…שַׁלֶּכֶת שֻׁלְּחָה בְּאֵלָה וְאַלּוֹן,

עֶצֶב נִשְׁקָף בְּעַד אֶשְׁנָב וְחַלּוֹן.

עָבִים בּוֹכִים מַר, וּבְרָקִים וּרְעָמִים –

יְהֹוָה בּוֹ נִלְחָם מִשָּׁמָיו הָרָמִים!…

הוֹמֶה לוֹ לִבִּי, לֹא אוּכַל אֶתְאוֹשֵׁשׁ,

עַד בּוֹשׁ אֲיַחֵל לוֹ… מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ

הָרֶכֶב לָבוֹא, אֶחֱרוּ פְּעָמָיו?

לֹא בָּא הַמְנַצֵּחַ בְּרֹאשׁ עֲמָמָיו!

לֶהָרִים אֶשָּׂא עַיִן, אַשְׁקִיף לַמְּסִלָּה –

חָדְלוּ אֳרָחוֹת, הַס, לֹא צְלִיל מְצִלָּה;

לֹא רֶכֶב וָרֶכֶשׁ, דַּהֲרוֹת אַבִּירִים,

רַק אֶרֶץ תִּרְעַשׁ מִזְּרָמִים כַּבִּירִים.

בָּאוּנִי יְמֵי עֹנִי, יְבַהֲלוּנִי לֵילוֹת,

גָּלָה גִיל מִגָּלִיל, הַדְּרָכִים אֲבֵלוֹת;

נֶעֱלַם הֲלוֹם סוּס, לֹא אָשׁוּר עֲקֵבָיו,

רַק הֵלֶם לֶב־אֵם הַנִּשְׁבָּר מִכְּאֵבָיו.

שָׂרוֹת בַּחֲרשֶׁת קִרְיַת הָעַמִּים!

אִתִּי נָא קוֹנֵנָּה עַל בְּחִיר הָעֲלָמִים:

סִיסְרָא, סִיס מָהִיר, עָט כְּעַיִט לַשָּׁלָל,

לִפְנֵי בְּנֵי עֵבֶר אֵיךְ נָפַלְתָּ חָלָל?!