רקע
יורם ברונובסקי
שביתת נשק אולימפית
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ, 17.10.1997; 17.10.1997

אדם בולטון, העיתונאי הפוליטי הבולט של ערוץ הכבלים סקאי, ריאיין בתוכניתו “יום ראשון עם אדם בולטון” (יום א', 10:00) את יורגוס פפנדריאו, המדינאי היווני שתוארו הנוכחי – סגן שר החוץ בממשלת קוסטאס סימיטיס – אינו מייצג נאמנה את מעמדו האוטונומי־משהו בפוליטיקה היוונית: בנו של ראש הממשלה הכריזמטי המנוח, אנדריאס, שהשערוריות הקשורות בחייו הפרטיים האפילו במשהו על הישגיו כמי שהביא למעשה את יוון לקהילה האירופית.

גם יורגוס, בנו מנישואיו הראשונים לאשה אמריקאית, הוא “אירופאי” נלהב. בלונדון ביקר לרגל השיחות הנוגעות לכניסתה – הלא־מושלמת עד כה – של יוון לאיחוד המוניטרי. יורגוס, כאביו, כלכלן במקצועו, אבל גם איש תרבות יווני. כמעט למותר לציין שהוא רחוק מאוד מן הסוציאליזם של אביו, ובהתאם לרוח הזמן הוא מזדהה עם ה“בלייריזם”, שחסידיו אוהבים לתארו כקפיטליזם בעל פני אנוש, כי זה כבר הועם זוהרו של התיאור “סוציאליזם בעל פני אנוש”.

פפנדריאו־הבן פתח בברכה לעם האנגלי על כניסתו למשחקי גביע העולם, בעקבות ניצחונה של קבוצת הכדורגל האנגלית במשחק שהתקיים ערב קודם לכן ברומא ולווה, כתמיד, בהשתוללות מזעזעת של בריוני הכדורגל האנגלים ברחובות רומא (18 פצועים קשה).

בולטון שואל: “האם ההשתוללות הזאת אינה מעוררת בך הרהורים לא־נעימים לקראת האולימפיאדה של שנת 2004, העתידה להתקיים באתונה?”

פפנדריאו מסביר את חשיבות הזכייה של אתונה בתחרות על העיר האולימפית: “הרי זה שובם של המשחקים הביתה, ויתר על כן, איננו מוותרים על האידיאל האולימפי העתיק: שביתת נשק מוחלטת בזמן המשחקים. אני יודע שזה נשמע רומנטי ואוטופי, אבל אנחנו מקווים להחיל כלל זה על העולם כולו”.

כאן עולה השאלה בדבר כישלון השיחות בין יוון לטורקיה, בעניין עתידה של קפריסין, בחודש שעבר. פפנדריאו מצרף כאן את תקוותיו ל“אירופיות” שלו: “נכון שלכאורה נכשלו השיחות בחסות האו”ם, אבל בעצם הן גם יצרו אופציה, שלדעתי היא שתנצח: פתרון בעיית קפריסין במסגרת האירופית. ברגע שקפריסין תהיה ‘אירופית’, אולי בעקבות האירופיזציה המלאה של יוון, בעיית המאבק הפנים־קפריסאי תיפתר מאליה".

ככל שהתוכנית נשמעת אוטופית משהו, שלא לומר אולימפית, במובן של שאננות יתרה, הישראלי החושב על תשובתו על פפנדריאו אינו יכול שלא להפנות ולו לרגע את מחשבתו לסכסוכיו האזוריים. שביתת נשק אולימפית – על כלליה העתיקים, הנוקשים, האפופים בדתיות חמורה – היא בעצם השלום שאנחנו חולמים עליו. לשם כך עלינו, ולא רק עלינו אלא על העמים מסביב, להיות ב“אירופה” עוד יותר מכפי שהננו. כיוון שזיקת האזור לאירופה היא רבה, אולי אפשר לעבוד בכיוון זה, שבו, לדברי פפנדריאו, הולכת קפריסין.

17.10.97

המלצות קוראים
תגיות