָפַכְתִּי בַּדְּבָרִים בְּכֹבֶד־רֹאשׁ, יָרְדָה עָלַי עַצְבוּת גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא הִנִּיחָה לִי יָמִים רַבִּים. סוֹף־דָּבָר נִפְתַּר הַכֹּל בְּהוֹדָיָה לַהַשְׁגָּחָה, שֶׁגָּאֲלָה אוֹתִי מִסַּכָּנוֹת סְמוּיוֹת רַבּוֹת וּמָנְעָה מִמֶּנִּי אֲסוֹנוֹת, שֶׁלֹּא הָיִיתִי עָשׂוּי לְהִוָּשֵׁעַ מֵהֶם בְּכֹחַ עַצְמִי. הֵן לֹא הֶעֱלֵיתִי כְּלָל עַל הַדַּעַת כִּי יֵשׁ מַמָּשׁ בְּסַכָּנוֹת אֵלּוּ. הָיְתָה זוֹ הִתְבּוֹנְנוּת שֶׁכְּבָר יְדַעְתִּיהָ קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶׁנִּפְקְחוּ עֵינַי לִרְאוֹת אֶת חַסְדֵי הַשָּׁמַיִם כְּלַפֵּינוּ, בַּסַּכָּנוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתָנוּ בַּחַיִּים. מַה מֻּפלָאוֹת יְשׁוּעוֹתֵינוּ בְּלִי שֶׁנֵּדַע כְּלָל עַל הַסַּכָּנָה. וּכְשֶׁאָנוּ בִּמְבוּכָה, כִּלְשׁוֹנֵנוּ, מְפַקְפְּקִים אוֹ מְהַסְּסִים, עוֹמְדִים עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, מְכַוֵּן אוֹתָנוּ רֶמֶז נֶעֱלָם יְמִינָה, שָׁעָה שֶׁאָמַרְנוּ לָלֶכֶת שְׂמֹאלָה. דּוֹמֶה הַדָּבָר, כִּי הָרֶגֶשׁ, הַנְּטִיּוֹת, הַתַּכְלִית הַבְּרוּרָה קְרָאוּנוּ לָלֶכֶת שְׂמֹאָלה, אַךְ הַשְׁפָּעָה תְּמוּהָה עַל דַּעְתֵּנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מְקוֹרָהּ וְסוֹד כֹּחָהּ, גָּבְרָה עָלֵינוּ לְשָׁלְחֵנוּ יְמִינָה. אַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר, שֶׁאִלּוּ הָלַכְנוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת בָּהּ, שֶׁדִּמְיוֹנֵנוּ קְרָאָנוּ לָלֶכֶת בָּהּ, הָיִינוּ מַגִּיעִים עֲדֵי אוֹבֵד. לְאַחַר הִרְהוּרִים אֵלֶּה וְדוֹמֵיהֶם קָבַעְתִּי לְעַצְמִי כְּלָל, כִּי מִדֵּי הַרְגִּישִׁי בִּרְמָזִים סוֹדִיִּים אֵלֶּה אוֹ בְּלַחַץ זֶה עַל דַּעְתִּי, הָאוֹמְרִים לִי לַעֲשׂוֹת אוֹ לֹא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּלְשֶׁהוּ, לָלֶכֶת אוֹ לֹא לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי, אֲנִי מְצַיֵּת לַצִּוּוּי הַנֶּעֱלָם, גַּם כְּשֶׁאֵינִי רוֹאֶה כָּל טַעַם אַחֵר לַמַּעֲשֶׂה מִלְּבַד אוֹתוֹ רֶמֶז. יָכוֹל אֲנִי לְהָבִיא דֻּגְמָאוֹת רַבּוֹת לְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל כְּלָל זֶה בְּחַיַּי, וּבְעִקָּר בַּפְּרָקִים הַמְאֻחָרִים יוֹתֵר שֶׁל יְשִׁיבָתִי בָּאִי הָאֻמְלָל. הָיוּ לוֹ, לִכְלָל זֶה, גַּם הַצְלָחוֹת רַבּוֹת שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי עֲלֵיהֶן בְּשַׁעְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעֵינַי לֹא רָאוּ כְּפִי שֶׁהֵן רוֹאוֹת עַתָּה. לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, וְאַל יֹאמַר: אֵחַרְתִּי. עֲצָתִי לְכָל אָדָם נָבוֹן, שֶׁחַיָּיו מֻפְלָאִים בִּמְאֹרָעוֹת כְּחַיַּי, וַאֲפִלּוּ מֻפְלָאִים פָּחוֹת, שֶׁלֹּא יְזַלְזֵל בִּרְמָזֶיהָ הַסְּמוּיִים שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה, יִהְיֶה מְקוֹרָם נֶעֱלָם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה; לֹא אָדוּן בָּהֶם, וּבְוַדַּאי הֵם נִפְלָאִים מִבִּינָתִי. אַך אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַהוֹכָחָה לְיַחֲסֵי הַנְּשָׁמוֹת, לַמַּגָּע הַסּוֹדִי בֵּין נִשְׁמַת הַחַי וְהַנְּשָׁמָה הָעַרְטִילָאִית; וַהֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ עוֹרְרִין. עוֹד יִהְיֶה בְּיָדִי לְהָבִיא כַּמָּה דּוּגְמָאוֹת מְצֻיָּנוֹת שֶׁל אוֹתוֹ מַגָּע, מִתּוֹךְ הֶמְשֵׁךְ חַיַּי הַבּוֹדְדִים בְּמָקוֹם עָלוּב זֶה.

וַדַּאי לֹא יִתְמַהּ הַקּוֹרֵא אִם אוֹדֶה בְּאָזְנָיו, כִּי הַסַּכָּנָה, הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה שֶׁנִּתְלַוּוּ לְחַיַּי עַתָּה, שָׂמוּ קֵץ לְכָל הַהַמְצָאוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁתִּכְנַנְתִּי לְרַוְחָתִי וְנוֹחִיּוּתִי בֶּעָתִיד. הַדְּאָגָה לְבִטְחוֹנִי הִטְרִידָה אוֹתִי יוֹתֵר מִן הַדְּאָגָה לִמְזוֹנוֹתַי. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי לִתְקֹעַ מַסְמֵר אוֹ לְבַקֵּעַ גְּזִיר־עֵץ, שֶׁמָּא יִשָּׁמַע הַקּוֹל. בָּרוּר שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לִירוֹת בְּרוֹבֶה, מֵאוֹתָהּ סִבָּה. אַךְ מֵעַל לַכֹּל פָּחַדְתִּי לְהַבְעִיר אֵשׁ, כִּי הֶעָשָׁן נִרְאֶה מֵרָחוֹק וְהוּא עָשׂוּי לְגַלּוֹתֵנִי. עַל כֵּן עָשִׂיתִי מֵעַתָּה אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת הַזְּקוּקוֹת לְאֵשׁ, כְּמוֹ צְרִיפַת סִירִים, מִקְטָרוֹת וְכַדּוֹמֶה, בָּאֲחֻזָּתִי הַחֲדָשָׁה בַּיַּעַר. לְאַחַר שֶׁבִּלִּיתִי בָּהּ זְמַן־מָה, מָצָאתִי בָּאֲדָמָה, לְגֹדֶל שִׂמְחָתִי, מְעָרָה טִבְעִית, מְרֻוַּחַת מְאֹד. סָבוּר אֲנִי, שֶׁאִלּוּ הִגִּיעַ פֶּרֶא אֶל פִּתְחָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה, לֹא הָיָה מֵעֵז לְהִכָּנֵס בָּהּ. אַךְ לֹא כֵּן אִישׁ כָּמוֹנִי, הַמְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ מִקְלָט בָּטוּחַ. פִּי הַמְּעָרָה נִמְצָא לְמַרְגְּלוֹת סֶלַע גָּדוֹל, שֶׁבְּדֶרֶךְ מִקְרֶה (כְּלוּם אֵין יְסוֹד לִרְאוֹת אַף בָּזֶה אֶת יַד הַהַשְׁגָּחָה?) חָטַבְתִּי בְּסָמוּךְ לוֹ עֲנָפִים עָבִים לַעֲשִׂיַּת פֶּחָמִים. תְּחִלָּה עָלַי לְהַסְבִּיר מַה צֹּרֶךְ מָצָאתִי בְּפַחֲמֵי־עֵץ.

כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, חָשַׁשְׁתִּי לְהַעֲלוֹת עָשָׁן מִמִּשְׁכָּנִי. אֶלָּא שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לְוַתֵּר עַל אֲפִיַּת־הַלֶּחֶם ועַל הַבִּשּׁוּל, וְעַל כֵּן מָצָאתִי תַּחְבּוּלָה. בְּאַנְגְּלִיָּה רָאִיתִי כֵּיצַד שׂוֹרְפִים עֵצִים לְפֶחָמִים, מִתַּחַת לְשִׁכְבַת־עָפָר. הֲכִינוֹתִי אֶת הַפֶּחָמִים בַּיַּעַר וַהֲבֵאתִים הַבַּיְתָה. עַתָּה הִבְעַרְתִּי אֵשׁ שֶׁאֵינָה מַעֲלָה עָשָׁן. וּבְעוֹדִי חוֹטֵב עֵצִים רָאִיתִי לְפֶתַע מְעָרָה מֵאֲחוֹרֵי שִׂיחַ סָבוּךְ. נִתְעוֹרְרָה סַקְרָנוּתִי לְהָצִיץ בָּהּ וּבְדֵי־עָמָל עָבַרְתִּי בְּפִתְחָהּ. וְהִנֵּה הִיא מְרֻוַּחַת לְמַדַּי, וַאֲנִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ זָקוּף, וְאוּלַי עוֹד אִישׁ מִלְּבַדִי. אַךְ אוֹדֶה עַל הָאֱמֶת כִּי יְצִיאָתִי מִמֶּנָּה הָיְתָה מְהִירָה מִכְּנִיסָתִי, כִּי בְּהִסְתַכְּלִי בַּחֲשֵׁכָה הַגְּמוּרָה רָאִיתִי שְׁתֵּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּמְאִירוֹת שֶׁל אֵיזֶה יְצוּר, הַשָּׂטָן אוֹ אָדָם לֹא יָדַעְתִּי, וְהֵן מְנַצְנְצוֹת כְּכוֹכָבִים וּמְשַׁקְּפוֹת אֶת הָאוֹר הַקָּלוּשׁ הַמִּסְתַּנֵּן מִפֶּתַח הַמְּעָרָה. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי וְגָעַרְתִּי בִּי עַל טִפְּשׁוּתִי הַגְּדוֹלָה. כְּלוּם מְסֻגָּל אָדָם הַמְפַּחֵד מִן הַשָּׂטָן לָגוּר עֶשְׂרִים שָׁנָה לְבַדּוֹ בָּאִי? אֵין לְהַנִּיחַ כִּי בַּמְּעָרָה נִמְצָא יְצוּר שֶׁצּוּרָתוֹ נוֹרָאָה מִשֶּׁלִּי. אִמַּצְתִּי לִבִּי, לָקַחְתִּי אוּד בּוֹעֵר בְּיָדִי וְנִכְנַסְתִּי פְּנִימָה. לֹא פָּסַעְתִּי שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת וְשׁוּב נִבְהַלְתִּי כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן. שָׁמַעְתִּי אֲנָחָה רָמָה, כְּאֶנְחַת אָדָם בְּיִסּוּרָיו, וְאַחֲרֶיהָ קוֹל מְרֻסָּק, כְּמִלִּים הֲגוּיוֹת לְמֶחֱצָה, וְשׁוּב אֲנָחָה עֲמֻקָּה. נִרְתַּעְתִּי וְזֵעָה קָרָה בִּצְבְּצָה עַל גּוּפִי מֵרֹב אֵימָה. אִלּוּ חָבַשְׁתִּי כּוֹבַע, אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ שַׂעֲרוֹתַי הַסּוֹמְרוֹת מַפִּילוֹת אוֹתוֹ מֵרֹאשִׁי. אֶלָּא שֶׁאִמַּצְתִּי לִבִּי כְּיַד יְכָלְתִּי וְעוֹדַדְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּאָמְרִי, כִּי כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים מְלֵאִים עוֹלָם וְהוּא יָגֵן עָלַי; צָעַדְתִּי קָדִימָה כְּשֶׁהַלַּפִּיד הַבּוֹעֵר מוּרָם גָּבֹהַּ מֵרֹאשִׁי, וְרָאִיתִי תַּיִשׁ זָקֵן רוֹבֵץ עַל הָאֲדָמָה, מִין מִפְלֶצֶת מְהַלֶּכֶת אֵימִים. שׁוֹבֵק חַיִּים הָיָה, כִּלְשׁוֹנֵנוּ, מֵשִׁיב רוּחוֹ מֵרֹב זִקְנָה.

טִלְטַלְתִּי אוֹתוֹ קְצָת כְּדֵי לְהַבְרִיחוֹ, אַךְ הוּא נִסָּה לָקוּם וְלֹא עָמַד לוֹ כֹּחוֹ. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: מוּטָב כִּי יִשָּׁאֵר. אִם הִפְחִיד אוֹתִי כָּל כָּךְ וַדַּאי שֶׁיַּפְחִיד גַּם אֶת הַפְּרָאִים, אִם אָמְנָם יַרְהִיבוּ עֹז לִקְרַב לְכָאן כָּל עוֹד הַתַּיִשׁ חַי. כְּשֶׁנָּחָה דַעְתִּי מִן הַהַפְתָּעָה הִתְחַלְתִּי לִסְקֹר אֶת הַמְּעָרָה. קְטַנָּה הָיְתָה, כִּשְׁנֵים־עָשָׂר רֶגֶל גָּדְלָהּ וְאֵין צוּרָתָהּ עֲגוּלָה אוֹ מְרֻבַּעַת. אֵין זֹאת כִּי בַּת־הַטֶּבַע הִיא וִידֵי אָדָם לֹא הָיוּ בָּהּ. כֵּן הִבְחַנְתִּי בַּפֶּתַח שֶׁבְּיַרְכְּתֶיהָ, הַמּוֹלִיךְ הָלְאָה, אֶלָּא שֶׁצַּר הָיָה וְאֵין לְהִכָּנֵס בּוֹ אֶלָּא בִּזְחִילָה עַל אַרְבַּע. לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הוּא מוֹלִיךְ וְלֹא הֵעַזְתִּי לְהִכָּנֵס בּוֹ לְלֹא נֵר. אָמַרְתִּי לָשׁוּב הֵנָּה לְמָחֳרָת, מְצֻיָּד בְּנֵרוֹת, בְּמַצִּית שֶׁהִתְקַנְתִּי מִבָּרִיחַ שֶׁל רוֹבֶה, וּבִמְנַת אֲבַק־שְׂרֵפָה לַח בִּקְעָרָה.

קבוצה י' PDF עמ' 165.png

וְאָכֵן בָּאתִּי לְמָחֳרָת מְצֻיָּד בְּשִׁשָּׁה נֵרוֹת גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה־יָדַי, שֶׁלָּמַדְתִּי לַהֲכִינָם יָפֶה מֵחֵלֶב עִזִּים, קָרַבְתִּי לַפֶּתַח שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה וְזָחַלְתִּי בּוֹ עַל אַרְבַּע מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת. אַגַּב, הֶעָזָה יְתֵרָה הָיְתָה בַּמַּעֲשֶׂה, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי מָה אֹרֶךְ הַמִּנְהָרָה וּלְאָן הִיא מוֹלִיכָה. כְּשֶׁעָבַרְתִּי אֶת הַמֵּצֵר, רָאִיתִי כִּי הַתִּקְרָה עוֹלָה וְגָבְהָהּ מַגִּיעַ לְעֶשְׂרִים רֶגֶל, כְּאֻמְדָּנִי. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי בָּאִי מַרְאֶה נִפְלָא כְּמַרְאֵה הַתִּקְרָה וְהַקִּירוֹת שֶׁל הַמְּעָרָה. שְׁנֵי נֵרוֹתַי הִשְׁתַּקְּפוּ בַּקִּירוֹת בַּעֲשָׂרָה רִבּוֹא בָּבוּאוֹת. לֹא יָדַעְתִּי מָה טִיבוֹ שֶׁל הַסֶּלַע, הַאִם יַהֲלוֹמִים בּוֹ אוֹ אַבְנֵי־חֵן, וְאוּלַי זָהָב, כְּפִי שֶׁהָיָה נִדְמֶה לִי.

הָיְתָה זוֹ מְעָרָה נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, אַךְ חֲשׁוּכָה. קַרְקָעִיתָהּ יְבֵשָׁה וּשְׁטוּחָה וּמְכֻסָּה חָצָץ דַּק. לֹא נִרְאוּ בָּהּ כָּל שְׁרָצִים אַרְסִיִּים אוֹ מְעוֹרְרִים סְלִידָה, וְלֹא לַחוּת אוֹ טַחַב עַל הַקִּירוֹת וְהַתִּקְרָה. עִקָּר הַקֹּשִׁי הָיָה בַּפֶּתַח הַצַּר. אַף עַל פִּי שֶׁהִתְאִים לְמִקְלָט בָּטוּחַ כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי, גָּרַם אִי־נוֹחוּת. שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לַתַּגְלִית, וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לְהָבִיא הֵנָּה לְלֹא דִחוּי כַּמָּה מִן הַחֲפָצִים שֶׁחָרַדְתִּי לָהֶם בְּיוֹתֵר. בְּעִקָּר אָמַרְתִּי לְהַעֲבִיר לְכָאן אֶת מַחְסַן אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, אֶת כָּל מְלַאי הַנֶּשֶׁק, הֱוֵי אוֹמֵר שְׁנֵי רוֹבֵי־צַיִד מִן הַשְּׁלשָׁה שֶׁבְּיָדִי וּשְׁלשָׁה רוֹבִים מִתּוֹךְ הַשְּׁמוֹנָה. בִּמְצוּדָתִי הִשְׁאַרְתִּי חֲמִשָּׁה רוֹבִים מוּצָבִים עַל גַּבֵּי חֲצוּבוֹת כְּתוֹתָחִים, לְיַד הַגָּדֵר הַחִיצוֹנָה; אַךְ אִלּוּ אָמַרְתִּי לְקַחְתָּם עִמִּי, הָיָה קַל לְחַלְּצָם.

עִם הַעֲבָרַת הַתַּחְמשֶׁת לַמְּעָרָה פָּתַחְתִּי אֶת חָבִית אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, שֶׁמָּשִׁיתִי מִן הַיָּם. וְהִנֵּה מָצָאתִי כִּי הַמַּיִם חָדְרוּ לְעֹמֶק שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אִינְצִ’ים מִכָּל צַד, וְהַשִּׁכְבָה הַלַּחָה נִתְקַשְּׁתָּה וְשָׁמְרָה עַל שְׁאָר אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה מִפְּנֵי הַמַּיִם, כְּגַלְעִין עַל הַגַּרְעִין. וְכָךְ נוֹתְרוּ בֶּחָבִית כְּשִׁשִּׁים לִטְרָאוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה מְשֻׁבָּח, וְתַגְלִית זוֹ שִׂמְחָה אֶת לִבִּי הַרְבֵּה. הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַכֹּל לַמְּעָרָה וְלֹא הוֹתַרְתִּי בַּמְּצוּדָה אֶלָּא שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ לִיטְרָאוֹת שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי מֵהַפְתָּעוֹת שׁוֹנוֹת. כֵּן הֶעֱבַרְתִּי לְשָׁם אֶת כָּל הָעוֹפֶרֶת לַעֲשִׂיַּת־כַּדּוּרִים שֶׁנּוֹתְרָה בְּיָדִי. עַתָּה הָיִיתִי בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּאַחַד הַנְּפִילִים מִימֵי קֶדֶם, שֶׁשָּׁכְנוּ, כַּמְסֻפָּר, בִּמְעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי־סְלָעִים, שֶׁאֵין רֶגֶל אָדָם עֲשׂוּיָה לְהַגִּיעַ לְשָׁם. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי אִם יִרְדְּפוּ אַחֲרַי חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּרָאִים, לֹא יִמְצְאוּ אֶת מִקְלָטִי, וְאִם יִמְצְאוּהוּ, לֹא יָעֵזּוּ לְהַתְקִיפֵנִי בּוֹ.

הַתַּיִשׁ, שֶׁמְּצָאתִיו גּוֹסֵס, הוֹצִיא נַפְשׁוֹ בְּפֶתַח הַמְּעָרָה לְמָחֳרָת. אָמַרְתִּי, כִּי נָקֵל יִהְיֶה לִכְרוֹת בּוֹר, לְהַטִּילוֹ בּוֹ וּלְכַסּוֹתוֹ בְּעָפָר מֵאֲשֶׁר לְגָרְרוֹ הַחוּצָה. וְכָךְ קְבַרְתִּיו בִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה הַצַּחֲנָה בְּאַפִּי. זוֹ לִי הַשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ לִישִׁיבָתִי בָּאִי, וַאֲנִי כֹּה הִסְכַּנְתִּי לַמָּקוֹם וּלְאֹרַח־הַחַיִּים בּוֹ, שֶׁלּוּלֵא חָשַׁשְׁתִּי מִן הַפְּרָאִים הָעֲלוּלִים לְהַשְׁבִּית אֶת מְנוּחָתִי, הָיִיתִי מַסְכִּים לְבַלּוֹת כָּאן אֶת אַחֲרִית יָמַי, עַד רִגְעִי הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁאֶשְׁכַּב וְאָמוּת כַּתַּיִשׁ הַזָּקֵן בַּמְּעָרָה. כֵּן מָצָאתִי לִי כַּמָּה בִּדּוּרִים וְשַׁעֲשׁוּעִים קְטַנִּים שֶׁהִנְעִימוּ אֶת יָמַי לְאֵין עֲרֹךְ. רֵאשִׁית לִמַּדְתִּי אֶת פּוֹל שֶׁלִּי לְדַבֵּר, כְּפִי שֶׁכְּבָר סֻפָּר. פִּטְפּוּטוֹ חָבִיב הָיָה, בָּרוּר וְשׁוֹטֵף וְגָרַם לִי הֲנָאָה רַבָּה. עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים חַי בִּמְחִיצָתִי, וְכַמָּה חַי לְאַחַר מִכֵּן לֹא יָדַעְתִּי. אָמְנָם שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים בִּבְרָזִיל, כִּי הַתֻּכִּי חַי מֵאָה שָׁנָה. יִתָּכֵן כִּי פּוֹל שֶׁלִּי עוֹדֶנוּ בַּחַיִּים, וְעַד הַיּוֹם הוּא קוֹרֵא בָּאִי לְרוֹבִּין קְרוּזוֹ הַמִּסְכֵּן. יִשְׁמֹר אֱלֹהִים כָּל אִישׁ אַנְגְּלִי מִן הָאִי וּמִשְּׁמִיעַת קְרִיאָתוֹ שֶׁל פּוֹל: אֵין סָפֵק שֶׁיַּאֲמִין כִּי אֶת קוֹל הַשָּׂטָן הוּא שׁוֹמֵעַ. כַּלְבִּי הָיָה לִי חָבֵר נָעִים וְאוֹהֵב שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְשָׁבַק חַיִּים מֵרֹב יָמִים. וְאִלּוּ הַחֲתוּלִים פָּרוּ וְרָבוּ, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְהַשְׁמִיד מִקְצָתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ אוֹתִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי. לְיָמִים, כְּשֶׁמֵּתוּ הַחֲתוּלוֹת הַזְּקֵנוֹת שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי, הוֹסַפְתִּי לְגָרֵשׁ אֶת שְׁאָר הַחֲתוּלִים וְלֹא הֶאֱכַלְתִּי אוֹתָם, עַד שֶׁבָּרְחוּ לַיַּעַר וְנִתְפָּרְאוּ. הִשְׁאַרְתִּי בְּבֵיתִי רַק שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, מִן הַחֲבִיבִים עָלַי, אִלַּפְתִּי אוֹתָם וְאִלּוּ אֶת גּוּרֵיהֶם טִבַּעְתִּי. חֲתוּלִים אֵלֶּה נַעֲשׂוּ בְּנֵי בֵּיתִי. מִלְּבַדָּם גִּדַּלְתִּי בַּבַּיִת שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה גְּדָיִים, שֶׁלִּמַּדְתִּים לֶאֱכֹל מִכַּף יָדִי. עוֹד שְׁנֵי תֻּכִּיִּים הָיוּ אִתִּי, וְאַף הֵם דִּבְּרוּ יָפֶה וְקָרְאוּ: “רוֹבִּין קְרוּזוֹ”. אֶלָּא שֶׁלֹּא דָמוּ לְפוֹל בְּטִיב הַדִּבּוּר, וְנִתְּנָה אֱמֶת לְהֵאָמֵר שֶׁלֹּא טָרַחְתִּי לְלַמְּדָם כְּפִי שֶׁטָּרַחְתִּי לְלַמֵּד אֶת פּוֹל. כֵּן גִּדַּלְתִּי כַּמָּה צִפֳּרֵי־יָם שֶׁאֶת שְׁמוֹתָן לֹא יָדַעְתִּי; צַדְתִּי אוֹתָן בַּחוֹף וְקִצַּצְתִּי כַּנְפֵיהֶן. הַשְּׁתִילִים שֶׁשָּׁתַלְתִּי לִפְנֵי מִבְצָרִי גָּדְלוּ וְהָיוּ לְחֹרֶשׁ עָבֹת, וְצִפֳּרִים אֵלּוּ קִנְּנוּ בָּעֵצִים, פָּרוּ וְרָבוּ, וְגָרְמוּ לִי נַחַת־רוּחַ. וְכָאָמוּר, הָיְתָה דַּעְתִּי נוֹחָה מֵחַיַּי, לוּלֵא נָפַל עָלַי פַּחַד הַפְּרָאִים.

אֶלָּא שֶׁלֹּא כֵּן נִגְזַר עָלַי. לֹא לְמוֹתָר הוּא, כִּי יָשִׂימוּ קוֹרְאֵי סֵפֶר זֶה דַעְתָּם לְעֻבְדָּה זוֹ: תְּכוּפוֹת יֶאֱרַע בְּחַיֵּינוּ, כִּי הַצָּרָה הַמַּחֲרִידָה בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתְרַגְּשָׁה עָלֵינוּ, אַף שֶׁבִּקַּשְׁנוּ לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה, הִיא פֶּתַח יְשׁוּעָתֵנוּ וּבְכֹחָהּ נִגָּאֵל. דֻּגְמָאוֹת רַבּוֹת לְכָךְ בְּחַיַּי הַמֻּפְלָאִים וּבְעִקָּר בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לְחַיֵּי־בְּדִידוּתִי בָּאִי הַזֶּה. חֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר הָיָה עַתָּה, כְּאָמוּר, בִּשְׁנַת הָעֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ לְחַיַּי כָּאן. וְהַיָּמִים יְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַדְּרוֹמִית – הֵן לֹא אוּכַל לְכַנּוֹתָם יְמֵי־חֹרֶף – וְלִי הֵם יְמֵי קָצִיר, הַתּוֹבְעִים מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה בַּחוּץ, בַּשָּׂדוֹת. וְהִנֵּה יָצָאתִי עִם שַׁחַר, בְּטֶרֶם אוֹר, וְהֻפְתַּעְתִּי לְמַרְאֵה אֵשׁ בַּחוֹף, בְּמֶרְחָק שְׁנֵי מִילִים מִמֶּנִּי, אַךְ לֹא בְּעֶבְרוֹ שֶׁל הָאִי בּוֹ רָאִיתִי פְּרָאִים קֹדֶם לָכֵן. לְמַרְבֶּה הַצָּרָה עָלוּ הַפַּעַם בַּחוֹף שֶׁלִּי.

נִבְהַלְתִּי מְאֹד לְמַרְאֵה עֵינַי וְעָמַדְתִּי תַּחְתַּי בַּחֹרֶשׁ, בְּלִי לְהָעֵז לָצֵאת, שֶׁמָּא יִרְאוּנִי. אַךְ מַרְגּוֹעַ לֹא יָדַעְתִּי, שֶׁכֵּן חָשַׁשְׁתִּי כִּי בְּצֵאת הַפְּרָאִים לְשׁוֹטֵט בָּאִי יִמְצְאוּ אֶת תְּבוּאָתִי, בַּקָּמָה אוֹ בַּאֲלֻמּוֹת, אוֹ כַּמָּה מֵעֲבוֹדוֹתַי וּמִתְקָנַי, יָבִינוּ כִּי בְּנֵי־אָדָם הָיוּ בַּמָּקוֹם, וְלֹא יָנוּחוּ עַד שֶׁיִּמְצְאוּנִי. מִתּוֹךְ פַּחַד זֶה חָזַרְתִּי לְמִבְצָרִי, הֶעֱלֵיתִי אֶת הַסֻּלָּם, וְשִׁוִּיתִי לַכֹּל מַרְאֶה פְּרָאִי כְּכָל הָאֶפְשָׁר. בִּפְנִים הֲכִינוֹתִי אֶת הַכֹּל לַהֲגַנָּה. טָעַנְתִּי אֶת תּוֹתָחַי, הֱוֵי אוֹמֵר אֶת הָרוֹבִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַחֲצוּבוֹת, אֶת אֶקְדָּחַי, וְגָמַרְתִּי אֹמֶר לְהִתְגּוֹנֵן כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, בְּלִי לִשְׁכֹּחַ לְהַפְקִיד רוּחִי בִּידֵי הַהַשְׁגָּחָה וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכֹבֶד־רֹאשׁ כִּי תוֹשִׁיעֵנִי מִידֵי הַפְּרָאִים. שְׁעָתַיִם עָמַדְתִּי הָכֵן וְנַפְשִׁי יוֹצֵאת לְקַבֵּל יְדִיעָה מִבַּחוּץ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ עִמִּי מְרַגְּלִים לְשָׁלְחָם.

קבוצה י' PDF עמ' 168.png

לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל הִרְהוּרִים קָצְרָה רוּחִי לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמִי, בְּלִי לָדַעַת אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בַּחוּץ. הִצַּבְתִּי אֶת הַסֻּלָּם אֶל מִדְרוֹן הַגִּבְעָה, עָלִיתִי לַמִּישׁוֹרֶת, שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּהּ קֹדֶם לָכֶן, הֶעֱלֵיתִי אֶת הַסֻּלָּם, הִצַּבְתִּיו שֵׁנִית וְעָלִיתִי אֶל הַפִּסְגָּה. הִשְׁתַּטַּחְתִּי וְהִשְׁקַפְתִּי עַל הַחוֹף בְּמִשְׁקֶפֶת, שֶׁלְּקַחְתִּיהָ עִמִּי. עַתָּה רָאִיתִי תִּשְׁעָה פְּרָאִים הַיּוֹשְׁבִים סְבִיב מְדוּרָה קְטַנָּה, שֶׁלֹּא הִבְעִירוּהָ כְּדֵי לְהָחֵם עַצְמָם, שֶׁכֵּן הַחֹם גָּדוֹל, אֶלָּא לְשֵׁם הֲכָנַת אֵלּוּ מַטְעַמִּים מִבְּשַׂר־הָאָדָם שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם; אִם חַי הַקָּרְבָּן אוֹ מֵת, לֹא יָדַעְתִּי.

בִּשְׁתֵּי דוּגִיּוֹת בָּאוּ וְהֶעֱלוּ אוֹתָן לַחוֹף. הָיְתָה שְׁעֵת שֵׁפֶל, וְאֵין זֹאת כִּי חִכּוּ לַגֵּאוּת, כְּדֵי לְהַפְלִיג מִכָּאן. נָקֵל לְשַׁעֵר אֶת חֶרְדָתִי בִּרְאוֹתִי אוֹתָם בִּגְדַת־הָאִי שֶׁלִּי, קְרוֹבִים כָּל כָּךְ לְבֵיתִי. אַךְ לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּבֵּר כִּי בּוֹאָם קָשׁוּר תָּמִיד בַּשֵּׁפֶל, נִתְיַשְּׁבָה עָלַי דַּעְתִּי. בָּרוּר הָיָה, כִּי כָּל שְׁעֵת הַגֵּאוּת מֻתָּר לִי לְהַלֵּךְ בַּחוּץ לְלֹא סַכָּנָה, אִם לֹא עָלוּ הַפְּרָאִים לַחוֹף קֹדֶם לָכֵן. לְאַחַר תַּצְפִּית זוֹ יָצָאתִי לִקְצֹר אֶת תְּבוּאָתִי בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן.

וּכְפִי שֶׁשִּׁעַרְתִּי, כֵּן הָיָה. אַךְ גָּאָה הַיָּם, יָרְדוּ לְדוּגִיּוֹתֵיהֶם וְהִפְלִיגוּ בַּחֲתִירָה. שָׁכַחְתִּי לוֹמַר, כִּי כְּשָׁעָה וָמַעְלָה לִפְנֵי הַפְלָגָתָם יָצְאוּ בְּמָחוֹל, וַעֲמִידָתָם וּתְנוּעוֹתֵיהֶם נִרְאוּ לִי בָּרוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאִיתִי כִּי עֲרוּמִים הֵם כִּבְיוֹם הִוָּלְדָם, לֹא הִבְחַנְתִּי הַאִם גְּבָרִים הָיוּ אוֹ נָשִׁים. אַךְ הִפְלִיגוּ תָלִיתִי שְׁנֵי רוֹבִים עַל כְּתֵפַי, תָּחַבְתִּי שְׁנֵי אֶקְדָּחִים בַּחֲגוֹרָתִי, חָגַרְתִּי אֶת הַחֶרֶב לְלֹא נְדָן, וְיָצָאתִי בְּחִפָּזוֹן אֶל הַגִּבְעָה, שֶׁמֵּעָלֶיהָ רָאִיתִי אֶת הַפְּרָאִים לָרִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם (חִמּוּשִׁי הַכָּבֵד הִכְבִּיד עַל הֲלִיכָתִי), הִבְחַנְתִּי בְּעוֹד שָׁלשׁ סִירוֹת שֶׁל הַפְּרָאִים; כְּשֶׁהִרְחַקְתִּי לְהִסְתַּכֵּל, רָאִיתִי כִּי כָּל הַסִּירוֹת בַּיָּם וְהֵן חוֹתְרוֹת אֶל הַיַּבֶּשֶׁת.

נִזְדַּעְזַעְתִּי מִן הַמַּרְאֶה, אַךְ נִזְדַּעְזַעְתִּי יוֹתֵר בְּרִדְתִּי לַחוֹף לְמַרְאֵה עִקְּבוֹת־הַזְּוָעָה שֶׁל מְלַאכְתָּם: הַדָּם, הָעֲצָמוֹת, נִתְחֵי בָּשָׂר שֶׁנּוֹתְרוּ מִגּוּפוֹת־הָאָדָם שֶׁנֶּאֶכְלוּ תּוֹךְ שִׂמְחָה וְרִקּוּדִים. זַעַם גָּדוֹל עָלָה בִּי, וְשׁוּב הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר בְּהַשְׁמָדָתָם בְּבִקּוּרָם הַבָּא, יִהְיֶה מִסְפָּרָם גָּדוֹל כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה.

בָּרוּר הָיָה לִי, שֶׁאֵין בִּקּוּרֵיהֶם בָּאִי תְכוּפִים בְּיוֹתֵר. זֶה חֲמִשָּׁה־עָשָׂר חֳדָשִׁים, מֵאָז בִּקּוּרָם הָאַחֲרוֹן, שֶׁלֹּא רְאִיתִים בָּאִי, אוֹתָם אוֹ אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶם. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וַדַּאי שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים לַיָּם, מִכָּל מְקוֹם אֵינָם מַרְחִיקִים לְהַפְלִיג כָּל כָּךְ. אַף עַל פִּי כֵן חָיִיתִי בַּחֲרָדָה מַתְמֶדֶת לְבוֹאָם הַפִּתְאוֹמִי. מִכָּאן הִסַּקְתִּי מַסְקָנָה, כִּי הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַצָּרוֹת גָּרוּעַ מִן הַצָּרוֹת עַצְמָן, בְּעִקָּר כְּשֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מֵחֲשָׁשׁ זֶה וּמִן הַפַּחַד.

כָּל אוֹתָם יָמִים יָצְאָה נַפְשִׁי לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וְאֶת מַרְבִּית שְׁעוֹתַי, שֶׁיָּכֹלְתִּי לִמְצֹא לָהֶן שִׁמּוּשׁ נָאֶה יוֹתֵר, עָשִׂיתִי בְּבִקּוּשׁ תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לְאַגְּפָם וּלְהִסְתַּעֵר עֲלֵיהֶם, כְּשֶׁיּוֹפִיעוּ בַּפַעַם הַבָּאָה. בְּעִקָּר, כֵּיצַד לִנְהֹג אִם יִתְפַּלְּגוּ לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. לֹא הֶעֱלֵיתִי כְּלָל עַל הַדַּעַת, שֶׁאִם אֶהֱרֹג קְבוּצָה אַחַת, נַגִּיד עֲשָׂרָה מֵהֶם, אֵאָלֵץ בְּעוֹד יוֹם, שָׁבוּעַ אוֹ חֹדֶשׁ לַהֲרֹג קְבוּצָה אַחֶרֶת, וְאַחֲרֶיהָ – שׁוּב אַחֶרֶת, וְלֹא יִהְיֶה לַדָּבָר סוֹף, עַד שֶׁאֵעָשֶׂה רוֹצֵחַ שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל בִּמְאוּמָה מֵאוֹכְלֵי־אָדָם אֵלֶּה, וְאֶפְשָׁר עוֹלֶה עֲלֵיהֶם.

יָמַי הָיוּ חוֹלְפִים עַתָּה בִּמְבוּכָה וַחֲרָדָה, שֶׁכֵּן יָדַעְתִּי כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים אֶפֹּל בִּידֵי הַפְּרָאִים הָאַכְזָרִים. מִשֶּׁהֵעַזְתִּי לָצֵאת הַחוּצָה הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל סָבִיב־סָבִיב בִּזְהִירוּת וּבִדְאָגָה. עַתָּה נוֹכַחְתִּי לְשִׂמְחָתִי, מַה מֻּצְלָח הָיָה הָרַעְיוֹן לְגַדֵּל עֵדֶר עִזִּים. לֹא הֵעַזְתִּי לִירוֹת בְּסָמוּךְ לַחוֹף שֶׁהַפְּרָאִים נָהֲגוּ לְבַקֵּר בּוֹ, מִפַּחַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הַיְרִיָּה. אִלּוּ גַם בָּרְחוּ מִפָּנַי, וַדַּאי שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים, בְּמָאתַיִם אוֹ שְׁלשׁ־מֵאוֹת סִירוֹת. הַצָּפוּי לִי אֵינוֹ מֻטָּל כְּלָל בְּסָפֵק. אַף עַל פִּי כֵן חָלְפוּ עָלַי שָׁנָה וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁרָאִיתִי שׁוּב פְּרָאִים לְעֵינַי, כְּפִי שֶׁיְּסֻפָּר לְהַלָּן. יִתָּכֵן כִּי בִּקְּרוּ בֵּינְתַיִם בָּאִי פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְעַכְּבוּ אוֹ שֶׁלֹּא הִרְגַּשְׁתִּי בְּבוֹאָם. אַךְ בְּחֹדֶשׁ מַאי, בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לְשִׁבְתִּי בָּאִי, לְפִי חִשּׁוּבֵי לוּחַ־הַזְּמַנִּים שֶׁלִּי, נִפְגַּשְׁתִּי אִתָּם פְּגִישָׁה תְּמוּהָה בְּיוֹתֵר, וְעוֹד יְדֻבַּר בָּזֶה.

בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אוֹ שִׁשָּׁה־עָשָׂר חֳדָשִׁים אֵלֶּה הָיְתָה חֶרְדַּת־נַפְשִׁי רַבָּה עַד מְאֹד. חָרַדְתִּי בִּשְׁנָתִי, חָלַמְתִּי חֲלוֹמוֹת־זְוָעָה וּלְעִתִּים הָיִיתִי מְנַתֵּר בַּלַּיְלָה מִמִּשְׁכָּבִי. בַּיּוֹם דִּכְּאוּנִי דַאֲגוֹתַי וּבַלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֵחַ אֶת הַפְּרָאִים וּבִקַּשְׁתִּי צִדּוּק לַמַעֲשֶׂה. אַךְ נַנִּיחַ לְנוֹשֵׂא זֶה לְשָׁעָה קַלָּה. בְּאֶמְצַע מַאי, בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, לְפִי לוּחַ־הָעֵץ הֶעָלוּב שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי מְסַמְּנוֹ בִּפְצָלוֹת עַל גַּבֵּי הָעַמּוּד, נָשְׁבָה סְעָרַת־רוּחוֹת עַזָּה כָּל הַיּוֹם, שׁוֹפַעַת רְעָמִים וּבְרָקִים, וְגַם הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ סוֹעֵר הָיָה. אֵינִי זוֹכֵר אֶת הַנְּסִבּוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת, אַךְ קוֹרֵא הָיִיתִי בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ, וּמְהַרְהֵר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ בְּמַצָּבִי. לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי יְרִיַּת תּוֹתָח, וּכְפִי שֶׁדִּמִּיתִי – מִן הַיָּם. וַדַּאי שֶׁהָיְתָה זוֹ הַפְתָּעָה הַשּׁוֹנָה לַחֲלוּטִין מִן הַהַפְתָּעוֹת שֶׁפְּקָדוּנִי עַד עַתָּה. גַּם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁנֵּעוֹרוּ בִּי שׁוֹנוֹת הָיוּ מִן הַשְּׁגוּרוֹת. נִתַּרְתִּי וְיָצָאתִי בְּמֵירַב הַמְּהִירוּת, הִצַּבְתִּי כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת הַסֻּלָּם אֶל הַמִּישׁוֹרֶת, עָלִיתִי, מְשַׁכְתִּיו אַחֲרַי וְהִצַּבְתִּיו שׁוּב וְטִפַּסְתִּי אֶל הַפִּסְגָּה. בּוֹ בָּרֶגַע הִבְחַנְתִּי בְּשַׁלְהֶבֶת עַל פְּנֵי הַיָּם, וְכַעֲבֹר מַחֲצִית הַדַּקָּה נִשְׁמְעָה הַיְּרִיָּה הַשְּׁנִיָּה. לְפִי הַקּוֹל הִבְחַנְתִּי כִּי הַיְּרִיּוֹת נוֹרוּ מִן הַמָּקוֹם בּוֹ נִסְחַפְתִּי בַּזֶּרֶם, בְּשׁוּטִי בַּדּוּגִית.

מִיָּד הֲבִינוֹתִי כִּי אֳנִיָּה הִיא הַנְּתוּנָה בְּצָרָה, וּמְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה עַל יְדֵי אִתּוּת בִּירִיוֹת מֵאֳנִיָּה אַחֶרֶת הַנִּמְצֵאת בְּסָמוּךְ. שָׁמַרְתִּי עַל צְלִילוּת־דַּעְתִּי בְּרֶגַע זֶה וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכֹחִי לַעֲזֹר לָהֶם יֵשׁ אוּלַי בְּכֹחָם לַעֲזֹר לִי. עַל כֵּן קוֹשַׁשְׁתִּי אֶת כָּל הָעֵצִים הַיְבֵשִׁים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּסָמוּךְ, עָרַמְתִּי אוֹתָם בַּפִּסְגָּה וְהִצַּתִּי בָּהֶם אֵשׁ. עַל אַף הָרוּחַ הָעַזָּה דָלְקָה הַמְּדוּרָה יָפֶה. בָּטוּחַ הָיִיתִי, כִּי אִם אָמְנָם אֳנִיָּה שָׁם רוֹאִים אֲנָשֶׁיהָ אֶת הָאֵשׁ. וְאָכֵן, בְּהִתְלַקֵּחַ הַמְּדוּרָה נִשְׁמְעָה עוֹד יְרִיָּה וּלְאַחֲרֶיהָ כַּמָּה יְרִיּוֹת נוֹסָפוֹת, כֻּלָּן מִמָּקוֹם אֶחָד. כָּל הַלַּיְלָה, עַד אוֹר הַיּוֹם, הוֹסַפְתִּי עֵצִים לַמְּדוּרָה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם וְהָאֲוִיר נִצְטַלֵּל מְעַט, הִבְחַנְתִּי בְּאֵיזֶה גּוּף הַרְחֵק בַּיָּם, מִזְרָחָה מִן הָאִי, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְמִפְרָשׂ אוֹ לְגוּף־אֳנִיָּה, אַךְ מַה הוּא נִבְצַר מִמֶּנִּי לִקְבֹּעַ גַּם בְּסִיּוּעַ הַמִּשְׁקֶפֶת, בִּגְלַל הַמֶּרְחָק הָרַב וְהָעֲרָפֶל הַקַּל עַל הַיָּם.

קבוצה י' PDF עמ' 171.png

כָּל אוֹתוֹ יוֹם צָפִיתִי בְּגוּף זֶה, עַד שֶׁהִבְחַנְתִּי כִּי אֵינוֹ נָע מִמְּקוֹמוֹ. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי זוֹ אֳנִיָּה עוֹגֶנֶת. נָקֵל לְהָבִין כִּי נַפְשִׁי יָצְאָה לְהִוָּכַח בַּאֲמִתּוּת הַשְׁעָרָתִי. הָרוֹבֶה בְּיָדִי רַצְתִּי אֶל דְּרוֹמוֹ שֶׁל הָאִי, אֶל הַסְּלָעִים שֶׁנִּסְחַפְתִּי כְּלַפֵּיהֶם בַּדּוּגִית. עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם נִצְטַלֵּל הָאֲוִיר, וּלְצַעֲרִי הָרַב, רָאוּ עֵינַי בָּרוּר שִׁבְרֵי אֳנִיָּה, שֶׁנִּטְרְפָה בַּלַּיְלָה אֶל הַסְּלָעִים הַסְּמוּיִים, אֲשֶׁר גִּלִּיתִי בְּשׁוּטִי בַּדּוּגִית. סְלָעִים אֵלֶּה, שֶׁרִפּוּ אֶת עַזּוּת הַזֶּרֶם וְיָצְרוּ מֵעֵין זֶרֶם־נֶגְדִּי, הִצִּילוּנִי מִן הַתַּקָּלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בְּכָל חַיַּי.

וּבְכֵן, מַה שֶּׁהִצִּיל אֶת הָאֶחָד הִשְׁמִיד אֶת הַשֵּׁנִי. נִרְאֶה הַדָּבָר כִּי אֲנָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁלֹּא יָדְעוּ כְּלָל עַל מְצִיאוּתָם שֶׁל הַסְּלָעִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם, נִסְחֲפוּ כְּלַפֵּיהֶם בַּלַּיְלָה, בְּרוּחַ מִזְרָחִית וּמִזְרָחִית־מִזְרָחִית־צְפוֹנִית עַזָּה. אִלּוּ רָאוּ אֶת הָאִי – סָבוּר הָיִיתִי שֶׁלֹּא רָאוּהוּ – הָיוּ מְנַסִּים לְהַגִּיעַ לְחוֹפָיו בְּסִירוֹת. אַךְ יְרִיוֹתֵיהֶם הַקּוֹרְאוֹת לְעֶזְרָה, בְּעִקָּר לְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּשּׂוּאָה שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁשִּׁעַרְתִּי, הֵבִיאָה מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת בְּלִבִּי. רֵאשִׁית, אָמַרְתִּי, כִּי בִּרְאוֹתָם אֶת הַמַּשּׂוּאָה יָרְדוּ לְסִירָתָם וְחָתְרוּ לַחוֹף, אֶלָּא שֶׁטָּבְעוּ בַּנַּחְשׁוֹלִים הַגְּדוֹלִים. אַחַר כָּךְ עָלָה עַל דַּעְתִּי, כִּי יִתָּכֵן שֶׁאָבְדָה סִירָתָם קֹדֶם לָכֵן, וְהוּא עִנְיָן שָׁכִיחַ: כְּשֶׁהַנַּחְשׁוֹלִים מְצִיפִים אֶת הָאֳנִיָּה, נֶאֱלָצִים לְעִתִּים אֲנָשֶׁיהָ לְנַפֵּץ אֶת סִירָתָם אוֹ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ הַיָּמָה. וְיֵשׁ אֲשֶׁר סָבַרְתִּי, כִּי הִפְלִיגוּ בְּחֶבְרַת אֳנִיָּה אַחֶרֶת אוֹ כַּמָּה אֳנִיּוֹת, וּכְשֶׁאוֹתְתוּ לְעֶזְרָה הֶעֱלוּ אוֹתָם חַבְרֵיהֶם עַל סִפּוּנָם. לְעִתִּים חָשַׁשְׁתִּי כִּי הִפְלִיגוּ לַיָּם בְּסִירָתָם, וְנִסְחֲפוּ בַּזֶּרֶם שֶׁנִּסְחַפְתִּי בּוֹ אֲנִי אֶל מֶרְחֲבֵי הָאוֹקְיָנוּס, וְהֵם צְפוּיִים עַתָּה לְיִסּוּרִים וְלַקֵּץ, גּוֹוְעִים בְּרָעָב וּנְכוֹנִים לֶאֱכֹל אִישׁ אֶת בְּשַׂר רֵעֵהוּ.

לְפִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַשְׁעָרוֹת בִּלְבַד, לֹא נִתַּן לִי בְּמַצָּבִי אֶלָּא לְרַחֵם אֶת הַמִּסְכֵּנִים. כֵּן הוֹצֵאתִי מֵעַז מָתוֹק וּמָצָאתִי הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, עַל שְׁנָּתַן לִי כָּל מַחְסוֹרִי בְּיַד רְחָבָה בְּמַצָּבִי הַנּוֹאָשׁ. הֲלֹא אֲנִי בִּלְבַד נִצַּלְתִּי מִנּוֹסְעֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ בְּחוֹפִים אֵלֶּה. שׁוּב לָמַדְתִּי לָדַעַת, כִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד תִּתֵּן לָנוּ הַהַשְׁגָּחָה חַיִּים עֲלוּבִים כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא לָנוּ סִבָּה לְהוֹדוֹת לָהּ עַל מַשֶּׁהוּ, וְשֶׁלֹּא נוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַזּוּלַת שָׁרוּי בִּתְנָאִים גְּרוּעִים מִשֶּׁלָּנּוּ.

אֵין זֹאת כִּי נִגְזַר דִּינָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתַּן לְהַנִּיחַ כִּי נִצְּלוּ. עַל פִּי מִדַּת הַהִגָּיוֹן אָבְדוּ כֻּלָּם, אִם לֹא נִצְּלוּ עַל יְדֵי אֳנִיָּה אַחֶרֶת, וְאֵין זוֹ אֶלָּא הַשְׁעָרָה: לֹא הָיָה כָּל סִימָן לָאֳנִיָּה אַחֶרֶת. אֵין בְּכֹחִי לְתָאֵר בְּמִלִּים אֶת הַגַּעְגּוּעִים הַטְּמִירִים וְאֶת רִגְשׁוֹת לִבִּי לְמַרְאֵה הָאֳנִיָּה. כְּפַעַם בְּפַעַם מִלְמְלוּ שְׂפָתַי: “הָה, לוּ נִצַּל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם! אִלּוּ נִצַּל לְפָחוֹת אֶחָד וְהָיָה מַגִּיעַ אֵלַי, כִּי אָז קָנִיתִי לִי חָבֵר, אָדָם כָּמוֹנִי, שֶׁאֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ!”. בְּכָל יְמֵי בְּדִידוּתִי לֹא חַשְׁתִּי צֹרֶךְ רְצִינִי וְעַז כָּל כָּךְ בְּחֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם, אוֹ צַעַר עָמֹק כָּל כָּךְ עַל חֶסְרוֹנָהּ. יֵשׁ מְנִיעִים סְמוּיִים בְּרִגְשׁוֹתֵינוּ, וּכְשֶׁהֵם מֻפְעָלִים עַל יְדֵי מַרְאֵה־עֵינַיִם אוֹ עַל יְדֵי מַשֶּׁהוּ סָמוּי מִן הָעַיִן הַהוֹפֵךְ לְמַרְאֵה־עֵינַיִם בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן, יִשְׂאוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּכֹחַ סוֹעֵר וְעַז כָּל כָּךְ אֶל הָעֶצֶם הַנִּכְסָף, עַד שֶׁאֵין לָשֵׂאת עוֹד אֶת חֶסְרוֹנוֹ. כָּזֹאת הָיְתָה שְׁאִיפָתִי הַלּוֹהֶטֶת כִּי יִנָּצֵל לְפָחוֹת אִישׁ אֶחָד. “הָה, אִלּוּ נִצַּל אֶחָד בִּלְבַד!”. דּוֹמַנִי כִּי חָזַרְתִּי עַל מִלִּים אֵלֶּה אֶלֶף פְּעָמִים. כֹּה עַזָּה הָיְתָה שְׁאִיפָתִי, שֶׁבְּאָמְרִי אֶת הַמִּלִּים הָיוּ כַּפּוֹת יָדַי נִצְמָדוֹת וּמִתְהַדְּקוֹת בַּעֲוִית, וְאִלּוּ נָתַתִּי חֹמֶר רַךְ בֵּינֵיהֶן, וַדַּאי שֶׁהָיָה נִמְעָךְ. כֵּן הִדַּקְתִּי אֶת שִׁנַּי, וְלֹא עַל נְקַלָּה פָּתַחְתִּי אַחַר כָּךְ אֶת פִּי.

קבוצה י' PDF עמ' 173.png

יִטְרְחוּ חַכְמֵי־הַטֶּבַע בְּהַסְבָּרַת הַחִזָּיוֹן, סִבּוֹתָיו וְדַרְכּוֹ. אֲנִי אֵין בְּכֹחִי אֶלָּא לְתָאֵר אֶת הָעֻבְדָּה, שֶׁהִתְמִיהָה אוֹתִי כְּשֶׁגִּלִּיתִיהָ, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי מְקוֹרוֹתֶיהָ. אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁמְּקוֹרָה בִּשְּׁאִיפָה לוֹהֶטֶת וּבַתְּמוּנָה הַבְּרוּכָה שֶׁנּוֹצְרָה בְּדַעְתִּי עַל הָאֹשֶׁר הַשָּׁמוּר לִי בְּשִׂיחָה עִם אַחַד אַחַי־הַנּוֹצְרִים. אַךְ לֹא כֵּן הָיָה. מַזָּלִי הוּא שֶׁגָּרַם אוֹ מַזָּלָם, וְאֶפְשָׁר מַזָּלֵנוּ הַמְשֻׁתָּף. עַד הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לִישִׁיבָתִי בָּאִי לֹא יָדַעְתִּי אִם נִצַּל מִשֶּׁהוּ מִנּוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה. אָמְנָם כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים נִגְרַם לִי הַצַּעַר לִמְצֹא בַּחוֹף הַסָּמוּךְ לְשִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל אַחַד הַסַּפָּנִים־הַצּוֹעֲרִים. לָבוּשׁ הָיָה מִקְטֹרֶן־סַפָּנִים, מִכְנְסֵי־בַּד קְצָרִים וְחֻלְצַת־בַּד כְּחֻלָּה. אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאִיתִי כָּל סִימָן לִלְאוּמִיּוּתוֹ. בְּכִיסָיו מָצָאתִי שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת זָהָב וּמִקְטֶרֶת. הַמִּקְטֶרֶת שִׂמְחָה אֶת לִבִּי כַּמָּה מוֹנִים מִן הַזָּהָב.

הַיָּם רָגַע עַתָּה וְרַב הָיָה רְצוֹנִי לָצֵאת בְּדוּגִית אֶל שִׁבְרֵי־הָאֳנִיָּה. לֹא פִּקְפַּקְתִּי כִּי אֶמְצָא מַשֶּׁהוּ מוֹעִיל בָּהּ. אַךְ לֹא הַמַּלְקוֹחַ שָׁבָה אֶת לִבִּי, אֶלָּא הַסִּכּוּי לִמְצֹא נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאֳנִיָּה, וְאָז אַצִּיל אֶת חַיֵּי הָאִישׁ, וְאֶמְצָא בְּחַיַּי נֶחָמָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. רַעְיוֹן זֶה דָבַק בְּדַעְתִּי וְלֹא נָתַן לִי מָנוֹחַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה: עָלֵי לְהַפְלִיג בַּדּוּגִית אֶל שִׁבְרֵי־הָאֳנִיָּה. הִפְקַדְתִּי הַכֹּל בִּידֵי הַהַשְׁגָּחָה. כֹּה עַז הָיָה רָשְׁמוֹ שֶׁל הָרַעְיוֹן בְּנַפְשִׁי, עַד שֶׁנִיבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד בְּפָנָיו, וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי כִּי מְקוֹרוֹ בְּכֹחַ סָמוּי מִן הָעַיִן, וְאֶחְטָא לְעַצְמִי אִם לֹא אֲצַיֵּת לוֹ. מִכֹּחוֹ שֶׁל רַעְיוֹן זֶה נֶחְפַּזְתִּי לָשׁוּב אֶל הַמְּצוּדָה וּלְהָכִין אֶת עַצְמִי לְהַפְלָגָה. הֲכִינוֹתִי לֶחֶם, כַּד גָּדוֹל שֶׁל מַיִם, מַצְפֵּן, בַּקְבּוּק רוּם, שֶׁעֲדַיִן הָיָה מָצוּי אֶצְלִי בְּשֶׁפַע, וּמְלֹא הַסַּל צִמּוּקִים. הֶעֱמַסְתִּי עַל גַּבִּי אֶת הַמַּשָּׂא וְיָצָאתִי אֶל הַדּוּגִית. שָׁאַבְתִּי מִתּוֹכָהּ אֶת הַמַּיִם, עַד שֶׁצָּפָה, נָתַתִּי בָּהּ אֶת הַצֵּדָה וְחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה לְהָבִיא אֶת הַשְּׁאָר. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הֵבֵאתִי עִמִּי שַׂק אֹרֶז גָּדוֹל, אֶת הַמִּטְרִיָּה שֶׁתָּצֵל עַל רֹאשִׁי, עוֹד כַּד גָּדוֹל מָלֵא מַיִם, כְּעֶשְׂרִים עוּגוֹת־שְׂעוֹרִים, בַּקְבּוּק חֲלֵב־עִזִּים וַחֲרִיץ־גְּבִינָה. בְּעָמָל רַב הֵבֵאתִי הַכֹּל אֶל הַדּוּגִית. הִתְפַּלַּלְתִּי לֵאלֹהִים כִּי יַנְחֵנִי בְּדַרְכִּי וְהִפְלַגְתִּי. חָתַרְתִּי לְאֹרֶךְ הַחוֹף עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִקְצֵה הָאִי מִזֶּה, מִצְפוֹן־מִזְרָח. עַתָּה הָיָה עָלַי לָצֵאת לְלֵב הָאוֹקְיָנוּס וּלְהָעֵז אוֹ לֹא לְהָעֵז. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּזְּרָמִים הַמְּהִירִים שֶׁהִתְמִידוּ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאִי, בְּמֶרְחָק מָה מִמֶּנּוּ, וְהֵם עוֹרְרוּ בִּי אֵימָה עִם זֵכֶר הַסַּכָּנָה שֶׁהָיִיתִי נָתוּן בָּהּ, עַד שֶׁבָּא הַסָּפֵק בְּלִבִּי. רָאִיתִי אֶת הַנּוֹלָד: אִם אֶסָּחֵף הַרְחֵק לַיָּם, יֵעָלֵם הָאִי מֵעֵינַי. וַהֲלֹא הַדּוּגִית קְטַנָּה, וְאִם תִּגְבַּר הָרוּחַ, אָבַדְתִּי. הִרְהוּרִים אֵלֶּה טָרְדוּ אֶת דַּעְתִּי עַד שֶׁחָלְשָׁה עָלַי. הֵבֵאתִי אֶת הַדּוּגִית אֶל מִפְרָץ זָעִיר בַּחוֹף, עָלִיתִי לַיַּבָּשָׁה וְיָשַׁבְתִּי עַל תְּלוּלִית, מְהֻרְהָר וְחָרֵד, מִתְלַבֵּט בֵּין הַחֵשֶׁק לְהַגִּיעַ אֶל הָאֳנִיָּה וְהַפַּחַד לְהַפְלִיג. וּבְעוֹדִי חוֹשֵׁב גָּאָה הַיָּם, וְהַהַפְלָגָה נִדְחֲתָה מִמֵּילָא לְכַמָּה שָׁעוֹת. וְהִנֵּה עָלָה בְּדַעְתִּי, שֶׁעָלַי לַעֲלוֹת עַל הַמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ בַּסְּבִיבָה וּלְהִסְתַּכֵּל מַה טִּבְעָם שֶׁל הַזְּרָמִים בְּבוֹא הַגֵּאוּת, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָדַעַת, אִם לְאַחַר הִסָּחֲפִי בַּזֶּרֶם הָאֶחָד הַחוּצָה, אֵין לְקַוּוֹת כִּי אֶסָּחֵף חֲזָרָה לַחוֹף בְּזֶרֶם אַחֵר וּבְאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת. עַד שֶׁהִרְהַרְתִּי, רָאִיתִי גִבְעָה קְטַנָּה הַנִּשְׁקֶפֶת לַיָּם לְכָל עֲבָרָיו, שֶׁמֵּעָלֶיהָ אוּכַל לִרְאוֹת בָּרוּר אֶת הַזְּרָמִים וְלִקְבֹּעַ אֶת דַּרְכִּי בַּחֲזָרָה. מִשֶּׁעָלִיתִי עַל הַגִּבְעָה, נוֹכַחְתִּי כִּי זֶרֶם־הַשֵּׁפֶל סָמוּךְ לְקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי, וְאִלּוּ זֶרֶם־הַגֵּאוּת קָרוֹב לַחוֹף הַצְּפוֹנִי, וּבְדַרְכִּי בַּחֲזָרָה אֶל הָאִי אֵינִי צָרִיךְ אֶלָּא לֶאֱחֹז דַּרְכִּי צָפוֹנָה, וְאַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם.

קבוצה י' PDF עמ' 175.png

מְעוֹדָד עַל יְדֵי תַּצְפִּית זוֹ גָּמַרְתִּי אֹמֶר לָצֵאת לְמָחֳרָת עִם רֵאשִׁית הַשֵּׁפֶל. לַנְתִּי בַּדּוּגִית, מְכֻרְבָּל בְּסָגִין שֶׁל סַפָּנִים, וּבַבֹּקֶר הִפְלַגְתִּי. תְּחִלָּה הִגִּיתִי צָפוֹנָה, עַד שֶׁחַשְׁתִּי בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל הַזֶּרֶם, שֶׁפָּנָה מִזְרָחָה וּנְשָׂאַנִי בִּמְהִירוּת, אַךְ לֹא כִּמְהִירוּת הַזֶּרֶם הַדְּרוֹמִי בְּהַפְלָגָתִי הַקּוֹדֶמֶת, וְלֹא עַד כְּדֵי אָבְדַן הַשְּׁלִיטָה בַּדּוּגִית. הַפַּעַם הִגִּיתִי חָזָק בַּמָּשׁוֹט וְשַׁטְתִּי מַהֵר הַיְשֵׁר אֶל הָאֳנִיָּה. בְּפָחוֹת מִשְּׁעָתַיִם הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ. מֶה עָגוּם הָיָה הַמַּרְאֶה: הָאֳנִיָּה, שֶׁבְּנִיָּתָהּ סְפָרַדִּית, נִתְקְעָה בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים. הַיַּרְכָתַיִם וְהַצֵּלָע שְׁבוּרִים הָיוּ. קִדְמַת־הַסִּפּוּן הָלְמָה בְּכֹחַ בַּסְּלָעִים. הַתְּרָנִים הָרָאשִׁי וְהַקִּדְמִי נִשְׁבְּרוּ בְּתַחְתִּיתָם. אַךְ הַחַרְטוֹם הָיָה אֵיתָן, וְכֵן מְרִישׁ־הַחַרְטוֹם. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֵלֶיהָ עָלָה עַל הַסִּפּוּן כֶּלֶב וְהֵחֵל מַצְוִיחַ וּמְיַבֵּב. כְּשֶׁקָּרָאתִי לוֹ קָפַץ הַמַּיְמָה וְשָׂחָה אֵלַי. הֶעֱלֵיתִיו לַדּוּגִית וְהִנֵּה הוּא תָּשׁוּשׁ בָּרָעָב וּבַצָּמָא. נָתַתִּי לוֹ עוּגַת־שְׂעוֹרִים, וְהוּא זְלָלָהּ כִּזְאֵב, הָרָעֵב זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת בֵּין הַשְּׁלָגִים. הִשְׁקֵיתִי אֶת הַיְּצוּר הַמִּסְכֵּן, וְאִלּוּ הִנַּחְתִּי לוֹ, הָיָה פּוֹקֵעַ מֵרֹב שְׁתִיָּה. עַתָּה עָלִיתִי עַל הָאֳנִיָּה. רֵאשִׁית מָצָאתִי שְׁנֵי אֲנָשִׁים טְבוּעִים בִּמְדוֹר־הַמַּלָּחִים, חֲבוּקִים בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם. אֵין זֹאת כִּי בהפגע הָאֳנִיָּה הָיְתָה הַסְּעָרָה עַזָּה מְאֹד וְהַנַּחְשׁוֹלִים הֱצִיפוּהָ בְּלִי הֶרֶף, וְלֹא עָמְדוּ בָּהֶם הָאֲנָשִׁים וְנֶחֶנְקוּ כְּאִלּוּ צָלְלוּ בַּמַּיִם. מִלְּבַד הַכֶּלֶב לֹא נִמְצְאָה נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאֳנִיָּה, וְהַמִּטְעָן שֶׁנִּרְאָה לָעַיִן הָשְׁחַת בַּמַּיִם. רָאִיתִי כַּמָּה חָבִיוֹת בַּסַּפְנָה, הַאִם יַיִן אוֹ יַ"שׁ לֹא יָדַעְתִּי, אֶלָּא שֶׁגְּדוֹלוֹת הָיוּ מִכְּדֵי לְטַפֵּל בָּהֶן. רָאִיתִי כַּמָּה אַרְגָּזִים, כַּנִּרְאֶה אַרְגְּזֵי־הַסַּפָּנִים. לָקַחְתִּי שְׁנַיִם מֵהֶם לַדּוּגִית, בְּלִי לְפָתְחָם.

אִלּוּ נוֹתְרוּ יַרְכְּתֵי־הָאֳנִיָּה בִּמְקוֹם הַחַרְטוֹם, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי מֵבִיא עִמִּי שָׁלָל רַב. עַל פִּי הַחֲפָצִים שֶׁמָּצָאתִי בִּשְׁנֵי הָאַרְגָּזִים נִתָּן לְהַנִּיחַ כִּי עשֶׁר רַב הָיָה בָּאֳנִיָּה. שִׁעַרְתִּי כִּי הִפְלִיגָה מִבּוּאֶנוֹס־אַיְרֶס אוֹ מֵרִיאוֹ דֶה לָה פְּלָטָה שֶׁבִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה לִצְפוֹנָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה שֶׁמֵּעֵבֶר לִבְרָזִיל, לְהַוַּנָה, לְמִפְרַץ מֶכְּסִיקוֹ וְאוּלַי לִסְפָרַד. אֵין סָפֵק שֶׁעשֶׁר רָב הָיָה טָמוּן בָּהּ, אֶלָּא שֶׁעַתָּה אֵין חֵפֶץ בּוֹ. מָה אֵרַע לִשְׁאָר נוֹסְעֶיהָ לֹא יָדַעְתִּי. מִלְּבַד הָאַרְגָּזִים מָצָאתִי חָבִית שֶׁל מַשְׁקֶה, כְּעֶשְׂרִים גָּלוֹן תְּכוּלָתָהּ, וּבְעָמָל רַב הֲבֵאתִיהָ אֶל הַדּוּגִית. בְּתָא הַנּוֹסְעִים מָצָאתִי כַּמָּה רוֹבִים וּכְאַרְבַּע לִטְרָאוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה בְּקֶרֶן. בָּרוֹבִים לֹא הָיָה לִי חֵפֶץ וְעַל כֵּן הִשְׁאַרְתִּים, וְאִלּוּ אֶת הַקֶּרֶן לָקַחְתִּי. כֵּן לָקַחְתִּי מַחְתָּה וּמֶלְקָחַיִם, שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּחֶסְרוֹנָם, שְׁנֵי דוּדֵי פְּלִיז, סִיר נְחשֶׁת לְבִשׁוּל שׁוֹקוֹלָדָה וְשִׁבְכַת־צְלִיָּה. עָמוּס מִטְעָן זֶה, בְּלִוְיַת הַכֶּלֶב, הִפְלַגְתִּי בַּחֲזָרָה עִם רֵאשִׁית הַגֵּאוּת. עוֹד אוֹתוֹ עֶרֶב, שָׁעָה לְאַחַר רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה, הִגַּעְתִּי לָאִי, יָגֵעַ עַד כְּלוֹת כֹּחַ. לַנְתִּי בַּדּוּגִית, וּבַבֹקֶר הֶחֱלַטְתִּי לְהַטְמִין אֶת הַשָּׁלָל בַּמְּעָרָה הַחֲדָשָׁה וְלֹא בַּמִּבְצָר. סָעַדְתִּי לִבִּי, פָּרַקְתִּי אֶת מִטְעָנִי אֶל הַחוֹף וְהִתְחַלְתִּי בִּבְדִיקָתוֹ. בֶּחָבִית מָצָאתִי רוּם, אֶלָּא שֶׁלֹּא מִן הַסּוּג הַשָּׁכִיחַ בִּבְרָזִיל, וְלֹא מְשֻׁבָּח כָּל עִקָּר. אַךְ מִשֶּׁפָּתַחְתִּי אֶת הָאַרְגָּזִים מָצָאתִי כַּמָּה דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִם לְהוֹעִיל. לְמָשָׁל, בְּאֶחָד מֵהֶם מָצָאתִי תֵּבָה מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב וּבָהּ בַּקְבּוּקִים מֻפְלָאֵי־צוּרָה, מְלֵאִים יַ"שׁ עָדִין וּמְשֻׁבָּח. הֵם הֵכִילוּ כִּשְׁלשָׁה פַּיְנְט כָּל אֶחָד וְהָיוּ מְעֻטָּרִים כֶּסֶף. מָצָאתִי שְׁתֵּי צִנְצָנוֹת שֶׁל מַמְתַּקִּים מְשֻׁבָּחִים שֶׁכִּסּוּיָן מְעֻלֶּה וּמֵי־הַמֶּלַח לֹא חָדְרוּ לְתוֹכָן, וְאִלּוּ שְׁתַּיִם נוֹסָפוֹת שֶׁהֻשְׁחֲתוּ עַל יְדֵי מֵי הַיָּם. מָצָאתִי כַּמָּה חֻלְצוֹת טוֹבוֹת, שֶׁשִּׂמְחוּ אֶת לִבִּי; כִּתְרֵיסַר וָחֵצִי מִמְחֲטוֹת־בַּד לְבָנוֹת וּמִטְפְּחוֹת־צַוָּאר צִבְעוֹנִיּוֹת. שָׂמַחְתִּי לְמִמְחָטוֹת, בְּהַרְהֲרִי מַה טּוֹב יִהְיֶה לְהַסְפִּיג בָּהֶן אֶת הַפָּנִים בְּיוֹם שָׁרָב. מִלְּבַד כָּל אֵלֶּה מָצָאתִי עַל קַרְקָעִית הָאַרְגָּז שְׁלשָׁה שַׂקִּים גְּדוֹלִים מְלֵאִים כֶּסֶף, כְּאֶלֶף וּמֵאָה שֶׁקֶל בְּסַךְ הַכֹּל. בְּאֶחָד מֵהֶם מָצָאתִי שִׁשָּׁה דַבְּלוּנִים עֲטוּפִים בִּנְיָר, וְכַמָּה מוֹטוֹת־זָהָב קְטַנִּים, כְּלִיטְרָה אַחַת מִשְׁקָלָם.

בָּאַרְגָּז הַשֵּׁנִי מָצָאתִי אִי־אֵלּוּ מַלְבּוּשִׁים פְּחוּתֵי־עֵרֶךְ. לְפִי הַחֲפָצִים שֶׁבּוֹ, הָיָה זֶה אַרְגָּזוֹ שֶׁל עוֹזֵר־הַתּוֹתְחָן. מָצָאתִי בּוֹ שָׁלשׁ צִנְצְנוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה מְשֻׁבָּח, שֶׁוַּדַּאי הֶחֱזִיקוּהוּ לִטְעִינַת רוֹבֵי־הַצַּיִד. בְּסִכּוּם, לֹא הֵבֵאתִי בִּנְסִיעָה זוֹ חֶפְצֵי־עֵרֶךְ רַבִּים. לַכֶּסֶף לֹא הָיְתָה כָּל תַּכְלִית. מָשׁוּל הָיָה בְּעֵינַי לְדֹמֶן חוּצוֹת. אֶת כֻּלּוֹ הָיִיתִי נוֹתֵן בִּשְׁלשָׁה זוּגוֹת נַעֲלַיִם אַנְגְּלִיּוֹת וְגַרְבַּיִם, שֶׁלֹּא הָיוּ עַל רַגְלַי זֶה שָׁנִים רַבּוֹת.

קבוצה י' PDF עמ' 177.png

עַתָּה הָיוּ בְּיָדַי שְׁנֵי זוּגוֹת נַעֲלַיִם שֶׁחָלַצְתִּי מֵרַגְלֵי הַטְּבוּעִים בָּאֳנִיָּה, וְעוֹד שְׁנֵי זוּגוֹת מָצָאתִי בְּאַחַד הָאַרְגָּזִים, וְשָׂמַחְתִּי בַּמְּצִיאָה. אֶלָּא שֶׁהַנַּעֲלַיִם לֹא דָמוּ כְּלָל לְנַעֲלַיִם אַנְגְּלִיּוֹת, לֹא מִבְּחִינַת הַטִּיב וְלֹא מִבְּחִינַת הַנּוֹחִיּוּת שֶׁבִּנְעִילָתָן. לְמַעֲשֶׂה הָיוּ אֵלֶּה חֲצָאֵי־נַעֲלַיִם קַלּוֹת. בְּאַרְגָּזוֹ שֶׁל סַפָּן זֶה מָצָאתִי כַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְאִלּוּ זָהָב לֹא נִמְצָא. שִׁעַרְתִּי כִּי הָאַרְגָּז הָרִאשׁוֹן שֶׁל קָצִין הָיָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁל אָדָם עָנִי מִמֶּנּוּ. אַף עַל פִּי כֵן הֵבֵאתִי אֶת הַכֶּסֶף אֶל הַמְּעָרָה וְהִטְמַנְתִּיו, כְּפִי שֶׁהִטְמַנְתִּי אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף. הִצְטַעַרְתִּי עַל שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְהִכָּנֵס אֶל יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה. בָּרוּר לִי, כִּי הָיִיתִי מְמַלֵא אֶת הַדּוּגִית כֶּסֶף כַּמָּה פְּעָמִים. אִלּוּ זָכִיתִי לְהַגִּיעַ לְאַנְגְּלִיָּה, הָיִיתִי חוֹזֵר לְכָאן וְלוֹקֵחַ אֶת מַטְמוֹנִי, שֶׁהָיָה נִשְׁמָר יָפֶה. לְאַחַר שֶׁהִטְמַנְתִּי אֶת הַשָּׁלָל בַּמְּעָרָה הַחֲדָשָׁה חָזַרְתִּי אֶל הַדּוּגִית וְחָתַרְתִּי לָאֹרֶךְ הַחוֹף, עַד שֶׁהֲבֵאתִיהָ אֶל הַמַּעֲגָן הַנּוֹשָׁן שֶׁלָּהּ. קְשַׁרְתִּיהָ, חָזַרְתִּי בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה אֶל בֵּיתִי, וּמָצָאתִי הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ. הִתְחַלְתִּי לְהִנָּפֵשׁ, לִחְיוֹת כְּדַרְכִּי, וּלְטַפֵּל בְּעִסְקֵי מִשְׁפַּחְתִּי. לְפִי שָׁעָה יָדַעְתִּי חַיַּי רְוָחָה. אֶלָּא שֶׁהִגְבַּרְתִּי עֵרוּתִי, הִרְבֵּיתִי לִצְפּוֹת וּמִעַטְתִּי לָצֵאת הַחוּצָה. לֹא הִתְהַלַּכְתִּי מִתּוֹךְ חֵרוּת, אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאִי, לְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי אֵין הַפְּרָאִים עוֹלִים שָׁם; לֹא נֶאֱלַצְתִּי לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה וְלֹא יָצָאתִי עָמוּס כָּל כָּךְ נֶשֶׁק וְתַחְמֹשֶׁת, כְּדַרְכִּי לָצֵאת לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

כָּךְ עָבְרוּ עָלַי כִּמְעַט שְׁנָתַיִם. אַךְ מֹחִי הָאֻמְלָל, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לִי לִשְׁכֹּחַ כִּי נוֹצַר כְּדֵי לְהָבִיא עָלַי צָרוֹת, הָיָה מָלֵא כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים תָּכְנִיּוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שֶׁל בְּרִיחָה מֵהָאִי. לְעִתִּים אָמַרְתִּי לְהַפְלִיג שׁוּב אֶל שִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה, אַף כִּי דַּעְתִּי הָיְתָה נוֹתֶנֶת שֶׁאֵין שָׁם כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהִסְתַּכֵּן בִּגְלָלוֹ. פַּעַם אָמַרְתִּי לְהַפְלִיג לְכָאן, וּפַעַם – לְשָׁם. אֵין סָפֵק שֶׁאִלּוּ בְּיָדַי הַסִּירָה שֶׁנִּמְלַטְתִּי בָּהּ מִסָּאלֵי, הָיִיתִי מַפְלִיג לַיָּם בְּלִי לְהַרְהֵר לְאָן. בְּכָל נְסִבּוֹת חַיַּי עָשׂוּי הָיִיתִי לְשַׁמֵּשׁ אַזְהָרָה לִבְרִיּוֹת שֶׁנֻּגְּעוּ בְּמַגֵּפַת הָאֱנוֹשׁוּת, הַגּוֹרֶמֶת, דּוֹמַנִי, אֶת מַחֲצִית צָרוֹתֵיהֶם. כַּוָּנָתִי לַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָם שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, כְּפִי שֶׁנִּתַּן לָהֶם עַל יְדֵי הָאֱלֹהִים וְהַטֶּבַע. לֹא בִּלְבַד חֶטְאִי הַקַּדְמוֹן, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְכַנֶּה אֶת סֵרוּבִי לִשְׁמֹעַ בַּעֲצָתוֹ הַמְצֻיֶּנֶת שֶׁל אָבִי, הוּא שֶׁהֱבִיאַנִי לְשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, אֶלָּא גַם שְׁגִיאוֹתַי הַבָּאוֹת שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת לָרִאשׁוֹנוֹת. אִלּוּ בֵּרְכַתְנִי הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁכֹּה הֵיטִיבָה לְיַשְּׁבֵנִי בִּבְרָזִיל כְּבַעַל־מַטָּעִים, בִּשְׁאִיפוֹת צְנוּעוֹת יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁאֶסְתַּפֵּק בְּעשֶׁר הַבָּא בְּהַדְרָגָה, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי עַתָּה – לְאַחַר מִסְפַּר שָׁנִים כִּשְׁנוֹת יְשִׁיבָתִי בָּאִי – אַחֵד הַנּוֹטְעִים הַגְּדוֹלִים בִּבְרָזִיל. יְתֵרָה מִזּוֹ, בָּטוּחַ אֲנִי כִּי לְפִי שִׁכְלוּלַי בַּמֶּשֶׁק בַּתְּקוּפָה הַקְּצָרָה שֶׁחָיִיתִי שָׁם, וּלְפִי הַחַיִל שֶׁהָיִיתִי עוֹשֶׂה אִלּוּ נִשְׁאַרְתִּי, הָיָה רְכוּשִׁי מַגִּיעַ לְמֵאָה אֶלֶף מוֹיִדּוֹרִים. מַה טַּעַם רָאִיתִי לִזְנֹחַ רְכוּשׁ יַצִּיב, מַטָּע מְתֻקָּן הַמִּשְׁתַּכְלֵל וְגָדֵל, כְּדֵי לִהְיוֹת סוֹכֵן־קְנִיָּה שֶׁל כּוּשִׁים בָּאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה לְגִינֵיאָה, שָׁעָה שֶׁאֹרֶךְ־רוּחַ וּזְמַן הָיוּ מְסַיְּעִים לְגִדּוּל גֶּזַע הַכּוּשִׁים בְּאַרְצֵנוּ, וְאָז הָיִינוּ קוֹנִים אוֹתָם בְּפֶתַח בֵּיתֵנוּ מִידֵי סוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים? וְעַל אַף הַאֲמָרַת מְחִירָם, לֹא הָיָה הַהֶפְרֵשׁ בַּמְּחִיר שָׁוֶה אֶת הַסִּכּוּן. אֶלָּא שֶׁזֶּה גּוֹרָלָם שֶׁל צְעִירִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי אִוֶּלֶת, וְאִלּוּ מְנָת־חֶלְקָם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַשָּׁנִים לְהַרְהֵר בְּאִוַּלְתָּם, לְפִי נִסְיוֹנָם שֶׁנִּקְנָה בִּמְחִיר רַב. הוּא הַדִּין בִּי. כֹּה עָמוֹק הָיָה הַפֶּגַע בְּנַפְשִׁי, עַד שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לְהִסְתַּפֵּק בְּמַעֲמָדִי, וְדַעְתִּי שָׁקְלָה בְּלִי־הֶרֶף אֶמְצָעִים וְסִכּוּיִים שֶׁל בְּרִיחָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. בְּטֶרֶם אַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, כְּדֵי לְהוֹסִיף עַל הֲנָאָתוֹ שֶׁל הַקּוֹרֵא, לֹא לְמוֹתָר הוּא לְסַפֵּר כֵּיצַד צָצָה בְּרֹאשִׁי תָּכְנִית־הַהַצָּלָה הַנּוֹאֶלֶת, מַה פָּעַלְתִּי וְעַל מַה סָּמַכְתִּי.

וּבְכֵן, שַׁבְתִּי אֶל מְצוּדָתִי לְאַחַר הַפְלָגָתִי הָאַחֲרוֹנָה אֶל שִׁבְרֵי־הָאֳנִיָּה, הֶעֱגַנְתִּי אֶת הַדּוּגִית בִּמְקוֹם מִבְטַחִים, כָּרָגִיל, וּמַצָּבִי חָזַר לְקַדְמוּתוֹ. אָמְנָם הִרְבֵּיתִי אֶת כַּסְפִי, אַךְ לֹא הִתְעַשַּׁרְתִּי. הַכֶּסֶף לֹא הָיָה עָשׂוּי לְהוֹעִיל לִי יוֹתֵר מִשֶּׁהוֹעִיל לָאִינְדִיָּנִים שֶׁל פֶּרוּ לִפְנֵי בּוֹא הַסְּפָרַדִּים.

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת שֶׁל מַרְס, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לַעֲלוֹתִי אֶל אִי שׁוֹמֵם מֵאָדָם זֶה, שָׁכַבְתִּי בָּעַרְסָל, עֵר, בָּרִיא בְּתַכְלִית, לְלֹא מֵחוֹשִׁים אוֹ דִכְדּוּךְ, לְלֹא טִרְדּוֹת גּוּף אוֹ נֶפֶשׁ שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִן הָרָגִיל, וְאַף עַל פִּי כֵן נָדְדָה שְׁנָתִי. לֹא עָצַמְתִּי עַיִן כָּל הַלַּיְלָה. נִבְצַר מִמֶּנִּי לִמְנוֹת – וְאֵין צֹרֶךְ בְּכָךְ – אֶת הֶהָמוֹן הָרַב שֶׁל מַחְשְׁבוֹתַי שֶׁסָּעֲרוּ אוֹתוֹ לַיְלָה בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַמֹּחַ – בַּזִּכָּרוֹן. בְּמַרְאוֹת מֻקְטָנִים אוֹ מְקֻצָּרִים שִׁוִּיתִי לְנֶגֶד עֵינַי אֶת כָּל חַיַּי עַד בּוֹאִי אֶל הָאִי וּמֵאָז עָלִיתִי בּוֹ. וּבְהַרְהֲרִי בְּחַיַּי בָּאִי, הִשְׁוִיתִי אֶת שְׁנוֹת־הַשַּׁאֲנָנוּת הָרִאשׁוֹנוֹת לְחַיֵּי הַחֲרָדָה, הַדְּאָגָה וְהַפַּחַד שֶׁעָבְרוּ עָלַי מֵאָז מָצָאתִי אֶת טְבִיעַת כַּף־הָרֶגֶל בַּחוֹל. לֹא הָיִיתִי סָבוּר כִּי הַפְּרָאִים לֹא בִּקְּרוּ בָּאִי כָּל אוֹתָן שָׁנִים, וְשִׁעַרְתִּי כִּי לְעִתִּים עָלוּ כַּמָּה מֵאוֹת מֵהֶם לַחוֹף. אַךְ אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי זֹאת וְלֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַחֲשׁשׁ מִפְּנֵי כָּךְ. דַּעְתִּי הָיְתָה נוֹחָה עָלַי, אַף עַל פִּי שֶׁהַסַּכָּנָה בְּעֵינָהּ עָמְדָה. מְאֻשָּׁר הָיִיתִי לְפִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת הַסַּכָּנָה, כְּאִלּוּ לֹא נִשְׁקְפָה לִי כְּלָל. עֻבְדָּה זוֹ הֱבִיאַתְנִי לִידֵי הִרְהוּרִים מוֹעִילִים רַבִּים וּבְעִקָּר לְהַכָּרַת גֹּדֶל חֲסָדֶיהָ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁהִנְחִילָה לָאָדָם תְּחוּמֵי רְאִיָּה וִידִיעָה צָרִים כָּל כָּךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בֵּין אֶלֶף סַכָּנוֹת, שֶׁמַּרְאִיתָן – אִלּוּ נִתְגַּלּוּ לוֹ – הָיְתָה מְבִיאָה אוֹתוֹ בִּמְבוּכָה וּמְדַכְדֶּכֶת אֶת רוּחוֹ, הֲרֵיהוּ בָּהִיר וְשָׁלֵו, הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת סְמוּיוֹת מֵעֵינָיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה עַל הַצָּפוּי לוֹ. לְאַחַר שְׁעַת־מָה שֶׁל הִרְהוּרִים אֵלֶּה, הֵחַלְתִּי לִשְּׁקֹל בְּכֹבֶד־רֹאשׁ אֶת הַסַּכָּנָה הָאֲמִתִּית שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בָּהּ בְּאִי זֶה, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. כֵּיצַד הִתְהַלַּכְתִּי בּוֹ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן מָלֵא וְשַׁלְוַת־נֶפֶשׁ. יִתָּכֵן כִּי רֹאשׁ גִּבְעָה, אִילָן גָּדוֹל אוֹ בּוֹאָהּ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הַחֲשֵׁכָה, הֵם שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵין הַהַשְׁמָדָה שֶׁאֵין אֲיֻמָּה מִמֶּנֶּה, וְהִצִּילוּנִי מִידֵי הַפְּרָאִים אוֹכְלֵי־הָאָדָם, שֶׁהָיוּ צָדִים אוֹתִי כְּפִי שֶׁאֲנִי צָד עֵז אוֹ צָב, בְּלִי לִרְאוֹת בִּרְצִיחָתִי וּבַאֲכִילַת־בְּשָׂרִי חֵטְא הַגָּדוֹל מֵחֶטְאִי אֲנִי בַּאֲכִילַת יוֹנָה אוֹ חַרְטוֹמָן. אֶהְיֶה כְּמֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע אִם אוֹמַר כִּי לֹא הֶחֱזַקְתִּי טוֹבָה לְקוֹנִי, וְלֹא הוֹדֵיתִי בְּהַכְנָעָה רַבָּה כִּי כָּל יְשׁוּעוֹתַי מִיָּדוֹ בָּאוּ לִי, וּבִלְעֲדֵיהֶן וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי נוֹפֵל בִּידֵי הַפְּרָאִים הָאַכְזָרִים. מִשֶּׁחָלְפוּ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה עָסְקָה דַּעְתִּי זְמַן מָה בִּבְחִינַת טִבְעָם שֶׁל פְּרָאִים עֲלוּבִים אֵלֶּה. כֵּיצַד יִתָּכֵן כִּי שַׁלִּיטוֹ הֶחָכָם שֶׁל הָעוֹלָם יַנִּיחַ לִבְרִיּוֹתָיו תְּכוּנָה בִּלְתִּי־אֱנוֹשִׁית כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִתְכוּנוֹת הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת: אֲכִילַת בְּנֵי מִינָם. אֶלָּא שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ אֵלֶּה הִרְהוּרֵי סְרָק. הִתְחִילָה דַּעְתִּי שׁוֹאֶלֶת בְּאֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל הָעוֹלָם חַיִּים עֲלוּבִים אֵלֶּה; כַּמָּה מְרֻחָק מְקוֹם מוֹשָׁבָם מִן הָאִי; לְשֵׁם מָה הֵם מַרְחִיקִים כֹּה לְהַפְלִיג מִמְּכוֹרָתָם; אֵלּוּ סִירוֹת לָהֶם; וְלָמָּה לֹא אֶמְצָא גַם אֲנִי דֶרֶךְ לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּפִי שֶׁהֵם מַגִּיעִים אֵלַי. אֶלָּא שֶׁלֹּא טָרַחְתִּי לְחַשֵּׁב אֶת מַעֲשַׂי בְּבוֹאִי לְשָׁם. מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָלִי כְּשֶׁאֶפֹּל בִּידֵיהֶם שֶׁל הַפְּרָאִים; אֵיךְ אֶמָּלֵט אִם יִתְקְפוּנִי; כֵּיצַד אַגִּיעַ לַיַּבֶּשֶׁת בְּלִי שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ בִּי, בְּאֵין לִי כָּל דֶּרֶךְ הַצָּלָה; וְאִם גַּם לֹא אֶפֹּל בִּידֵיהֶם, מִנַּיִן אֶמְצָא לִי מְזוֹנוֹת וְאָנָה אֶפְנֶה; בְּכָל אֵלֶּה לֹא הִרְהַרְתִּי. דַּעְתִּי הָיְתָה נְתוּנָה אַךְ וְרַק לְהַפְלָגָה בְּדוּגִית אֶל הַיַּבֶּשֶׁת. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאֵין עֲלוּבִים כְּחַיַּי בָּאִי הַזֶּה, וְרַק הַמָּוֶת רַע מֵהֶם. אִם אַגִּיעַ לַיַּבֶּשֶׁת אֶמְצָא אוּלַי יְשׁוּעָה, אוֹ שֶׁאַפְלִיג לְאֹרֶךְ הַחוֹף, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי בְּחוֹפָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה, עַד שֶׁאָבוֹא אֶל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וְאֶמְצָא בָּהּ סַעַד. כֵּן אֲנִי עָשׂוּי לִפְגֹּשׁ אֳנִיָּה שֶׁל נוֹצְרִים שֶׁתַּעֲלֵנִי עַל סִפּוּנָהּ. וְאִם תָּבוֹא הָרָעָה מִכָּל הָרָעוֹת, אָמוּת וְכָךְ יָקִיץ הַקֵּץ עַל תְּלָאוֹתַי, יְצֻיָּן כִּי כָּל אֵלֶּה פְּרִי דַעְתִּי הַנְּבוֹכָה, רוּחִי הַקְּצָרָה, שֶׁהִגִּיעָה לִכְלָל יֵאוּשׁ מִצָּרוֹתַי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן קֵץ, וּמֵאַכְזָבָתִי מִן הַבִּקּוּר בְּשִׁבְרֵי־הָאֳנִיָּה. כֹּה קָרוֹב הָיִיתִי לְהִתְגַּשְּׁמוּת שְׁאִיפָתִי הָעֲמֻקָּה: לִמְצֹא חָבֵר לְשִׂיחָה, לְהִוָּדַע מִפִּיו אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא וּמַה הֵן הַדְּרָכִים הָאֶפְשָׁרִיּוֹת לִישׁוּעָתִי. מַחֲשָׁבוֹת אֶלָּא רִגְּשׁוּנִי עַד הַיְסוֹד. כָּל שַׁלְוַת־רוּחִי בְּבִטְחוֹנִי בַּהַשְׁגָּחָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ נָמוֹגָה, וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהַטּוֹת אֶת דַּעְתִּי לְכָל עִנְיָן מִלְּבַד תָּכְנִית־הַהַפְלָגָה אֶל הַיַּבֶּשֶׁת, שֶׁכָּבְשָׁה אוֹתִי בְּכֹחַ רַב, כְּחֵשֶׁק עַז שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה רִגְּשׁוּנִי בְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם וְיוֹתֵר בְּכֹחַ רַב, וְדָמִי גָּעַשׁ וְדָפְקִי הָלַם כְּאִלּוּ נִתְקַפְתִּי קַדַּחַת, הַכֹּל מִתּוֹךְ הַהִתְלַהֲבוּת הַמֻּפְלָאָה לְעִנְיָן הַמַּסָּע. כְּשֶׁתַּשׁ כֹּחִי מֵרֹב הִרְהוּר, בָּא הַטֶּבַע לְעֶזְרָתִי וְהִטִּיל עָלַי תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה. דּוֹמֶה הָיָה כִּי אוֹסִיף לַחֲלוֹם אֶת הַמַּסָּע, וְלֹא הוּא. חֲלוֹמִי לֹא נָגַע כְּלָל בְּנוֹשֵׂא הִתְרַגְּשׁוּתִי. חָלַמְתִּי שֶׁהִנְנִי יוֹצֵא בַּבֹּקֶר מִן הַמִּבְצָר כְּדַרְכִּי, וְהִנֵּה שְׁתֵּי דוּגִיוֹת בַּחוֹף וְאַחַד־עָשָׂר פְּרָאִים עוֹלִים עַל הַיַּבָּשָׁה וְעִמָּם עוֹד פֶּרֶא אֶחָד, שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לְרָצְחוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל בְּשָׂרוֹ.

קבוצה י' PDF עמ' 181.png

וּלְפֶתַע נִתֵּר הַפֶּרֶא שֶׁנּוֹעַד לְקָרְבָּן מִמְּקוֹמוֹ וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ. נִדְמֶה הָיָה לִי בִּשְׁנָתִי, כִּי בִּמְרוּצָתוֹ נִכְנַס אֶל הַחֹרֶשׁ הֶעָבֹת שֶׁלִּפְנֵי מִבְצָרִי, לִמְצֹא לוֹ מַחֲסֶה. כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ, לֹא שַׂמְתִּי אֶל לִבִּי כִּי הַפְּרָאִים יָבוֹאוּ לְחַפְּשׂוֹ כָּאן, אֶלָּא יָצָאתִי לִקְרָאתוֹ, הִצְטַחַקְתִּי וְעוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ. הוּא כָּרַע בֶּרֶךְ וּבִקֵּשׁ כִּי אַצִּילֶנּוּ. הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַסֻּלָּם כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה בּוֹ, הֲבֵאתִיו אֶל הַמְּעָרָה וְעָשִׂיתִי אוֹתוֹ לִמְשָׁרְתִי. מִשֶּׁהָיָה אִישׁ זֶה בִּרְשׁוּתִי, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַתָּה, וַדַּאי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַפְלִיג אֶל הַיַּבֶּשֶׁת. אִישׁ זֶה יְשַׁמֵּשׁ לִי נַוָּט, יֹאמַר לִי לְאָן לִפְנוֹת, אֵיפֹה לִמְצֹא מָזוֹן, בְּאֵלּוּ מְקוֹמוֹת לְהִשָּׁמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהֵאָכֵל, לְאָן מֻתָּר לְהִכָּנֵס וּלְאָן אָסוּר”. בְּמַחֲשָׁבָה זוֹ הֵקַצְתִּי, וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה שָׂמַחְתִּי לְסִכּוּיֵי הַצָּלָתִי, אַךְ הָאַכְזָבָה שֶׁיָּרְדָה עָלַי עִם הַיְּקִיצָה הַמְּלֵאָה, כְּשֶׁנִּסְתַּבֵּר לִי כִּי חֲלוֹם חָלַמְתִּי, הָיְתָה עַזָּה אַף הִיא וְדִכְדְּכָה אֶת רוּחִי עַד מְאֹד.

אַף עַל פִּי כֵן הִסַּקְתִּי מַסְקָנָה מִן הַחֲלוֹם, שֶׁאֵין לִי דֶרֶךְ יְשׁוּעָה עַד שֶׁיִּהְיֶה אַחַד הַפְּרָאִים בִּרְשׁוּתִי; רָצוּי כִּי יִהְיֶה זֶה אַחַד הַשְּׁבוּיִים שֶׁנִּדּוֹנוּ לְהֵאָכֵל וְהוּבָא לְכָאן לְשֵׁם כָּךְ. אַךְ כָּאן נִתְגַּלָּה קֹשִׁי: אֵין לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּלִי לִתְקֹף אֶת כָּל הַשְּׁיָרָה וּלְהָרְגָם עַד אֶחָד. הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן נוֹעָז וְנוֹאָשׁ הֶעָשׂוּי לְהִכָּשֵׁל. מִצַּד שֵׁנִי, הָיָה לִבִּי מָלֵא הִסּוּסִים לְגַבֵּי הַצֶּדֶק שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה. חֲרֹד חָרְדָה נַפְשִׁי בְּחָשְׁבִי עַל הַדָּם הָרַב שֶׁעָלַי לִשְׁפֹּךְ לְמַעַן הַצָּלָתִי. אֵינִי צָרִיךְ לַחֲזֹר עַל הַנִּמּוּקִים שֶׁהֶעֶלְתָה דַעְתִּי נֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה קֹדֶם לָכֵן, שֶׁכֵּן לֹא נִשְׁתַּנּוּ. אָמְנָם, עַתָּה נוֹסְפוּ לִי נִמּוּקִים חֲדָשִׁים: אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם אוֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ וְיֹאכְלוּנִי אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם; אִם כֵּן הֲרֵי זוֹ הֲגַנָּה עַצְמִית מְפֹרֶשֶׁת: בְּנַסּוֹתִי לְהִגָּאֵל מֵחַיִּים אֵלֶּה הַקָּשִׁים מִמָּוֶת וּבְהָרְגִי אֶת הַפְּרָאִים אֲנִי עוֹשֶׂה לַהֲגַנָּתִי כְּאִלּוּ כְּבָר תְּקָפוּנִי; וְעוֹד נִמּוּקִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים נְכוֹחִים, סָלַדְתִּי מִן הַמַּחֲשָׁבָה לִשְׁפֹּךְ דַּם־אָדָם לְמַעַן הַצָּלָתִי, וְיָמִים רַבִּים נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַשְׁלִים עִמָּהּ.

אַף עַל פִּי כֵן, לְאַחַר וִכּוּחִים רַבִּים בְּנַפְשִׁי פְּנִימָה, לְאַחַר סְפֵקוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁכֵּן הֶאֱרִיכוּ כָּל הַנִּמּוּקִים הַלָּלוּ לְהִתְנַצֵּחַ בְּקִרְבִּי, גָּבַר סוֹף־סוֹף רְצוֹן הַיְּשׁוּעָה עַל כָּל הַשְּׁאָר. גָּמַרְתִּי אֹמֶר לִתְפֹּס בְּכָל מְחִיר אֶת אַחַד הַפְּרָאִים. עַתָּה הָיָה עָלַי לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה לְקִיּוּם הַמַּעֲשֶׂה, וְהַהַחְלָטָה הָיְתָה קָשָׁה. לְאַחַר שֶׁלֹּא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי כָּל רַעְיוֹן, הֶחֱלַטְתִּי לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, לִרְאוֹתָם בַּעֲלִיָּתָם לַחוֹף, לְהַנִּיחַ אֶת הַשְּׁאָר לְיַד הַמִּקְרֶה וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁיִּזְדַּמֵּן, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה.

לְאַחַר הַחְלָטָה זוֹ הִתְחַלְתִּי לְסַיֵּר בָּאִי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת, עַד שֶׁעָיְפָה נַפְשִׁי. שָׁנָה וּמֶחֱצָה חִכִּיתִי לַשָּׁוְא, וְעַל הָרֹב יָצָאתִי מִדֵּי יוֹם לְקָצֵהוּ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי וּלְקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי, לִרְאוֹת אִם אֵין דּוּגִיוֹת מוֹפִיעוֹת, אַךְ הֵן לֹא הוֹפִיעוּ. נִתְקַפְתִּי דִּכָּאוֹן וְאַף בָּאתִי לִכְלָל הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, אַךְ כָּל אֵלֶּה לֹא הִקְהוּ אֶת תַּאֲוָתִי, כְּפִי שֶׁקָּרָה קֹדֶם לָכֵן. כְּכָל שֶׁנִּתְעַכֵּב הַמַּעֲשֶׂה, הִתְגַּבֵּר חִשְׁקִי לַעֲשׂוֹתוֹ. דִּבּוּר אֶחָד, בְּמִדָּה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי קֹדֶם לָכֵן לְהִמָּנַע מִלִּרְאוֹת אֶת הַפְּרָאִים וּמִלְּהֵרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם, יָצְאָה נַפְשִׁי עַתָּה לְהִפָּגֵשׁ עִמָּם.

אַגַּב, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחִי לְהִתְגַּבֵּר עַל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פְּרָאִים, לַעֲשׂוֹתָם עֲבָדִים גְּמוּרִים הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי, וְלִמְנֹעַ מֵהֶם כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַזִּיק לִי. יָמִים רַבִּים שִׁעְשַׁעְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּרַעְיוֹן זֶה, אַךְ כָּל מִקְרֶה לֹא בָּא לְיָדִי. דִּמְיוֹנוֹתַי וְתָכְנִיּוֹתַי יָרְדוּ לְטִמְיוֹן, שֶׁכֵּן לֹא בָּאוּ פְּרָאִים אֶל הָאִי. כְּשָׁנָה וּמֶחֱצָה מֵאָז עָלָה הָרַעְיוֹן בְּדַעְתִּי, כְּשֶׁכְּבָר רְאִיתִיו בָּטֵל וּמְבֻטָּל בִּגְלַל חֹסֶר הִזְדַּמְּנוּת לְהַגְשִׁימוֹ, הֻפְתַּעְתִּי בֹּקֶר אֶחָד עִם הַשְׁכָּמָה לְמַרְאֵה חֲמֵשׁ דּוּגִיּוֹת הָעוֹגְנוֹת יַחַד בַּחוֹף שֶׁלִּי. נוֹסְעֵיהֶן לֹא הָיוּ בָּהֶן וְלֹא נִרְאוּ לָעַיִן. מִסְפָּרָן עָבַר עַל כָּל הַמְשֹׁעָר. יָדַעְתִּי שֶׁהֵם נוֹהֲגִים לְהַפְלִיג אַרְבָּעָה אוֹ שִׁשָּׁה בְּדוּגִית, וְלִפְעָמִים אַף יוֹתֵר מִזֶּה. תָּמֵהַּ הָיִיתִי לַמַּרְאֶה, וְלֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי לִתְקֹף עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלשִׁים אֲנָשִׁים בִּשְׁתֵּי יָדַי. נָבוֹךְ וְנִדְכָּא יָשַׁבְתִּי בִּמְצוּדָתִי. מִכָּל מָקוֹם, הִפְעַלְתִּי אֶת כָּל אֶמְצָעֵי הַהֲגַנָּה שֶׁהֲכִינוֹתִי קֹדֶם לָכֵן, וְהָיִיתִי נָכוֹן לְכָל מַה שֶּׁיָּבוֹא.

קבוצה יא' PDF עמ' 183.png

לְאַחַר שֶׁחִכִּיתִי שָׁעָה אֲרֻכָּה וְאָזְנַי נְטוּיוֹת לִשְׁמֹעַ כָּל רַעַשׁ הַבָּא מֵעֶבְרָם, קָצְרָה רוּחִי. הִצַּבְתִּי אֶת הָרוֹבִים לְמַרְגְּלוֹת הַסֻּלָּם וְטִפַּסְתִּי עַל הַגִּבְעָה בַּסֻּלָּם, בִּשְׁנֵי שְׁלַבִּים, כָּרָגִיל, אֶלָּא שֶׁעָמַדְתִּי שָׁם בְּלִי לִזְקֹר אֶת רֹאשִׁי מִן הַגִּבְעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ בִּי הַפְּרָאִים בְּשׁוּם פָּנִים. בְּעַד הַמִּשְׁקֶפֶת רָאִיתִי כִּי שְׁלשִׁים הֵם בְּמִסְפָּר, לֹא פָּחוֹת מִזֶּה, וּכְבָר הֶעֱלוּ אֵשׁ וּמְבַשְּׁלִים מַשֶּׁהוּ. מַה הֵם מְבַשְּׁלִים לֹא רָאִיתִי. הַכֹּל רָקְדוּ סְבִיב הַמְּדוּרָה, תּוֹךְ תְּנוּעוֹת וַעֲמִידוֹת פְּרָאִיּוֹת לְאֵין מִסְפָּר.

וּבְעוֹדִי מִסְתַּכֵּל בָּהֶם רָאִיתִי בַּמִּשְׁקֶפֶת שֶׁהֵם גוֹרְרִים מִן הַסִּירוֹת שְׁנֵי אֻמְלָלִים, שֶׁנּוֹעֲדוּ כַּנִּרְאֶה לִטְבִיחָה. רָאִיתִי אֶחָד מֵהֶם נוֹפֵל מִיָּד, לְאַחַר שֶׁהֻכָּה בְּאַלָּה אוֹ בְּחֶרֶב־עֵץ, כְּמִנְהָגָם. שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה מֵהֶם נִגְּשׁוּ מִיָּד לְבִתּוּרוֹ וְלַהֲכָנָתוֹ לִצְלִיָּה. הַקָּרְבָּן הַשֵּׁנִי עָמַד מִן הַצַּד לְבַדּוֹ, עַד שֶׁיִּתְפָּנּוּ לְטַפֵּל בּוֹ. בְּרֶגַע זֶה, מִשֶּׁרָאָה הֶעָלוּב אֶפֶס קָצֶהָ שֶׁל חֵרוּת, הֵפִיחַ בּוֹ הַטֶּבַע תִּקְוַת־חַיִּים, וְהוּא זִנֵּק וְרָץ בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא תְשֹׁעַר בַּחוֹלוֹת, הַיְשֵׁר אֵלַי, הֱוֵי אוֹמֵר לְעֵבֶר מִשְׁכָּנִי.

נִבְהַלְתִּי עַד מְאֹד (חַיָּב אֲנִי לְהוֹדוֹת בְּכָךְ) בּרְאוֹתִי אוֹתוֹ רָץ לְעֶבְרִי, וּבְעִקָּר כְּשֶׁדִּמִּיתִי לִרְאוֹת אֶת כָּל הַכְּנֻפְיָה רָצָה בְּעִקְּבוֹתָיו. עַתָּה צִפִּיתִי לְהִתְגַּשְּׁמוּתוֹ שֶׁל הַחֵלֶק הָאֶחָד בַּחֲלוֹמִי, שֶׁכֵּן בָּרוּר כִּי הַבּוֹרֵחַ יְחַפֵּשׂ מִקְלָט בַּחֹרֶשׁ שֶׁלִּי. אַךְ נִבְצַר מִמֶּנִּי לִסְמֹךְ עַל חֲלוֹמִי בְּהֶמְשֵׁךְ הַמְאֹרָע, וּלְהַנִּיחַ כִּי כָּל הַפְּרָאִים לֹא יָרוּצוּ בְּעִקְּבוֹתָיו וְלֹא יִמְצְאוּהוּ בַּחֹרֶשׁ. נִשְׁאַרְתִּי בִּמְקוֹמִי וְרוּחִי נִתְעוֹדְדָה בִּרְאוֹתִי כִּי שְׁלשָׁה פְּרָאִים בִּלְבַד רוֹדְפִים אַחֲרָיו, וְדַעְתִּי נָחָה כָּלִיל כְּשֶׁהִקְדִּים אוֹתָם הַבּוֹרֵחַ בִּמְרוּצָתוֹ. רָאִיתִי בָּרוּר, שֶׁאִם יַעֲצֹר כֹּחַ לָרוּץ עוֹד כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, יִמָּלֵט מִידֵיהֶם.

בֵּינֵיהֶם לְבֵין מְצוּדָתִי הִשְׂתָּרְעָה לְשׁוֹן־הַיָּם, שֶׁהִזְכַּרְתִּיהָ בְּרֵאשִׁית סִפּוּרִי, שֶׁבָּהּ הֵבֵאתִי אֶת הַמִּטְעָן מִן הָאֳנִיָּה. בָּרוּר הָיָה לִי כִּי הַמִּסְכֵּן חַיָּב לַחֲצוֹתָהּ בִּשְׂחִיָּה, שֶׁאִם לֹא כֵן יִתָּפֵס שָׁם. אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבּוֹרֵחַ לִלְשׁוֹן־הַיָּם לֹא נִבְהַל מִפָּנֶיהָ, אַף כִּי הַשָּׁעָה שְׁעַת גֵּאוּת, קָפַץ לְתוֹכָהּ, חָצָה אוֹתָהּ בִּשְׁלשִׁים תְּנוּפוֹת־זְרוֹעַ אוֹ קָרוֹב לְכָךְ, עָלָה לַיַּבָּשָׁה וְהוֹסִיף לָרוּץ בְּכֹּחַ וּבִמְהִירוֹת מַפְלִיאִים. כְּשֶׁקָּרְבוּ שְׁלשֶׁת הָרוֹדְפִים אֶל הַמַּיִם, רָאִיתִי כִּי שְׁנַיִם בִּלְבַד יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת, וְאִלּוּ הַשְּׁלִישִׁי אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְעַל כֵּן נִשְׁאַר בַּחוֹף, וּמִיָּד חָזַר לְאַט־לְאַט עַל עִקְּבוֹתָיו, וְטוֹב עָשָׂה, כְּפִי שֶׁיִּסְתַּבֵּר לְהַלָּן. שַׂמְתִּי לֵב, כִּי שְׂחִיַּת הָרוֹדְפִים אָרְכָה כִּפְלַיִם מִשְׂחִיָּתוֹ שֶׁל הַנִּמְלָט. עַתָּה עָלָה בִּי, בְּכֹחַ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו, הָרַעְיוֹן, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִמְצֹא לִי מְשָׁרֵת, וְאוּלַי חָבֵר וְעוֹזֵר, וְכִי נִקְרֵאתִי עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה לְהַצִּיל חַיָּיו שֶׁל מִסְכֵּן זֶה. יָרַדְתִּי בְּחִפָּזוֹן מִן הַסֻּלָּם, לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הָרוֹבִים שֶׁעָמְדוּ לְמַרְגְּלוֹתָיו, כָּאָמוּר, שַׁבְתִּי וְעָלִיתִי בְּאוֹתוֹ הַחִפָּזוֹן אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וְיָרַדְתִּי לְעֵבֶר הַיָּם. לְפִי שֶׁיָּצָאתִי בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה שֶׁכֻּלָּהּ מִדְרוֹן, נִכְנַסְתִּי חִישׁ בֵּין הָרוֹדְפִים וְהַנִּרְדָּף. קָרָאתִי בְּקוֹל אֶל הַבּוֹרֵחַ. הוּא הָפַךְ פָּנָיו, וּתְחִלָּה הָיָה פַּחְדּוֹ מִפָּנַי גָּדוֹל כְּפַחְדּוֹ מִפְּנֵי רוֹדְפָיו. רָמַזְתִּי לוֹ בְּיָדִי לָשׁוּב וּבֵינְתַיִם פָּסַעְתִּי לְאַט אֶל הָרוֹדְפִים. לְפֶתַע זִנַּקְתִּי אֶל הָרִאשׁוֹן וַהֲמַמְתִּיו בְּקַת הָרוֹבֶה. חָשַׁשְׁתִּי לִירוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַשְּׁאָר אֶת הַקּוֹל. אָמְנָם, מִמֶּרְחָק זֶה אֵין הַקּוֹל נִשְׁמָע יָפֶה, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין רוֹאִים גַּם אֶת הֶעָשָׁן, לֹא יִקַּל עַל הַפְּרָאִים לְהַבְחִין בַּכִּוּוּן. מִשֶּׁהִפַּלְתִּי אֶת הָאֶחָד, עָמַד הַשֵּׁנִי בְּמֶרְחָק מָה, כְּאִלּוּ נִבְהָל. פָּסַעְתִּי לְאַט לִקְרָאתוֹ, וּכְשֶׁקָּרַבְתִּי, רָאִיתִי כִּי קֶשֶׁת וָחֵץ בְּיָדָיו וְהוּא מִתְכּוֹנֵן לִירוֹת בִּי. נֶאֱלַצְתִּי לְהַקְדִּימוֹ וַהֲרַגְתִּיו בִּירִיָּה רִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת שְׁנֵי אוֹיְבָיו נוֹפְלִים וְנֶהֱרָגִים עָמַד הַפֶּרֶא הַמִּסְכֵּן תַּחְתָּיו.

קבוצה יא' PDF עמ' 185.png

אַךְ כֹּה גְדוֹלָה הָיְתָה אֵימָתוֹ מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְהַשָּׁאוֹן שֶׁל רוֹבִי, שֶׁעָמַד לְלֹא נִיעַ וְדוֹמֶה הָיָה כְּנָכוֹן לִבְרֹחַ וְלֹא לִקְרַב אֵלַי. קָרָאתִי לוֹ שׁוּב וְרָמַזְתִּי כִּי יִקְרַב, וְהוּא הֵבִין אֶת כַּוָּנָתִי, פָּסַע כַּמָּה פְּסִיעוֹת וְעָמַד, וְשׁוּב פָּסַע וְעָמַד, וְאָז רָאִיתִי שֶׁכֻּלּוֹ רוֹעֵד, כָּאִלּוּ חָשַׁשׁ שֶׁנִּלְקַח בַּשְּׁבִי וּמִיָּד יֵהָרֵג, כִּשְׁנֵי אוֹיְבָיו. שׁוּב קָרָאתִי לוֹ לִקְרַב וְרָמַזְתִּי אֶת כָּל רְמִיזוֹת הָעִדוּד שֶׁעָלוּ עַל דַּעְתִּי. הוּא קָרַב וְהָלַךְ, כּוֹרֵעַ לְאַחַר כָּל עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּסִיעוֹת, לְאוֹת הוֹדָיָה עַל הַצָּלַת חַיָּיו. הִצְטַחַקְתִּי וְהוֹסַפְתִּי לִרְמֹז לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת לִקְרַב. לְבַסּוֹף קָרַב אֵלַי, כָּרַע בֶּרֶךְ, נָשַׁק אֶת הֶעָפָר, הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עָלָיו, הֶחֱזִיק בְּכַף־רַגְלִי וְהִצִּיבָה עַל רֹאשׁוֹ. מַעֲשֶׂה זֶה סִמֵּל, כַּנִּרְאֶה, כִּי עַבְדִּי הוּא מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. הֲקִימוֹתִי אוֹתוֹ, נָהַגְתִּי בּוֹ כָּבוֹד וְעוֹדַדְתִּיו כְּיַד יְכָלְתִּי. אַךְ הַמַּעֲשֶׂה עֲדַיִן לֹא נִסְתַּיֵּם, שֶׁכֵּן רָאִיתִי כִּי הַפֶּרֶא שֶׁהֲמַּמְתִּיו לֹא נֶהֱרַג אֶלָּא הִתְעַלֵּף וְהִתְחִיל מִתְאוֹשֵׁשׁ. פָּנִיתִי אֶל הַפָּלִיט וְהִצְבַּעְתִּי עַל הַפֶּרֶא הַמִּתְאוֹשֵׁשׁ. עַתָּה דִּבֵּר אֵלַי הַפָּלִיט דְּבָרִים, וְאַף שֶׁלֹּא יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ, הָיָה צְלִילָם עָרֵב לְאָזְנַי, לְפִי שֶׁאֵלֶּה קוֹלוֹת־אֱנוֹשׁ רִאשׁוֹנִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְאַחַר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים וָמַעְלָה מִלְּבַד קוֹלִי שֶׁלִּי. אַךְ שְׁעָתִי לֹא הָיְתָה פְּנוּיָה לְהִרְהוּרִים. הַפֶּרֶא הֶהָמוּם הִתְאוֹשֵׁשׁ וְיָשַׁב עַל הָאֲדָמָה וְאִלּוּ הַפָּלִיט נִבְהַל. בִּרְאוֹתִי אֶת פַּחְדּוֹ כִּוַּנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה הַשֵּׁנִי אֶל הַפֶּרֶא. אַךְ הַפֶּרֶא שֶׁלִּי – כָּךְ אֲכַנֶּה אוֹתוֹ מֵעַתָּה – הֶחֱוָה תְּנוּעָה לְעֻמָּתִי כִּמְבַקֵּשׁ אֶת הַחֶרֶב הַחֲגוּרָה עָלַי לְלֹא נְדָן. נְתַתִּיהָ בְּיָדוֹ. מִיָּד רָץ אֶל אוֹיְבוֹ וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה, וְאֵין לְךָ תַּלְיָן בְּגֶרְמַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אֶת הַמְּלָאכָה בְּיֶתֶר דַּעַת וּמְהִירוּת. תָּמוּהַּ הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי, שֶׁכֵּן הִנַּחְתִּי, כִּי זוֹ חֶרֶב־הַפְּלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא רוֹאֶה בִּימֵי חַיָּיו. אַךְ כְּפִי שֶׁלָּמַדְתִּי לָדַעַת לְאַחַר מִכֵּן, חַרְבוֹת־הָעֵץ שֶׁלָּהֶם חַדּוֹת, כְּבֵדוֹת וַעֲשׂוּיוֹת עֵץ קָשֶׁה כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם מַתִּיזִים בָּהֶן רָאשִׁים וּמְקַצְּצִים זְרוֹעוֹת בִּתְנוּפָה אַחַת. לְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה, חָזַר אֵלַי כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק לְאוֹת נִצָּחוֹן, וְתוֹךְ שֶׁפַע שֶׁל תְּנוּעוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מַשְׁמָעוּתָן הִנִּיחַ לְרַגְלַי אֶת הָחֶרֶב וְאֶת הָרֹאשׁ הַכָּרוּת. תָּמֵהַּ הָיָה בְּיוֹתֵר כֵּיצַד הָרַגְתִּי אֶת הָאִנְדִּיָנִי הָאַחֵר מִמֶּרְחָק. הִצְבִּיעַ עַל הַיָּרוּי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי רְשׁוּת לִקְרַב אֵלָיו. הִרְשֵׁיתִי לוֹ בִּתְנוּעוֹת כָּלְשֶׁהֵן. קָרַב אֶל הַמֵּת וְכֻלּוֹ תַּדְהֵמָה. הִבִּיט בּוֹ, הֲפָכוֹ לְכָאן וּלְכָאן, בָּחַן אֶת הַפֶּצַע בֶּחָזֶה. הַכַּדּוּר פִּלַּח נֶקֶב קָטָן וְדָם מֻעָט שָׁתַת מִמֶּנּוּ. אֵין זֹאת כִּי גָּרַם שֶׁטֶף־דָּם פְּנִימִי, מִפְּנֵי שֶׁהַפֶּרֶא מֵת כְּהֶרֶף־עַיִן. הוּא לָקַח אֶת הַקֶּשֶׁת וְהַחִצִּים וְחָזַר אֵלַי. אָמַרְתִּי לָלֶכֶת וְרָמַזְתִּי לוֹ לָבוֹא אַחֲרַי, בְּנַסּוֹתִי לְהַסְבִּיר כִּי שְׁאָר הָרוֹדְפִים עֲלוּלִים לָבוֹא.

עַתָּה הִסְבִּיר לִי הַפֶּרֶא בִּרְמָזִים, שֶׁעָלָיו לִקְבֹּר אֶת הַהֲרוּגִים בַּחוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצְאוּם הָרוֹדְפִים. רָמַזְתִּי לוֹ כִּי יַעֲשֶׂה כֵּן. הוּא הִסְתַּעֵר עַל הַמְּלָאכָה, וְעַד מְהֵרָה חָפַר בְּיָדָיו בּוֹר בַּחוֹל שֶׁדַּיּוֹ לִקְבוּרַת הָרִאשׁוֹן, גְּרָרוֹ וְכִסָּהוּ. כֵּן עָשָׂה לַשֵּׁנִי. סָבוּרְנִי כִּי כָּל הַקְּבוּרָה לֹא אָרְכָה אֶלָּא רֶבַע הַשָּׁעָה. קָרָאתִי לוֹ וְהוֹלַכְתִּיו לֹא אֶל הַמִּבְצָר כִּי אִם אֶל הַמְּעָרָה הַחֲדָשָׁה, בְּחֶלְקוֹ הַמְרֻחָק שֶׁל הָאִי. וְכָךְ לֹא הִנַּחְתִּי לַחֲלוֹמִי לְהִתְגַּשֵּׁם בִּפְרָט זֶה: הַפֶּרֶא לֹא בִּקֵּשׁ מִקְלָט בְּחֻרְשָׁתִי.

נָתַתִּי לוֹ לֶחֶם, אֶשְׁכּוֹל צִמּוּקִים וּמַיִם, וְאָכֵן הָיָה צִמְאוֹנוֹ גָּדוֹל לְאַחַר הָרִיצָה. מִשֶּׁסָעַד לִבּוֹ, רָמַזְתִּי לוֹ לִשְׁכַּב לִישׁוֹן עַל עֲרֵמַת קַשׁ־אֹרֶז הַמְכֻסָּה שְׂמִיכָה, שֶׁלְּעִתִּים יָשַׁנְתִּי עָלֶיהָ. הַמִּסְכֵּן שָׁכַב וְנִרְדַּם מִיָּד.

קבוצה יא' PDF עמ' 187.png

גֶּבֶר נָאֶה הָיָה, גּוּפוֹ תָמִיר, גָּבֹהַּ וְחִטּוּבוֹ שָׁלֵם. גַּפָּיו יְשָׁרִים וַחֲסוֹנִים, לֹא גְדוֹלִים מִן הַמִּדָּה. כְּבֶן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ הָיָה. אֲרֶשֶׂת טוֹבָה הָיְתָה לְפָנָיו, לְלֹא אַכְזְרִיּוּת וְזַעַף; פָּנִים גָּבְרִיּוֹת, עַל כָּל הָרֹךְ וְהָעֶדְנָה שֶׁבִּפְנֵי בֶּן־אֵירוֹפָּה, שֶׁנִּכְּרוּ בְּעִקָּר כְּשֶׁחִיֵּךְ. שְׂעָרוֹ שָׁחֹר וְאָרֹךְ הָיָה, וְלֹא מְתֻלְתָּל כַּצֶּמֶר. מִצְחוֹ רָחָב וְגָבֹהַּ וְעֵינָיו עֵרָנִיּוֹת, רוֹשְׁפוֹת. גּוֹן עוֹרוֹ לֹא הָיָה שָׁחֹר אֶלָּא כָּתֹם, אַךְ לֹא אוֹתוֹ כָּתֹם צָהֹב, הַמְכֹעָר וּמָאוּס, כְּגוֹן עוֹרָם שֶׁל בְּנֵי בְּרָזִיל וּוִירְגִ’ינְיָה וִילִידִים אֲחֵרִים שֶׁל אֲמֵרִיקָה. הָיָה זֶה גָּוֶן בָּהִיר שֶׁל זַיִת וְאָפֹר, מַשֶּׁהוּ נָעִים לָעַיִן וְקָשֶׁה לְתֵאוּר. פָּנָיו עֲגוּלוֹת, בַּשְׂרָנִיּוֹת, אַפּוֹ קָטָן אַךְ לֹא פָּחוּס כְּאַפָּם שֶׁל הַכּוּשִׁים, פִּיו נָאֶה, שְׂפָתָיו דַּקּוֹת וְשִׁנָּיו יָפוֹת וּלְבָנוֹת כְּשֶׁנְהָב. לְאַחַר שֶׁיָּשַׁן, אוֹ נִמְנֵם לְיֶתֶר דִּיּוּק, כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, נִתְעוֹרֵר וְיָצָא מִן הַמְּעָרָה. חוֹלֵב הָיִיתִי אֶת עִזַּי בַּמִּכְלָאָה הַסְּמוּכָה. כְּשֶׁגִּלָּה אֶת מְקוֹם הִמָּצְאִי בָּא בִּמְרוּצָה, נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה, וְהֶחֱוָה תְּנוּעוֹת מְרֻבּוֹת שֶׁל הוֹדָיָה וְהַכְנָעָה, מֵהֶן תְּנוּעוֹת עֲתִיקוֹת־יוֹמִין. לְבַסּוֹף הִצְמִיד רֹאשׁוֹ לָאֲדָמָה לְיַד רַגְלִי, וְהִצִּיב אֶת רַגְלִי הַשְּׁנִיָּה עַל רֹאשׁוֹ, כְּפִי שֶׁעָשָׂה קֹדֶם לָכֵן. וְשׁוּב הֶחֱוָה אֶת כָּל תְּנוּעוֹת הַכְּנִיעָה, הָעַבְדוּת, הַצִּיּוּת שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַדַּעַת, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ כִּי יְשָׁרְתֵנִי עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן. סִימָנִים רַבִּים הֲבִינוֹתִי, וְרָמַזְתִּי לוֹ כִּי דַּעְתִּי נוֹחָה מִמֶּנּוּ. דִּבַּרְתִּי אֵלָיו וְהִתְחַלְתִּי לְלַמְּדוֹ לְדַבֵּר אֵלַי. רֵאשִׁית הוֹדַעְתִּי לוֹ כִּי מֵעַתָּה יִקָּרֵא שְׁמוֹ שֵׁשֶׁת, כִּי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו. בִּקַּשְׁתִּי לְהַשְׁאִיר זַכֶר לַיּוֹם הַזֶּה. לִמַּדְתִּיו לוֹמַר “אֲדוֹנִי”, וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ כִּי זֶה שְׁמִי. כֵּן לִמַּדְתִּיו לוֹמַר “כֵּן” וְ“לֹא”, וּלְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּלִּים. הִגַּשְׁתִּי לוֹ חָלָב בְּכַד חֶרֶס, וּתְחִלָּה שָׁתִיתִי מִן הֶחָלָב וְאַף טָבַלְתִּי בּוֹ אֶת פִּתִּי. נָתַתִּי לוֹ עוּגַת־לֶחֶם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּמוֹנִי. מִיָּד הִסְתַּגֵּל לַאֲכִילָה זוֹ, וְהֶחֱוָּה סִימָנִים כִּי עָרְבָה לְחִכּוֹ. לַנְתִּי עִמּוֹ בַּמְּעָרָה, וְעִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר קְרָאתִיו לָלֶכֶת אַחֲרַי. הִסְבַּרְתִּי לוֹ כִּי רְצוֹנִי לְהַלְבִּישׁוֹ מְעַט, וְהוּא שָׂמַח לִדְבָרַי, שֶׁכֵן עֵירֹם הָיָה. כְּשֶׁעָבַרְנוּ לְיַד קִבְרָם שֶׁל שְׁנֵי הַפְּרָאִים, הִצְבִּיעַ שֵׁשֶׁת עַל הַמָּקוֹם וְהֶרְאָה לִי אֶת הַסִּימָנִים שֶׁקָּבַע שָׁם. בִּתְנוּעוֹת הִסְבִּיר לִי, שֶׁעָלֵינוּ לְהַעֲלוֹתָם מִן הַבּוֹר כְּדֵי לְאָכְלָם, הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים זוֹעֲפוֹת, בִּטֵּאתִי אֶת סְלִידָתִי מִן הַמַּעֲשֶׂה, כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי לְהָקִיא, וְצִוִּיתִי עָלָיו בִּתְנוּעַת־יַד לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם. הוּא צִיֵּת מִיָּד, בְּרֹב הַכְנָעָה. עַתָּה עָלִיתִי עִמּוֹ אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הִסְתַּלְּקוּ אוֹיְבָיו. הִבַּטְתִּי בְּמִשְׁקֶפֶת וְרָאִיתִי בָּרוּר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ וְהִנֵּה נֶעֶלְמוּ, הֵם וְסִירוֹתֵיהֶם. אֵין סָפֵק שֶׁהִסְתַּלְּקוּ וְהִפְקִירוּ אֶת חַבְרֵיהֶם, בְּלִי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם.

אַךְ דַּעְתִּי לֹא נָחָה. כֵּיוָן שֶׁגָּבַר אֹמֶץ לִבִּי עָלְתָה גַּם סַקְרָנוּתִי. נָתַתִּי בִּידֵי שֵׁשֶׁת אֶת הַחֶרֶב, וְאֶת הַקֶּשֶׁת עַל חִצֶּיהָ – נוֹכַחְתִּי כִּי קַשָּׁת זָרִיז הוּא – תָּלִיתִי עַל גַּבּוֹ, וְכֵן נָתַתִּי לוֹ לָשֵׂאת אֶת אַחַד הָרוֹבִים, וְאִלּוּ אֲנִי לָקַחְתִּי שְׁנֵי רוֹבִים, וְיַחְדָּיו יָצָאנוּ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ עָרְכוּ הַפְּרָאִים אֶת הַמְּדוּרָה. אָמַרְתִּי לְהַשְׁלִים אֶת יְדִיעוֹתַי עֲלֵיהֶם. לְמַרְאֵה הַזְּוָעָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה בַּמָּקוֹם קָפָא דָמִי בְּעוֹרְקַי וְלִבִּי הִתְפַּלֵּץ. אָיֹם הָיָה הַמַּרְאֶה לְעֵינַי, וְאִלּוּ שֵׁשֶׁת לֹא הֵנִיד עַפְעַף. הַמָּקוֹם הָיָה זָרוּעַ עַצְמוֹת־אָדָם, הָאֲדָמָה רְווּיָה דָם, נִתְחֵי בָּשָׂר גְּדוֹלִים הָיוּ מֻטָּלִים פֹּה וָשָׁם, נְגוּסִים, מְרֻסָּקִים וַחֲרוּכִים. בְּקִצּוּר: עִקְּבוֹת חַג־הַדָּמִים לְאַחַר הַנִּצָּחוֹן עַל הָאוֹיֵב. רָאִיתִי שָׁלשׁ גֻּלְגָּלוֹת, חָמֵשׁ יָדַיִם, עַצְמוֹת שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם וּמִסְפָּר רַב שֶׁל אֲבָרִים אֲחֵרִים. שֵׁשֶׁת הִסְבִּיר לִי בְּסִימָנִים, כִּי אַרְבָּעָה שְׁבוּיִים הוּבְאוּ לְקָרְבָּן הֶחָג. שְׁלשָׁה מֵהֶם נֶאֶכְלוּ, וְאִלּוּ הוּא הָיָה הָרְבִיעִי, – הִצְבִּיעַ עַל עַצְמוֹ. קְרָב גָּדוֹל הָיָה נָטוּשׁ בֵּין הַפְּרָאִים הַלָּלוּ וּמַלְכָּם הַשָּׁכֵן, שֶׁהוּא, שֵׁשֶׁת, אֶחָד מִנְּתִינָיו, כְּפִי הַנִּרְאֶה. שְׁבוּיִים רַבִּים שָׁבוּ הָאוֹיְבִים וֶהֱבִיאוּם לִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, לָחֹג אֶת הַנִּצָּחוֹן וְלִזְבֹּחַ אֵת בְּשָׂרָם, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ הַנּוֹכְלִים שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן.

צִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת לֶאֱסֹף בַּעֲרֵמָה אֶת כָּל הַגֻּלְגָּלוֹת, הָעֲצָמוֹת, הַבָּשָׂר וְכָל שְׂרִידֵי־הַגּוּפוֹת, לְהַצִּית מְדוּרָה גְּדוֹלָה וְלִשְׂרֹף אֶת הַכֹּל לְאֵפֶר. רָאִיתִי כִּי נַפְשׁוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת יוֹצֵאת לֶאֱסֹף מִן הַבָּשָׂר, שֶׁכֵּן הוּא אֹכֶל־אָדָם לְפִי טִבְעוֹ. אֶלָּא שֶׁגִּלִּיתִי סְלִידָה עַזָּה כָּל כָּךְ כְּלַפֵּי הַמַּעֲשֶׂה, כְּלַפֵּי עֶצֶם הַנְּטִיָּה, עַד שֶׁלֹּא הֵעֵז אֲפִלּוּ לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בַּבָּשָׂר. הִסְבַּרְתִּי לוֹ בְּאֹפֶן כָּלְשֶׁהוּ כִּי אֶהֶרְגֶנּוּ אִם יֹאכַל.

לְאַחַר שְׂרֵיפַת הַשְּׂרִידִים חָזַרְנוּ אֶל הַמְּצוּדָה, וַאֲנִי נִשְׁתַּקַדְתִּי עַל הַלְבָּשַׁת שֵׁשֶׁת. רֵאשִׁית נָתַתִּי לוֹ זוּג מִכְנָסַיִם שֶׁמָּצָאתִי בְּאַרְגָּזוֹ שֶׁל הַתּוֹתְחָן הַמִּסְכֵּן, מִשְּׁלַל הָאֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה. לְאַחַר תִּקּוּן מֻעָט הִתְאִימוּ לְמִדָּתוֹ. אַחַר כָּךְ תָּפַרְתִּי לוֹ מָתְנִיָּה מֵעוֹר־עִזִּים, כְּיַד יְדִיעָתִי בְּחַיָּטוּת, שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּפְּרָה לְמַדַּי. כֵּן תָּפַרְתִּי לוֹ מִצְנֶפֶת מֵעוֹר־אַרְנֶבֶת, נוֹחָה וְנָאָה בְּמִדַּת־מָה. עַתָּה הָיָה מְלֻבָּשׁ בְּדוֹמֶה לַאֲדוֹנָיו, וְדַעְתּוֹ נוֹחָה מִכָּךְ. אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי תְחִלָּה הֵצִיקוּ לוֹ הַמַּלְבּוּשִׁים. הַמִּכְנָסַיִם הִטְרִידוּהוּ, וְהַמָּתְנִיָּה חִכְּכָה אֶת הַכְּתֵפָיִם וְאֶת בָּתֵּי־הַשֶּׁחִי. לְאַחַר שֶׁהִרְחַבְתִּי אֶת הַבְּגָדִים בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה, הִסְכִּין אֲלֵיהֶם וְהָיָה לוֹבְשָׁם בְּרָצוֹן.

לְמָחֳרָת, בְּשׁוּבֵנוּ הַבַּיְתָה, הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר אֵיפֹה לְשַׁכְּנוֹ. לְשֵׁם נוֹחוּתוֹ וּלְבִטְחוֹנִי שֶׁלִּי נָטִיתִי לְמַעֲנוֹ אֹהֶל קָטָן בַּמֶּרְחָב שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחוֹמוֹת, הַחִיצוֹנָה וְהַפְּנִימִית. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁפֶּתַח הַמְּעָרָה מוֹלִיךְ אֶל אוֹתָהּ הֶחָצֵר, הִתְקַנְתִּי מְזוּזוֹת וְדֶלֶת שֶׁל לוּחוֹת, וְקָבַעְתִּי אוֹתָהּ בַּמָּבוֹא, קָרוֹב יוֹתֵר פְּנִימָה. אֶת הַדֶּלֶת שֶׁהָיְתָה נִפְתַּחַת כְּלַפֵּי פְּנִים סָגַרְתִּי בַּלַּיְלָה עַל בָּרִיחַ, וְאֶת הַסֻּלָּמוֹת הֵבֵאתִי פְּנִימָה. לֹא הָיָה בְּיָדוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת לְהִכָּנֵס אֵלַי לְלֹא רַעַשׁ הֶעָשׂוּי לְהַעִירֵנִי. הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, שֶׁאָהֳלִי נָטוּי בָּהּ, הָיְתָה מְקֹרָה כֻּלָּה גַּג, הֶעָשׂוּי סָמוּכוֹת אֲרֻכּוֹת הַנִּשְׁעָנוֹת בַּגָּדֵר וּבְמִדְרוֹן הַגִּבְעָה וּמוֹטוֹת־עֵרֶב דַּקִּים יוֹתֵר, וּמְכֻסָּה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל קַשׁ אֹרֶז, הֶחָזָק כִּקְנֵי־סוּף. בַּפֶּתַח, שֶׁהִנַּחְתִּי בַּגַּג לְשֵׁם כְּנִיסָה וִיצִיאָה בְּסֻלָּם, הִתְקַנְתִּי מִכְסָה תָּלוּי עַל צִירִים, שֶׁהָיָה צוֹנֵחַ כְּלַפֵּי מַטָּה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִשֶּׁנָּגְעוּ בּוֹ מִבַּחוּץ. וְאִלּוּ אֶת כָּל הַנֶּשֶׁק הִכְנַסְתִּי בַּלַּיְלָה לֶחָצֵר פְּנִימָה.

אֶלָּא שֶׁכָּל זְהִירוּת זוֹ מְיֻתֶּרֶת הָיְתָה. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לְאָדָם מְשָׁרֵת נֶאֱמָן, אוֹהֵב וְכֵן מִשֵּׁשֶׁת. לְלֹא רֹגֶז, זַעַף וּמְזִמּוֹת יָדַע תָּמִיד אֶת חוֹבָתוֹ וְהָיָה נָכוֹן לְשָׁרֵת. קָשׁוּר הָיָה אֵלַי כְּבֵן אֶל אָבִיו. סָבוּר אֲנִי, כִּי הָיָה נָכוֹן לָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ עָלַי בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. הַהוֹכָחוֹת הָרַבּוֹת לִנְכוֹנוּתוֹ זוֹ הוֹצִיאוּ כָּל חֲשָׁשׁ מִלִּבִּי, וְעַד מְהֵרָה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי אֵינִי צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו.

וְכָךְ נִתְּנָה לִי תְּכוּפוֹת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִוָּכַח מִתּוֹךְ תְּמִיהָה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל הַבּוֹרֵא הַכֹּל יָכוֹל מֵחֵלֶק רַב כָּל כָּךְ שֶׁל בְּרוּאָיו אֶת מֵיטַב הַיְּכֹלֶת לְנַצֵּל אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם וְכֹחוֹת נַפְשָׁם, נָתַן בָּהֶם מִן הַכֹּחַ, מִן הַבִּינָה, מִן הָרֶגֶשׁ, מִן הָאַהֲבָה וּתְחוּשַׁת־הַחוֹבָה, מִן הַתַּאֲוָה וּמִשִּׂנְאַת הָרַע, מֵהַחֲזָקַת הַטּוֹבָה, מִן הַכֵּנוּת, מִן הַנֶּאֱמָנוּת, מִן הַיְּכֹלֶת לִגְמֹל חֶסֶד וּלְקַבֵּל חֶסֶד, כְּפִי שֶׁנָּתַן מִכָּל אֵלֶּה בָּנוּ. וּכְשֶׁעוֹלֶה הָרָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהַנִּיחַ לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לְהַפְעִיל כֹּחוֹת אֵלֶּה, הֲרֵי הֵם נְכוֹנִים, אֲפִלּוּ נְכוֹנִים יוֹתֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְתַכְלִיתָם הָאֲמִתִּית, מִשֶּׁאָנוּ נְכוֹנִים. מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת חָשַׁבְתִּי לְעִתִּים לְמַרְאֵה הַשִּׁמּוּשׁ הֶעָלוּב בְּכֹחוֹת אֵלֶּה עַל יָדֵינוּ, אַף שֶׁהוּאֲרוּ בְּאוֹר הַדַּעַת, בְּרוּחַ הָאֱלֹהִים וּבִידִיעַת דְּבָרוֹ, נוֹסָף עַל הֲבָנָתֵנוּ. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה עָלָה רָצוֹן מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים לְהַעֲלִים דַּעַת זוֹ מִמִּלְּיוֹנִים שֶׁל נְפָשׁוֹת, הַמְסֻגָּלוֹת לְהֵיטִיב מֵאִתָּנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, אִם עָלַי לָדוּן עַל פִּי הַפֶּרֶא שֶׁלִּי.

מֵעַתָּה נָהַגְתִּי לִפְעָמִים לִתְקֹף אֶת סַמְכוּתָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה וּלְהַאֲשִׁימָהּ בִּשְׁרִירוּת־לֵב עַל שֶׁגִּלְּתָה אֶת הָאוֹר לְאֵלֶּה וְהֶעֱלִימָה אוֹתוֹ מִן הָאֲחֵרִים, וְאִלּוּ אֶת הַחוֹבוֹת חִלְּקָה שָׁוֶה בִּשָׁוֶה. אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתִּי לְהִרְהוּר זֶה לְפִי שֶׁהִגַּעְתִּי לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי (רֵאשִׁית) אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶת חֻקָּתָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ וּמַה דִּינָם; מֵאַחַר שֶׁהַבּוֹרֵא קָדוֹשׁ וְצוֹדֵק בְּמַעֲשָׂיו, יֵשׁ לְהַנִּיחַ, כִּי אִם אֵין אֱלֹהִים בְּלִבָּם, נִדּוֹנוּ לְכָךְ עַל חֶטְאֵיהֶם כְּלַפֵּי הַמִּצְווֹת, לְפִי חֹק שֶׁמַּצְפּוּנָם מוֹדֶה בְּצִדְקָתוֹ, אַף שֶׁיְּסוֹדוֹתָיו אֵינָם נְהִירִים לָנוּ. וְכֵן (שֵׁנִית), שֶׁאָנוּ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, וּכְלוּם יִשְׁאַל הַכְּלִי אֶת יוֹצְרוֹ, לָמָּה צַרְתַּנִּי כָּךְ?

אַךְ נָשׁוּב אֶל חֲבֵרִי הֶחָדָשׁ. טוֹב הָיָה בְּעֵינַי, וְעַל כֵּן טָרַחְתִּי לְלַמְּדוֹ כָּל מְלָאכָה מוֹעִילָה, וּבְעִקָּר לְדַבֵּר וּלְהָבִין אֶת דְּבָרַי. הוּא נִתְגַּלָּה כְּתַלְמִיד מֻכְשָׁר בְּיוֹתֵר, עַלִּיז, שַׁקְדָן, וְדַעְתּוֹ נוֹחָה עָלָיו כְּשֶׁנִּתַּן לוֹ לְהָבִין אֶת דְּבָרַי אוֹ לְהַסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו, וְהַשִּׂיחָה עִמּוֹ נָעֲמָה לִי. מֵעַתָּה נִשְׁתַּפְּרוּ חַיַּי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁלּוּלֵא סַכָּנַת הַפְּרָאִים הָיִיתִי נָכוֹן לְהִשָּׁאֵר בָּאִי כָּל יְמֵי חַיַּי. לְאַחַר שֶׁבִּלִּינוּ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה בַּמְצוּדָה, הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי, שֶׁכְּדֵי לִגְמֹל אֶת שֵׁשֶׁת מִתַּאֲוָתוֹ לִבְשַׂר־אָדָם עָלַי לָתֵת בְּפִיו בָּשָׂר אַחֵר. עַל כֵּן יָצָאתִי עִמּוֹ בֹּקֶר אֶחָד לַיַּעַר. הִתְכַּוַּנְתִּי לִשְׁחֹט גְּדִי מֵעֶדְרִי, לַהֲבִיאוֹ הַבַּיְתָה וּלְבַתְּרוֹ. אַךְ בְּלֶכְתִּי רָאִיתִי עֵז רוֹבֶצֶת בַּצֵּל וּשְׁנֵי גְּדָיִים לְיָדָהּ. עָצַרְתִּי אֶת שֵׁשֶׁת. “עֲמֹד”, אָמַרְתִּי, “וְאַל תָּנוּעַ!”, וְאַף בִּתְנוּעוֹת צִוִּיתִי עָלָיו לַעֲמֹד. כִּוַּנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, יָרִיתִי וְהָרַגְתִּי אֶת אַחַד הַגְּדָיִים. הַפֶּרֶא הַמִּסְכֵּן, שֶׁכְּבָר רָאָה מֵרָחוֹק כֵּיצַד הָרַגְתִּי אֶת אוֹיְבוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לְהָבִין אוֹ לְהַשִּׂיג בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַפְּעֻלָּה עַצְמָהּ, נִבְהַל מְאֹד, רָעַד וְהִתְנַדְנֵד, וְדוֹמֶה הָיָה כִּי יִפֹּל. הוּא לֹא רָאָה אֶת הַגְּדִי שֶׁקָּלַעְתִּי בּוֹ וְלֹא רָאָה אוֹתוֹ נוֹפֵל יָרוּי, עַל כֵּן הִפְשִׁיל אֶת מָתְנִיָּתוֹ וְגִשֵּׁשׁ לִמְצֹא אֶת פִּצְעוֹ. הוּא הֵבִין כִּי אָמַרְתִּי לְהָרְגוֹ, שֶׁכֵּן כָּרַע בֶּרֶךְ לְפָנַי, חִבֵּק אֶת בִּרְכַּי וְאָמַר לִי דְבָרִים רַבִּים בִּלְשׁוֹנוֹ. אֶלָּא שֶׁבָּרוּר הָיָה כִּי בִּקֵּשׁ רַחֲמִים.

קבוצה יא' PDF עמ' 191.png

מִיָּד מָצָאתִי דֶרֶךְ לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁאֵין בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ כָּל רַע. אָחַזְתִּי בְּיָדוֹ, הִצְטַחַקְתִּי לְעֻמָּתוֹ וְהִצְבַּעְתִּי עַל הַגְּדִי הֶהָרוּג. רָמַזְתִּי לוֹ לָרוּץ וְלַהֲבִיאוֹ, וְהוּא צִיֵּת. וּבְעוֹד הוּא מִסְתַּכֵּל בִּתְמִיהָה בַּגְּדִי טָעַנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי עַל גַּבֵּי עֵץ צִפּוֹר גְּדוֹלָה, שֶׁנִּרְאֲתָה לִי כְּנֵץ. כְּדֵי לְהַסְבִּיר לְשֵׁשֶׁת אֶת הַמַּעֲשֶׂה, קְרָאתִיו אֵלַי וְהִצְבַּעְתִּי עַל הַצִּפּוֹר, שֶׁהָיְתָה תֻּכִּי וְלֹא נֵץ. עַתָּה הִצְבַּעְתִּי עַל הָרוֹבֶה, עַל הַתֻּכִּי וְעַל הָאֲדָמָה שֶׁמִּתַּחת לַתֻּכִּי, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ בְּנָפְלוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ לְהִסְתַּכֵּל וְיָרִיתִי; וְאָכֵן רָאָה אֶת הַתֻּכִּי בְּנָפְלוֹ, וְעַל אַף כָּל הַסְבָּרוֹתַי עָמַד אָחוּז בֶּהָלָה. גָּדוֹל הָיָה תִמְהוֹנוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת טְעִינַת הָרוֹבֶה. סָבוּר הָיָה, כַּנִּרְאֶה, כִּי אוֹצָר מֻפְלָא שֶׁל מָוֶת וָהֶרֶס טָמוּן בַּכְּלִי, שֶׁבְּכֹחוֹ לַהֲרֹג אֲנָשִׁים, חַיּוֹת, צִפֳּרִים וְכָל יְצוּר הַנִּמְצָא בְּסָמוּךְ אוֹ בַּמֶּרְחָק. יָמִים רַבִּים לֹא הִנִּיחָה לוֹ הַתַּדְהֵמָה מִן הַפֶּלֶא שֶׁבַּיְרִיָּה. סָבוּר אֲנִי שֶׁאִלּוּ הִרְשֵׁיתִי לוֹ, הָיָה חוֹלֵק כְּבוֹד־אֵלִים לִי וְלָרוֹבֶה. כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן עֲדַיִן לֹא הֵעֵז לִנְגֹּעַ בָּרוֹבֶה, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו כְּאֶל יְצוּר חַי. לְיָמִים סִפֵּר לִי, כִּי בִּקֵּשׁ מִן הָרוֹבֶה לֹא לְהָרְגוֹ.

כְּשֶּׁנִּרְגָע שֵׁשֶׁת מְעַט, צִוִּיתִי לוֹ לָרוּץ וּלְהָבִיא אֶת הַצִּפּוֹר הַיְרוּיָה, וְהוּא יָצָא מִיָּד אַךְ נִשְׁתַּהָה: הַתֻּכִּי לֹא נוֹרָה לַמָּוֶת וְהִסְפִּיק לְהִתְעוֹפֵף לְמֶרְחַק מָה מִמְּקוֹם נְפִילָתוֹ. שֵׁשֶׁת מְצָאוֹ וֶהֱבִיאוֹ. מֵאַחַר שֶׁרָאִיתִי כִּי עֲדַיִן לֹא הֵבִין אֶת פְּעֻלַּת הָרוֹבֶה, נִצַּלְתִּי אֶת הֶעְדֵּרוֹ וְטָעַנְתִּי מֵחָדָשׁ, כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה מוּכָן לִירִיָּה נוֹסֶפֶת. אֶלָּא שֶׁלֹּא נִזְדַּמְּנָה לָנוּ כָּל מַטָּרָה. הֵבֵאתִי אֶת הַגְּדִי הַבַּיְתָה, וְעוֹד אוֹתוֹ עֶרֶב פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹרוֹ וּבִתַּרְתִּיו כְּיַד יְכָלְתִּי. עַתָּה הָיָה סִיר בְּיָדִי וּבוֹ בִּשַּׁלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וַהֲכִינוֹתִי מָרָק מְשֻׁבָּח. לְאַחַר שֶׁטָּעַמְתִּי מִן הַמַּאֲכָל, הִקְרַבְתִּי גַּם לְשֵׁשֶׁת. הַמַּאֲכָל עָרַב לְחִכּוֹ, אֶלָּא שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּמֶלַח הָיָה תָּמוּהַּ בְּעֵינָיו. אָמַר לִי בִּתְנוּעוֹת כִּי הַמֶּלַח רַע לְמַאֲכָל. נָתַן מְעַט מֶלַח בְּפִיו וְהֶעֱמִיד פְּנֵי מֵקִיא, וְיָרַק וְשָׁטַף אֶת פִּיו בְּמַיִם. עַתָּה נָתַתִּי אֲנִי בְּפִי נֵתַח בָּשָׂר בְּלִי מֶלַח, וְיָרַקְתִּי כָּמוֹהוּ. אַךְ לְלֹא הוֹעִיל: הוּא לֹא רָצָה לְהַמְלִיחַ אֶת הַבָּשָׂר אוֹ הַמָּרָק. לְיָמִים הִתְחִיל טוֹעֵם מִן הַמֶּלַח, אַךְ מְעַט מִן הַמְּעַט. לְאַחַר שֶׁהֶאֱכַלְתִּיו בְּבָשָׂר מְבֻשָּׁל וּבְמָרָק, אָמַרְתִּי לְכַבְּדוֹ לְמָחֳרָת בְּנֵתַח־גְּדִי צָלוּי. אֶת הַבָּשָׂר צָלִיתִי כְּפִי שֶׁלָּמַדְתִּי מִן הַבְּרִיּוֹת בְּאַנְגְּלִיָּה. נָעַצְתִּי שְׁנֵי מוֹטוֹת בַּאֲדָמָה, מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאֵשׁ, וּבְמוֹט מְאֻזָּן חִבַּרְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם. עַל מוֹט זֶה תָּלִיתִי בְּחֶבֶל אֶת נֵתַח הַבָּשָׂר מֵעַל לָאֵשׁ, וַהֲפַכְתִּיו מִצַּד אֶל צַד עַד שֶׁנִּצְלָה. שֵׁשֶׁת הִתְלַהֵב מִן הַהַמְצָאָה. וּכְשֶׁטָּעַם מִן הַבָּשָׂר מָצָא דְּרָכִים כֹּה רַבּוֹת לְבִטּוּי הִתְלַהֲבוּתוֹ מִטַּעַם הַצָּלִי, עַד שֶׁמִּיָּד יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁלֹּא יוֹסִיף לֶאֱכֹל בְּשַׂר אָדָם. וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי לִדְבָרָיו.

לְמָחֳרָת לִמַּדְתִּי אוֹתוֹ לָדוּשׁ וְלִזְרוֹת שְׂעוֹרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, וְהוּא לָמַד מִיָּד אֶת הַמְּלָאכָה וְהֵיטִיב לַעֲשׂוֹתָהּ כָּמוֹנִי, וּבְעִקָּר כְּשֶׁנּוֹדְעָה לוֹ תַּכְלִיתָהּ – אֲפִיַּת הַלֶּחֶם. אַחַר כָּךְ הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הֲכָנַת הַבָּצֵק וְאֶת הָאֲפִיָּה, וּבִזְמַן מֻעָט לָמַד שֵׁשֶׁת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה, כָּמוֹנִי.

קבוצה יא' PDF עמ' 193.png

וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה עָלַי לְפַרְנֵס עַתָּה שְׁנֵי פִּיּוֹת בִּמְקוֹם הָאֶחָד, רָאִיתִי צֹרֶךְ לְהַגְדִּיל אֶת שְׂדוֹתַי וְלִזְרוֹעַ יוֹתֵר שְׂעוֹרִים. סִמַּנְתִּי חֶלְקָה גְּדוֹלָה וְהִתְחַלְתִּי לְגַדְּרָהּ, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי קֹדֶם לָכֵן. שֵׁשֶׁת עָבַד קָשֶׁה, אַךְ בְּעַלִּיזוּת וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, וַאֲנִי הִסְבַּרְתִּי לוֹ אֶת תַּכְלִית הַמַּעֲשֶׂה: עָלֵינוּ לְגַדֵּל עַתָּה יוֹתֵר תְּבוּאָה לְשֵׁם אֲפִיַּת הַלֶּחֶם, כֵּיוָן שֶׁגַּם הוּא נִמְצָא עִמִּי, וְיֵשׁ לִדְאֹג לְצָרְכֵי שְׁנֵינוּ. בְּעִנְיָן זֶה גִּלָּה תְבוּנָה יְתֵרָה, וְאָמַר לִי, כִּי בִּגְלָלוֹ נוֹסְפָה לִי עֲבוֹדָה רַבָּה, וְעַל כֵּן הוּא נָכוֹן לַעֲבֹד קָשֶׁה וּבִלְבַד שֶׁאַגִּיד לוֹ מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. הָיְתָה זוֹ הַשָּׁנָה הַנְּעִימָה בִּשְׁנוֹת יְשִׁיבָתִי בָּאִי. שֵׁשֶׁת הִתְחִיל מְדַבֵּר יָפֶה לְמַדַּי, יָדַע אֶת שְׁמוֹת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָיִיתִי עָשׂוּי לְהִזְדַּקֵּק לָהֶם וְאֵת שְׁמוֹת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּכֹלְתִּי לְשָׁלְחוֹ לְשָׁם, וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר. עַתָּה מָצָאתִי שִׁמּוּשׁ לִלְשׁוֹנִי, וְלֹא מְצָאתִיו קֹדֶם לָכֵן, – כַּוָּנָתִי לְדִבּוּר. אַךְ מִלְּבַד הָעֹנֶג שֶׁבְּשִׂיחָה עִמּוֹ, חִבַּבְתִּי אֶת הַבָּחוּר כְּפִי שֶׁהוּא; ישֶׁר־לִבּוֹ הַפָּשׁוּט וְהַכֵּן נִתְגַּלָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֲהַבְתִּיו בֶּאֱמֶת. סָבוּרְנִי, כִּי גַם הוּא אָהַב אוֹתִי כְּפִי שֶׁלֹּא אָהַב אִישׁ מֵעוֹדוֹ.

פַּעַם עָלָה בְּדַעְתִּי לְהִוָּכַח אִם אֵין שֵׁשֶׁת מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל מְכוֹרָתוֹ. כֵּיוָן שֶׁלִּמַּדְתִּיו אַנְגְּלִית כְּדֵי תְּשׁוּבָה עַל רַבּוֹת מִשְּׁאֵלוֹתַי, שָׁאַלְתִּי אִם מֵעוֹלָם לֹא נִצַּח עַמּוֹ בְּמַעֲרָכָה. הִצְטַחֵק לְעֻמָּתִי וְאָמַר: “כֵּן, כֵּן, אָנוּ תָמִיד לוֹחֵם יוֹתֵר טוֹב”. הִתְכַּוֵּן לוֹמַר, כִּי תָמִיד יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְכָךְ נִפְתְּחָה בֵּינֵינוּ הַשִּׂיחָה: “אִם אַתֶּם מֵיטִיבִים לִלְחֹם”, אָמַרְתִּי, “כֵּיצַד נִלְקַחְתָּ בַּשֶּׁבִי, שֵׁשֶׁת?”

שֵׁשֶׁת: הָעָם שֶׁלִּי הִכָּה הַרְבֵּה, בְּכָל זֹאת.

הָאָדוֹן: כֵּיצַד הִכָּה? אִם עַמְּךָ הִכָּה בָּהֶם, כֵּיצַד נָפַלְתָּ בַּשֶּׁבִי?

שֵׁשֶׁת: הֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵעַמִּי שֶׁלִּי בְּמָקוֹם אֲנִי הָיִיתִי. הֵם לוֹקְחִים אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה וַאֲנִי. עַמִּי שֶׁלִּי הִכָּה אוֹתָם הַרְבֵּה בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא הָיִיתִי שָׁם. עַמִּי שֶׁלִּי לוֹקְחִים אֶחָד, שְׁנַיִם, הַרְבֵּה אֶלֶף.

הָאָדוֹן: אַךְ מַדּוּעַ לֹא הִצִּילוּךָ אֲנָשֶׁיךָ מִידֵי הָאוֹיֵב?

שֵׁשֶׁת: הֵם לוֹקְחִים אֶחָד, שְׁנַיִם, שָׁלשׁ וַאֲנִי בְּדוּגִית. עַמִּי שֶׁלִּי לֹא הָיָה דוּגִית אָז.

הָאָדוֹן: הַגֵּד לִי, שֵׁשֶׁת, מָה עוֹשִׂים בְּנֵי עַמְּךָ לַשְּׁבוּיִים שֶׁלָּהֶם, גַּם הֵם מְבִיאִים וְאוֹכְלִים אוֹתָם בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ אֵלֶּה, כָּאן?

שֵׁשֶׁת: כֵּן, עַמִּי שֶׁלִּי אוֹכְלִים אָדָם גַּם כֵּן, אוֹכְלִים כֻּלָּם.

הָאָדוֹן: לְאָן הֵם מְבִיאִים אוֹתָם?

שֵׁשֶׁת: הוֹלְכִים לְמָקוֹם אַחֵר, אֵיפֹה רוֹצִים.

הָאָדוֹן: הַאִם הֵם בָּאִים לְכָאן?

שֵׁשֶׁת: כֵּן, כֵּן, הֵם בָּאִים לְכָאן. גַּם בָּאִים לְמָקוֹם אַחֵר.

הָאָדוֹן: הַאִם הָיִיתָ כָּאן אִתָּם יַחַד?

שֵׁשֶׁת: כֵּן, הָיִיתִי כָּאן (הִצְבִּיעַ עַל הַקָּצֶה הַצְּפוֹנִי־מַעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לָהֶם, כַּנִּרְאֶה, מְקוֹם כִּנּוּס).

נִתְבָּרֵר לִי, כִּי שֵׁשֶׁת הָיָה בֵּין הַפְּרָאִים שֶׁנָּהֲגוּ לָבוֹא אֶל חֶלְקוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי לְשֵׁם אֲכִילַת בְּשַׂר־אָדָם, עַד שֶׁהֵבִיאוּ גַּם אוֹתוֹ לְהֵאָכֵל. כַּעֲבֹר זְמַן מָה, כְּשֶׁאִמַּצְתִּי לִבִּי וְיָצָאתִי עִם שֵׁשֶׁת אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, הִכִּירוֹ מִיָּד וְאָמַר לִי, כִּי הָיָה כָּאן פַּעַם אַחַת עִם אֲנָשָׁיו וְהֵם אָכְלוּ אָז עֶשְׂרִים גְּבָרִים, שְׁתֵּי נָשִׁים וְיֶלֶד אֶחָד. הוּא לֹא יָדַע לוֹמַר “עֶשְׂרִים” אַנְגְּלִית, עַל כֵן הִנִּיחַ לְפָנַי עֶשְׂרִים אֲבָנִים בְּשׁוּרָה, וְרָמַז לִי, שֶׁאֶסְפְּרֵן.

סִפַּרְתִּי שִׂיחָה זוֹ, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת פְּתִיחָה לְשִׂיחוֹת אֲחֵרוֹת. לְאַחַר מִכֵּן שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה הַמֶּרְחָק בֵּין הָאִי לַיַּבֶּשֶׁת, וּכְלוּם אֵין הַסִּירוֹת טוֹבְעוֹת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בַּשַּׁיִט הַזֶּה. הוּא הֵשִׁיב שֶׁאֵין כָּל סַכָּנָה, וּמֵעוֹלָם לֹא טָבְעוּ דוּגִיּוֹתֵיהֶם. אֶלָּא שֶׁבְּמֶרְחַק מָה יֵשׁ בַּיָּם זֶרֶם וְרוּחַ, בְּכִוּוּן אֶחָד בַּבֹּקֶר וּבְכִוּוּן אַחֵר אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

קבוצה יא' PDF עמ' 195.png

הֲבִינוֹתִי כִּי אֵין כָּאן אֶלָּא מַחֲזוֹרֵי גֵּאוּת וָשֵׁפֶל, הַגַּל הַבָּא וְהַגַּל הַהוֹלֵךְ. לְיָמִים נוֹדַע לִי, כִּי פָּעַל שָׁם זִרְמוֹ שֶׁל הַנָּהָר הָאַדִּיר אוֹרִינוֹקוֹ, כִּי הָאִי שֶׁלִּי נִמְצָא מוּל שִׁפְכּוֹ שֶׁל הַנָּהָר, וְכִי הַיַּבֶּשֶׁת שֶׁהִבְחַנְתִּי בָּהּ מִמַּעֲרָב וּמִצְּפוֹן־מַעֲרָב הִיא הָאִי הַגָּדוֹל טְרִינִידַד, בְּעֶבְרוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל שֶׁפֶךְ הַנָּהָר. אֶלֶף שְׁאֵלוֹת שָׁאַלְתִּי אֶת שֵׁשֶׁת עַל הָאָרֶץ וְתוֹשָׁבֶיהָ, עַל הָאִי וְהַחוֹף, וּמִי הֵם הָעַמִּים הַשְּׁכֵנִים. בְּתָם־לֵב סִפֵּר כָּל מַה שֶּׁיָּדַע. שָׁאַלְתִּי לִשְׁמוֹת כַּמָּה עַמִּים מִבְּנֵי מִינוֹ. לֹא יָדַע לוֹמַר אֶלָּא: “קַרִיבּ, קַרִיבּ”. הֲבִינוֹתִי עַל נְקַלָּה כִּי בָּעַמִּים הַקַּרִיבִּיִים מְדֻבָּר, הַנִּמְצָאִים, לְפִי הַמַּפּוֹת שֶׁלָּנוּ, בְּיַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה שֶׁבֵּין שֶׁפֶךְ הַנָּהָר אוֹרִינוֹקוֹ וּגְוִיָּאנָה, וְאַף הָלְאָה עַד סֶט. מָרְתָה. הוּא סִפֵּר לִי כִּי הַרְחֵק מֵאַחֲרֵי הַיָּרֵחַ, הֱוֵי אוֹמֵר מְקוֹם שְׁקִיעָתוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ, שֶׁהוּא כַּנִּרְאֶה מַעֲרָב אַרְצוֹ, גָּרִים אֲנָשִׁים לְבָנִים בַּעֲלֵי־זָקָן, כָּמוֹנִי. הוּא הִצְבִּיעַ עַל שְׂפָמִי הַגָּדוֹל, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי בּוֹ. הֵם הָרְגוּ “הַרְבֵּה אִישׁ”, כָּךְ אָמַר. הֲבִינוֹתִי כִּי כַּוָּנָתוֹ לַסְּפָרַדִּים, שֶׁאַכְזְרִיּוּתָם בַּאֲמֵרִיקָה הָיְתָה נוֹדַעַת בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְכָל הָעַמִּים זְכָרוּהָ, וְאָב סִפֵּר לִבְנוֹ. שְׁאַלְתִּיו הַאִם יוּכַל לוֹמַר לִי כֵּיצַד אֶפְשָׁר לָצֵאת מִן הָאִי וּלְהַגִּיעַ אֶל הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים. אָמַר לִי: “כֵּן, כֵּן, אֶפְשָׁר לָלֶכֶת שְׁנֵי דוּגִית”. לֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְתָאֵר מַה הֵן “שְׁנֵי דוּגִית” אֵלּוּ, עַד שֶׁהֲבִינוֹתִי בְּדֵי־עָמָל כִּי כַּוָּנָתוֹ לְסִירָה הַגְּדוֹלָה כִּשְׁתֵּי דוּגִיּוֹת.

שִׂיחָה זוֹ עִם שֵׁשֶׁת שִׂמְחָה אֶת לִבִּי, וּמֵאָז הָגִיתִי תִקְוָה כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים אֶמְצָא הִזְדַּמְּנוּת לְהִמָּלֵט מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאִלּוּ הַפֶּרֶא הַמִּסְכֵּן יְסַיַּע לִי בְּכָךְ.

בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָרַבִּים שֶׁיָּשַׁב עִמִּי שֵׁשֶׁת, כְּשֶׁהֵחֵל לְדַבֵּר וּלְהָבִין אֶת דְּבָרַי, שָׁקַדְתִּי לִנְטֹעַ בְּלִבּוֹ מֻשָּׂגֵי דָת. פַּעַם אַחַת שְׁאַלְתִּיו מִי יָצֵר אוֹתוֹ. הַמִּסְכֵּן לֹא יָרַד לְסוֹף דַּעְתִּי, וְסָבַר כִּי לְאָבִיו אֲנִי שׁוֹאֵל. פָּתַחְתִּי בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וְשָׁאַלְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַיָּם, אֶת הַיַּבָּשָׁה שֶׁאָנוּ מְהַלְּכִים עָלֶיהָ, אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַיְּעָרוֹת. הֵשִׁיב לִי כִּי כָּל זֶה מַעֲשֵׂי הַיָּשִׁישׁ בֶּנָּמוּקִי, הַגָּר מֵעֵבֶר לַכֹּל. לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לְסַפֵּר עַל אִישׁ נִכְבָּד זֶה אֶלָּא זֹאת, שֶׁגִּילוֹ מֻפְלָג עַד מְאֹד. זָקֵן הוּא, לִדְבָרָיו, מִן הַיָּם וּמִן הַיַּבָּשָׁה, מִן הַיָּרֵחַ וּמִן הַכּוֹכָבִים. שְׁאַלְתִּיו, לָמָּה אֵין הַכֹּל עוֹבְדִים אֶת הַיָּשִׁישׁ הַזֶּה, אִם הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים. פְּנֵי שֵׁשֶׁת לָבְשׁוּ כֹּבֶד־רֹאשׁ וְהוּא הֵשִׁיב בְּתֹם: “כָּל הַדְּבָרִים אוֹמְרִים לוֹ: אוֹ”. שָׁאַלְתִּי, אָנָה מִסְתַּלְּקִים הַמֵּתִים מֵאַרְצוֹ. הֵשִׁיב, כִּי אָכֵן כֻּלָּם הוֹלְכִים אֶל בֶּנָּמוּקִי. הוֹסַפְתִּי לִשְׁאֹל אִם גַּם הַנֶּאֱכָלִים הוֹלְכִים לְשָׁם, הֵשִׁיב הֵן. כָּךְ הִתְחַלְתִּי לְלַמְּדוֹ אֶת דַּעַת הָאֱלֹהִים. אָמַרְתִּי, כִּי הַיּוֹצֵר הַגָּדוֹל שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שׁוֹכֵן כָּאן, וְהִצְבַּעְתִּי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם; וּבַכֹּחַ וּבַתְּבוּנָה, בָּהֶם יָצֵר אֶת הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹלֵט בּוֹ. כָּל יָכוֹל הוּא; בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנֵנוּ הַכֹּל, לָתֵת לָנוּ כָּל דָּבָר, לָקַחַת לָנוּ הַכֹּל. לְאַט לְאַט פָּקַחְתִּי עֵינָיו. הָיָה מַקְשִׁיב מִתּוֹךְ תְּשׂוּמֶת־לֵב יְתֵרָה. בְּשִׂמְחָה שָׁמַע מִפִּי, כִּי יֵשׁוּ נִשְׁלַח אֵלֵינוּ כְּדֵי לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְכִי אֱלֹהִים מַאֲזִין בַּשָּׁמַיִם לִתְפִלּוֹתֵינוּ. יוֹם אֶחָד אָמַר לִי, שֶׁאִם בְּכֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ מִמּוֹשָׁבוֹ שֶׁמִּמַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ, וַדַּאי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִבֶּנָּמוּקִי, שֶׁמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ קָרוֹב יוֹתֵר, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עַד שֶׁיַּעֲלוּ הַבְּרִיּוֹת אֶל הֶהָרִים הַגְּדוֹלִים, לְדַבֵּר אֵלָיו. שָׁאַלְתִּי אִם הָלַךְ גַּם הוּא לְשָׁם, לְדַבֵּר אֶל הָאֱלֹהִים. הֵשִׁיב שֶׁלֹּא הָלַךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַצְּעִירִים הוֹלְכִים לְשָׁם. רַק הַיְּשִׁישִׁים הוֹלְכִים לְשָׁם וּשְׁמָם אֻוָּקַקִי. לְפִי הַהֶסְבֵּר, הֲרֵי אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים, הַהוֹלְכִים לוֹמַר “אוֹ” (בִּלְשׁוֹנֵנוּ: לְהִתְפַּלֵּל) וְחוֹזְרִים וּמְסַפְּרִים אֶת דִּבְרֵי בֶּנָּמוּקִי. מִדְּבָרָיו אֵלֶּה הִסַּקְתִּי אֶת הַמַּסְקָנָה, כִּי תַּחְבּוּלוֹת־הַמִּרְמָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים קַיָּמוֹת אֲפִלּוּ בֵּין עוֹבְדֵי־הָאֱלִילִים הַחֲשׁוּכִים בְּיוֹתֵר; אֶת מְדִינִיּוּת הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַדָּת, שֶׁנּוֹעֲדָה לְקַיֵּם אֶת הַעֲרָצַת הָעָם לַכֹּהֲנִים, אַתָּה מוֹצֵא לֹא בַּדָּת הָרוֹמִית בִּלְבַד; יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אוֹתָהּ בְּכָל הַדָּתוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָאִים הַבַּרְבָּרִיִּים בְּיוֹתֵר.

טָרַחְתִּי לְגַלּוֹת מִרְמָה זוֹ לְעֵינֵי שֵׁשֶׁת, וְאָמַרְתִּי לוֹ כִּי טַעֲנַת זִקְנֵיהֶם, שֶׁהֵם עוֹלִים עַל הֶהָרִים לְהַגִּיד “אוֹ” לְבֶנָּמוּקִי אֵינָהּ אֶלָּא אֲחִיזַת־עֵינַיִם, וְכֵן דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, הַנֶּאֱמָרִים לָהֶם שָׁם כִּבְיָכוֹל. וְאִם שָׁמְעוּ שָׁם תְּשׁוּבָה, אוֹ דִבְּרוּ עִם מִשֶּׁהוּ, רוּחַ רָעָה הִיא שֶׁהֵשִׁיבָה לָהֶם. כָּאן פָּתַחְתִּי בְּהַרְצָאָה מַקִּיפָה עַל הַשָּׂטָן, מוֹצָאוֹ, מִרְדּוֹ בֵּאלֹהִים, שִׂנְאָתוֹ לָאָדָם וְסִבּוֹתֶיהָ, יְשִׁיבָתוֹ בְּפִנּוֹת אֲפֵלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיַּעֲרִיצוּהוּ בִּמְקוֹם הָאֱלֹהִים; מַה הֵן תַּחְבּוּלוֹתָיו לְהָבִיא אֶת הָאֱנוֹשׁוּת עֲדֵי אוֹבֵד; כֵּיצַד הוּא חוֹדֵר בַּחֲמִיקָה אֶל תַּאֲווֹתֵינוּ וְאֶל רִגְשׁוֹתֵינוּ וְטוֹמֵן פַּחִים לִנְטִיּוֹתֵינוּ, וְכָךְ הוּא מֵבִיא אוֹתָנוּ לְפַתּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ וְלָדוּן אֶת נַפְשֵׁנוּ לְכִלָּיוֹן.

נִסְתַּבֵּר, כִּי לְהַקְנוֹת לוֹ מֻשָּׂגִים נְכוֹנִים עַל הַשָּׂטָן קָשֶׁה מִלְּהַקְנוֹת לוֹ אֶת דַּעַת הָאֱלֹהִים. הַטֶּבַע סִיַּע בְּיָדִי לְהוֹכִיחַ לוֹ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּעִלָּה רִאשׁוֹנָה וְכֹחַ שַׁלִּיט כָּל־יָכוֹל, בְּהַשְׁגָּחָה סְמוּיָה הַמְּכַוֶּנֶת אֶת הַמַּעֲשִׂים, וְכִי עַל כֵּן רָאוּי לָשֵׂאת תּוֹדָה לְיוֹצְרֵנוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. לֹא כֵּן בְּבוֹאִי לְדַבֵּר עַל הַשָּׂטָן, עַל מוֹצָאוֹ וְטִבְעוֹ, וּבְעִקָּר עַל נְטִיָּתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע וּלְהָבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי מַעֲשִׂים רָעִים. יוֹם אֶחָד הִפְתִּיעַנִי הַמִּסְכֵּן בִּשְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה וְתַמָּה, שֶׁכִּמְעַט נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהָשִׁיב עָלֶיהָ. הִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר בְּאָזְנָיו עַל כֹּחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא הַכָּל יָכוֹל, עַל שִׂנְאָתוֹ אֶת הַחֵטְא, עַל הֱיוֹתוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת לְכָל בְּנֵי עַוְלָה; וּכְפִי שֶׁיְּצָרָנוּ כֵּן יוּכַל לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּהֶרֶף־עַיִן.

שֵׁשֶׁת הֶאֱזִין בְּכֹבֶד־רֹאשׁ. אַחַר כָּךְ סִפַּרְתִּי לוֹ, כִּי הַשָּׂטָן הוּא אוֹיֵב הָאֱלֹהִים בְּלֵב הָאָדָם, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל רִשְׁעוּתוֹ וְעָרְמָתוֹ לְסִכּוּל כַּוָּנוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה, לַהֲרִיסַת מַלְכוּת יֵשׁוּ בָּעוֹלָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. “טוֹב”, אָמַר שֵׁשֶׁת, “אַתָּה אוֹמֵר, אֱלֹהִים כֹּה חָזָק, כֹּה גָּדוֹל, לֹא הוּא חָזָק, גָּדוֹל כְּמוֹ הַשָּׂטָן?”. “כֵּן, כֵּן, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא מִכֹּחוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן, וְנִשָּׂא הוּא מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן נִתְפַּלֵּל אֵלָיו כִּי יִתֵּן אוֹתוֹ מִרְמָס לְרַגְלֵינוּ, וְיַעֲזֹר לָנוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי פִּתּוּיָיו וּלְכַבּוֹת אֶת חִצֵּי־הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ”. “אָז לָמָּה”, הוֹסִיף וְאָמַר, “אִם אֱלֹהִים חָזָק, גָּדוֹל כְּמוֹ הַשָּׂטָן, לָמָּה הוּא לֹא לַהֲרֹג אֶת הַשָּׂטָן, וְאָז הוּא לֹא עוֹשֶׂה יוֹתֵר רַע?” הַשְּׁאֵלָה הִפְתִּיעָה גַם הִתְמִיהָה אוֹתִי. אַף שֶׁכְּבָר זָקַנְתִּי, הֲרֵינִי מַטִּיף צָעִיר, וְהַכְשָׁרָתִי לְפִלְפּוּל וּלְפִתְרוֹן קֻשְׁיוֹת לְקוּיָה לְמַדַּי. תְּחִלָּה לֹא יָדַעְתִּי מַה לְּהָשִׁיב, הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לַחֲזֹר עַל הַשְּׁאֵלָה. אַךְ לְהִיטוּתוֹ לִשְׁמֹעַ תְשׁוּבָה הָיְתָה גְדוֹלָה מִכְּדֵי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשְּׁאֵלָה, וְהוּא חָזַר עָלֶיהָ בִּלְשׁוֹנוֹ הָרְצוּצָה. בֵּינְתַיִם הִתְאוֹשַׁשְׁתּי מְעַט וְאָמַרְתִּי: “בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר יַעֲנִישֶׁנּוּ הָאֱלֹהִים בְּחֻמְרָה רַבָּה. הוּא מְצַפֶּה לְדִינוֹ, וְאָז יֻשְׁלַךְ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וְיִצָּלֶה בְּאֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם”. הַתְּשׁוּבָה לֹא הִנִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ וְהוּא שָׁאַל שׁוּב, בְּחָזְרוֹ עַל דְּבָרַי: " ‘סוֹפוֹ דָבָר’, ‘מְצַפֶּה’, אֲנִי לֹא מֵבִין, אֲבָל מַדּוּעַ לֹא הוֹרֵג אֶת הַשָּׂטָן תֵּכֶף, וְלֹא הוֹרֵג מִזְּמַן מִזְּמַן?". “מוּטָב שֶׁתִּשְׁאַל”, אָמַרְתִּי, “לָמָּה אֵין אֱלֹהִים הוֹרֵג אוֹתִי וְאוֹתְךָ, כְּשֶׁאָנוּ עוֹשִׂים מַעֲשִׂים הַפּוֹגְעִים בּוֹ? הוּא חָנַן אוֹתָנוּ כַּדִי שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְאָז יִסְלַח לָנוּ”. שֵׁשֶׁת הִרְהֵר מְעַט בִּדְבָרַי. “טוֹב, טוֹב”, אָמַר בְּרֹב רֶגֶשׁ, “זֶה טוֹב, אָז אַתָּה, אֲנִי, הַשָּׂטָן, כָּל הָרְשָׁעִים, הַכֹּל חַיִּים, חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אֱלֹהִים סוֹלֵחַ כֻּלָּם”. שׁוּב הֱבִיאַנִי בִּמְבוּכָה גְמוּרָה. נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי לֹא דַי בְּמֻשָּׂגִים פְּשׁוּטִים מִן הַטֶּבַע, אַף שֶׁבְּכֹחָם לְהָבִיא יְצוּרִים נְבוֹנִים לִידִיעַת הָאֱלֹהִים וַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, כִּי בְּטֶבַע הָאָדָם הוּא; רַק גִּלּוּי שְׁכִינָה עָשׂוּי לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידִיעַת יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי וְהַיְשׁוּעָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ, וּלְהַקְנוֹת לוֹ אֶת הַמֻּשָּׂג שֶׁל מְתַוֵּךְ לְפִי הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה וּשְׁתַדְלָן לְיַד הֲדוֹמוֹ שֶׁל כִּסֵּא הַכָּבוֹד; גִּלּוּי שְׁכִינָה בִּלְבַד, אָמַרְתִּי, עָשׂוּי לְעוֹרֵר בַּנֶּפֶשׁ מֻשָּׂגִים אֵלֶּה, וּלְהוֹכִיחַ, כִּי בְּשׂוֹרַת אֲדוֹנֵנוּ וּמְשִׁיחֵנוּ יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, הֱוֵי אוֹמֵר דְּבַר הָאֱלֹהִים, וְרוּחַ הָאֱלֹהִים שֶׁנִּשְׁלְחָה לְהוֹרוֹת וּלְקַדֵּשׁ אֶת בְּרוּאָיו, הֶכְרֵחַ בָּהֶם לְחִנּוּךְ נֶפֶשׁ הָאָדָם לְדַעַת הָאֱלֹהִים וְדַרְכֵּי הַיְּשׁוּעָה.

עַתָּה הֵסַבְתִּי אֶת הַשִּׂיחָה בֵּינִי לְבֵין שֵׁשֶׁת לְנוֹשֵׂא אַחֵר וְקַמְתִּי מִמְּקוֹמִי בְּחִפָּזוֹן, כְּאִלּוּ נִמְצְאָה לִי סִבָּה פִּתְאוֹמִית לִיצִיאָה. מִיָּד שְׁלַחְתִּיו בְּאֵיזוֹ שְׁלִיחוּת מְרֻחֶקֶת, וְהִתְפַּלַּלְתִּי בְּלַהַט אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי יַנְחֵנִי בְּהַצָּלַת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיְּצוּר הַמִּסְכֵּן, וְיִסְעַד בְּרוּחוֹ אֶת לִבּוֹ הֶחָשׁוּךְ, עַד שֶׁיֵּדַע אֶת הָאֱלֹהִים בִּמְשִׁיחוֹ וְיִדְבַּק בּוֹ, וִילַמְּדֵנִי לְדַבֵּר אֵלָיו מֵישָׁרִים, כְּדֵי שֶׁיִּכָּבֵשׁ לְבָבוֹ וְיִפָּקְחוּ עֵינָיו וְתִוָּשַׁע נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁחָזַר שֵׁשֶׁת פָּתַחְתִּי בִּדְרָשָׁה אֲרֻכָּה עַל נוֹשֵׂא יְשׁוּעַת הָאָדָם עַל יְדֵי גּוֹאֵל הָעוֹלָם, עַל הַבְּשׂוֹרָה מִשָּׁמַיִם, הֱוֵי אוֹמֵר הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה אֶל הָאֱלֹהִים וְהָאֱמוּנָה בַּאֲדוֹנֵנוּ הַמְבֹרָךְ יֵשׁוּ. הִסְבַּרְתִּי לוֹ כְּיַד יְכָלְתִּי לָמָּה לֹא לָבַשׁ מוֹשִׁיעֵנוּ צוּרַת מַלְאָךְ אֶלָּא צוּרַת אִישׁ מִזֶּרַע אַבְרָהָם, וְכִי מֵאוֹתָהּ סִבָּה אֵין חֵלֶק בַּיְשׁוּעָה לְמַלְאָכִים שֶׁנָּפְלוּ, וְעַל כֵּן בָּא הַמּוֹשִׁיעַ אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, כִּי רַבָּה הָיְתָה כֵּנוּתִי מִידִיעָתִי בְּכָל הַשִּׁטּוֹת שֶׁנָּקַטְתִּי לְחִנּוּכוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא הַמִּסְכֵּן. עָלַי לְהוֹדוֹת – וּבָזֹאת יוֹדֶה כָּל אָדָם שֶׁפָּעַל לְפִי אוֹתוֹ הָעִקָּרוֹן – כִּי בְּהַסְבִּירִי אֶת הַסֻּגְיוֹת לַפֶּרֶא הַמִּסְכֵּן לָמַדְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵהֶן, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אוֹ לֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף מַשְׁמָעוּתָן, וְעַתָּה נִתְלַבְּנוּ לִי כְּשֶׁהֶעֱמַקְתִּי לַהֲגוֹת בָּהֶן. הִרְהַרְתִּי בַּדְּבָרִים בְּיֶתֶר אַהֲבָה מִשֶּׁהִרְהַרְתִּי בָּהֶם אֵי־פַּעַם. בֵּין שֶׁהָיָה בְּכָךְ יִתָּרוֹן לַמִּסְכֵּן בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה, נָשָׂא לִבִּי תוֹדָה עַל בּוֹאוֹ. הֵנָּה רָוַח לִי מְעַט בְּצַעֲרִי, וְדוֹמֶה הָיָה עָלַי כִּי בֵּיתִי נוֹחַ וְחָמִים לְאֵין שִׁעוּר. וּכְשֶׁהִרְהַרְתִּי בְּחַיַּי הַבְּדִידוּת שֶׁנִּגְזְרוּ עָלַי וְרָאִיתִי, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי לְיִרְאַת־שָׁמַיִם וּלְבַקָּשַׁת הַיָּד שֶׁהֱבִיאַתְנִי לְכָאן, אֶלָּא אַף נַעֲשֵׂיתִי מַכְשִׁיר בִּידֵי הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהִצִּיל אֶת חַיָּיו, וְאוּלַי – אֶת נַפְשׁו שֶׁל פֶּרֶא מִסְכֵּן, וְהִקְנָה לוֹ אֶת דַּת הָאֱמֶת, אֶת תּוֹרַת הַנַּצְרוּת וְאֶת יְדִיעַת יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, שֶׁהִיא הִיא יְדִיעַת חַיֵּי הַנֶּצַח, – בְּהַרְהֲרִי בְּכָל אֵלֶּה, אֲנִי אוֹמֵר, אָפְפָה שִׂמְחָה טְמִירָה כָּל חֵלֶק בְּנִשְׁמָתִי, עַד שֶׁתְּכוּפוֹת שָׂמַחְתִּי כִּי הוּבֵאתִי לְמָקוֹם זֶה; וַהֲלֹא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ רָאִיתִי בְּגָלוּתִי אֶת הַנּוֹרָאָה בַּצָּרוֹת שֶׁהָיוּ עֲלוּלוֹת לִפְקֹד אוֹתִי.

בְּנוּסָח חָסוּד זֶה הָיִיתִי מְבַלֶּה אֶת זְמַנִּי. הַשִּׂיחוֹת בֵּינִי לְבֵין שֵׁשֶׁת מִלְּאוּ אֶת כָּל שְׁעוֹת הַפְּנַאי, וְשָׁלשׁ הַשָּׁנִים שֶׁעָשִׂינוּ יַחַד עָבְרוּ עָלֵינוּ בְּאשֶׁר שָׁלֵם, אִם אַךְ יִתָּכֵן אשֶׁר שָׁלֵם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. הַפֶּרֶא הָיָה עַתָּה נוֹצְרִי טוֹב, טוֹב לְאֵין עֲרֹךְ מִמֶּנִּי. רַשַּׁאי אֲנִי לְקַוּוֹת, וִיבֹרַךְ אֱלֹהִים עַל כָּךְ, כִּי שְׁנֵינוּ חָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה וּמְנֻחָמִים הָיִינוּ. הָיָה לְאֵל יָדֵנוּ לִקְרֹא אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים, וְלֹא הָיִינוּ רְחוֹקִים מֵרוּחוֹ מֵאֲשֶׁר הָיִינוּ עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת אִלּוּ גַרְנוּ בְּאַנְגְּלִיָּה. שָׁקַדְתִּי עַל קְרִיאָה בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ אֶת הַכָּתוּב כְּיַד יְכָלְתִּי. עַל יְדֵי שְׁאֵלוֹתָיו וַחֲקִירוֹתָיו הֶעֱלָה שֵׁשֶׁת אֶת יְדִיעוֹתַי בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ לְמַדְרֵגָה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ בִּקְרִיאָתִי קֹדֶם לָכֵן. חַיָּב אֲנִי לְצַיֵּן מָה גְּדוֹלָה הַבְּרָכָה בַּבְּהִירוּת שֶׁבָּהּ מֻסְבָּרוֹת שָׁם דַּעַת הָאֱלֹהִים וְתוֹרַת הַיְשׁוּעָה עַל יְדֵי יֵשׁוּ, עַד שֶׁהֵן קַלּוֹת לַהֲבָנָה. מִתּוֹךְ קְרִיאָה בִּלְבַד הִגַּעְתִּי לַהֲבָנַת חוֹבָתִי בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה וּלִשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת. כָּל זֶה לְלֹא מוֹרֶה וּמַדְרִיךְ. כַּוָּנָתִי לְמַדְרִיךְ־אָדָם. דַּי הָיָה בְּהוֹרָאָה פְּשׁוּטָה מֵעֵין זוֹ לִפְקִיחַת עֵינֵי הַפֶּרֶא עַד שֶׁנַּעֲשָׂה נוֹצְרִי מְעֻלֶּה, שֶׁמְּעַטִּים כְּדֻגְמָתוֹ פָּגַשְׁתִּי בִּימֵי חַיַּי.

אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאִינוּ כָּל תּוֹעֶלֶת בְּוִכּוּחִים, בְּמַחֲלֹקֶת, בַּמִּלְחָמוֹת שֶׁנִּטְשׁוּ בָּעוֹלָם בִּשְׁאֵלוֹת דָּת, עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד בַּהֲלָכָה, אוֹ בֵּין שִׁיטוֹת־מִנְהָל שׁוֹנוֹת שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה. וְדוֹמַנִי, כִּי גַם הָעוֹלָם לֹא מָצָא בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. דְּבַר־הָאֱלֹהִים שִׁמֵּשׁ לָנוּ מַדְרִיךְ נֶאֱמָן אֶל הָאֱמֶת וֶהֱבִיאָנוּ לְצַיֵּת לוֹ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה; לֹא רָאִיתִי מַה טּוֹבָה תִּצְמַח לָנוּ מִידִיעַת הַנְּקוּדוֹת הַשְּׁנוּיוֹת בְּמַחֲלֹקֶת בָּעִנְיָנֵי הַדָּת, שֶׁהִטִּילָה מְבוּכָה בָּעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁעָלַי לָשׁוּב וּלְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשִׂים רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.


קבוצה יא' PDF עמ'200.png

כְּשֶׁנִּתְיַדַּדְנוּ יוֹתֵר, וְשֵׁשֶׁת לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהֵבִין אֶת כָּל דְּבָרַי, אֶלָּא אַף דִּבֵּר בְּשֶׁטֶף אַנְגְּלִית רְצוּצָה, סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת מוֹצְאוֹתַי, בְּכָל אֹפֶן אֶת הַפְּרָקִים הַקְּשׁוּרִים בְּבוֹאִי לְמָקוֹם זֶה, אֵיךְ חָיִיתִי בּוֹ וּמָתַי בָּאתִי. גִּלִּיתִי לוֹ אֶת הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה וְהַכַּדּוּר – כָּךְ נִרְאוּ בְּעֵינָיו – וְלִמַּדְתִּיו לִירוֹת. נָתַתִּי לוֹ סַכִּין, שֶׁהֱבִיאוֹ לִידֵי הִתְלַּהֲבוּת. עָשִׂיתִי לוֹ רְצוּעַת־כָּתֵף וְתֶלִי בְּקָצֶהָ, שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לִתְלוֹת בָּהּ סַיִף. בִּמְקוֹם סַיִף נָתַתִּי לוֹ גַרְזֶן, שֶׁהָיָה עָשׂוּי לְשַׁמֵּשׁ נֶשֶׁק בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים וּלְהָבִיא תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִזּוֹ בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת.

סִפַּרְתִּי לוֹ עַל אַרְצוֹת אֵירוֹפָּה, וּבְעִקָּר עַל אַנְגְּלִיָּה, שֶׁנּוֹלַדְתִּי בָּהּ. כֵּיצַד חָיִינוּ, כֵּיצַד עָבַדְנוּ אֶת הָאֱלֹהִים, אֵיךְ נָהַגְנוּ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כֵּיצַד הִפְלַגְנוּ בָּאֳנִיּוֹת לִסְחֹר עִם כָּל אַרְצוֹת הָעוֹלָם. תֵּאַרְתִּי לְעֵינָיו אֶת שֶׁבֶר־הָאֳנִיָּה שֶׁבִּקַּרְתִּי בָּהּ וְהִצְבַּעְתִּי כְּמִדַּת יְכָלְתִּי עַל הַמָּקוֹם בּוֹ נִטְרְפָה. אֶלָּא שֶׁכְּבָר נֻפְּצָה לִשְׂחִיפִים קֹדֶם לָכֵן וְנֶעֶלְמָה. הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת שְׂרִידַי הַסִּירָה שֶׁיָּרַדְנוּ בָּהּ מִן הָאֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה. הַגֵּאוּת סָחֲפָה אוֹתָהּ לַחוֹף וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לַהֲמִישָׁהּ מִמְּקוֹמָהּ. עַתָּה נִתְפּוֹרְרָה. לְמַרְאֵה הַסִּירָה נִתְהַרְהֵר שֵׁשֶׁת שָׁעָה אֲרֻכָּה וְלֹא דִבֵּר. שְׁאַלְתִּיו בַּמֶּה הוּא מְהַרְהֵר. לְבַסּוֹף הֵשִׁיב: “אֲנִי רוֹאֶה סִירָה כָּזֶה לָבוֹא אֶל מָקוֹם שֶׁל עַמִּי”. אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁיָּרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ.

לְבַסּוֹף, לְאַחַר חֲקִירָה נוֹסֶפֶת, הֲבִינוֹתִי כִּי סִירָה הַדּוֹמָה לְסִירָה זוֹ הִגִּיעָה אֶל חוֹפֵי אַרְצוֹ. לְפִי דְבָרָיו נִסְחֲפָה לְשָׁם עַל יְדֵי זִרְמֵי הַמַּיִם. שִׁעַרְתִּי כִּי אֳנִיָּה אֵירוֹפִּית נִטְרְפָה בְּסָמוּךְ לְאַרְצָם, וְהַסִּירָה נִתְלְשָׁה וְנִסְחֲפָה לַחוֹף. מִתּוֹךְ טִמְטוּם לֹא הֶעֱלֵיתִי כְּלָל עַל דַּעְתִּי שֶׁאֲנָשִׁים נִצְלוּ בַּסִּירָה, וְלֹא שָׁאַלְתִּי מֵאַיִן בָּאוּ אֶלָּא בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁמֹעַ פְּרָטִים עַל צוּרַת הַסִּירָה. שֵׁשֶׁת תֵּאֵר אֶת מַרְאֵה הַסִּירָה יָפֶה לְמַדַּי, אֶלָּא שֶׁהֵיטַבְתִּי לַהֲבִינוֹ כְּשֶׁהוֹסִיף: “אָנוּ לְהַצִּיל אֶת אֲנָשִׁים לָבָן מִטּוֹבֵעַ”. עַתָּה שָׁאַלְתִּי אִם הָיוּ בַּסִּירָה “אֲנָשִׁים לָבָן”, כִּלְשׁוֹנוֹ. “כֵּן”, אָמַר, “הַסִּירָה מָלֵא אֲנָשִׁים לָבָן”. שָׁאַלְתִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בָּהּ. מָנָה עַל גַּבֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו שִׁבְעָה־עָשָׂר. שָׁאַלְתִּי מֶה עָלָה בְּגוֹרָלָם. אָמַר לִי: “הֵם חַי, הֵם גָּר אֵצֶל עַמִּי שֶׁלִּי”. דָּבָר זֶה הֶעֱלָה רַעְיוֹן חָדָשׁ בְּמֹחִי: סָבַרְתִּי, כִּי אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם נִצּוֹלֵי הָאֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה לְיַד הָאִי שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁכִּנִיתִיו עַתָּה. מִשֶׁנֶּחְבְּטָה הָאֳנִיָּה בַּסֶּלַע וְהֵם רָאוּ אֶת קִצָּם, הִצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם בְּסִירָה וְעָלוּ בַּחוֹף הַשּׁוֹמֵם, בֵּין הַפְּרָאִים.

עַתָּה חָקַרְתִּי אֶת שֵׁשֶׁת בְּיֶתֶר־עִנְיָן לְגוֹרָלָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ. הוּא טָעַן כִּי הֵם חַיִּים כֻּלָּם. אַרְבַּע שָׁנִים הֵם נִמְצָאִים שָׁם. הַפְּרָאִים הִנִּיחוּ אוֹתָם לְנַפְשָׁם וְנָתְנוּ לָהֶם מְזוֹנוֹת. שָׁאַלְתִּי כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר שֶׁלֹּא הָרְגוּ וְלֹא אָכְלוּ אוֹתָם. אָמַר שֵׁשֶׁת: “לֹא, הֵם עָשׂוּ אָח אִתָּם”. הֲבִינוֹתִי, כִּי כָּרְתוּ בְּרִית שָׁלוֹם. וְהוּא הוֹסִיף: “הֵם לֹא אוֹכֵל אֲנָשִׁים רַק בְּמִלְחָמָה”. בִּקֵּשׁ לוֹמַר, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאֵין הֵם אוֹכְלִים אֶלָּא שְׁבוּיֵי־מִלְחָמָה שֶׁנִּלְקְחוּ בִּקְרָב.

יָמִים רַבִּים לְאַחַר מִכֵּן עָלִינוּ עַל הַגִּבְעָה בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל הָאִי, שֶׁמִּמֶּנָּה גִּלִּיתִי בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד אֶת יַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה. יוֹם נָאֶה הָיָה וְשֵׁשֶׁת הִבִּיט בִּדְבֵקוּת לְעֵבֶר הַיַּבֶּשֶׁת. לְפֶתַע הִתְחִיל מְנַתֵּר וְרוֹקֵד, וְקָרָא לִי, לְפִי שֶׁעָמַדְתִּי בְּמֶרְחַק מָה מִמֶּנּוּ. שָׁאַלְתִּי מָה קָרָה. “הוֹי, שִׂמְחָה! הוֹי, אשֶׁר!” קָרָא, “כָּאן רוֹאֶה אֶרֶץ שֶׁלִּי, כָּאן עַמִּי שֶׁלִּי!”.

רָאִיתִי בְּפָנָיו שִׂמְחָה יְתֵרָה, עֵינָיו רָשְׁפוּ, כָּל דְּמוּתוֹ שָׁפְעָה לַהַט תָּמוּהַּ, כְּאִלּוּ דִמָּה לָשׁוּב אֶל אַרְצוֹ. לְמַרְאֵהוּ עָלוּ בִּי הִרְהוּרִים רַבִּים, שֶׁהִפְחִיתוּ אֶת מִדַּת אֱמוּנִי בּוֹ. לֹא פִּקְפַּקְתִּי שֶׁאִם יִנָּתֵן לְשֵׁשֶׁת לָשׁוּב אֶל עַמּוֹ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת דָּתוֹ, אֶלָּא יִשְׁכַּח גַּם אֶת כָּל חוֹבָתוֹ כְּלַפַּי; חִישׁ מַהֵר יְסַפֵּר עָלַי לִבְנֵי אַרְצוֹ, וְאוּלַי יָשׁוּב לְכָאן בְּלִוְיַת מֵאָה אוֹ מָאתַיִם מֵהֶם, יִזְבַּח אֶת בְּשָׂרִי, וְיִצְהַל בְּחַג־הַדָּמִים כְּפִי שֶׁצָּהַל כַּאֲשֶׁר זָבַח אֶת אוֹיְבָיו שֶׁנִּשְׁבּוּ בַּקְּרָב.

קבוצה יב' PDF עמ' 202.png

עָוֶל גָּדוֹל גָּרַמְתִּי לַבָּחוּר הַיָּשָׁר בְּהִרְהוּרִי זֶה, וְהַרְבֵּה הִצְטַעַרְתִּי עַל כָּךְ לְאַחַר מִכֵּן. אַךְ כְּשֶׁגָּבְרָה חַשְׁדָּנוּתִי וְלֹא הִנִּיחָה לִי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, נָהַגְתִּי יֶתֶר זְהִירוּת וְלֹא גִּלִּיתִי כְּלַפָּיו יְדִידוּת וְחִבָּה כְּקֹדֶם לָכֵן. אֶלָּא שֶׁלֹּא צָדַקְתִּי בַּחֲשָׁדוֹתַי. לֵב הַבָּחוּר הַיָּשָׁר הָיָה מָלֵא הַחֲזָקַת־טוֹבָה וְלֹא הָגָה כָּל רַעְיוֹן שֶׁאֵינוֹ בְּרוּחַ הָעֶקְרוֹנוֹת שֶׁל נוֹצְרִי יְרֵא־שָׁמַיִם וְשֶׁל יְדִיד שׁוֹמֵר־אֱמוּנִים, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר אַחַר־כָּךְ לְגֹדֶל שִׂמְחָתִי.

כָּל עוֹד חָשַׁדְתִּי בּוֹ, נִסִּיתִי יוֹם־יוֹם לְהַצִּיל מִפִּיו דְּבָרִים, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁהוּא זוֹמֵם כִּבְיָכוֹל. אַךְ כֹּה תָם וְיָשָׁר הָיָה כָּל דִּבּוּר הַיוֹצֵא מִפִּיו, עַד שֶׁלֹּא רָאִיתִי כָּל טַעַם לַחֲשֹׁד בּוֹ. עַל אַף כָּל חֶרְדָתִי כָּבַשׁ אֶת לִבִּי מֵחָדָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁחָרַדְתִּי, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לַחֲשֹׁד בּוֹ כִּי הֶעֱמִיד פָּנִים.

יוֹם אֶחָד עָלִינוּ עַל אוֹתָהּ גִּבְעָה, אֶלָּא שֶׁעֲרָפֶל נִתְלָה עַל הַיָּם וְלֹא רָאִינוּ אֶת הַיַּבֶּשֶׁת. אָמַרְתִּי לוֹ: “הָאֵין רְצוֹנְךָ, שֵׁשֶׁת, לָשׁוּב אֶל אַרְצְךָ וְאֶל עַמֶּךָ?”. “כֵּן”, הֵשִׁיב, “אֲנִי שָׂמֵחַ ‘אוֹ’ לִהְיוֹת בְּעַמִּי שֶׁלִּי”. “מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה שָׁם?” שָׁאַלְתִּי. “הַאִם הָיִיתָ חוֹזֵר לִפְרָאוּתְךָ, אוֹכֵל בְּשַׂר־אָדָם, כְּמִיָּמִים יָמִימָה?”. הִבִּיט בִּי בִּדְאָגָה, הֵנִיד רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “לֹא, לֹא, שֵׁשֶׁת אוֹמֵר לָהֶם לִחְיוֹת טוֹב, אוֹמֵר לָהֶם לְהִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים, אוֹמֵר לָהֶם לֶאֱכֹל לֶחֶם־דָּגָן, בְּשַׂר־בְּהֵמָה, חָלָב, לֹא אוֹכְלִים בְּשַׂר־אָדָם”. “אִם תֹּאמַר כָּךְ, יַהַרְגוּךָ”, אָמַרְתִּי לוֹ. “לֹא, הֵם לֹא הוֹרְגִים אֲנִי, הֵם רוֹצִים לֶאֱהֹב לִלְמֹד”. בִּקֵּשׁ לוֹמַר, שֶׁיְּגַלּוּ רָצוֹן לִלְמֹד. הוּא הוֹסִיף, כִּי הַרְבֵּה לָמְדוּ מִן הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי־הַזָּקָן שֶׁבָּאוּ בַּסִּירָה. חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אִם רְצוֹנוֹ לָשׁוּב אֲלֵיהֶם. חִיֵּךְ וְאָמַר שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לִשְׂחוֹת מֶרְחָק רַב כָּל כָּךְ. אָמַרְתִּי כִּי אֶעֱשֶׂה לוֹ דוּגִית. אָמַר לִי כִּי יַפְלִיג לְשָׁם, אִם אֶצְטָרֵף אֵלָיו. “אֵיךְ אָבוֹא לְשָׁם”, אָמַרְתִּי, “הֲלֹא יֹאכְלוּנִי!”. “לֹא, לֹא”, אָמַר, “אֲנִי עוֹשֶׂה הֵם לֹא אוֹכְלִים אַתָּה, אֲנִי עוֹשֶׂה הֵם אוֹהֲבִים הַרְבֵּה אַתָּה”. הִתְכַּוֵּן לוֹמַר, כִּי יְסַפֵּר לָהֶם כֵּיצַד הָרַגְתִּי אֶת אוֹיְבָיו וְהִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ יְבִיאֵם לֶאֱהֹב אוֹתִי. אַחַר כָּךְ סִפֵּר לִי כְּיַד יְכָלְתּוֹ מָה רַב חַסְדָּם כְּלַפֵּי שִׁבְעָה־עָשָׂר הַלְּבָנִים, בַּעֲלֵי־הַזָּקָן, שֶׁהִגִּיעוּ לַחוֹף בַּצַּר לָהֶם.

אוֹדֶה כִּי מֵאָז דָּבַק בִּי הָרַעְיוֹן לְהַפְלִיג, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת בַּעֲלֵי־הַזָּקָן, שֶׁלֹּא פִּקְפַּקְתִּי כִּי סְפָרַדִּים אוֹ פּוֹרְטוּגָלִים הֵם. כֵּן לֹא הֵטַלְתִּי סָפֵק כִּי בְּהִצְטָרְפִי אֲלֵיהֶם נִמְצָא דֶרֶךְ לִבְרִיחָה, שֶׁכֵּן נִהְיֶה עַל הַיַּבֶּשֶׁת וּבַחֲבוּרָה מְכֻבֶּדֶת, וְאֵלּוּ אֲנִי שָׁרוּי לְבַדִּי בָּאִי הַמְרֻחָק אַרְבָּעִים מִילִים מִן הַחוֹף. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים חִדַּשְׁתִּי אֶת הַשִּׂיחָה עִם שֵׁשֶׁת וְאָמַרְתִּי לוֹ, כִּי אֶתֵּן לוֹ סִירָה כְּדֵי לָשׁוּב אֶל עַמּוֹ. הֲבֵאתִיו אֶל עֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הָאִי, הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַדּוּגִית, שָׁאַבְתִּי אֶת הַמַּיִם מִתּוֹכָהּ – תָּמִיד הֶחֱזַקְתִּיהָ שְׁקוּעָה בַּמַּיִם – וּשְׁנֵינוּ יָרַדְנוּ בָּהּ.

שֵׁשֶׁת גִּלָּה זְרִיזוּת רַבָּה בַּהֲשָׁטַת הַדּוּגִית, וְלֹא נָפַל מִמֶּנִּי בִּמְהִירוּת הַחֲתִירָה. בְּשׁוּטֵנוּ אָמַרְתִּי לוֹ: “וּבְכֵן, שֵׁשֶׁת, הַאִם נַפְלִיג אֶל עַמְּךָ?”. הִבִּיט בִּי בִּתְמִיהָה; בָּרוּר הָיָה, כִּי הֵסִירָה קְטַנָּה בְּעֵינָיו לְמַסָּע רָחוֹק כָּל כָּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי יֵשׁ לִי סִירָה הַגְּדוֹלָה מִזּוֹ. לְמָחֳרָת יָצָאנוּ לִרְאוֹת אֶת סִירָתִי הַגְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדִי לְהַסִּיעָה לַמַּיִם. אָמַר, כִּי הֵסִירָה גְדוֹלָה לְמַדַּי, אַךְ מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת בִּמְקוֹמָהּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ שָׁנִים לְלֹא טִפּוּל, יָבְשָׁה בַּשֶּׁמֶשׁ, נִתְבַּקְּעָה וְאַף הִרְקִיבָה. אָמַר לִי שֵׁשֶׁת כִּי הֵסִירָה טוֹבָה לְהַפְלָגָה, וְאֶפְשָׁר לָתֵת בָּהּ “דֵּי מַסְפִּיק אוֹכֵל, שׁוֹתֵה, לֶחֶם”, כִּלְשׁוֹנוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה כֹּה תָּקַף עָלַי רְצוֹנִי לְהַפְלִיג עִם שֵׁשֶׁת אֶל הַיַּבָּשָׁה, עַד שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ כִּי נִבְנֶה סִירָה גְדוֹלָה כְּמַתְכֹּנֶת סִירָתִי הַיְשָׁנָה וְהוּא יַפְלִיג בָּהּ. הוּא לֹא הֵשִׁיב דָּבָר אַךְ פָּנָיו קָדְרוּ וְנֶעֶצְבוּ. שְׁאַלְתִּיו, מֶה הָיָה לוֹ. הֵשִׁיב לִי בִּשְׁאֵלָה: “מַדּוּעַ אַתָּה כּוֹעֵס נוֹרָא לְשֵׁשֶׁת, מָה אֲנִי עָשָׂה?”. שָׁאַלְתִּי לְכַוָּנָתוֹ וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי כּוֹעֵס עָלָיו כְּלָל. “לֹא כּוֹעֵס! לֹא כּוֹעֵס!”. חָזַר עַל הַמִּלִּים כַּמָּה פְּעָמִים, “אָז לָמָּה שׁוֹלֵחַ שֵׁשֶׁת הַבַּיְתָה אֶל עַמִּי?”. “הֲלֹא אָמַרְתָּ, שֵׁשֶׁת, כִּי רְצוֹנְךָ לְהַפְלִיג לְשָׁם”, אָמַרְתִּי לוֹ. “כֵּן, כֵּן”, הֵשִׁיב, “רוֹצֶה שְׁנַיִם שָׁם, לֹא רוֹצֶה שֵׁשֶׁת שָׁם, וְלֹא אָדוֹן שָׁם”. בְּקִצּוּר, אֵין רְצוֹנוֹ לְהַפְלִיג בִּלְעָדַי. “אַפְלִיג לְשָׁם, שֵׁשֶׁת!” אָמַרְתִּי, “אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שָׁם?”. הָפַךְ פָּנָיו בְּאַחַת: “אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה גָדוֹל טוֹב”, אָמַר. “אַתָּה מְלַמֵּד אֲנָשִׁים פֶּרֶא לִהְיוֹת טוֹב, שָׁקֵט, נִכְנָע. אַתָּה אוֹמֵר לָהֶם לָדַעַת אֱלֹהִים, לְהִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים, לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים”. “הָה, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “אֵין אָזְנֶיךָ שׁוֹמְעוֹת אֶת מוֹצָא פִּיךָ. אִישׁ בַּעַר אָנֹכִי”. “כֵּן, כֵּן”, אָמַר, “אַתָּה מְלַמֵּד לִי טוֹב, אַתָּה מְלַמֵּד לָהֶם טוֹב”. “לֹא, לֹא, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “עָלֶיךָ לְהַפְלִיג בִּלְעָדַי. הַשְׁאִירֵנִי כָּאן לְבַדִּי, וְאֶחְיֶה כְּפִי שֶׁחָיִיָתִי עַד עַתָּה”. לְשֵׁמַע דְּבָרַי הִבִּיט בִּי בִּמְבוּכָה, רָץ וְהֵבִיא אֶת הַגַּרְזֶן, שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא עִמּוֹ בְּצֵאתוֹ, וְהוֹשִׁיטוֹ לִי. “מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת בּוֹ?” שָׁאַלְתִּי. “אַתָּה לוֹקֵחַ, הוֹרֵג שֵׁשֶׁת”, אָמַר. “וּמַדּוּעַ עָלַי לַהֲרֹג אוֹתְךָ?” שָׁאַלְתִּי שׁוּב. הֵשִׁיב מִיָּד: “לָמָּה אַתָּה מְגָרֵשׁ שֵׁשֶׁת! קַח, הוֹרֵג שֵׁשֶׁת, לֹא שׁוֹלֵחַ שֵׁשֶׁת מִכָּאן”. בְּלֵב שָׁלֵם אָמַר אֶת הַדְּבָרִים וּדְמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינָיו. בְּקִצּוּר, רָאִיתִי מָה רַבָּה אַהֲבָתוֹ אֵלַי וּמָה אֵיתָנָה הַחְלָטָתוֹ לְהִשָּׁאֵר עִמִּי. אָמַרְתִּי לוֹ, וְאַף חָזַרְתִּי עַל דְּבָרַי לְאַחַר מִכֵּן, כִּי לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁלְחֶנּוּ מֵעַל פָּנַי, כָּל עוֹד יְבַקֵּשׁ לָשֶׁבֶת עִמִּי.

וְכָךְ נוֹכַחְתִּי בְּשִׂיחוֹת אֵלֶּה בְּגֹדֶל אַהֲבָתוֹ אֵלַי, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין כֹּחַ אֲשֶׁר יַפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵינִי. כֵּן מָצָאתִי, כִּי רְצוֹנוֹ לָשׁוּב לְאַרְצוֹ נוֹבֵעַ מֵאַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ וּמִתִּקְוָתוֹ שֶׁאָבִיא עֲלֵיהֶם רֹב טוֹבָה. הֱיוֹת שֶׁלֹּא יִחַסְתִּי לְעַצְמִי חֲשִׁיבוּת כְּמַטִּיף, לֹא הָיוּ בִּי כָּל רָצוֹן אוֹ כַּוָּנָה לַעֲסֹק בָּזֶה. אֶלָּא שֶׁעַז הָיָה רְצוֹנִי לִמְצֹא דֶרֶךְ הַצָּלָה, וּבְעִקָּר לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל שִׁבְעָה־עָשָׂר הַלְּבָנִים הַנִּמְצָאִים שָׁם. עַל כֵּן נִגַּשְׁנוּ לַעֲבוֹדָה לְלֹא דִחוּי וְיָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ עֵץ הַמַּתְאִים לַעֲשִׂיַּת סִירָה גְדוֹלָה, כַּנִּדְרָשׁ לַמַּסָּע שֶׁלָּנוּ. הָיוּ עֵצִים בָּאִי דֵי בִּנְיַן צִי קָטָן, וְלֹא צִי־סִירוֹת בִּלְבַד כִּי אִם צִי־אֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת. אַךְ אֲנִי חִפַּשְׂתִּי עֵץ הַקָּרוֹב לַמַּיִם כְּכָל הָאֶפְשֶׁר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַסִּיעַ אֶת הַסִּירָה לְאַחַר עֲשִׂיָּתָהּ, וְלֹא נַחֲזֹר עַל שְׁגִיאָתִי הַקּוֹדֶמֶת.


קבוצה יב' PDF עמ' 205.png

לְבַסּוֹף בָּחַר שֵׁשֶׁת עֵץ, שֶׁכֵּן הֵיטִיב לָדַעַת מִמֶּנִּי אֶת סוּג־הָעֵץ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר לְצָרְכֵּנוּ. עַד הַיּוֹם אֵינִי יוֹדֵעַ שְׁמוֹ שֶׁל הָעֵץ שֶׁכָּרַתְנוּ, אֶלָּא זֹאת שֶׁהוּא כְּעֵין עֵץ־הַפִּסְתָּקִית, אוֹ כְּעֵין עֵץ־נִיקַרַגּוּאָה. מִכָּל מָקוֹם הוּא דוֹמֶה לָהֶם בְּרֵיחוֹ וּבְצִבְעוֹ. שֵׁשֶׁת אָמַר לִשְׂרֹף אֶת לֵב־הָעֵץ בְּאֵשׁ, אַךְ אֲנִי לִמַּדְתִּיו לִפְסֹל אוֹתוֹ בְּכֵלֵינוּ, וְהוּא עָשָׂה אֶת הַמְּלָאכָה יָפֶה. לְאַחַר חֹדֶשׁ שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה הָיְתָה הַסִּירָה מוּכָנָה וְחִיצוֹנִיּוּתָהּ נָאָה. בְּגַרְזִנִּים שִׁוִּינוּ לָהּ דְּמוּת סִירָה מַמָּשׁ. אַחַר כָּךְ עָבַדְנוּ כִּשְׁבוּעַיִם בְּהַסָּעָתָהּ: עַל גַּבֵּי גְּלִילֵי־עֵץ גִּלְגַּלְנוּ אוֹתָהּ טֶפַח־טֶפַח אֶל הַמַּיִם. בְּשׁוּטָהּ בַּמַּיִם רָאִינוּ, כִּי עֲשׂוּיָה הִיא לָשֵׂאת עֶשְׂרִים אִישׁ עַל נְקַלָּה.

תָּמֵהַּ הָיִיתִי לְמַרְאָה הַזְּרִיזוּת בָּהּ חָתַר שֵׁשֶׁת בַּסִּירָה וְהִגָּה אוֹתָהּ, עַל אַף גָּדְלָהּ. שָׁאַלְתִּי, אִם נוּכַל לָשׁוּט בָּהּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ. “כֵּן”, הֵשִׁיב, “הוּא שָׁט בָּהּ טוֹב מְאֹד, אֲפִלוּ נוֹשֵׁב רוּחַ גָדוֹל”. אַף עַל פִּי כֵן שָׁמַרְתִּי עוֹד רַעְיוֹן בְּאַמְתַּחְתִּי, וְשֵׁשֶׁת לֹא יָדַע עָלָיו: לְהַתְקִין בַּסִּירָה תֹּרֶן וּמִפְרָשׂ וּלְצַיְּדָהּ בְּעֹגֶן וּבַעֲבוֹת. עֲצֵי תֹּרֶן נִמְצְאוּ כָּאן בְּשֶׁפַע. בָּחַרְתִּי אֶרֶז צָעִיר וְיָשָׁר בְּסָמוּךְ לַחוֹף, הִטַּלְתִּי עַל שֵׁשֶׁת לְכָרְתוֹ וּלְשַׁוּוֹת לוֹ צוּרָה, וְאִלּוּ בַּמִּפְרָשׂ טִפַּלְתִּי אֲנִי. יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ בְּיָדַי מִפְרָשִׂים יְשָׁנִים, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, קִרְעֵי־מִפְרָשִׂים, אַךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא דָּאַגְתִּי לָהֶם כָּל אוֹתָן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שְׁנֵים, לְפִי שֶׁלֹּא הֶעֱלֵיתִי עַל דַּעְתִּי כִּי אֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֵי־פַּעַם לְשַׁיִט, לֹא פִּקְפַּקְתִּי כִּי נִשְׁחֲתוּ; וְאָכֵן נִשְׁחֲתוּ רֻבָּם. אַף עַל פִּי כֵן מָצָאתִי שְׁתֵּי יְרִיעוֹת אֵיתָנוֹת יוֹתֵר וְנִגַּשְׁתִּי לַמְּלָאכָה. בְּעָמָל רַב, שֶׁכֵּן הָיְתָה הַתְּפִירָה מְיַגַּעַת מְאֹד בִּגְלַל חֹסֶר מְחָטִים, הִתְקַנְתִּי מִפְרָשׂ מְשֻׁלָּשׁ, מְכֹעָר, מִן הַסּוּג הַמְקֻבָּל בְּאַנְגְּלִיָּה, בַּעַל מוֹט־תַּחְתּוֹן וּמוֹט־אֲלַכְסוֹן קָצָר לְמַעְלָה, שֶׁכָּרָגִיל סִירַת־הָאֳנִיָּה מְצֻיֶּדֶת בּוֹ. הֵיטַבְתִּי לִשְׁלֹט בְּמִפְרָשׂ מִסּוּג זֶה, מִפְּנֵי שֶׁבּוֹ הָיְתָה מְצֻיֶּדֶת הַסִּירָה שֶׁנִּמְלַטְתִּי בָּהּ מִבֶּרְבֶּרִיָּה, כַּמְסֻפָּר בְּרֵאשִׁית הַסֵּפֶר.

כְּחָדְשַׁיִם טָרַחְתִּי בְּהַתְקָנַת הַחֲבָלִים, הַתֹּרֶן וְהַמִּפְרָשִׂים, מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְהַשְׁלִים אֶת הַמְּלָאכָה: הוֹסַפְתִּי עֲבוֹת־סוֹמֵךְ וּמִפְרָשׂ־קִדְמִי, לְעֶזְרָה בִּשְׁעַת חִלּוּפֵי־הָרוּחַ. וְהָעִקָּר – הִתְקַנְתִּי הֶגֶה בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה. בַּנַּאי־סְפִינוֹת הֶדְיוֹט הָיִיתִי, אַךְ מֵאַחַר שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל הַהֶגֶה, הִשְׁקַעְתִּי טִרְחָה מְרֻבָּה בַּעֲשִׂיָּתוֹ עַד שֶׁהִתְקַנְתִּיו. אִם לִמְנוֹת אֶת נִסְיוֹנוֹת־הַסְּרָק שֶׁנִּכְשְׁלוּ, הֲרֵי שֶׁעָמַלְתִּי בְּהַתְקָנַת הַהֶגֶה כִּמְעַט כְּמוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַסִּירָה כֻּלָּהּ. כְּשֶׁנִּשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה הָיָה עָלַי לְלַמֵּד אֶת שֵׁשֶׁת פֶּרֶק בְּנִוּוּט הַסִּירָה. הוּא יָדַע לַחְתֹּר יָפֶה, אַךְ לֹא הֵבִין אֶת פְּעֻלַּת הַמִּפְרָשִׂים וְהַהֶגֶה. הַפֶּלֶא עֲבָרוֹ בִּרְאוֹתוֹ אוֹתִי מַפְנֶה אֶת הַסִּירָה בַּיָּם עַל יְדֵי הַהֶגֶה, וּלְמַרְאֵה הַמִּפְרָשׂ בִּנְטִיָּתוֹ, כְּשֶׁהוּא נָפוּחַ מִזֶּה אוֹ מִזֶּה, הַכֹּל לְפִי כִּוּוּן הַשַּׁיִט. אֲנִי אוֹמֵר שֶׁבִּרְאוֹתוֹ זֹאת הָיָה כְּחוֹלֵם. לְאַחַר אִמּוּן מֻעָט הִסְכִּין לַכֹּל וְנַעֲשָׂה סַפָּן מֻמְחֶה, אַךְ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּמַצְפֵּן לֹא לָמַד: נִשְׂגָּב הָיָה מִבִּינָתוֹ. אֶלָּא שֶׁהַיָּמִים הַמְעֻנָּנִים מְעַטִּים כָּאן, וְכִמְעַט שֶׁאֵין עֲרָפֶל שֶׁל מַמָּשׁ, וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּמַצְפֵּן. הַכּוֹכָבִים נִרְאוּ בָּרוּר בַּלַּיְלָה וְהַחוֹף – בַּיּוֹם. לֹא כֵּן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא שֶׁבָּהֶם אֵין אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אֲפִילוּ בַּיַּבָּשָׁה.

עַתָּה נִכְנַסְתִּי לַשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שֶׁל שִׁבְיִי בָּאִי. אָמְנָם, אֶת שָׁלשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת אֶפְשָׁר לְנַכּוֹת מִן הַחֶשְׁבּוֹן, לְפִי שֶׁהָיָה עִמִּי שֵׁשֶׁת, וּבֵיתִי נִשְׁתַּנָּה מֵעִקָּרוֹ. אֶת יוֹם הַשָּׁנָה לַעֲלִיָּתִי עַל הָאִי שָׁמַרְתִּי כְּמִנְהָגִי עַל יְדֵי הוֹדָיָה לֵאלֹהִים עַל חֲסָדָיו. וְאִם הָיָה טַעַם לְהוֹדָיָה זוֹ בֶּעָבָר, הֲלֹא נוֹסְפָה עַתָּה עֵדוּת עַל חַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה כְּלַפַּי, עִם עֲלוֹת הַתִּקְוָה לִישׁוּעָה מְהִירָה וּמַמָּשִׁית. הִרְגַּשְׁתִּי בְּבִטָּחוֹן בִּלְתִּי־מְעֻרְעָר שֶׁיְּשׁוּעָתִי קְרוֹבָה, וְכִי לֹא אוֹצִיא עוֹד שָׁנָה אַחַת בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אַף עַל פִּי כֵן הוֹסַפְתִּי לְנַהֵל אֶת הַמֶּשֶׁק כְּדַרְכִּי: עָדַרְתִּי, זָרַעְתִּי, גָּדַרְתִּי, בָּצַרְתִּי אֶת הָעֲנָבִים, יִבַּשְׁתִּי אוֹתָם וְעָשִׂיתִי כָּל מְלָאכָה.

קבוצה יב' PDF עמ' 207.png

וּבֵינְתַיִם קָרְבוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁבָּהֶם אֲנִי מְמַעֵט לָצֵאת הַחוּצָה. אָמַרְתִּי לְהָבִיא אֶת הַסִּירָה הַחֲדָשָׁה לִמְקוֹם מִבְטַחִים, וַהֲשַׁטְתִּיהָ אֶל לְשׁוֹן־הַיָּם הַקְּטַנָּה, שֶׁבָּהּ הֶעֱגַנְתִּי תְּחִלָּה אֶת רַפְסוֹדוֹתַי, כַּמְסֻפָּר. חִכִּיתִי לַגֵּאוּת וּגְרַרְתִּיהָ לַחוֹף. עַתָּה אָמַרְתִּי לְשֵׁשֶׁת לַחְפֹּר מַעֲגָן קָטָן כְּגֹדֶל הַסִּירָה, וּלְהַעֲמִיקוֹ דֵי הַצֹּרֶךְ. בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל הִתְקַנּוּ סֶכֶר אֵיתָן בִּקְצֵה הַמַּעֲגָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ הַמַּיִם לַהֲצִיפוֹ בִּשְׁעַת הַגֵּאוּת. כָּךְ נִשְׁאֲרָה הַסִּירָה בְּמָקוֹם יָבֵשׁ, מוּגֶנֶּת מִגַּלֵּי הַיָּם. כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָהּ מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הִנַּחְנוּ עָלֶיהָ שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל עֲנָפִים, עֵד שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה סְכַךְ כְּבִקְתָּה. חִכִּיתִי לְבוֹא נוֹבֶמְבֶּר וְדֵצֶמְבֶּר, וְאָז אָמַרְתִּי לְהַפְלִיג.

כְּשֶׁנִּתְיַצֵּב מֶזֶג־הָאֲוִיר לְאַחַר הַגְּשָׁמִים, וְעִם בּוֹא הַיָּמִים הַנָּאִים, שָׁבוּ אֵלַי הַמַּחֲשָׁבוֹת עַל הַהַפְלָגָה. עָסַקְתִּי יוֹם־יוֹם בַּהֲכָנוֹת. רֵאשִׁית הֵכַנְתִּי כַּמּוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁל מְזוֹנוֹת, צֵידָה לַדֶּרֶךְ. בְּעוֹד שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם אָמַרְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַסֶּכֶר וּלְהַשִּׁיט אֶת הַסִּירָה עַל הַמַּיִם. בֹּקֶר אֶחָד עָסַקְתִּי בְּאַחַת הַמְּלָאכוֹת וְאִלּוּ אֶת שֵׁשֶׁת שָׁלַחְתִּי לַחוֹף, לִמְצֹא צָב. אַחַת לְשָׁבוּעַ נוֹהֲגִים הָיִינוּ לָצוּד צָב, בִּגְלַל הַבֵּיצִים וְהַבָּשָׂר. שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר צֵאתוֹ חָזַר שֵׁשֶׁת בִּמְרוּצָה, קָפַץ וְעָבַר אֶת הַגָּדֵר הַחִיצוֹנָה, כְּאִלּוּ רִחֵף בַּאֲוִיר וְלֹא חָשׁ אֶת הָאֲדָמָה אוֹ אֶת שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם תַּחַת רַגְלָיו. בְּטֶרֶם פָּתַחְתִּי פִּי לִשְׁאֹל, קָרָא: “הוֹי, אָדוֹן! הוֹי צָרָה! הוֹי, רַע!”. “מַה קָּרָה, שֵׁשֶׁת?” שָׁאַלְתִּי. “הוֹי, שָׁמָּה, שָׁמָּה”, אָמַר, “אֶחָד, שְׁנַיִם, שָׁלשׁ דּוּגִית! אֶחָד, שְׁנַיִם, שָׁלשׁ!”. מֵאֹפֶן דִּבּוּרוֹ הִסַּקְתִּי כִּי שֵׁשׁ דּוּגִיּוֹת הָיוּ שָׁם. אַךְ לְאַחַר חֲקִירָה נִתְבָּרֵר כִּי רַק שָׁלשׁ הָיוּ. “אֶל נָא תְפַחֵד, שֵׁשֶׁת!” נִסִּיתִי לְהַרְגִּיעוֹ כְּיַד יְכָלְתִּי. רָאִיתִי כִּי אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הַבָּחוּר. אֵין זֹאת כִּי חָשַׁשׁ שֶׁהַפְּרָאִים בָּאוּ לְחַפְּשׂוֹ, יְבַתְּרוּהוּ לִבְתָרִים וְיֹאכְלוּהוּ. רוֹעֵד הָיָה בְּכָל גּוּפוֹ וְלֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לְהַרְגִּיעוֹ. נִחַמְתִּיו וְאָמַרְתִּי לוֹ כִּי הַסַּכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לִשְׁנֵינוּ בְּמִדָּה שָׁוָה, וְאִם יֹאכְלוּהוּ יֹאכְלוּ גַם אוֹתִי. “אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “הַמּוּכָן אַתָּה לְהִלָּחֵם?”. “אֲנִי יוֹרֶה”, הֵשִׁיב, “אֲבָל הֵם בָּאִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה”. “אֵין דָּבָר”, אָמַרְתִּי, “רוֹבֵינוּ יַפְחִידוּ אֶת הַנּוֹתָרִים בַּחַיִּים”. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי נָכוֹן לְהָגֵן עָלָיו, וְשָׁאַלְתִי, הַאִם גַּם הוּא נָכוֹן לְהָגֵן עָלַי, לִשְׁמֹר לִי אֱמוּנִים וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה. “אֲנִי מֵת, אִם אַתָּה אוֹמֵר לָמוּת, אֲדוֹנִי”. הֵבֵאתִי לוֹ לְגִימָה יָפָה שֶׁל רוּם, מִן הַמְּלַאי הָרַב שֶׁהָיָה בְּיָדִי, לְפִי שֶׁנָּהַגְתִּי בּוֹ חִסָּכוֹן. לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה נָתַתִּי לוֹ אֵת שְׁנֵי רוֹבֵי־הַצַּיִד, שֶׁנָּשָׂאנוּ תָּמִיד עִמָּנוּ, וְטָעַנְתִּי אוֹתָם רֶסֶס, שֶׁגֹּדֶל גַּרְגְּרָיו כְּכַדּוּרֵי־אֶקְדָּח קְטַנִּים. בְּכָל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הָרוֹבִים טָעַנְתִּי שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת עוֹפֶרֶת וַחֲמִשָּׁה כַּדּוּרִים קְטַנִּים. בְּכָל אֶקְדָּח טָעַנְתִּי זוּג כַּדּוּרִים, אֶת הַחֶרֶב הַגְּלוּיָה חָגַרְתִּי כָּרָגִיל, וּלְשֵׁשֶׁת נָתַתִּי אֶת גַּרְזִנּוֹ.

לְאַחַר הֲכָנוֹת אֵלֶּה לָקַחְתִּי אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת וְעָלִיתִי עַל הַגִּבְעָה לְשֵׁם תַּצְפִּית. מִיָּד הִבְחַנְתִּי כִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּרָאִים בַּמָּקוֹם, שְׁלשָׁה שְׁבוּיִים וְשָׁלשׁ דּוּגִיּוֹת. בָּרוּר הָיָה, כִּי תַּכְלִית הַבִּקּוּר הִיא זֶבַח הַנִּצָּחוֹן שֶׁל שְׁלשֶׁת הַשְּׁבוּיִם (אָכֵן, זֶבַח בַּרְבָּרִי), וְלֹא רָאִיתִי בָּזֶה כָּל חִדּוּשׁ. כֵּן שַׂמְתִּי לֵב כִּי לֹא עָלוּ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְלַט מִמֶּנּוּ שֵׁשֶׁת, אֶלָּא קָרוֹב יוֹתֵר לִלְשׁוֹן־הַיָּם שֶׁלִּי, בְּחוֹף רָדוּד, שֶׁחֹרֶשׁ עָבֹת מַגִּיעַ שָׁם כִּמְעַט עַד הַיָּם. קִרְבָתָם אֶל בֵּיתִי, וְכֵן רִגְשֵׁי־הַסְּלִידָה מִמַּעֲשֵׂי־הַדָּמִים שֶׁלְּמַעֲנָם בָּאוּ לָאִי, הִבְעִירוּ אֶת חֲמָתִי, וּמִיָּד שַׁבְתִּי אֶל שֵׁשֶׁת לְהַגִּיד לוֹ, כִּי גָּמַרְתִּי אֹמֶר לָצֵאת אֶל הַפְּרָאִים וְלִרְצֹחַ אֶת כֻּלָּם. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם יַעֲמֹד לִימִינִי. הוּא כְּבָר הִתְגַּבֵּר עַל פַּחְדּוֹ, וְרוּחוֹ נִשְׁתַּפְּרָה בְּהַשְׁפָּעַת הַלְּגִימָה שֶׁלָּגַם. הֵשִׁיב לִי מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת, כִּי נָכוֹן הוּא לָמוּת אִם אַךְ אֲצַוֶּה עָלָיו.

לוֹהֵט בְּזַעְמִי חִלַּקְתִּי אֶת הַנֶּשֶׁק הַטָּעוּן בֵּינֵינוּ. נָתַתִּי לְשֵׁשֶׁת אֶקְדָּח, לְתָחְבוֹ מֵאַחֲרֵי חֲגוֹרָתוֹ, וּשְׁלשָׁה רוֹבִים, לְשֵׂאתָם עַל הַכָּתֵף. לְעַצְמִי לָקַחְתִּי אֶקְדָּח אֶחָד וְאֶת שְׁלשֶׁת הָרוֹבִים שֶׁנּוֹתְרוּ, וְכָךְ יָצָאנוּ. נָתַתִּי בַּקְבּוּק קָטָן שֶׁל רוּם בְּכִיסִי, וּבִידֵי שֵׁשֶׁת – שַׂק גָּדוֹל שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְרֶסֶס. צִוִּיתִי עָלָיו לָלֶכֶת אַחֲרַי בְּלִי לָסוּר הַצִּדָה, לֹא לָנוּעַ אוֹ לִירוֹת אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה לְלֹא פְּקֻדָּה. וּבֵינְתַיִם אַל יוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הָלַכְתִּי יְמִינָה כְּמַהֲלַךְ מִיל אֶחָד, כְּדֵי לְאַגֵּף אֶת לְשׁוֹן־הַיָּם וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַחֹרֶשׁ. כָּךְ אָמַרְתִּי לְהַגִּיעַ לִמְטַחֲוֵי־יְרִיָּה מֵהֶם לִפְנֵי שֶׁיִּרְאוּנִי, וּמִתַּצְפִּיתִי בַּמִּשְׁקֶפֶת לָמַדְתִּי כִּי לֹא יִקְשֶׁה עָלַי לַעֲשׂוֹת כֵּן.

בְּעוֹדִי מְהַלֵּךְ שָׁבוּ אֵלַי הִרְהוּרַי הַקּוֹדְמִים וּבִטְחוֹנִי הֵחֵל מִתְעַרְעֵר. אֵינִי סָבוּר כִּי נִבְהַלְתִּי מִמִּסְפָּרָם הָרַב שֶׁל הַפְּרָאִים. בָּטוּחַ הָיִיתִי כִּי בַּקְּרָב עִם נוֹכְלִים עֵירֻמִּים וּבִלְתִּי־חֲמוּשִׁים אֵלֶּה תִּהְיֶה יָדִי עַל הָעֶלְיוֹנָה, גַּם אִם אֵצֵא עֲלֵיהֶם לְבַדִּי. אֶלָּא שֶׁשּׁוּב שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי מַה הוּא הַצַּו, מַה הִיא הַתַּכְלִית, מַה צֹרֶךְ יֵשׁ לִי לְגָאֵל אֶת יָדַי בְּדָם, לִתְקֹף אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא עָשׂוּ לִי כָּל רַע וְלֹא הִתְכַּוְּנוּ לְרָעָתִי, הַחַפִּים מִכָּל חֵטְא כָּמוֹנִי, שֶׁמִּנְהֲגֵיהֶם הַבַּרְבָּרִיִּים הֵם אֲסוֹנָם, אוֹת כִּי אָכֵן הִפְקִיר אוֹתָם הָאֱלֹהִים, אוֹתָם וְאֶת הָעַמִּים שִׁכְנֵיהֶם, בְּטִפְּשׁוּתָם וּבְדַרְכֵיהֶם הַבִּלְתִּי־אֱנוֹשִׁיּוֹת; אַךְ אֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי עַל יְדֵי הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת דַּיָּן לְמַעֲשֵׂיהֶם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן לַעֲשׂוֹת אֶת דִּינוֹ. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן מִלְּפָנָיו יוֹצִיא אֶת דִּינָם וְיִנְקֹם אֶת חֶטְאֵי הָעָם בָּעָם כֻּלּוֹ. וּבֵינְתַיִם אֵין זֶה מֵעִנְיָנִי. לֹא כֵן שֵׁשֶׁת, הֶעָשׂוּי לִמְצֹא צִדּוּק לְמַעֲשֵׂהוּ. אוֹיְבָם הַמֻּבְהָק הוּא וּבְיַחֲסֵי מִלְחָמָה הֵם שְׁרוּיִים. זְכוּתוֹ הִיא לְהַתְקִיפָם, אַךְ אֵין לוֹמַר, כִּי גַם לִי זְכוּת זוֹ. כָּל שְׁעַת הַהֲלִיכָה טָרְדוּ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה אֶת דַּעְתִּי, עַד שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי אֶקְרַב אֶל הַמָּקוֹם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת זִבְחָם שֶׁל הַפְּרָאִים, וְשָׁם אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר יוֹרֵנִי הָאֱלֹהִים. אַךְ אִם לֹא אֶשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא בָּרוּר יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי עַד עַתָּה, לֹא אֶפְגַּע בַּפְּרָאִים.

מִתּוֹךְ הַחְלָטָה זוֹ נִכְנַסְתִּי לַחֹרֶשׁ, בִּמְלֹא הַזְּהִירוּת וְהַשֶּׁקֶט, וְשֵׁשֶׁת הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹתַי. כָּךְ הָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִשְׂפַת־הַחֹרֶשׁ הַסְּמוּכָה, וְעֵצִים מְעַטִּים הִבְדִּילוּ בֵּינִי לְבֵין הַפְּרָאִים. קָרָאתִי בְּלַחַשׁ לְשֵׁשֶׁת, הִצְבַּעְתִּי עַל עֵץ גָּדוֹל שֶׁגָּדַל בְּקֶרֶן־הַחֹרֶשׁ, וְצִוִּיתִי לוֹ לְטַפֵּס עָלָיו וְלִרְאוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. הוּא עָשָׂה כֵּן, חָזַר מִיָּד וְסִפֵּר, כִּי רָאָה אוֹתָם בָּרוּר. כֻּלָּם יוֹשְׁבִים סְבִיב הָאֵשׁ וְאוֹכְלִים בְּשָׂרוֹ שֶׁל אַחַד הַשְּׁבוּיִים. שָׁבוּי אַחֵר מֻטָּל כָּפוּת בַּחוֹל, בְּמֶרְחָק מֻעָט מֵהֶם, וְלִדְבָרָיו, יַהַרְגוּהוּ עַכְשָׁו. לְשֵׁמַע יְדִיעָה זוֹ נִתְמַלְּאָה נַפְשִׁי זַעַם. שֵׁשֶׁת הוֹסִיף וְסִפֵּר, כִּי אֵין שָׁבוּי זֶה מִבְּנֵי עַמָּם, אֶלָּא אַחַד מִבַּעֲלֵי־הַזָּקָן, שֶׁבָּאוּ אֶל אַרְצָם בְּסִירָה. אֵימָה נָפְלָה עָלַי בְּשָׁמְעִי אֶת הַמִּלִים “בַּעֲלֵי־הַזָּקָן”. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל הָעֵץ רָאִיתִי בָּרוּר בְּמִשְׁקֶפֶת אִישׁ לָבָן מֻטָּל עַל שְׂפַת הַיָּם, יָדָיו וְרַגְלָיו כְּפוּתוֹת בַּעֲלֵי־אֵירוּס אוֹ בִּקְנֵי־סוּף כָּלְשֶׁהֵם. אִישׁ אֵירוֹפִּי הָיָה וּבְגָדָיו עָלָיו.

עוֹד עֵץ גָּדַל בִּסְבָךְ קָטָן, הַקָּרוֹב אֲלֵיהֶם חֲמִשִּׁים אַמָּה מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָמַדְנוּ בּוֹ, וְעַל יְדֵי אִגּוּף קָטָן נִתַּן לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּלִי לְהִתְגַּלּוֹת עַד כְּדֵי מַחֲצִית־טְוַח רוֹבֶה מֵהֶם. כָּבַשְׁתִּי רוּחִי, אַף שֶׁזַּעְמִי בָּעַר בִּי, שַׁבְתִּי עַל עִקְּבוֹתַי כְּעֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת וְנִכְנַסְתִּי לְבֵין שִׂיחִים, שֶׁכִּסּוּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל הָעֵץ. שָׁם עָלִיתִי עַל תְּלוּלִית שֶׁפָּתְחָה לְעֵינַי אֶת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ בַּחוֹף, בְּמֶרְחָק שְׁמוֹנִים אַמָּה מִמֶּנִּי.

אָסוּר הָיָה לְהִתְמַהְמֵהַּ. תִּשְׁעָה־עָשָׂר מִן הַנְּבָלִים הַנִּתְעָבִים יָשְׁבוּ עַל הָאֲדָמָה צְפוּפִים, וְזֶה עַתָּה נִשְׁלְחוּ שְׁנַיִם לִשְׁחֹט אֶת הַנּוֹצְרִי הַמִּסְכֵּן וְלַהֲבִיאוֹ מְבֻתָּר אֶל הָאֵשׁ. הִנֵּה רָכְנוּ הַשְּׁנַיִם לְהַתִּיר אֶת כִּבְלֵי רַגְלָיו. פָּנִיתִי אֶל שֵׁשֶׁת. “וְעַתָּה, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר אֲצַוֶּה”. אָמַר שֵׁשֶׁת, כִּי כֵּן יַעֲשֶׂה. “וּבְכֵן, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “עֲשֵׂה כְּמַעֲשַׂי אֲנִי וְאַל תַּחְסִיר דָּבָר”. הִנַּחְתִּי עַל הָאֲדָמָה רוֹבֶה וְרוֹבֶה־צַיִד, וְשֵׁשֶׁת עָשָׂה כָּמוֹנִי. אֶת הָרוֹבֶה הַשֵּׁנִי כִּוַּנְתִּי אֶל הַפְּרָאִים, וְגַם לוֹ צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת כֵּן. שָׁאַלְתִּי אִם מוּכָן הוּא. הֵשִׁיב הֵן. “יְרֵה בָּהֶם!” אָמַרְתִּי וּבוֹ בָּרֶגַע יָרִיתִי גַם אֲנִי.

שֵׁשֶׁת הֵיטִיב לִקְלֹעַ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן הָרַג שְׁנַיִם וּפָצַע שְׁלשָׁה, וְאִלּוּ אֲנִי הָרַגְתִּי אֶחָד וּפָצַעְתִּי שְׁנַיִם. נָקֵל לְשַׁעֵר אֶת הַבֶּהָלָה שֶׁתָּקְפָה אֶת הַפְּרָאִים. כָּל אֵלֶּה שֶׁלֹּא נִפְגְּעוּ נִתְּרוּ וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, אַךְ לֹא יָדְעוּ אָנָה לְהַבִּיט וְאָנָה לָרוּץ; הֵם לֹא הֵבִינוּ מֵאַיִן נִפְתְּחָה הָרָעָה. שֵׁשֶׁת לֹא גָּרַע עַיִן מִמֶּנִּי, כְּפִי שֶׁנִּצְטַוָּה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מַה לַעֲשׂוֹת. לְאַחַר הַיְּרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה הִשְׁלַכְתִּי אֶת הָרוֹבֶה וַהֲרִימוֹתִי אֶת רוֹבֶה־הַצַּיִד וְשֵׁשֶׁת עָשָׂה כָּמוֹנִי. דָּרַכְתִּי אֶת הַמַּקוֹר וְכִּוַּנְתִּי, וְאַף הוּא כֵּן. “הַמּוּכָן אַתָּה, שֵׁשֶׁת?” שָׁאַלְתִּי. “כֵּן,”, הֵשִׁיב, “וּבְכֵן יְרֵה, וִיהִי אֱלֹהִים בְּעֶזְרֵנוּ”. יָרִיתִי אֶל קְהֵל הַנְּבָלִים הַנִּדְהָמִים וְגַם שֵׁשֶׁת יָרָה. מֵאַחַר שֶׁטָּעַנְתִּי בְּרוֹבֵי־הַצַּיִד כַּדּוּרִים קְטַנִּים נָפְלוּ שְׁנַיִם מֵהֶם בִּלְבַד. אַךְ רַבִּים נִפְצְעוּ וְהִתְרוֹצְצוּ צוֹוְחִים וּמְיַבְּבִים כִּמְטֹרָפִים, שׁוֹתְתִים דָּם, מַרְבִּיתָם פְּצוּעִים קָשֶׁה, וּשְׁלשָׁה כָּרְעוּ וְנָפְלוּ, אַף כִּי עוֹדָם חַיִּים.

קבוצה יב' PDF עמ' 211.png

הִנַּחְתִּי אֶת הָרוֹבִים הָרֵיקִים, הֲרִימוֹתִי אֶת הָרוֹבֶה הַטָּעוּן וְאָמַרְתִּי: “וְעַכְשָׁו, שֵׁשֶׁת, לֵךְ אַחֲרַי”. וְאָכֵן הָלַךְ אַחֲרַי בְּאֹמֶץ־לֵב רַב. יָצָאתִי בִּמְרוּצָה מִן הַחֹרֶשׁ וְשֵׁשֶׁת אַחֲרַי. בִּרְאוֹתִי כִּי הִשְׁגִּיחוּ בִּי הַפְּרָאִים, צָעַקְתִּי בִּמְלֹא גְרוֹנִי, וְצִוִּיתִי גַּם עַל שֵׁשֶׁת לִצְעֹק כָּךְ. כְּכָל שֶׁנְּשָׂאוּנִי רַגְלַי – לֹא רַבָּה הָיְתָה מְהִירוּתִי בִּגְלַל חִמּוּשִׁי הַכָּבֵד – רַצְתִּי אֶל הַקָּרְבָּן הָאֻמְלָל, שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל הַחוֹף, בֵּין הַפְּרָאִים וְהַיָּם. שְׁנֵי טַבָּחָיו שֶׁעָמְדוּ לְשָׁחְטוֹ הִנִּיחוּ לוֹ עִם הַיְּרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, בָּרְחוּ בְּבֶהָלָה אֶל הַחוֹף, קָפְצוּ לַדּוּגִית, וּשְׁלשָׁה אֲחֵרִים עָשׂוּ כְּמוֹתָם. פָּנִיתִי אֶל שֵׁשֶׁת וְצִוִּיתִי לוֹ לִקְרַב וְלִירוֹת בָּהֶם. הוּא הֵבִין מִיָּד אֶת כַּוָּנָתִי, רָץ נֶגֶד פָּנָיו כְּאַרְבָּעִים אַמָּה וְיָרָה בָּהֶם. נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי הָרַג אֶת כֻּלָּם, לְפִי שֶׁנָּפְלוּ כְּאֶחָד עַל קַרְקָעִית הַדּוּגִית. אֶלָּא שֶׁמִּיָּד קָמוּ שְׁנַיִם מָהֵם. עַל כָּל פָּנִים הָרַג שֵׁשֶׁת שְׁנַיִם וּפָצַע אֶת הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנָּפַל עַל קַרְקָעִית הַדּוּגִית כְּאִלּוּ נֶהֱרַג.

בְּעוֹד שֵׁשֶׁת יוֹרֶה בָּהֶם שָׁלַפְתִּי אֶת סַכִּינִי, חָתַכְתִּי אֶת כַּבְלֵי־הַקָּנִים שֶׁעַל יָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל הַקָּרְבָּן הַמִּסְכֵּן, הֲקִימוֹתִי אוֹתוֹ וּשְׁאַלְתִּיו בְּפוֹרְטוּגָלִית מִי הוּא. עָנָה לִי רוֹמִית: כְּרִיסְטִיָּנוּס (נוֹצְרִי). תָּשׁוּשׁ הָיָה וּבְדֵי עָמָל עָמַד עַל רַגְלָיו וְדִבֵּר. הוֹצֵאתִי אֶת הַבַּקְבּוּק מִכִּיסִי, נְתַתִּיו בְּיָדוֹ וְרָמַזְתִּי לוֹ לִגְמֹעַ מִמֶּנּוּ. לְאַחַר שֶׁגָּמַע נָתַתִּי לוֹ לֶחֶם וְהוּא אָכַל. עַתָּה שָׁאַלְתִּי בֶּן אֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא. הֵשִׁיב: אֶסְפַּנְיוֹלֶה (סְפָרַדִּי). מִשֶּׁנִּתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט הֵחֵל מַסְבִּיר לִי בְּכָל הַסִּימָנִים שֶׁעָלוּ עַל דַּעְתּוֹ מַה רַבָּה תּוֹדָתוֹ עַל הַיְּשׁוּעָה שֶׁבָּאָה לוֹ מִיָּדִי.

קבוצה יב' PDF עמ' 212.png

“סֵנְיוֹר”, אָמַרְתִּי וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל אוֹצַר הַמִּלִּים הַסְּפָרַדִּיּוֹת שֶׁבְּיָדִי: “נְדַבֵּר אַחַר כָּךְ. עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם. אִם יֵשׁ בְּךָ מְעַט כֹּחַ, קַח אֶת הָאֶקְדָּח וְהַחֶרֶב וְהַכֵּה עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל!”. מִתּוֹךְ הַכָּרַת־תּוֹדָה לָקַח אֶת הַנֶּשֶׁק מִיָּדַי, וּכְאִלּוּ נָחָה עָלָיו רוּחַ חֲדָשָׁה הִסְתַּעֵר עַל רוֹצְחָיו בְּזַעַם וְשִׁסֵּף שְׁנַיִם מֵהֶם כְּהֶרֶף־עַיִן. נִתְּנָה אֱמֶת לְהֵאָמֵר, כִּי שְׁאוֹן הַיְרִיּוֹת כֹּה הִפְחִיד אֶת הַפְּרָאִים, עַד שֶׁהָיוּ נוֹפְלִים מֵרֹב פַּחַד וְתַדְהֵמָה, וְלֹא הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט, כְּפִי שֶׁלֹּא עָמַד בְּשָׂרָם בִּפְנֵי הַיְרִיּוֹת שֶׁלָּנוּ. וּכְשֶׁיָּרָה שֵׁשֶׁת בַּחֲמֵשֶׁת הַבּוֹרְחִים בַּדּוּגִית וּשְׁלשָׁה מֵהֶם נִפְגְּעוּ וְנָפְלוּ, נָפְלוּ גַּם מֵרֹב פַּחַד שְׁנַיִם שֶׁלֹּא נִפְגְּעוּ כְּלָל. לֹא יָרִיתִי בָּרוֹבֶה שֶׁלִּי, מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לִשְׁמֹר אֶת הַכַּדּוּר לִשְׁעַת חֵרוּם. לְאַחַר שֶׁנָּתַתִּי אֶת הָאֶקְדָּח וְאֶת הַחֶרֶב לַסְּפָרַדִּי, קָרָאתִי לְשֵׁשֶׁת וּשְׁלַחְתִּיו אֶל הָעֵץ, שֶׁמִּמַּחֲסֵהוּ יָרִינוּ קֹדֶם לָכֵן, לְהָבִיא מִשָּׁם אֶת הַנֶּשֶׁק, וְהוּא הֱבִיאוֹ בִּמְרוּצָה מְהִירָה. עַכְשָׁו נָתַתִּי בְּיָדוֹ אֶת הָרוֹבֶה הַטָּעוּן וְהִתְחַלְתִּי לִטְעֹן אֶת שְׁאָר הָרוֹבִים, וְאִלּוּ לְשֵׁשֶׁת וְלַסְּפָרַדִּי אָמַרְתִּי לָבוֹא וְלָקַחַת נֶשֶׁק טָעוּן לְאַחַר כָּל יְרִיָּה. עוֹד אֲנִי עוֹסֵק בִּטְעִינָה נִקְשְׁרָה תִגְרָה עַזָּה בֵּין הַסְּפָרַדִּי לְבֵין אַחַד הַפְּרָאִים, שֶׁהִסְתַּעֵר עָלָיו וּבְיָדוֹ חֶרֶב־עֵץ גְּדוֹלָה, שֶׁבָּה עָמְדוּ לְבַתְּרוֹ לוּלֵא מָנַעְתִּי אֶת הָרֶצַח. הַסְּפָרַדִּי, שֶׁהָיָה עַז־נֶפֶשׁ אַךְ תָּשׁוּשׁ, נֶאֱבַק עִם הָאִנְדִיָּנִי שָׁעָה אֲרֻכָּה לְמַדַּי, וּפְצָעוֹ שְׁנֵי פְּצָעִים גְּדוֹלִים בְּגֻלְגָּלְתּוֹ, אַךְ הַפֶּרֶא הָיָה גֶּבֶר אֵיתָן וּבַעַל־גּוּף, הִסְתַּעֵר וְנִצְמַד אֵלָיו וְהֵחֵל תּוֹלֵשׁ אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ. וְאִלּוּ הַסְּפָרַדִּי נָהַג בִּתְבוּנָה, הֵנִיחַ אֶת הַחֶרֶב מִיָדוֹ, שָׁלַף אֶת הָאֶקְדָּח וְהָרַג אֶת אוֹיְבוֹ בִּירִיָּה אַחַת, לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי בִּמְרוּצָה לְעֶזְרָתוֹ.

שֵׁשֶׁת, שֶׁהוּנַח לְנַפְשׁוֹ, הָיָה רוֹדֵף עַתָּה אַחֲרֵי הַפְּרָאִים וּבְיָדוֹ הַגַּרְזֶן בִּלְבָד. בַּגַּרְזֶן קָטַל אֶת הַשְּׁלשָׁה שֶׁנִּפְצְעוּ קֹדֶם לָכֵן וְנָפְלוּ, וְכֵן כָּל מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִקְרָאתוֹ. הַסְּפָרַדִּי לָקַח מִיָּדַי רוֹבֵה־צַיִד, רָדַף אַחֲרֵי שְׁנַיִם וּפְצָעָם. מִכֵּיוָן שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיגָם, בָּרְחוּ מִפָּנָיו אֶל הַחֹרֶשׁ, וְשָׁם רָדַף אַחֲרֵיהֶם שֵׁשֶׁת וְהָרַג אֶחָד מֵהֶם. אַךְ הַשֵּׁנִי הָיָה זָרִיז מִמֶּנּוּ, קָפַץ לַיָּם וְשָׂחָה בִּמְלֹא־כֹּחַ אֶל הַשְּׁלשָׁה שֶׁנּוֹתְרוּ בַּדּוּגִית. אַרְבָּעָה אֵלֶּה, הַשְּׁלשָׁה וְהַפָּצוּעַ, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אִם נִשְׁאַר בַּחַיִּים, הֵם שֶׁנִּצְלוּ מִיָּדֵינוּ מִן הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד שֶׁעָלוּ בַּחוֹף. וְזֶה סִכּוּם הַמַּעֲרָכָה:

3 נֶהֶרְגוּ מִן הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה לְיַד הָעֵץ.

2 נֶהֶרְגוּ מִן הַיְרִיָּה הַשְּׁנִיָּה.

2 הוּמְתוּ בִּידֵי שֵׁשֶׁת בַּדּוּגִית.

2 הוּמְתוּ בְּיָדוֹ, מִן הַפְּצוּעִים קֹדֶם לָכֵן.

1 נֵהָרֵג בִּידֵי שֵׁשֶׁת בַּיַּעַר.

3 נֶהֶרְגוּ בִּידֵי הַסְּפָרַדִּי.

4 חָלָלִים נִמְצְאוּ פֹּה וָשָׁם, שֶׁנֶּהֶרְגוּ בִּידֵי שֵׁשֶׁת בִּרְדִיפָתוֹ אַחֲרֵיהֶם אוֹ מֵתוּ מִפִּצְעֵיהֶם.

4 נִמְלְטוּ בַּדּוּגִית, אֶחָד מֵהֶם פָּצוּעַ אוֹ מֵת.

21 בְּסַךְ הַכֹּל.

נוֹסְעֵי הַדּוּגִית חָתְרוּ בִּמְלֹא־כֹּחַ כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵאֵשׁ הָרוֹבִים. אַף עַל פִּי שֶׁיָּרָה שֵׁשֶׁת שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ יְרִיּוֹת, לֹא רָאִיתִי שֶׁפָּגַע בָּהֶם. שֵׁשֶׁת בִּקֵּשׁ לְשַׁדְּלֵנִי לָרֶדֶת בְּאַחַת הַדּוּגִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְלִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. וְאָכֵן עוֹרְרָה בִּי בְּרִיחָתָם חֲרָדָה גְדוֹלָה; בַּהֲבִיאָם אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֶל בְּנֵי עַמָּם, עֲלוּלִים הַלָּלוּ לָבוֹא הֵנָּה בְּמָאתַיִם אוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת דוּגִיּוֹת וּלְהַכְרִיעֵנוּ בַּהֲמוֹנָם. עַל כֵּן הִסְכַּמְתִּי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם. קָפַצְתִּי לְתוֹךְ דּוּגִית וְצִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת לָבוֹא עִמִּי. אַךְ בַּדּוּגִית מָצָאתִי לְהַפְתָּעָתִי אָדָם כָּפוּת בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, שֶׁכַּנִּרְאֶה נוֹעַד אַף הוּא לַאֲכִילָה, כְּמוֹ הַסְּפָרַדִּי, וְכִמְעַט נַפְשׁוֹ בּוֹ מֵרֹב פַּחַד, שֶׁכֵּן לֹא יָדַע מַה מִתְרַחֵשׁ סָבִיב. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה כָּפוּת גַּם בְּעָרְפּוֹ, נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהִסְתַּכֵּל מֵעַל לְדֹפֶן הַדּוּגִית, וְאַף כֹּחוֹ תַּשׁ, שֶׁכֵּן נִכְפַּת לִפְנֵי שָׁעָה אֲרֻכָּה.

קבוצה יב' PDF עמ' 214.png

חָתַכְתִּי מִיָּד אֶת קְנֵי־הַסּוֹּף הַמְפֻתָּלִים שֶׁכְּפָתוּהוּ וְעָזַרְתִּי לוֹ לָקוּם. אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד אוֹ לְדֵבֵּר. מְעוֹרֵר הָיָה רַחֲמִים בִּגְנִיחָתוֹ, וּבְוַדַּאי חָשַׁב כִּי הִתִּירוּהוּ אַךְ כְּדֵי לְהָרְגוֹ. כְּשֶׁקָּרֵב שֵׁשֶׁת, צִוִּיתִי עָלָיו לְבַשֵּׂר לָאִישׁ כִּי נִצַּל מִידֵי אוֹיְבָיו, וְכֵן נָתַתִּי לוֹ לִלְגֹּם מִן הַבַּקְבּוּק שֶׁלִּי. הַיְדִיעָה עַל הַצָּלָתוֹ יַחַד עִם הַלְּגִימָה עוֹדְדוּהוּ, וְהוּא הִזְדַּקֵּף וְיָשַׁב, אַךְ כְּשֶׁשָּׁמַע שֵׁשֶׁת אֶת קוֹלוֹ וְהִבִּיט בְּפָנָיו, זִנֵּק אֵלָיו, חִבֵּק, טִלְטֵל וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ, בָּכָה וְצָחַק, קָרָא קְרִיאוֹת, נִתֵּר וְרָקַד, שָׁר וּבָכָה, פֵּרַשׂ יָדָיו, טָפַח עַל פָּנָיו וְעַל רֹאשׁוֹ, שָׁר וְרָקַד שׁוּב, כְּמִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ. אָדָם הָיָה עָשׂוּי לְהִתְרַגֵּשׁ עַד דֶּמַע לְמַרְאֵה שֵׁשֶׁת. שָׁעָה אֲרֻכָּה חָלְפָה עַד שֶׁהִצַּלְתִּי דְּבָרִים מִפִּיו. כְּשֶׁנִּרְגַּע מְעַט אָמַר לִי כִּי אָבִיו הָאִישׁ.

אֵין מִלִּים בְּפִי לְתָאֵר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתִי לְמַרְאֵה הִתְלַהֲבוּת הַבֵּן בְּאַהֲבָתוֹ אֶל אָבִיו וּבְשִׂמְחָתוֹ לְהַצָּלָתוֹ מִמָּוֶת. לֹא אוּכַל לְתָאֵר אַף אֶת מַחֲצִית הַתְּנוּעוֹת הַתְּמוּהוֹת בָּהֶן הִבִּיעַ אֶת אַהֲבָתוֹ. פְּעָמִים רַבּוֹת נִכְנַס לַדּוּגִית וְיָצָא מִמֶּנָּה. בִּכְנִיסָתוֹ הָיָה יוֹשֵׁב לְיָדוֹ, מְגַלֶּה חֲזֵהוּ וּמְאַמֵּץ אֵלָיו אֶת רֹאשׁ הָאָב כְּאֵם אֶת עוֹלָלָהּ, וְשׁוֹהֵה כָּךְ כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה. אוֹ שֶׁהָיָה מְעַסֶּה בְּכַפּוֹת יָדָיו אֶת גַּפֵּי הָאָב שֶׁקָּשְׁחוּ וְקָהוּ מִן הַכְּפִיתָה. בִּרְאוֹתִי זֹאת נָתַתִּי לְשֵׁשֶׁת מְעַט רוּם לְעִסּוּי, וְאָכֵן רָוַח לְאָבִיו.

מְאֹרָע זֶה הִפְסִיק אֶת רְדִיפָתֵנוּ אַחֲרֵי הַפְּרָאִים, שֶׁכִּמְעַט נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן. מַזָּלֵנוּ הוּא שֶׁגָּרַם: כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם פָּרְצָה רוּחַ עַזָּה, שָׁעָה שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ רֶבַע מִדַּרְכָּם, וְהוֹסִיפָה לִנְשֹׁב כָּל הַלַּיְלָה בְּכֹחַ רַב. מִצְּפוֹן־מַעֲרָב נָשְׁבָה לְעֻמָּתָם, וְאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחַ כִּי דוּגִיתָם עָמְדָה בְּפָנֶיהָ אוֹ הִגִּיעָה לְחוֹף מְכוֹרָתָהּ.

וְאִלּוּ שֵׁשֶׁת כֹּה טָרוּד הָיָה בְּטִפּוּל עַד שֶׁזְּמַן מָה נְקָפַנִי לִבִּי לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. אַךְ כְּשֶׁרָאִיתִי כִּי יוּכַל לְעָזְבוֹ לְשָׁעָה קַלָּה, קָרָאתִי לוֹ וְהוּא קָרֵב אֵלַי, מְרַקֵּד וְצוֹחֵק וְדַעְתּוֹ נוֹחָה עָלָיו מְאֹד. שָׁאַלְתִּי, אִם נָתַן לֶחֶם לְאָבִיו. הֵנִיד רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: “לֹא. כֶּלֶב נִבְזֶה אָכַל הַכֹּל עַצְמוֹ”. לָקַחְתִּי כִּכַּר־לֶחֶם מִיַּלְקוּט קָטָן שֶׁנָּשָׂאתִי עִמִּי וְנָתַתִּי לוֹ בִּשְׁבִיל אָבִיו, וְאִלּוּ לוֹ עַצְמוֹ הִצַּעְתִּי לְגִימָה מִשְּׁאֵרִית הָרוּם שֶׁבַּבַּקְבּוּק. אַךְ הוּא נָשָׂא אֶת הַכֹּל אֶל אָבִיו. הוֹסַפְתִּי לוֹ חֹפֶן צִמּוּקִים, שֶׁכֵּן הָיוּ בְּכִיסִי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה אַשְׁכֹּלוֹת. אַךְ הֵבִיא אֶת הַמָּזוֹן אֶל אָבִיו, יָצָא מִן הַדּוּגִית וְרָץ, כְּאִלּוּ נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ. מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי רָץ מָהִיר כָּמוֹהוּ. בִּן רֶגַע נֶעֱלָם מִן הָעַיִן, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּרָאתִי לוֹ בְּקוֹל לֹא הוֹעַלְתִּי מְאוּמָה. כַּעֲבֹר רֶבַע הַשָּׁעָה רְאִיתִיו חוֹזֵר, אֶלָּא שֶׁהֲלִיכָתוֹ מְתוּנָה. כְּשֶׁקָּרַב, רָאִיתִי כִּי הֵאֵט צְעָדָיו מִפְּנֵי שֶׁנָּשָׂא מַשֶּׁהוּ בְּיָדָיו. עַתָּה הֲבִינוֹתִי כִּי רָץ הַבַּיְתָה לָקַחַת כַּד־חֶרֶס, וְהֵבִיא מַיִם וְשֵׁנִי כִּכְּרוֹת לֶחֶם. אֶת הַלֶּחֶם נָתַן בְּיָדִי וְאֶת הַמַּיִם לְאָבִיו. גַּם אֲנִי לָגַמְתִּי מִן הַמַּיִם, כִּי צָמֵא הָיִיתִי. הַמַּיִם אוֹשְׁשׁוּ אֶת הָאָב יוֹתֵר מִן הָרוּם, שֶׁכֵּן הָיָה מִתְעַלֵּף מֵרֹב צָמָא.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה אָבִיו שָׁאַלְתִּי אֶת שֵׁשֶׁת אִם נוֹתְרוּ מַיִם בַּכַּד. אָמַר כִּי נוֹתְרוּ. צִוִּיתִי לְהַגִּישׁ אֶת הַמַּיִם לַסְּפָרַדִּי הַמִּסְכֵּן, שֶׁהָיָה אַף הוּא צָמֵא כְּאָבִיו, וְאַף לֶחֶם שָׁלַחְתִּי לוֹ. הַסְּפָרַדִּי, שֶׁהָיָה תָשׁוּשׁ מְאֹד, נָח עַל כַּר דֶּשֶׁא שֶׁמִּתַּחַת לְעֵץ. גַּם אֲבָרָיו קָשְׁחוּ וְרַגְלָיו צָבוּ מִן הַכְּפִיתָה הַגַּסָּה. כְּשֶׁרָאִיתִי, כִּי בְּבוֹא אֵלָיו שֵׁשֶׁת, יָשַׁב וְשָׁתָה וְאָכַל מִן הַלֶּחֶם, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ חֹפֶן צִמּוּקִים. הִבִּיט בִּי וּפָנָיו אוֹמְרוֹת תּוֹדָה, כְּכָל שֶׁעֲשׂוּיוֹת פְּנֵי אָדָם לוֹמַר. אַף עַל פִּי שֶׁגִּלָּה גְבוּרָה בַּקְּרָב, לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לָקוּם עַל רַגְלָיו. פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלשׁ נִסָּה לָקוּם וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ: קַרְסֻלָּיו צָבוּ וְגָרְמוּ לוֹ יִסּוּרִים. אָמַרְתִּי לוֹ לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה וְצִוִּיתִי לְשֵׁשֶׁת לַעֲסוֹת אֶת קַרְסֻלָּיו בְּרוּם כְּפִי שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו.

רָאִיתִי כִּי הַבֵּן הָאוֹהֵב מַפְנֶה מִדֵּי רֶגַע אֶת רֹאשׁוֹ כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם עֲדַיִן אָבִיו יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. לְבַסּוֹף נֶעֱלַם הָאָב. בְּלִי אֹמֶר זִנֵּק שֵׁשֶׁת וְרָץ אֵלָיו, וְרַגְלָיו כִּמְרַחֲפוֹת בַּאֲוִיר. אַךְ מִשֶּׁקָּרַב רָאָה כִּי שָׁכַב כְּדֵי לְחַלֵּץ אֶת עַצְמוֹתָיו. מִשֶּׁחָזַר שֵׁשֶׁת אֵלַי, אָמַרְתִּי לַסְּפָרַדִּי כִּי הַבָּחוּר יְסַיַּע לוֹ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ אֶל הַדּוּגִית, וְאַחַר כָּךְ יְבִיאוֹ אֶל מִשְׁכָּנֵנוּ, וְשָׁם אֲטַפֵּל בּוֹ. אַךְ שֵׁשֶׁת, שֶׁגְּבַרְתָּן הָיָה, הֵטִיל אֶת הַסְּפָרַדִּי עַל שִׁכְמוֹ, נְשָׂאוֹ אֶל הַדּוּגִית, הוֹשִׁיבוֹ תְחִלָּה בִּזְהִירוּת עַל הַדֹּפֶן כְּשֶׁרַגְלָיו בִּפְנִים, וְאַחַר כָּךְ הוֹשִׁיבוֹ לְיַד אָבִיו. עַתָּה יָצָא מִן הַדּוּגִית, הֲדָפָה לַמַּיִם וְחָתַר לְאֹרֶךְ הַחוֹף בִּמְהִירוּת שֶׁעָלְתָה עַל מְהִירוּת הֲלִיכָתִי, אַף כִּי הָרוּחַ עַזָּה. כָּךְ הֱבִיאָם בְּשָׁלוֹם אֶל לְשׁוֹן־הַיָּם שֶׁלָּנוּ, הִנִיחָם בַּדּוּגִית, וְחָזַר בְּרִיצָה, לְהָבִיא אֶת הַדּוּגִית הַשְּׁנִיָּה. כְּשֶׁעָבַר עַל פָּנַי שָׁאַלְתִּי אָנָה הוּא רָץ. אָמַר לִי: “הוֹלֵךְ לְהָבִיא יוֹתֵר סִירָה”. כְּרוּחַ חָלַף וְעָבַר, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא הָיוּ אָדָם אוֹ סוּס עֲשׂוּיִים לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ בִּמְרוּצָתוֹ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִלְשׁוֹן־הַיָּם, כְּבָר הֵבִיא לְשָׁם אֶת הַדּוּגִית הַשְּׁנִיָּה. חָמַק עַל פָּנַי וְנִגַּשׁ לַעֲזֹר לְאוֹרְחֵינוּ לָצֵאת מִן הַדּוּגִית, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָם לְהַלֵּךְ. אָבְדָה עֵצָה מִשֵּׁשֶׁת.

בִּקַּשְׁתִּי תַּחְבּוּלָה לְהוֹלָכָתָם. אָמַרְתִּי לְשֵׁשֶׁת שֶׁיְּבַקְּשֵׁם לָשֶׁבֶת בַּחוֹף וְיָבוֹא אֵלַי. מִיָּד עָשִׂיתִי מֵעֵין אֲלֻנְקָה, וּלְאַחַר שֶׁהִשְׁכַּבְנוּ עָלֶיהָ אֶת הָאוֹרְחִים, נָשָׂאנוּ אוֹתָהּ בְּיָדֵינוּ. אַךְ מִשֶּׁהִגַּעְנוּ אֶל הַחוֹמָה הַחִיצוֹנָה שֶׁל הַמִּבְצָר, אָבְדָה עֲצָתֵנוּ כָּלִיל: לֹא הָיָה בְּכֹחָם לַעֲבֹר אֶת הַחוֹמָה. וְאִלּוּ לִפְרֹץ בָּהּ פִּרְצָה לֹא רָצִיתִי. שׁוּב נִגַּשְׁתִּי לַעֲבוֹדָה. בְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם נָטִינוּ, אֲנִי וְשֵׁשֶׁת, אֹהֶל נָאֶה מְכֻסֶּה מִפְרָשִׂים יְשָׁנִים, וּמֵעֲלֵיהֶם – עֲנָפִים. הָאֹהֶל נִטָּה בֵּין הַחוֹמָה הַחִיצוֹנָה וְהַחֹרֶשׁ שֶׁנָּטַעְתִּי. הִתְקַנּוּ לָהֶם שְׁנֵי מִשְׁכָּבִים מִן הַחֹמֶר הַמָּצוּי בְּיָדִי: קַשׁ־אֹרֶז וּשְׂמִיכוֹת, אַחַת לִשְׁכַּב עָלֶיהָ וְהַשְּׁנִיָּה לְהִתְכַּסּוֹת בָּהּ. הָאִי שֶׁלִּי הָיָה מְאֻכְלָס עַתָּה, וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי בַּעַל נְתִינִים רַבִּים. תְּכוּפוֹת הָיְתָה מַחֲשָׁבָה עַלִּיזָה עוֹלָה בְּדַעְתִּי, שֶׁהִנְנִי דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ. רֵאשִׁית, כָּל הָאָרֶץ הִיא קִנְיָנִי בִּלְבַד, וּמִמֵּילָא אֵין זְכוּת־שִׁלְטוֹנִי מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק; שֵׁנִית, נְתִינֵי מְשֻׁעְבָּדִים לִי לַחֲלוּטִין: הִנְנִי שַׁלִּיט וּמְחוֹקֵק בִּלְתִּי־מֻגְבָּל. חַיֵּי כֻּלָּם נִתְּנוּ לָהֶם מִיָּדִי, וְהֵם נְכוֹנִים לָתֵת נַפְשָׁם עָלַי בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. וּמְעַנְיֵן הַדָּבָר, שְׁלשָׁה נְתִינִים לִי וְכֻלָּם בְּנֵי דָתוֹת שׁוֹנוֹת. שֵׁשֶׁת הוּא פְּרוֹטֶסְטַנְט, אָבִיו – עוֹבֵד־אֱלִילִים וְאוֹכַל־אָדָם, וְהַסְּפָרַדִּי – קָתוֹלִי. אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתִּי לִנְתִינַי אֶת חֹפֶשׁ־הַמַּצְפּוּן. אַךְ נַנִּיחַ לְכָךְ.

קבוצה יב' PDF עמ' 217.png

אַךְ הֵבֵאתִי אֶת שְׁבוּיַי הַנִּצּוֹלִים לִמְקוֹם מִבְטָחִים וְנָתַתִּי לָהֶם מִשְׁכָּן וּמַחֲסֶה, הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב עַל מְזוֹנוֹתֵיהֶם. רֵאשִׁית צִוִּיתִי לְשֵׁשֶׁת לְהָבִיא מֵעֶדְרִי גְדִי בֶּן שָׁנָה. לְאַחַר הַשְּׁחִיטָה בִּתַּרְתִּי אֶת אֲחוֹרֵי־הַגְּדִי, הֲכִינוֹתִי נִתְחֵי־בָּשָׂר קְטַנִּים, וְאֶת הַבִּשּׁוּל הִטַּלְתִּי עַל שֵׁשֶׁת. וְאָכֵן בִּשֵּׁל מַטְעַמִּים, בָּשָׂר וּמָרָק, וּבַמָּרָק נָתַן גַּם אֹרֶז וּשְׂעוֹרָה. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נָהַגְתִּי לְהַעֲלוֹת אֵשׁ בִּפְנִים הַחוֹמָה, בִּשַּׁלְנוּ לְיַד הָאֹהֶל הֶחָדָשׁ. שָׁם עָרַכְנוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, וַאֲנִי אָכַלְתִּי יַחַד עִמָּם וְעָשִׂיתִי כְּיַד יְכָלְתִּי לְעוֹדְדָם וּלְאַמֵּץ לִבָּם. שֵׁשֶׁת שִׁמֵּשׁ לִי תֻּרְגְּמָן, בְּעִקָּר בַּשִּׂיחָה עִם אָבִיו, אַךְ גַּם בַּשִּׂיחָה עִם הַסְּפָרַדִּי, שֶׁהֵיטִיב לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַפְּרָאִים.

לְאַחַר סְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – פַּת־עַרְבִית, צִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת לָרֶדֶת בְּאַחַת הַדּוּגִיּוֹת וּלְהָבִיא אֶת כָּל הַנֶּשֶׁק שֶׁהִשְׁאַרְנוּ מִתּוֹךְ חִפָּזוֹן בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב. לְמָחֳרָת צִוִּיתִי עָלָיו לִקְבֹּר אֶת גּוּפוֹת הַפְּרָאִים הַמֻּטָּלוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיוֹת לְהַעֲלוֹת צַחֲנָה, וְאֶת שְׂרִידַי הַזֶּבַח הָאָיֹם שֶׁרַבִּים הָיוּ. לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל הַדַּעַת כִּי אֶעֱשֶׂה זֹאת בְּעֶצֶם יָדַי, שֶׁכֵּן נִבְצַר מִמֶּנִּי לִרְאוֹת אֶת הַמַּרְאֶה, אִלּוּ עָבַרְתִּי שָׁם. הוּא עָשָׂה אֶת הַמְּלָאכָה בְּקַפְּדָנוּת וּמָחָה כָּל זֵכֶר לְבִקּוּרָם שֶׁל הַפְּרָאִים. כְּשֶׁשַּׁבְתִּי לַמָּקוֹם לֹא הִכַּרְתִּי אֶת שְׂדֵה־הַקְּרָב אֶלָּא עַל פִּי קֶרֶן־הַיַּעַר הַצּוֹפָה אֵלָיו. פָּתַחְתִּי בְּשִׂיחָה מְעַטָּה עִם שְׁנֵי נְתִינַי הַחֲדָשִׁים. רֵאשִׁית צִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת לִשְׁאֹל אֶת אָבִיו, מַה דַּעְתּוֹ עַל בְּרִיחַת הַפְּרָאִים בַּדּוּגִית, וְהַאִם עָלֵינוּ לַחֲשֹׁשׁ לְשׁוּבָם בְּמַחֲנֶה רַב, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּכֹחֵנוּ לַעֲמֹד בְּפָנָיו. תְּחִלָּה אָמַר לִי, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן כִּי הַפְּרָאִים שֶׁבַּדּוּגִית יָצְאוּ חַיִּים מִן הַסְּעָרָה שֶׁהִשְׁתּוֹלְלָה בַּלַּיְלָה הַהוּא, אֶלָּא טָבְעוּ אוֹ נִסְחֲפוּ דָרוֹמָה אֶל הַחוֹפִים הָאֲחֵרִים, וְאֵין סָפֵק כִּי יֵאָכְלוּ שָׁם. אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשׂוּ אִם יַגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם אֶל חוֹף מְכוֹרָתָם. אַךְ לְדַעְתּוֹ, הֵטִילָה עֲלֵיהֶם הַהַתְקָפָה אֵימָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ עַל יְדֵי הָרַעַשׁ וְהָאֵשׁ, שֶׁוַּדַּאי הַדָּבָר כִּי יְסַפְּרוּ שֶׁחַבְרֵיהֶם נֶהֶרְגוּ בְּרַעַם וּבְבָרָק וְלֹא בִּידֵי אָדָם, וְאִלּוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹפִיעוּ, שֵׁשֶׁת וַאֲנִי, שְׁנֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הֵם שֶׁיָּרְדוּ מִשָּׁמַיִם לְהַשְׁמִידָם, וְלֹא אֲנָשִׁים חֲמוּשִׁים. בָּטוּחַ הוּא בְּכָךְ, שֶׁכֵּן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים מִפִּיהֶם בִּלְשׁוֹנָם; נִבְצַר מֵהֶם לְהָבִין שֶׁאָדָם עָשׂוּי לִפְלֹט אֵשׁ וּלְדַבֵּר בְּקוֹל רַעַם, וְלַהֲרֹג מִמֶּרְחָק בְּלִי לְהָרִים יָד, כְּפִי שֶׁקָּרָה לְעֵינֵיהֶם. וְאָכֵן צָדְקוּ דְבָרָיו שֶׁל הַזָּקֵן. כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי לְיָּמִים מִמָּקוֹר אַחֵר, לֹא שָׁבוּ הַפְּרָאִים לַעֲלוֹת עַל הָאִי. סִפּוּרֵי אַרְבַּעַת הָאֲנָשִׁים (שֶׁנִּצְלוּ כַּנִּרְאֶה מִטְּבִיעָה וְהִגִּיעוּ לַחוֹף) הִפִּילוּ פַּחַד עַל הַפְּרָאִים, וְהֵם הֶאֱמִינוּ כִּי כָּל הָעוֹלֶה עַל הָאִי הַמְכֻשָּׁף יֻשְׁמַד בְּאֵשׁ הָאֵלִים.

אֶלָּא שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יָדַעְתִּי זֹאת וְיָמִים רַבִּים הָיִיתִי שָׁרוּי בַּחֲרָדָה מַתְמֶדֶת, דָּרוּךְ עַל הַמִּשְׁמָר, אֲנִי וּצְבָאִי כֻּלּוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁהָיִינוּ עַתָּה אַרְבָּעָה, נָכוֹן הָיִיתִי לְהָשִׁיב מִלְחָמָה גְלוּיָה לְמֵאָה מֵהֶם. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה, מִשֶּׁלֹּא הוֹפִיעוּ כָּל דּוּגִיּוֹת וְהַפַּחַד מִפְּנֵי בּוֹאָם נָפוֹג, חָזַרְתִּי אֶל הִרְהוּרַי בִּדְבַר הַפְלָגָה לַיַּבֶּשֶׁת. כֵּן אָמַר לִי אָבִיו שֶׁל שֵׁשֶׁת נֶאֱמָנָה, כִּי בִּזְכוּתוֹ יָכוֹל אֲנִי לִבְטֹחַ בְּיַחֲסוֹ הַטּוֹב שֶׁל עַמּוֹ.

אַךְ רַעְיוֹנִי נִשְׁאַר תָּלוּי וְעוֹמֵד לְאַחֵר שִׂיחָה שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ עִם הַסְּפָרַדִּי. נוֹדַע לִי כִּי שִׁשָׁה־עָשָׂר סְפָרַדִּים וּפוֹרְטוּגָלִים שֶׁנִּטְרְפָה אֳנִיָּתָם נִצְּלוּ וְעָלוּ לְחוֹף זֶה, וְאָכֵן הֵם חַיִּים בְּשָׁלוֹם עִם הַפְּרָאִים, אֶלָּא שֶׁמַּחְסוֹרָם גָּדוֹל, עַד כְּדֵי רָעָב. שָׁאַלְתִּי לִפְרָטֵי מַסָּעָם וְנוֹדַע לִי כִּי הִפְלִיגוּ בָּאֳנִיָּה סְפָרַדִּית הָעוֹשָׂה דַרְכָּה מֵרִיאוֹ דֶּה לַה פְּלָטָה אֶל הַוַּנָה, כְּדֵי לִפְרֹק שָׁם אֶת מִטְעָנָם שֶׁעִקָּרוֹ פַּרְווֹת וְכֶסֶף וּלְהָבִיא תְּמוּרָתוֹ סְחוֹרוֹת שֶׁל אֵירוֹפָּה, כְּכָל שֶׁיַּשִּׂיגוּ לִקְנוֹתָן. עַל סִפּוּנָם נִמְצְאוּ גַּם חֲמִשָּׁה סַפָּנִים בְּנֵי פּוֹרְטוּגָל מִנִּצּוֹלֵי אֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה קֹדֶם לָכֵן; חֲמִשָּׁה מֵאַנְשֵׁיהֶם טָבְעוּ וְאִלּוּ הֵם נִצְלוּ בְּנֵס מִסַּכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וְהִגִּיעוּ כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם אֶל חוֹף אוֹכְלֵי־הָאָדָם, כְּשֶׁהַסַּכָּנָה לְהֵאָכֵל מְרַחֶפֶת עַל רֹאשָׁם.

הוּא סִפֵּר לִי כִּי הָיָה עִמָּם נֶשֶׁק אֶלָּא שֶׁיָּצָא מִכְּלָל שִׁמּוּשׁ בִּגְלַל חֹסֶר אֲבַק־שְׂרֵפָה וְכַדּוּרִים. גַּלֵּי־הַיָּם הִרְטִיבוּ אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה שֶׁבִּידֵיהֶם, וּבַמְּעַט שֶׁנּוֹתַר הִשְׁתַּמְּשׁוּ לְצַיִד, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשָׁם. שָׁאַלְתִּי אִם הִרְהֲרוּ בַּעֲתִידָם, וְאִם לֹא נָתְנוּ דַעְתָּם לְנִסָּיוֹן שֶׁל הַצָּלָה. אָמַר לִי, כִּי הִרְבּוּ לָדוּן בָּזֶה, אַךְ מְאַחַר שֶׁאֵין בִּידֵיהֶם לֹא סְפִינָה, אוֹ כֵּלִים לְבִנְיָנָהּ, וְלֹא מְזוֹנוֹת, הָיוּ דִיּוּנֵיהֶם מִסְתַּיְּמִים תָּמִיד בְּיֵאוּשׁ וּבִדְמָעוֹת.

שָׁאַלְתִּי, מַה יֹאמְרוּ לְתָּכְנִית־הַצָּלָה שֶׁלִּי, וּכְלוּם לֹא נוּכֵל לְהוֹצִיאָה לַפֹּעַל אִם נִתְכַּנֵּס כֻּלָּנוּ בָּאִי. אָמַרְתִּי לוֹ בְּגִלּוּי־לֵב, כִּי בְּעִקָּר אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי בְּגִידָתָם וְיַחֲסָם הָרַע אֵלַי, אִם אֶתֵּן אֶת נַפְשִׁי בִּידֵיהֶם. הֲלֹא אֵין הַחֲזָקַת־הַטּוֹבָה מִדָּה מִלֵּדָה בְּטִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם. בְּעִקָּר הַבְּרִיּוֹת מְכַלְכְּלִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לֹא לְפִי הַטּוֹבָה שֶׁנִּגְמְלָה לָהֶם אֶלָּא לְפִי הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהֵם מְצַפִּים לְהָפִיק. הֲלֹא יִהְיֶה זֶה מַעֲשֶׂה מֵבִישׁ אִם לְאַחַר שֶׁאָבוֹא לְהַצָּלָתָם יַאַסְרוּנִי בִּסְפָרַד הַחֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן זוֹ דַּרְכָּם בְּכָל בֶּן־אַנְגְלִיָה, יְהִי הַמִּקְרֶה שֶׁהִדִּיחוֹ לְשָׁם אֲשֶׁר יִהְיֶה. טוֹב לִי לִנְפֹּל בִּידֵי הַפְּרָאִים וּלְהֵאָכֵל חַיִּים, מֵאֲשֶׁר לִנְפֹּל בְּצִפָּרְנֵיהֶם הָאַכְזָרִיּוֹת שֶׁל הַכְּמָרִים, וּלְהִמָּסֵר לְיָדֶיהָ שֶׁל הָאִינְקְבִיזִיצְיָה. הוֹסַפְתִּי, כִּי בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁלְּאַחַר בּוֹאָם לְכָאן יִהְיֶה בְּכֹחֵנוּ לִבְנוֹת בִּמְשֻׁתָּף סְפִינָה גְדוֹלָה דֵי־הַצֹּרֶךְ, שֶׁתַּסִּיעֵנוּ דָרוֹמָה, לִבְרָזִיל, אֶל הָאִיִּים, אוֹ צָפוֹנָה, לַחוֹף הַסְּפָרַדִּי. אַךְ אִם יָשִׁיבוּ לִי רָעָה תַחַת הַטּוֹבָה שֶׁגָּמַלְתִּי לָהֶם, וּלְאַחַר שֶׁאֶתֵּן נֶשֶׁק בִּידֵיהֶם יַסִּיעוּנִי בְּכֹחַ אֶל בְּנֵי עַמָּם, הֲלֹא יִהְיֶה מַצָּבִי רַע מִשֶּׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן.

הַסְּפָרַדִּי הֵשִׁיב לִי בְּנֹעַם־שְׂפָתַיִם וּבְישֶׁר־לֵב כִּי מַצָּבָם עָלוּב כָּל כָּךְ, וְכֹה מֵיטִיבִים הֵם לְהַרְגִּישׁ בּוֹ, עַד שֶׁבָּטוּחַ הוּא כִּי נַפְשָׁם תִּסְלֹד מִכָּל כַּוָּנָה לַעֲשׂוֹת רָעָה לְאָדָם שֶׁיְּסַיֵּע לְהַצָּלָתָם. וְאִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינַי, יַפְלִיג לְשָׁם יַחַד עִם הַזָּקֵן, יְשׂוֹחַח עִמָּם וְיָבִיא אֵלַי אֶת תְּשׁוּבָתָם. הוּא יַתְנֶה אִתָּם תְּנָאִים וְיַשְׁבִּיעֵם בְּכָל קָדְשֵׁיהֶם לְצַיֵּת לִי בְּלִי אֹמֶר כִּמְפַקְּדָם וְקַבַּרְנִיטָם; כִּי יִשָּׁבְעוּ בְּלֶחֶם־הַקֹּדֶשׁ וּבְכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ לִשְׁמֹר לִי אֱמוּנִים, לְהַפְלִיג אֶל הָאָרֶץ הַנּוֹצְרִית שֶׁאֶבְחַר בָּהּ וְלֹא לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, לִנְהֹג כִּדְבָרַי בְּלִי לָסוּר מִמֶּנִּי עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּשָׁלוֹם לְאוֹתָהּ אֶרֶץ; וְכִי יָבִיא אֵלַי אֲמָנָה חֲתוּמָה בִּידֵיהֶם. אַחַר כָּךְ אָמַר לִי כִּי תְּחִלָּה רְצוֹנוֹ לְהִשָּׁבַע לִי, כִּי לֹא יַעַזְבֵנִי כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְאַפּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אֲצַוֶּה עָלָיו לָלֶכֶת, וְכִי יָגֵן עָלַי עַד טִפַּת דָּמוֹ הָאַחֲרוֹנָה, אִם אָמְנָם יִתְגַּלֶּה שֶׁמֶץ שֶׁל בְּגִידָה בֵּין בְּנֵי מְכוֹרָתוֹ.

אָמַר לִי כִּי כֻּלָּם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וַאֲצִילִים, וְהֵם חַיִּים בִּמְצוּקָה שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹתָהּ עַל הַדַּעַת, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם כָּל נֶשֶׁק, בְּגָדִים אוֹ מָזוֹן, נְתוּנִים לְשִׁבְטָם וּלְחַסְדָּם שֶׁל הַפְּרָאִים, וּכְבָר אָבְדָה מֵהֶם כָּל תִּקְוָה לָשׁוּב לִמְכוֹרָתָם. עַל כֵּן בִּטְחוֹנוֹ עִמּוֹ, כִּי אִם אָבִיא אֶת יְשׁוּעָתָם, יִתְּנוּ אֶת נַפְשָׁם עָלַי. לְאַחַר שְׁמִיעַת דִּבְרֵי־הַבְטָחָה אֵלֶּה גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְנַסּוֹת לְהַצִּילָם, וְלִשְׁלֹחַ אֲלֵיהֶם אֶת הַפֶּרֶא הַזָּקֵן עִם הַסְּפָרַדִּי, לְשֵׁם נִהוּל מַשָּׂא וּמַתָּן. אַךְ כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה מוּכָן לְהַפְלָגָתָם, הֶעֱלָה הַסְּפָרַדִּי חֲשָׁשׁ, שֶׁהֵעִיד עַל מִדָּה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁל בִּינָה וְכֵנוּת, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדִי לְבַטְּלוֹ. בַּעֲצָתוֹ דָחִיתִי אֶת הַצָּלַת חֲבֵרָיו לְמַחֲצִית הַשָּׁנָה, לְכָל הַפָּחוֹת. וְזֶה הָעִנְיָן: חֹדֶשׁ יָמִים עָשָׂה עִמָּנוּ הַסְּפָרַדִּי, וּכְבָר הֶרְאֵיתִי לוֹ כֵּיצַד אֲנִי מְסַפֵּק אֶת צְרָכַי בְּעֶזְרַת הַהַשְׁגָּחָה. בְּעֵינָיו רָאָה אֶת מַמְגּוּרַת הַדָּגָן וְהָאֹרֶז שֶׁבִּרְשׁוּתִי. דַּי הָיָה בָּהּ לְקַיֵם אֶת נַפְשִׁי, אַךְ לְלֹא מִדַּת חִסָּכוֹן טוֹבָה לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְקַיֵם אֶת מִשְׁפַּחְתִּי, שֶׁמָּנְתָה עַכְשָׁו אַרְבַּע נְפָשׁוֹת. וַדַּאי שֶׁלֹּא יַסְפִּיק הַדָּגָן אִם יָבוֹאוּ לְכָאן חֲבֵרָיו, שֶׁלִּדְבָרָיו, עֲדַיִן אַרְבָּעָה־עָשָׂר מֵהֶם בַּחַיִּים. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין בּוֹ דֵי צִיּוּד סְפִינָה, אִם נִבְנֶה אוֹתָהּ, לְמַסָּע אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת שֶׁל אֲמֵרִיקָה. עַל כֵּן אָמַר לִי, כִּי לְדַעְתּוֹ מוּטָב לְהַנִּיחַ לוֹ וְלַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים לַעְדֹּר וּלְהָכִין לְמִזְרָע חֶלְקַת אֲדָמָה, לְפִי כַּמּוּת הַזְּרָעִים שֶׁבְּכֹחִי לְהַפְרִישׁ מִן הַמְּלַאי. וּלְאַחַר הַקָּצִיר הַבָּא, יִהְיֶה בְּיָדֵינוּ דָגָן לְפַרְנָסַת חֲבֵרָיו, בְּבוֹאָם. וְאִלּוּ הַמַּחְסוֹר עָלוּל לַהֲבִיאָם לִידֵי מְרִיבוֹת, עַד שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת עַצְמָם נִגְאָלִים אֶלָּא נוֹפְלִים מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת. “הַתֵּדַע”, אָמַר, “גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַף שֶׁשָּׂמְחוּ תְּחִלָּה בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, מָרְדוּ בֵּאלֹהִים שֶׁהוֹצִיאָם מִשָּׁם, כַּאֲשֶׁר חָסְרוּ לֶחֶם בַּמִּדְבָּר”.

הָיְתָה זוֹ זְהִירוּת בְּעִתָּהּ, וְדַעְתִּי הָיְתָה נוֹחָה מֵעֲצָתוֹ הַטּוֹבָה וּמִנֶּאֱמָנוּתוֹ. נִגַּשְׁנוּ לַעְדֹּר כֻּלָּנוּ בִּכְלֵי־הָעֵץ שֶׁהָיוּ בְּיָדֵינוּ. בְּמֶשֶׁךְ הַחֹדֶשׁ שֶׁעַד עוֹנַת הַזְּרִיעָה עִבַּדְנוּ חֶלְקַת־אֲדָמָה, שֶׁזָּרַעְנוּ בָּהּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בּוּשְׁל שְׂעוֹרָה וְשִׁשָּׁה־עָשָׂר כַּדֵּי־אֹרֶז, וְהֵם כָּל הַזְּרָעִים שֶׁנִּתַּן לְהַפְרִישׁ, וְאָכֵן לֹא הוֹתַרְנוּ לָנוּ דֵי שְׂעוֹרִים לִמְזוֹנֵנוּ לְשֵׁשֶׁת הֶחֳדָשִׁים שֶׁעַד הַקָּצִיר, מִשְּׁעַת הַפְרָשַׁת הַזְּרָעִים מִן הַמְּלַאי; אֵין הַתְּבוּאָה גְדֵלָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּאֶרֶץ זוֹ. עַתָּה הָיָה מִסְפָּרֵנוּ רַב לְמַדַּי כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת פַּחַד הַפְּרָאִים מִלִּבֵּנוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יָבוֹאוּ בֶּהָמוֹן. עַל כֵּן הִתְהַלַּכְנוּ לְלֹא חֲשָׁשׁ בָּאִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמָּצָאנוּ עִנְיָן בּוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת כֻּלָּנוּ נְשׂוּאוֹת אֶל הַהַצָּלָה, לֹא נִתָּן לָנוּ, עַל כָּל פָּנִים – לִי, לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִן הָאֶמְצָעִים הַדְּרוּשִׁים. עַל כֵּן סִמַּנְתִּי כַּמָּה עֵצִים שֶׁנִּרְאוּ לִי יָפִים לְבִנְיַן־אֳנִיָּה וְשָׁלַחְתִּי אֶת שֵׁשֶׁת וְאָבִיו לְכָרְתָם. לַסְּפָרַדִּי הִסְבַּרְתִּי אֶת מַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה וּמִנִּיתִיו לְפַקֵּחַ עַל הַמְּלָאכָה. הֶרְאֵיתִי לָהֶם לוּחוֹת שֶׁהִקְצַעְתִּי בְּעָמָל לֹא־יְשֹׁעַר מֵעֵץ שָׁלֵם, וְהִצַּעְתִּי לְהָכִין לוּחוֹת כָּאֵלֶּה. וְאָכֵן הֵכִינוּ כִּתְרֵיסַר לוּחוֹת אַלּוֹן מְשֻׁבָּחִים, שְׁנֵי רֶגֶל רָחְבָּם, שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה רֶגֶל אָרְכָּם, וּמִשְּׁנַיִם עַד אַרְבָּעָה אִינְץ' עָבְיָם: נָקֵל לְשַׁעֵר מָה רַב הָיָה עֲמָלָם.



קבוצה יג' PDF עמ' 221.png

אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַדְתִּי גַּם לְהַגְדִּיל אֶת עֵדֶר הָעִזִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. לְשֵׁם כָּךְ נָהַגְנוּ לָצֵאת לְצֵיד הַגְּדָיִים, לְפִי תוֹר: שֵׁשֶׁת וְהַסְּפָרַדִּי יוֹם אֶחָד, וַאֲנִי עִם שֵׁשֶׁת – לְמָחֳרָת. כָּךְ הוֹסַפְנוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים גְּדָיִים לָעֵדֶר: יָרִינוּ בָּאֵם וְלָקַחְנוּ אֶת גְּדָיֶיהָ. כְּשֶׁקָּרְבָה עוֹנַת הַבָּצִיר, דָּאַגְתִּי לְיִבּוּשׁ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל עֲנָבִים. סָבוּרְנִי, כִּי בְּאַלִּיקַנְט, עִירָם שֶׁל עִנְבֵי־הַיַּיִן, הָיִינוּ עֲשׂוּיִים לְמַלֵּא שִׁשִּׁים אוֹ שְׁמוֹנִים חָבִיוֹת. מִלְּבַד הַלֶּחֶם הָיוּ הַצִּמּוּקִים חֵלֶק נִכְבָּד שֶׁל מְזוֹנֵנוּ וְעָרְבוּ לְחִכֵּנוּ. וַהֲלֹא עֶרְכָּם כְּמָזוֹן רַב בְּיוֹתֵר. וְהִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵּי קָצִיר, וְהַיְבוּל נָאֶה: לֹא מִן הַמְעֻלִּים שֶׁרָאִיתִי בָּאִי, אַךְ מְסַפֵּק אֶת צְרָכֵינוּ. מֵעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בּוּשְׁל שֶׁל זְרָעִים דַּשְׁנוּ לְמַעְלָה מִמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים. וְכֵן בִּיבוּל הָאֹרֶז. מְלַאי זֶה דַּי בּוֹ לַהֲזָנַת כָּל שִׁשָּׁה־עָשָׂר הַסְּפָרַדִּים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ, עַד הַיְּבוּל הַבָּא; וְאִלּוּ הָיִינוּ נְכוֹנִים לְמַסָּע, מַסְפִּיקָה כַּמוּת זוֹ כְּצֵדָה לַדֶרֶךְ בְּהַפְלָגָה לְכָל אֶרֶץ מֵאַרְצוֹת אֲמֵרִיקָה.

לְאַחַר שֶׁאָסַפְנוּ אֶת הַתְּבוּאָה וַהֲבֵאנוּהָ לַמַּמְגּוּרָה, נִגַּשְׁנוּ לִקְלִיעַת סַלִּים גְּדוֹלִים, לְשֵׁם אִחְסוּן גַּרְעִינִים. הַסְּפָרַדִּי גִּלָּה זְרִיזוּת יְתֵרָה בִּקְלִיעָה, וּתְכוּפוֹת גָּעַר בִּי עַל שֶׁלֹּא הִתְקַנְתִּי מְשׂוּכוֹת־קְלוּעוֹת לַהֲגַנָּתִי; אַךְ אֲנִי לֹא רָאִיתִי בָּהֶן כָּל צֹרֶךְ.

וְעַתָּה, לְאַחַר שֶׁהָיָה בְּיָדִי מָזוֹן מַסְפִּיק לְכַלְכָּלַת כָּל הָאוֹרְחִים הַצְּפוּיִים, הִתַּרְתִּי לַסְּפָרַדִּי לְהַפְלִיג לַיַּבָּשָׁה, כְּדֵי לִדְאֹג לְגוֹרַל חֲבֵרָיו. הוֹרֵיתִי לוֹ בִּמְפֹרָשׁ לֹא לְהָבִיא עִמּוֹ שׁוּם אָדָם, שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע תְּחִלָּה, בְּפָנָיו וּבִפְנֵי הַפֶּרֶא הַזָּקֵן, שֶׁלֹּא יִפְגַּע לְרָעָה בָּאִישׁ שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ בָּאִי, אֲשֶׁר גִּלָּה נְדִיבוּת וְשָׁלַח שְׁלִיחִים לְהַצִּילָם, אֶלָּא יָגֵן עָלָיו מִכָּל פְּגִיעָה רָעָה, וּבְכָל אֲשֶׁר יֵלְכוּ, יְצַיֵּת לַחֲלוּטִין לִפְקֻדּוֹתָיו. הַצְהָרָה זוֹ תִּנָּתֵן בִּכְתָב וְתֵחָתֵם בְּעֶצֶם יָדָם. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ זֹאת כְּשֶׁאֵין בִּידֵיהֶם נְיָר וּדְיוֹ, לֹא שָׁאַלְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ.

לְאַחַר מַתָּן הוֹרָאוֹת אֵלֶּה הִפְלִיגוּ הַסְּפָרַדִּי וְהַפֶּרֶא הַזָּקֵן בְּאַחַת הַדּוּגִיּוֹת, שֶׁבָּאוּ בָּהֶן לָאִי, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, הוּבְאוּ בָּהֶן כִּשְׁבוּיִים כְּדֵי לְהֵאָכֵל. נָתַתִּי בִּידֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹבֶה בַּעַל מַצִּית־חַלָּמִישׁ וּשְׁמֹנָה מִטְעָנִים שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה וְכַדּוּרִים, וְצִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לַחֲסֹךְ תַּחְמֹשֶׁת וְלֹא לִירוֹת אֶלָּא בִּשְׁעַת סַכָּנָה גְדוֹלָה.

שִׁלּוּחָם גָּרַם לִי שִׂמְחָה, כִּי זֶה לִי הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן הַמְכֻוָּן לִגְאֻלָּתִי לְאַחַר עֶשְׂרִים וְשֶבַע שָׁנִים וְכַמָּה יָמִים. נָתַתִּי בִּידֵיהֶם לֶחֶם וְצִמּוּקִים כְּדֵי מִחְיָתָם לְיָמִים רַבִּים וּכְדֵי מִחְיַת שְׁאָר הַנּוֹסְעִים לִשְׁמוֹנָה יָמִים. אִחַלְתִּי לָהֶם הַפְלָגָה צְלֵחָה וְנִדְבַּרְתִּי עִמָּם, כִּי בְּשׁוּבָם יָנִיפוּ דֶגֶל, כְּדֵי שֶׁאֵדַע בְּעוֹדָם רְחוֹקִים מִי וָמִי הַבָּאִים.

הֵם הִפְלִיגוּ בִּנְשֹׁב רוּחַ נָאָה, כְּשֶׁהַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר, לְפִי חֶשְׁבּוֹנִי. לְאַחַר שֶׁאָבַד מִמֶּנִּי פַּעַם חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים הַנָּכוֹן, שׁוּב לֹא יָדַעְתִּי לְתַקְּנוֹ. כֵּן לֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ בְּמִנְיָן הַשָּׁנִים, אַךְ מִשֶּׁבָּדַקְתִּי אוֹתוֹ לְאַחַר מִכֵּן, נִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא טָעִיתִי.

כְּבָר חִכִּיתִי לְשׁוּבָם שְׁמוֹנָה יָמִים, וְהִנֵּה אֵרַע מְאֹרָע תָּמוּהַּ וּבִלְתִּי־צָפוּי, שֶׁאֶפְשָׁר אֵין דֻּגְמָתוֹ בְּדִבְרֵי־הַיָּמִים. בֹּקֶר אֶחָד, בְּעוֹדֶנִּי יָשֵׁן בְּמִשְׁכָּנִי, נִכְנַס אֵלַי בִּמְרוּצָה שֵׁשֶׁת וְקָרָא בְּקוֹל: “אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֵם בָּא, הֵם בָּא!”.

נִתַּרְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, וְאַךְ לָבַשְׁתִּי בְּגָדַי יָצָאתִי הַחוּצָה, וְעַל אַף הַסַּכָּנָה עָבַרְתִּי בַּחֹרֶשׁ הַקָּטָן שֶׁלִּי, שֶׁכְּבָר גָּדֵל וְהָיָה לְיַעַר עָבֹת. וּבְכֵן, עַל אַף הַסַּכָּנָה, כָּאָמוּר, יָצָאתִי לְלֹא נֶשֶׁק בְּיָדִי, וְלֹא הָיָה זֶה מִמִּנְהָגִי כְּלָל. אַךְ מִשֶּׁנָּשָׂאתִי עֵינַי לַיָּם, נִדְהַמְתִּי לְמַרְאֵה סִירָה מְצֻיֶּדֶת בְּמִפְרָשׂ מְשֻׁלָּשׁ בְּמֶרְחָק כַּחֲמִשָּׁה מִילִים מִמֶּנִּי, וְהִיא חוֹתֶרֶת לַחוֹף. רוּחַ נָאָה לְמַדַּי הָיְתָה מְסַיַּעַת לָהֶם. כֵּן שַׂמְתִּי לֵב כִּי אֵין הִיא בָּאָה מִן הַיַּבָּשָׁה אֶלָּא מִקָּצֵהוּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי. קָרָאתִי לְשֵׁשֶׁת וְצִוִּיתִי עָלָיו לְהִסְתַּתֵּר, לְפִי שֶׁאֵין אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לָהֶם וְאֵין לָדַעַת אִם אוֹיְבִים הֵם אוֹ יְדִידִים.

קבוצה יג' PDF עמ' 223.png

נִכְנַסְתִּי לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת, כְּדֵי לְהֵיטִיב לְהִסְתַּכֵּל בַּבָּאִים. הִצַּבְתִּי אֶת הַסֻּלָּם וְטִפַּסְתִּי עַל הַגִּבְעָה, כְּדַרְכִּי בִּשְׁעַת כָּל חֲרָדָה, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִסְקֹר אֶת הַנַּעֲשֶׂה סָבִיב בְּלִי לְהִתְגַּלּוֹת.

אַךְ עָלִיתִי עַל הַגִּבְעָה הִבְחַנְתִּי בָּרוּר בָּאֳנִיָּה, הָעוֹגֶנֶת בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנָה מִילִים בְּקֵרוּב, דָּרוֹמָה־דָּרוֹמָה־מִזְרָחָה מִמֶּנִּי, אַךְ לֹא לְמַעְלָה מֵחֲמִשָּׁה מִילִים מִן הַחוֹף. נִדְמֶה הָיָה לִי, כִּי אֳנִיָּה אַנְגְּלִית הִיא וְאַף הַסִּירָה אַנְגְּלִית. נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַבִּיעַ אֶת מְבוּכָתִי וְאֶת שִׂמְחָתִי לְמַרְאֵה אֳנִיָּה, שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי כִּי עַל סִפּוּנָהּ בְּנֵי עַמִּי וּמִמֵּילָא – יְדִידַי. אַף עַל פִּי כֵן נִתְעוֹרְרוּ בִּי חֲשָׁשׁוֹת טְמִירִים, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹרָם, וְצִוּוּנִי לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר. רֵאשִׁית עָלָה הִרְהוּר בְּדַעְתִּי, מָה עִנְיָן מָצְאָה לָהּ אֳנִיָּה אַנְגְּלִית בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין נְתִיבוֹת הַסַּחַר הָאַנְגְּלִי עוֹבְרוֹת בּוֹ. כֵּן יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא נִתְחוֹלְלוּ כָּל סְעָרוֹת, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיוֹת לְגָרְפָם לְכָאן בְּעֵת צָרָה. וְאִם אַנְגְּלִים הֵם, קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁאֵין כַּוָּנוֹתֵיהֶם טוֹבוֹת. וְעַל כֵּן מוּטָב לִי לְהַמְשִׁיךְ אֶת חַיַּי כָּאן, מִלִּנְפֹּל בִּידֵי גַנָּבִים וְרוֹצְחִים.

לְעוֹלָם אַל יְזַלְזֵל אָדָם בְּאוֹתוֹת הַסַּכָּנָה הַסְּמוּיִים הַנִּרְמָזִים לוֹ לְעִתִּים, גַּם כְּשֶׁדַּעְתּוֹ נוֹתֶנֶת שֶׁאֵין לָהֶם כָּל אֲחִיזָה בַּמְּצִיאוּת. סָבוּר אֲנִי, כִּי מְעַטִּים מִבַּעֲלֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת יַכְחִישׁוּ, כִּי אָכֵן חָשִׁים אָנוּ רְמָזִים מֵעֵין אֵלֶּה. אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִגִּלוּיָיו שֶׁל עוֹלָם סָמוּי וְעֵדוּת לְשִׁתּוּף הַנְּשָׁמוֹת, וְאִם נְטִיָּתָם שֶׁל רְמָזִים אֵלֶּה לְהַזְהִירֵנוּ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, עַל שׁוּם מָה לֹא נַנִּיחַ כִּי מְקוֹרָם בְּגוֹרֵם יְדִידוּתִי, שֶׁהוּא נַעֲלֶה עָלֵינוּ, אוֹ פָּחוּת מִמֶּנּוּ, אוֹ מְשֻׁעְבָּד לָנוּ, וְכִי נִרְמְזוּ כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ טוֹבָה?

הַסִּפּוּר הַבָּא יְאַשֵּׁר בְּתַכְלִית אֶת צִדְקָתוֹ שֶׁל שִׁקּוּל־דַּעַת זֶה. אִלְמָלֵא נָהַגְתִּי זְהִירוּת, בְּשֶׁל אוֹתָהּ אַזְהָרָה סְמוּיָה, יִהְיֶה מְקוֹרָהּ אֲשֶׁר יִהְיֶה, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי אוֹבֵד, וּבִנְסִבּוֹת קָשׁוֹת מִשֶּׁיָּדַעְתִּי עַד עַתָּה, כְּפִי שֶׁתִּרְאוּ לְהַלָּן. לֹא הָיִיתִי מוֹסִיף לִשְׁהוֹת בַּמָּקוֹם, אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי אֶת הַסִּירָה קְרֵבָה לַחוֹף וּמְבַקֶּשֶׁת מְקוֹם עֲגִינָה נוֹחַ. אַךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא קָרְבוּ הַרְבֵּה, לֹא רָאוּ אֶת הַמִּפְרָץ שֶׁבּוֹ הֶעֱגַנְתִּי בְּשַׁעְתּוֹ אֶת רַפְסוֹדוֹתי, וּלְמַזָּלִי הָרַב עָלוּ עַל הַחוֹף, מַהֲלַךְ חֲצִי הַמִּיל מִמְּקוֹמִי. שֶׁאִם לֹא כֵן הָיוּ עוֹלִים לְיַד פֶּתַח בֵּיתִי, כְּמַאֲמַר הַבְּרִיּוֹת, מְגָרְשִׁים אוֹתִי מִמִּבְצָרִי וְשׁוֹדְדִים אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

כְּשֶׁעָלוּ לַחוֹף נוֹכַחְתִּי בַּעֲלִיל כִּי אַנְגְּלִים הֵם, מִכָּל מָקוֹם רֻבָּם. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם דָּמוּ עָלַי כְּהוֹלַנְדִּים, אֶלָּא שֶׁטָּעִיתִי, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ. אַחַד־עָשָׂר הָיוּ וּשׁלשָׁה מֵהֶם לֹא־חֲמוּשִׁים, וְדוֹמַנִי – כְּפוּתִים. כְּשֶׁקָּפְצוּ אַרְבַּעַת אוֹ חֲמֵשֶׁת הָרִאשׁוֹנִים לַחוֹף, הוֹצִיאוּ אֶת הַשְּׁלשָׁה כְּהוֹצֵא אֶת הָאֲסִירִים. רָאִיתִי אֶת אַחַד הַשְּׁבוּיִים מַחֲוֶה תְּנוּעוֹת נִרְגָּשׁוֹת שֶׁל תְּחִינָה, צַעַר וְיֵאוּשׁ, עַד כְּדֵי הַפְרָזָה. הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם לִפְעָמִים וְנִרְאוּ מֻדְאָגִים, אַךְ הִתְנַהֲגוּתָם הָיְתָה מְאֻפֶּקֶת יוֹתֵר.

נִדְהָם הָיִיתִי לְמַרְאֵה עֵינַי, וְלֹא יָדַעְתִּי מָה מִתְרַחֵשׁ כָּאן. וְהִנֵּה אָמַר אֵלַי שֵׁשֶׁת אַנְגְּלִית, כְּמֵיטַב יְכָלְתוֹ: “הוֹי, אָדוֹן! אַתָּה רוֹאֶה אִישׁ אַנְגְּלִי אוֹכֵל שָׁבוּי כְּמוֹ אִישׁ פֶּרֶא”. “לָמָּה תַּחֲשֹׁב, שֵׁשֶׁת”, אָמַרְתִּי, “כִּי יֵשׁ בְּדַעְתָּם לֶאֱכֹל אֶת הַשְּׁבוּיִים?”. “כֵּן”, אָמַר שֵׁשֶׁת, “הֵם לֶאֱכֹל אוֹתָם”. “לֹא, לֹא”, אָמַרְתִּי, “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֵׁשֶׁת, כִּי יַהַרְגּוּם, אַךְ הֱיֵה סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי לֹא יֹאכְלוּ בְּשָׂרָם”.

קבוצה יג' PDF עמ' 225.png

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה עָמַדְתִּי רוֹעֵד וּמְזֻעְזָע מִן הַמַּרְאֶה, בְּלִי לְהָבִין אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ לְעֵינַי, וְצִפִּיתִי כִּי הִנֵּה־הִנֵּה יִרְצְחוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים. רָאִיתִי אֶת אַחַד הַנְּבָלִים מֵנִיף סַיִף אוֹ חֶרֶב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל שָׁבוּי, חָרַדְתִּי כִּי הִנֵּה יֵרָצַח וְדָמִי קָפָא בְּעוֹרְקַי. צַעַר רַב הִצְטַעַרְתִּי שֶׁאֵין הַסְּפָרַדִּי וְהַפֶּרֶא הַזָּקֵן עַתָּה עִמִּי, וְאֵין לִי דֶרֶךְ לִקְרַב אֶל הָרוֹצְחִים לִמְטַחֲוֵי־יְרִיָּה בְּלִי לְהִתְגַּלּוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים. לֹא רָאִיתִי בִּידֵיהֶם שׁוּם כְּלִי־יְרִיָּה, אֶלָּא שֶׁלֹּא כֵן הָיָה.

לְאַחַר שֶׁהִתְעַלְּלוּ הַסַּפָּנִים הַמְרֻשָּׁעִים בִּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, הִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי הָאִי, כְּאוֹמְרִים לָתוּר אוֹתוֹ. רָאִיתִי כִּי גַם לַשְּׁבוּיִים נִתַּן חֹפֶשׁ לְהִתְהַלֵּךְ, אַךְ הֵם יָשְׁבוּ עַל הָאֲדָמָה, מְהוּרְהָרִים וּמְיֹאָשִׁים.מַרְאֶה זֶה הֶעֱלָה בְּזִכְרוֹנִי אֶת יוֹמִי הָרִאשׁוֹן בָּאִי, כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל סְבִיבִי בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת בִּתְמִיהָה. כֵּיצַד אָמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי אָבַדְתִּי וְאֵלּוּ פְּחָדִים נוֹרָאִים פְּקָדוּנִי. וְכֵיצַד יָשַׁבְתִּי בְּרֹאשׁ הָעֵץ כָּל הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרְפוּנִי חַיּוֹת רָעוֹת. וּכְפִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֲנִי אוֹתוֹ לַיְלָה עַל הַסִּיּוּעַ שֶׁיָּבוֹא לְיָדִי מִשִּׁבְרֵי־הָאֳנִיָּה שֶׁנִּגְרְפוּ לַחוֹף בַּסַּעַר וּבַגֵּאוּת, סִיּוּעַ שֶׁכִּלְכֵּל וְסָעַד אוֹתִי מֵאָז, כֵּן לֹא יָדְעוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַנּוֹאָשִׁים הַלָּלוּ מַה בְּטוּחִים יְשׁוּעָתָם וְסַעְדָּם, מַה קְּרוֹבִים הֵם, וּמַה מַּמָּשִׁי בִּטְחוֹנָם שָׁעָה שֶׁאָבְדָה מֵהֶם כָּל תִּקְוָה לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם. אֵין עֵינֵינוּ מַרְחִיקוֹת רְאוֹת בָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לִבְטֹחַ בְּרָצוֹן בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ מַפְקִיר אֶת בְּרוּאָיו בְּעֵת צָרָה; אַף בְּרָעָה גְּדוֹלָה הֵם חַיָּבִים לוֹ תוֹדָה עַל אֵיזֶה חֶסֶד, וּלְעִתִּים הֵם קְרוֹבִים לִגְאֻלָּתָם מִשֶּׁדַּעְתָּם נוֹתֶנֶת. יְתֵרָה מִזּוֹ, לִפְעָמִים הֵם נוֹשָׁעִים עַל יְדֵי מַעֲשִׂים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְהַשְׁמָדָתָם.

אֲנָשִׁים אֵלֶּה עָלוּ לַחוֹף בְּשִׂיאָהּ שֶׁל הַגֵּאוּת. עַד שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִם שְׁבוּיֵיהֶם וּמְשׁוֹטְטִים בָּאִי לָתוּר אוֹתוֹ, חָלְפָה שָׁעָה אֲרֻכָּה, נִכְנַס הַשֵּׁפֶל וְהַסִּירָה עָמְדָה בַּיַּבָּשָׁה. שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִשְׁאֲרוּ בַּסִּירָה, אַךְ כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ לָגְמוּ יַ"שׁ יָתֵר עַל הַמִּדָּה וְנִרְדְּמוּ. כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר אֶחָד מֵהֶם וְלֹא עָלָה בְּיָדָיו לְהָזִיז אֶת הַסִּירָה מִמְּקוֹמָהּ, הִזְעִיק אֶת שְׁאָר הַסַּפָּנִים שֶׁהִתְפַּזְּרוּ. חָזְרוּ כֻּלָּם אֶל הַסִּירָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחָם לְעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּבֵדָה מְאֹד וְאִלּוּ הַחוֹף כָּאן רַךְ, כִּמְעַט חוֹל־נוֹדֵד. וּכְמִנְהָגָם שֶׁל סַפָּנִים מַמָּשׁ – אוּלַי אֵין לְךָ בְּרִיּוֹת שֶׁנַּחַנּוּ פָּחוֹת מֵהֶם בִּרְאִיַּת־הַנּוֹלָד – הֵנִיחוּ לַסִּירָה וְהִתְפַּזְּרוּ שׁוּב בָּאִי. שָׁמַעְתִּי אֶחָד מֵהֶם קוֹרֵא בְּקוֹל אֶל חֲבֵרָיו שֶׁלְּיַד הַסִּירָה: “הוֹי, הָנַח לָהּ, גֶ’ק, הֲלֹא תָנִיחַ לָהּ, הִיא תָצוּף בַּגֵאוּת”. עַתָּה נוֹכַחְתִּי בָּעִקָּר: בְּנֵי אֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה נַחְבֵּאתִי וְלֹא הֵעַזְתִּי לָצֵאת אֶת מְצוּדָתִי אֶלָּא לַמִּצְפֶּה שֶׁלִּי, בְּפִסְגַּת הַגִּבְעָה. דַּעְתִּי הָיְתָה נוֹחָה מְאֹד מִבִּצּוּרַי. יָדַעְתִּי כִּי עֶשֶׂר שָׁעוֹת לְפָנַי עַד שֶׁתָּצוּף הַסִּירָה, וּמִשֶּׁתֵּרֵד הַחֲשֵׁכָה אוּכַל לַעֲקֹב מִתּוֹךְ יֶתֶר־חֵרוּת אַחֲרֵי תְּנוּעָתָם וְלִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחוֹתֵיהֶם.

וּבֵינְתַיִם הִתְכּוֹנַנְתִּי לִקְרָב, כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם מִתּוֹךְ חֲרָדָה יְתֵרָה, שֶׁכֵּן אוֹיֵב אַחֵר לְפָנַי. צִוִּיתִי גַם עַל שֵׁשֶׁת, שֶׁהָיָה לְקַלָּע מְצֻיָּן, לָשֵׂאת נֶשֶׁק. אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי רוֹבֵי־הַצַּיִד וְלוֹ נָתַתִּי שְׁלשָׁה רוֹבִים. וְאָכֵן מַרְאֵה אֵימִים הָיָה לִי: לָבוּשׁ פַּרְוַת־עִזִּים, מִצְנֶפֶת־הַפַּרְוָה הַגְּדוֹלָה לְרֹאשִׁי, הַחֶרֶב לְלֹא נְדָן עַל מָתְנַי, שְׁנֵי אֶקְדָּחִים בַּחֲגוֹרָתִי, וְרוֹבֶה עַל כָּל כָּתֵף.

קבוצה יג' PDF עמ' 227.png

כָּאָמוּר, לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֶׂה בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ. בִּשְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁהִיא שְׁעַת הַשָּׁרָב הַגָּדוֹל, רָאִיתִי אֶת כָּל הַסַּפָּנִים מִתְפַּזְּרִים בַּיַּעַר, וְסָבוּר הָיִיתִי כִּי שָׁכְבוּ לִישׁוֹן. שְׁלשֶׁת הַשְּׁבוּיִים הָאֻמְלָלִים הָיוּ חֲרֵדִים מִכְּדֵי לְהֵרָדֵם, יָשְׁבוּ בְּצֵל עֵץ גָּדוֹל, כְּרֶבַע הַמִּיל מִבֵּיתִי, וְנִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁאֵין הַשְּׁאָר רוֹאִים אוֹתָם. עַתָּה הֶחֱלַטְתִּי לָצֵאת וְלִשְׁאֹל אֶת הַשְּׁבוּיִים לְמַצָּבָם. יָצָאתִי לִקְרָאתָם, וְצוּרָתִי כְּפִי שֶׁתֵּאַרְתִּיהָ. שֵׁשֶׁת הָלַךְ אַחֲרַי בְּמֶרְחַק מָה, מֵטִיל אֵימָה בְּנִשְׁקוֹ כָּמוֹנִי, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה כְּלָל לְצֵל־רְפָאִים כַּאֲדוֹנָיו.

קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם בְּהֶסְתֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וּבְטֶרֶם יִרְאוּנִי קָרָאתִי בְּקוֹל, סְפָרַדִּית: “מִי אַתֶּם, רַבּוֹתַי?” הֵם הִרְתִּיעוּ לְשֵׁמַע הַקּוֹל אַךְ שִׁבְעָתַיִם נִדְהֲמוּ בִּרְאוֹתָם אֶת דְּמוּתִי הַמַּחֲרִידָה. הֵם לֹא הֵשִׁיבוּ, וְדוֹמַנִי כִּי אָמְרוּ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשָׁם. עַתָּה אָמַרְתִּי אַנְגְּלִית: “רַבּוֹתַי”, פָּתַחְתִּי, “אַל נָא תִּפְחֲדוּ מִפָּנַי. יִתָּכֵן וְתִמְצְאוּ יָדִיד בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּלַּלְתֶּם לְמָצְאוֹ”. “אִם כֵּן הַדָּבָר, הֲרֵי נִשְׁלַח מִן הַשָּׁמַיִם”, אָמַר אֶחָד מֵהֶם בְּקוֹל חֲגִיגִי וְגִלָּה רֹאשׁוֹ לְבָרְכֵנִי, “לְפִי שֶׁאֵין אָדָם עָשׂוּי לְהַצִּילֵנוּ”. “כָּל סִיּוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא, אֲדוֹנִי”, אָמַרְתִּי. “הַאֵין בִּרְצוֹנְכֶם לְהוֹרוֹת לְאִישׁ זָר אֶת הַדֶּרֶךְ לַעֲזֹר לָכֶם, שֶׁכֵּן נִדְמֶה לִי כִּי בְּצָרָה גְּדוֹלָה אַתֶּם? רָאִיתִי אֶת עֲלִיַּתְכֶם עַל הַיַּבָּשָׁה, וּכְשֶׁהִתְחַנַּנְתֶּם אֶל הָרְשָׁעִים שֶׁבָּאוּ אִתְּכֶם, רָאִיתִי אֶחָד מֵהֶם מֵנִיף חֶרֶב עַל רֹאשְׁכֶם”.

הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הִרְעִיד כֻּלּוֹ, עֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת וְהוּא כְּהָמוּם. אָמַר לִי: “מִי הוּא הַמְּדַבֵּר אֵלַי, אֱלֹהִים אוֹ אָדָם? הַאִם אָדָם הוּא אוֹ מַלְאָךְ?”. “הוֹצֵא כָּל סָפֵק מִלִּבְּךָ, אֲדוֹנִי”, אָמַרְתִּי לוֹ. “אִלּוּ שָׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לְהוֹשִׁיעֲךָ, וַדַּאי שֶׁהָיָה מֵיטִיב לְהַלְבִּישׁוֹ וְנוֹתֵן בְּיָדוֹ נֶשֶׁק אַחֵר. סַלֵּק כָּל פַּחַד מִן הַלֵּב. אָדָם אֲנִי, אִישׁ אַנְגְּלִי, הַנָּכוֹן לַעֲזֹר לָכֶם, כְּפִי שֶׁרוֹאוֹת עֵינֶיךָ. יֵשׁ עִמִּי מְשָׁרֵת אֶחָד בִּלְבַד, וּבְיָדֵינוּ נֶשֶׁק וְתַחְמֹשֶׁת. הַגֵּד לָנוּ בְּגָלוּי, הַנוּכֵל לַעֲזֹר? מָה קָרָה לָכֶם?” “סִפּוּרֵנוּ אָרֹךְ מִכְּדֵי לְסַפְּרוֹ, אֲדוֹנִי?” אָמַר הָאִישׁ, “וְאִלּוּ רוֹצְחֵינוּ קְרוֹבִים מְאֹד. אַךְ הִנֵּה הוּא בִּקְצָרָה: הִנְנִי רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל אֳנִיָּה זוֹ, וַאֲנָשַׁי מָרְדוּ בִּי. בְּעָמָל רַב הֵנֵאתִי אוֹתָם מִלְּהָרְגֵנִי, וּלְבַסּוֹף הֱבִיאוּנִי אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם זֶה עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה, הָאֶחָד עוֹזְרִי וְהַשֵּׁנִי נוֹסֵעַ. בְּטוּחִים הָיִינוּ שֶׁהֵקִיץ עָלֵינוּ הַקֵּץ, מֵאַחַר שֶׁסָּבַרְנוּ כִּי הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם, וְגַם עַתָּה לֹא נֵדַע אֶת הַצָּפוּי לָנוּ”.

“אֵיפֹה הֵם רְשָׁעִים אֵלֶּה, אוֹיְבֶיךָ” שָׁאַלְתִּי. “הַיּוֹדֵעַ אַתָּה אָנָה הָלְכוּ?”. “כָּאן הֵם שׁוֹכְבִים, אֲדוֹנִי”, אָמַר בְּהַצְבִּיעוֹ אֶל סְבַךְ־עֵצִים. “לִבִּי רוֹעֵד מִפַּחַד שֶׁמָּא יִרְאוּנוּ וְיִשְׁמְעוּ אֶת שִׂיחָתֵנוּ, שֶׁכֵּן יַהַרְגוּ אֶת כֻּלָּנוּ”.

“הַאִם בִּידֵיהֶם נֶשֶׁק?” שָׁאַלְתִּי. אָמַר לִי, כִּי שְׁנֵי רוֹבִים לָהֶם, וְאֶחָד נֶעֱזַב בַּסִּירָה. “טוֹב מאד”, אָמַרְתִּי, “סִמְכוּ בְּכָל הַשְּׁאָר עָלֵי. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכֻּלָּם נִרְדְּמוּ, וְאֶפְשָׁר לְהָרְגָם עַל נְקַלָּה. אַךְ אוּלַי נִקַּח אוֹתָם בַּשֶּׁבִי?”. אָמַר לִי, כִּי שְׁנַיִם מֵהֶם מְנֻוָּלִים לְלֹא תַקָּנָה, וְאֵין זֶה מִן הַתְּבוּנָה לְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אַךְ לְאַחַר שֶׁיִּתָּפְסוּ שְׁנַיִם אֵלֶּה, סָבוּר הוּא, יָשׁוּבוּ הַשְּׁאָר לַעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתָם. שָׁאַלְתִּי מִי הֵם הַשְּׁנַיִם. אָמַר לִי כִּי לֹא יוּכַל לְהַצְבִּיעַ עֲלֵיהֶם מִמֶּרְחָק, אַךְ הוּא יְצַיֵּת לִפְקֻדּוֹתַי בְּכָל עִנְיָן. “טוֹב”, אָמַרְתִּי, “בּוֹאוּ וְנִסְתַּלֵּק מִתְּחוּם רְאִיָּתָם וּשְׁמִיעָתָם, שֶׁמָּא יָקִיצוּ, וְאַחַר כָּךְ נַחֲלִיט מַה לַעֲשׂוֹת”. בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הָלְכוּ אַחֲרֵי, עַד שֶׁנֶּעֱלַמְנוּ בָּעֳבִי הַיַּעַר.

“וּבְכֵן, אֲדוֹנַי”, אָמַרְתִּי. “אֲנַסֶּה לְהַצִּילְכֶם, אַךְ הַאִם תְּקַבְּלוּ שְׁנֵי תְנָאִים שֶׁלִּי?”. הַזָּר נִחֵשׁ אֶת רְצוֹנִי וְאָמַר, כִּי הוּא וָאֳנִיָּתוֹ, אִם אַךְ תָּשׁוּב לְיָדֵינוּ, יַעַמְדוּ לִרְשׁוּתִי וְלִפְקֻדָּתִי, וְאִם לֹא תָּשׁוּב הָאֳנִיָּה לְיָדֵינוּ, יְשָׁרֵת אוֹתִי בֶּאֱמוּנָה וְיֵלֵךְ לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁאֶשְׁלְחֶנּוּ. גַּם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים אָמְרוּ דְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה. “יָפֶה”, אָמַרְתִּי, “שְׁנַיִם הֵם תְּנָאַי. 1. כָּל עוֹד אַתֶּם בָּאִי לֹא תְבַקְּשׁוּ לְעַצְמְכֶם כָּל שִׁלְטוֹן. וְאִם אֶתֵּן נֶשֶׁק בִּידֵיכֶם, תְּשִׁיבוּהוּ לִי וִיהִי מָה כַּאֲשֶׁר תִּדָּרְשׁוּ, וְלֹא תַחַרְשׁוּ מְזִמּוֹת עָלַי וְעַל נְתִינַי בָּאִי, וּבֵינְתַיִם תְּצַיְּתוּ לִפְקֻדּוֹתַי. 2. אִם נִכְבְּשָׁה הָאֳנִיָּה אוֹ תִּכָּבֵשׁ, תָּבִיא אוֹתִי וְאֶת מְשָׁרְתִי לְאַנְגְּלִיָּה חִנָּם אֵין כָּסֶף”.

הוּא הִבְטִיחַ לִי בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל הַבְטָחָה שֶׁעָשׂוּי אָדָם לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ, כִּי יְצַיֵּת לִתְבִיעוֹתַי הַנְּבוֹנוֹת, יִרְאֶה בִּי אֶת מַצִּילוֹ וְיַחֲזִיק לִי טוֹבָה כָּל יְמֵי חַיָּיו. “אִם כֵּן”, אָמַרְתִּי, “הִנֵּה שְׁלשָׁה רוֹבִים וְתַחְמֹשֶׁת. וְעַתָּה הַגֵּד לִי מָה עֲלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, לְדַעְתְּךָ?”. שׁוּב גִּלָּה אֶת רִגְשֵׁי תּוֹדָתוֹ כְּיַד יְכָלְתּוֹ, אַךְ הִצִּיעַ לִי לְפַקֵּד כִּרְאוּת עֵינַי. אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי אָכֵן קָשָׁה הַהַחְלָטָה, אַךְ דּוֹמַנִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר לִירוֹת בָּהֶם, בְּעוֹדָם יְשֵׁנִים. מִי שֶׁלֹּא יֵהָרֵג בַּמַּטָּח הָרִאשׁוֹן וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים, נְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, וְכָךְ נַשְׁאִיר מָוֶת וְחַיִּים בִּידֵי הַהַשְׁגָּחָה".

רַב־הַחוֹבֵל הֵשִׁיב בְּעַנְוָה רַבָּה, שֶׁאִלּוּ נִתַּן לוֹ הָיָה נִמְנָע מִשְּׁפִיכַת דָּמָם, אַךְ אִם יִמָּלְטוּ שְׁנֵי הַמְּנֻוָּלִים לְלֹא תַקָּנָה, שֶׁעוֹרְרוּ אֶת הַמֶּרֶד בָּאֳנִיָּה, אֲבוּדִים אָנוּ. הֵם יָשׁוּבוּ לָאֳנִיָּה, יָבִיאוּ אֶת כָּל הַחֲבוּרָה וְיַשְׁמִידוּנוּ. “טוֹב אֵיפֹא”, אָמַרְתִּי, “הֵן הַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה. שֶׁכֵּן זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ”. אַךְ בִּרְאוֹתִי שֶׁאֵין לִבּוֹ רוֹצֶה בִּשְׁפִיכַת־הַדָּם, אָמַרְתִּי לוֹ לָלֶכֶת לְשָׁם עִם אֲנָשָׁיו וְלַעֲשׂוֹת כָּעוֹלֶה עַל רוּחוֹ.

עוֹד אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים, שָׁמַעְנוּ כַּמָּה מֵהֶם מְקִיצִים, וְהִנֵּה קָמוּ שְׁנַיִם עַל רַגְלֵיהֶם. שְׁאַלְתִּיו אִם אֵלֶּה מֵרָאשֵׁי הַמֶּרֶד בָּאֳנִיָּה, כְּפִי שֶׁסִּפֵּר. אָמַר לָאו. “טוֹב”, אָמַרְתִּי, “הָנַח לָהֶם לְהִמָּלֵט, שֶׁכֵּן הֵעִירָה אוֹתָם הַהַשְׁגָּחָה כְּדֵי שֶׁיַּצִּילוּ נַפְשָׁם. אַךְ אִם יִמָּלְטוּ גַּם הַשְּׁאָר מִיָּדֶיךָ תֶּאְשַׁם אַתָּה”. נִתְעוֹרֵר רַב־הַחוֹבֵל לְשֵׁמַע דְּבָרַי אֵלֶּה, לָקַח אֶת הָרוֹבֶה, תָּקַע אֶת הָאֶקְדָּח בַּחֲגוֹרָתוֹ וְיָצָא בְּלִוְיַת שְׁנֵי חֲבֵרָיו, כָּל אִישׁ רוֹבֶה בְּיָדוֹ. הֵם הָלְכוּ בָּרֹאשׁ, וּלְפִי שֶׁעוֹרְרוּ רַעַשׁ קַל, הֵקִיץ אַחַד הַסַּפָּנִים, הֵסֵב פָּנָיו וּבִרְאוֹתוֹ אוֹתָם קָרָא בְּקוֹל, לְהָעִיר אֶת חֲבֵרָיו. אֶלָּא שֶׁאֵחַר אֶת הַמּוֹעֵד, כִּי בְּהִשָּׁמַע קוֹלוֹ יָרוּ שְׁנֵי עוֹזְרָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, וְאִלּוּ הוּא שָׁמַר בְּרֹב בִּינָה אֶת הַכַּדּוּר שֶׁלּוֹ. הַשְּׁנַיִם לֹא הֶחֱטִיאוּ, הָרְגוּ אֶחָד וּפָצְעוּ אֶת הַשֵּׁנִי קָשֶׁה. אַךְ הַפָּצוּעַ קָם עַל רַגְלָיו וְקָרָא לְעֶזְרָה. קָרַב אֵלָיו רַב־הַחוֹבֵל וְאָמַר, כִּי אֵחַר לִקְרֹא לְעֶזְרָה, וּמוּטָב כִּי יִקְרָא אֶל הָאֱלֹהִים וִיבַקֵּשׁ מְחִלָּה עַל רִשְׁעוּתוֹ. בְּאָמְרוֹ כֵּן הִכָּה בְּקַת הָרוֹבֶה עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁלֹּא הוֹסִיף לְדַבֵּר.

קבוצה יג' PDF עמ' 230.png

עוֹד שְׁלשָׁה הָיוּ בַּחֲבוּרָה, וְאֶחָד מֵהֶם פָּצוּעַ קַל. בְּרֶגַע זֶה קָרַבְתִּי גַם אֲנִי. בִּרְאוֹתָם אֶת הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָהֶם הֵבִינוּ כִּי לֹא יַעַמְדוּ בְּפָנֵינוּ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים. אָמַר לָהֶם רַב־הַחוֹבֵל כִּי יָחֹן אוֹתָם אִם יוֹכִיחוּ לוֹ, כִּי מִתְחָרְטִים הֵם עַל הַבְּגִידָה וְיִשָּׁבְעוּ לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים, וּלְסַיֵּעַ בְּכִבּוּשׁ הָאֳנִיָּה וּבַהֲשָׁטָתָהּ חֲזָרָה לְגַ’מַּיְקָה, מִשָּׁם בָּאָה. הֵם הִצְהִירוּ נֶאֱמָנוּת כְּכָל שֶׁנִּדְרַשׁ מֵהֶם, וְהוּא נָתַן בָּהֶם אֵמוּן, וּמָחַל לָהֶם. לֹא הִתְנַגַּדְתִּי לַחֲנִינָתָם, אַךְ תָּבַעְתִּי כִּי יִכְפֹּת אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, כָּל עוֹד הֵם בָּאִי.

וּבֵינְתַיִם שָׁלַחְתִּי אֶת שֵׁשֶׁת וְאֶת עוֹזְרוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל אֶל הַסִּירָה, לִקְשֹׁר אוֹתָהּ וּלְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְהַמִּפְרָשׂ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה חָזְרוּ לְקוֹל הַיְרִיּוֹת שְׁלשָׁה סַפָּנִים שֶׁשּׁוֹטְטוּ בָּאִי, וּבִרְאוֹתָם אֶת רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהָיָה שָׁבוּי בִּידֵיהֶם, כִּמְנַצֵּחַ, נִכְנְעוּ וְהִנִּיחוּ לְכָפְתָם. וְכָךְ הֻשְׁלַם נִצְחוֹנֵנוּ. עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנְּסַפֵּר זֶה לָזֶה, אֲנִי וְרַב־הַחוֹבֵל, אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ. פָּתַחְתִּי רִאשׁוֹן וְסִפַּרְתִּי אֶת כָּל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה וְהוּא הִקְשִׁיב בְּשִׂימַת־לֵב הַמַּגִּיעָה כְּדֵי פְּלִיאָה. תָּמֵהַּ הָיָה בְּעִקָּר לַדֶּרֶךְ הַמֻּפְלָאָה בָּהּ מָצָאתִי אֶת הַמְּזוֹנוֹת וְאֶת הַנֶּשֶׁק וְהַתַּחְמֹשֶׁת. מֵאַחַר שֶׁסִּפּוּרִי רָצוּף מַעֲשֵׂי־נִסִּים, נָגַע עָמֹק בְּלִבּוֹ. אַךְ כְּשֶׁבָּא לְהַרְהֵר בְּגוֹרָלוֹ, וְרָאָה כִּי הַהַשְׁגָּחָה שָׁמְרָה עָלַי בְּמָקוֹם זֶה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְהַמִּלִּים נֶאֱלְמוּ בְּפִיו. עִם גְּמָר הַסִּפּוּר הוֹלַכְתִּי אֶת אוֹרְחַי אֶל בֵּיתִי, וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָם בַּמָּבוֹא הָרָגִיל, דֶּרֶךְ הַגַּג. הִקְרַבְתִּי לָהֶם מִמְּזוֹנוֹתַי וְהֶרְאֵיתִי כָּל מַה שֶּׁהִתְקַנְתִּי בְּמֶשֶׁק בֵּיתִי בִּימֵי מְגוּרֵי הָאֲרֻכִּים עַד מְאֹד בָּאִי. מִתְפַּלְּאִים הָיוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וּלְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם. מֵעַל לַכֹּל הִתְלַהֵב רַב־הַחוֹבֵל מִמְּצוּדָתִי, וּמִן הַהַצְנָעָה הַגְּמוּרָה שֶׁל מִשְׁכָּנִי בַּחֹרֶשׁ, שֶׁנִּטַּע לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה; מֵאַחַר שֶׁגִּדּוּלָם שֶׁל הָעֵצִים מָהִיר כָּאן מִשֶּׁהוּא בְּאַנְגְּלִיָּה, כְּבָר הָיָה לְיַעַר שֶׁל מַמָּשׁ, וְאֵין לַעֲבֹר בּוֹ אֶלָּא בַּשְּׁבִיל הַמְפֻתָּל וְהַצַּר שֶׁהִשְׁאַרְתִּי לְעַצְמִי. אָמַרְתִּי לוֹ כִּי זוֹ מְצוּדָתִי וְטִירָתִי, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִי גַם מְעוֹן־קַיִץ, כְּמִנְהָגָם שֶׁל נְסִיכִים, שֶׁאֲנִי מִתְגוֹרֵר בּוֹ לְעִתִּים, וַאֲבִיאוֹ לְשָׁם בְּשָׁעָה אַחֶרֶת, וְאִלּוּ עַתָּה עָלֵינוּ לָדוּן בְּכִבּוּשׁ הָאֳנִיָּה מִידֵי הַמּוֹרְדִים. אָמַר שֶׁדַּעְתּוֹ כְּדַעְתִּי, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת: בָּאֳנִיָּה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה סַפָּנִים שֶׁיָּדָם בַּמֶּרֶד, וּלְפִי הַחֹק נִתְחַיְּבוּ כֻּלָּם בְּרֹאשָׁם, וּבְיֵאוּשָׁם יִהְיוּ עַזִּים בַּקְּרָב. הֵם יוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם מִתּוֹךְ הַיְדִיעָה שֶׁאִם יֻכְנְעוּ, יֹעֲלוּ עַל הַגַּרְדּוֹם בְּבוֹאָם לְאַנְגְּלִיָּה אוֹ לְמוֹשָׁבָה אַנְגְּלִית. וְאִם כֵּן, אֵין לְהַתְקִיפָם בְּכֹחַ מֻעַט כְּכֹחֵנוּ. שָׁעָה קַלָּה הִרְהַרְתִּי בִּדְבָרָיו, עַד שֶׁמָּצָאתִי כִּי נְכוֹחִים הֵם. עַל כֵּן הָיָה עָלַי לְמַהֵר וּלְהַגִּיעַ לִכְלָל הַחְלָטָה: אוֹ לִמְשֹׁךְ אֶת אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת לָאִי וּלְהַפִּילָם בְּפַח, אוֹ לִמְנֹעַ אֶת עֲלִיָּתָם בַּיַּבָּשָׁה בְּבוֹאָם לְהַשְׁמִידֵנוּ. אֶלָּא שֶׁעָלָה עַל דַּעְתִּי, כִּי כַּעֲבֹר זְמַן מָה יִדְאֲגוּ אַנְשֵׁי־הַצֶּוֶת לְגוֹרַל חַבְרֵיהֶם שֶׁיָּרְדוּ בַּסִּירָה, וְיָבוֹאוּ לַחוֹף בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה, לְחַפְּשָׂם, וּבְוַדַּאי יִהְיוּ חֲמוּשִׁים וְכֹחָם יַעֲלֶה עַל כֹּחֵנוּ. סְבָרָתִי נִתְקַבְּלָה גַם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל. עַתָּה אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי תְחִלָּה עָלֵינוּ לְהַשְׁחִית אֶת הַסִּירָה הַמֻּטֶּלֶת בַּחוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְלַח לְשַׁיִט, וּלְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ כָּל דְּבַר עֵרֶךְ. וְאָכֵן נִגַּשְׁנוּ לַסִּירָה, לָקַחְנוּ מִתּוֹכָהּ אֶת הַנֶּשֶׁק וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ: בַּקְבּוּק יַ“שׁ, בַּקְבּוּק רוּם, כַּמּוּת מְעַטָּה שֶׁל צְנִימִים, אַשְׁפַּת אֲבַק־שְׂרֵפָה, וְגוּשׁ סֻכָּר גָּדוֹל עֲטוּף יְרִיעַת אַבַּרְזִין, חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ לִטְרָאוֹת מִשְׁקָלוֹ. שָׂמַחְתִּי בַּשָּׁלָל וּבְעִקָּר בַּיַּ”שׁ וּבַסֻּכָּר, שֶׁאָזְלוּ מִבֵּיתִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת.

לְאַחַר שֶׁהֵבֵאנוּ אֶת הַשָּׁלָל לַחוֹף (הַמְּשׁוֹטִים, הַתֹּרֶן, הַמִּפְרָשׂ וְהָהֶגֶה הוּבְאוּ קֹדֶם לָכֵן), אָמַרְנוּ לְחַבֵּל בְּקַרְקָעִית הַסִּירָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַמּוֹרְדִים לַהֲשִׁיטָהּ, גַּם אִם יָבוֹאוּ רַבִּים וְיָדָם תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הֶאֱמַנְתִּי כִּי יִהְיֶה בְּכֹחֵנוּ לָשׁוּב וְלִכְבֹּשׁ אֶת הָאֳנִיָּה, אֶלָּא שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי, כִּי לְאַחַר שֶׁיַּפְלִיגוּ הַמּוֹרְדִים בְּלִי הַסִּירָה, לֹא יִקְשֶׁה עָלַי לְהַתְקִינָהּ לְשַׁיִט, וּלְהַפְלִיג אֶל הָאִיִּים שֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת לְעֶבְרָם, וּלְבַקֵּר בַּדֶּרֶךְ אֶת יְדִידֵינוּ הַסְּפָרַדִּים, שֶׁלֹּא נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנִּי. הִמְשַׁכְנוּ בַּהֲכָנוֹת. רֵאשִׁית הֶעֱלִינוּ אֶת הַסִּירָה בִּיגִיעָה רַבָּה לְמָקוֹם גָּבֹהַּ יוֹתֵר בַּחוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָצוּף גַּם בְּשִׂיא הַגֵּאוּת. אַחַר כָּךְ פָּרַצְנוּ בְּקַרְקָעִיתָהּ פִּרְצָה שֶׁאֵין לְסָתְמָהּ בִּמְחִי־יַד, וְיָשַׁבְנוּ לְחַשֵּׁב אֶת מַעֲשֵׂינוּ הַבָּאִים. וְהִנֵּה שָׁמַעְנוּ יְרִיַּת־תּוֹתָח מִן הָאֳנִיָּה, וְרָאִינוּ אִתּוּת בְּדֶגֶל, הַקּוֹרֵא לַסִּירָה לָשׁוּב. אַךְ הַסִּירָה לֹא נָעָה מִמְּקוֹמָהּ. הֵם יָרוּ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְהוֹסִיפוּ לְאוֹתֵת. לְבַסּוֹף, כְּשֶׁלֹּא הוֹעִילוּ הַיְרִיּוֹת וְהָאִתּוּת, וְהַסִּירָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ, רָאִינוּ בְּמִשְׁקֶפֶת כִּי הוּרְדָה סִירָה אַחֶרֶת וְהִיא חוֹתֶרֶת אֶל הַחוֹף. כְּשֶׁקָּרְבָה, מָנִינוּ בָּהּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, כֻּלָּם חֲמוּשִׁים. הָאֳנִיָּה הָיְתָה עוֹגֶנֶת בְּמֶרְחַק שִׁשָּׁה מִילִים מִן הַחוֹף, וְכָךְ נִתְּנָה לָנוּ שָׁהוּת לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, אֲפִלּוּ בִּפְנֵיהֶם. הַגֵּאוּת סָחֲפָה אוֹתָם מְעַט מִזְרָחָה, וְעַל כֵּן חָתְרוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף, כְּדֵי לַעֲלוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצְאָה בּוֹ הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה.

וְכָךְ, חוֹזֵר אֲנִי וְאוֹמֵר, רָאִינוּ בָּרוּר אֶת פְּנֵי הַכֹּל, וְרַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהִכִּיר כָּל אִישׁ וּתְכוּנוֹתָיו, אָמַר, כִּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שְׁלשָׁה בַּחוּרִים יְשָׁרִים מְאֹד, וְאֵין סָפֵק כִּי נֶאֶלְצוּ לְהִצְטָרֵף אֶל הַקּוֹשְׁרִים עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי־אֲלִימוּת וְהַפְחָדָה. לֹא כֵן הַחוֹבֵל, הַנִּרְאֶה כִּמְפַקְּדָם, וְכָל הַשְּׁאָר, שֶׁנְּבָלִים הֵם, וְאֵין סָפֵק שֶׁיִּלָּחֲמוּ בְּחֵרוּף־נֶפֶשׁ לְאַחַר הַמֶּרֶד. חוֹשֵׁשׁ הָיָה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלֹּא נַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם.

חִיַּכְתִּי לְעֻמָּתוֹ וְאָמַרְתִּי, כִּי אֲנָשִׁים בְּמַצָּבֵנוּ הֵם מֵעֵבֶר לְכָל פַּחַד. כָּל הֶעָשׂוּי לְהִתְרַחֵשׁ טוֹב מִמַּצָּבֵנוּ כְּפִי שֶׁהוּא, וְעַל כֵּן עֲלֵינוּ לְהַאֲמִין כִּי כָּל תּוֹצָאָה מִמַּעֲשֵׂנוּ – אֲפִלּוּ הַמָּוֶת – תִּהְיֶה לָנוּ לִישׁוּעָה. שָׁאַלְתִּי לְדַעְתּוֹ עַל תְּנָאֵי חַיַּי, וּכְלוּם אֵינוֹ סָבוּר כִּי כְּדַאי לִי לְהִסְתַּכֵּן לְמַעַן גְּאֻלָּה. “וְהֵיכָן, אֲדוֹנִי, אֱמוּנָתְךָ”, אָמַרְתִּי, “כִּי נִשְׁמַרְתִּי כָּאן עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיךָ, אֱמוּנָה שֶׁרוֹמְמָה אֶת נַפְשְׁךָ שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן? אֲשֶׁר לִי, עִנְיָן אֶחָד בִּלְבַד אֵינוֹ יָשָׁר בְּעֵינַי בְּכָל הַצָּפוּי לָנוּ”. “מַה הָעִנְיָן?” שָׁאַל. “הֲלֹא אָמַרְתָּ כִּי שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים יְשָׁרִים בֵּינֵיהֶם, שֶׁרָאוּי לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם. אִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם מִן הַנְּבָלִים שֶׁבַּצֶּוֶת, הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי הַהַשְׁגָּחָה בָּחֲרָה בָּהֶם לָתֵת אוֹתָם בְּיָדֶיךָ. יִהְיֶה לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי כָּל אִישׁ מֵהֶם שֶׁיַּעֲלֶה עַל הָאִי בְּיָדֵינוּ הוּא, וְיַחֲסוֹ אֵלֵינוּ יִקְבַּע אֶת חַיָּיו אוֹ אֶת מוֹתוֹ”.

אָמַרְתִּי דְּבָרִים אֵלֶּה בְּקוֹל רָם וּבְפָנִים עַלִּיזוֹת, וְרָאִיתִי כִּי עוֹדְדוּ מְאֹד אֶת רַב־הַחוֹבֵל. עַל כֵּן פָּתַחְנוּ בַּהֲכָנוֹת נִמְרָצוֹת. אַךְ הוּרְדָה הַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לַמַּיִם הִפְרַדְנוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים וְהֵבֵאנוּ אוֹתָם לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

שְׁנַיִם מֵהֶם, שֶׁהָיוּ חֲשׁוּדִים בְּיוֹתֵר בְּעֵינֵי רַב־הַחוֹבֵל, שָׁלַחְתִּי בְּלִוְיַת שֵׁשֶׁת וְאֶחָד מִן הַנִּצּוֹלִים אֶל הַמְּעָרָה, שָׁם יִהְיוּ רְחוֹקִים לְמַדַּי, וְאֵין כָּל חֲשָׁשׁ כִּי חַבְרֵיהֶם יְגַלּוּ אֶת מְקוֹמָם אוֹ יִשְׁמְעוּ קוֹלָם, אוֹ שֶׁהֵם עַצְמָם יִמְצְאוּ דַּרְכָּם בַּיַּעַר, אִם יַצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט. שָׁם הִשְׁאִירוּ אֶת הַסַּפָּנִים כְּפוּתִים, אַךְ נָתְנוּ לָהֶם מָזוֹן, וְהִבְטִיחוּ לְשַׁחְרְרָם כַּעֲבֹר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, אִם יִנְהֲגוּ בְּהַכְנָעָה. אַךְ אִם יְנַסּוּ לְהִמָּלֵט, יֵהָרְגוּ לְלֹא רַחֲמִים. הֵם נִשְׁבְּעוּ לָשֵׂאת אֶת מַאֲסָרָם בְּאֹרֶךְ־רוּחַ, וְהוֹדוּ לְשׁוֹמְרֵיהֶם עַל חַסְדָּם, שֶׁכֵּן נָתְנוּ לָהֶם מְזוֹנוֹת וְאוֹר. וְאָכֵן נָתַן לָהֶם שֵׁשֶׁת מִן הַנֵּרוֹת מַעֲשֵׂי־יָדֵינוּ, לַהֲנָאָתָם. וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֵׁשֶׁת שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם בְּפֶתַח הַמְּעָרָה.

בִּשְׁאָר הַשְּׁבוּיִים נָהַגְנוּ בְּיָד רַכָּה יוֹתֵר. אָמְנָם שְׁנַיִם נִשְׁאֲרוּ כְּפוּתִים, לְפִי שֶׁרַב־הַחוֹבֵל לֹא נָתַן בָּהֶם אֵמוּן, אַךְ עַל הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים הִמְלִיץ, וּלְאַחַר שֶׁנִּשְׁבְּעוּ חֲגִיגִית כִּי יִשְׁמְרוּ לָנוּ אֱמוּנִים כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפָּם, צֵרַפְתִּי אוֹתָם אֶל אֲנָשַׁי. שִׁבְעָה הָיִינוּ עִמָּם יַחַד, וְכֻלָּנוּ מְזֻיָּנִים יָפֶה. לֹא פִּקְפַּקְתִּי שֶׁנּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל עֲשֶׂרֶת הַבָּאִים, וְכֵן סָמַכְתִּי עַל דִּבְרֵי רַב־הַחוֹבֵל, כִּי שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים יְשָׁרִים בֵּינֵיהֶם.

מִשֶּׁקָּרְבוּ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ עָמְדָה הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה, עָלוּ לַחוֹף וּמָשְׁכוּ אֶת סִירָתָם אַחֲרֵיהֶם, לְשִׂמְחַת לִבִּי. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי שֶׁמָּא יַשְׁלִיכוּ עֹגֶן בַּיָּם, בְּמֶרְחַק מָה מִן הַחוֹף, וְכַמָּה סַפָּנִים יִשָּׁאֲרוּ בַּסִּירָה לִשְׁמֹר עָלֶיהָ. אוֹ אָז לֹא יִהְיֶה בְּכֹחֵנוּ לִתְפֹּס אוֹתָהּ. אַךְ עָלוּ לַחוֹף רָצוּ כֻּלָּם אֶל הַסִּירָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָקֵל הָיָה לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל תַּדְהֵמָתָם כְּשֶׁמָּצְאוּ אוֹתָהּ שְׁדוּדָה מִכָּל וָכֹל וְחוֹר גָּדוֹל בְּקַרְקָעִיתָהּ.

אַחֲרֵי שֶׁהִרְהֲרוּ שָׁעָה קַלָּה, הִשְׁמִיעוּ כַּמָּה קְרִיאוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חַבְרֵיהֶם בָּאִי. אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. אָז הִתְכַּנְּסוּ בְּמַעֲגָל צָפוּף וְיָרוּ יְרִיָּה בְּאֶקְדָּחֵיהֶם, שֶׁנִּתְהַדְהֲדָה בַּיַּעַר וְאַף אָנוּ שְׁמַעֲנוּהָ יָפֶה. אַךְ הָאֲנָשִׁים בַּמְּעָרָה וַדַּאי שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת הַיְּרִיּוֹת, וְהַשְּׁנַיִם הַכְּפוּתִים לְיָדֵינוּ שָׁמְעוּ אַךְ לֹא הֵעֵזּוּ לְהָשִׁיב.

קבוצה יג' PDF עמ' 234.png

כֹּה רַבָּה הָיְתָה תַדְהֵמָתָם, כְּפִי שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ לְאַחַר מִכֵּן, עַד שֶׁהֶחֱלִיטוּ לְשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה וּלְהוֹדִיעַ, כִּי כָּל חַבְרֵיהֶם נֶהֶרְגוּ וְהַסִּירָה הֻשְׁחֲתָה. וְאָכֵן הִסִּיעוּ מִיָּד אֶת סִירָתָם לַמַּיִם וְיָרְדוּ בָּהּ. בִּרְאוֹתוֹ זֹאת נִדְהַם רַב־הַחוֹבֵל וְנָבוֹךְ. בָּטוּחַ הָיָה כִּי בְּשׁוּבָם אֶל הָאֳנִיָּה יוֹדִיעוּ עַל אָבְדַן חַבְרֵיהֶם, יַעֲלוּ עֹגֶן וְיַפְלִיגוּ, וְאִלּוּ הוּא יַפְסִיד אֶת אֳנִיָּתוֹ עַל אַף הַתִּקְוָה כִּי תָּשׁוּב לְיָדָיו. אַךְ חִישׁ מַהֵר נָפַל עָלָיו פַּחַד אַחֵר.

עֲדַיִן לֹא הִרְחִיקוּ הַמּוֹרְדִים לְהַפְלִיג, וְהִנֵּה רָאִינוּ אוֹתָם חוֹזְרִים. אַךְ הַפַּעַם הֶחֱלִיטוּ, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לְשַׁנּוֹת אֶת הַתַּכְסִיס: הֵם הִשְׁאִירוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים בַּסִּירָה, וְהַשְּׁאָר עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה וְיָצְאוּ לְחַפֵּשׂ אֶת חַבְרֵיהֶם. אַכְזָבָה גְּדוֹלָה גָרְמוּ לָנוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ כֵּיצַד לִנְהֹג. תְּפִיסָתָם שֶׁל שִׁבְעַת הַסַּפָּנִים בַּחוֹף לֹא תּוֹעִיל לָנוּ, אִם נַנִּיחַ לַסִּירָה לְהִמָּלֵט; הֵם יָשׁוּבוּ אֶל הָאֳנִיָּה, וְאָז יַעַרְכוּ שְׁאָר הַמּוֹרְדִים אֶת הַמִּפְרָשִׂים, יָרִימוּ עֹגֶן וְיַפְלִיגוּ וְהָאֳנִיָּה אָבְדָה לָנוּ כַּאֲשֶׁר אָבְדָה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה לֹא נוֹתְרָה לָנוּ עֵצָה, אֶלָּא לְחַכּוֹת וְלִרְאוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. הַשִּׁבְעָה עָלוּ עַל הַיַּבָּשָׁה, וְאִלּוּ הַשְּׁלשָׁה הִפְלִיגוּ לְמֶרְחָק מָה מִן הַחוֹף וְהִשְׁלִיכוּ עֹגֶן. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֶל הַסִּירָה.

קבוצה יג' PDF עמ' 235.png

הַשִּׁבְעָה הָלְכוּ בַּחֲבוּרָה מְלֻכֶּדֶת וְהָיוּ עוֹלִים עַתָּה אֶל הַגִּבְעָה, שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתֶיהָ נִמְצֵאת מְצוּדָתִי. רָאִינוּ אוֹתָם בָּרוּר, וְאִלּוּ הֵם לֹא רָאוּ אוֹתָנוּ. טוֹב הָיָה אִלּוּ קָרְבוּ אֵלֵינוּ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִירוֹת בָּהֶם, אוֹ שֶׁיִּתְרַחֲקוּ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לָצֵאת מִמַּחֲבוֹאֵנוּ. מִשֶּׁעָלוּ אֶל פִּסְגַּת הַגִּבְעָה וּלְעֵינֵיהֶם נִתְגַּלָּה מֶרְחָב גָּדוֹל שֶׁל עֲמָקִים וִיעָרוֹת בְּחֶלְקוֹ הַצְּפוֹנִי־מִזְרָחִי שֶׁל הָאִי שֶׁהוּא הַנָּמוֹךְ, קָרְאוּ וְצָרְחוּ עַד יְגִיעַת־כֹּחַ. אַךְ אֵין זֹאת כִּי לֹא הֵעֵזּוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַחוֹף, וְיָשְׁבוּ תַּחַת עֵץ לְטַכֵּס עֵצָה. אִלּוּ שָׁכְבוּ כָּאן לִישׁוֹן כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה הַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת, הָיְתָה מְלַאכְתֵּנוּ נַעֲשֵׂית בִּידֵיהֶם. אַךְ פַּחְדָּם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה הָיָה גָדוֹל מִכְּדֵי שֶׁיַּעֵזּוּ לִישׁוֹן, אַף שֶׁלֹּא יָדְעוּ מַהִי הַסַּכָּנָה.

לְמַרְאֵה הִתְיַעֲצוּתָם עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל כִּי הֵם יִירוּ מַטָּח שֵׁנִי, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּהוּ חַבְרֵיהֶם, וְעַל כֵּן הִצִּיעַ הַצָּעָה נְבוֹנָה לְמַדַּי: לְאַחַר יְרִיָּתָם, בְּטֶרֶם יִטְעֲנוּ אֶת רוֹבֵיהֶם מֵחָדָשׁ, נִסְתַּעֵר עֲלֵיהֶם כֻּלָּנוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁיִּכָּנְעוּ וְיִפְּלוּ בְּיָדֵינוּ לְלֹא שְׁפִיכַת־דָּמִים. הַהַצָּעָה נִרְאֲתָה לִי, בִּתְנַאי שֶׁנַּסְפִּיק לִקְרַב אֲלֵיהֶם כָּל צָרְכֵּנוּ, לִפְנֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לִטְעֹן.

אַךְ הֵם לֹא יָרוּ, וְאָנוּ שָׁכַבְנוּ זֶה שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּמַאֲרָב, וְלֹא יָדַעְנוּ בַּמֶּה לְהַתְחִיל. לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי, כִּי לְדַעְתִּי אֵין לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד רֶדֶת הַלַּיְלָה, וְאִם עַד אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יָשׁוּבוּ הַלָּלוּ אֶל הַסִּירָה, אוּלַי נִמְצָא דֶרֶךְ לְהַגִּיעַ לִפְנֵיהֶם לַחוֹף וְתַחְבּוּלָה כֵּיצַד לִמְשֹׁךְ לַיַּבָּשָׁה אֶת שׁוֹמְרֵי הַסִּירָה. חִכִּינוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה, אַף שֶׁרוּחֵנוּ קְצָרָה לִרְאוֹתָם קָמִים. רַבָּה הָיְתָה אַכְזָבָתֵנוּ, כְּשֶׁלְּאַחַר הִתְיַעֲצוּת מְמֻשֶּׁכֶת קָמוּ כֻּלָּם וְיָרְדוּ אֶל הַחוֹף. דּוֹמֶה הָיָה כִּי כֹּה גָדוֹל פַּחְדָּם מִפְּנֵי הַמָּקוֹם, עַד שֶׁהֶחֱלִיטוּ לָשׁוּב לָאֳנִיָּה, לְהַפְקִיר אֶת חַבְרֵיהֶם הָאֲבוּדִים וּלְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעָם בַּיָּם.

בִּרְאוֹתִי שֶׁיָּרְדוּ לַחוֹף, שִׁעַרְתִּי כִּי כִּוַּנָתָם לְהַפְלִיג, לְאַחַר שֶׁנּוֹאֲשׁוּ מִן הַחִפּוּשִׁים, וְאָכֵן לֹא טָעִיתִי. כְּשֶׁגִּלִיתִי דַּעְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל, הִתְחַלְחֵל וְעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו אָבְדוּ. אַךְ בֵּינְתַיִם עָלְתָה בְּמֹחִי תַּחְבּוּלָה כֵּיצַד לִמְשֹׁךְ אוֹתָם חֲזָרָה לָאִי, שֶׁהָלְמָה יָפֶה אֶת כַּוָּנָתִי.

צִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת וְעַל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל לָלֶכֶת מֵעֲרָבָה מִן הַמִּפְרָץ הַקָּטָן, אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ עָלוּ הַפְּרָאִים כְּשֶׁנִּצַּל שֵׁשֶׁת; לְאַחַר שֶׁיַּעֲלוּ עַל גִּבְעָה בְּמֶרְחַק מַחֲצִית הַמִּיל מִשָּׁם, יִצְעֲקוּ בִּמְלֹא גְרוֹנָם, עַד שֶׁיִּוָּכְחוּ כִּי שָׁמְעוּ הַסַּפָּנִים אֶת קוֹלָם. וּכְשֶׁיָּשִׁיבוּ לָהֶם הַסַּפָּנִים קְרִיאוֹת, יִצְעֲקוּ שׁוּב וְיַחְמְקוּ הָלְאָה בְּלִי לְהֵרָאוֹת, יָשִׁיבוּ עַל כָּל קְרִיאָה וְיִמְשְׁכוּ אוֹתָם הַרְחֵק לְתוֹךְ הָאִי, אֶל עֳבִי הַיַּעַר, וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּבוּ אֵלַי בְּדַרְכֵי הָעֲקִיפִין שֶׁהוֹרֵיתִי לָהֶם. כְּבָר עָמְדוּ לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת שֵׁשֶׁת וְהַסְּגָן. הַסַּפָּנִים שָׁמְעוּ אֶת קְרִיאָתָם, הֵשִׁיבוּ עָלֶיהָ, וְרָצוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף מַעֲרָבָה, לִקְרַאת הַקּוֹל. אַךְ הִנֵּה נֶחְסְמָה דַּרְכָּם עַל יְדֵי לְשׁוֹן־הַיָּם, וּבִגְלַל הַגֵּאוּת לֹא נִתַּן לַעֲבֹר בָּהּ. עַל כֵּן קָרְאוּ לְאַנְשֵׁי הַסִּירָה לַחְתֹּר וְלָבוֹא, כְּדֵי לְהַעֲבִירָם אֶת לְשׁוֹן־הַיָּם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר צִפִּיתִי.

כְּשֶׁחָצוּ אֶת לְשׁוֹן־הַיָּם לָקְחוּ עִמָּם אִישׁ אֶחָד מֵהַשְּׁלשָׁה, וְאִלּוּ הַסִּירָה הִרְחִיקָה לַעֲלוֹת לְעֵבֶר הַיַּבָּשָׁה, נִכְנְסָה לַמַּעֲגָן, וַאֲנָשֶׁיהָ קָשְׁרוּ אוֹתָהּ אֶל גֶּזַע כָּרוּת שֶׁל עֵץ קָטָן בַּחוֹף. אַךְ זֹאת בִּקַּשְׁתִּי. הִנַּחְתִּי לְשֵׁשֶׁת וְלִסְגַן רַב־הַחוֹבֵל לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם, וְאִלּוּ אֶת הַשְּׁאָר הוֹלַכְתִּי אַחֲרַי. לְאַחַר שֶׁצָּלַחְנוּ אֶת לְשׁוֹן־הַיָּם בִּמְקוֹם סֵתֶר, הִסְתָּעַרְנוּ עַל שְׁנֵי הַסַּפָּנִים בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁוּ בָּנוּ. אֶחָד מֵהֶם שָׁכַב נִים וְלֹא נִים עַל שְׂפַת הַמַּיִם, וְהַשֵּׁנִי יָשַׁב בַּסִּירָה. הַשּׁוֹכֵב אָמַר לָקוּם, אַךְ רַב־הַחוֹבֵל שֶׁהָלַךְ בָּרֹאשׁ חָשׁ אֵלָיו, הִפִּילוֹ בְּמַהֲלוּמַת קַת־הָרוֹבֶה וְקָרָא אֶל הָאִישׁ שֶׁבַּסִּירָה לְהִכָּנַע, שֶׁאִם לֹא כֵן, יֵהָרֵג.

אֵין צֹרֶךְ בְּרֹב דְּבָרִים כְּדֵי לְהָבִיא לִידֵי כְּנִיעָה אָדָם בּוֹדֵד, הָרוֹאֶה חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים תּוֹקְפִים אוֹתוֹ, וְאִלּוּ חֲבֵרוֹ מֻטָּל לָאָרֶץ. וְכַנִּרְאֶה הָיָה הָאִישׁ אַחַד הַסַּפָּנִים שֶׁלֹּא הִצְטָרְפוּ לַמְּרִידָה בְּלֵב שָׁלֵם, כִּשְׁאָר אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת, וְעַל כֵּן שִׁדַּלְנוּ אוֹתוֹ עַל נְקַלָּה לֹא רַק לְהִכָּנֵעַ אֶלָּא גַם לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ בְּנֶאֱמָנוּת, לְאַחַר כְּנִיעָתוֹ.

וּבֵינְתַיִם הִפְלִיאוּ שֵׁשֶׁת וּסְגַן רַב־הַחוֹבֵל לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּם, וּמָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַסַּפָּנִים עַל יְדֵי קְרִיאוֹת וּתְשׁוּבוֹת מִגִּבְעָה אַחַת לַשְּׁנִיָּה, מִן הַיַּעַר הָאֶחָד אֶל הָאַחֵר, יִגְּעוּ אוֹתָם עַד כְּלּוֹת־כֹּחַ וְהִשְׁאִירוּם בְּמָקוֹם, שֶׁאֵין לָשׁוּב מִמֶּנּוּ אֶל הַסִּירָה לִפְנֵי רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה. וְאָכֵן חָזְרוּ אֵלֵינוּ אַף שֵׁשֶׁת וְהַסְּגָן עֲיֵפִים וּרְצוּצִים. עַתָּה לֹא הָיָה עָלֵינוּ אֶלָּא לֶאֱרֹב לָהֶם בַּחֲשֵׁכָה, לְהִסְתָּעֵר עֲלֵיהֶם בְּמַפְתִּיעַ, כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן בְּהַצְלָחָה.

וְאָכֵן לֹא חָזְרוּ הַלָּלוּ לַסִּירָה אֶלָּא כַּמָּה שָׁעוֹת לְאַחַר שׁוּבוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת. אֶת צַעֲדֵי הֶחָלוּץ שָׁמַעְנוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה לִפְנֵי בּוֹא הַשְּׁאָר, כְּשֶׁהַמַּקְדִימִים קוֹרְאִים לַמְפַגְּרִים לְהִזְדָּרֵז, וְאֵלֶּה מִתְלוֹנְנִים כִּי תַשׁ כֹּחָם וְלֹא יוּכְלוּ לְמַהֵר. תְּלוּנָתָם זוֹ נָעֲמָה לְאָזְנֵינוּ. לְבַסּוֹף קָרְבוּ אֶל הַסִּירָה. אֵין לְתָאֵר אֶת מְבוּכָתָם לְמַרְאֵה הַסִּירָה הָעוֹמֶדֶת בַּיַּבָּשָׁה, מֵחֲמַת הַשֵּׁפֶל, וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֵינָם בָּהּ. שָׁמַעְנוּ אוֹתָם מְקַלְּלִים אֶת מַר גּוֹרָלָם, וְאוֹמְרִים זֶה אֶל זֶה כִּי עָלוּ בְּאִי מְכֻשָּׁף, שֶׁאִם מְיֻשָּׁב הוּא, יֵרָצְחוּ כֻּלָּם עַד אֶחָד, וְאִם שֵׁדִים וְרוּחוֹת שׁוֹלְטִים בּוֹ, יֵחָטְפוּ עַל יָדָם וְיֵאָכְלוּ.

שׁוּב צָעֲקוּ וְקָרְאוּ אֶת חַבְרֵיהֶם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, אַךְ תְּשׁוּבָה לֹא נִשְׁמְעָה. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה רָאִינוּ אוֹתָם, בָּאוֹר הַקָּלוּשׁ, מִתְרוֹצְצִים וּפוֹכְרִים יְדֵיהֶם כַּאֲנָשִׁים מְיֹאָשִׁים. לִפְעָמִים נִכְנְסוּ לַסִּירָה וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ וְשׁוּב עָלוּ לַחוֹף וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

אֲנָשַׁי בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי שֶׁאַנִּיחַ לָהֶם לְהִסְתָּעֵר עַל הַסַּפָּנִים בַּחֲשֵׁכָה, וְאִלּוּ אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְצֹא יִתְרוֹן, כְּדֵי לְמַעֵט אֶת מִסְפַּר הֲרוּגֵיהֶם כְּכָל הָאֶפְשָׁר. וּבְעִקָּר חָשֵׁשְׁתִּי לְסַכֵּן אֶת חַיֵּי אֲנָשַׁי, מֵאַחַר שֶׁהַסַּפָּנִים הָיוּ חֲמוּשִׁים יָפֶה. הֶחֱלַטְתִּי לְחַכּוֹת, אוּלַי תִּפָּרֵד חֲבִילָתָם לִקְבוּצוֹת, וּלְשֵׁם בִּטָּחוֹן קֵרַבְתִּי אֶת הַמַּאֲרָב, וְצִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת וְעַל רַב־הַחוֹבֵל לִזְחֹל עַל אַרְבַּע, צְמוּדִים לָאֲדָמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ בָּהֶם, וְלִקְרַב אֲלֵיהֶם כְּכָל אֲשֶׁר יוּכְלוּ בְּטֶרֶם יִירוּ.

קבוצה יג' PDF עמ' 238.png

הֵם לֹא הֶאֱרִיכוּ לִשְׁכַּב בְּמַאֲרָבָם, וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתָם הַחוֹבֵל, רֹאשׁ הַמְּרִידָה, שֶׁנִּתְגַּלָּה כַּשָּׁפָל שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּשְׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב־הַחוֹבֵל אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רֹאשׁ־הַבִּרְיוֹנִים, כִּמְעַט שֶׁלֹּא מָשַׁל בְּרוּחוֹ כְּדֵי לְהַנִּיחַ לוֹ לִקְרַב עֵד שֶׁיֵּרָאֶה בָּרוּר, וְאָכֵן מִשֶּׁקָּרְבוּ, קָמוּ שֵׁשֶׁת וְרַב־הַחוֹבֵל עַל רַגְלֵיהֶם וְיָרוּ. הַחוֹבֵל נָפַל מֵת, הַשֵּׁנִי נִפְגַּע בְּגוּפוֹ וְנָפַל, אַךְ הוֹצִיא נַפְשׁוֹ כַּעֲבֹר שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם, וְאִלּוּ הַשְּׁלִישִׁי נִמְלַט. לְקוֹל הַיְרִיָּה הִתְקַדַּמְתִּי עִם כָּל צְבָאִי, שֶׁמָּנָה עַתָּה שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים: אֲנִי – הַגֶּנֶרָלִיסִימוּס, שֵׁשֶׁת – גֶּנֶרָל־לוֹיטְנַנְט שֶׁלִּי, רַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנֵי אֲנָשָׁיו, וּשְׁלשֶׁת שְׁבוּיֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁרָחַשְׁנוּ לָהֶם אֵמוּן וְנָתַנּוּ רוֹבִים בִּידֵיהֶם.

הִסְתָּעַרְנוּ עֲלֵיהֶם בַּחֲשֵׁכָה גְמוּרָה, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת מִסְפָּרֵנוּ. צִוִּיתִי עַל הָאִישׁ שֶׁנִּכְנַע בַּסִּירָה, וְעַתָּה הוּא אֶחָד מִשֶּׁלָנוּ, לִקְרֹא לַחֲבֵרָיו בִּשְׁמָם, כְּדֵי לַהֲבִיאָם לִידֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּלְהַכְנִיעָם בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם. וְאָכֵן נַעֲשָׂה הַכֹּל לִרְצוֹנֵנוּ. וְאֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר: לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵירָה. וְאָכֵן קָרָא הָאִישׁ בִּמְלֹא גְרוֹנוֹ: “תּוֹם סְמִית, תּוֹם סְמִית!”. תּוֹם סְמִית הֵשִׁיב מִיָּד: “הָאַתָּה הוּא, רוֹבִּינְסוֹן?”, לְפִי שֶׁהִכִּיר אֶת קוֹלוֹ. אָמַר הָאִישׁ: “כֵּן, כֵּן, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, תּוֹם סְמִית, הַנִּיחוּ אֶת הַנֶּשֶׁק וְהִכָּנְעוּ, אוֹ שֶׁתּוֹצִיאוּ נַפְשְׁכֶם בְּזֶה הָרֶגַע!”.

“לְמִי עָלֵינוּ לְהִכָּנֵעַ? מִי הֵם?” קְרָא תוֹם סְמִית. “כָּאן הֵם”, הֵשִׁיב הָאִישׁ, כָּאן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ וַחֲמִשִּׁים אִישׁ עִמּוֹ. זֶה שְׁעָתַיִם הֵם רוֹדְפִים אַחֲרֵיכֶם. הַחוֹבֵל נֶהֱרַג, וִיל פְרַיי נִפְצַע וַאֲנִי שָׁבוּי. אִם לֹא תִּכָּנְעוּ, תֹּאבְדוּ!". “הַאִם יָחֹנוּ אוֹתָנוּ, כְּשֶׁנִּכָּנַע?” שָׁאַל תּוֹם סְמִית. “מִיָּד אֶשְׁאַל, אִם תַּבְטִיחַ לְהִכָּנֵעַ”, אָמַר רוֹבִּינְסוֹן. וְאָכֵן שָׁאַל אֶת רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁקָּם וְקָרָא: “אַתָּה, סְמִית, מַכִּיר אֶת קוֹלִי. אִם תַּנִּיחוּ נִשְׁקְכֶם מִיָּד וְתִכָּנְעוּ, תִּחְיוּ כֻּלְּכֶם – מִלְּבַד וִיל אֶטְקִינְס”. קָרָא וִיל אֶטְקִינְס: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, רַב־הַחוֹבֵל, רַחֵם עָלַי, מֶה עָשִׂיתִי? כְּלוּם רַע אֲנִי מִן הַשְּׁאָר?”. אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַר אֶת הָאֱמֶת. עִם רֵאשִׁית הַמְּרִידָה, הָיָה אֶטְקִינְס הָרִאשׁוֹן שֶׁהִסְתַּעֵר עַל רַב־הַחוֹבֵל, נָהַג בּוֹ בְּאַכְזְרִיּוּת, גִּדְפוֹ וְכָפַת יָדָיו. אַף עַל פִּי כֵן אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל לְהַנִּיחַ נִשְׁקוֹ לְלֹא־תְנַאי וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵי הַמּוֹשֵׁל. אֵלַי הִתְכַּוֵּן, וְכֵן כִּנּוּנִי הַכֹּל: הַמּוֹשֵׁל.

בְּקִצּוּר, הֵם הִנִּיחוּ אֶת נִשְׁקָם וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים. שָׁלַחְתִּי אֶת הָאִישׁ הַדּוֹבֵר וְעוֹד שְׁנַיִם לִכְפֹּת אֶת כֻּלָּם. חֵילִי הַגָּדוֹל, בֶּן חֲמִשִּׁים הַלּוֹחַמִים, שֶׁמָּנָה שְׁמוֹנָה גְּבָרִים יַחַד עִם שְׁלשָׁה אֵלֶּה, הִשְׁתַּלֵּט עַל הַמּוֹרְדִים וְעַל סִירָתָם. וְאִלּוּ אֲנִי וְעוֹד אֶחָד מֵאֲנָשַׁי, לֹא הֶרְאֵינוּ פָּנֵינוּ לַשְּׁבוּיִים, מִטְּעָמִים שֶׁל כְּבוֹד הַמַּמְלָכָה.

מִיָּד נִגַּשְׁנוּ לְתִקּוּן הַסִּירָה וּלְתִכְנוּן כִּבּוּשָׁה שֶׁל הָאֳנִיָּה. רַב־הַחוֹבֵל מָצָא עַתָּה שְׁעַת פְּנַאי לְהוֹכִיחַ אֶת הַמּוֹרְדִים עַל פְּנֵיהֶם, הִסְבִּיר לָהֶם אֶת שִׁפְלוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ בּוֹ, וְאֶת הָרִשְׁעוּת הַנִּפְשַׁעַת בִּמְזִמָּתָם, וְאָמַר כִּי אֵין סָפֵק שֶׁכָּל זֶה הָיָה מְבִיאָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶל הָעֹנִי וְהַמְּצוּקָה וְאוּלַי – לַגַּרְדּוֹם. הַכֹּל הִתְחָרְטוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וּבִקְּשׁוּ עַל נַפְשָׁם. אָמַר לָהֶם רַב־הַחוֹבֵל שֶׁאֵין הֵם שְׁבוּיָיו שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁל מוֹשֵׁל הָאִי. אָמְנָם סְבוּרִים הָיוּ שֶׁהֱבִיאוּהוּ אֶל אִי שׁוֹמֵם וְלֹא נוֹשָׁב, אֶלָּא שֶׁעָלָה רָצוֹן מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים לְכַוְּנָם אֶל מָקוֹם נוֹשָׁב, שֶׁמּוֹשְׁלוֹ אִישׁ אַנְגְּלִי. בִּרְצוֹתוֹ, יִתְלֶה אֶת כֻּלָּם. אַךְ מֵאַחַר שֶׁנִּתְנָה לָהֶם חֲנִינָה, מְשַׁעֵר הוּא כִּי יִשָּׁלְחוּ לְאַנְגְּלִיָה וְשָׁם יָעָמְדוּ לְדִין, כֻּלָּם מִלְּבַד וִיל אֶטְקִינְס, שֶׁהַמּוֹשֵׁל צִוָּה עָלָיו לְיַעֵץ לוֹ, כִּי יִתְכּוֹנֵן לַמָּוֶת: לְמָחֳרָת הַבֹּקֶר יִתְלוּהוּ.

אַף עַל פִּי שֶׁבָּדָה אֶת הַדְּבָרִים מִלִּבּוֹ, הִשִּׂיג אֶת הַהַשְׁפָּעָה הַנִּדְרֶשֶׁת. אֶטְקִינְס כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִפִּיל תְּחִינָתוֹ לִפְנֵי רַב־הַחוֹבֵל שֶׁיְּשַׁדֵּל אֶת הַמּוֹשֵׁל לֹא לִתְלוֹתוֹ, וְאִלּוּ כָּל הַשְּׁאָר בִּקְּשׁוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּם לְאַנְגְּלִיָּה.

קבוצה יג' PDF עמ' 240.png

סָבוּר הָיִיתִי, כִּי שְׁעַת יְשׁוּעָתֵנוּ הִגִּיעָה, וְעַל נְקַלָּה נוּכַל לְשַׁדֵּל אֶת הַבַּחוּרִים הַלָּלוּ לַעֲזֹר לָנוּ בְּכִבּוּשׁ הָאֳנִיָּה. עַל כֵּן נִכְנַסְתִּי לִתְחוּם הַחֲשֵׁכָה הַגְּמוּרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל “הַמּוֹשֵׁל”, וְקָרָאתִי אֶת רַב־הַחוֹבֵל אֵלַי. בְּעוֹד הוּא רָחוֹק, צִוִּיתִי עַל אַחַד הָאֲנָשִׁים לִקָרֵב אֵלָיו וְלוֹמַר: “רַב־הַחוֹבֵל, הַמּוֹשֵׁל קוֹרֵא לְךָ”. מִיָּד הֵשִׁיב רַב־הַחוֹבֵל: “אֱמֹר לְהוֹד רוֹמְמוּתוֹ כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ וּבָא”. הַדְּבָרִים הִנִּיחוּ בָּהֶם רֹשֶׁם רַב: הֵם הֶאֱמִינוּ כִּי הַמּוֹשֵׁל נִמְצָא בְּסָמוּךְ, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ עִמּוֹ.

כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל, סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת תָּכְנִיתִי לְכִבּוּשׁ הָאֳנִיָּה, וְהִיא עוֹרְרָה אֶת הִתְפָּעֲלוּתוֹ. הוּא הֶחֱלִיט לְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. אַךְ לְמַעַן שְׁלֵמוּת הַמַּעֲשֶׂה וְהַבְטָחַת הַהַצְלָחָה, הִצַּעְתִּי לוֹ לְהַפְרִיד בֵּין הַשְּׁבוּיִים: אֶטְקִינְס וּשְׁנַיִם מִן הָרְשָׁעִים הַמֻּבְהָקִים שֶׁבָּהֶם יִכָּבְלוּ וְיִשָּׁלְחוּ אֶל הַמְּעָרָה, שֶׁבָּהּ נִמְצָאִים שְׁאָר הַשְּׁבוּיִים. מְלָאכָה זוֹ הֻטְּלָה עַל שֵׁשֶׁת וּשְׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי רַב־הַחוֹבֵל. הֵם הוֹלִיכוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים אֶל הַמְּעָרָה כְּאֶל בֵּית־סֹהַר, וְאָכֵן הָיָה הַמָּקוֹם מַשְׁרֶה קַדְרוּת, בְּעִקָּר עַל אֲנָשִׁים בְּמַצָּבָם. אֶת הַשְּׁאָר הֵבֵאתִי לִמְעוֹן־הַקַּיִץ, שֶׁכְּבָר תֵּאַרְתִּי בִּמְפֹרָט בְּמָקוֹם אַחֵר. מִכֵּיוָן שֶׁהַמָּקוֹם מְגֻדָּר וְהַשְּׁבוּיִים כְּפוּתִים, רָאִיתִי בּוֹ בֵּית־כֶּלֶא בָּטוּחַ כָּל צָרְכּוֹ, בְּעִקָּר כְּשֶׁהַשְּׁבוּיִים יוֹדְעִים שֶׁחַיֵּיהֶם תְּלוּיִים בְּהִתְנַהֲגוּתָם. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת רַב־הַחוֹבֵל כְּדֵי לִפְתֹּחַ עִמָּם מַשָּׂא וּמַתָּן, וּלְהַגִּיד לִי הַאִם מֻתָּר לָנוּ לִרְחֹשׁ לָהֶם אֵמוּן וּלְהַעֲלוֹתָם עַל הַסִּפּוּן לְשֵׁם כִּבּוּשׁ הָאֳנִיָּה. הוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל הָעָוֶל הַגָּדוֹל שֶׁעָשׂוּ לוֹ, וְעַל הֱיוֹתָם נְתוּנִים עַתָּה בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה; וְאָמְנָם הַמּוֹשֵׁל נָתַן לָהֶם חֲנִינָה עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, אַךְ אִם יִשָּׁלְחוּ לְאַנְגְּלִיָּה, וַדַּאי שֶׁיִּתָּלוּ כֻּלָּם; וְאִם יִתְּנוּ יָדָם לְמַעֲשֶׂה כֹּה יָשָׁר כְּהַחֲזָרַת הָאֳנִיָּה לִבְעָלֶיהָ, יִסָּלַּח לָהֶם, כְּהַבְטָחַת הַמּוֹשֵׁל. נָקֵל לְשַׁעַר, כִּי אֲנָשִׁים הַנְּתוּנִים בְּמַצָּב זֶה יְקַבְּלוּ אֶת הַהַצָּעָה בְּרָצוֹן. הֵם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם לִפְנֵי רַב־הַחוֹבֵל וְהִבְטִיחוּ בִּשְׁבוּעָה וּבְחֵרֶם, כִּי יִשְׁמְרוּ לוֹ אֱמוּנִים כָּל עוֹד רוּחָם בָּהֶם, וְכִי לְעוֹלָם יִרְאוּ בּוֹ אֶת מוֹשִׁיעָם וְיֵלְכוּ אַחֲרָיו לְקַצְוֵי־עוֹלָם, וּכְאָב יִהְיֶה לָהֶם עַד יוֹמָם הָאַחֲרוֹן.

“טוֹב”, אָמַר רַב־הַחוֹבֵל. “עַתָּה אֵלֵךְ וְאָבִיא לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אֶת דִּבְרֵיכֶם, וְאֶעֱשֶׂה כְּיַד יְכָלְתִּי לְמַעַן הַסְכָּמָתוֹ”. הוּא סִפֵּר לִי עַל הֲלַךְ־רוּחָם וְעַל בִּטְחוֹנוֹ כִּי אָמְנָם יִשְׁמְרוּ לוֹ אֱמוּנִים. אַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי לְחַזֵּק אֶת בִּטְחוֹנֵנוּ, וְהִצַּעְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל לְשׁוּב אֶל הַשְּׁבוּיִים, לִבְחֹר חֲמִשָּׁה מֵהֶם וּלְהַסְבִּיר שֶׁאֵין אָנוּ חֲסֵרִים אֲנָשִׁים, וְעַל כֵּן נִקַּח עִמָּנוּ אֶת הַחֲמִשָּׁה בִּלְבַד. וְאִלּוּ שְׁנֵי הַנּוֹתָרִים וּשְׁלשֶׁת הַכְּלוּאִים בַּמִּבְצָר (בַּמְּעָרָה), יְשַׁמְּשׁוּ בִּידֵי הַמּוֹשֵׁל בְּנֵי־עֲרֻבָּה לְנֶאֱמָנוּתָם שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַיּוֹצְאִים; וְהָיָה אִם יָפֵרוּ שְׁבוּעָתָם, יִתָּלוּ חֲמֵשֶׁת בְּנֵי־הָעֲרֻבָּה בַּחוֹף. חֻמְרַת הַדְּבָרִים הוֹכִיחָה לַשְּׁבוּיִים שֶׁאֵין הַמּוֹשֵׁל חוֹמֵד לָצוֹן. וְאָכֵן לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵירָה, וְהִסְכִּימוּ. עַתָּה טָרְחוּ בְּנֵי־הָעֲרֻבָּה, כְּרַב־הַחוֹבֵל עַצְמוֹ, לְשַׁדֵּל אֶת הַיּוֹצְאִים לָאֳנִיָּה כִּי יַעֲשׂוּ חוֹבָתָם בֶּאֱמוּנָה.

וְזֶה מַעֲרַךְ כֹּחוֹתֵינוּ לִקְרַאת הַפְּעֻלָּה: 1. רַב־הַחוֹבֵל, סְגָנוֹ וְהַנּוֹסֵעַ. 2. שְׁנֵי הַשְּׁבוּיִים מִן הַקְּבוּצָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁשִּׁחְרַרְתִּי לְפִי הַצָּעַת רַב־הַחוֹבֵל וְנָתַתִּי נֶשֶׁק בִּידֵיהֶם. 3. הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ כְּפוּתִים עַד עַתָּה בִּמְעוֹן־הַקַּיִץ, אַךְ שֻׁחְרְרוּ לְבַקָּשַׁת רַב־הַחוֹבֵל. 4. הַחֲמִשָּׁה שֶׁשֻּׁחְרְרוּ לָאַחֲרוֹנָה. יַחַד שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ, מִלְּבַד חֲמֵשֶׁת בְּנֵי־הָעֲרֻבָּה הַכְּלוּאִים בַּמְּעָרָה. שָׁאַלְתִּי אֶת רַב־הַחוֹבֵל הַאִם נָכוֹן הוּא לִתְקֹף בְּחַיִל זֶה אֶת הָאֳנִיָּה, לְפִי שֶׁאֲנִי וְשֵׁשֶׁת קְשׁוּרִים בְּמַעֲשֵׂינוּ לָאִי וְלֹא נוֹחַ לָנוּ לְעָזְבוֹ, שֶׁכֵּן שֶׁבַע נְפָשׁוֹת עִמָּנוּ, וְרַבָּה הָעֲבוֹדָה בְּהַחֲזָקָתָן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, וּבַהֲבָאַת מְזוֹנוֹתֵיהֶן. בַּחֲמֵשֶׁת הַכְּלוּאִים בַּמְּעָרָה הֶחֱלַטְתִּי לִנְהֹג בְּחֻמְרָה. שְׁנֵי הַשְּׁבוּיִים הָאֲחֵרִים הָיוּ מְבִיאִים אֶת הַמָּזוֹן לְמֶרְחַק מָה מִן הַמְּעָרָה, וְאִלּוּ שֵׁשֶׁת נִכְנַס פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם פְּנִימָה וְהֵבִיא לָהֶם אֶת כָּל צָרְכָּם. בִּפְנֵי שְׁנֵי בְּנֵי־עֲרֻבָּה אֵלֶּה הוֹפַעְתִּי בְּלִוְיַת רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁאָמַר לָהֶם כִּי הִנְנִי מְמֻנֶּה עַל הַשְּׁבוּיִים מִטַּעַם הַמּוֹשֵׁל, וּבִפְקֻדָּתוֹ אָסוּר לָהֶם לִפְנוֹת יְמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה לְלֹא רְשׁוּת מִמֶּנִּי; אִם לֹא יְצַיְּתוּ, יוּבְאוּ לַמִּבְצָר וְיִכָּבְלוּ בִּנְחֻשְׁתַּיִם. הֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאוּנִי בְּתַפְקִידוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל, הוֹפַעְתִּי עַתָּה כְּאִישׁ אַחֵר, וְהִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיהֶם עַל הַמּוֹשֵׁל, עַל חֵיל־הַמַּצָּב, הַמִּבְצָר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. לְלֹא כָּל הַפְרָעָה נִתַּן עַתָּה לְרַב־הַחוֹבֵל לְתַקֵּן אֶת הַסִּירָה שֶׁנִּפְרְצָה, לְצַיֵּד אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת וּלְמַנּוֹת לָהֶן צֶוֶת. לִמְפַקֵּד הָאַחַת מִנָּה אֶת הַנּוֹסֵעַ שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים צֵרַף אֵלָיו. לַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָקַח עִמּוֹ אֶת סְגָנוֹ וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים. אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּלְכְּלוּ בִּתְבוּנָה רַבָּה: בַּחֲצוֹת הִגִּיעוּ אֶל הָאֳנִיָּה. כְּשֶׁקָּרְבוּ כְּדֵי מֶרְחַק־שְׁמִיעָה, צִוָּה עַל רוֹבִּינְסוֹן לִקְרֹא אֲלֵיהֶם וְלוֹמַר, כִּי הֵבִיא אֶת הַסִּירָה וְאֶת הָאֲנָשִׁים, וְכִי שָׁעָה אֲרֻכָּה חִפְּשׂוּ אוֹתָם בָּאִי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כָּךְ הֶעֱסִיק אֶת חֲבֵרָיו בְּשִׂיחָה, עַד שֶׁנָּגְעָה הַסִּירָה בְּדֹפֶן הָאֳנִיָּה. רַב־הַחוֹבֵל וּסְגָנוֹ עָלוּ רִאשׁוֹנִים עַל הַסִּפּוּן, הָמְמוּ בְּקַתּוֹת־הָרוֹבִים אֶת הַסְּגָן הַשֵּׁנִי וְאֶת הַנַּגָּר. בְּסִיּוּעָם הַנֶּאֱמָן שֶׁל שְׁאָר הָאֲנָשִׁים שָׁבוּ אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים עַל הַסִּפּוּן הָרָאשִׁי וְעַל הַסִּפּוּנִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהִתְחִילוּ נוֹעֲלִים אֶת דַּלְתוֹת־הַסִּפּוּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הַסַּפָּנִים מִבֶּטֶן הָאֳנִיָּה. בֵּינְתַיִם כָּבְשׁוּ אַנְשֵׁי הַסִּירָה הַשְּׁנִיָּה אֶת קִדְמַת־הַסִּפּוּן, וְאֶת הַמָּבוֹי אֶל הַמִּטְבָּח, וְשָׁם שָׁבוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. לְאַחַר שֶׁטֹּהֲרוּ הַסִּפּוּנִים בְּשָׁלוֹם, צִוָּה רַב־הַחוֹבֵל עַל סְגָנוֹ וְעַל שְׁלשָׁה סַפָּנִים לִפְרֹץ אֶת הַתָּא בַּסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ יָשֵׁן רַב־חוֹבְלָם שֶׁל הַמּוֹרְדִים; הוּא הֵקִיץ לְקוֹל הַמְּהוּמָה וְאָמַר לְהִתְגּוֹנֵן בְּנֶשֶׁק, בְּסִיּוּעַ שְׁנֵי סַפָּנִים וְצוֹעֵר. וּכְשֶׁפָּרַץ סְגַן רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַדֶּלֶת בִּמְטִיל־בַּרְזֶל, יָרוּ הַמּוֹרְדִים בַּבָּאִים, פָּגְעוּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַסְּגָן, וּפָצְעוּ שְׁנַיִם, אַךְ אִישׁ לֹא נֶהֱרַג.

סְגַן רַב־הַחוֹבֵל קָרָא לְעֶזְרָה, וְעַל אַף פִּצְעוֹ הִסְתָּעֵר פְּנִימָה וְיָרָה בְּאֶקְדָּחוֹ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הַמּוֹרֵד. הַכַּדּוּר פָּגַע בְּפִיו וְנִפְלַט מֵאַחֲרֵי אָזְנוֹ. הוּא נָפַל בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. עַתָּה נִכְנְעוּ כָּל הַשְּׁאָר, וְדָם לֹא נִשְׁפָּךְ עוֹד. עִם כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל לִירוֹת בְּשִׁבְעָה תוֹתָחִים, וְהוּא אוֹת־הַנִּצָּחוֹן הַמֻּסְכָּם בֵּינֵינוּ, עַד שְׁתַּיִם לְאַחַר חֲצוֹת יָשַׁבְתִּי בַּחוֹף וְחִכִּיתִי לָאוֹת, וְנָקֵל לְשַׁעֵר אֶת שִׂמְחָתִי לְשֵׁמַע הַיְרִיּוֹת.

קבוצה יג' PDF עמ' 243.png

לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי בָּרוּר אֶת הָאוֹת, שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן, וּמִפְּנֵי שֶׁעָבַר עָלַי יוֹם שֶׁל יְגִיעָה רַבָּה, נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה כְּבֵדָה. לְפֶתַע הֵעִירַנִי קוֹל יְרִיָּה. נִתַּרְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלַי: “הַמּוֹשֵׁל! הַמּוֹשֵׁל!”. הִכַּרְתִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל. טִפַּסְתִּי עַל הַגִּבְעָה וּמְצָאתִיו עוֹמֵד שָׁם. הוּא הִצְּבִּיעַ עַל הָאֳנִיָּה וְחִבְּקַנִי בִּזְרוֹעוֹתָיו. “יְדִידִי הַיָּקָר וּמוֹשִׁיעִי”, אָמַר, “הִנֵּה אֳנִיָּתְךָ, לְפִי שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁלְּךָ, וְכֵן אֲנַחְנוּ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ”. נָשָׂאתִי עֵינֵי אֶל הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה הִיא שָׁטָה בְּמֶרְחַק חֲצִי־מִיל מִן הַחוֹף. מִסְתַּבֵּר, כִּי מִיָּד עִם כִּבּוּשׁ הָאֳנִיָּה הֵרִימוּ עֹגֶן, וּמֵאַחַר שֶׁמֶּזֶג־הָאֲוִיר נָאֶה, עָגְנוּ מוּל לְשׁוֹן־הַיָּם הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי. רַב־הַחוֹבֵל נִצֵּל אֶת הַגֵּאוּת וְהֵשִׁיט אֶת סִירָתוֹ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הֶעֱגַנְתִּי בְּשַׁעְתּוֹ אֶת רַפְסוֹדוֹתַי, וְכָךְ עָלָה לַיַּבָּשָׁה בְּסָמוּךְ לְפֶתַח בֵּיתִי.

מִגֹּדֶל הַהַפְתָּעָה פָּקוּ בִּרְכַּי. כִּי הִנֵּה חַשְׁתִּי אֶת יְשׁוּעָתִי בְּיָדַי מַמָּשׁ, וְאֵין מִכְשׁוֹל עוֹד, וָאֳנִיָּה גְדוֹלָה נְכוֹנָה לַהֲסִיעֵנִי לְכָל אֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ. תְּחִלָּה נֶאֶלְמָה לְשׁוֹנִי. אִלְמָלֵא הֶחֱזַקְתִּי בְּרַב־הַחוֹבֵל הַמְּחַבְּקֵנִי, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי צוֹנֵחַ לָאָרֶץ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הִתְרַגְּשׁוּתִי הוֹצִיא מִכִּיסוֹ בַּקְבּוּק יַ"שׁ, שֶׁהֱבִיאוֹ לְמַעֲנִי, וְהִשְׁקַנִי לְגִימָה. לְאַחַר שֶׁלָּגַמְתִּי יָשַׁבְתִּי עַל הָאֲדָמָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּשְׁקֶה עוֹדְדַנִי, עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁנָּעָה לְשׁוֹנִי לְדַבֵּר.

קבוצה יג' PDF עמ' 244.png

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הַמִּסְכֵּן מֻעֶטֶת מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִסְכִּין קְצָת לָאֹשֶׁר. אֶלֶף דִּבְרֵי חִבָּה אָמַר לִי כְּדֵי לְהַרְגִּיעֵנִי וּלְיַשֵּׁב רוּחִי עָלַי. אַךְ כֹּה אַדִּירָה הָיְתָה גֵאוּת הַשִּׂמְחָה בְּנַפְשִׁי, עַד שֶׁהֵבִיאָה מְבוּכָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי. לְבַסּוֹף פָּרַצְתִּי בִּבְכִי וּלְאַחַר שָׁעָה קַלָּה חָזַר אֵלַי כֹּחַ הַדִּבּוּר.

עַתָּה חִבַּקְתִּי אֲנִי אֶת רַב־הַחוֹבֵל, כִּי גוֹאֲלִי הוּא, וְשִׂמְחָתִי נִתְעָרְבָה בְּשִׂמְחָתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ, כִּי בְּעֵינַי הוּא אָדָם שֶׁנִּשְׁלַח מִן הַשָּׁמַיִם לְהוֹשִׁיעֵנִי, וּמַה שֶּׁאֵרַע כָּאן אֵינוֹ אֶלָּא שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל נִסִּים; כִּי מְאֹרָעוֹת כָּאֵלָּה עֵדוּת הֵם לְיָדָהּ הַנַּעֲלָמָה שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הַנּוֹהֶגֶת בָּעוֹלָם, וְהוֹכָחָה לִיכָלְתּוֹ שֶׁל כֹּחַ אֲשֶׁר־אֵין־תְּחוּם־לוֹ לְהָעִיף עַיִן אֶל פִּנּוֹתֶיהָ הַמְרֻחָקוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל תֵּבֵל וּלְשַׁגֵּר עֶזְרָה לְאֻמְלָל. לֹא שָׁכַחְתִּי גַּם לְכַוֵּן אֶת לִבִּי בְּתוֹדָה כְּלַפֵּי שָׁמַיִם. אֵין לְךָ לֵב אָדָם שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ אֶת הַבּוֹרֵא, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לְאִישׁ כָּמוֹנִי בַּמִּדְבָּר, כְּשֶׁהִגִּיעַ עֲדֵי אוֹבֵד, וַהֲלֹא כָּל הַיְשׁוּעָה בְּיָדָיו. לְאַחַר שֶׁשּׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה קַלָּה אָמַר רַב־הַחוֹבֵל שֶׁהֵבִיא לִי מְעַט מְזוֹנוֹת מִן הַמָּצוּי בָּאֳנִיָּה, לְאַחַר שֶׁשָּׁדְדוּ אוֹתָהּ הַנְּבָלִים שֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ עָלֶיהָ יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ. מִיָּד קָרָא אֶל אַנְשֵׁי הַסִּירָה וְצִוָּה לִפְרֹק אֶת הַצְּרוֹרוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לַמּוֹשֵׁל. כֹּה גְדוֹלָה הָיְתָה הַמַּתָּנָה, כְּאִלּוּ לֹא אָמְרוּ כְּלָל לְקַחְתֵּנִי עִמָּם לַמַּסָּע, אֶלָּא לְהַשְׁאִירֵנִי בָּאִי.

רֵאשִׁית, הֵבִיא לִי תֵבַת בַּקְבּוּקִים שֶׁל יַ"שׁ מְשֻׁבָּח וְשִׁשָּׁה בַּקְבּוּקִים יֵין־מַדֵּירָה, רְבִיעִית כָּל בַּקְבּוּק. וְכֵן שְׁתֵּי לִטְרָאוֹת טַבָּק מְשֻׁבָּח, שְׁנֵים־עָשָׂר נִתְחֵי בְּשַׂר־בָּקָר, שִׁשָּׁה נִתְחֵי קֶדֶל־חֲזִיר, שַׂק אֲפוּנִים וּכְמֵאָה לִטְרָה צְנִימִים. וְכֵן תֵּבַת סֻכָּר, תֵּבַת קֶמַח, שַׂק מָלֵא לִימוֹנִים, שְׁנֵי בַּקְבּוּקִים מִיץ־לִימוֹן, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה. אַךְ בְּעִקָּר הָיִיתִי חָסֵר מַלְבּוּשִׁים, וִידִידִי הֵבִיא לִי שֵׁשׁ חֻלְצוֹת חֲדָשׁוֹת וּנְקִיּוֹת, שִׁשָּׁה סוּדָרִים טוֹבִים, שְׁנֵי זוּגוֹת כְּפָפוֹת, זוּג נַעֲלַיִם, מִגְבַּעַת, זוּג גַּרְבַּיִם, וַחֲלִיפָה מְשֻׁבַּחַת שֶּׁלּוֹ, הַמְשֻׁמֶּשֶׁת אַךְ מְעַט. בְּקִצּוּר, הוּא הִלְבִּישַׁנִי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. הָיוּ אֵלּוּ מַתָּנוֹת נְדִיבוֹת וּנְעִימוֹת מְאֹד לְגַבֵּי אִישׁ בְּמַעֲמָדִי, כְּפִי שְׁנִּתָּן לְשַׁעֵר עַל נְקַלָּה. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם מְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ בְּמַרְאֵהוּ וְלֹא חָשׁ בְּרַע בְּמַלְבּוּשָׁיו, כְּפִי שֶׁחַשְׁתִּי אֲנִי בְּלָבְשִׁי לָרִאשׁוֹנָה אֶת בְּגָדַי הַחֲדָשִׁים.

לְאַחַר סְקִירַת הַמַּתָּנוֹת הוּבְאוּ כֻּלָּן אֶל מְעוֹנִי הַקָּטָן, וְאִלּוּ אָנוּ נָתַנּוּ דַעְתֵּנוּ לְגוֹרַל הַשְּׁבוּיִים. רָאוּי הָיָה לִשְׁקֹל אִם לְהָעֵז וְלָקַחַת עִמָּנוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים, וּבְעִקָּר שְׁנַיִם מֵהֶם, הַיְדוּעִים כִּנְבָלִים וּכְמַרְדָּנִים לְלֹא תַקָּנָה. רַב־הַחוֹבֵל סָבַר כִּי הֵם נְבָלִים שֶׁאֵין לָתֵת אֵמוּן בְּהַבְטָחוֹתֵיהֶם, וְאִלּוּ גַם אָמַר לְהַעֲלוֹתָם לָאֳנִיָּה הָיָה כּוֹבְלָם כְּפוֹשְׁעִים וְנוֹתֵן אוֹתָם בִּידֵי הַשּׁוֹפֵט, בַּמּוֹשָׁבָה הָאַנְגְּלִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֶיהָ. רָאִיתִי כִּי הָעִנְיָן גּוֹרֵם לְרַב־הַחוֹבֵל חֲרָדָה רַבָּה.

אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁאִם טוֹב בְּעֵינָיו אֲדַבֵּר אֶל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַאֲשַׁדְּלָם כִּי יְבַקְּשׁוּ לְהִשָּׁאֵר בָּאִי. “אֶשְׂמַח מִקֶּרֶב לֵב”, אָמַר רַב־הַחוֹבֵל. “טוֹב”, אָמַרְתִּי, “אֶשְׁלַח לַהֲבִיאָם וְאֶקַּח עִמָּם דְּבָרִים”. עַל כֵּן שָׁלַחְתִּי אֶל הַמְּעָרָה אֶת שֵׁשֶׁת וּשְׁנַיִם מִבְּנֵי־הָעֲרֻבָּה, שֶׁשֻׁחְרְרוּ עַתָּה לְאַחַר שֶׁחַבְרֵיהֶם עָמְדוּ בְּדִבּוּרָם, וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אֶת חֲמֵשֶׁת הַשְּׁבוּיִים, כְּפוּתִים כְּפִי שֶׁהָיוּ, אֶל בֵּית־הַקַּיִץ וּלְחַכּוֹת לִי שָׁם.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה בָּאתִי לְשָׁם בְּמַלְבּוּשַׁי הַחֲדָשִׁים, וְשׁוּב קָרְאוּ לִי הַכֹּל “מוֹשֵׁל”. הִתְכַּנַּסְנוּ, רַב־הַחוֹבֵל יָשַׁב עַל יָדִי, וַאֲנִי דִבַּרְתִּי אֶל הָאֲסִירִים שֶׁהוּבְאוּ לְפָנַי. אָמַרְתִּי לָהֶם, כִּי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּפְשָׁעִים לְגַּבֵּי רַב־הַחוֹבֵל יְדוּעִים לִי, וְכֵן תְּפִיסַת הָאֳנִיָּה וַהֲכָנוֹתֵיהֶם לְמַעֲשֵׂי שֹׁד וָפֶשַׁע אֲחֵרִים, אֶלָּא שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הִכְשִׁילָה אוֹתָם בְּדַרְכֵיהֶם וְהִפִּילָה אוֹתָם בַּבּוֹר שֶׁכָּרוּ לְזוּלָתָם. הוֹדַעְתִּי לָהֶם כִּי בִּפְקֻדָּתִי נִכְבְּשָׁה הָאֳנִיָּה וְהִיא שָׁטָה בְּסָמוּךְ לַחוֹף. וְאִלּוּ רַב־הַחוֹבֵל הֶחָדָשׁ בָּא עַל עָנְשׁוֹ, וּמִיָּד יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ תָּלוּי בִּקְצֵה מוֹט עַל הַתֹּרֶן.

קבוצה יד' PDF עמ' 246.png

וַאֲשֶׁר לְגוֹרָלָם, שָׁאַלְתִּי מַה דְּבָרִים בְּפִיהֶם לְהָגֵן עַל עַצְמָם, וְעַל שׁוּם מָה לֹא אוֹצִיא אוֹתָם לַהוֹרֵג כְּשׁוֹדְדֵי־יָם שֶׁנִּתְפְּשׂוּ בִּשְׁעַת־מַעֲשֶׂה, בְּכֹחַ הַסַּמְכוּת שֶׁבְּיָדִי.

הֵשִׁיב הָאֶחָד בְּשֵׁם כֻּלָּם, כִּי אֵין עִמָּם דְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת תְּפִיסָתָם הִבְטִיחַ לָהֶם רַב־הַחוֹבֵל חֲנִינָה, וְהֵם מְבַקְּשִׁים בְּהַכְנָעָה אֶת רַחֲמַי. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד אֶנְהַג בָּהֶם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים; שֶׁכֵּן הֶחֱלַטְתִּי לַעֲזֹב אֶת הָאִי, אֲנִי וַאֲנָשַׁי עִמִּי, וּלְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל לְאַנְגְּלִיָּה, וְאִלּוּ רַב־הַחוֹבֵל לֹא יוּכַל לַהֲבִיאָם לְאַנְגְּלִיָּה אֶלָּא כַּאֲסִירִים כְּבוּלִים, שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל הַמְּרִידָה וְעַל תְּפִיסַת־הָאֳנִיָּה. וּבְוַדַּאי הֵם יוֹדְעִים כִּי יָעֳלוּ עַל הַגַּרְדּוֹם. וְעַל כֵּן נִבְצַר מִמֶּנִּי לוֹמַר מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּעָשֶׂה לְטוֹבָתָם; אוּלַי יִיטַב לָהֶם אִם יְנַסּוּ אֶת מַזָּלָם בָּאִי. אִם יְבַקְּשׁוּ, אַנִּיחַ לָהֶם לְהִשָּׁאֵר, וְעַתָּה, כְּשֶׁהֻרְשֵׁיתִי לַעֲזֹב אֶת הָאִי, אֶתֵּן לָהֶם חֲנִינָה; אַךְ עֲלֵיהֶם לִבְחֹן אִם יִמְצְאוּ כָּאן אֶת מִחְיָתָם.

הֵם קִבְּלוּ אֶת דְּבָרַי בְּתוֹדָה, וְאָמְרוּ כִּי מוּטָב לָהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּאן מֵאֲשֶׁר לִנְסֹעַ לְאַנְגְּלִיָּה וּלְהִתָּלוֹת וּבְכָךְ סִיַּמְתִּי אֶת הַשִּׂיחָה. אַךְ רַב־הַחוֹבֵל הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵין רְצוֹנוֹ לְהַשְׁאִירָם בָּאִי. עַכְשָׁו הֶעֱמַדְתִּי אֲנִי פָּנִים כּוֹעֲסוֹת וְאָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל כִּי שְׁבוּיַי הֵם וְלֹא שְׁבוּיָיו. וּמֵאַחַר שֶׁהִבְטַחְתִּי לָהֶם חֲנִינָה, אֲקַיֵם אֶת דְּבָרַי, וְאִם אֵין הַדָּבָר לְרָצוֹן לוֹ, אוֹצִיאָם לַחָפְשִׁי, וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁבּוֹתָם מֵחָדָשׁ.

שׁוּב רָחֲשׁוּ לִי הַשְּׁבוּיִים תּוֹדָה, וּלְאַחַר שֶׁהֻתְּרוּ כַּבְלֵיהֶם, צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם בַּיַּעַר בּוֹ נִשְׁבּוּ, וַאֲנִי אַשְׁאִיר בִּידֵיהֶם נֶשֶׁק, תַּחְמֹשֶׁת וְכַמָּה הוֹרָאוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִחְיוֹת כָּאן בִּרְוָחָה, אִם יִרְצוּ בְּכָךְ. מִיָּד פָּתַחְתִּי בַּהֲכָנוֹת לְהַפְלָגָה, אַךְ אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל כִּי אֶשָּׁאֵר כָּאן הַלַּיְלָה כְּדֵי לֶאֱרֹז אֶת חֲפָצַי, וּבִקַּשְׁתִי כִּי יָשׁוּב אֶל הָאֳנִיָּה וְיַתְקִינָהּ לַדֶּרֶךְ, וּלְמָחֳרָת יִשְׁלַח אֵלַי סִירָה. כֵּן אָמַרְתִּי לוֹ לִתְלוֹת אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הֶהָרוּג בִּקְצֵה מוֹט עַל הַתֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי הָאִי. כְּשֶׁהִפְלִיג רַב הַחוֹבֵל, קָרָאתִי אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וּפָתַחְתִּי עִמָּם שִׂיחָה שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ עַל מַצָּבָם. חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי, כִּי לְדַעְתִּי הֵיטִיבוּ לִבְחֹר. אִלּוּ עָלוּ עַל הָאֳנִיָּה, וַדַּאי שֶׁסּוֹפָם לִתְלִיָּה. הִצְבַּעְתִּי עַל גּוּפָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל הַמּוֹרֵד הַתְּלוּיָה בְּמוֹט עַל הַתֹּרֶן, וְהוֹסַפְתִּי כִּי גּוֹרָל זֶה צָפוּי אַף לָהֶם. לְאַחַר שֶׁהִבִּיעוּ אֶת רְצוֹנָם לְהִשָּׁאֵר, אָמַרְתִּי כִּי יֵשׁ בְּדַעְתִּי לְסַפֵּר לָהֶם אֶת תּוֹלְדוֹת חַיַּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּלְלַמְּדָם לְהוֹצִיא מֵעַז מָתוֹק. וְאָכֵן סִפַּרְתִּי אֶת תּוֹלְדוֹת הַמָּקוֹם וְכֵיצַד בָּאתִי הֵנָּה. הֶרְאֵיתִי לָהֶם אֶת בִּצּוּרַי וְכֵיצַד אָפִיתִי לֶחֶם וְזָרַעְתִּי תְבוּאָה וְיִבַּשְׁתִּי צִמּוּקִים. בְּקִצּוּר, סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת כָּל הַפְּרָטִים הָעֲשׂוּיִים לְהָקֵל עַל חַיֵּיהֶם. כֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת קוֹרוֹת שִׁשָּׁה־עָשָׂר הַסְּפָרַדִּים הָעוֹמְדִים לְהַגִּיעַ לָאִי, וְהִשְׁאַרְתִּי מִכְתָב לְמַעֲנָם. וְאִלּוּ מִן הַנִּשְׁאָרִים תָּבַעְתִּי הַבְטָחָה, כִּי יְקַבְּלוּ אֶת הַבָּאִים כַּחֲבֵרִים שְׁוֵי־זְכֻיּוֹת.

הִשְׁאַרְתִּי לָהֶם אֶת נִשְׁקִי: חֲמִשָּׁה רוֹבִים, שְׁלשָׁה רוֹבֵי־צַיִד וְשָׁלשׁ חֲרָבוֹת. הָיוּ בְּיָדִי כֶּחָבִית וָחֵצִי אֲבַק־שְׂרֵפָה, כִּי לְאַחַר שְׁתֵּי הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מִעַטְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. הִסְבַּרְתִּי לָהֶם אֶת דַּרְכִּי בְּגִדּוּל הָעִזִּים, אֶת הַחֲלִיבָה וְהַפִּטּוּם, אֶת חֲבִיצַת הַחֶמְאָה וְגִבּוּן הַגְּבִינָה. דִּבּוּר אֶחָד, סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל פְּרָט מִתּוֹלְדוֹת־חַיַּי בָּאִי. כֵּן הִבְטַחְתִּי לְשַׁדֵּל אֶת רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁיַּשְׁאִיר לָהֶם עוֹד שְׁתֵּי חָבִיוֹת אֲבַק־שְׂרֵפָה וּקְצָת זַרְעֵי־יְרָקוֹת, אֲשֶׁר הִרְגַּשְׁתִּי בְּחֶסְרוֹנָם בִּימֵי יְשִׁיבָתִי בָּאִי. נָתַתִּי לָהֶם אֶת שַׂק הָאֲפוּנִים שֶׁהֵבִיא לִי רַב־הַחוֹבֵל, וְהִצַּעְתִּי כִּי יִשְׁמְרוּ אוֹתָם לִזְרָעִים. לְמָחֳרַת הַיּוֹם הִפְלַגְתִּי בַּסִּירָה וְעָלִיתִי עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה. עַל אַף הַהֲכָנוֹת לְהַפְלִיג מִיָּד לֹא הֲרִימוֹנוּ עֹגֶן אוֹתוֹ לַיְלָה. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, בַּהַשְׁכָּמָה, הִגִּיעוּ שְׁנַיִם מִן הַשְּׁבוּיִים בִּשְׂחִיָּה אֶל הָאֳנִיָּה, הִתְאוֹנְנוּ מָרָה עַל שְׁלשְׁת חַבְרֵיהֶם, וְהִתְחַנְּנוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים כִּי נַנִּיחַ לָהֶם לַעֲלוֹת עַל הַסִּפּוּן, גַּם אִם יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל לִתְלוֹתָם מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יֵהָרְגוּ בָּאִי.

הֶעֱמִיד רַב־הַחוֹבֵל פָּנִים וְאָמַר כִּי אֵין בְּכֹחוֹ לְהַחְלִיט בְּלִי הַסְכָּמָתִי. לְאַחַר שֶׁהִכְבִּיד עֲלֵיהֶם יָדוֹ, הִבְטִיחוּ בִּשְׁבוּעָה חֲגִיגִית לְתַקֵּן דַּרְכָּם. הֵם הֹעֲלוּ עַל הַסִּפּוּן וּלְאַחַר זְמַן מָה סָפְגוּ מַלְקוֹת נֶאֱמָנוֹת, וּמֵאָז נָהֲגוּ כְּבַחוּרִים שְׁלֵוִים וִישָׁרִים. שָׁעָה קַלָּה אַחַר כָּךְ, עִם הַגֵּאוּת, הִפְלִיגָה אֶל הָאִי סִירָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהֻבְטְחוּ לַנִּשְׁאָרִים בָּאִי, וּלְפִי בַּקָּשָׁתִי, צֵרַף רַב־הַחוֹבֵל גַּם אֶת אַרְגְּזֵי־הַסַּפָּנִים. וְאָכֵן הֶחֱזִיקוּ לוֹ טוֹבָה עַל כָּךְ. אַף אֲנִי עוֹדַדְתִּי אוֹתָם עַל יְדֵי שִׁגּוּר הַיְּדִיעָה, שֶׁאִם תִּזְדַּמֵּן אֳנִיָּה בְּדַרְכִּי אֶשְׁלְחֶנָּה לְהַעֲלוֹת אוֹתָם מִן הָאִי.

בְּצֵאתִי אֶת הָאִי לָקַחְתִּי עִמִּי כִּשְׂרִידִים־לְמַזְכֶּרֶת אֶת מִצְנֶפֶת־הַפַּרְוָה הַגְּדוֹלָה, אֶת הַמִּטְרִיָּה וְתֻכִּי אֶחָד. לֹא שָׁכַחְתִּי גַּם אֶת הָאוֹצָר שֶׁהָיָה מֻטָּל שָׁנִים לְלֹא שִׁמּוּשׁ עַד שֶׁכָּהָה וְהֶעֱלָה חֲלֻדָּה, וְלֹא נִכַּר בּוֹ כִּי מִן הַכֶּסֶף נוֹצַק וְנִטְבַּע, אֶלָּא לְאַחַר מֵרוּק. כֵּן לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַכֶּסֶף שֶׁמָּצָאתִי בְּשִׁבְרֵי הָאֳנִיָּה הַסְּפָרַדִּית. וְכָךְ יָצָאתִי אֶת הָאִי בְּתִשְׁעָה־עָשָׂר בְּדֵצֶמְבֶּר, כְּפִי שֶׁקָּבַעְתִּי לְפִי לוּחַ־הָאֳנִיָּה, בִּשְׁנַת 1686, לְאַחַר שֶׁיָּשַׁבְתִּי בּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְתִשְׁעָה־עָשָׂר יוֹם. נִגְאַלְתִּי מִשִּׁבְיִי הַשֵּׁנִי בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּחוֹדֶשׁ, בּוֹ נִמְלַטְתִּי בְּסִירָה מִן הַמַּאוּרִים שֶׁל סָאלֵי.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל מַסָּע מְמֻשָּׁךְ הִגַּעְתִּי בָּאֳנִיָּה זוֹ לְחֹפֵי אַנְגְּלִיָּה בְּאַחַד־עָשָׂר בְּיוּנִי בִּשְׁנַת 1687, לְאַחַר שֶׁנֶּעֱדַרְתִּי שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. בָּאתִי לְאַנְגְּלִיָּה כְּנָכְרִי לַכֹּל, כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי בָּהּ מֵעוֹלָם. מֵיטִיבָתִי וְנֶאֱמַן־בֵּיתִי, שֶׁהִנַּחְתִּי אֶת כַּסְפִּי בְּיָדָהּ, הָיְתָה בַּחַיִּים, אֶלָּא שֶׁאֲסוֹנוֹת גְּדוֹלִים יָרְדוּ עָלֶיהָ. הִיא נִתְאַלְמְנָה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה וְיָרְדָה מִנְּכָסֶיהָ. הִרְגַּעְתִּיהָ בְּחֶרְדָּתָה לַחוֹב שֶׁהִיא חַיֶּבֶת לִי, וְאָמַרְתִּי כִּי לֹא אַטְרִידֶנָּה. נַהֲפֹךְ הוּא, מִתּוֹךְ הַחֲזָקַת טוֹבָה עַל דַּאֲגָתָהּ וְנֶאֱמָנוּתָהּ לִי בֶּעָבָר עָזַרְתִּי לָהּ מִכַּסְפִי כְּיַד יְכָלְתִּי, וְלֹא רַב הָיָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּן לִי לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנָהּ. מִכָּל מָקוֹם, הִבְטַחְתִּי לָהּ כִּי לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת חַסְדָהּ. וְאָכֵן לֹא שְׁכַחְתִּיהָ, שָׁעָה שֶׁהָיָה בְּיָדִי לְסַיֵּעַ לָהּ, כְּפִי שֶׁיְּצֻיַּן בְּמָקוֹם אַחֵר.

קבוצה יד' PDF עמ' 249.png

אַחַר כָּךְ נָסַעְתִּי לְיוֹרְקְשֵׁיר, וְהִנֵּה מָצָאתִי כִּי אָבִי מֵת, וְכֵן אִמִּי, וְכָל מִשְׁפַּחְתִּי נִכְרְתָה, לְהוֹצִיא שְׁתַּיִם מֵאַחְיוֹתַי וְשְׁנֵי יְלָדִים שֶׁל אֶחָד מֵאַחַי. הֱיוֹת שֶׁנֶּחֱשַׁבְתִּי כְּמֵת זֶה יָמִים רַבִּים, לֹא הִנִּיחוּ לִי מְאוּמָה מִירוּשַׁת אָבִי. בְּקִצּוּר, לֹא מָצָאתִי כָּל סִיּוּעַ. הַכֶּסֶף הַמֻּעָט שֶׁבְּיָדִי, לֹא הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַקְנוֹת לִי אֲחִיזָה בָּעוֹלָם.

אָמְנָם זָכִיתִי לְהַחֲזָקַת־טוֹבָה מִצַּד בִּלְתִּי צָפוּי. רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁהִצַּלְתִּיו בְּאֹרַח מֻפְלָא כָּל כָּךְ, אוֹתוֹ וְאֶת הָאֳנִיָּה עַל מִטְעָנָהּ, הִרְבָּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחִי בְּאָזְנֵי בַּעֲלֶיהָ, כֵּיצַד הִצַּלְתִּיהָ, עַל צִוְתָּהּ. הֵם הִזְמִינוּנִי לִפְגִישָׁה עִמָּם וְעִם הַסּוֹחֲרִים בַּעֲלֵי הַמִּטְעָן, הֶעֱתִירוּ עָלַי תִּשְׁבָּחוֹת וְנָתְנוּ לִי בְּמַתָּנָה כְּמָאתַיִם לִירָה. אַךְ לְאַחַר שֶׁהִרְהַרְתִּי מְעַט בְּמַעֲמָדִי בַּחַיִּים, וּבְסִכּוּיַי הַקְּלוּשִׁים לִקְנוֹת לִי אֲחִיזָה בָּעוֹלָם, הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ לְלִיסַבּוֹן, כְּדֵי לְהִוָּדֵעַ מַה גּוֹרָלָם שֶׁל הַמַּטָּעִים שֶׁלִּי בִּבְרָזִיל, וּמֶה הָיָה עַל שֻׁתָּפִי, אֲשֶׁר שִׁעַרְתִּי כִּי זֶה כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי חָשׁוּב בְּעֵינָיו כְּמֵת.

עַל כֵּן הִפְלַגְתִּי לְלִיסַבּוֹן וְהִגַּעְתִּי לְשָׁם בְּאַפְּרִיל. בְּכָל נְסִיעוֹתַי אֵלֶּה לִוַּנִי שֵׁשֶׁת בְּנֶאֱמָנוּת, וּבְכָל עֵת הוֹכִיחַ כִּי מְשָׁרֵת יָשָׁר הוּא. בְּבוֹאִי לְלִיסַבּוֹן חָקַרְתִּי עַד שֶׁמָּצָאתִי לְשִׂמְחָתִי הָרַבָּה אֶת יְדִידִי הַוָּתִיק, רַב־חוֹבְלָהּ שֶׁל הָאֳנִיָּה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתִי מִן הַיָּם בַּחוֹפֵי אַפְרִיקָה. זָקֵן הָיָה הָאִישׁ וּכְבָר לֹא הִפְלִיג בַּיָּם, וְאִלּוּ אֶת הָאֳנִיָּה הִפְקִיד בִּידֵי בְּנוֹ, אַף הוּא אָדָם בְּגִיל הָעֲמִידָה, שֶׁהוֹסִיף לִסְחֹר עִם בְּרָזִיל. הַיָּשִׁישׁ לֹא הִכִּירַנִי וְאַף אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אַךְ לְאַחַר הִסְתַּכְּלוּת הֶעֱלִיתִי אֶת פָּנָיו בְּזִכְרוֹנִי, וּמִשֶּׁאָמַרְתִּי לוֹ מִי אֲנִי, נִזְכַּר אַף הוּא בִּי.

לְאַחַר שִׂיחָה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁל יְדִידוּת נוֹשָׁנָה, שָׁאַלְתִּי לְגוֹרַל מַטָּעַי וּלְגוֹרַל שֻׁתָּפִי. הַיָּשִׁישׁ אָמַר לִי, כִּי לֹא בִּקֵּר בִּבְרָזִיל זֶה תֵּשַׁע שָׁנִים. אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא בְּבִטָּחוֹן כִּי בְּצֵאתוֹ מִשָּׁם הָיָה שֻׁתָּפִי בַּחַיִּים, וְאִלּוּ הַנֶּאֱמָנִים שֶׁהִפְקַדְתִּי עַל חֶלְקִי מֵתוּ שְׁנֵיהֶם. אַף עַל פִּי כֵן סָבוּר הוּא, כִּי אֲקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק עַל הַכְנָסוֹת הַמַּטָּע: מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל הָיוּ סְבוּרִים כִּי אֳנִיָּתִי נִטְרְפָה וַאֲנִי טָבַעְתִּי, נָהֲגוּ נֶאֱמָנַי לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַכְנָסוֹתַי מֵחֶלְקִי בַּמַּטָּע לַמְּפַקֵּחַ עַל הָאוֹצָר; הוּא קָבַע, שֶׁאִם לֹא אָבוֹא לִתְבֹּעַ אֶת כַּסְפִּי, יֻפְרַשׁ הַשְּׁלִישׁ לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לַמִּנְזָר שֶׁל אוֹגוּסְטִין הַקָּדוֹשׁ, לְמַתָּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים וּלְשֵׁם הַכְנָסַת הָאִנְדִיָּנִים בִּבְרִית הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית. אַךְ אִם אָבוֹא וְאֶתְבַּע, אוֹ שֶׁיִּתְבַּע מִישֶׁהוּ אֶת יְרוּשָׁתִי, יֻחְזַר הָרְכוּשׁ, לְאַחַר נִכּוּי הַהַכְנָסָה הַשְּׁנָתִית שֶׁהוּצְאָה לִצְדָקָה. אַךְ הוּא יָדַע בָּרוּר, כִּי הַמְמֻנֶּה עַל מִסֵּי־הַמֶּלֶךְ וְאֲמַרְכַּל הַמִּנְזָר דָּאֲגוּ כָּל הַיָּמִים לְקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק עַל הַהַכְנָסוֹת מִידֵי הַנֶּאֱמָן, מְאַחַר שֶׁחֶלְקִי הָיָה שַׁיָּךְ לָהֶם כַּחֹק.

שָׁאַלְתִּי אִם יָדוּעַ לוֹ עַד הֵיכָן מַגִּיעוֹת הַכְנָסוֹתָיו שֶׁל הַמַּטָּע, וְהַאִם כְּדַאי לִטְרֹחַ בִּגְבִיָּתָן, וְכֵן אִם יֻחְזַר לִי חֶלְקִי לְלֹא עוֹרְרִין בְּבוֹאִי לְשָׁם. אָמַר לִי, שֶׁאֵין לְאֵל יָדוֹ לִקְבֹּעַ בְּדִיּוּק מַה מִּדַּת הַכְנָסָתוֹ שֶׁל הַמַּטָּע. אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא, כִּי שֻׁתָּפִי נִתְעַשֵּׁר מְאֹד מִן הַמַּחֲצִית; וְאִם אֵין זִכְרוֹנוֹ מְשַׁטֶּה בּוֹ, שָׁמַע כִּי שְׁלִישׁ־הַהַכְנָסוֹת הַנִּתָּן לַמֶּלֶךְ, (אַף שְׁלִישׁ זֶה מְיֻעָד לְאֵיזֶה מִנְזָר אוֹ מוֹסָד שֶׁל צְדָקָה) מַגִּיעַ לְמָאתַיִם מוֹיִדּוֹרִים בְּשָׁנָה; כֵּן אֵין כָּל חֲשָׁשׁ בְּנוֹגֵַע לְהַחֲזָרַת זְכֻיּוֹת הַבַּעֲלוּת, הֱיוֹת וְשֻׁתָּפִי חַי וִיאַשֵּׁר אֶת זְכֻיּוֹתַי, וּמִלְּבַד זֹאת הֲרֵינִי רָשׁוּם בִּרְשִׁימַת בַּעֲלֵי־הַקַּרְקָעוֹת. הוּא סִפֵּר לִי כִּי יוֹרְשֵׁיהֶם שֶׁל נֶאֱמָנַי הֵם אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים, יְשָׁרִים וַעֲשִׁירִים מְאֹד. סָבוּר הוּא, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיְּסַיְּעוּ בְּיָדִי לָשׁוּב אֶל נַחֲלָתִי, אֶלָּא גַם יַחֲזִירוּ לִי סְכוּם נִכְבָּד, שֶׁנִּצְטַבֵּר מֵהַכְנָסוֹת הַנַּחֲלָה בְּטֶרֶם נִמְסְרָה לָרָשׁוּת, וְהַמְדֻבָּר כָּאן, כְּמֵיטַב זִכְרוֹנוֹ, בִּתְקוּפַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

בְּעִנְיַן זֶה גִּלִּיתִי תְּמִיהָה וַחֲרָדָה וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַב־הַחוֹבֵל הַיָּשִׁישׁ עַל שׁוּם מָה נָהֲגוּ נֶאֱמָנַי בִּרְכוּשִׁי כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ, שָׁעָה שֶׁהוּא יָדַע כִּי לוֹ, לְרַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי, צִוִּיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי. אָמַר לִי, כִּי אֱמֶת הַדָּבָר. אַךְ הֱיוֹת שֶׁלֹּא נִמְצְאָה כָּל הוֹכָחָה לְמוֹתִי, לֹא נִתַּן לוֹ לִפְעֹל כָּאֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁל נְכָסַי, וְאַגַּב, לֹא הָיָה בִּרְצוֹנוֹ לְטַפֵּל בִּנְכָסִים מְרֻחָקִים כָּל כָּךְ. הוּא הֵבִיא, אָמְנָם, אֶת צַוָּאָתִי לְבֵית־הַדִּין וְהִגִּישׁ תְּבִיעָה, וְאִלּוּ מָצָא דֶרֶךְ לְהוֹכִיחַ כִּי חַי אֲנִי אוֹ מֵת, הָיָה נוֹטֵל עָלָיו אֶת הָאֶפִּטְרוֹפְּסוּת, מְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הָאִינְגֶ’נְיוֹ – כָּךְ מְכַנִּים הֵם בֵּית־חֲרֹשֶׁת לְסֻכָּר – וּמֵטִיל אֶת הַמְּלָאכָה עַל שְׁכֶם בְּנוֹ, הַשּׁוֹהֶה עַתָּה בִּבְרָזִיל. “אַךְ יֵשׁ עִמִּי יְדִיעָה”, הוֹסִיף הַיָּשִׁישׁ, “שֶׁיִּתָּכֵן כִּי תִּנְעַם לְךָ פָּחוֹת מִכָּל הַשְּׁאָר: מִכֵּיוָן שֶׁהִנִּיחוּ כִּי נִסְפֵּיתָ וְהַכֹּל סָבְרוּ כֵּן – הִצִּיעוּ לִי שֻׁתָּפְךָ וְנֶאֱמָנֶיךָ לְקַבֵּל מִיָּדָם אֶת הַכְנָסוֹתֶיךָ בְּשֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת, וְאָכֵן קִבַּלְתִּי אֶת הַכֶּסֶף; אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה נִדְרְשׁוּ סְכוּמִים גְּדוֹלִים לְהַרְחָבַת הַמֶּשֶׁק, לְבִנְיַן הָאִינְגֶ’נְיוֹ, לִקְנִיַּת עֲבָדִים, וְעַל כֵּן לֹא הָיָה הָרֶוַח מְרֻבֶּה, כְּפִי שֶׁהָיָה לְאַחַר מִכֵּן. אַף עַל פִּי כֵן, אֶמְסֹר לְךָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק שֶׁל הַהַכְנָסָה הַכּוֹלֶלֶת וַאֲצַיֵּן אֶת הַהוֹצָאוֹת”. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הֵבִיא לִי יְדִידִי הַוָּתִיק דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַכְנָסוֹת הַמַּטָּעָה בְּשֵׁשׁ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת, חָתוּם בִּידֵי שֻׁתָּפִי וּשְׁנֵי הַנֶּאֱמָנִים. הַהַכְנָסוֹת פֹּרְטוּ בִּסְחוֹרָה: כָּךְ וְכָךְ חֲבִילוֹת טַבָּק, תֵּבוֹת סֻכָּר, רוּם, נֹפֶת וְכָל תּוֹצֶרֶת שֶׁל מַטַּע־סֻכָּר. דִּין וְחֶשְׁבּוֹן זֶה לִמְּדַנִי, כִּי הַהַכְנָסָה גָדְלָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל הַהוֹצָאוֹת הַמְּרֻבּוֹת לֹא הָיָה הָרֶוַח רַב. אַף כָּל פִּי כֵן סִכֵּם הַיָּשִׁישׁ כִּי הוּא חַיָּב לִי אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים מוֹיִדּוֹרִים זָהָב, מִלְּבַד שִׁשִׁים תֵּבוֹת סֻכָּר וַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה חֲבִילוֹת כְּפוּלוֹת שֶׁל טַבָּק שֶׁאָבְדוּ בָּאֳנִיָּתוֹ שֶׁנִּטְרְפָה, בְּשׁוּבָהּ מִבְּרָזִיל לְלִיסַבּוֹן, כְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְאַחַר הַפְלָגָתִי. הִתְחִיל הַיָּשִׁישׁ הַיָּשָׁר מִתְאוֹנֵן עַל הָאֲסוֹנוֹת שֶׁפְּקָדוּהוּ. הוּא נֶאֱלַץ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַסְפִּי לִקְנִיַּת חֵלֶק בָּאֳנִיָּה חֲדָשָׁה. “אַף עַל פִּי כֵן, יְדִידִי הַוָּתִיק”, אָמַר, “לֹא תֵדַע מַחְסוֹר וּכְשֶׁיָּשׁוּב בְּנִי מִמַּסָּעוֹ תְּקַבֵּל אֶת הַסְּכוּם בִּמְלֹאוֹ”. וּבְדַבְּרוֹ שָׁלַף אַרְנָק עָתִיק וְנָתַן בְּיָדִי מֵאָה וְשִׁשִׁים מוֹיִדּוֹרִים פּוֹרְטוּגָלִיִּים שֶׁל זָהָב, וְאֶת שְׁטָר־הַמְכִירָה שֶׁל הָאֳנִיָּה, בָּהּ הִפְלִיג בְּנוֹ לִבְרָזִיל, כְּעֵרָבוֹן לְפֵרָעוֹן הַחוֹב. רֶבַע הָאֳנִיָּה הָיָה שַׁיָּךְ לוֹ וְרֶבַע לִבְנוֹ.

קבוצה יד' PDF עמ' 252.png

יָשְׁרוֹ וְטוּב־לִבּוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ הֱבִיאוּנִי לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת. נִזְכַּרְתִּי בַּחֲסָדִים שֶׁגָּמַל עִמִּי, כֵּיצַד הֶעֱלַנִי מִן הַיָּם, בְּאֵיזוֹ נְדִיבוּת נָהַג בִּי בְּכָל עֵת, וּבְעִקָּר, מַה כֵּנָה יְדִידוּתוֹ כַּיוֹם, וּבְעָמָל רַב כָּבַשְׁתִּי אֶת דִּמְעוֹתַי. עַל כֵּן שָׁאַלְתִּי אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ לְשַׁלֵּם לִי סְכוּם גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וְהַאִם לֹא יַכְבִּיד עָלָיו הַתַּשְׁלוּם? אָמַר לִי כִּי אָמְנָם יַכְבִּיד עָלָיו תַּשְׁלוּם הַחוֹב בְּמִדַּת־מָה, אַךְ הֲלֹא כַּסְפִּי הוּא, וְיִתָּכֵן שֶׁמַּחְסוֹרִי גָּדוֹל מִמַּחְסוֹרוֹ.

כָּל דִּבּוּר מִדִּבּוּרָיו שֶׁל הַיָּשִׁישׁ הָיָה רְווּי רֶגֶשׁ, וְהַדְּמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינַי. בְּקִצּוּר, לָקַחְתִּי מֵאָה מוֹיִדּוֹרִים, וּבִקַּשְׁתִּי נְיָר וּדְיוֹ לִכְתִיבַת קַבָּלָה. אֶת הַשְּׁאָר הֶחֱזַרְתִּי לוֹ, וְאָמַרְתִּי שֶׁאִם יָשׁוּב הַמַּטָּע לְיָדַי, אַחֲזִיר גַּם אֶת הַמֵּאָה, וּלְיָמִים אַף עָשִׂיתִי כֵּן. וְאִלּוּ אֶת שְׁטָר־הַמְּכִירָה שֶׁל הָאֳנִיָּה לֹא אֶקַּח בְּשׁוּם פָּנִים. אִם אֶהְיֶה זָקוּק לְכֶסֶף, הֲרֵינִי בּוֹטֵחַ בְּיָשְׁרוֹ וְיוֹדֵעַ כִּי יְשַׁלֵּם אֶת הַמַּגִּיעַ לִי. וְאִם לֹא אֶהְיֶה זָקוּק לְכֶסֶף, אֶלָּא אֲקַבֵּל אֶת הַמַּטָּע, כְּפִי שֶׁעוֹדְדַנִי לְקַוּוֹת, לֹא אוֹסִיף לָקַחַת מִמֶּנּוּ פְּרוּטָה. לְאַחַר מִכֵּן שְׁאָלַנִי הַיָּשִׁישׁ כְּלוּם לֹא כְּדַאי שֶׁיַּצִּיעַ לִי דֶּרֶךְ לִתְבִיעַת זְכוּת־הַבַּעֲלוּת עַל הַמַּטָּע. אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ לְשָׁם. אָמַר לִי, כִּי הָרְשׁוּת נְתוּנָה, אֶלָּא שֶׁקַּיָּמוֹת דְּרָכִים אֲחֵרוֹת לְהַבְטָחַת זְכֻיּוֹתַי, וּלְקַבָּלַת הַהַכְנָסָה מִיָּד. מֵאַחַר שֶׁבַּנָּהָר שֶׁל לִיסַבּוֹן עָמְדוּ אֳנִיּוֹת הַנְּכוֹנוֹת לְהַפְלָגָה לִבְרָזִיל, רָשַׁם אֶת שְׁמִי בְּסֵפֶר־הָאֻכְלוֹסִין וְהֵעִיד בִּשְׁבוּעָה כִּי אֲנִי הָאִישׁ שֶׁקִּבֵּל בְּשַׁעְתּוֹ קַרְקָע לִנְטִיעַת הַמַּטָּע, וַהֲרֵינִי חַי וְקַיָּם.

לְאַחַר שֶׁאֻשְׁרָה עֵדוּת זוֹ עַל יְדֵי נוֹטַרְיוֹן, עָרַכְתִּי יִפּוּי־כֹּחַ לְסוֹחֵר מִמַּכָּרָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל בִּבְרָזִיל. הַיָּשִׁישׁ צֵרַף לְיִפּוּי־הַכֹּחַ מִכְתָּב, וּמִשֶּׁנִּשְׁלַח הַכֹּל לִתְעוּדָתוֹ הִצִּיעַ לִי לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתוֹ עַד בּוֹא הַתְּשׁוּבָה. מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְתִּי מַעֲשִׂים יְשָׁרִים יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂי הַסּוֹחֵר שֶׁיִּפִיתִי כֹּחוֹ לִפְעֹל בִּשְׁמִי. כַּעֲבֹר שִׁבְעָה חֳדָשִׁים קִבַּלְתִּי צְרוֹר־מִכְתָּבִים גָּדוֹל מִיּוֹרְשֵׁי נֶאֱמָנַי – הֲלֹא הֵם הַסּוֹחֲרִים שֶׁבִּשְׁלִיחוּתָם הִפְלַגְתִּי בְּשַׁעְתּוֹ – וּבוֹ הַתְּעוּדוֹת וְהַמִּכְתָּבִים הַבָּאִים: אָלֶף, חֶשְׁבּוֹן־הַהַכְנָסָה שֶׁל נַחֲלָתִי לְאַחַר שֵׁשׁ הַשָּׁנִים, שֶׁאֶת הַכְנָסָתָן נָתְנוּ אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵי רַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי. הַכְנָסָה זוֹ נִסְתַּכְּמָה בְּאֶלֶף מֵאָה שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה מוֹיִדּוֹרִים. בֵּית, חֶשְׁבּוֹן־הַהַכְנָסָה שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים נוֹסָפוֹת, כְּשֶׁהָיוּ הַנְּכָסִים בִּידֵיהֶם, עַד שֶׁתָּבְעָה הַמֶּמְשָׁלָה אֶת הַהַנְהָלָה לְעַצְמָהּ, כָּאֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁל נִכְסֵי אָדָם נֶעְדָּר הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן הַחֹק – אָדָם שֶׁמֵּת מִיתָה אֶזְרָחִית. מִכֵּיוָן שֶׁהַהַכְנָסָה עָלְתָה בֵּינְתַיִם, נִסְתַּכֵּם הָרֶוַח בִּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים וּשְׁנַיִם קְרוּאִיזָדוֹס, שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְאֶחָד מוֹיִדּוֹרִים. גִּימֶל, דִּין וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אֲבִי הַמִּנְזָר הָאוֹגוּסְטִינִי, שֶׁקִּבֵּל אֶת הָרְוָחִים לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים. אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לְהָשִׁיב לִי אֶת הַסְּכוּמִים שֶׁנִּתְרְמוּ לְבֵית־הַחוֹלִים, הוֹדִיעַ לִי בְּישֶׁר, כִּי בְּיָדָיו שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם מוֹיִדּוֹרִים מִכַּסְפִּי. וְאִלּוּ אוֹצַר הַמֶּלֶךְ לֹא הֶחֱזִיר לִי אַף פְּרוּטָה.

כֵּן הָיָה בַּצְּרוֹר מִכְתָּב מֵאֵת שֻׁתָּפִי, שֶׁבֵּרְכַנִי בְּרֹב רֶגֶשׁ לְהַצָּלָתִי, הוֹדִיעַ לִי עַל הִתְפַּתְחוּת נַחֲלָתִי, עַל הַכְנָסָתָהּ הַשְּׁנָתִית, כַּמָּה אַקְרִים שִׁטְחָהּ, בְּמַה נִּטְּעָה וְכַמָּה עֲבָדִים עוֹבְדִים בָּהּ. עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם צְלָבִים סִמֵּן בַמִּכְתָּב לְאוֹת בְּרָכָה, וְהוֹדִיעַ לִי כִּי כְּמִּסְפַּר פְּעָמִים זֶה אָמַר תְּפִלַּת Ave Maria לְהוֹדוֹת לַבְּתוּלָה הַקְּדֻשָּׁה עַל שֶׁנִּתְנוּ לִי חַיַּי. בְּכָל לֵב הִזְמִינַנִי לָבוֹא וּלְהִתְנַחֵל בְּנַחֲלָתִי. וּבֵינְתַיִם בִּקֵּשׁ הוֹרָאוֹת כֵּיצַד לִנְהֹג בִּרְכוּשִׁי, אִם לֹא אָבוֹא. אֶת מִכְתָּבוֹ סִיֵּם בְּדִבְרֵי יְדִידוּת נִלְבֶּבֶת, שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְשָׁלַח לִי בְּמַתָּנָה חֲמִשָּׁה עוֹרוֹת נְמֵרִים, שֶׁהוּבְאוּ כַּנִּרְאֶה מֵאַפְרִיקָה בָּאֳנִיָּה אַחֶרֶת, שֶׁשֻּׁגְרָה עַל יָדוֹ, וְשֶׁמַּסָּעָהּ עָלָה וַדַּאי יָפֶה מִמַּסָּעִי. כֵּן שָׁלַח חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁל דִּבְרֵי־מְתִיקָה מְשֻׁבָּחִים וּכְמֵאָה מַטְבְּעוֹת־זָהָב בִּלְתִּי־טְבוּעִים, הַקְּטַנִּים מִן הַמוֹיִדּוֹר.

קבוצה יד' PDF עמ' 254.png

בְּאוֹתָן אֳנִיּוֹת שָׁלְחוּ לִי שְׁנֵי נֶאֱמָנַי אֶת הַכְנָסָתִי בִּסְחוֹרָה: אֶלֶף וּמָאתַיִם תֵּבוֹת סֻכָּר, שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲבִילוֹת טַבָּק וְהַיִּתְרָה בְּזָהָב. עַתָּה יָכֹלְתִּי לוֹמַר, כִּי אָכֵן הָיְתָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל אִיּוֹב טוֹבָה מֵרֵאשִׁיתוֹ. לֹא אוּכַל לְתָאֵר אֶת הִתְפַּעֲלוּת לִבִּי עִם קְרִיאַת הַמִּכְתָּבִים וּלְמַרְאֵה הָעֹשֶׁר הַמֻטָּל סְבִיבִי. הֱיוֹת שֶׁהָאֳנִיּוֹת מַפְלִיגוֹת לִבְרָזִיל בְּצִי, הִגִּיעוּ אֵלַי הַמִּכְתָּבִים יַחַד עִם הַסְּחוֹרָה. וּבְטֶרֶם קָרָאתִי אֶת הַמִּכְתָּבִים, כְּבָר הָיוּ הַסְּחוֹרוֹת בִּנְמַל־הַנָּהָר. הֶחֱוַרְתִּי וְחַשְׁתִּי עִלָּפוֹן. אִלְמָלֵא הִזְדָּרֵז הַיָּשִׁישׁ וְהֵבִיא לִי לְגִימַת יַ"שׁ לְאוֹשְׁשֵנִי, וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי מֵשִׁיב רוּחִי בִּגְלַל שִׂמְחַת־הַפֶּתַע שֶׁהֵצִיפָה אֶת נַפְשִׁי. וְאָכֵן חַשְׁתִּי בְּרַע כַּמָּה שָׁעוֹת, עַד שֶׁהֻזְעַק רוֹפֵא. כְּשֶׁשָּׁמַע עַל סִבַּת מַחֲלָתִי, צִוָּה לְהַקִּיז דָּמִי. מִיָּד רָוַח לִי עַד שֶׁהֶחֱלַמְתִּי. אַךְ אֵין לִי סָפֵק, שֶׁלּוּלֵא הֵקֵלּוּ עַל סְעָרַת־רוּחִי עַל יְדֵי הַקָּזַת הַדָּם, הָיְתָה אַחֲרִיתִי מָרָה.

פִּתְאֹם הָיִיתִי לְבַעַל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לִירָה בִּמְזֻמָּנִים וְלְבַעַל־אֲחֻזָּה – כְּפִי שֶׁאֲכַנֶּה אֶת נַחֲלָתִי – בִּבְרָזִיל, הַמַּכְנִיסָה לְמַעְלָה מֵאֶלֶף לִירָה לְשָׁנָה הַכְנָסָה בְּטוּחָה, כְּהַכְנָסַת כָּל אֲחֻזָּה בְּאַנְגְּלִיָּה. דִּבּוּר אֶחָד, נָתוּן הָיִיתִי בִּתְנָאִים שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לַהֲבִינָם וְלֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לִנְהֹג כְּדֵי לֵהָנוֹת מֵהֶם. קֹדֶם כָּל בִּקַּשְׁתִּי לִגְמֹל לְרַב־הַחוֹבֵל הַיָּשִׁישׁ, מֵיטִיבִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּהַג עִמִּי חֶסֶד בַּצַּר לִי, בַּעַל־רַחֲמִים בָּרֵאשִׁית, צַדִּיק וְיָשָׁר בָּאַחֲרִית. הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הָעֹשֶׁר שֶׁהוּבָא אֵלַי וְאָמַרְתִּי, כִּי מִלְּבַד הַהַשְׁגָּחָה שֶׁיָּדָהּ עוֹשָׂה בַּכֹּל, עָשָׂה הוּא לְמַעֲנִי וְלוֹ אֲנִי בַּעַל־חוֹב. רֵאשִׁית הֶחֱזַרְתִּי לוֹ אֶת מֵאָה הַמּוֹיִדּוֹרִים שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ שָׁלַחְתִּי לִקְרֹא לַנּוֹטַרְיוֹן לְשֵׁם עֲרִיכַת שְׁטָר־בִּטּוּל לַחוֹב שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים הַמּוֹיִדּוֹרִים, שֶׁהוֹדָה בּוֹ הַיָּשִׁישׁ. כֵּן הוֹרֵיתִי לַעֲרֹךְ שְׁטָר, הַמְּיַפֶּה אֶת כֹּחוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ לִגְבּוֹת אֶת הַהַכְנָסָה הַשְּׁנָתִית שֶׁל נַחֲלָתִי, וּמְחַיֵּב אֶת שֻׁתָּפִי לָתֵת לוֹ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וְלִשְׁלֹחַ אֵלָיו אֶת הַסְּחוֹרָה. הוֹסַפְתִּי פִּסְקָה הַקּוֹבַעַת לוֹ גִמְלָה שֶׁל מֵאָה מוֹיִדּוֹרִים לְכָל יְמֵי חַיָּיו, וְשֶׁל חֲמִשִּׁים מוֹיִדּוֹרִים לִבְנוֹ אַחֲרָיו, אַף לוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו. וְכָךְ גָּמַלְתִּי לִידִידִי הַיָּשִׁישׁ.

עַתָּה הָיָה עָלַי לִבְחֹר אֶת דַּרְכִּי וְלִשְׁקֹל בְּדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת בָּרְכוּשׁ שֶׁנָּתְנָה הַהַשְׁגָּחָה בְּיָדִי. וְאָכֵן, הָיוּ עַכְשָׁו דַּאֲגוֹתַי רַבּוֹת מִשֶּׁהָיוּ בִּימֵי חַיַּי הַשְּׁלֵוִים בָּאִי, כְּשֶׁלֹּא חָסַרְתִּי דָבָר מִלְּבַד הַמָּצוּי בְּיָדִי, וְלֹא הָיָה בְּיָדִי אֶלָּא הַנָּחוּץ בְּיוֹתֵר. לֹא כֵן עַתָּה, כְּשֶׁדַּאֲגָתִי רַבָּה וְעָלַי לָדַעַת כֵּיצַד לְכַלְכֵּל אֶת מַעֲשַׂי. הַיּוֹם אֵין לִי מְעָרָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַטְמִין בָּהּ אֶת כַּסְפִּי לְלֹא מַנְעוּל וּמַפְתֵּחַ, עַד שֶׁיִּכְהֶה וְיַחֲלִיד בְּלִי שֶׁתִּגַּע בּוֹ יַד אָדָם. נַהֲפֹךְ הוּא: לֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה לָשִׂים אֶת כַּסְפִּי וּבִידֵי מִי לְהַפְקִידוֹ. אִישׁ־חַסְדִּי הַוָּתִיק, רַב־הַחוֹבֵל, אֲשֶׁר אֶת יָשְׁרוֹ יָדַעְתִּי, הָיָה מִבְטָחִי הַיָּחִיד.

כֵּן הָיִיתִי סָבוּר, כִּי עֲסָקַי בִּבְרָזִיל תּוֹבְעִים אֶת בּוֹאִי לְשָׁם. אַךְ כֵּיצַד אַפְלִיג לְשָׁם כָּל עוֹד לֹא סִיַּמְתִּי אֶת מַעֲשַׂי כָּאן וְלֹא הִפְקַדְתִּי אֶת הוֹנִי בְּיָדַיִם נֶאֱמָנוֹת. תְּחִלָּה הִרְהַרְתִּי בִּידִידָתִי הַוְּתִיקָה, הָאַלְמָנָה, שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת יָשְׁרָהּ וּבָטַחְתִּי בְּיַחֲסָהּ כְּלַפַּי, אֶלָּא שֶׁזְּקֵנָה הָיְתָה וַעֲנִיָּה, וּשְׁקוּעָה בְּוַדַּאי בְּחוֹבוֹת. דִּבּוּר אֶחָד, לֹא רָאִיתִי דֶרֶךְ לְפָנַי אֶלָּא לִנְסֹעַ לְאַנְגְּלִיָּה וְלָקַחַת אֶת הוֹנִי עִמִּי. אַף עַל פִּי כֵן חָלְפוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִכְלָל הַחְלָטָה זוֹ. לְאַחַר שֶׁגָּמַלְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל הַיָּשִׁישׁ עַל חֲסָדָיו עִמִּי, כְּעֶרְכּוֹ וּלְשִׂמְחַת לִבּוֹ, נָתַתִּי דַּעְתִּי לְגוֹרָלָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה, שֶׁבַּעֲלָהּ הִקְדִּים לִגְמֹל עִמִּי חֶסֶד, וְאַף הִיא שִׁמְּשָׁה לִי אֶפִּטְרוֹפּוֹס וְיוֹעֵץ, כָּל עוֹד הַדָּבָר לְפִי כֹּחָהּ. עַל כֵּן בִּקַּשְׁתִּי אֶת אַחַד הַסּוֹחֲרִים בְּלִיסַבּוֹן לְהַטִּיל עַל סוֹכְנוֹ בְּלוֹנְדוֹן לִמְצֹא אוֹתָהּ, לְהָבִיא לָהּ מֵאָה לִירָה בִּשְׁמִי, לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ, לְנַחֲמָה בְּעָנְִיָהּ וּלְהַבְטִיחַ כִּי אוֹסִיף לַעֲזֹר לָהּ כָּל עוֹד אֶחְיֶה. בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת שָׁלַחְתִּי לְאַחְיוֹתַי הַגָּרוֹת בַּכְּפָר מֵאָה לִירָה לְכָל אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ מַחְסוֹר, לֹא חָיוּ בִּרְוָחָה. אַחַת הָיְתָה אַלְמָנָה, וּבַעֲלָהּ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה לֹא נָהַג בָּהּ כָּרָאוּי.

אַךְ מִכָּל קְרוֹבַי וּמַכָּרַי לֹא מָצָאתִי אֶחָד שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לָתֵת בְּיָדָיו אֶת כָּל הוֹנִי, כְּדֵי שֶׁאֵצֵא לִבְרָזִיל לְלֹא חֲשָׁשׁוֹת. עִנְיָן זֶה דִכְּאַנִי. וּכְבָר אָמַרְתִּי לָרֶדֶת לִבְרָזִיל וּלְהִתְיַשֵּׁב שָׁם, שֶׁכֵּן הָיִיתִי אֶזְרַח הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי חֲשָׁשׁ בְּעִנְיְנֵי דָת, אֲשֶׁר עָצַר בִּי בְּמִדַּת־מָה, עַל כֵּן אַרְחִיב עָלָיו אֶת הַדִּבּוּר. אָמְנָם, בְּשָׁעָה זוֹ לֹא נִמְנְעָה נְסִיעָתִי בִּגְלַל הַדָּת. כָּל עוֹד יָשַׁבְתִּי בָּאָרֶץ לֹא הִסַּסְתִּי לְקַיֵּם בְּגָלוּי אֶת מִצְווֹת דָּתָהּ, וְכֵן נָהַגְתִּי עַתָּה. אַךְ כְּשֶׁהֶעֱמַקְתִּי לְהַרְהֵר בְּכָךְ, וְאָמַרְתִּי לִחְיוֹת וְלָמוּת בְּאֶרֶץ זוֹ, הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁנָּטִיתִי אַחֲרֵי הַדָּת הַקַּתוֹלִית וּבְלִבִּי אָמַרְתִּי, כִּי יִתָּכֵן שֶׁאֵין הִיא הַטּוֹבָה בַּדָּתוֹת אֲשֶׁר רָאוּי לוֹ לָאָדָם לְהַחֲזִיק בָּהּ בְּצֵאתוֹ מִן הָעוֹלָם.

אַךְ כָּאָמוּר לֹא הָיְתָה זוֹ הַמְּנִיעָה הָרָאשִׁית לִירִידָתִי לִבְרָזִיל, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בִּידֵי מִי לְהַפְקִיד אֶת הוֹנִי. לְבַסּוֹף הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ לְאַנְגְּלִיָּה כְּשֶׁהוֹנִי בְּיָדִי, וּכְשֶׁאָבוֹא לְשָׁם אֶקְשֹׁר אֵיזוֹ הֶכֵּרוּת אוֹ אֶמְצָא קְרוֹבִים שֶׁאוּכַל לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם. הִתְחַלְתִּי לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ.

הִתְחַלְתִּי בַּהֲכָנוֹת לִקְרַאת שׁוּבִי הַבַּיְתָה. הֱיוֹת שֶׁהָאֳנִיּוֹת הַיּוֹרְדוֹת לִבְרָזִיל עָמְדוּ לְהַפְלִיג, אָמַרְתִּי לְהָשִׁיב תְּחִלָּה עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַמְדֻיָּקִים וְהַנֶּאֱמָנִים שֶׁקִּבַּלְתִּי מִשָּׁם, וְעַל הַמִּכְתָּבִים. רֵאשִׁית, מִכְתַּב־תּוֹדָה לַאֲבִי הַמִּנְזָר שֶׁל אוֹגוּסְטִין הַקָּדוֹשׁ עַל ישֶׁר־לִבָּם בְּיַחֲסוֹ אֵלַי, וְהוֹדָעָה עַל תְּרוּמָתִי: מִשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם הַמּוֹיִדּוֹרִים, הַשְּׁמוּרִים אֶצְלָם לִזְכוּתִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְרֹם חֲמֵשׁ־מֵאוֹת לַמִּנְזָר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים, כִּרְאוּת עֵינָיו שֶׁל אֲבִי־הַמִּנְזָר, וְכֵן מְבַקֵּשׁ אֲנִי כִּי יִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמִי, וְכוּ' וְכוּ'.

אַחַר כָּךְ כָּתַבְתִּי מִכְתַּב־תּוֹדָה לִשְׁנֵי נֶאֱמָנַי, בּוֹ קָשַׁרְתִּי לָהֶם כְּתָרִים עַל יָשְׁרָם הָרַב. מִמִּשְׁלוֹחַ מַתָּנָה נִמְנַעְתִּי, מְאַחַר שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים מְאֹד. לְבַסּוֹף כָּתַבְתִּי אֶל שֻׁתָּפִי, מִתּוֹךְ הוֹקָרָה לִשְׁקִידָתוֹ עַל שִׁפּוּר הַמַּטָּע, לְיָשְׁרוֹ בְּהַרְחָבַת הַמֶּשֶׁק וּבְרִבּוּי הַכְנָסָתוֹ. הוֹרֵיתִי לוֹ כֵּיצַד יִנְהַג לְהַבָּא בְּחֶלְקִי, הַכֹּל לְפִי יִפּוּי־הַכֹּחַ שֶׁנָּתַתִּי לְאִישׁ־חַסְדִּי הַוָּתִיק, רַב־הַחוֹבֵל הַפּוֹרְטוּגָלִי, וּבִקַּשְׁתִּי כִּי יִשְׁלַח אֵלָיו אֶת כָּל הַמַּגִּיעַ לִי, כָּל עוֹד לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנִּי יְדִיעָה אַחֶרֶת. הִבְטַחְתִּי לוֹ לְקַיֵּם אֶת כַּוָּנָתִי וְלֹא לְבַקְּרוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא לְהִתְיַשֵּׁב שָׁם לְכָל יְמֵי חַיַּי. לַמִּכְתָּב צֵרַפְתִּי מַתָּנָה נָאָה שֶׁל מֶשִׁי אִיטַלְקִי בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, שֶׁעַל קִיּוּמָן נוֹדַע לִי מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל, וְכֵן שְׁנֵי גְלִילִים שֶׁל אָרִיג אַנְגְּלִי מְשֻׁבָּח, מִמֵּיטַב הָאֲרִיגִים שֶׁמָּצָאתִי בְּלִיסַבּוֹן, שְׁנֵי גְלִילֵי פְלָנֶל שָׁחֹר, וּתְחָרִים מְשֻׁבָּחִים שֶׁל פְלַנְדְּרִיָּה. לְאַחַר כָּל אֵלֶּה מָכַרְתִּי אֶת הַסְּחוֹרָה וְהֶחֱלַפְתִּי כָּל כַּסְפִּי בְּהַמְחָאוֹת טוֹבוֹת. הַקֹּשִׁי הַבָּא הָיָה: בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ לִנְסֹעַ לְאַנְגְּלִיָּה. רָגִיל הָיִיתִי לְהַפְלָגָה בַּיָּם, אַךְ הַפַּעַם חַשְׁתִּי בְּקִרְבִּי הִתְנַגְּדוּת תְּמוּהָה לְדֶרֶךְ הַיָּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְצֵר מִמֶּנִּי לְתָרֵץ אֶת הִתְנַגְּדוּתִי, הָיְתָה יָדָהּ חֲזָקָה עָלַי, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת מִטְעָנִי אֶל הָאֳנִיָּה חָזַרְתִּי בִּי, וְלֹא פַּעַם אַחַת בִּלְבַד, אֶלָּא שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים. אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי צָרוֹת רַבּוֹת פָּקְדוּ אוֹתִי בַּיָּם, וַהֲלֹא זוֹ סִבָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁאָר. אַךְ לְעוֹלָם אַל יְזַלְזֵל אָדָם בִּנְבוּאוֹת לִבּוֹ בְּמִקְרִים מֵעֵין אֵלֶּה. שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת שֶׁבָּחַרְתִּי לְמַסָּעִי, כַּוָּנָתִי לוֹמַר, שֶׁהֶעֱדַפְתִּי אוֹתָן עַל פְּנֵי רַבּוֹת, כִּי אֶל הָאַחַת הֵבֵאתִי אֶת מִטְעָנִי וְאִלּוּ עִם רַב־חוֹבְלָהּ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה בָּאתִּי לִכְלָל הֶסְכֵּם, לֹא הִגִּיעוּ לִמְחֹז חֶפְצָן. הָאַחַת נִכְבְּשָׁה עַל יְדֵי הָאַלְזִ’ירִים, וְהַשְּׁנִיָּה נִטְרְפָה בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּהּ לְיַד טוֹרְבֵּיי, וּמִכָּל נוֹסְעֶיהָ נִצְלוּ שְׁלשָׁה בִּלְבַד. בְּכָל אַחַת מֵהֶן הָיָה צָפוּי לִי גּוֹרָל רַע וָמַר, וְאֵין לוֹמַר בְּאֵיזוֹ מֵהֶן הָרַע בְּיוֹתֵר.

וּבְעוֹד אֲנִי נָבוֹךְ כְּלִיל דִּבֵּר עַל לִבִּי יְדִידִי הַוָּתִיק, רַב־הַחוֹבֵל, שֶׁכָּל דָּבָר קָשֶׁה הֵבֵאתִי לְפָנָיו, כִּי לֹא אַפְלִיג בַּיָּם אֶלָּא אֶעֱבֹר בַּיַּבָּשָׁה לְקוֹרוּנְיָה, אֶחֱצֶה אֶת מִפְרַץ בִּיסְקַיָּה בּוֹאֲכָה לַה רוֹשֵׁל, וּמִשָּׁם הַדֶּרֶךְ קַלָּה וּבְטוּחָה אֶל פָּרִיס, וְכֵן אֶל קָלֵה וְאֶל דּוֹבְר; אוֹ שֶׁאֶסַּע לְמַדְרִיד, וּמִשָּׁם בַּיַּבָּשָׁה דֶרֶךְ צָרְפַת.

דִּבּוּר אֶחָד, כֹּה מָלֵא הָיִיתִי חֲשָׁשׁוֹת מִפְּנֵי הַפְלָגָה בַּיָּם, מִלְּבַד הַמַּעֲבָר מִקָּלֵה לְדּוֹבְר, עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכִּי בַּיַּבָּשָׁה. הֱיוֹת שֶׁלֹּא נֶחְפַּזְתִּי וְלֹא חָשַׁשְׁתִּי לְהוֹצָאוֹת, הָיְתָה זוֹ הַדֶּרֶךְ הַנְּעִימָה יוֹתֵר. כְּדֵי לְהוֹסִיף עַל נְעִימוּתָהּ מָצָא לִי רַב־הַחוֹבֵל חָבֵר לַדֶּרֶךְ, אִישׁ אַנְגְּלִי, בֶּן סוֹחֵר מִלִּיסַבּוֹן. אַחַר כָּךְ צֵרַפְנוּ לַחֲבוּרָה שְׁנֵי סוֹחֲרִים אַנְגְּלִים וּשְׁנֵי צְעִירִים בְּנֵי פּוֹרְטוּגָל, שֶׁאָמְרוּ לִנְסֹעַ עַד פָּרִיס בִּלְבַד. וְכָךְ הָיִינוּ שִׁשָּׁה נוֹסְעִים וַחֲמִשָּׁה מְשָׁרְתִים. לְשֵׁם חִסָּכוֹן לָקְחוּ עִמָּם שְׁנֵי הָאַנְגְּלִים וּשְׁנֵי הַפּוֹרְטוּגָלִים מְשָׁרֵת אֶחָד לְכָל זוּג. אֲנִי לָקַחְתִּי לְשֵׁרוּתִי סַפָּן אַנְגְּלִי, נוֹסָף עַל שֵׁשֶׁת, שֶׁהָיָה נָכְרִי מִכְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְשָׁרְתֵנִי בִּדְרָכִים אֵלּוּ.

כָּךְ יָצָאתִי מִלִּיסַבּוֹן. רְכוּבִים עַל סוּסִים וַחֲמוּשִׁים יָפֶה, הָיִינוּ חַיִל קָטָן, וַחֲבֵרַי אַף זִכּוּנִי בַּתֹּאַר קַפִּיטַן מֵאַחַר שֶׁהָיִיתִי הַקָּשִׁישׁ בָּהֶם, בַּעַל שְׁנֵי מְשָׁרְתִים, וּלְמַעֲשֶׂה – יוֹזֵם הַמַּסָּע כֻּלּוֹ. כְּפִי שֶׁלֹּא יִגַּעְתִּיךָ, הַקּוֹרֵא, בִּפְרָטֵי יוֹמָנִי בַּיָּם, כֵּן לֹא אֲיַגֵּעַ אוֹתְךָ בִּפְרָטֵי יוֹמָנִי בַּיַּבָּשָׁה. אַךְ חֲלִילָה לִי לִפְסֹחַ עַל כַּמָּה הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ בְּמַסָּע קָשֶׁה וּמְפָרֵךְ זֶה.

קבוצה יד' PDF עמ' 258.png

מִשֶּׁבָּאנוּ לְמַדְרִיד בִּקַּשְׁנוּ לִשְׁהוֹת בָּהּ מְעַט, לִרְאוֹת אֶת חֲצַר־הַמַּלְכוּת וְכָל עִנְיָן שֶׁרָאוּי לִרְאוֹתוֹ, הֱיוֹת שֶׁזֶּה לָנוּ הַבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן בִּסְפָרַד. אֶלָּא שֶׁעָמַדְנוּ בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ, וְעַל כֵּן נֶחְפַּזְנוּ וְיָצָאנוּ אֶת מַדְרִיד בְּמַחֲצִית אוֹקְטוֹבֶּר. בְּבוֹאֵנוּ אֶל גְּבוּל נָוָרָה הִזְהִירוּנִי בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שֶׁלֶג רַב יָרַד בְּעֶבְרָם הַצָּרְפָתִי שֶׁל הֶהָרִים, וְאִי־אֵלֶּה נוֹסְעִים נֶאֶלְצוּ לָשׁוּב לְפַמְפֶּלּוּנָה, לְאַחַר שֶׁנִּסּוּ לַעֲבֹר בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת.

בְּפַמְפֶּלּוּנָה רָאִינוּ אֶת הַכֹּל בְּעֵינֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁהִסְכַּנְתִּי לְאַקְלִים חַם, לַאֲרָצוֹת שֶׁכִּמְעַט וְאֵין לָשֵׂאת בָּהֶן לְבוּשׁ, הִצִּיק לִי הַקֹּר מְאֹד. וְאָכֵן לֹא הָיְתָה הַהַפְתָּעָה מֻעֶטֶת מִן הַטִּרְדָה: לִפְנֵי עֲשָׂרָה יָמִים יָצָאנוּ מִקַּשְׂטִילִיָּה הַיְשָׁנָה, שֶׁעָמַד בָּהּ שָׁרָב מַמָּשׁ, וְהִנֵּה בָּאָה לִקְרָאתֵנוּ רוּחַ עַזָּה, קָרָה וְאַכְזָרִית שֶׁאֵין לַעֲמֹד בָּהּ, עַד שֶׁחָשַׁשְׁנוּ לִקְפִיאָתָן שֶׁל אֶצְבְּעוֹת יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ.

שֵׁשֶׁת הַמִּסְכֵּן נִבְהַל מַמָּשׁ מִמַּרְאֶה הֶהָרִים הָעוֹטִים שֶׁלֶג וּמִתְחוּשַׁת הָאֲוִיר הַקַּר, שֶׁכֵּן מִיָּמָיו לֹא רָאָה שֶׁלֶג וְלֹא חָשׁ צִנָּה. לְמַרְבֵּה הָרָעָה הוֹסִיף הַשֶּׁלֶג לָרֶדֶת עִם בּוֹאֵנוּ לְפַמְפֶּלּוּנָה. כֹּה עַז הָיָה וְשׁוֹפֵעַ, עַד שֶׁאָמְרוּ הַבְּרִיּוֹת כִּי הַחֹרֶף מַקְדִּים לָבוֹא. בַּדְּרָכִים, שֶׁהָיוּ מְשֻׁבָּשׁוֹת גַּם קֹדֶם לָכֵן, לֹא נִתַּן עַתָּה לַעֲבֹר. שִׁכְבַת הַשֶּׁלֶג עָבָה הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵינָהּ קוֹפֵאת כָּאן כְּדַרְכָּהּ בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן, הָיָה הַמַּסָּע כָּרוּךְ בְּסַכָּנָה לְהִקָּבֵר חַיִּים עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. בְּפַמְפֶּלּוּנָה שָׁהִינוּ עֶשְׂרִים יוֹם. רָאִיתִי כִּי הַחֹרֶף מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְאֵין כָּל סִכּוּי לְהִשְׁתַּפְּרוּת מֶזֶג־הָאֲוִיר, שֶׁכֵּן הָיָה חֹרֶף זֶה עַז בְּאֵירוֹפָּה כֻּלָּהּ וְאֵין הַבְּרִיּוֹת זוֹכְרִים אָח וְדֻגְמָא לוֹ; עַל כֵּן הִצַּעְתִּי כִּי נֵצֵא לְפוֹנְטֶרַבִּיָּה, וּמִשָּׁם נַפְלִיג לְבוֹרְדוֹ, וְאֵין זֶה אֶלָּא מַסָּע קָטָן.

אַךְ בְּעוֹד אָנוּ דָּנִים הִגִּיעוּ לְכָאן אַרְבָּעָה צָרְפַתִּים, שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּעֶבְרָם הַצָּרְפַתִּי שֶׁל הֶהָרִים כְּפִי שֶׁנִּתְעַכַּבְנוּ אָנוּ מֵעֶבְרָם מִזֶּה, אַךְ מָצְאוּ מוֹרֵה־דֶרֶךְ, שֶׁהוֹלִיכָם בְּמַעֲלֶה לַנְגְּדוֹק וְהֶעְפִּיל בָּהָר בִּדְרָכִים, שֶׁבָּהֶן לֹא הִטְרִידָם הַשֶּׁלֶג; וְאַף בְּמָקוֹם שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ שֶׁלֶג רַב, קָפוּא הָיָה וְהֵיטִיב לָשֵׂאת אוֹתָם וְאֶת סוּסֵיהֶם.

שָׁלַחְנוּ לִקְרֹא לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ זֶה. אָמַר לָנוּ, כִּי יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהוֹלִיכֵנוּ בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים בְּלִי שֶׁנִּסְתַּכֵּן בַּשֶּׁלֶג, בִּתְנַאי שֶׁנִּהְיֶה חֲמוּשִׁים כָּל צָרְכֵּנוּ, כְּדֵי לְהִתְגוֹנֵן מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת. בִּגְלַל הַשֶּׁלֶג הַכָּבֵד הַמְּכַסֶּה אֶת עֵין הָאֲדָמָה רְעֵבִים הַזְּאֵבִים לְטֶרֶף וְהֵם מוֹפִיעִים לְמַרְגְּלוֹת הֶהָרִים. אָמַרְנוּ לוֹ, כִּי אָנוּ מוּכָנִים יָפֶה לִפְגִישָׁה עִם חַיּוֹת אֵלֶּה, אִם אַךְ יוּכַל לְהַבְטִיחֵנוּ שֶׁלֹּא נִפְגֹּשׁ בִּזְאֵבִים הַמְּהַלְּכִים עַל שְׁתַּיִם, וּכְפִי שֶׁהֻגַּד לָנוּ סַכָּנָתָם מְרֻבָּה, בְּעִקָּר בְּעֶבְרָם הַצָּרְפַתִּי שֶׁל הֶהָרִים. הוּא הִנִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ וְאָמַר, כִּי בַּדֶּרֶךְ שֶׁנַּעֲבֹר בָּהּ אֵין סַכָּנָה זוֹ נִשְׁקֶפֶת. קִבַּלְנוּ אֶת שֵׁרוּתוֹ בְּרָצוֹן, וּשְׁנֵים־עָשָׂר נוֹסְעִים עִם מְשָׁרְתֵיהֶם, מֵהֶם צָרְפַתִּים מֵהֶם סְפָרַדִּים, הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ. הָיְתָה זוֹ הַקְּבוּצָה שֶׁנִּסְּתָה לַעֲבֹר וְנֶאֱלְצָה לָשׁוּב. בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּנוֹבֶמְבֶּר יָצָאנוּ כֻּלָּנוּ מִפַּמְפֶּלּוּנָה, וּבְרֹאשֵׁנוּ מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ. וְאָכֵן נִתְעוֹרְרָה בִּי תְמִיהָה שֶׁבִּמְקוֹם לָנוּעַ נֶגֶד פָּנֵינוּ, הֶחֱזִירָנוּ מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ עַל עִקְּבוֹתֵינוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאנוּ בָּהּ מִמַּדְרִיד, מַהֲלַךְ עֶשְׂרִים מִילִים. לְאַחַר שֶׁצָּלַחְנוּ שְׁנֵי נְהָרוֹת הִגַּעְנוּ לְאֶרֶץ מִישׁוֹר, כֻּלָּה חֶמְדָה לָעַיִן, וְהָאַקְלִים בָּהּ חַם וְשֶׁלֶג אֵין רוֹאִים. וּלְפֶתַע פָּנָה שְׂמֹאלָה וְקָרַב אֶל הֶהָרִים מִצַּד אַחֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶהָרִים וְהַתְּהוֹמוֹת הִפִּילוּ עָלֵינוּ פַּחַד, עָבַרְנוּ בְּלִי מֵשִׂים אֶת רֶכֶס־הֶהָרִים בְּלִי שֶׁהִרְבָּה הַשֶּׁלֶג לְהַטְרִידֵנוּ, שֶׁכֵּן הוֹלִיכָנוּ מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ בְּהַקָּפוֹת רַבּוֹת, בְּתַפְנִיּוֹת וּבְמִשְׁעוֹלִים מְפֻתָּלִים. וּלְפֶתַע נִתְגַּלּוּ לְעֵינֵינוּ הַמְּחוֹזוֹת הַפּוֹרִים שֶׁל לַנְגְּדוֹק וְגַסְקוֹנִיָּה, יְרֻקִּים וּפוֹרְחִים, אֶלָּא שֶׁרְחוֹקִים הָיוּ וַעֲדַיִן דֶּרֶךְ קָשָׁה לְפָנֵינוּ.

אַף עַל פִּי כֵן חָרַדְנוּ מְעַט כְּשֶׁיָּרַד הַשֶּׁלֶג יוֹם וָלַיְלָה לְלֹא הֲפוּגָה, וְהָיָה מְעַכֵּב אוֹתָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ. אַךְ מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ הִרְגִּיעַ אֶת רוּחֵנוּ וְאָמַר, כִּי עַד מְהֵרָה נֵצֵא אֶת אֵזוֹר הַשֶּׁלֶג. וְאָכֵן הוֹסַפְנוּ לָרֶדֶת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְדַרְכֵּנוּ נוֹטָה צָפוֹנָה. סָמַכְנוּ עַל מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ וְהִמְשַׁכְנוּ דַרְכֵּנוּ.

קבוצה יד' PDF עמ' 260.png

כִּשְׁעָתַיִם לִפְנֵי רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה, הָיָה מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ רוֹכֵב בְּמֶרְחָק מָה לְפָנֵינוּ וְכִמְעַט שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה לָעַיִן, וְהִנֵּה זִנְּקוּ מִן הַגַּיְא הַסָּמוּךְ לְיַעַר עָבֹת שְׁלשָׁה זְאֵבִים נוֹרָאִים וְדֹב בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. שְׁנַיִם מִן הַזְּאֵבִים הִסְתָּעֲרוּ עַל מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ, שֶׁאִלּוּ הִתְרַחֵק חֲצִי הַמִּיל מַחֲבוּרָתֵנוּ, וַדַּאי שֶׁהָיָה נִטְרָף לִפְנֵי בּוֹאֵנוּ לְעֶזְרָתוֹ. הַזְּאֵב הָאֶחָד נִצְמַד לַסּוּס וְהַשֵּׁנִי תָּקַף בְּעַזּוּת אֶת הָרוֹכֵב, שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִשְׁלֹף אֶת אֶקְדָּחוֹ, וְאֶפְשָׁר לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ דֵּי הַצֹּרֶךְ, שֶׁכֵּן צָעַק וְקָרָא לְעֶזְרָה בְּקוֹל גָּדוֹל. צִוִּיתִי עַל שֵׁשֶׁת, שֶׁהָיָה בְּקִרְבָתִי, לִדְהֹר וְלִרְאוֹת מַה קָּרָה. מִשֶּׁקָּרַב שֵׁשֶׁת לַמָּקוֹם וְרָאָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, נָשָׂא קוֹלוֹ כְּמוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ: “הוֹי, אָדוֹן! הוֹי, אָדוֹן!”, אַךְ כֵּיוָן שֶׁאַמִּיץ־לֵב הוּא, דָּהַר אֶל הַמִּסְכֵּן וְיָרָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַזְּאֵב הַתּוֹקֵף. גָּרַם מַזָּלוֹ שֶׁל מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ הַמִּסְכֵּן כִּי שֵׁשֶׁת אָץ לְעֶזְרָתוֹ. רָגִיל הָיָה בְּחַיּוֹת אֵלֶּה בִּמְכוֹרָתוֹ, לֹא פָּחַד מִפְּנֵיהֶן, וְעַל כֵּן קָרַב אֶל הַזְּאֵב לִפְנֵי שֶׁיָּרָה בּוֹ. וְאִלּוּ אֶחָד מִשֶּׁלָנוּ הָיָה יוֹרֶה מִמֶּרְחָק מְסֻיָּם, וְאוּלַי מַחֲטִיא אֶת הַזְּאֵב וּמְסַכֵּן אֶת חַיֵּי הָאִישׁ. דַּי הָיָה בְּכָךְ כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה עַל אִישׁ נוֹעָז מִמֶּנִּי. וְאָכֵן אָחֲזָה הַבֶּהָלָה אֶת כָּל חֲבוּרָתֵנוּ, כְּשֶׁלְּקוֹל יְרִיָּתוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת עָלוּ מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים יְבָבוֹת אֲיֻמּוֹת שֶׁל זְאֵבִים, שֶׁהִכּוּ הֵד בֶּהָרִים, עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה עָלֵינוּ כִּי מְרֻבִּים הֵם עַד מְאֹד. וְיִתָּכֵן כִּי רַבִּים הָיוּ מִכְּדֵי לִפְטֹר אוֹתָנוּ מִן הַחֲרָדָה. לְאַחַר שֶׁהָרַג שֵׁשֶׁת אֶת הַזְּאֵב, הִנִּיחַ הַזְּאֵב שֶׁתָּקַף אֶת הַסּוּס לְטַרְפּוֹ וּבָרַח. לְמַזָּלָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה תָּקַף אֶת רֹאשָׁהּ, נִתְקַל בָּרֶסֶן וּבְפִרְזוּלוֹ, וְעַל כֵּן לֹא גָּרַם לָהּ חַבָּלוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, וְאִלּוּ מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ נִפְגַּע. הַחַיָּה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת נָשְׁכָה אוֹתוֹ פַּעֲמַיִם, פַּעַם בִּזְרוֹעוֹ וּפַעַם מֵעַל לְבִרְכּוֹ. כְּשֶׁקָּרַב שֵׁשֶׁת וְיָרָה בַּזְּאֵב, הָיָה הַנָּשׁוּךְ נוֹטֶה לִנְפֹּל מֵעַל הַסּוּס. נָקֵל לְשַׁעֵר כִּי לְקוֹל הַיְרִיָּה הֶחֱפַזְנוּ אֶת צְעָדֵינוּ, וְדָהַרְנוּ כְּכָל שֶׁהִנִּיחָה לִדְהֹר הַדֶּרֶךְ (הַקָּשָׁה כָּאן מְאֹד), כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה. כְּשֶׁהֵגַחְנוּ מֵאַחֲרֵי הָעֵצִים, שֶׁהִסְתִּירוּ קֹדֶם לָכֵן אֶת הַמַּרְאֶה, הֲבִינוֹנוּ מָה אֵרַע פֹּה, וְכֵיצַד הִצִּיל שֵׁשֶׁת אֶת מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ הַמִּסְכֵּן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִבְחַנּוּ מַה הִיא הַחַיָּה שֶׁנּוֹרְתָה. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא נֶעֱרַךְ קְרָב נוֹעָז וּמַפְתִּיעַ יוֹתֵר מִן הַקְּרָב שֶׁנֶּעֱרַךְ כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה בֵּין שֵׁשֶׁת לְבֵין הַדֹּב. אַף עַל פִּי שֶׁתְּחִלָּה חָשַׁשְׁנוּ לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת, זָכִינוּ לְשַׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַדֹּב הוּא חַיָּה כְּבֵדָה וּמֻגְשֶׁמֶת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִדְהֹר בְּקַלּוּת כִּזְאֵב. אֶלָּא שֶׁסְּגֻלוֹת אֲחֵרוֹת לוֹ, הַמְכַוְּנוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶת מַעֲשָׂיו. רֵאשִׁית, אֵין הָאָדָם טַרְפּוֹ. אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין הָאָדָם טַרְפּוֹ הַמֻּבְהָק, לְפִי שֶׁאֵין לִקְבֹּעַ מַה בְּכֹחוֹ שֶׁל הָרָעָב הַגָּדוֹל לַעֲשׂוֹת, וְדַוְקָא עַתָּה, כְּשֶׁהָאֲדָמָה עוֹטָה שֶׁלֶג. כָּרָגִיל אֵין הַדֹּב מַתְקִיף אֶת הָאָדָם, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהֻתְקַף עַל יָדָיו. נַהֲפֹךְ הוּא, אִם אַתָּה פּוֹגְשׁוֹ בַּיַּעַר וְאֵינְךָ נוֹגֵעַ בּוֹ לְרָעָה, אֵין הוּא נוֹגֵעַ בְּךָ. אֶלָּא שֶׁעָלֶיךָ לִנְהֹג בּוֹ אֲדִיבוּת וּלְפַנּוֹת לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן אָדוֹן קַפְּדָן הוּא וְלֹא יָסוּר מִשְּׁבִילוֹ, גַּם אִם יָבוֹא הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתוֹ. וְאִם נִתְקַפְתָּ פַּחַד, מוּטָב שֶׁתַּפְנֶה רֹאשְׁךָ וְתוֹסִיף לָלֶכֶת, כִּי אִם תַּעֲמֹד בְּלִי לָנוּעַ וְתִנְעַץ בּוֹ מַבָּט, יִרְאֶה בְּכָךְ עֶלְבּוֹן. וְאִם תִּזְרֹק בּוֹ מַשֶּׁהוּ וְתִפְגַּע, וַאֲפִלּוּ זָרַקְתָּ בְּדַל מַקֵּל שֶׁגָּדְלוֹ כְּזֶרֶת, לְעֶלְבּוֹן יֵחָשֵׁב לוֹ הַדָּבָר, וְהוּא יַנִּיחַ כָּל עִסּוּק מִיָּדָיו וְיֵצֵא לִנְקֹם אֶת נִקְמָתוֹ. גְּדוֹלָה רְגִישׁוּתוֹ בְּעִנְיָנֵי כָּבוֹד, וְזוֹ סְגֻלָּתוֹ הָעִקָּרִית. וְאִלּוּ סְגֻלָּתוֹ הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאִם תַּעֲלִיבוֹ, לֹא יַנִּיחַ לְךָ יוֹם וָלַיְלָה, יָרוּץ אַחֲרֶיךָ רִיצָה מְהִירָה לְמַדַּי, עַד שֶׁיַּשִּׂיגְךָ וְיִנְקֹם בְּךָ.

לְאַחַר שֶׁהִצִּיל שֵׁשֶׁת אֶת מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ עָזַר לוֹ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ. הָאִישׁ נִפְגַּע וְנִבְהַל, וּפַחְדּוֹ גָדוֹל מִכְּאֵבוֹ. וְהִנֵּה רָאִינוּ לְפֶתַע דֹּב יוֹצֵא מִן הַיַּעַר, מִפְלֶצֶת אַדִּירָה, גָּדוֹל מִכָּל הַדֻּבִּים שֶׁרָאִיתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. לְמַרְאֵהוּ נִבְהַלְנוּ כֻּלָּנוּ. אַךְ מִשֶּׁרָאָה אוֹתוֹ שֵׁשֶׁת נִרְאוּ בְּפָנָיו שִׂמְחָה וְאֹמֶץ־לֵב כְּאֶחָד. “אוֹ! אוֹ! אוֹ!” קָרָא שֵׁשֶׁת שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהִצְבִּיעַ עַל הַדֹּב: “הוֹי, אָדוֹן! תֵּן רְשׁוּת! אֲנִי לוֹחֵץ לוֹ יָד. אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ צְחוֹק טוֹב”.

תָּמֵהַּ הָיִיתִי לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. “טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ!” אָמַרְתִּי לוֹ, “הֲלֹא יֹאכַל אוֹתְךָ הַדֹּב”. “הוּא אוֹכֵל אֲנִי! הוּא אוֹכֵל אֲנִי!” חָזַר שֵׁשֶׁת פַּעֲמַיִם. “אֲנִי אוֹכֵל הוּא. אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ צְחוֹק טוֹב”. מִיָּד יָשַׁב, חָלַץ מַגָּפָיו, נָעַל דַרְדָּסִים, אוֹתָן נַעֲלַיִם שְׁטוּחוֹת שֶׁהֵם נוֹעֲלִים, שֶׁהָיָה נוֹשְׂאָן בְּכִיסוֹ, נָתַן אֶת הַסּוּס בִּידֵי מְשָׁרְתִי הַשֵּׁנִי, לָקַח אֶת הָרוֹבֶה וְטָס כָּרוּחַ. הַדֹּב הָיָה מְהַלֵּךְ לוֹ מָתוּן־מָתוּן וְלֹא נָגַע בְּאִישׁ לְרָעָה. שֵׁשֶׁת קָרַב אֵלָיו וְדִבֵּר, כִּבְיָכוֹל עָשׂוּי הַדֹּב לַהֲבִינוֹ: “שְׁמַע אַתָּה! שְׁמַע אַתָּה! אֲנִי מְדַבֵּר לְךָ!”. הָלַכְנוּ אַחֲרָיו בְּמֶרְחָק מָה מִמֶּנּוּ. עוֹמְדִים הָיִינוּ בְּעֶבְרוֹ שֶׁל הָהָר הַפּוֹנֶה אֶל גַּסְקוֹנִיָּה וְנִכְנַסְנוּ לְיַעַר גָּדוֹל שֶׁכִּסָּה אֶת הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁעֵצָיו פְּזוּרִים וְהוּא מְפֻלָּשׁ לְמַדַּי.

שֵׁשֶׁת שֶׁיָּצָא בְּעִקְּבוֹת הַדֹּב הִשִּׂיגוֹ חִישׁ מַהֵר, הֵרִים אֶבֶן גְּדוֹלָה, הִטִּילָה וּפָגַע בְּרֹאשׁוֹ. אָמְנָם הַפְּגִיעָה לֹא הִזִּיקָה לַדֹּב יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהַזִּיק בִּפְגִיעָתָהּ בְּקִיר. אַךְ אֶת מַטְּרָתָהּ הִשִּׂיגָה. הַפּוֹחֵז לֹא יָדַע כָּל פַּחַד, וְיִדָּה אֶת הָאֶבֶן כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַדֹּב אַחֲרָיו, לְמַעַן הַרְאוֹת לָנוּ “צְחוֹק טוֹב”, כִּלְשׁוֹנוֹ.

מִשֶּׁנִּפְגַע הַדֹּב וְרָאָה אֶת שֵׁשֶׁת, הָפַךְ פָּנָיו וְיָצָא לִרְדֹּף אַחֲרָיו בִּפְסִיעוֹת אַדִּירוֹת וְנֶחְפָּזוֹת לְמַדַּי, עַד שֶׁגַּם סוּס הָיָה נֶאֱלַץ לִבְרֹחַ מִפָּנָיו בִּדְהִירָה בֵּינוֹנִית. שֵׁשֶׁת בָּרַח, כְּאוֹמֵר לְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתֵנוּ. נְכוֹנִים הָיִינוּ לִירוֹת בַּדֹּב, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת שֵׁשֶׁת, אַף שֶׁכָּעַסְתִּי עָלָיו עַל שֶׁהֵבִיא אֵלֵינוּ אֶת הַחַיָּה שֶׁהָלְכָה לָהּ בְּדַרְכָּהּ, לְפִי תֻמָּהּ. וּבְעִקָּר עוֹרֵר אֶת כַּעֲסִי עַל שֶׁהִרְגִּיז אֶת הַדֹּב וּבָרַח. קָרָאתִי לְעֻמָּתוֹ: “כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ! הַאִם זֶה הַצְּחוֹק שֶׁהִבְטַחְתָּ לָנוּ? בּוֹא וַעֲלֵה עַל הַסּוּס, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַהֲרֹג אֶת הַחַיָּה!”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרַי קָרָא: “לֹא יוֹרֶה, לֹא יוֹרֶה, עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט, יִהְיֶה הַרְבֵּה צְחוֹק!”. רָץ הָיָה כִּשְׁנֵי רֶגֶל לִפְנֵי הַחַיָּה וּלְפֶתַע פָּנָה הַצִּדָּה, מִשֶּׁמָּצָא עֵץ אַלּוֹן גָּדוֹל, הַמַּתְאִים לְתַכְלִיתוֹ. רָמַז לָנוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו, הֵחִישׁ אֶת מְרוּצָתוֹ, הֵנִיחַ אֶת הָרוֹבֶה חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת מִן הָעֵץ, וְטִפֵּס עָלָיו בִּזְרִיזוּת.

הַדֹּב הִגִּיעַ חִישׁ־מַהֵר אֶל הָעֵץ. הָלַכְנוּ אַחֲרָיו, בְּמֶרְחָק מָה מִמֶּנּוּ. תְּחִלָּה הִתְעַכֵּב לְיַד הָרוֹבֶה, רִחְרַח אוֹתוֹ אַךְ לֹא נָגַע בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל מְטַפֵּס כְּחָתוּל עַל הָעֵץ, אֶלָּא שֶׁמְּגֻשָּׁם הָיָה בִּתְנוּעוֹתָיו. תָּמֵהַּ הָיִיתִי לְקַלּוּת־דַּעְתּוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא רָאִיתִי כָּל סִבָּה לִצְחֹק. כְּשֶׁעָלֶה הַדֹּב עַל הָעֵץ, קָרַבְנוּ גַם אָנוּ.

קבוצה יד' PDF עמ' 263.png

כְּשֶׁקָּרַבְנוּ אֶל הָעֵץ רָאִינוּ אֶת שֵׁשֶׁת פּוֹסֵעַ אֶל קָצֵהוּ הַדַּק שֶׁל הֶעָנָף הֶעָבֶה, וְאִלּוּ הַדֹּב כְּבָר הִגִּיעַ אֶל מַחֲצִיתוֹ; כְּשֶׁהִצִּיב הַדֹּב רַגְלָיו עַל חֶלְקוֹ הַגָּמִישׁ יוֹתֵר שֶׁל הֶעָנָף, אָמַר שֵׁשֶׁת: “הַא, אַתֶּם רוֹאִים אֲנִי לוֹמֵד דֹּב רִקּוּד”, וּבְדַבְּרוֹ הִתְחִיל מְנַתֵּר וּמְטַלְטֵל אֶת הֶעָנָף. הַדֹּב הִתְנוֹדֵד אַךְ לֹא נָע מִמְּקוֹמוֹ וְהָיָה מֵצִיץ לְאָחוֹר וּמְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר. וְאָכֵן צָחַקְנוּ לְמַרְאֵהוּ מִקֶּרֶב לֵב. אַךְ שֵׁשֶׁת לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה כְּלָל. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַדֹּב עוֹמֵד לְלֹא תְּנוּעָה פָּתַח עִמּוֹ בְּשִׂיחָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה הַחַיָּה שׁוֹמַעַת אַנְגְּלִית: “מַה, אַתָּה לֹא בָּא יוֹתֵר? בְּבַקָּשָׁה, אַתָּה בָּא יוֹתֵר!”. וּבְאָמְרוֹ זֹאת הִפְסִיק לְנַתֵּר וּלְטַלְטֵל אֶת הֶעָנָף. וּכְאִלּוּ הֵבִין הַדֹּב אֶת דְּבָרָיו, קָרַב אֵלָיו מְעַט. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע הִתְחִיל שֵׁשֶׁת מְנַתֵּר, וְהַדֹּב נֶעֱצֵר. סְבוּרִים הָיִינוּ כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְסַיֵּם אֶת הַחִזָּיוֹן, עַל כֵּן קָרָאתִי אֶל שֵׁשֶׁת כִּי לֹא יָנוּעַ וְאָנוּ נִירֶה בַּדֹּב. אַךְ הוּא צָעַק מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת: “הוֹ, בַּקָּשָׁה! הוֹ, בַּקָּשָׁה! לֹא יוֹרֶה, אֲנִי יוֹרֶה תֵּכֶף אָז!”. רָצָה לוֹמַר “תֵּכֶף וּמִיָּד”. נְקַצֵּר אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה: שֵׁשֶׁת הִרְבָּה לְנַתֵּר וְדִשְׁדּוּשׁוֹ שֶׁל הַדֹּב הָיָה כֹּה מְגֻחָךְ, שֶׁצָּחַקְנוּ עַד בְּלִי דַי, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶעֱלֵינוּ עַל הַדַּעַת מַה יּוֹסִיף הַבָּחוּר לַעֲשׂוֹת. תְּחִלָּה סָבַרְנוּ כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ מִן הֶעָנָף. אַךְ הַדֹּב הָיָה עָרוּם מִכְּדֵי לִנְפֹּל בְּפַח זֶה: הוּא לֹא הִרְחִיק לֶכֶת עַל גַּבֵּי הֶעָנָף, אֶלָּא נִצְמַד אֵלָיו בְּרַגְלָיו וּבְצִפָּרְנָיו הַגְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁתְּמֵהִים הָיִינוּ מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ וּבַמֶּה תִּסְתַיֵּם הַמַּהֲתַלָּה.

מִיָּד פָּתַר שֵׁשֶׁת אֶת הַתְּמִיהָה. בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַדֹּב נִצְמַד חָזָק אֶל הֶעָנָף וְאֵין לְשַׁדְּלוֹ לִפְסֹעַ הָלְאָה, אָמַר לוֹ: “טוֹב, טוֹב, אַתָּה לֹא בָּא יוֹתֵר, אֲנִי בָּא, אֲנִי בָּא. אַתָּה לֹא בָּא אֶל אֲנִי, אֲנִי בָּא אֶל אַתָּה”. וּבְעוֹדוֹ מְדַבֵּר פָּסַע אֶל קָצֵהוּ הַדַּק שֶׁל הֶעָנָף שֶׁנִּכְפַּף מִכֹּבֶד מִשְׁקָלוֹ, הֶחֱלִיק עַד סוֹפוֹ, נִתְלָה בּוֹ, וּמִשֶּׁקָרְבוּ רַגְלָיו לָאֲדָמָה, קָפַץ וְיָרַד, רָץ לְהָרִים אֶת הָרוֹבֶה וְעָמַד לְלֹא תְנוּעָה. “שֵׁשֶׁת”, פָּנִיתִי אֵלָיו, " מַה תַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו? לָמָּה אֵינְךָ יוֹרֶה בּוֹ?". “לֹא יוֹרֶה”, הֵשִׁיב שֵׁשֶׁת, “עוֹד לֹא יוֹרֶה אֲנִי, לֹא הוֹרֵג. אֲנִי מְחַכֶּה, נוֹתֵן לְךָ עוֹד צְחוֹק”. וְכֵן עָשָׂה, כְּפִי שֶׁתִּרְאוּ לְהַלָּן. כְּשֶׁרָאָה הַדֹּב שֶׁאוֹיְבוֹ הִסְתַּלֵּק, הֶחֱלִיט לָשׁוּב מִן הֶעָנָף אֶל הַגֶּזַע, וּפָסַע לַאֲחוֹרָיו לְאַט־לְאַט, הוֹפֵךְ פָּנָיו עִם כָּל פְּסִיעָה. וְכָךְ עַד שֶׁשָּׁב אֶל הַגֶּזַע. עַתָּה הִתְחִיל יוֹרֵד כְּשֶׁגַּבּוֹ הַחוּצָה, נִצְמַד אֶל הָעֵץ בְּצִפָּרְנָיו, אֵינוֹ מַתִּיר אֲחִיזָתָהּ שֶׁל רֶגֶל אַחַת עַד שֶׁלֹּא נֶאֶחְזוּ צִפָּרְנֶיהָ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה, וְהַכֹּל בְּאִטִּיּוּת רַבָּה. וּבְטֶרֶם יַצִּיב הַדֹּב רֶגֶל עַל הָאֲדָמָה, קָרַב אֵלָיו שֵׁשֶׁת, נָתַן אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה בְּאָזְנוֹ וָהֲרָגוֹ בְּאַחַת.

עַתָּה הָפַךְ הַלֵּץ פָּנָיו לִרְאוֹת אִם אֵין אָנוּ צוֹחֲקִים, וּמִשֶּׁנּוֹכַח כִּי דַעְתֵּנוּ נוֹחָה מִן הַמַּעֲשֶׂה, פָּרַץ בִּצְחוֹק רָם. “כָּךְ אֶרֶץ שֶׁלִּי הוֹרֵג דֹּב”, אָמַר. “כֵּיצַד כָּךְ?” אָמַרְתִּי. “הֲלֹא אֵין לָכֶם רוֹבִים”. “לֹא”, הֵשִׁיב, “לֹא רוֹבֶה, יוֹרֶה חֵץ אָרֹךְ נוֹרָא”. וְאָכֵן הִשְׁתַּעֲשַׁנוּ יָפֶה. אַךְ עֲדַיִן אָנוּ בְּמָקוֹם נִדָּח, וּמוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ נִפְגַּע, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת. עֲדַיִן יִלְלַת הַזְּאֵבִים מְהַדְהֶדֶת בְּמֹחִי, וְאָכֵן, מִלְּבַד שְׁאוֹן־הַקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם בְּחוֹפָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה, לֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי מֵעוֹלָם קוֹלוֹת מַפְחִידִים עַד כְּדֵי כָּךְ.

יְלָלוֹת אֵלֶּה וְהַלַּיְלָה הַיּוֹרֵד קְרָאוּנוּ לָלֶכֶת, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיִינוּ נַעֲנִים לְשֵׁשֶׁת וּפוֹשְׁטִים עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב, שֶׁנָּאֶה הָיָה. אֶלָּא שֶׁעֲשָׂרָה מִילִים לְפָנֵינוּ וּמוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ מְזָרְזֵנוּ לָצֵאת. הִנַּחְנוּ לַדֹּב וְיָצָאנוּ לָדֶרֶךְ. עֲדַיִן הָאֲדָמָה מְכֻסָּה שֶׁלֶג, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עָמֹק וְאֵין סַכָּנָתוֹ מְרֻבָּה כְּמוֹ בֶּהָרִים. וְאִלּוּ חַיּוֹת הַטֶּרֶף, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ לְאַחַר מִכֵּן, יָרְדוּ לְבַקֵּשׁ טֶרֶף בַּיַּעַר וּבַמִּישׁוֹר, וְגָרְמוּ נֵזֶק חָמוּר בַּכְּפָרִים: הִטִּילוּ אֵימָה עַל הָאִכָּרִים, טָרְפוּ כְּבָשִׂים רַבּוֹת, סוּסִים וְאַף כַּמָּה אֲנָשִׁים.

עוֹד מָקוֹם אֶחָד שֶׁל סַכָּנָה הָיָה עָלֵינוּ לַעֲבֹר, שֶׁעָלָיו אָמַר מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, כִּי אִם עֲדַיִן הַזְּאֵבִים מְצוּיִים בַּסְּבִיבָה, שָׁם הֵם מְצוּיִים. הָיָה זֶה מִישׁוֹר קָטָן, מֻקָּף מִכָּל הָעֲבָרִים יְעָרוֹת, וְגַיְא צַר וְאָרֹךְ, שֶׁבּוֹ הָיָה עָלֵינוּ לַעֲבֹר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְלִינַת־לַיְלָה אֶל הַכְּפָר הַסָּמוּךְ. כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה נִכְנַסְנוּ לַחֹרֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וְשָׁעָה קַלָּה לְאַחַר הִשְׁקִיעָה יָצָאנוּ לַמִּישׁוֹר. בְּחֹרֶשׁ זֶה לֹא אֵרַע כָּל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁבְּמַעֲרֶה קָטָן בְּתוֹכוֹ, שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל מִשְּׁתֵּי שְׁמִינִיּוֹת הַמִּיל, רָאִינוּ חֲמִשָּׁה זְאֵבִים גְּדוֹלִים חוֹצִים אֶת הַדֶּרֶךְ בָּזֶה אַחַר זֶה, בִּמְלֹא הַדְּהִירָה, כְּאִלּוּ רָדְפוּ אַחַר טַרְפָּם וְעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת אוֹתוֹ. הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּנוּ וְכַעֲבֹר רֶגַע נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ.

מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּתְגַּלָּה, אַגַּב, כְּפַחְדָן עָלוּב, הִזְהִירָנוּ לִהְיוֹת דְּרוּכִים וּנְכוֹנִים, שֶׁכֵּן הָיָה סָבוּר כִּי בְּעִקְבוֹת זְאֵבִים אֵלֶּה יָבוֹאוּ רַבִּים. דְּרוּכִים רָכַבְנוּ וְעֵינֵינוּ פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה, אַךְ לֹא רָאִינוּ כָּל זְאֵבִים עַד שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַחֹרֶשׁ, כְּמִיל וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְיָצָאנוּ לַמִּישׁוֹר. עִם כְּנִיסָתֵנוּ לַמִּישׁוֹר רָאִינוּ הֶכְרֵחַ לְהִשָּׁמֵר עַל נַפְשֵׁנוּ. רֵאשִׁית כָּל נִזְדַּקְּרָה לְעֵינֵינוּ נִבְלַת סוּס שֶׁנִּטְרַף, וּכִתְרֵיסַר זְאֵבִים, לְכָל הַפָּחוֹת, טוֹרְחִים לְיָדָהּ. אָמַרְתִּי טוֹרְחִים וְלֹא אָמַרְתִּי אוֹכְלִים, לְפִי שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל הַבָּשָׂר כֻּלּוֹ וְעַתָּה הָיוּ מְגָרְמִים אֶת הָעֲצָמוֹת. לֹא רָאִינוּ נָכוֹן לְפָנֵינוּ לְהַפְרִיעַ אֶת הַזְּאֵבִים בִּסְעֻדָּתָם, וְאַף הֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּנוּ. נַפְשׁוֹ שֶׁל שֵׁשֶׁת יָצְאָה לִירוֹת בָּהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִנַּחְתִּי לוֹ בְּשׁוּם פָּנִים. סָבוּר הָיִיתִי כִּי עֲדַיִן קְשָׁיִים רַבִּים לְפָנֵינוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשַׁעְרָם. לֹא עָבַרְנוּ אֶת מַחֲצִית הַמִּישׁוֹר וְהִנֵּה עָלְתָה מִן הַיַּעַר מִשְּׂמֹאל יִלְלַת זְאֵבִים אֲיֻמָּה, וּמִיָּד יָצְאוּ כְּמֵאָה מֵהֶם וְהָלְכוּ לִקְרָאתֵנוּ, גּוּף מְלֻכָּד, רֻבָּם בְּטוּר, כִּיחִידָה צְבָאִית סְדִירָה בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל קָצִין מְנֻסֶּה. שׁוֹקֵל הָיִיתִי בְּדַעְתִּי כֵּיצַד לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם וְהֶחֱלַטְתִּי כִּי אֵין לָנוּ דֶרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְהִצְטוֹפֵף בְּטוּר. וְאָכֵן הִצְטוֹפַפְנוּ כְּהֶרֶף־עַיִן. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה הַפְסָקוֹת אֲרֻכּוֹת בֵּין מַטַּח־אֵשׁ לְמִשְׁנֵהוּ, פָּקַדְתִּי כִּי כָּל אִישׁ שֵׁנִי יִירֶה וְאִלּוּ הַשְּׁאָר יַעַמְדוּ נְכוֹנִים לִירוֹת, אִם יוֹסִיפוּ הַזְּאֵבִים לְהִסְתַּעֵר; הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּרוּ לֹא יִטְעֲנוּ שׁוּב אֶת רוֹבֵיהֶם אֶלָּא יִשְׁלְפוּ אֶקְדָּח, שֶׁכֵּן הָיִינוּ חֲמוּשִׁים בְּרוֹבֶה וּבְזוּג אֶקְדָּחִים. בְּאֹפֶן זֶה הָיָה בְּכֹחֵנוּ לִירוֹת שִׁשָּׁה מַטָּחֵי־אֵשׁ, כְּשֶׁמַּחֲצִיתֵנוּ יוֹרִים בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. אַךְ בֵּינְתַיִם לֹא הָיָה הֶכְרֵחַ לִירוֹת. לְאַחַר מַטַּח־הָאֵשׁ הָרִאשׁוֹן, נֶעֱצַר הָאוֹיֵב כָּלִיל, מִשֶּׁנִּבְהַל מִן הָאֵשׁ וּמִן הָרַעַם כְּאֶחָד. אַרְבָּעָה זְאֵבִים נוֹרוּ בְּרֹאשָׁם וְנָפְלוּ. כַּמָּה אֲחֵרִים נִפְצְעוּ וְהִסְתַּלְּקוּ שׁוֹתְתֵי־דָם, כְּפִי שֶׁרָאִינוּ לְפִי עִקְּבוֹתֵיהֶם בַּשֶּׁלֶג. הַזְּאֵבִים נֶעֶצְרוּ, כָּאָמוּר, אַךְ לֹא נָסוֹגוּ. נִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָעַזִּים שֶׁבַּטּוֹרְפִים נִבְהָלִים מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם, וְצִוִּיתִי עַל כָּל חֲבוּרָתֵנוּ לִזְעֹק מְלֹא גָרוֹן. נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי יֵשׁ מִדַּת אֱמֶת בַּסִּפּוּר. לְקוֹל צַעֲקָתֵנוּ נָסוֹגוּ הַזְּאֵבִים וְהָפְכוּ פְּנֵיהֶם. עַתָּה צִוִּיתִי לִירוֹת מַטַּח־אֵשׁ בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. וְאָכֵן פָּרְצוּ הַזְּאֵבִים בִּדְהָרָה וְנָסוּ אֶל הַיַּעַר. נִצַּלְנוּ אֶת הָהֲפוּגָה לִטְעִינַת הָרוֹבִים, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד זְמַן הוֹסַפְנוּ לִרְכֹּב. אַךְ טָעַנּוּ אֶת הָרוֹבִים וְסִיַּמְנוּ אֶת הֲכָנוֹתֵינוּ, עָלָה קוֹל שָׁאוֹן אָיֹם בַּיַּעַר שֶׁמִּשְּׂמֹאלֵנוּ, דַּוְקָא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַדְנוּ לַעֲבֹר בּוֹ.

הַלַּיְלָה הָיָה יוֹרֵד, הָאוֹר הִתְחִיל מִתְעַמְעֵם, וְהַחֹשֶׁךְ הֲלֹא הוּא לְרָעָתֵנוּ. וּכְשֶׁגָּבַר הַשָּׁאוֹן יָכֹלְנוּ לְהַבְחִין עַל נְקַלָּה כִּי זוֹ יִלְלָתָם שֶׁל יְצוּרֵי־הַגֵּיהִנּוֹם הַלָּלוּ. לְפֶתַע רָאִינוּ שָׁלשׁ לַהֲקוֹת זְאֵבִים, אַחַת מִשְּׂמֹאלֵנוּ, אַחַת מֵאֲחוֹרֵינוּ וְאַחַת נֶגֶד פָּנֵינוּ. דּוֹמֶה הָיָה כִּי הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ, הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, שֶׁכֵּן הַדֶּרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת, וְאֵין הַסּוּסִים רָצִים אֶלָּא בִּטְפִיפָה רְחָבָה. בִּקְצֵה הַמִּישׁוֹר הִגַּעְנוּ אֶל שְׂפַת־יַעַר שֶׁעָלֵינוּ לַעֲבֹר בּוֹ. אַךְ מַה הֻפְתַּעְנוּ בִּרְאוֹתֵנוּ בְּפֶתַח הַדֶּרֶךְ הַגְּדוּעָה בַּיַּעַר לַהֲקָה עֲצוּמָה שֶׁל זְאֵבִים. לְפֶתַע שָׁמַעְנוּ קוֹל יְרִיָּה בַּקָּצֶה הָאַחֵר שֶׁל הַיַּעַר. סוּס הֵגִיחַ מִשָּׁם, רִסְנוֹ וְאֻכָּפוֹ עָלָיו, וְהוּא דּוֹהֵר כְּרוּחַ, וְשִׁשָּׁה־עָשָׂר אוֹ שִׁבְעָה־עָשָׂר זְאֵבִים אַחֲרָיו בִּמְלֹא תְנוּפָתָם. הַסּוּס הִקְדִּימָם הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁאֵין לְהַנִּיחַ כִּי יַאֲרִיךְ בִּדְהִירָה זוֹ, וְעַל כֵּן יַשִּׂיגוּהוּ הַזְּאֵבִים, וְאֵין סָפֵק שֶׁהִשִּׂיגוּהוּ. אֶלָּא שֶׁמַּרְאֶה אָיֹם יוֹתֵר הָיָה צָפוּי לָנוּ. כְּשֶׁקָּרַבְנוּ אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁהֵגִיחַ הַסּוּס מִתּוֹכָהּ, מָצָאנוּ נִבְלַת סוּס וְגוּפוֹת שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּטְרְפוּ עַל יְדֵי הַזְּאֵבִים, וְאֵין סָפֵק כִּי אַחַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הוּא שֶׁיָּרָה, מֵאַחַר שֶׁהָרוֹבֶה הָרֵיקָן הָיָה מֻטָּל לְיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁרֹאשׁוֹ וּפֶלֶג־גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן רֻטְּשׁוּ וְנֶאֶכְלוּ. לִבֵּנוּ נִתְמַלֵּא אֵימָה וְלֹא יָדַעְנוּ אָנָה נֵלֵךְ וּמַה נַּעֲשֶׂה, אַךְ מִיָּד הֱבִיאוּנוּ הַחַיּוֹת לִכְלָל הַחְלָטָה: הֵן הִתְאַסְפוּ סְבִיבֵנוּ בְּתִקְוָה לְטֶרֶף חָדָשׁ. בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת הָיוּ. יִתָּרוֹן רַב מָצָאנוּ בְּכַמָּה עֵצִים גְּדוֹלִים, הַמֻּטָּלִים בְּפֶתַח הַדֶּרֶךְ הַגְּדוּעָה, בְּמֶרְחָק מֻעָט מִמֶּנָּה, שֶׁנִּכְרְתוּ בְּקַיִץ אֶשְׁתָּקַד, וַעֲדַיִן לֹא הוּצְאוּ מִכָּאן. בֵּין עֵצִים אֵלֶּה כִּנַּסְתִּי אֶת חֵילִי הַקָּטָן, וְהִצַּעְתִּי לָרֶדֶת מֵעַל הַסּוּסִים וּלְהֵעָרֵךְ בִּמְשֻׁלָּשׁ מֵאַחֲרֵי גֶּזַע־עֵץ אָרֹךְ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַחֲסֶה, כְּשֶׁהַסּוּסִים מֵאַחֲרֵי גַּבֵּנוּ, בִּפְנִים, וְכָךְ נַעֲמֹד בְּשָׁלשׁ חֲזִיתוֹת.

קבוצה יד' PDF עמ' 267.png

וְיָפֶה עָשִׂינוּ. אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת הַתְקָפָה זוֹעֶמֶת יוֹתֵר מִשֶּׁהִתְקִיפוּנוּ הַחַיּוֹת בְּמָקוֹם זֶה. בִּיבָבוֹת וּבִצְוָחוֹת הִסְתַּעֲרוּ עָלֵינוּ, עָלוּ עַל גֶּזַע־הָעֵץ שֶׁשִּׁמֵּשׁ לָנוּ מַחֲסֶה, בְּטוּחִים בְּטַרְפָּם. אַךְ אֵין זֹאת כִּי הִתְכַּוְּנּוּ בְּעִקָּר לַסּוּסִים שֶׁמֵּאַחֲרֵי גַּבֵּנוּ, וְעַל שׁוּם כָּךְ בָּעֲרָה תַאֲוָתָם וַחֲמָתָם. פָּקַדְתִּי עַל אֲנָשֵׁינוּ לִירוֹת כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן: אֵלֶּה וְאֵלֶּה יוֹרִים לְסֵרוּגִין. וְאָכֵן קָלְעוּ בְּדַיְקָנוּת רַבָּה וְהָרְגוּ כַּמָּה וְכַמָּה זְאֵבִים בְּמַטָּח רִאשׁוֹן. אֶלָּא שֶׁהֶכְרֵחַ הָיָה לִירוֹת לְלֹא הֲפוּגָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מִסְתָּעֲרִים כִּבְנֵי שָׂטָן, וְהָאַחֲרוֹנִים דּוֹחֲקִים בָּרִאשׁוֹנִים.

כְּשֶׁיָּרִינוּ מַטַּח־אֵשׁ שֵׁנִי נִדְמֶה הָיָה לָנוּ כִּי הַחַיּוֹת נֶעֶצְרוּ בְּהַתְקָפָתן, עַל כֵּן קִוִּיתִי כִּי תִסְתַּלֵּקְנָה. אַךְ הַהֲפוּגָה לֹא נִמְשְׁכָה אֶלָּא כְּהֶרֶף־עַיִן. זְאֵבִים אַחֵרִים קָרְבוּ וּבָאוּ. עַתָּה יָרִינוּ פַּעֲמַיִם בְּאֶקְדָּחִים, וְסָבוּר אֲנִי, כִּי בְּאַרְבַּעַת הַמַּטָּחִים הָרַגְנוּ שִׁבְעָה־עָשָׂר אוֹ שְׁמוֹנָה־עָשָׂר מֵהֶם וּפָצַעְנוּ כִּפְלַיִם מִזֶּה. אַף עַל פִּי כֵן הוֹסִיפוּ לְהִסְתָּעֵר.

קבוצה יד' PDF עמ' 268.png

לֹא הָיָה בִּרְצוֹנִי לְבַזְבֵּז אֶת כַּדּוּרֵינוּ בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. עַל כֵּן קָרָאתִי לִמְשָׁרְתִי – לֹא לְשֵׁשֶׁת, שֶׁהָיָה טָרוּד בִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר: בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה הָיָה טוֹעֵן אֶת רוֹבִי וְאֶת רוֹבֵהוּ בִּשְׁעַת הַפְּעֻלָּה – לִמְשָׁרְתִי הַשֵּׁנִי, כָּאָמוּר, נָתַתִּי בְּיָדוֹ אַשְׁפַּת־קֶרֶן וְצִוִּיתִי עָלָיו לִזְרוֹת שְׁבִיל רָחָב לְמַדַּי שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה לְאֹרֶךְ גֶּזַע־הָעֵץ. מִשֶּׁעָשָׂה כֵּן וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ, קָרְבוּ הַזְּאֵבִים וְכַמָּה מֵהֶם עָלוּ עַל הַשְּׁבִיל. קֵרַבְתִּי אֶקְדָּח לֹא טָעוּן אֶל הַשְּׁבִיל וְיָרִיתִי, וְהַנִּיצוֹץ הִצִּית אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הַזָּרוּי.

הַזְּאֵבִים שֶׁעָמְדוּ עַל גֶּזַע־הָעֵץ נֶחְרְכוּ, וְשִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה נִתְּרוּ וְקָפְצוּ לְתוֹךְ חֲבוּרָתֵנוּ מֵאֵימַת הָאֵשׁ. קָטַלְנוּ אוֹתָם כְּהֶרֶף־עַיִן, וְהַשְּׁאָר נִבְהֲלוּ כָּל כָּךְ מִן הָאוֹר, שֶׁנִּתְגַּבֵּר מִפְּאַת הַחֲשֵׁכָה הַגְּמוּרָה, עַד שֶׁנָּסוֹגוּ מְעַט. עַתָּה פָּקַדְתִּי לִירוֹת מַטַּח־אֵשׁ מְשֻׁתָּף, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁמַעְנוּ צְרִיחָה רָמָה. הַזְּאֵבִים נָסוֹגוּ וּמִיָּד הִסְתָּעַרְנוּ עַל הַפְּצוּעִים, כְּעֶשְׂרִים בְּקֵרוּב, שֶׁפִּרְכְּסוּ עַל הָאֲדָמָה וְהִכִּינוּ אוֹתָם בַּחֲרָבוֹת, שֶׁכֵּן אָמַרְנוּ כִּי זַעֲקוֹתֵיהֶם וְצִוְחוֹתֵיהֶם עֲשׂוּיוֹת לְהַשְׁפִּיעַ יָפֶה עַל חַבְרֵיהֶם. וְאָכֵן נִמְלְטוּ הַשְּׁאָר וְהִנִּיחוּ לָנוּ. בְּסַךְ הַכֹּל הָרַגְנוּ כְּשִׁשִּׁים זְאֵבִים. בְּאוֹר הַיּוֹם וַדַּאי שֶׁהָיִינוּ מַצְלִיחִים יוֹתֵר. מִשֶּׁטֹּהַר שְׂדֵה־הַקְּרָב יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ, כִּי עֲדַיִן שְׁלשָׁה מִילִים לְפָנֵינוּ. בְּדַרְכֵּנוּ בַּיַּעַר שָׁמַעְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת יִלְלוֹתֵיהֶן שֶׁל חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, וּלְעִתִּים דִּמִינוּ לִרְאוֹת זְאֵבִים חוֹמְקִים, אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּנְוְרוּ עֵינֵינוּ מִזֹּהַר הַשֶּׁלֶג, לֹא הָיִינוּ בְּטוּחִים בְּכָךְ. כַּעֲבֹר שָׁעָה בְּקֵרוּב הִגַּעְנוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהִתְכַּוַּנּוּ לָלוּן בּוֹ, וְהִנֵּה מָצָאנוּ אֶת יוֹשְׁבָיו נִפְחָדִים וַחֲמוּשִׁים. מִסְתַּבֵּר, כִּי אֶמֶשׁ פָּרְצוּ הַזְּאֵבִים וְכַמָּה דֻּבִּים לְתוֹךְ הַכְּפָר, וְהִפִּילוּ אֵימָה גְדוֹלָה עַל הַתּוֹשָׁבִים, וְעַכְשָׁו הֵם עֵרִים יוֹם וָלַיְלָה, וּבְעִקָּר בַּלַּיְלָה, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל בְּהֶמְתָּם וְגַם עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם.

לְמָחֳרָת חָלָה מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, יָדוֹ וְרַגְלוֹ צָבוּ מִנְּשִׁיכוֹת הַזְּאֵבִים, וְלֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לְהוֹסִיף לִרְכֹּב. נֶאֱלַצְנוּ לְהַזְמִין מוֹרֵה־דֶרֶךְ אַחֵר. כָּךְ הִגַּעְנוּ לְטוּלוּז, מָקוֹם פּוֹרֶה שֶׁאַקְלִימוֹ חַם, וְאֵין בּוֹ שֶׁלֶג וּזְאֵבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כְּשֶׁסִּפַּרְנוּ בְּטוּלוּז אֶת קוֹרוֹתֵינוּ, אָמְרוּ לָנוּ כִּי חִזָּיוֹן נִפְרָץ הוּא בַּיַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁלְּמַרְגְּלוֹת הֶהָרִים, וּבֶעִקָּר כְּשֶׁהַשֶּׁלֶג מְכַסֶּה אֶת עֵין הָאֲדָמָה. אֶלָּא שֶׁתְּמֵהִים הָיוּ כֵּיצַד הֵעֵז מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ לְהוֹלִיכֵנוּ בְּמָקוֹם זֶה בְּעוֹנָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ, וּלְדִבְרֵיהֶם נִצַּלְנוּ בְּנֵס מִשִּׁנֵיהֶם שֶׁל הַזְּאֵבִים. כְּשֶׁסִּפַּרְנוּ כֵּיצַד נֶעֱרַכְנוּ לִקְרַב מִסָּבִיב לַסּוּסִים, גִּנּוּ אֶת הַתַּכְסִיס בְּפֶה מָלֵא וְטָעֲנוּ כִּי סִכּוּיֵי הַהַצָּלָה שֶׁלָּנוּ קְלוּשִׁים הָיוּ בְּיוֹתֵר; דַּוְקָא לְמַרְאֵה הַסּוּסִים הִשְׁתּוֹלְלוּ הַזְּאֵבִים, כִּי טַרְפָּם הוּא. וּבְיָמִים כְּתִקְנָם הֵם נִבְהָלִים מִן הַיְּרִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁרַעֲבוֹנָם הַגָּדוֹל הִגְבִּיר אֶת זַעֲמָם, וְתַאֲוָתָם לִטְרֹף אֶת הַסּוּסִים הִקְהֲתָה בָּהֶם אֶת חוּשׁ הַסַּכָּנָה. אִלְמָלֵא הָאֵשׁ הַבִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁל הַצָּתַת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, שֶׁבְּכֹחָן גָּבַרְנוּ עַל הַחַיּוֹת, וַדַּאי שֶׁהָיוּ קוֹרְעוֹת אוֹתָנוּ לִגְזָרִים, אַךְ אִלּוּ יָשַׁבְנוּ עַל גַּבֵּי הַסּוּסִים וְיָרִינוּ מֵעַל הָאֻכָּף, לֹא הָיוּ הַזְּאֵבִים מִשְׁתּוֹלְלִים כָּל כָּךְ, הֱיוֹת שֶׁהַסּוּס הַנּוֹשֵׂא רוֹכֵב אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם כִּשְׁלָלָם מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַסּוּס הַחָפְשִׁי. כֵּן אָמְרוּ לָנוּ, שֶׁאִלּוּ נִצְטוֹפַפְנוּ יַחְדָּו וְהִפְקַרְנוּ אֶת הַסּוּסִים, הָיוּ הַחַיּוֹת מִתְנַפְּלוֹת עָלֵיהֶם לְטָרְפָם בִּשְׁקִיקוּת כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁהָיִינוּ עֲשׂוּיִים לְהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, וּבְעִקָּר כְּשֶׁמִּסְפָּרֵנוּ כֹּה רַב וְכֻלָּנוּ חֲמוּשִׁים. מִיָּמַי לֹא חַשְׁתִּי אֵימָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ. בִּרְאוֹתִי לְמַעְלָה מִשְׁלשׁ מֵאוֹת שֵׁדִים שׁוֹאֲגִים, פְּעוּרֵי־פֶּה, הַבָּאִים לְטַרְפֵנוּ, וְלָנוּ אֵין כָּל מִפְלָט וּמַחֲסֶה, יָדַעְתִּי כִּי בָּא קִצִּי. סָבוּרְנִי, כִּי לְאַחַר שֶׁעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר לֹא תִּדְרֹך כַּף רַגְלִי בֶּהָרִים הָאֵלֶּה. דּוֹמֶה עָלַי, כִּי מוּטָב לִי לְהַפְלִיג אֶלֶף מִילִים בַּיָּם, גַּם אִם אֶהְיֶה צָפוּי לִסְעָרָה אַחַת לְשָׁבוּעַ. עַל מַסָּעִי בְּצָרְפַת אֵין בְּפִי דְבָרִים יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, שֶׁלֹּא סֻפְּרוּ עַל יְדֵי נוֹסְעִים אֲחֵרִים וְאַף בְּיֶתֶר כִּשָּׁרוֹן. נָסַעְתִּי מִטּוּלוּז לְפָּרִיס, וּבְלִי לִשְׁהוֹת בָּהּ הַרְבֵּה בָּאתִי לְקָלֵה, וְעָלִיתִי בְּשָׁלוֹם בְּדוֹבְר בְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר בְּיָנוּאָר, לְאַחַר מַסָּע בִּימֵי צִנָּה עַזִּים בְּיוֹתֵר.

וְהִנֵּה הִגַּעְתִּי לִמְחוֹז חֶפְצִי וְעַד מְהֵרָה הָיָה בְּיָדִי כָּל רְכוּשִׁי שֶׁנִּמְצָא מֵחָדָשׁ. הַהַמְחָאוֹת שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי נִפְרְעוּ מִיָּד לְלֹא כָּל תַּקָּלָה. רֹאשׁ מַדְרִיכַי וְיוֹעֲצַי הָיְתָה עַתָּה אַלְמָנַת רַב־הַחוֹבֵל הַיְשִׁישָׁה, שֶׁהֶחֱזִיקָה לִי טוֹבָה מְרֻבָּה עַל הַכֶּסֶף שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָהּ וְלֹא חָסְכָה כָּל יְגִיעָה וּדְאָגָה כְּדֵי לְהֵיטִיב עִמִּי. כֹּה רַב הָיָה אֱמוּנִי בָּהּ, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כָּל דְּאָגָה לְבִטְחוֹן רְכוּשִׁי. וְאָכֵן בָּטַחְתִּי מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּיָשְׁרָה הַשָּׁלֵם שֶׁל אִשָּׁה חֲסוּדָה זוֹ. וְהִנֵּה עָלָה בְּדַעְתִּי לְהַשְׁאִיר אֶת רְכוּשִׁי בִּידֵי אִשָּׁה זוֹ וְלָצֵאת לְלִיסַבּוֹן וּמִשָּׁם לִבְרָזִיל. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם נִתְעוֹרְרוּ בִּי סְפֵקוֹת בְּעִנְיָנֵי דָת. עוֹד בִּימֵי נְדוּדֵי, וּבְעִקָּר בִּימֵי בְּדִידוּתִי, הִתְחַלְתִּי לְפַקְפֵּק בַּדָּת הַקַּתּוֹלִית. בָּרוּר הָיָה לִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָרֶדֶת לִבְרָזִיל וּלְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם בְּלִי שֶׁגָּמַרְתִּי אֹמֶר לְקַבֵּל עָלַי לַחֲלוּטִין אֶת מִצְווֹת הַדָּת הַקַּתּוֹלִית, אוֹ לִהְיוֹת קָרְבַּן עֶקְרוֹנוֹתַי, קָדוֹשׁ מְעֻנֶּה שֶׁל דָּתִי, וּלְהוֹצִיא נִשְׁמָתִי בָּאִינְקְבִיזִיצְיָה. עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת, וְאִם תָּבוֹא הִזְדַּמְּנוּת לְיָדִי – לִמְכֹּר אֶת הַמַּטָּע.

הוֹדַעְתִּי אֶת רְצוֹנִי זֶה לִידִידִי הַוָּתִיק בְּלִיסַבּוֹן, וְהוּא הֵשִׁיב כִּי יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לְקַיֵּם אֶת הַמְּכִירָה בְּעִירוֹ. אִם אַנִּיחַ לוֹ לְהַצִּיעַ אֶת הַקְּנִיָּה לִשְׁנֵי הַסּוֹחֲרִים יוֹרְשֵׁי־נֶאֶמָנַי, הַחַיִּים בִּבְרָזִיל וּמֵיטִיבִים לָדַעַת אֻמְדַּן־עֶרְכּוֹ שֶׁל הַמַּטָּע, הֲרֵיהוּ סָבוּר כִּי יִשְׂמְחוּ לִקְנוֹתוֹ וְאֵין סָפֵק כִּי יְשַׁלְּמוּ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה אֲלָפִים יוֹתֵר מִכָּל קוֹנֶה אַחֵר. הִסְכַּמְתִּי וְהִרְשֵׁיתִי לוֹ לְהַצִּיעַ לָהֶם אֶת הַקְּנִיָּה, וְהוּא עָשָׂה כִּדְבָרַי. כַּעֲבֹר שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים חָזְרָה הָאֳנִיָּה וְהֵבִיאָה לִי מִכְתָּב, בּוֹ הוֹדִיעַ לִי יְדִידִי כִּי הַסּוֹחֲרִים קִבְּלוּ אֶת הַצָּעָתִי וְהֶעֱבִירוּ שְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה אֶלֶף שִׁקְלֵי זָהָב לְסוֹכְנָם בְּלִיסַבּוֹן, לְצֹרֶךְ הַקְּנִיָּה.

חָתַמְתִּי עַל שְׁטָר־הַמְּכִירָה שֶׁנִּשְׁלַח אֵלַי מִלִּיסַבּוֹן, וְהֶחֱזַרְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַיָּשִׁישׁ, וְאִלּוּ הוּא הֶעֱבִיר אֵלַי הַמְחָאוֹת בִּסְכוּם שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שִׁקְלֵי זָהָב. כֵּן הִתְחַיְּבוּ הַקּוֹנִים בְּתַשְׁלוּם מֵאָה מוֹיִדּוֹרִים לְשָׁנָה לְרַב־הַחוֹבֵל הַיָּשִׁישׁ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וַחֲמִשִּׁים מוֹיִדּוֹרִים לְיוֹרְשׁוֹ אַחֲרָיו, אַף הוּא כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתִּי, בִּבְחִינַת דְּמֵי־קִצְבָה.

כָּךְ סִיַּמְתִּי אֶת הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן בְּחַיַּי, שֶׁהָיָה שׁוֹפֵעַ מְאֹרָעוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, כֻּלּוֹ מַעֲשֶׂה־פְּסֵיפָס שֶׁל יַד הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁוַּדַּאי הוּא נָדִיר בָּעוֹלָם בְּרִבּוּי גְּוָנָיו; הֲרֵי זֶה פֶּרֶק־חַיִּים שֶׁרֵאשִׁיתוֹ אִוֶּלֶת וְסִיּוּמוֹ מְאֻשָּׁר לְמַעְלָה מִכָּל תִּקְווֹתַי בְּכָל תְּקוּפָה שֶׁהִיא.

כָּל אָדָם יְשַׁעֵר, כִּי לְאַחַר שֶׁהִגַּעְתִּי לְעשֶׁר רַב לֹא אוֹסִיף לְשַׁחֵר הַרְפַּתְקָאוֹת. וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי נוֹהֵג כֵּן אִלּוּ סִיְּעוּ בְּיָדִי הַנְּסִבּוֹת. אַךְ אֲנִי הִסְּכַּנְתִּי לְחַיֵּי־נְדוּדִים, מִשְׁפָּחָה לֹא הָיְתָה לִי, קְרוֹבַי מֻעָטִים הָיוּ, וְעַל אַף עָשְׁרִי לֹא קָשַׁרְתִּי קִשְׁרֵי הֶכֵּרוּת רַבִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת נַחֲלָתִי בִּבְרָזִיל, נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאָרֶץ מִלִּבִּי, וְרַב הָיָה רְצוֹנִי לָשׁוּב וְלִנְדֹד. בְּיִחוּד נִמְשַׁכְתִּי מְאֹד לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת הָאִי שֶׁלִּי, לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם שֶׁל הַסְּפָרַדִּים הַמִּסְכֵּנִים וְלִשְׁאֹל כֵּיצַד נָהֲגוּ בָּהֶם הַנְּבָלִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי שָׁם.

יְדִידָתִי הַנֶּאֱמָנָה, הָאַלְמָנָה, טָרְחָה לַהֲנִיאֵנִי מִן הַנְּסִיעָה, וְכֹה רַבָּה הָיְתָה הַשְׁפָּעָתָהּ עָלַי, עַד שֶׁקָּרוֹב לְשֶׁבַע שָׁנִים לֹא יָצָאתִי חוּצָה לָאָרֶץ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה נָטַלְתִּי עָלַי אֶת חִנּוּכָם שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי־אָחִי. לַבְּכוֹר, שֶׁהָיָה בַּעַל רְכוּשׁ כָּלְשֶׁהוּ, נָתַתִּי חִנּוּךְ שֶׁל בְּנֵי־אֲצִילִים וְצִוִּיתִי סְכוּם־כֶּסֶף, שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ תּוֹסֶפֶת לְהוֹנוֹ, לְאַחַר מוֹתִי. אֶת הַשֵּׁנִי הִכְשַׁרְתִּי לִהְיוֹת רַב־חוֹבֵל. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שְׁנֵים, מִשֶּׁנּוֹכַחְתִּי כִּי הוּא בָּחוּר נָבוֹן, נוֹעָז וּבַעַל־יָזְמָה, הֶעֱלֵיתִיו עַל אֳנִיָּה טוֹבָה וּשְׁלַחְתִּיו לַיָּם. לְיָמִים גְּרָרַנִי בָּחוּר צָעִיר זֶה, עַל אַף גִּילִי, לְהַרְפַּתְקָאוֹת נוֹסָפוֹת. וּבֵינְתַיִם הִשְׁתַּקַּעְתִּי אַף אֲנִי בְּמִדַּת־מָה בְּאַנְגְּלִיָּה. רֵאשִׁית נָשָׂאתִי אִשָּׁה, וְהַנִּישׂוּאִין הִנִּיחוּ אֶת דַּעְתִּי מִכָּל הַבְּחִינוֹת, וּשְׁלשָׁה יְלָדִים נוֹלְדוּ לִי, שְׁנֵי בָּנִים וּבַת. אַךְ לְאַחַר מוֹת אִשְׁתִּי כְּשֶׁחָזַר בֶּן־אָחִי מִמַּסָּע לִסְפָרַד שֶׁהֻכְתַּר בְּהַצְלָחָה יְתֵרָה, גָּבְרוּ עָלַי שִׁדּוּלָיו וּנְטִיָּתִי לִנְדוּדִים, וֶהֱבִיאוּנִי לַעֲלוֹת עַל סִפּוּן אֳנִיָּתוֹ, לְשֵׁם מַסָּע מִסְחָר לְהוֹדּוּ הַמִּזְרָחִית. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1694.

בְּמַסָּע זֶה בִּקַּרְתִּי אֶת מוֹשַׁבְתִּי הַחֲדָשָׁה בָּאִי, נִפְגַּשְׁתִּי עִם יוֹרְשֵׁי הַסְּפָרַדִּים וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם בְּחֶבְרַת הַנְּבָלִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי שָׁם. תְּחִלָּה הָיְתָה פְּגִיעָתָם שֶׁל הַלָּלוּ רָעָה, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִימוּ הַצְּדָדִים בֵּינֵיהֶם, שָׁבוּ וְנֶחְלְקוּ, הִתְאַחוּ וְנִפְרְדוּ, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נֶאֶלְצוּ הַסְּפָרַדִּים לְתָקְפָם בְּכֹחַ וּלְהַכְנִיעָם; אֶלָּא שֶׁגַּם לְאַחַר מִכֵּן נָהֲגוּ בָּהֶם הַסְּפָרַדִּים בְּישֶׁר. סִפּוּר זֶה, אִלּוּ בָּאנוּ לְסַפְּרוֹ, מָלֵא אַף הוּא מְאֹרָעוֹת מֻפְלָאִים לְמַכְבִּיר כְּסִפּוּרִי אֲנִי. שֶׁכֵּן נִלְחֲמוּ עִם הַקַּרִיבֵּאִים אֲשֶׁר עָלוּ כַּמָּה פְּעָמִים עַל הָאִי, וְאַף עָשׂוּ חַיִל בִּנְכָסִים. כֵּן הִפְלִיגוּ חֲמִשָּׁה מֵהֶם לַיַּבֶּשֶׁת וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם שְׁבוּיִים, אַחַד־עָשָׂר גְּבָרִים וְחָמֵשׁ נָשִׁים. בְּבוֹאִי מָצָאתִי בָּאִי כְּעֶשְׂרִים יְלָדִים קְטַנִּים.


כְּעֶשְׂרִים יוֹם שָׁהִיתִי עִמָּם, וְהִשְׁאַרְתִּי לָהֶם מְלַאי שֶׁל בְּגָדִים וָחֳמָרִים וְכֵלִים מוֹעִילִים כְּמוֹ נֶשֶׁק, רֶסֶס, אֲבַק־שְׂרֵפָה וּכְלֵי־עֲבוֹדָה. כֵּן הִשְׁאַרְתִּי שָׁם שְׁנֵי אוּמָנִים, נַגָּר וְנַפָּח, שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי מֵאַנְגְּלִיָּה.

עַתָּה חִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ אֶת הָאִי, אַךְ אֶת זְכוּת הַבַּעֲלוּת עַל כֻּלּוֹ שָׁמַרְתִּי לְעַצְמִי, וְאִלּוּ לָהֶם הִקְצֵיתִי חֲלָקִים כִּרְצוֹנָם. לְאַחַר שֶׁבֵּרַרְנו אֶת כָּל הַטָּעוּן בֵּרוּר, נָטַלְתִּי מֵהֶם הִתְחַיְּבוּת לֹא לַעֲזֹב אֶת הָאִי וְהִפְלַגְתִּי. מִשָּׁם יָרַדְתִּי לִבְרָזִיל וְקָנִיתִי סְפִינָה, לְשֵׁם שִׁגּוּר אֲנָשִׁים לָאִי. הִטְעַנְתִּי בָּהּ כָּל מִינֵי מִצְרָכִים, וְכֵן הֶעֱלֵיתִי בָּהּ שֶׁבַע נָשִׁים שֶׁבָּחַרְתִּי, הַיּוֹדְעוֹת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּבַּיִת, וְכָל הָרוֹצֶה בָּהֶן יוּכַל לְשֵׂאתָן כַּדָּת. לָאַנְגְּלִים הִבְטַחְתִּי לִשְׁלֹחַ נָשִׁים מֵאַנְגְּלִיָּה, וְכֵן מִטְעָן נָאֶה שֶׁל אַסְפָּקָה, בִּתְנַאי שֶׁיִּשְׁקְדוּ עַל הַמַּטָּעִים בָּאִי. לְיָמִים קִיַּמְתִּי אֶת הַבְטָחָתִי. וְאָכֵן, לְאַחַר שֶׁלָּמְדוּ הַבַּחוּרִים לֶקַח וְגַם חֶלְקוֹתֵיהֶם הֻקְצוּ לָהֶם, גִּלּוּ ישֶׁר וְהַתְמָדָה. לָהֶם שָׁלַחְתִּי מִבְּרָזִיל חָמֵשׁ פָּרוֹת, שֶׁשָּׁלשׁ מֵהֶן מְעֻבָּרוֹת, וּקְצָת כְּבָשִׂים וַחֲזִירִים, וּבְבוֹאִי עוֹד פַּעַם לָאִי, רָאִיתִי כִּי הָעֲדָרִים גָּדְלוּ יָפֶה.

קבוצה יד' PDF עמ' 273.png

שְׁאָר מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּאִי, הַסִּפּוּר עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת הַקַּארִיבֵּאִים שֶׁבָּאוּ וְתָקְפוּ אֶת הַמִּתְיַשְּׁבִים, וְהֶחֱרִיבוּ אֶת מַטָּעֵיהֶם, וְכֵיצַד לָחֲמוּ פַּעֲמַיִם בְּכָל הֲמוֹנָם, הֻבְסוּ תְּחִלָּה וּשְׁלשָׁה מֵהֶם נֶהֶרְגוּ; וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁטָּרְפָה הַסְּעָרָה אֶת דּוּגִיּוֹת הָאוֹיֵב, הִרְעִיבוּ הַמִּתְיַשְּׁבִים אֶת הַפְּרָאִים וְהִשְׁמִידוּ כִּמְעַט אֶת כֻּלָּם, שָׁבוּ וְנָטְעוּ אֶת הַמַּטָּע וְהוֹסִיפוּ לִחְיוֹת בָּאִי; מַעֲשִׂים אֵלֶּה וְכֵן כַּמָּה מְאֹרָעוֹת מַפְתִּיעִים שֶׁבְּהַרְפַּתְקָאוֹתַי הַחֲדָשׁוֹת, בְּעֶשֶׂר הַשָּׁנִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, אוּלַי אָשׁוּב לְסַפְּרָם בְּאַחַד הַיָּמִים.


הַסֵּפֶר “חַיָּיו וְהַרְפַּתְקָאוֹתָיו הַתְּמוּהוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ, יוֹרֵד־הַיָּם מִיּוֹרְק” יָצָא לָאוֹר בְּ־25 בְּאַפְּרִיל 1719. הַמַּהֲדוּרָה הָרִאשׁוֹנָה נִתְפַּרְסְמָה בְּכַמָּה גִרְסָאוֹת. בַּמַּהֲדוּרָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁהוֹפִיעָה בְּ־8 בְּאוֹגוּסְט 1719, נַעֲשׂוּ כַּמָּה תִקּוּנִים. הַסֵּפֶר הָעִבְרִי שֶׁלְּפָנֵינוּ מְתֻרְגָּם עַל־פִּי נֹסַח ג'. מ. דֶּנְט וּבָנָיו, לוֹנְדוֹן. נֹסַח זֶה מִסְתַּמֵּךְ עַל טֹפֶס הַמַּהֲדוּרָה הָרִאשׁוֹנָה הַשָּׁמוּר בַּמּוּזֵיאוֹן הַבְּרִיטִי, אֶלָּא שֶׁהוּא כּוֹלֵל אֶת הַתִּקּוּנִים שֶׁבַּמַּהֲדוּרָה הַמְּקוֹרִית הַשְּׁלִישִׁית, וְיֵשׁ בּוֹ תוֹסֶפֶת סִימָנֵי־פִּסּוּק, לְנוֹחוּת הַקְּרִיאָה.


מִדּוֹת, מִשְׁקָלוֹת וּמַטְבֵּעַ


מִיל – 1.6 ק"מ.

אַמַּת־יָם– 2 מֶ'.

אַמָּה – 91 סַ"מ.

רֶגֶל – 30.4 סַ"מ.

אִינְץ' – 2.54 סַ"מ.

בּוּשְׁל – 25 קִ"ג.

פֶּק – רֶבַע הַבּוּשְׁל.

גָּלוֹן – 4.5 לִיטֶר.

פַּיינְט – 0.5 לִיטֶר.

לִירָה – לִירָה שְׁטֶרְלִינְג.

פֶּנִי, פֶּנְס – חֵלֶק הָאַרְבָּעִים שֶׁל הַלִּירָה.

שֶׁקֶל – מַטְבֵּעַ סְפָרַדִּי, 0.4 הַלִּירָה.

דַּבְּלוּן – מַטְבֵּעַ סְפָרַדִּי, 1.75 הַלִּירָה.

מוֹיִדּוֹר – מַטְבֵּעַ פוֹרְטוּגָלִי, 1.3 הַלִּירָה.

(כָּל הַמִּסְפָּרִים נִתְּנוּ בְּקֵרוּב)



  1. פק – כתשע ליטרות.  ↩

  2. “כְּפִּי” במקור – הערת פרוויקט בן־יהודה  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47972 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!