בִּתְכֵלֶת רָקִיעַ יַעַל יָרֵחַ,
יַשְׁלִיךְ רֵצֵּי כַסְפּוֹ מָרוֹם וָשֵׁפֶל;
וּבְיַעַר גִּבְעָה אֵין אוֹר זוֹרֵחַ,
צֶאֱלִים סֵתֶר לוֹ וִישׁוּפֵהוּ אֹפֶל:
שִׂיחִים עֲבֻתִּים וּסְבֻכֵי כַּפָּיִם
בַּעֲבִי גַּבֵּימוֹ אוֹר סַהַר הִשְׁבִּיתוּ,
כֶּעָבִים יַקְדִּירוּ שֶׁמֶשׁ צָהֳרָיִם
וּצְעִיף עֲרָפֶל עַל עֵין אִישׁ יָשִׁיתוּ.
אַךְ אַלָּה אַחַת נִשְׁקֶפֶת מִנֶּגֶד
בֵּין עָפֳאֶיהָ הַלְּבָנָה נִצָּבֶת,
שָׁם תַּעַט הָאָרֶץ אוֹרָה כַּבֶּגֶד
לִבְנַת תַּכְרִיךְ מֵת בַּאֲפֵלוֹת בֵּית־מָוֶת.
עַל גַּבְנוּן נִשְׁפֶּה שָׁם תַּחַת הַשִּׂיחַ –
שָׁם יֵבְךְּ הַיַּנְשׁוּף הַיַּעֲנָה נֶאֱנֶקֶת
וִילֵיל סוּפָתָה בַּיְשִׁימוֹן יָשִׂיחַ,
אַף שִׁבֹּלֶת נַחַל בַּגַּיְא שׁוֹקֶקֶת:
שָׁם – בַּחֲצִי לַיִל וַאֲפֵלָה נִדַּחַת
וּבְנֶפֶשׁ מָרָה וּבְרוּחַ נֶעְכָּרֶת
דּוֹמֵמָה כַּמָּוֶת בִּבְאֵר הַשָּׁחַת
אֶת רַגְלֵי אֲהוּבָהּ מִיכַל שׁוֹמָרֶת.
בַּעֲזוּבַת חֹרֶשׁ זֶה בֵּין הֲרֵי בָתֶר
בִּמְקוֹם יִנְווּ יִלְדֵי טֶרֶף וָרֶצַח,
שָׁם בָּטַח לִבָּהּ מִמְּלָשְׁנִי בַסָּתֶר
לַחֲזוֹת דּוֹדָהּ טֶרֶם יֵלֵךְ לַנֶּצַח.
חִישׁ גַּם בָּא עֶלֶם וַיִּגַּשׁ עָדֶיהָ,
הוּא דָוִד אִישָׁהּ וּבְיָדוֹ הַנֶּבֶל;
עָלֵימוֹ הָאַלָּה קָלְעָה בַּדֶּיהָ
כִּמְלוּנַת הַנְּזִירִים מִשְּׁאוֹן הַתֵּבֵל.
בִּמְעוֹן הַשְׁקֵט זֶה שַׁאֲנַנִּים יָשָׁבוּ
וּכְמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם הָרוּחוֹת הָמָיוּ;
נַפְשֵׁיהֶם כִּידֵיהֶם יַחַד שֻׁלָּבוּ
וּכְרוּחַ אֶחָד בִּשְׁתֵּי גוּפוֹת הָיוּ.
עֵת רַבָּה יָשְׁבוּ וּדְמָמָה שָׁלָטָה,
אֵין קוֹל אֵין קָשֶׁב אֵין שָׂפָה דֹבֶרֶת;
אַךְ הֶמְיַת הַנַּחַל דָבָר לָאָטָה:
“מַה תִדֹּמּוּ רֵעִים? הָעֵת עֹבָרֶת!”
"שָׁם מַיִם נֹזְלִים יִזְרוֹמוּ יִשְׁטֹפוּ
- מִלְּבַב הַמְנַגֵּן הַמִּלִּים יָצָאוּ –
וּכְמוֹהֶם גַּם יָמִים הָהּ חִישׁ יַחֲלֹפוּ
וּמְנוּחַת הַשְׁקֵט עוֹד עֵינַי לֹא רָאוּ.
כַּמַּיִם אֵלֶּה נִשְׁפַּכְתִּי גַּם אָנִי,
כַּמַּיִם אֵלֶּה עַצְמוֹתַי נִפְרָדוּ,
כֹּחִי יָבֵשׁ – וֵאלֹהִים עֲזָבָנִי
וּמֵרֵעִים כִּכְלָבִים עָלַי עָמָדוּ".
"חֲזַק רֵעִי חֲזַק! – מִיכַל עָנָתָה
וַתְּחַבֵּק לַדּוֹד וַתִּשָּׁקֵהוּ מֶצַח –
אַל יֹאמַר לִבְּךָ נוֹאָשׁ בַּצָּרָתָה,
גַּם אֵיד גַּם אֹשֶׁר לֹא יָחִילוּ נֵצַח.
אָשְׁרֵנוּ גָּז – עוֹד הַתִּקְוָה פֹּרָחַת
בֵּין עָלֵי הָעֲלוּמִים עַל עֵץ הַחַיִּים!
נוֹחִילָה – וִימִין אֵל עֶזְרָה שׁוֹלַחַת
אֶל כָּל נֹשֵׂא לוֹ לֵבָב אֶל כַּפָּיִם".
"הוֹי מִיכַל – קָרָא וּדְמָעָיו זָרָמוּ
וַיֶּמַח אוֹתָם בִּשְׁדֵי הָאוֹהָבָת –
לֹא נִקְלִים חַלָּשִׁים עַל נַפְשִׁי קָמוּ
אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי כַּמָּוֶת.
וּמֶה לוּ גַּם אָצִּיל נַפְשִׁי מֵחֶרֶב
אִם אַתְּ תִּשְׁאָרִי בִּידֵי רוֹדְפַי שָׁמָּה;
אַתְּ רוּחַ אַפִּי, נִשְׁמָתִי בַּקֶּרֶב −
וּמִנִּי אִם יִקְחוּךְ חַיִּים לִי לָמָּה?!"
"הַס – קָרְאָה הַס! כִּי לָאַהֲבָה כִּחַשְׁתָּ!
לֹא תוֹצֵאת אֶרֶץ הִיא כִּי בַת שָׁמָיִם:
לֹא אוֹתָהּ אֵפוֹא לֹא אוֹתָהּ רָחַשְׁתָּ
כִּי תִפְחַד מִבֶּגֶד מֵעָקַת חַיִּים".
מַתַּת אֵל חַי הִיא – לֹא לִגְוִיַּת גָּבֶר,
כִּי אִם לִלְבָבוֹ לַנֶּפֶשׁ וָרוּחַ;
וְלָהֵן אֵין חֹק, כִּי מֵעֵבֶר לַקֶּבֶר
עוֹד תֶּאֱהַבְנָה בִּמְקוֹם אוֹר יָהּ זָרוּחַ.
"מָה אֵפוֹא תִפְחַד מַה-לִּבְּךָ יָרִיעַ,
וּנְכָאִים תֶּהְגֶּה בִּמְרִי לֵב וָנֶהִי?
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וּשְׁאוֹל תַּצִּיעַ.
נַפְשִׁי-תָמִיד תָּמִיד אַךְ עִמְּךָ תֶּהִי.
וּמֵחֲמַת מֵצִיק מֶה נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ?
הֵן יַד בֶּן חֲלוֹף בַּגֵּו אַךְ שֹׁרָרֶת,
לֹא בִּלְבַב אָדָם, בָּרַעְיוֹן וָרוּחַ –
הֵם לֹא יֵדְעוּ חֹק וַחֲמַת יַד עֹצָרֶת!
אִם רַק אַהֲבַת אֹמֶן נַפְשְׁךָ רֹחֶשֶׁת
תִּלְעַג אֶל כָּל אֵיד תָּבוּז אֶל כָּל שָׁבֶר;
הִיא צִי אַדִּיר בִּתְהוֹם רַבָּה רֹעֶשֶׁת,
מָגֵן מֵחֵץ מָוֶת שֶׁמֶשׁ בַּקָּבֶר.
אָהֲבָה לִמְלֹא חֶלֶד הַיְּסוֹד הִנֶּהָ;
מָצוֹק לַמָּצוֹק אַךְ בָּהּ יִתְאַחָדוּ,
גַּם רוּחַ לָרוּחַ דִּבְּקוּ יָדֶיהָ,
גַּם גֵּו גַּם נֶפֶשׁ עַל פִּיהָ נוֹלָדוּ.
וּבְלִבּוֹ כִּי יִשָּׂא אִישׁ אַהֲבַת אֹמֶן
מִמְּסִבּוֹת תֵּבֵל הוּא מוּרָם גָּבוֹהַּ;
וּשְׂשׂוֹן עוֹלָמִים יִזַּל בּוֹ, כַּשֶּׁמֶן
הַטּוֹב שֶׁיּוֹרֵד מִקֶּרֶן אֱלוֹהַּ.
הֶרֶף מִתּוּגָה מִדְּאָגָה גַּם יָחַד,
אַל יָבוֹא בִּלְבָבְךָ מָגוֹר מִקָּרֶץ;
אִם מִכָּל אֵיד תִּפְחַד אֵין קֵץ לַפָּחַד;
אֱהוֹב בֶּאֱמוּנָה וּתְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ".
עַל דִּבְרֵי רַעְיָתוֹ נָשַׁם הַנָּעַר,
רוּחוֹ חֻבָּלָה וּפָנָיו רָעָמוּ;
פִּי שֶׁבַע קָדַר לוֹ עַתָּה הַיָּעַר
וַאֲפִיקֵי דִּמְעָה מֵעֵינָיו זָרָמוּ.
וּבְתִמְהוֹן לִבּוֹ נָתַן קוֹל בַּבֶּכִי:
"אַל נָא, חֶמְדַּת נָשִׁים, אַל נָא תִתְּנִינִי
לִמְפַחֵד מִמָּוֶת, מֵאֵיד וָדֶחִי;
כִּי אִם כֹּה תַּחֲשֹׁבִי הֲלֹא תִבְזִינִי!
וַאֲנִי כָּל חֶמְדַּת חַיַּי לָךְ הִקְרַבְתִּי
כָּל שַׁלְוַת יָמַי אַחֲרֵי גֵו הִשְׁלָכְתִּי,
חַיֵּי הָרֹעִים הַנְּעִימִים עָזַבְתִּי
וּלְאִישׁ מִלְחָמָה בַּעֲבוּרֵךְ נֶהְפַּכְתִּי.
בַּעֲבוּרֵךְ מִדְבָּר הַנָּאוֶה נָטַשְׁתִּי
וָאֶבְחַר תַּחְתָּיו רֹגֶז וַהֲמוֹן קָרֶת,
לִתְרוּעַת מִלְחָמָה מִהַרְתִּי חַשְׁתִּי
לַעֲשׂוֹת לִי שֵׁם גִּבּוֹר זֵכֶר תִּפְאָרֶת.
בִּמְקוֹם מַקַּל רֹעִים אָזַרְתִּי חֶרֶב,
בִּמְקוֹם הַיַּלְקוּט – סֹחֵרָה עַל שָׁכֶם,
בִּמְקוֹם רַחֲשֵׁי נֹעַם תּוֹךְ לֵב וָקֶרֶב
לִמַּדְתִּי נַפְשִׁי עֵצוֹת שֹׁד וָלָחֶם.
כָּל חֶמְדַּת חַיַּי עַל מִזְבְּחֵךְ הִקְרַבְתִּי,
גַּם חַיַּי בַּעֲדֵךְ לַמָּוֶת חֵרָפְתִּי.
לֹא פַּעַם לַחֶרֶב עֵרוֹם קָרַבְתִּי
וּבֵין חִצִּים עָפִים בָּדָד נִשְׁקָפְתִּי.
אַךְ בַּעֲדֵךְ הִשְׁלַכְתִּי אָז בִּשְׂדוֹת קָרֶץ
כִּכְלִי נִבְזֶה נָפוּץ חַיַּי מִנֶּגֶד –
בַּעֲדֵךְ יִכְבַּד לִי עַתָּה לַעֲזוֹב אֶרֶץ
זָבַת דָּם וּמְלֵאֲתִי חָמָס וָּבֶגֶד".
"הֵרָגַע נָא רֶגַע! – מִיכַל אָמָרָה –
עֵדָה בִי אֵלָה זֹאת, עֵד גַּם אֱלוֹהַּ,
כִּי נֵצַח אִתְּךָ בֶּאֱמוּנָה אֶשְׁאָרָה,
מִשֵּׁאת כָּל צוּקָה לֹא לִבִּי יִנּוֹעַ.
וּשְׁבוּעָתִי זֹאת עַל אַדְמַת נוֹד קָחָה
לַעֲרֻבָּה כִּי לֹא אֶשְׁקֹר בִּבְרִיתֵנוּ –
אַךְ לָאֵל מִי יֹאמַר: "מַה-תִּפְעַל כָּכָה?
טוֹב נִסְבֹּל דּוּמָם כִּי נָטַל עָלֵינוּ!"
"הֵן – עָנָה הַגּוֹלֶה – סָבֹל אֶסְבּוֹלָה,
רוּחִי אַפְקִידָה בִּידֵי אֵל שָׁמַיִם;
כִּי אֵלָיו מֵעוֹדִי מַעֲשַׂי אֶגֹלָּה אָגֹלָּה,
לוּ אַךְ אֵדַע כִּי לָךְ בִּנְּעִימִים חַיִּים.
אַךְ שָׁם אוֹר עַל אֶרֶץ קָדִים זוֹרֵעַ
וִיקַר שַׁחַר אֶחֱזֶה בִּרְאִי עֵינַיִךְ;
עַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ… וּמִי יוֹדֵעַ
אִם אוֹסִיף עוֹד לַחֲזוֹת נֹעַם פָּנַיִךְ?!"
כֹּה דִּבֵּר הַמְנַגֵּן בִּמְגִנַּת רוּחַ
וּבְנוֹת עֵינָיו נָזְלוּ אֲפִיקִי מַיִם,
וּבְמֵיתְרֵי נִבְלֵהוּ נָגַע הָרוּחַ
וַיַּשְׁמַע קוֹלוֹ בִּשְׁאוֹן הַמְּצִלְתַּיִם.
אָז שָׁר גַּם הוּא – עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר:
"אֵלִי אֵלִי לָמָּה זֶה עֲזַבְתָּנִי!!
תֶּאְכַּף עָלַי כַּפְּךָ אַף אַפְּךָ תַּחַר,
יוֹם צָעַקְתִּי וָלֵיל − לֹא עֲנִיתָנִי.
עָשׁ עָשֵׁשׁ אָנִי וּכְלָבִים סַבּוּנִי,
תּוֹלַעַת גֹּוַעַת – וַאֲרִי יִטְרְפֵנִי;
הָהּ! רֻם זֻלּוּת – קַרְנֵי רֵמִים יִגְּחוּנִי,
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ וַחֲמַת מֶלֶךְ תִּרְדְּפֵנִי.
גּוֹחִי מִבֶּטֶן אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי!
אַבִּירֵי בָשָׁן עָלַי פִּימוֹ פָּצוּ,
וּבְהַסְתֵּר פָּנֶיךָ רֶגַע אֵינֶנִּי,
אָז צָרַי יָגִילוּ – שִׁמְךָ יִנְאָצוּ.
אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עֵינָהּ פָּקָחָה,
כָּל טוֹב לֵב יָגֶל וַאֲנִי אֶגְלֶה סֶלָה;
אַיֶּלֶת אֲהָבִים גַּם הִיא נֶאֱנָחָה
וּשְׁכוּלָה אֲמוּלָה תָּשׁוּב אֹהֶלָה.
אֱיָלוּתִי חוּשָׁה שַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ!
אֶת נַפְשִׁי מֵחֶרֶב רָעָה הַצִּילָה
וִיחִידָתִי מִיַּד מַפְרִיד בֵּינֵינוּ,
וּבְתוֹךְ קָהָל רָב שִׁמְךָ אֲהַלֵּלָה".
אָז רַחֲשֵׁי תִקְוָה קִרְבָּם הִתְנוֹסָסוּ
וּדְמָעוֹת כַּנַּחַל תַּחְתָּם זָרָמוּ;
וּמִן הַיַּעַר צִלְלֵי לַיִל נָסוּ –
גַּם דָּוִד גַּם מִיכַל מִמְּקוֹמָם קָמוּ.
בִּזְרֹעוֹת רוֹעֲדוֹת חִבְּקָהּ אַף חִבְּקַתְהוּ
וּשְׂפָתָיו דּוֹלְקִים נָשְׁקוּ שִׂפְתוֹתֶיהָ;
חִישׁ נִפְרַד מֶנָּהּ, רֶגַע לֹא רָאַתְהוּ,
כַּצֵּל כִּי יַחֲלֹף נֶעֱלַם מֵעֵינֶיהָ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות