רקע
דוד בן־גוריון
לועידת הסתדרות "הפועל המזרחי"
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל־אביב: הועד הפועל – המרכז לתרבות ולחינוך – המחלקה להסברה; 1964

כלאחד מאזרחי מדינת ישראל ועובדיה, תרשו נא לי להביע דעה באחת השאלות שהועמדו או צריכות לעמוד בועידתכם:

תרומתכם לאיחוד כל העובדים והפועלים בהסתדרות־עובדים כללית (או כפי שקוראים לזה – הצטרפות להסתדרות העובדים).

אני רואה בהתפצלות העובדים לפי השקפות פוליטיות ודתיות נזק חמוּר לעניני העבודה והעליה מצד אחד, ולאחדות האוּמה וצביוֹנה המיוחד – מצד שני.

אני יודע ומעריך עמדתכם בשאלת הדת, אולם גם מבחינת השקפתכם הדתית איני משוכנע שאתם מועילים לדת בהתבּדלוּתכם מכל ציבור הפועלים בעניני עבודה וחברה ומדיניוּת. פעם עשתה זאת אגודת־ישראל ביחס לכלל היהודי, ואיש מהם לא יגיד שחיזקו על־ידי כך את הדת בתוך הכלל. וטוב שהם נוכחו בטעותם ואין הם פורשים עוד מכלל האוּמה.

איני סבור שיש ל“המזרחי” יסוד להצטער על שלא נשמע בענין זה לדעת ה“אגודה”, והשתתף עם ה“חפשים” וה“אפיקורסים” בהסתדרות הציונית. לא העם היהודי, לא הדת היהודית ואף לא העמדה של “המזרחי” סבלו מזה, להיפך.

בהתבדלותכם מכל מחנה הפועלים בעניני עבודה, חברה, התישבות, קואופרציה, משק ועוד – אתם הופכים בעיני רוב העובדים את הדת לקרדוֹם פוליטי־מפלגתי ומרחיקים מעליכם המוני פועלים דתיים ומספר גדול יותר של פועלים “מסורתיים” שאינם שומרים אולי כל מצווֹת השולחן־ערוך, אבל אין לראות בהם שונאי־דת; ואתם מסייעים (בלא יודעים) לחוגים אנטי־פועליים להסתייע בנימוקים דתיים כביכול נגד עניני ציבור הפועלים.

העוּבדה שאתם משתתפים יחד עם לא־דתיים בכל ארגון והסתדרות ומפעל, מחוץ למסגרת העבודה והעובדים, קשה להסביר אותה באופן מניח הדעת, ומתקבל הרושם אצל הרבה פועלים שכוחות ריאַקציוניים משתמשים בכם לנגח את ציבור־הפועלים המאורגן – בעניני עבודה, זכויות מוניציפליות, מדיניוּת וכו'.

נדמה לי שבהתבּדלוּתכם זו אתם גם מחבלים באחת המטרות הרוחניות שלכם. אם רוצים לבנות הווי יהודי, ללא כפיה ואונס דתי (וגם אתם, כמדומני, מתנגדים לכפיה בעניני דת), אם רוצים לשמור על הצביון היהודי של חיינו, על צביונם של חגינו ומוֹעדינוּ, שיהיה משותף גם לאלה שאינם מקפידים על השולחן־ערוך, ורוצים לבצר האחדוּת היהודית במידה המכּסימַלית – אין דרך מעוּלה יותר מִשבת־אחים של כל העובדים במסגרת אחת. ברור שזה לא ייתכן בלי כבוד הדדי וסוֹבלנוּת הדדית, שאינה כוֹפה בעניני מצפוּן ודת ואינה פוגעת פגיעה גסה ברגשות חברים; ואיני מניח שסוֹבלנות זו וכבוד הדדי זה אין למצוא בתוככם ובתוך המוני העובדים בהסתדרות.

אבל אין להתעלם מהעיקר – מהאינטרס המשותף ומהחזון המשותף של כלל העובדים בכפר ובעיר, ומהיעוד החלוצי הצפוי לו, והתבּדלוּתכם, מן ההכרח שפוגעת קשה בעיקר זה ומסלפת בהכרח את דמותכם וגם את דמותם של שאר הארגונים הנפרדים שנשענים עליכם. איני יכול למצוא שום דבר לא ב“תורה” ולא ב“עבודה” שמחייב או מכשיר אפילו את הפירוד הזה – אלא אם הסתדרות העובדים חשודה על כפיה בעניני דת ומצפון או אי־התחשבות בּרגשוֹת ובצרכים המיוחדים של חבריה הדתיים. לפי מיטב ידיעתי אין היא חשודה על כך.

ואם מוּתר ל“איש מן החוץ” להביע דעה – הייתי מיעץ לועידתכם בכל הרצינוּת שתעיינו מחדש, ובלי דעה קדומה, בשאלה חשובה זו.

מדינת־ישראל עומדת בפני מבחנים חמוּרים, וכל פירוד מיותר ובלתי־הכרחי מכביד על מלחמת קיומה הקשה, וביחוד כשפירוד זה פוגע בציבור המהווה בהכרח רוב בנינו ורוב מנינו של העם – בציבור עובדי הכפר והעיר; יותר מדי גדולה אחריותו ההיסטורית של ציבור זה בפני העם היהודי ועתידו, שירשה לעצמו התפצלות והתפרדות שאין בהן הכרח.

כשם שהשתתפותכם בהסתדרות הציונית לא פגעה בעקרונות הרוחניים שלכם ולא חייבה את כל ההסתדרות הציונית לקבל את השקפתכם המיוחדת – כך השתתפוּתכם יחד עם כל שאר העובדים בהסתדרות כללית אחת לא תפגע בעקרונות הרוחניים שלכם ולא תחייב את כל ההסתדרות הכללית לקבל השקפתכם המיוחדת. ובתוך ההסתדרות תצליחו בלי ספק לנטוע בלב הציבור כולו יותר כבוד והערכה לערכי המסורת – מאשר תעשו במחיצה נפרדת.

זכיתי לעבוד עם חבריכים יחד כשהייתי מזכיר הסתדרות העובדים הכללית ואני שמח שזכיתי לעבוד עם חבריכם בסוכנות היהודית ואחר־כך בממשלה הזמנית והקבועה למדינת־ישראל.

יודע אני חילוקי־הדעות, אבל מאמין אני גם בקשרים ובאחריות המשותפת, ואני תפילה שהמשותף יתגבר על המפריד, ותמצאו דרך נאותה לשמור מכל משמר על הערכים המיוחדים שלכם ולעבוד שכם אחד עם כל ציבור העובדים בכל אותם הענינים המשותפים לכולם.

ט' חשון תש"י.


המלצות קוראים
תגיות