אֶת שִׂיא הַחֶרְמוֹן רָאֹה רָאִינוּ. מֵעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בָּאָרֶץ חָזֹה חָזִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֶת רֹאשׁוֹ הַשָּׂב. אַךְ אֶל מַרְגְלוֹתָיו לֹא הִגַּעְנוּ. כְּעוֹבְרֵי אֹרַח דָּרְכוּ רַגְלֵינוּ בִּמְקוֹרוֹת הַיַּרְדֵּן, – הַחַצְבָּנִי וּנְהַר דָּן. הוֹשַׁטְנוּ כַּף יָדֵנוּ וַנָּלֹק מִמֵּימֵיהֶם הַקָּרִים, רִוִּינוּ אֶת צִמְאוֹנֵנוּ וְנַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ. וְאִם הָמְתָה נֶפֶשׁ הַהֵלֶךְ וַתְּבַקֵּשׁ פְּדוּת – שָׁקְעָה בִּפְסוּקֵי הַתְּהִלִּים:

אֱ‍לֹהַי, עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח,

עַל־כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים,

מֵהַר מִצְעָר…

אוֹ בִּקְשָׁה נֶחָמָה לְעַצְמָהּ:

כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן,

כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת־הַבְּרָכָה,

חַיִּים עַד־הָעוֹלָם…

אַךְ מְקוֹם חֲנָיָה לֹא הָיָה לָנוּ שָׁם. עָבְרוּ שָׁנִים עַד תָּקְעֵנוּ יָתֵד בַּאֲדָמָה זוֹ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. עַתָּה מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים כְּפָרֵינוּ הָעִבְרִים עַל נְהַר דָּן וְעַל חַצְבָּנִי, לְמַרְגְּלוֹת הַחֶרְמוֹן. הַמַּיִם הַחַיִּים מַשְׁקִים שָׂדוֹת פּוֹרִים וּמְחַיִּים אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה.

הֲתֵדַע מִי סָלַל הַדֶּרֶךְ? וּמֵאַיִן הַלַּהַט בְּרוּחַ הַבּוֹנִים?

– תֵּל־חַי!

מֶה הָיָה בְּתֵל־חַי?

הָיֹה הָיָה דָבָר. הַיָּמִים – אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִכְבְּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה. כָּל אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ רָאָה אֶת הַגְּדוּדִים הָרַבִּים, חֵיל רַגְלִי בְּרִיטִי וּגְדוּדִים יְהוּדִים בֵּינֵיהֶם, פָּרָשִׁים אוֹסְטְרַלִים וְצִבְאוֹת הֹדּוּ – נוֹהֲרִים לְאֹרֶךְ הָאָרֶץ, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, בְּמַסָּע נִצָּחוֹן אַדִּיר. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים וּכְבֻדָּה רַבָּה, תַּחְמשֶׁת וְאַסְפָּקָה בְּשֶׁפַע רַב. כְּמוֹ בִּדְהָרָה עָבְרוּ אֶת הָאָרֶץ וְעַד דַּמֶּשֶׁק וַאֲרַם־צוֹבָא הִגִּיעוּ.

וְהִנֵּה תָּמָּה הַמַּעֲרָכָה. אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ עֲיֵפִים מִן הַמִּלְחָמָה, מַתְחִילִים חוֹזְרִים אִישׁ אִישׁ לְאַרְצוֹ

וּלְחַיָּיו הָרְגִילִים. צְפוֹן אַרְצֵנוּ נִשְׁאַר עָזוּב לְנַפְשׁוֹ. שְׁנֵי הַשֻּׁתָּפִים – אַנְגְּלִיָּה וְצָרְפַת – טֶרֶם בָּאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם הֵיכָן יִהְיוּ הַגְּבוּלוֹת בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, סוּרְיָה וְהַלְּבָנוֹן, הֵיכָן יַתְחִיל תְּחוּם הַשִּׁלְטוֹן הַצָּרְפָתִי וְהֵיכָן הַבְּרִיטִי. שִׁבְטֵי הַבֶּדְוִים הַמֻּסְלְמִים רוֹאִים לְעַצְמָם שְׁעַת כּשֶׁר לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּתּוֹשָׁבִים הַנּוֹצָרִים בִּתְחוּם הֶפְקֵר זֶה לְלֹא שִׁלְטוֹן – וְהֵם מִתְנַפְּלִים עַל עָרִים וּכְפָרִים. שׁוֹדְדִים, בּוֹזְזִים וְרוֹצְחִים. הֵם אוֹמְרִים כִּי הֵם נִלְחָמִים בַּצָּרְפָתִים. בְּדַרְכָּם הֵם פּוֹגְשִׁים בְּיִשּׁוּבִים עִבְרִים בּוֹדְדִים: תֵּל־חַי, כְּפָר־גִּלְעָדִי וּמְתוּלָה. הַשְּׁבָטִים הַבֶּדְוִים עֵינָם לְשֹׁד, וְכָל גַּג רְעָפִים אֲדֻמִּים מְגָרֶה אֶת יִצְרָם וְהֵם מִתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם. הֵם מְזֻיָּנִים בְּנֶשֶׁק רַב, כִּי עַל כֵּן רַב הַנֶּשֶׁק הַמִּתְגּוֹלֵל בַּדְּרָכִים אַחֲרֵי שֶׁהַצָּבָא הַנָּס מַשְׁאִיר וְהַצָּבָא הָרוֹדֵף אֵינוֹ מְאַסֵּף. הֵם אֲסָפוּהוּ וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ אַף נֶגֶד הַיִּשּׁוּבִים הַיְּהוּדִים הַמְּעַטִּים, הַבּוֹדְדִים, בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן.

מַה יַּעֲשׂוּ הַמְעַטִּים נֶגֶד הָרַבִּים? מַה תַּעֲשֶׂה הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה שֶׁל בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, הַשּׁוֹכֶנֶת לְצֵלַע הַר, בּוֹדְדָה וּמְבֻדֶּדֶת, לְעֻמַּת שְׁבָטִים רַבִּים, שֶׁפְּנֵיהֶם לְהֶרֶס וּלְשֹׁד? מַה תַּעֲשֶׂה תֵּל־חַי? מַה יַּעֲשֶׂה הֶחָבֵר מֵחֲבְרֵי תֵּל־חַי?

הֵם עָמְדוּ עַל מִשָׁמַרְתָּם. הֵם לֹא זָזוּ, אַף כִּי מְעַטִּים נֶגֶד רַבִּים הָיוּ. הֵם עָמְדוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְזֶה הַדָּבָר הַגָּדוֹל, גָּדוֹל גַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, בְּיָמִים שֶׁל יְדִיעוֹת עַל מַעֲרָכוֹת גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת וְרִבְבוֹת שְׁבוּיִים.

בַּמֶּה? – בְּכֹחַ הַהַחְלָטָה לֹא לָזוּז מִן הַנְּקֻדָּה הַבּוֹדְדָה בִּקְצֵה צְפוֹן־הָאָרֶץ; בַּמַּאֲמָץ הַגָּדוֹל שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִמְּגִנֵּי תֵּל־חַי לְהַחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהִשָּׁאֵר וְלַעֲמֹד עַל עֶמְדָּתוֹ. הַחְלָטָה מֵרָצוֹן. אִישׁ לֹא כָּפָה אוֹתוֹ. כָּל אֶחָד רָאָה אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ כָּאן. הַנְּקֻדָּה הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת מִן הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי. הַתִּקְוָה לְעֶזְרָה הָיְתָה קְטַנָּה. כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַיִּשּׁוּב עַצְמוֹ הָיוּ רַבִּים שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאֵת הַמְּגִנִּים בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם. כִּי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי כֻּלּוֹ – קָטָן הָיָה, וּמִסְפָּרוֹ לֹא הִגִּיעַ אַף לְמֵאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ.

אַךְ הֵם, אַנְשֵׁי תֵּל־חַי, שֶׁגֶּדֶר־אֲבָנִים שִׁמְּשָׁה לָהֶם חוֹמָה וּמִבְצָר – אָמְרוּ, כִּי אֵין לַעֲזֹב נְקֻדָּה עִבְרִית אַף אִם הִיא מְנֻתֶּקֶת וּרְחוֹקָה מִיִּשׁוּבִים עִבְרִים אֲחֵרִים וּמְגִנֶּיהָ מְעַטִּים, יְחִידִים וּבוֹדְדִים. רוּחַ גְּבוּרָה פָּעֲמָה בָּהֶם, רוּחַ גְּבוּרָה אֲמִתִּית. אָמְנָם, זוֹ הָיְתָה מַעֲרָכָה קְטַנָּה לְעֻמַּת הַמַּעֲרָכוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל יָמֵינוּ. אֲבָל בְּמַעֲרָכָה קְטַנָּה זוֹ נִתְגַּלָּה לִמְגִנֵּי תֵּל־חַי וּמְגִנּוֹתֶיהָ סוֹד הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁם, בְּנֶפֶשׁ כָּל אֶחָד שֶׁעָמַד עַל מִשְׁמַר הַנְּקֻדָּה הָעִבְרִית מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר שֶׁל הָרֶפֶת וְצֵלַע־הָהָר.

הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְגִלּוּי גְּבוּרָה בְּנַפְשׁוֹ – הוּא הוּא הַמְּחוֹלֵל פְּלָאִים. אוּלָם אֵין גִּלּוּי זֶה בָּא לוֹ אֶלָּא אִם הוּא נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לִדְבַר־מָה רָם וְנִשָּׂא, לְאִידֵיאַל עֶלְיוֹן. עַל גְּבוּרָה זוֹ אָמַר הַסּוֹפֵר י. ח. בְּרֶנֶר בְּדִבְרֵי הַהֶסְפֵּד עַל אֶחָד מִמְּגִנֵּי תֵּל־חַי שֶׁנָּפַל:

אֲשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת וְתֵל־חַי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו!

שָׁנָה שָׁנָה עוֹלֶה הַנֹּעַר לְתֵל־חַי. הוּא פּוֹקֵד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וְשׁוֹאֵב מִמֶּנּוּ עֹז וָמֶרֶץ לִפְעֻלָּה וּלְבִנְיָן. לִפְנֵי שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָלְתָה קְבוּצָה שֶׁל נֹעַר עוֹבֵד לְתֵל־חַי לְהָקִים אֶת שְׂרִידֵי הֶחֳרָבוֹת בַּמָּקוֹם, לְתַקֵּן אֶת הַבָּתִּים הַקַּיָּמִים, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים, וּלְהָקִים יִשּׁוּב הַכְשָׁרָה לַנֹּעַר. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ חֶבְרוֹת הַנֹּעַר. וְתֵל־חַי שִׁמְּשָׁה לָהֶן מְקוֹם הַכְשָׁרָה, וְיַחַד יָצְרוּ אֶת הַגַּרְעִינִים לְהִתְיַשְּׁבוּת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל יְשִׁיבָה בְּתֵל־חַי יָצְאָה הַקְּבוּצָה וְיִסְּדָה אֶת חוּלָתָה – הֲלֹא הוּא יִשּׁוּב הַדַּיָּגִים לְתִּפְאֶרֶת עַל שְׂפַת יַמָּהּ שֶׁל סוּמְכִי. אֵלֶּה יָצְאוּ – וּבָאָה חֶבְרַת־נֹעַר אַחֶרֶת, נֹעַר אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי לוֹמֵד, וַעֲלֵיהֶם נוֹסְפוּ חַבְרֵי נֹעַר עוֹבֵד וְיִסְּדוּ אֶת רָמִים – הֲלֹא הִיא מְנָרָה הַשּׁוֹכֶנֶת עַל צוּק הָרִים.

גַּם כַּיּוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּתֵל־חַי חֶבְרַת נֹעַר צְעִירָה, רֻבָּהּ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם מִבְּנֵי עֲדוֹת הַמִּזְרָח, וּמַכְשִׁירָה עַצְמָהּ לְהִתְיַשְּׁבוּת. בְּנֵי הַחֶבְרָה מִתְלַכְּדִים לְגַרְעִין הִתְיַשְּׁבוּתִי – הֵם רוֹקְמִים אֶת חֲלוֹמָם לִיצֹר מִפְעָל הִתְיַשְּׁבוּתִי חָדָשׁ.

תֵּל־חַי הִיא מַעְיָן מִמֶּנּוּ שׁוֹאֲבִים בְּנֵי הַנֹּעַר כֹּחַ וָעֹז – לְהָקִים נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הָעוֹמְדִים לָבוֹא אֵלֵינוּ, הַמֻּכְרָחִים לָבוֹא.

לְהָקִים נְקֻדּוֹת, לְהָפְכָן לְיִשּׁוּבִים גְּדוֹלִים וְלַעֲמֹד בְּעֹז בִּפְנֵי כָּל סַכָּנָה, לִבְלִי לָזוּז.

(תש"ד)