רקע
דונש בן לברט
[עז תעצומך]

1


עָז תַּעְצוּמָךְ2 / יוֹצְרִי כָּל לָשׁוֹן תְּמַלֵּל

זִכְרְךָ וּשְׁמָךְ3 / כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל


דָּרְשׁוּ רוּחוֹת4 / לַחֲזוֹת נָעְמָךְ צוּר וְהוֹדְךָ5

חָדְלוּ שִׂיחוֹת / מִלְּהַשִּׂיג מִקְצָת פְּאֵרְךָ6

חָכְמוֹת7 טוּחוֹת / חָדְלוּ מִבֹּא בְּסוֹד יְקָרְךָ8


כּוֹכְבֵי מְרוֹמָךְ / הֵם יְעִידוּן כִּי אַתְּ מְחוֹלֵל9

כִּי בְּעוֹלָמָךְ / פִּלְאֲךָ נוֹדָע יוֹם וְגַם לֵיל10


וֶאֱנוֹשׁ רוֹאֶה / אֶת כְּבוֹדְךָ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת

מִבְּלִי מַרְאֶה11 / כִּי בְאֵת12 וּבְעֵינֵי לְבָבוֹת

מַה מְּאֹד נָאֶה / לַעֲרֹךְ לָךְ שִׁירוֹת עֲרֵבוֹת13


אַךְ לְרוֹמֵמָךְ14 / [ — — — ] יִתְהַלֵּל

— — — — — —

[ נ — — — — — ]



  1. בכתב–יד קטעי הגניזה בקמברידג' בסימן T–S K 6/17.

    נדפס על ידי ח‘ שירמן ב“ידיעות המכון”, ב, עמ’ קלז. ועיין שם, עמ' קלג (= ש').

    אין להחליט אם השיר הוא לד‘ או לא. מעל לשיר יש כתובת "למ’ דונש זצ“ל”, ואף בראשי המחרוזות אנו מוצאים “דו”. אולם מכאן אין ראיה, כי זה דונש בן לבראט. הסטיות מן המשקל מרובות הן. שוא אחרי תנועה גדולה כנח: תעצומְך (1); בעולמְך (7). שוא אחרי תנועה גדולה כנע: יוצְרי (1); דָרְשו (3); חָדְלו ‏ (4; 5). שוא נח כנע: יתְהלל (11). גרונית כנח: תעְצומך (1); נעְמך (3), אות נחה בסוף המלה כנע: עזְ (1) כלְ (2). אות שואית בראש המלה כנח: וְשמך (1); בְּסוד (5). אף מבחינת הלשון יש דברים המעידים על דונש כמחבר השיר, והם הבתים: (3) רוחות; (5) טוחות. ובכל אלה אין להכריע, כי מחבר השיר הוא דונש בן לבראט. לפי ש': “ואינו מן הנמנע שאותו דונש הכניס גם את המושח אל הספרות העברית”. בהערה שם הוא מפקפק, אם זה דונש בן לבראט. בשיחה בעל פה שלל את בעלותו לגמרי.

    המשקל הוא ממשקלי שירי האזור וקרוב למשקל המשלים. עיין ילין, עמ‘ קצב, מס’ 65. ש' קיצבו אחרת.

    צורת השיר היא שיר אזור, ואם הוא לדונש בן לבראט. יהיה זה מהשירים הראשונים, שנתחברו בצורה זו בשירה העברית; והשיר היחיד של דונש בן לבראט הידוע לנו, אם השיר “ברכי יחידה” אינו שלו.  ↩

  2. [1] עָז תַּעְצוּמְךָ, ש‘: עֹז תעֲצומך; אברמסון: תַּעְצוּמָךְ, אבל עיין ש’ 11.  ↩

  3. [2] זִכְרְךָ, ש': זִכְרָךְ. – וְשִׁמְךָ. אברמסון: וּשְׁמָךְ. – כָּל. צ"ל: כֹּל.  ↩

  4. [3] רוחות = נפשות. בהוראה זו השתמש ד' ב“דעה לבי”, 4; 18 ובשיר לדורש החכמות, 5.  ↩

  5. [3] וְהוֹדְךָ. אפשר לנקד גם והודָךְ, וכן פארָךְ; יקרָךְ במחרוזת זו.  ↩

  6. [4] חָדְלו. כך בכתב–היד; ש‘: גוֹאֲלוּ. מקצָת, ש’: מקצַת.  ↩

  7. [5] חכמות הלב, על פי איוב לח, לו, והשתמש בו ד' בשירו לדורש החכמות, 18.  ↩

  8. [5] חכמות, בכתב–היד: וחכמות. – מבוא כסוד, כך בכתב היד; ש': למצֹא סוד, ולפיו בכתב–היד: “וחמצוא בסוד”.  ↩

  9. [6] מחוק בקו בכתב–היד ובמקומה: “זכֹ ושׂ כל הנשׂ תהֹ” – זכרך ושְׁמך כל הנשמה תהלל (עיין ש' 2). – מרומְךָ, אברמסון: רוֹמָךְ.  ↩

  10. [7] פִּלְאֲךָ. כך בכתב–היד: ש': כֹּחֲךָ. – בְּעוֹלָמְךָ. אברמסון: בְּעוֹלָמָךְ.  ↩

  11. [9] מבלי מראה עינים כי אם ברוח (= באת) ובלב על פי יחזקאל ב, ב. עיין בשער השיר לבראדי־אלברכט, ליפסיה 1905, עמ‘ 219, מלואים לעמ’ 47.  ↩

  12. [9] באת, בכתב היד ביו"ד מעל לשורה: באית.  ↩

  13. . [10] השווה לבית זה את השיר האנונימי ב“קבלה על מלאכת השיר” לאבשלום בן משה מזרחי, מהדורת כרמולי, פריס (?), תרכ"א (?), עמ' 9. לפי נוסח מתוקן (שם משובש):

    אַשְּׁרוּ נָא דְרָכָיו לְבָבוֹת / אִמְרוּ שִׁיר לְשׁוֹכֵן עֲרָבוֹת  ↩

    הָאֱלֹהִים מְקוֹם אֵל בְּחָרוֹ / וּדְבַר אֵל בְּשִׁירוֹת עֲרֵבוֹת

    – לערך, בכה“י: לערוך. – עֲרֵבוֹת, בכה”י: עריבות.

  14. [11] לרוֹמֶמְךָ. אברמסון: לרוֹמֵמָךְ לצורך המשקל.

    השיר אינו שלם וחסרות, כנראה, שתי מחרזות.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47967 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!