א. הגשמת הציונות – הפתרון הממלכתי הארצי של שאלת העם היהודי במילואה – מחייבת אמצעים לאומיים ממלכתיים, והעם היהודי המחוסר מדינה ונטול כוח ממלכתי, יכול למלאות את חסרונם רק בגיוס התנדבות לאומית ויצירת כלים אירגוניים, כספיים ופוליטיים הנשענים על רצון העם וצרכיו ההיסטוריים, אם כי אינם ביסודם כוח כפייה ואמצעי שלטוֹן.
ההסתדרות הציונית נועדה להיות המכשיר המרכזי לשם אירגון העם העברי וגיוס כוחותיו ואמצעיו – המוסריים, הפוליטיים, הכספיים והאישיים – להגשמת הציונות.
שום מפעל ואירגון חלקי אינו יכול לתפוס את מקום המפעל והאירגון הכללי, המיוסד על אשיות עממיות, והמשתף בתוכו את כל חלקי העם בלי יוצא מן הכלל.
ב. רפיונה של ההסתדרות הציונית, חוסר אונה להיענות לצרכי העלייה וההתיישבות, ביחוד בשעה זו של גאות הפעולה היישבנית ותגבורת השאיפה והצורך של המוני ישראל לעלייה – אינם תלויים אך ורק בגורמים שאין לתנועה שליטה עליהם, כגון משבר כלכלי, אסונות פוליטיים וכדומה, אלא נובעים במידה רבה מההתפוררות הפנימית, האירגונית והרעיונית, מסילוף דרכיה והסתרסות רצונה של “הציונות הכללית”, שהיוותה עד עכשיו רוב מניין ורוב בניין של ההסתדרות הציונית.
ג. הציונות הבעל-בתית, המתעטפת עדיין באיצטלה של “ציונות כללית”, מגלה יותר ויותר את אפיה המעמדי הצר. מתוך אינטרסים מעמדיים ויצר מעמדי מתרוקנת ציונות זו מכל תוכן לאומי ממשי ומתכחשת ביודעים ובלי יודעים לכל הערכים העיקריים והתביעות החיוניות של הציונות המתגשמת והיישוב בארץ, בכל מקרה שהאינטרסים והיצרים המעמדיים של בעל הבית מתנגשים בערכים ותביעות אלו.
ד. הציונות הבעל-בתית, בחלקה הגדול, משלימה עם החרם הקיים בחלק של המשק היהודי, בעיקר במושבות, נגד העבודה העברית, ולא עוד – אלא שהיא נותנת סעד מוסרי, ציבורי וחמרי לחוגים המטיפים בגלוי נגד עבודה עברית מלאה בכל רחבי המשק היהודי.
היא מתנקשת בעלייה העובדת ובתנועה החלוצית וחותרת תחת משען ההגשמה הנאמן והעיקרי של התנועה הציונית. היא מזלזלת בקרנות הלאומיות ומתנכרת לצרכי ההתיישבות ולתביעת הקרקע וההתאחזות של העובדים והמוני העם הדלים, שאין ביכלתם להתערות בקרקע המולדת בלי עזרת הון לאומי וקרקע לאומי.
היא נותנת בארץ-ישראל יד לנסיונות-ההרס של צוררי הפועל היהודי לערער את אחדות העובדים, לפלג את אירגונם, לסכסך פועל בפועל בארץ, ומסייעת לפירור התנועה החלוצית והריסת שלמותה בגולה.
היא תומכת בידי אלה החותרים תחת זכות-האזרח של העובד ודלת-העם במוסדות השלטון העירוני והאבטונומיה הלאומית, והיא עוזרת בגלוי ובסתר בנסיונות לפורר את כנסת ישראל, מוסדותיה ומפעליה הכלליים, למען חזק את השלטון המעמדי של קומץ בעלי-בתים בעיר ובמושבה.
ה. הצרכים והשאיפות של מעמד הפועלים עולים בקו הצרכים והשאיפות של כלל-האומה. בפעולתו בתנועה הציונית וביצירתו ובמלחמתו ביישוב ממלא הפועל העברי שליחות לאומית ומעמדית כאחת.
ו. מלחמת הפועל היהודי על השלטת עבודה עברית מלאה בכל ענפי המשק היהודי הנבנה בארץ, על תיקון מבנהו הכלכלי והחברתי של העם היהודי והעברת המונים לחיי-עבודה ויצירה פרודוקטיביים בארץ, על הון לאומי וקרקע לאומי לשם האחזת ההמונים מחוסרי האמצעים והושבתם על הקרקע, על ביטול הפריביליגיות המעמדיות, על חלוקה צודקת של עול המסים, על זכות האירגון, העבודה והאזרח של כל יהודי מבלי כל הפלייה, על הנחלת הלשון העברית ואוצרות התרבות לכל הדור היהודי הצעיר ולכל אישי האומה בלי הבדל ופדות, על הגברת החינוך החלוצי בקרב הנוער היהודי והכשרתו לתפקיד ההגשמה בארץ, על ביטול המעמדות המפלגים את האומה ומסכסכים חלק אחד בשני ועל חידוש חיי האומה על יסוד של שויון גמור ומלא של כל אישיה – מלחמה זו היא לא רק מלחמה מעמדית, אלא עיקרי יסודותיה של התנועה הציונית וצרכיה החיוניים וההיסטוריים של האומה העברית בכללה.
ז. הבראתה וחידושה של התנועה הציונית; הכשרת ההסתדרות הציונית למילוי תפקידיה האחראים והקשים בשדה העלייה וההתיישבות ובחזית הפוליטית; שמירת העניינים והערכים הלאומיים והסוציאליים בציונות המתגשמת וביישוב הארץ-ישראלי – מחייבים חילוף משמרות בהסתדרות הציונית וחיזוק יסודותיה האירגוניים במרכז ובסניפים ותיקון שיטת פעולתה היישובית והפוליטית.
ח. תנועת הפועלים הארץ-ישראלית שנשאה באמונה ובהתמדה למעלה מחצי יובל שנים בעול המפעל הא"י של הציונות המתגשמת, נתבעת עכשיו להעמיס על עצמה את עול התנועה וההסת' הציונית במלואן, ויחד עם החוגים והאישים במחנות ציוניים אחרים אשר נשארו נאמנים ליסודות הלאומיים, העממיים של הציונות, עליה להציל את ההסתדרות הציונית מהתנוונות והתפוררות.
מיכולתה וכשרונה של תנועת הפועלים לשאת באחריות המלאה של ההסתדרות הציונית, לכוונה ולהדריכה – תלוי גורל התנועה. ועל מפלגות העבודה והנוער החלוצי בארץ ובגולה לגייס את כל כוחותיהם למען הוות כוח וגורם מכריע בקונגרס הציוני, בהסתדרות הציונית העולמית ובסניפיה הארציים.
ט. הקונגרס וההסתדרות הציונית העולמית אין להם כיום מכשיר פעולה ומסגרת אירגונית בארצות. במקום הסתדרויות ציוניות ארציות קיימות מפלגות המוציאות את כל מרצן וכוחן על התנגחות הדדית ובמקרה הכי טוב על פעולה פוליטית ציבורית מקומית, ולפעולה הציונית והארץ-ישראלית אין כמעט דורש ושוחר. לשם יצירת מכשיר-פעולה ומאסף למחנות הציוניים המפולגים יש צורך להקים בכל ארץ וארץ הסתדרות ציונית אחידה, אשר כל ציוני שוקל שקל, בלי הבדל מפלגה וזרם, ישתתף בה באופן ישר ואישי. הסתדרות אחידה זו והנהלתה הארצית, אשר תיבחר בוועידת כל השוקלים הציוניים שבאותה ארץ – יטפלו בכל הפעולות – ורק באותן הפעולות שהקונגרס הציוני העולמי דן ומחליט בהן: תעמולה ציונית, פעולת הקרנות, סידור העלייה וההכשרה, גיוס הון ואנשים לבניין הארץ וכדומה. כל “עבודת ההווה” תישאר כמקודם אך ורק ברשות המפלגות הציוניות, וההסתדרות הארצית, המשתפת בתוכה את חברי כל המפלגות, לא תתערב בפעולה זו.
י. הפעולה הציונית המכוונת לתכלית היסטורית אינה צריכה להעשות כאשר נעשתה עד עכשיו באקראי, משנה לשנה, “מיד לפה”. למפעל הציוני דרושה שיטת-פעולה תכניתית לתקופת שנים מסוימת, אשר תקח בחשבון את התנאים והאפשרויות שבארץ. הצרכים והכוחות של העם בגולה, המסיבות הפוליטיות והיחסים הבין-לאומים בתקופה הנידונה.
הבירור שנעשה בכיוון זה על ידי מרכז המפלגה בשנה האחרונה – צריך להתגבש על ידי המפלגה בתכנית-פעולה התיישבותית כספית ומדינית לתקופת 5 השנים הקרובות, תכנית עלייה והתיישבות שיטתית, מלווה לאומי או ממלכתי, ומשא ומתן מדיני על תכנית הפעולה עם הגורמים המכריעים.
יא. תכנית-הפעולה הציונית של תנועת הפועלים לא תצטמצם בתחומי העלייה וההתיישבות החלוצית – אם כי זו צריכה להשאר גם להבא הלוּז של הפעולה הציונית – אלא תקיף את צרכי החוגים העממיים הרחבים ותאפשר את עלייתם של המוני העם והשתרשותם בארץ על יסודות פרודוקטיביים בריאים, ותהא מכוונת גם למשיכת ההון הפרטי לארץ בתנאי של העסקת עבודה עברית.
יב. עם הגברת האירגון העצמי של מעמד הפועלים וביצור עמדותיו הכלכליות, היישוביות והחברתיות בארץ, עם ליכוד והגברת התנועה הציונית הסוציאליסטית לכל חלקיה בגולה (מפלגות העבודה, הנוער החלוצי, הליגה למען א"י העובדת וכו'), מוטל על תנועתנו להושיט יד אחים לכל החוגים העממיים הרחבים, דלת העם והמוניו, החוגים העמלים, המתרוששים, לסייע לאירגונם ולהגיש להם עזרה נאמנה לשם הגנה על ענייניהם החיוניים וזכויותיהם האזרחיות והאנושיות, לשם הרמת מצבם התרבותי והחברתי, לשם הבראת יסוד קיומם הכלכלי, לשם עזרה לעלייתם והעברתם לחיי עבודה והתאחזותם בקרקע בארץ, ולשם שיתופם במלחמת מעמד הפועלים על העיקרים הלאומיים, הסוציאליים והעממיים בחיי הישוב ובתנועה הציונית.
הפועל העברי הרואה את עצמו כשליח העם כולו והנושא באחריות מלאה לגורל המפעל הציוני, התנועה הציונית ועתיד היישוב – קרוא להקיף במלחמתו וביצירתו, במאמציו ובכיבושו את צרכי העם ושדרותיו הרחבות, ומחייב עזרה ודאגה נאמנה לצרכי ההמונים, ומתוך רצון לשתף במלחמתו ובשאיפותיו את רוב העם – יקיים את שליחותו ויבצע את חזונו ההיסטורי.
תל-אביב, ו כסלו תרצג [הפועל הצעיר 11]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.