הַט אֹזֶן וּשְׁמַע: מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה בּוֹקְעִים קוֹלוֹת רַעַם וְזַעֲקוֹת חֵמָה שְׁפוּכָה, זַעַם נוֹאָשִׁים בְּמִלְחַמְתָּם הָאַחֲרוֹנָה נֶגֶד אוֹיֵב אַכְזָר וּפִרְאִי. קוֹלוֹת לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ בְּוַרְשָׁה וּבְגֶטָאוֹת אֲחֵרִים בְּפּוֹלִין הֵם אֵלֶּה. יְהוּדִים אַמִּיצֵי־לֵב לוֹבְשִׁים רוּחַ גְּבוּרָה וְיוֹצְאִים לַקְּרָב נֶגֶד נַצִּים פִּרְאִיִּים, חֲזָקִים מֵהֶם לְאֵין שִׁעוֹר. אֶת שְׁאוֹן הִסְתָּעֲרוּתָם מַשְׁתִּיקִים כְּלֵי־הַמַּשְׁחִית הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָאוֹיֵב. אוּלָם מִן הַמַּחְתֶּרֶת עוֹלֶה הַקּוֹל וְאַף מַגִּיעַ אֵלֵינוּ.
מִבַּעַד לְחוֹמָה וּבָרִיחַ, מִתּוֹךְ הַמִּכְלָאוֹת הַסְּגוּרוֹת פּוֹרֵץ לוֹ דֶּרֶךְ הַקּוֹל הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וְנִשָּׂא מֵעֵבֶר לְיַבָּשׁוֹת וְיָמִּים בַּחֲלַל הָעוֹלָם.
מָה הַקּוֹל הַזֶּה? – קוֹל יִשְׂרָאֵל בַּגֶּטוֹ, הַנִּלְחָם מִלְחָמָה אַחֲרוֹנָה לְעַצְמוֹ וּמִלְחֶמֶת גְּבוּרָה לְעַמּוֹ וּלְרוּחוֹ.
הֲמִלְחֶמֶת יֵאוּשׁ הִיא זוֹ? הֲנוֹאֲשׁוּ לוֹחֲמֵי־גֶטוֹ אֵלֶּה מֵחָזוֹן עַמָּם, הֲפָסְקָה אֱמוּנָתָם בְּנִצְחוֹן רוּחַ יִשְׂרָאֵל עַל הַכֹּחוֹת הָאֲפֵלִים שֶׁל הַנַצִים שֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם וּלְהַכְרִיתָם?
לֹא. רַק אֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים בְּכֹחַ נַעֲלֶה מִן הַכֹּחַ הָאָפֵל הַמְדַכֵּא אוֹתָם – יְכוֹלִים לְהִתְאַזֵּר גְּבוּרָה וְלָצֵאת לִקְרָב נֶגֶד אוֹיֵב פּוֹשֵׁעַ אַכְזָר וְלַעֲמֹד נֶגְדּוֹ בַּמַּעֲרָכָה. רַק אֲנָשִׁים שֶׁבְּנַפְשָׁם לוֹהֶטֶת אֵשׁ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּנִצְחוֹן הַצֶּדֶק עַל הָרֶשַׁע מַרְהִיבִים עֹז בְּנַפְשָׁם לְהִתְגָּרוֹת מִלְחָמָה בְּעָרִיצִים וּלְהוֹצִיא אֶת נַפְשָׁם עַל קְדֻּשַּׁת אֱמוּנָתָם, עַל קִדּוּשׁ שֵׁם עַמָּם. מָה הֵם כָּל מַעֲשֵׂי הַהֶרֶג וְהָעִנּוּיִים שֶׁל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ לְעֻמַּת אֱמוּנָתָם שֶׁל יְהוּדֵי הַגֶּטוֹ כִּי הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, אֱמוּנַת דּוֹרוֹת רַבִּים שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם? וְיוֹדְעִים הֵם, לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ, כִּי אָמְנָם הָרוֹג יֵהָרְגוּ בִּקְרָב זֶה שֶׁהֵם נִלְחָמִים. יוֹדְעִים הֵם יָדוֹעַ כִּי לְיַד גִּדְרֵי־הַתַּיִל וְחוֹמוֹת־הַגֶּטוֹ אֵין עֶזְרָה מוּכָנָה לָהֶם. אַךְ מַאֲמִינִים הֵם, כִּי בְּמוֹת־הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מְקַרְקְרִים קִירוֹת־הַהֶסְגֵּר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם וְקוֹלָם פּוֹרֵץ וְחוֹדֵר בְּלִבּוֹת טוֹבֵי הָאֱנוֹשׁוּת לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹרֵר אֶת מַצְפּוּן הָעוֹלָם לְבַעֵר אֶת הָרַע וּלְהִתְעוֹרֵר לַטּוֹב.
הֵם גַּם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. וְרֵאשִׁית כָּל עֶזְרַת־אַחִים. אֶת מִלְחֶמֶת עַמֵּנוּ הֵם נִלְחָמִים.
עַל כְּבוֹד עַם יִשְׂרָאֵל הֵם נֶהֱרָגִים. אֲנַחְנוּ כָּאן לֹא יָדַעְנוּ עַד מָה הֵם נִלְחָמִים. אֲנַחְנוּ מִהַרְנוּ לְהִתְיָאֵשׁ מֵהֶם, וְאוּלָם הֵם לֹא הִתְיָאֲשׁוּ, עַל אַף הָעִנּוּיִים הַגְּדוֹלִים וְהַהֶרֶג הָרַב שֶׁעָשׂוּ בָּהֶם אוֹיְבִים. הֵם גַּם לֹא נִכְנְעוּ. בְּמִלְחַמְתָּם הֵם מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ עָלֵינוּ לָלֶכֶת, מִלְחָמָה לְלֹא כְּנִיעָה.
רְבָבוֹת מִבָּנֵינוּ וּמִבְּנוֹתֵינוּ שֶׁלָּבְשׁוּ מַדֵּי צָבָא וְנוֹטְרִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁהוֹרוּ לָנוּ לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ. כָּל הָעוֹבֵד לְמַאֲמַץ הַמִּלְחָמָה מְסַיֵּעַ לְקָרֵב אֶת קִצָּם שֶׁל הַנַצִים. זוֹהִי הָעֶזְרָה הַכְּלָלִית שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּישִׁים לָהֶם וּלְעַצְמֵנוּ.
וְאוּלָם יֵשׁ לְהַגִּישׁ לָהֶם גַּם עֶזְרָה יְשָׁרָה. לֹא קַל לָבוֹא לְעֶזְרָתָם. אַךְ גַּם לֹא נִבְצַּר, כַּנִּרְאֶה, מִתֵּת לָהֶם עֶזְרָה כָּלְשֶׁהִי, וְאִם בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת.
בְּיָמִים אֵלֶּה נִקְרָא כִּנּוּס שֶׁל פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים כִּנְּסָה אֶת שְׁלִיחֵי הָאַגֻּדּוֹת הַמִּקְצוֹעִיּוֹת, שְׁלִיחֵי הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הָעוֹבֵד, שְׁלִיחֵי תְּנוּעוֹת הַנֹּעַר הַהִסְתַּדְּרוּתִי וּשְׁלִיחֵי הַמּוֹסָדוֹת – כִּנּוּס לְעֶזְרַת לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ. שְׁלִיחֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הִכְרִיזוּ עַל נְכוֹנוּתֵנוּ לְקַבֵּל אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַנִּצּוֹלִים.
בִּמְגִלַּת הַכִּנּוּס נֶאֱמַר:
"בְּשִׁבְרֵנוּ הַגָּדוֹל, הָאַכְזָרִי מִכָּל אֲשֶׁר בָּא עָלֵינוּ מֵאָז חֻרְבַּן מוֹלַדְתֵּנוּ וְאָבְדַן חֵרוּתֵנוּ וְּפזּוּרֵנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, אָנוּ מִתְלַכְּדִים בְּנַפְשֵׁנוּ עִם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ בַּשִּׁעְבּוּד וּבַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתָם יָד הַגּוֹרָל הַיְּהוּדִי.
עִם אַחֵינוּ הַבּוֹחֲרִים מָוֶת מִקָּלוֹן, עִם נְעָרֵינוּ הַחוֹזִים בַּאֲפֵלָה אֶת חֲזוֹן שִׁיבַת־צִיּוֹן, עִם מוֹרֵינוּ הַנִּלְוִים אֶל תַּלְמִידֵיהֶם הַמּוּבָלִים לִקְרוֹנוֹת הַחֶנֶק – אַל יָמוּשׁוּ מִנֶּגֶד עֵינֵינוּ.
נִזְכֹּר וְאַל נִשְׁכַּח, כִּי רַק בִּזְכוּתָם, בִּזְכוּת הֲמוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל הִגַּעְנוּ הֲלוֹם.
נִזְרַע אֶת נֶאֱמָנוּתָם עַל תַּלְמֵי לִבּוֹתֵינוּ. אַל יִקְשֶׁה מֵאִתָּנוּ כָּל מַאֲמָץ וְכָל קָרְבָּן לְמַעַן הַצָּלָתָם – שֶׁהִיא הַצָּלָתֵנוּ."
(תש"ג)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.