רקע
משה בן־מנחם
דִבְרֵי אֵלִיָּהוּ הָאַחֲרוֹנִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יבנה

…פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחִי אֵלֶיךָ? – הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל, אֱלִישָׁע!

לֹא תֻּגַּשׁ כְּמַתָּת הָרוּחַ, לֹא יֻתַּן כִּנְדָבָה דְבַר הָאֵל –

כִּי בְּיַד־אֱמוּנָה תִּלָּקַח הִיא מִיַּד אֱלֹהִים הַקָּשָׁה!

מֵאֶרֶץ צִיָּה, רְאֵה, עָלִיתִי, שֹׁרֶשׁ לֹא הוֹד לוֹ וָתֹאַר,

וּכֶפֶרא־מִדְבָּר זֶה שָׁאַפְתִּי בְּאַוַּת כָּל נַפְשִׁי זוֹ הָרוּחַ,

עֻלִּי עַל עָרְפָּהּ הֶעֱמַסְתִּי, אוֹנָהּ וּזְדוֹנָהּ לִבְלֹם,

וַתְּהִי לִי מֵאָז הַסּוֹרֶרֶת! אָכֵן, גַּם יָדַעְתִּי תְּנוּאָתָהּ:

הָלְכָה עִם נַפְשִׁי בַּחֲמַת קֶרִי, בְּלִי הֶרֶף בָּעוֹט וְהִתְקוֹמֵם,

חֶפְצָהּ – פְּרֹק עֻלִּי מֵעָלֶיהָ וַעֲרֹק הַמִּדְבָּרָה כְּקֶדֶם!

וָאֶחְצֹב בְּמַעֲמַקַּי כִּבְסֶלַע, וּבְאֶצְבַּע אֱלֹהִים כַּפַּטִּישׁ

עַל לִבִּי כְּעַל לוּחַ חָרַתִּי בְּכֹח רָצוֹן אֲדֹנָי!

וְאַתָּה, הָהּ, אָמַרְתָּ: הָבָה לִי רוּחַ פִּי־שְׁנַיִם – מַתְכֹּנֶת

רְכֻלַּת כְּנַעֲנִי לִי נָקַבְתָּ, וְשֵׁם גַּם תִּקְרָא לַדָּבָר

לֹא בַּיָּד, לֹא בַּפֶּה יְתֻכַּן הוּא, כִּי בְּמַעַרְכֵי לֵב אָדָם.


אֱלִישָׁע! נָא יְהִי בְּרוּחֶךָ, בְּכֹחַ וְעֹצֶם יָדְךָ,

פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה עָלֶיךָ! אַךְ הֱיֵה נָא אַתָּה זֶה הָאִישׁ! –

הֱיֵה רֶכֶב־אֵשׁ, הֱיֵה סַעַר, הֵרוֹם, הִנָּשֵׂא וְנַסֵּה,

וּבְרוּחַ־הֶחָזוֹן הַמְלַהֶטֶת קַח מִגָּבֹהַּ הָאֵשׁ,

וְהָיִיתָ אַתָּה הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיִיתָ אַתָּה הַקָּרְבָּן

יַעַל כָּלִיל בַּשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינֶנּוּ אֻכַּל כְּמוֹ הַסְּנֶה – – –


לֹא, לֹא אוּכַל הַעֲנִיקֶךָ! אֶת נֶפֶשׁ הָעֶבֶד שָׂנֵאתִי,

וְאַל תְּשִׂימֵנִי אָדוֹן לְךָ… רִעֲךָ, לֹא רועֲךָ אָנֹכִי!

וְיָדַעְתָּ, בְּנִי, אִישׁ הָרוּחַ אָדוֹן לְנַפְשׁוֹ לְעוֹלָם הוּא,

וְתֵת וְהַעֲנֵק מְלֹא־חָפְנַיִם נוֹצַר, וְהַשְׁפַּע וְהוֹסֵף

לַעֲנִיֵּי־הָרוּחַ יְיַחֵלוּ לְמוֹצָא פִּי נָבִיא כָּל הַיּוֹם.


…וּכְבָר הִיא הוֹיָה בְּךָ, הָרוּחַ, וְאַתָּה בָּהּ בְּכָל דְרָכֶיךָ,

אֶשְׁמַע כִּנּוֹרָהּ יְעִירֶךָ, וְהַדָּבָר תְּצַפֶּה לוֹ – הוּא בָּא!

וְלָמָּה תִּשְׁאַל עוֹד מִמֶּנִּי וְיֵשׁ לְךָ רַב כְּבָר עַתָּה!

אֶרְאֶה רַב מִדַּי זֶה הָעֹמֶס עָלֶיךָ עָמַס אֱלֹהַי, – –

וְיֵשׁ יוֹם וְהִתְפַּלַּלְתָּ: הַרְפִּי נָא מִמֶּנִּי מְעַט, הוֹי, הָרוּחַ,

וְאָמַרְתָּ לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה – מַלֵּט נַפְשְׁךָ מִיַּד אֵל,

מִדְּבָרוֹ כָּאֵשׁ הָאוֹכֶלֶת חַיַּת עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, –

וְהַמְלֵט לֹא תּוּכַל! וְהָרוּחַ, אֵלֶיהָ נִצְמַדְתָּ מִנֹּעַר,

כַּסּוּפָה בַּמִּדְבָּר תַּשִּׂיגֶךָ – לַהֵט וְהַטֵּל לְעָפָר,

טַלְטֵל, הוֹי, כַּמֹּץ לִפְנֵי רוּחַ – – אוֹ אָז וְנִכְסַפְתָּ לַיּוֹם

בּוֹ עִם אֱלֹהִים הִתְהַלַּכְתָּ לְרוּחַ הַיּוֹם הַבָּהִיר,

וְדִמְמַת־יָהּ בְּנַפְשֶׁךָ – הוּא קוֹל אֲדֹנָי בָּאָדָם!


…סְעָרָה מִתְקָרֶבֶת! וְאֵלִיָּהוּ יֵלֵךְ כִּלְעֻמַּת שֶׁהוֹפִיעַ,

וְאַתָּה קִנְאַת־אֵל וַחֲמַת־זַעַם מְנַת גּוֹרָלְךָ, אֱלִישָׁע!




המלצות קוראים
תגיות