רקע
יעקב אורלנד
פִּזְמוֹן
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: מחברות לספרות זמורה ומוסד ביאליק; תשנ"ז 1997

עֹל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.


נִגּוּנִים הַרְבֵּה נִגַּנְתִּי,

נִגּוּנִים לְלֹא הָבֵן,

רַק אוֹתוֹ אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי

לֹא אֵדַע נַגֵּן.


כִּי הִצְעִיף עָלַי הָאֹפֶל

כִּי הָלַךְ מִמֶּנִּי מִי,

אִוָּתֵר מִמּוּל לָאֹפֶק

כְּאִילָן בַּדְּמִי.


שָׁם בַּכְּפָר, עַל גְּדוֹת הַנַּחַל,

בֵּין עֲצֵי הַדֻּבְדְּבָן,

יֵשׁ עוֹד דֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת

לִקְרָאתִי בַּגָּן.


יֵשׁ חִיּוּךְ עוֹדוֹ זוֹרֵחַ,

יֵשׁ דִּמְעָה עוֹד נִרְדָּמָה

וְהָרֹחַב וְהָרֵיחַ

שָׁם לָאֲדָמָה.


וּבֵינוֹת נִירֵי הַדֹּחַן

עוֹד הָרוּחַ סוֹאֲנָה

וְחוֹרְקוֹת כַּנְפֵי הַנֹּחַם

עַל הַטַּחֲנָה.


שָׁם הַיַּעַר עוֹד פָּרוּעַ,

שָׁם הַדֶּרֶךְ אֲבִיבִית,

שָׁם לַתְּכֵלֶת וְלָרוּחַ

אֶת פָּנַי אוֹשִׁיט.


עוֹד חוֹכֶה לִי יוֹם גָּבוֹהַּ

לְהָעִיף בּוֹ כָּל יוֹנַי

וּבַזֶּמֶר וּבַנֹּהַּ

יְלֻטְּפוּ עֵינַי.


וּפְרָחִים עַד הַבִּרְכַּיִם

יִתְחַיְּכוּ לִי מִן הַבָּר

וְשִׁירֵי קָצִיר וָקַיִץ

אֲפַזֵּר בַּכְּפָר.


אָז יִיטַב פִּתְאֹם לִי כָּכָה

מִמַּפֹּלֶת הַשָּׁנִים –

וּבַיַּעַר וּבַנַּחַל

אִוָּלֵד שֵׁנִית.

– – – – – – – –

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

המלצות קוראים
תגיות