הֵם בָּאוּ.

שָׁבוּעוֹת וִירָחִים צִפִּינוּ לְבוֹאָם. בִּצְעָדִים אִטִּיִּים קָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ, מַשָּׂא נַפְשָׁם, עַד הַגִּיעָם אֵלֶיהָ.

וְהִנֵּה בָּאוּ.

יוֹם גָּדוֹל הָיָה לָנוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁעָבָר, יוֹם דְּרֹךְ רַגְלָם שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה פְּלִיטֵי־חֶרֶב, רַכִּים וּצְעִירִים, עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת אוֹתָם בְּתוֹכֵנוּ.

הָמָה הַלֵּב וְרָעַד בִּפְגִישָׁה זוֹ. אַחִים וַאֲחָיוֹת, אִתָּנוּ אַתֶּם – בְּרוּכִים הֱיוּ!

יַלְדֵי טֶהֶרָן – קֹרָא לָהֶם. וְאוּלָם זוֹ הָיְתָה אַךְ אַחַת הַתַּחֲנוֹת בְּדֶרֶךְ נְדוּדֵיהֶם הָאֲרֻכָּה וְרַבַּת הַתְּלָאוֹת, הַתַּחֲנָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נִתְּנָה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לָבוֹא לְאֶרֶץ אָבוֹת. נְתִיב יִסּוּרֵיהֶם עַד טֶהֶרָן הִתְפַּתֵּל וְנִמְשַׁךְ מֵעָרֵי פּוֹלִין וַעֲיָרוֹתֶיהָ מֵאָז הִמְטְיר הַפּוֹלֵשׁ הַנַצִי אֶת אֵשׁ מַפְצִיצָיו לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים וָחֵצִי, מֵאָז רֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה. בַּמְּנוּסָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל רִבְבוֹת וּמֵאוֹת אֲלָפִים יְהוּדִים מִפְּנֵי הַנַצִים, נִגְרְפוּ רִבְבוֹת יְלָדִים וִילָדוֹת. נָסוּ וּבָרְחוּ אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת פּוֹלִין, לִיטָא וְלַטְבִיָּה אֶל רוּסְיָה, לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם מִכַּף הָרָשָׁע הַנַצִי. הֵם נָסוּ וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. מְטוֹסָיו יוֹרִים אֵשׁ וּמְמִיתִים רַבִּים מֵהַבּוֹרְחִים הָרָצִים בְּכָל הַדְּרָכִים וּבְכָל הַשְּׁבִילִים.

הַמִּלְחָמָה בְּאֵרוֹפָּה הִתְלַקְּחָה. מוֹרְאוֹתֶיהָ נִרְאוּ גַּם בָּעֹרֶף. רוּסְיָה לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁנָּהֲרוּ אֵלֶיהָ מִן הַשְּׁטָחִים שֶׁכָּבְשׁוּ הַנַצִים וְאַף בַּשֶּׁטַח שֶׁנִּכְבַּשׁ בְּיָדֶיהָ בְּפּוֹלִין. בְּרִית הַמּוֹעֵצוֹת הָיְתָה כְּבָר שְׁקוּעָה בַּהֲכָנוֹת לַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה וּבִקְרָבוֹת חֶלְקִיִּים וְלֹא מָצְאוּ הַפְּלִיטִים שֶׁנִּמְלְטוּ לְכָאן לֹא בַּיִת וְלֹא מָזוֹן וְהֻכְרְחוּ לְהוֹסִיף וְלָנוּד עַל פְּנֵי רַחֲבֵי רוּסְיָה וְעַד לְיַעֲרוֹת סִבִּיר הָרְחוֹקִים.

קָשִׁים וַאֲיֻמִּים נְדוּדִים לְעֵת כָּזֹאת. סוּפוֹת חֹרֶף, קוֹר וּכְפוֹר, רָעָב וְתַחֲלוּאִים הָיוּ מְנַת חֶלְקָם שֶׁל נוֹדְדִים אֵלֶּה. יְלָדִים נֻתְּקוּ מֵעַל הוֹרֵיהֶם, הוֹרִים שִׁכְּלוּ אֶת יַלְדֵיהֶם וִילָדִים נִתְיַתְּמוּ מֵהוֹרֵיהֶם.

בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפוֹלִין הֻכָּה לִרְסִיסִים וְאַף הַחֵלֶק שֶׁנִּמְלַט מִידֵי הַנַצִים.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ מְעַטִּים מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּשְׁמָדִים בְּאֵרוֹפָּה, בְּדֶרֶךְ עֲקַלְקַלּוֹת, דֶּרֶךְ בְּרִית הַמּוֹעֵצוֹת לְטֶהֶרָן, וּמִכָּאן, בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

עוֹד בְּשִׁבְתָּם בְּטֶהֶרָן דָּאַג הַיִּשּׁוּב לְאָחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַצְּעִירִים. נִשְׁלְחָה לָהֶם עֶזְרָה, מַדְרִיכִים וּמְטַפְּלוֹת יָצְאוּ אֲלֵיהֶם לְסַיֵּעַ לָהֶם בְּסִבְלָם. אַךְ רֹאשׁ דַּאֲגָתֵנוּ הָיָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, כִּי עַל כֵּן כָּל שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כַּיּוֹם בָּאָרֶץ הוּא אַךְ הֲכָנָה לִקְלֹט אֶת אַחֵינוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לִבְנוֹת אִתָּנוּ יַחַד אֶת הָאָרֶץ.

בּוֹאָם שֶׁל יַלְדֵי טֶהֶרָן מִלֵּא אֶת לִבֵּנוּ שִׂמְחָה. אַחֲרֵי הַפְסָקָה שׁוּב רָאִינוּ שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדִים בָּאָה אֵלֵינוּ. קִבַּלְנוּ אֶת פְּנֵי הַבָּאִים בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת. שׁוּרַת הַקְּרוֹנוֹת שֶׁל הָרַכֶּבֶת שֶׁעָבְרָה אֶת הַיִּשּׁוּבִים הָעִבְרִים מֵרְחֹבוֹת עַד עַתְלִית נִפְגְּשָׁה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. הַיְּלָדִים שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מִדְאֹג לְיַלְדֵי טֶהֶרָן זֶה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים רָצוּ לִקְרַאת אֲחֵיהֶם בִּתְשׁוּרוֹת, הֵבִיאוּ לָהֶם “דְּבָרִים טוֹבִים” וּפְרָחִים אֶל הָרַכֶּבֶת, כָּל יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד הֶרְאוּ בָּזֶה כִּי בְּלֵב כָּל אֶחָד מֵהֶם חֲזָקָה הַתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת אֶת חַבְרֵיהֶם, הַפְּזוּרִים בַּגָּלוּת וְהַנִּרְדָּפִים בִּיְדֵי רְשָׁעִים – יוֹשְׁבִים יַחַד אִתָּנוּ. כָּל בַּת־צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד מִיַּלְדֵי טֶהֶרָן מִלְאָה אֶת לֵב חֲבֵרָיו בָּאָרֶץ שִׂמְחָה וּבִטָּחוֹן כִּי עַתָּה בָּא הַקֵּץ לִנְדוּדֵיהֶם, עִנּוּיֵיהֶם וְסִבְלָם.

וְאוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה מַטִּיל חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, חוֹבַת חָבֵר לַחֲבֵרוֹ. אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה וְקַבָּלַת הַפָּנִים יָבוֹאוּ יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. חֲבֵרֵינוּ הַחֲדָשִׁים יִכָּנְסוּ לְבָתֵּי־סֵפֶר וְיַתְחִילוּ לִלְמֹד וְיַתְחִילוּ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר הֶחְסִירוּ בִּימֵי נְדוּדֵיהֶם הַמָּרִים. רַק מְעַטִּים מֵהֶם יוֹדְעִים אֶת שְׂפָתֵנוּ. וַדַּאי גַּם בַּלִּמּוּדִים הֵם מְפַגְּרִים. הֵן לֹא הָיְתָה לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד. הֵם זְקוּקִים אֵפוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ. וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָיַב לַחְשֹׁב כֵּיצַד יַנְעִים לָהֶם אֶת יְשִׁיבָתָם בְּתוֹכֵנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר וּמִחוּצָה לוֹ וְיָקֵל עֲלֵיהֶם לְהִקָּלֵט מַהֵר בָּאָרֶץ. לְכָךְ דְרוּשָׁה אַהֲבָה. עָלֵינוּ לְטַפֵּל בַּחֲבֵרֵינוּ הַחֲדָשִׁים בְּסַבְלָנוּת, בְּאַהֲבָה וּבִיְדִידוּת.

לֹא הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קַבָּלַת־פָּנִים חַמָּה, אֶלָּא מְסִירוּת אֲמִתִּית יוֹם יוֹם, שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִידֵי כָּךְ שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל פְּלִיטִים חֲדָשִׁים וְלִגְמֹל לָהֶם אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר הֶעֱנִיקוּ חַבְרֵיהֶם לָהֶם.

(תש"ג)