רקע
אנדה עמיר־פינקרפלד
הַחַרְגֹּל הֶחָכָם
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תשל"ד

כָּל הַיַּעַר

מָלֵא צַעַר,

מִתְעַצֵּב

מֵרֹב כְּאֵב,

נֶאֱלָם

וְנָדָם.

הַזָּמִיר

חָדַל מִשִּׁיר,

וְהַנַּקָּר הָעַלִּיז

בִּדְפִיקוֹתָיו לֹא יַכְרִיז

כִּי טוֹב לִחְיוֹת וְנָעִים

לָרֹב לִבְלֹעַ תּוֹלָעִים.

אָכֵן קָרָה

דְּבַר־מַה נוֹרָא.

הָלַךְ חַרְגֹּל

לַחְקֹר לִשְׁאֹל,

עַל מָה וְלָמָּה

הַשִּׁירָה בַּיַּעַר נָדָמָּה.


הַחִלָּזוֹן בְּשַׁבְּלוֹלוֹ

אָמַר חָרֵד רוֹעֵד כֻּלּוֹ:

"מְאֹד אֶתְמַהּ עַל הַחַרְגֹּל;

דָּבָר יָדוּעַ כְּבָר לַכֹּל,

כִּי הָעוֹרֵב הַמִּסְכֵּן

זֶה כְּשָׁבוּעַ אֵינוֹ יָשֵׁן:

בִּזְנַב בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה

פִּתְאֹם צָמְחָה נוֹצָה לְבָנָה.

כָּל הַיַּעַר בּוֹכֶה מָר,

כִּי מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?

סִמָּן מֻבְהָק הוּא לְאָסוֹן!" –

גָּמַר בְּצַעַר הַחִלָּזוֹן.


לָזֶה עָנָה הַחַרְגֹּל:

– "אָמְנָם כֵּן, הָאָסוֹן גָּדוֹל

מִכָּל אָסוֹן, אַךְ יֵשׁ מוֹצָא,

הָבָה נִתְלשׁ אֶת הַנּוֹצָה!"


הַחִלָּזוֹן אָמַר לַצָּב:

יִמְסֹר נָא הָלְאָה אֶת דְּבָרָיו;

הַצָּב אָמַר לַנְּמָלָה,

הַנְּמָלָה הַנִּבְהָלָה

חִישׁ הַבְּשׂוֹרָה מָסְרָה לַצְּבִי,

הַצִּבי אֶת הָעֵצָה הֵבִיא

לְמַר עוֹרֵב הַמִּתְעַצֵּב:

אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ,

אָנָּא, הַנּוֹצָה יִתְלשׁ,

עִם הַנּוֹצָה יַמְרִיא אֶל עָל –

וְכָל הַיַּעַר עִמּוֹ יִצְהָל!



דָּבָר יָדוּעַ בָּעוֹלָם,

כִּי הַחַרְגֹּל מְאֹד חָכָם.



המלצות קוראים
תגיות