…וְהוּא אָהַב אֶתְכֶם – כְּאִישׁ רָעֵב פַּת לֶחֶם.
אֶת חֲזוֹנְכֶם נָשָׂא כְּשֶׁמֶשׁ עַל הַשֶּׁכֶם.
אָהַב:
כַּסְּתָו אֶת אִילָנָיו
הַמְלֻבָּשִׁים בְּעֶצֶב וְזָהָב.
כָּמוֹנִי אֶת הַיַּעַר הַנִּרְדָּם
וְאֶת סִבְכֵי סְבָכָיו,
אֲשֶׁר הַנֵּצַח הַיָּרֹק בּוֹקֵעַ מִקִּרְבָּם.
כָּמוֹךָ – הָאוֹהֵב אֶת הַחֲלוֹם עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ עַד טֵרוּף.
אָהַב: בְּכָל הַגּוּף,
לֹא גּוּף אֶלָּא חוֹמָה בְּצוּרָה
מוּל אֵשׁ וּסְעָרָה.
אָהַב:
בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֲשֶׁר הָדְפוּ אֶת הַפְּצָצוֹת בִּמְעוּפָן
וְבְרַגְלָיו אֲשֶׁר דָּחֲפוּ אֶת הָאוֹפַן
שֶׁל הַיָּמִים: קָדִימָה.
אֵי-שָׁם שְׂדֵה-קֶטֶל בִּפְצָעָיו נָבַח,
תֵּבֵל, שְׁחוּטָה כְּפַר, אֶת שְׁקִיעָתָהּ הִזְרִימָה
וְרַק קוֹלוֹ הֶחֱרִישׁ אֶת הַתּוֹתָח:
אֲנַחְנוּ נְנַצֵּחַ וִיהִי מָה!..
וְהוּא אָהַב
בְּכָל גִּידָיו
הַנִּמְתָּחִים עַל פְּנֵי עוֹלָם
כְּרֶשֶׁת חַשְׁמַלִּית.
תָּמִיד,
בְּלִי הֶרֶף:
עִם סַכָּנַת הַבֹּקֶר
וְסַכָּנַת הָעֶרֶב,
בַּדֶּלֶף
וְבְשִׁבְתּוֹ בְּבֵית הַכֶּלֶא
מֻשְׁלָךְ כַּכֶּלֶב
לְפִי פְּקֻדַּת הַמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה
וּרְצוֹנוֹ שֶׁל שַׂר הָרֶצַח
וְפְסַק דִּינוֹ הָיָה חָרוּת כְּפֶצַע
נוֹטֵף,
צוֹרֵב,
פָּתוּחַ
בְּלוּחַ
הַזְּמַן וְהַנֵּצַח:
לְרַסֵּק אֶת בְּשָׂרוֹ הַכּוֹאֵב,
לְנַפֵּץ אֶת הַמֵּצַח!
חֲשֹׁב נָא, אָח:
הֵן יֵשׁ אֱמֶת אֲשֶׁר הָפְכָה לסְדָן,
וְיֵשׁ מַקֶּבֶת
אֲשֶׁר הָלְמָה כְּלֵב,
וְיֵשׁ גַּם סְנֵה בַּרְזֶל
עָדִין וּמְעֻדָּן
שֶׁבְּחוּצוֹת בֶּרְלִין
כִּבְגַן דָּמִים לִבְלֵב.
עוֹלָם יָשָׁן אֶת לְבָבוֹ אָטַם
וְאֵת גּוּפוֹ גָּרַף גּוֹרָל עֶגְלוֹן,
אַךְ הֲמוֹנִים הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָם
וְהִסְתַּכְּלוּ מִבַּעַד לַחַלּוֹן.
וְהֵם רָאוּ בְּרֶטֶט: פְּרִי הַזַּעַם
אֲשֶׁר נָשַׁר עַל פְּנֵי בֶּרְלִין בְּרַעַם –
וְהֵם רָאוּ עַל פְּנֵי הָעִיר זוֹחֵל עֲנָק-עָנָן
וּבֵין תְּלָמָיו שׁוֹתֵל בְּרָקִים אָדָם,
קַרְל לִיבְּקְנֶכְט הַגַּנָּן.
מֵאָז – הַרְבֵּה יָמִים.
אֶל מַרְתְּפוֹ הַזְּמַן סְחָפָם.
אַךְ פֶּתַע:
יָם גֻּלְגָּלוֹת נִפְעָם
בִּפְלוֹרִיסְדוֹרְף וּוִינָה
כְּהֵד שֶׁל אֵיזֶה “שָׁם” בּוֹעֵר,
כְּקוֹל שֶׁל אֵיזֶה “אָז” סוֹעֵר,
הַיָּם הַזֶּה זָעַם.
יַעַן כִּי: –
מִשְׁפַּחְתוֹ שֶׁל קַרְל רַבָּה וּמְסֹעֶפֶת,
הַיּוֹם פּוֹרֶצֶת וִינָה, מָחָר מַדְרִיד זוֹעֶפֶת
וְשָׁם מֵעֵבֶר לָאַטְלַנְט
נְיוּ-יוֹרְק קוֹרֶצֶת
לַאֲחוֹתָהּ פָּרִיס:
לַשָּׁוְא רָטַנְתְּ,
לַשָּׁוְא אַתְּ מִתְפַּלֶּצֶת,
אֲנִי אַכְרִיז:
כִּי בְּרַחְמִי גָּדֵל,
רֹתֵחַ-מִתְבַּשֵּׁל
הַמֶּרֶד הַגִּיגַנְט.
וְהֵם הֵטִילוּ אֶת רֹאשָׁם
עַל פְּנֵי הַסַּדָן הַקַּר וְאַכְזָרִי
כְּבִכּוּרִים אֲשֶׁר הִבְשִׁילוּ בַּסוּפָה.
וְהֵם יָדְעוּ:
פַּטִּישׁ מוּרָם
יַחְרֹץ אֶת פְּסַק דִּינָם
וְלֹא יְהִי גּוֹרָל יוֹתֵר זַהֲרוּרִי
מִגּוֹרָלָם!
גַּם כָּאן –
עַל פְּנֵי כִּבְרַת הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה הַזֹּאת
בָּנָיו הֵם רְבָבוֹת,
גַּם כָּאן אֶרְאֶה אוֹתָם
נוֹשְׂאִים בְּמַבָּטָם
מוֹתוֹ הַמְזַוֵּעַ וְאָיֹם
כְּשֵׂאת חֲלוֹם.
וְהֵם יוֹדְעִים:
יַתְמִיד הוּא בְּקִבְרוֹ
לִטְווֹת בְּחוּט שֶׁל אוֹר
אֶת תְּכֵלֶת הָרָקִיעַ
אֲשֶׁר לְגַן-עֶדְנוֹ הַמְיֻעָד לָכֶם.
וְהֵם יוֹדְעִים:
בַּדָּם זְרִיחָה נִדְלֶקֶת
בְּעֵת זָכְרָם
כִּי אֲהֵבָם בַּסְּעָרָה,
וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָם עַכְשָׁו בַּשֶּׁקֶט.
וְגַם אַתֶּם דְּעוּ:
הֵן קַרְל אֵינוֹ כּוֹעֵס,
אִם הַמַּכָּה הָיְתָה כֹּה אֲטוּמָה,
וְזֶה אֲשֶׁר הֶחֱזִיק אֶת הָרוֹבֶה הֵעֵז
אֶת פַּעֲמוֹן לִבּוֹ לְפֶתַע לְהַרְדִּים
וּלְהַמְלִיךְ אֶת הַדְּמָמָה.
הֵן קַרְל אֵינוֹ כּוֹעֵס
גַּם עַל חַיַּל הָרַיְךְ
שֶׁהִפִּילוֹ לָאָרֶץ מֵת, –
הֵן לֹא שֶׁלּוֹ הָיָה הַחֵטְא.
כִּי קַרְל יָדַע
מִלְּבַד תּוֹרַת קַרְל מַרְכְּס,
הַיְקָרָה וִיבֵשָׁה כְּלֶחֶם,
גַם לְלַטֵּף,
וְהוּא לִטֵּף בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו הַנִּסְעָרוֹת
אֶת עֲצִיצֵי כָּל רֹאשׁ
הַשּׁוֹאֲגִים לְמַיִם
והוּא לִטֵּף
בִּקְצֵה הַלֵּב
אֶת לְבַבְכֶם.
כֵּן, הוּא אָהַב אֶתְכֶם כְּאִישׁ רָעֵב פַּת לֶחֶם,
אֶת חֲזוֹנְכֶם נָשָׂא כְּשֶׁמֶשׁ עַל הַשֶּׁכֶם,
אָהַב בְּלִי רַחֵם…
הַשֵּׁד יִקָּחֲכֶם!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.