שׂיחוֹת וּפְגִישוֹת G

יצחק יציב

בתוך: במעגל הימים

m נחלת הכלל

l פרוזה

כל פריטי סדרה, מחזור, או שער זה זמינים להלן

המלצות: 3 המלצות קוראים

הָעוֹבְדִים הַקְּטַנִּים

מאת

יצחק יציב

א. הַמַּחְתִּים

מאת

יצחק יציב

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וַאֲנִי מִתְהַלֵּךְ בֵּין פַּרְדְּסֵי פֶּתַח-תִּקְוָה. הַפּוֹעֲלִים שָׁבִים מִן הָעֲבוֹדָה. בַּמִּשְׁעוֹלִים פֹּה וְשָׁם יוֹצְאִים אֲנָשִים, מִי סַל עַל זְרוֹעוֹ וּמִי מִזְוָדָה קְטַנָּה בְּיָדוֹ. עֲיֵפִים מֵעֲמַל יוֹמָם עוֹשִׂים הָאֲנָשִׁים אֶת דַּרְכָּם בִּצְעָדִים אִטִּיִּים, בֵּינֵיהֶם גַּם דָּוִד.

קָטָן הוּא דָּוִד וְרָזֶה, רַגְלָיו יְחֵפוֹת, מְעִילוֹ מְכַסֶּה אֶת בִּרְכָּיו, וְהַשַּׁרְווּלִים הָאֲרֻכִּים מֻפְשָׁלִים. כַּנְפֵי בִּגְדוֹ מְכֻפְתָּרִים וּמְשַׁוִּים לוֹ חֵן שֶׁל חֲשִׁיבוּת. יָדוֹ הָאַחַת מַחֲזִיקָה מַקֵּל, הֶעָשׂוּי מִיִּחוּר שֶׁל עֵץ-הָדָר וְהוּא פּוֹסֵע נִשְׁעָן עָלָיו. בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה מִזְוָדָה קְטַנָּה, כְּדֶרֶךְ הַפּוֹעֲלִים הַלּוֹקְחִים אִתָּם אֹכֶל לְכָל הַיּוֹם. מִתַּחַת לִכְנַף בִּגְדוֹ תָּלוּי לוֹ תַּרְמִיל לָבָן שֶׁקָּצֵהוּ נִרְאֶה לְיַד הַדַּשׁ שֶׁל מְעִילוֹ.

– שָׁלוֹם, פּוֹעֵל קָטָן.

– שָׁלוֹם – עוֹנֶה דָּוִד וּמֵרִים אֶת עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת אֵלַי בִּידִידוֹת וּבְתַרְעֹמֶת, כְּאוֹמֵר: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵע, כִּי קָטָן אֲנִי? אֲבָל עַד מְהֵרָה מִשְׁתַּנּוֹת עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת, כְּאִלּוּ הִכִּירוּ כִּי אַךְ מִתּוֹךְ חִבָּה כִּנִּיתִיו “פּוֹעֵל קָטָן” וְלֹא לְשֵׁם קִנְטוּר, וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים בַּשִּׂיחָה.

– מָה עֲבוֹדָתְךָ בַּפַּרְדֵּס?

– אֲנִי מַחְתִּים.

– מַהִי הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת?

– אֲנִי מַחְתִּים כָּל תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ בַּחוֹתֶמֶת, שֶׁיֵּדְעוּ שָׁם, מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֵיזֶה פַּרְדֵּס בָּאוּ אֲלֵיהֶם. אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַחְתִּים אוֹתָם, עוֹטְפִים אוֹתָם בִּנְיָר, אוֹרְזִים בַּתֵּבָה וְשׁוֹלְחִים לָאֳנִיָּה.

דָּוִד בֵּאֵר לִי אֶת כָּל פְּרָטֵי הָעֲבוֹדָה בַּהֲכָנַת תָּפּוּחֵי-הַזָּהָב לְמִשְׁלוֹחַ לְחוּץ-לָאָרֶץ. הוּא בֵּאֵר יָפֶה וּבִידִיעָה רַבָּה.

– וּמַה שְּׂכַר עֲבוֹדָתְךְ לְיוֹם?

– 120 מִיל – הוּא עוֹנֶה בְּגַאֲוָה.

– אַתָּה עוֹבֵד כָּל הַיּוֹם?

– וּמָה? – הוּא עוֹנֶה כְּמִתְרָעֵם –אֲנִי הוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה, וְאָז רַק הַיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם, וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה עֲדַיִן. – וְהוּא מוסִיף: הַהֲלִיכָה לָעֲבוֹדָה גַם כֵּן עֲבוֹדָה הִיא. הוֹלְכִים כְּשָׁעָה וָחֵצִי עַד שֶׁמַּגִיעִים לַפַּרְדֵּס.

דָּוִד מֵרִים אֶת עֵינָיו וּמַבִּיט – אֵיזֶה רֹשֶׁם עָשׂוּ דְבָרָיו עָלַי. נוֹכַח שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בִּדְבָרָיו וְהִמְשִׁיךְ:

– לוּ הָיְתָה עֲבוֹדָה יוֹם יוֹם – הָיָה טוֹב מְאֹד.

אֲבָל אֵין עֲבוֹדָה יוֹם יוֹם – הוּא אוֹמֵר בְּקוֹל רוֹגֵז בְּמִקְצָת.

– וּמָה אַתָּה עוֹשׂה בּכֶַּסֶף שֶׁאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר?

– אֲנִי נוֹתֵן לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. אַבָּא זָקֵן וְאֵינוֹ עוֹבֵד, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּמִתְפַּלֵּל, וּלְאִמָּא שְׁלשָׁה יְלָדִים קְטַנִּים וְיַלְדָּה אַחַת.

– וּבֶן כַּמָה אַתָּה?

– בֶּן אַחַת-עֶשְׂרֵה.

הִגַּעְנוּ אֶל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. דָּוִד פָּנָה שְׂמֹאלָה, אֶל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶּׁל הַמּוֹשָׁבָה וַאֲנִי יָמִינָה. לְיָדִי הָלְכָה פּוֹעֶלֶת אַחַת שֶׁהִקְשִׁיבָה לְשִׂיחָתֵנוּ. מִשֶּׁהָלַךְ דָּוִד סִפְּרָה לִי, כִּי גַם הִיא עוֹבֶדֶת בְּאוֹתוֹ פַּרְדֵּס שֶׁדָּוִד עוֹבֵד. הִיא מַכִּירָה אוֹתוֹ. כָּל שֶׁסִּפֵּר – אֱמֶת. וְהוֹסִיפָה: דָּוִד מַחְתִּים זָרִיז, הוּא עוֹבֵד בִּמְהִירוּת וּמוֹצִיא עֲבוֹדָה כִּשְׁנֵי פּוֹעֲלִים מְבֻגָּרִים. הוּא חָכָם וְיֶלֶד מֻכְשָׁר. חֲבָל עָלָיו שֶׁהוּא כְּבָר מוֹצִיא אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְהוּא עוֹדוֹ יֶלֶד רַךְ. הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר וּלְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַחַיִּים, לִכְשֶׁיִּגְדַּל. וְהִנֵּה הוּא מֻכְרָח לְהַשְׁכִּים קוּם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה עֲדַיִן, וְלַחֲזֹר מֵעֲבוֹדָתוֹ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶש כְּבָר שָׁקְעָה וְנֶעֶלְמָה. וְהִיא סִיְּמָה אֶת דְּבָרֶיהָ בִּשְׁאֵלָה:

– עַד מָתַי יִהְיֶה סֵדֶר כָּזֶה בָּעוֹלָם?

ב. מוֹכֵר הַשְּׂרוֹכִים

מאת

יצחק יציב

שְׁלֹמֹה עוֹסֵק בִּמְכִירַת שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם. הוּא מַתְחִיל בַּסַּחַר מֵאָז הַבֹּקֶר, כְּשֶׁמִּתְרַבִּים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לַעֲבוֹדָתָם. שְׁלֹמֹה אֵינוֹ סוֹחֵר גֵּאֶה, אֶלָּא מוֹכֵר שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם, הַמְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי כָּל קוֹנֶה. כִּי הוּא מַצִּיעַ אֶת שְׂרוֹכָיו לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הוּא פּוֹגֵשׁ בְּדַרְכּוֹ, אִם כִּי שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו שְׁלֵמִים וְאֵין לוֹ כָּל צֹרֶךְ בַּחֲדָשִׁים. שְׁלֹמֹה מְבַקֵּר גַּם בַּמִּשְׂרָדִים וּמַצִיע לְכֻלָּם שֶׁיִּקְנוּ שְרוֹכִים, וְאִם כִּי רַק אֶתְמוֹל קָנִיתָ אֶצְלוֹ הוּא חוֹזֵר הַיּוֹם וּמִתְחַנֵּן וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב לִתְשׁוּבָתְךָ. הוּא מוֹרִיד אֶת עֵינָיו, פָּנָיו נַעֲשִׂים עֲצוּבִים וּמְעוֹרְרִים רַחֲמִים וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת: – תִּקְנֶה אֶצְלִי שְרוֹכִים.

– בֶּן כַּמָּה אַתָּה, שְׁלֹמֹה?

– בֶּן תֵּשַׁע – הוּא עוֹנֶה בְּקוֹל נָמוּךְ וְעֵינָיו מֻשְׁפָּלוֹת.

– מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר?

– אַבָּא שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לִמְכֹּר שְרוֹכִים.

– וְלָמָּה אֵין אַבָּא שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ לְבֵית-הַסֵּפֶר?

– אֵין לוֹ כֶּסֶף, אֵין לוֹ עֲבוֹדָה.

– שְׁלֹמֹה, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא?

שְׁלֹמֹה אֵינוֹ עוֹנֶה. שְׂפָתָיו נָעוֹת כְּאוֹמְרוֹת-מָה בְּלַחַשׁ, אַךְ אִי-אֶפְשָׁר לְהַבְחִין מָה הוּא אוֹמֵר.

– שְׁלֹמֹה, הַבֵּט עַל הַלּוּחַ! אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה הַיּוֹם בַּחֹדֶשׁ? תָּבוֹא פַּעַם שְׁנִיָּה, בַּחֲמִשָּׁה-עָשָׂר. הוּא מַעִיף עַיִן עַל הַלּוּחַ, מַשְׁאִיר זוּּג שְרוֹכִים וְיוֹצֵא.

כַּעֲבֹר שְׁנֵי יָמִים הוּא בָּא. אֲנִי מַצְבִּיעַ עַל הַלּוּחַ:

– כַּמָּה הַיּוֹם בַּחֹדֶשׁ?

– חֲמִשָׁה-עָשָׂר.

– ?

שְׁלֹמֹה אֵינוֹ יוֹדֵע לִקְרֹא אֶת הַסְפָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת עַל הַלוּחַ. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרֹא בִּכְלָל, וְהוּא מִתְהַלֵּךְ יוֹם יוֹם וּמַצִיעַ אֶת סְחוֹרָתוֹ.

– מָתַי תִּלְמַד לִקְרֹא?

שְׁלֹמֹה אֵינוֹ עוֹנֶה, וּכְשֶׁאֲנִי חוֹזֵר וְשׁוֹאֵל מִפַּעַם לְפַעַם הוּא עוֹנֶה:

– אַחֲרֵי הֶחָג. אַבָּא יֵלֵךְ אִתִּי לִרְשֹׁם אוֹתִי.

בֵּינָתַיִם עָבְרוּּ הַחַגִּים, פֶּסַח וְסֻכּוֹת וְשׁוּב פֶּסַח, וּשְׁלֹמֹה מוֹסִיף לִמְכֹּר שְרוֹכִים.

לִפְעָמים הוּא נִגָּשׁ לַלוּחַ וּמְנַחֵשׁ לִקְרֹא אֶת הַסְּפָרוֹת. הוּא רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא לוֹמֵד לִקְרֹא. אֲבָל לֹא תָמִיד הוּא מַצְלִיחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יְדִיעוֹתָיו וְיֵֵשׁ שֶׁהוּא מַצִּיעַ אֶת שְׂרוֹכָיו וּמַצְבִּיעַ עַל הַלּוּחַ:

– הַיּוֹם אַתָּה מֻכְרָח לִקְנוֹת אֶצְלִי, הַבֵּט, כְּבָר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם.

– כַּמָּה הַיּוֹם בַּחֹדֶשׁ?

– שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם – הוּא מַנְמִיךְ אֶת קוֹלוֹ, בּוֹדֵק אֶת הַסְּפָרוֹת וּפָנָיו שוּב עֲצוּבִים וּשְׂפָתָיו תַּחֲנוּנִים: לֹא, שִׁבְעָה-עָשָׂר, פֹּה שְׁנַיִם וּפֹה אֶחָד…

וְכָךְ עוֹבֵר חֹדֶשׁ וְשָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וּשְׁלֹמֹה כְּבָר בֶּן תֵּשַׁע וְלִקְרֹא אֵינוֹ לוֹמֵד.

וּכְשֶׁשְּׁאִלְתִּיו אֶתְמוֹל: – מָתַי סוֹף סוֹף תֵּלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר? – עָנָה הַפַּּעַם בְּכַעַס:

– לֹא אֵלֵךְ. מִמַּה יִּחְיוּ הוֹרַי? תֵּן עֲבוֹדָה לְהוֹרַי וְאֵלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר.

וּמַה יִהְיֶה הַסּוֹף? עַד מָתַי יִתְהַלְּכוּ יְלָדִים בָּרְחוֹבוֹת וְיִמְכְּרוּ שְרוֹכִים וְלֹא יְבַקְּרוּ בְּבֵית-הַסֵּפֶר?

l שְׁמוּאֵל חוֹזֵר מִן הָעֲבוֹדָה

הָיָה הַדָּבָר לְעֵת עֶרֶב. אוֹתוֹ יוֹם פִּנִָּה הַצָּבָא אֶת יָגוּר¹, פִּנּוּי שָׁלֵם. הַמְפַקֵּד וְיוֹעֲצָיו הַצְּבָאִיִּים וּקְצִינֵי-הַמָּחוֹז הָאֶזְרָחִיִּים סִיְּּמוּ אֶת הַמַּשָׂא-וּמַתָּן עִם בָּאֵי-כֹּח הַמֶּשֶׁק, וְהַטַּנְקִים וְהַמְּכוֹנִיּוֹת עִם הַחַיָּלִים חִכּוּ לְאוֹת לָזוּז. וְהִנֵּה זָזוּ. חַיָּלִים אֲחָדִים שֶׁיָשְׁבוּ עַל הַטַּנְק לְיַד הַשַּׁעַר – נִסּוּ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה שֶׁל פְּרִידָה בְּיָדָם מֵאֵת הַחֲבֵרִים וְהָיְלָדִים שֶׁעָמְדוּ לְיַד הַשַּׁעַר. אַחֲרֵי כָּל שֶׁעָשׂוּ כָּאן לֹא קִוּוּ לִפְרִידָה מִתּוֹךְ יְדִידוּת מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמֶּשֶׁק, וְעַל כֵּן נִשְׁאֲרָה הַתְּנוּעָה הַקַּלָּה וְהַבִּלְתִּי-בְּטוּּחָה לְאוֹת פְּרִידָה חֲבוּיָה בְּתוֹךְ דָפְנֵי הַטַּנְק. אֵינִי יוֹדֵע, אֶפְשָׁר שֶׁדַּוְקָא אֵלֶּה שֶׁיָּשְׁבוּ בַּטַּנְק הַזֶּה הִרְגִּישׁוּ בְּלִבָּם, כִּי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ הֵם וְחַבְרֵיהֶם בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵים-עָשָׂר יוֹם, אֵינָם מְעוֹרְרִים לֹא רִגְשֵׁי כָּבוֹד וְלֹא רִגְשֵׁי יְדִידוּת בְּלִבּוֹת אַנְשֵׁי יָגוּר וְיַלְדֵיהֶם. וְאוּלַי נִתְעוֹרֵר בָּהֶם גַּם רֶגֶשׁ שֶׁל בּוּשָׁה. עַל כָּל פָּנִים הָיְתָה אַדִישׁוּתָם הַגְּמוּרָה שֶׁל אַנְשֵׁי יָגוּר וְיַלְדֵיהֶם הָעוֹמְדִים בַּשַּׁעַר – מֻצְדֶּקֶת בְּהֶחְלֵט. כְּאִלּוּ לֹא רָאוּם. כְּאִלּוּ אֵינָם. גַם הַיְלָדִים לֹא הֶרְאוּ אַף סִמָּן קַל שֶׁל סַקְרָנוּת לְגַבֵּי הַנּוֹסְעִים. גַּם אַחֲרֵי שֶהַטַּנְק הִשְׁמִיעַ אֶת שְׁאוֹנוֹ הָרָגִיל, הַמַּתְחִיל עִם תְּזוּזָה מִן הַמָּקוֹם – לֹא הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֵלָיו. אַחֲרֵי כֵן עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַכְּבִיש טַנְקִים וּמְכוֹנִיּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מְבֵּית-הַסֵּפֶר עַל שֵׁם טִיץ שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל יָגוּר. כְּלֵי-מַשְׁחִית שׁוֹנִים וְחַיָּלִים מְזֻיָּנִים בִּמְכוֹנִיּוֹת כְּשֶׁאֶצְבָּעָם מֻנַּחַת עַל הַהֶדֶק נָעוּ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה לְמַדַּי לְצַד צָפוֹן. וַדַּאי הוּקַל לְלֵב אַנְשֵׁי יָגוּר לְאַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ מִן הַשְּׁכֵנִים “הַנְּעִימִים”. אֲבָל בִּפְנֵיהֶם וּבְמַבַּט עֵינֵיהֶם לֹא נִכַּר דָבָר.

בְּשֶׁקֶט וּבְקֹר-רוּחַ עָמְדוּ הָאֲנָשִים, הַקְּשִׁישִׁים, הַיְלָדִים, הַיְלדוֹת וְהִבִּיטוּ אֶל הָאֲוִיר שֶׁל שְׁעַת-הָעֶרֶב הַקְּרֵבָה.

מְכוֹנִיתֵנוּ עָמְדָה בְּשַׁעַר יָגוּר וְחִכְּתָה עַד שֶׁהַשַּׁיָּרָה הַצְּבָאִית תַּעֲבֹר. וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלֵינוּ נַעַר כְּבֶן שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה וּבִקֵּשׁ שֶׁנִּקָחֶנּוּ אֶל מְכוֹנִיתֵנוּ הַהוֹלֶכֶת לְחֵיפָה. יַלְקוּט תָּלוּי לוֹ מֵעַל לִכְתֵפוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְעֵינָיו הַכֵּהוֹת הָאֲפֹרוֹת מַבְרִיקוֹת, מְחַיְּכוֹת בְּרַעֲנַנּוּת, אַף כִּי סִמָּנֵי עֲיֵפוּת נִכָּרִים בִּתְנוּעוֹתָיו.

מִשֶּׁיָּשַׁב לִשְׂמֹאלִי וּמְכוֹנִיתֵנוּ אָצָה לְדַרְכָּהּ, נִכְנַסְנוּ בְּשִׂיחָה. שְׁמוּאֵל – שְׁמוֹ שֶׁל שְׁכֵנִי, וְהוּא תַּלְמִיד הַכִּתָּה הַשְּׁבִיעִית בְּבֵית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי בְּחֵיפָה, בֶּן שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה.

– וּמֶה עָשִׂיתָ בְּיָגוּר, שְׁמוּאֵל?

– עָבַדְתִּי.

– בַּמֶּה עָבַדְתָּ?

– בְּהוֹבָלַת זֶבֶל.

– הֲמָסְרוּ לְיָדְךָ זוּג בְּהֵמוֹת לְהוֹבָלַת זֶבֶל?

–עָבַדְנוּ יַחַד שְׁנֵי חֲבֵרִים. גַּם חֲבֵרִי לֹא גָדוֹל.

– מֵאֵיזוֹ שָׁעָה עָבַדְתָּ?

– יָצָאתִי מִן הַבַּיִת בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר וּבְשֶׁבַע הִתְחַלְנוּ בָּעֲבוֹדָה.

– וּמִי הֵטִיל עָלֶיךָ חוֹבַת-עֲבוֹדָה?

– לֹא חוֹבָה הִיא זֹאת, כִּי אִם זְכוּת! – עוֹנֶה שְׁמוּאֵל בִּמְתִינוּת, וּבְלִי הַדְגָּשָׁה, כִּמְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ.

– הַאִם לֹא נִכְמְרוּ רַחֲמֵי אִמָּא עַל בְּנָהּ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלֶּכֶת לַעֲבוֹדָה קָשָׁה?

– אִמִי לֹא חוֹמֶלֶת, – עָנָה שְׁמוּאֵל, וְשֶׁמֶץ שֶׁל גַּאֲוָה בִּדְבָרָיו.

– אִמְּךָ “חֶבְרָה’מַנִית”…

– כָּךְ דַּעְתִּי – עוֹנֶה שְׁמוּאֵל כְּשֶׁבְּפָנָיו בַּת-צְחוֹק שֶׁל שְׂבִיעַת רָצוֹן.

הַמְּכוֹנִית רָצָה. הָאֲנָשִים בַּדֶּרֶךְ מְמַהֲרִים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ – עֹצֶר בַּדְּרָכִים. מִשֶּׁבָּאנוּ לְחֵיפָה יָרַד שְׁמוּאֵל מִמְּכוֹנִיתֵנוּ בִּרְחוֹב הֶחָלוּץ. הוּא הוֹדָה לָנוּ בְּנֹעַם פָּנָיו וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ צְדָדִית אֶל בֵּיתוֹ, בְּצַעַד כָּבֵד בְּמִקְצָת שֶׁל אִישׁ שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדַת יוֹמוֹ וְנוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ אֶת הַהַכָּרָה, כִּי זְכוּת הִיא זוֹ לוֹ.

וְאָמְנָם זְכוּת הִיא לָנוּ שֶׁשְּׁמוּאֵלִים כָּאֵלֶּה רַבִּים לָנוּ בֵּין תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי.

לְהִתְרָאוֹת, שְׁמוּאֵל, בְּיָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר בּוֹא יָבוֹאוּ בִּגְלַל הַזְּכוּת הַזֹאת, הַמְקַנֶּנֶת בְּלִבְּךָ וּבְנַפְשְׁךָ!

אַחַר גִּלּוּי נֶשֶׁק שָׁם. ↩

l מִיל אֶחָד

בְּשֵׁם זֶה קָרָאתִי בְּ“דָבָר” לִגְדוֹלִים סִפּוּר קָטָן, שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינַי וְאָמַרְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ לִפְנֵיכֶם. אִישׁ אֶחָד מְסַפֵּר דָּבָר יָפֶה עַל יֶלֶד מוֹכֵר שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם בְּחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב.

“בּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב אַלֶּנְבִּי לְיַד מְצַחְצֵח נַעֲלַיִם, שֶׁנִּקָּה אֶת נְעָלַי לִכְבוֹד שַׁבָּת. לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי הִתְהַלֵּךְ יֶלֶד קָטָן וַחֲבִילַת שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם בְּיָדוֹ, הִתְרוֹצֵץ בֵּין הַקַָּהל וְהִצִּיעַ בְּקוֹל נוּגֶה: “שְׁנֵי זוּגוֹת בַּחֲצִי גְרוּשׁ”. הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים הַנִּדְחָפִים בְּמָקוֹם צַר זֶה לֹא שָׂמוּ לֵב אֶל הָרוֹכֵל הַקָּטָן. וְהִנֵּה הִפְסִיק הַיֶּלֶד אֶת הַכְרָזָתוֹ, פָּנָה לִמְצַחְצֵחַ-הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּפְרֹט לוֹ חֲצִי גְרוּשׁ. קִבֵּל חֲמִשָּׁה מִילִים יְחִידִים וְהִסְתַּלֵּק בְּ”תוֹדָה רַבָּה". הִבַּטְתִּי אַחֲרֵי הַיֶּלֶד הַמִּתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ, וּמַה הִתְפַּלֵַּאתִי כְּשֶּׁרְאִיתִיו מִתְקָרֵב לִיהוּדִי זָקֵן, פּוֹשֵׁט יָד, הַשּׁוֹכֵב עַל הַמִּדְרָכָה וְנִרְאֶה כְּיָשֵׁן, וְזוֹרֵק לְתוֹךְ הַצַלַּחַת הָעוֹמֶדֶת כִּמְעַט רֵיקָה לְפָנָיו – מִיל אֶחָד. זָרַק וּמִבְּלִי הַבֵּט יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בֵּין הַקָּהָל: “שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם, שְׁנֵי זוּגוֹת בַּחֲצִי גְרוּשׁ!”

יַלְדֵי הָעִיר רוֹאִים יוֹם יוֹם בְּלֶכְתָּם לְבֵית-הַסֵּפֶר וּבְיִחוּד בְּשׁוּבָם, אֵיךְ חַבְרֵיהֶם, בְּנֵי גִילָם, סוֹבְבִים בַּחוּצוֹת – יָדָם פְּשׁוּטָה וּמוּרַמָה לְמַעְלָה, מַחֲזִיקָה שְרוֹכִים וּפִיהֶם קוֹרֵא בְּקוֹל נוּגֶה: שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם! קְנוּ שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם!

לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו פָּנָה הַיֶּלֶד: מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר, יֶלֶד שֶׁכָּמוֹךְ צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַתַּלְמִידִים וְלֹא לְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת! לִפְעָמִים גַּם גּוֹעֲרִים בּוֹ עַל שֶׁהוּא מַטְרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים וְדוֹרֵשׁ שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ שְרוֹכִים, בְּעוֹד שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ כְּלָל בִּסְחוֹרָה זוֹ. הַיֶּלֶד מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַד שֶׁהָאִישׁ פּוֹנֶה אֵלָיו עֹרֶף אוֹ קוֹנֶה אֶצְלוֹ זוּג שְרוֹכִים.

וְהַדְּבָרִים הָאֵלֵֶּה חוֹזְרִים יוֹם יוֹם וּמִסְפַּר הַיְלָדִים הַמַּכְרִיזִים בְּקוֹלָם הַיַּלְדוּתִי “שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם” אֵינוֹ פּוֹחֵת.

– מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר?

בִּשְִׁעַת רָצוֹן יֵשׁ שֶׁהַיֶּלֶד עוֹנֶה וְאוֹמֵר: אַבָּא שֶׁלִּי אֵין לוֹ עֲבוֹדָה אוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ כֶּסֶף, אָז אֲנַחְנוּ – אֲנִי וְאָחִי – מוֹכְרִים שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם וּמִשְׂתַּכְּרִים מְעַט כֶּסֶף וְנוֹתְנִים לְאַבָּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת אֹכֶל בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַבַּיִת.

בְּרֹב הַמִּקְרִים וַדַּאי אֱמֶת בְּפִי הַיֶּלֶד. וַאֲנַחְנוּ הִתְרַגַּלְנוּ לְהַבִּיט עַל “סוֹחֲרִים” קְטַנִּים אֵלֶּה כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת סֵדֶר נָכוֹן הוּא זֶה. אֲבָל עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאֻמְנָם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת? הַאֵין הַחֶבְרָה כֻּלָּה, כָּל הָעִיר וְכָל הַכְּפָר יַחַד, חַיָּבִים לִדְאֹג שֶׁהַיֶּלֶד יְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר? ואִם אֵין אָבִיו יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, לְהַאֲכִילוֹ וְלִקְנוֹת לוֹ סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת – שֶׁהָעִירִיָּה אוֹ וַעַד הַמּוֹשָׁבָה וְהַכְּפָר יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ, שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה?

הָאִישׁ שֶׁסִפֵּר עַל מוֹכֵר הַשְּׂרוֹכִים מוֹסִיף, כִּי הִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַיֶּלֶד הַזֶּה וַחֲבֵרָיו-לְגוֹרָל, הַמַטְּרִידִים אוֹתוֹ שֶׁיִּקְנֶה שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם. וַדַּאי שֶׁכֻּלָּנוּ צְרִיכִים לְהִתְבַּיֵּשׁ עַל שֶׁבְּחֶבְרָתֵנוּ אֵין דְּאָגָה לְכָל יֶלֶד וְיֶלֶד שֶׁיְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר.

אוּלָם עוֹד דָּבָר. הַיֶּלֶד הַזֶּה הַמַּכְרִיז עַל שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם נִתְנַסָּה בְּחַיֵּי עֹנִי וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּצָרָתוֹ שֶׁל אַחֵר, בְּצָרָתוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁט יָד וּמְבַקֵּשׁ נְדָבָה, וּמִן הַמִּילִים הַמְעַטִּים אֲשֶׁר הִשְׂתַּכֵּר הוּא מַפְרִישׁ גַּם לַחֲבֵרוֹ הַסּוֹבֵל.

רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאתָּנוּ יַרְגִּישׁ בְּצָרַת חֲבֵרוֹ וְיָשִׂים לֵב לְכָל סוֹבֵל וְיָקֵל עָלָיו כְּכָל שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת.

l מִכְתָּבוֹ שֶׁל יֶלֶד נוֹצְרִי

מַעֲשֶׂה בְּנַעַר יְהוּדִי שֶׁהָלַךְ בִּרְחוֹבוֹת בְּרוֹנְכְּס, בִּנְיוּ-יוֹרְק. הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בִּרְיוֹנִים אַנְטִישֵׁמִיִּים וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת קָשׁוֹת עַד שֶׁהָיָה זָקוּק לְנִתּוּחַ בְּבֵית-חוֹלִים.

הָעִתּוֹן הָאַנְגְּלִי “נְיוּ-יוֹרְק-פּוֹסְט” פָּתַח בְּאֹסֶף תְּרוּמוֹת לְהוֹצָאוֹת הָאִכְסוּן וְהַנִּתּוּחַ בְּבֵית-חוֹלִים. הָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם הַבָּעַת רִגְשֵׁי אַהֲדָה לַסּוֹבֵל וּמֶחָאָה נֶגֶד הָאַנְטִישֵׁמִים.

וְהִנֵּה פִּרְסֵם הָעִתּוֹן הַזֶּה מִכְתָּב שֶׁל נַעַר נוֹצְרִי, שֶׁנִּכְתַב בְּעִפָּרוֹן עַל דַּף מִפִּנְקַס רְשִׁימוֹת בְּלִי חֲתִימַת-שֵׁם, לֵאמֹר:

"כּוֹתֵב אֲנִי מִכְתָּב זֶה וּמִצְטַעֵר מְאֹד עַל שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְפַרְסֵם אֶת שְׁמִי, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲקַבֵּל מַכּוֹת מֵאֵת הוֹרַי.

"בְּבֵיתֵנוּ מְדַבְּרִים תָּמִיד עַל הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִי. הֵם מְלַמְּדִים אוֹתִי שֶׁאֶשְׂנָא אוֹתוֹ. וַהֲרֵינִי שׁוֹאֵל מִפַּעַם לְפַעַם: לָמָּה? אֲבָל אֵינִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה. כָּאֵלֶּה הֵם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי.

"יֵשׁ לִי שְׁנֵי חֲבֵרִים יְהוּדִים, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מֵהֶם לְעוֹלָם אֵינִי מוֹצֵא בָּהֶם כָּל דָּבָר רַע. מוּבָן שֶׁאֵין אֲנִי מְסַפֵּר זֹאת לְהוֹרַי. מְבַקֵּר אֲנִי בְּבֵית יְדִידַי וְאִמָּם טוֹבָה אֵלַי. הִיא גַּם נָתְנָה לִי מַתָּנוֹת לְחַג לֵדַת הַנּוֹצְרִי. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי – בְּיָדִי אֵין כְּלוּם לָתֵת לָהּ מַתָּנוֹת, וְהִיא עָנְתָה: אֵין דָּבָר, כְּשֶׁאֶגְדַּל – אֶקְנֶה לָהּ דְּבַר-מָה. אַךְ אֵין לִי סַבְלנוּת לְחַכּוֹת עַד שֶׁאֶגְדַּל.

"הִיא אָמְרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לִי מַתָּנָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת יְלַדֶיהָ, בְּדִיוּק כָּךְ.

"אוֹהֵב אֲנִי אֶת הָאֲנָשִים הָאֵלֶה וַאֲנִי מִתְפַּלֵל לֵאלֹהִים שֶׁיְשַׁנֶּה אֶת הוֹרַי.

“עַתָּה קָרָאתִי בָּעִתּוֹן עַל הַנַּעַר מֶנִי קֶנִיגְסְבֶּרְג, שֶׁהֻכָּה. שְׁנֵי חֲבֵרַי וַאֲנִי אָסַפְנוּ בֵּינֵינוּ דוֹלָר אֶחָד וַהֲרֵינִי שׁוֹלְחוֹ לָכֶם. מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא נוֹסִיף לִשְׁמֹע עַל מִקְרִים כָּאֵלֶּה”.

מַה מְסַפֵּר לָנוּ הַמִכְתָּב שֶׁל הַיֶּלֶד הַנּוֹצְרִי?

הוּא מְסַפֵּר הַרְבֵּה. רֵאשִׁית – הוּא מְסַפֵּר עַל הוֹרִים הַמְלַמְּדִים אֶת בְּנָם שִׂנְאָה לַיְּהוּדִי. תֹּאמַר: מַה חִדּוּשׁ יֵשׁ כָּאן? הֵן יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי רַבִּים אוֹיְבֵינוּ הַמְשַׂנְאִים אוֹתָנוּ, הַיְּהוּדִים. אֶעֱנֶה – עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי הַשִּׂנְאָה לַיְהוּדִי מְצוּיָה גַם בְּאֶרֶץ הַחֹפֶשׁ, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. אָמְנָם פֹּה אֵין חֻקֵּי הַמְּדִינָה מַפְלִים לְרָעָה אֶת הָעָם הָאֶחָד מִמִּשְׁנֵהוּ. פֹּה אָמְנָם הַכֹּל אֶזְרָחִים שָׁוִים בִּזְכֻיּוֹת וּבְחוֹבוֹת לְלֹא הֶבְדֵּל דָּת וָגֶזַע. וְאַף עַל פִּי כֵן לא בִּטֵּל הַחֹק אֶת הַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹת לֹא-יְהוּדִים לַיְּהוּדִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶׁשִּׂנְאָה זוֹ מוֹסִיפִים הוֹרִים לִנְטֹע בְּלֵב יַלְדֵיהֶם הָרַכִּים. וְזוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁפִּרְחָחִים-בִּרְיוֹנִים מִתְנַפְּלִים עַל יְלָדִים יְהוּדִים וּמַכִּים אוֹתָם, עַל שֶׁהֵם יְלָדִים יְהוּדִים. וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן מִתְרַבּוֹת הַיְדִיעוֹת עַל הִתְנַפְּלֻיּוֹת עַל יְהוּדִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים וְעַל זִהוּם בָּתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת וְחִלּוּל קִבְרוֹת יְהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית שֶׁל אֲמֵרִיקָה.

גַם בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית קַיָּמוֹת חֶבְרוֹת וַאֲגֻדּוֹת הַמַּטִּיפוֹת שִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים. כַּיּוֹם יוֹדְעִים הַכֹּל, כִּי הַתַּעֲמוּלָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים הִיא כְּסוּת-עֵינַים לְכָל מִינֵי שְׁאִיפוֹת שֶׁל פַשִּׁיסְטִים וְנַצִים, הָרוֹצִים לְשַׁעְבֵּד אֶת הָעוֹלָם.

מֵאָז נִכְנְסָה אֲמֵרִיקָה לַמִּלְחָמָה יַחַד עִם אֻמּוֹת-הַבְּרִית נֶגֶד הִיטְלֶר וּמְרֵעָיו נִטְּלָה מֵאֵת הַפַשִּׂיסְטִים בַּאֲמֵרִיקָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכְרִיז בְּגָלוּי שֶׁהֵם “מִתְבַּדְלִים” – לֵאמֹר: אֲמֵרִיקָה לְבָדָד תִשְׁכֹּן וְאֵין הִיא מִתְעָרֶבֶת בָּעִנְיָנִים שֶׁמִחוּץ לַכַּדּוּר הַמַּעֲרָבִי. הַלָּלוּ הֵם אַנְשֵׁי-הַמָּמוֹן הַגְּדוֹלִים, הַמִּתְנַגְּדִים לְשִׁיטַת הַמִּמְשָׁל שֶׁל הַנָּשִׂיא רוּזְוֶלְט וְחוֹשְׁשִׁים מִפְנֵי כָּל תִקּוּן בְּסִדְרֵי הַמְּדִינָה הַכַּלְכָּלִיִּים. בֵּינָתַיִם הֵם מְפִיצִים אֶת רַעַל הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחוֹת שֶׁל הַהֲמוֹנִים הַפְּשׁוּטִים, לְבַל יִרְאוּ מִי הוּא אוֹיְבָם הָאֲמִתִּי.

הַנַּעַר הַנּוֹצְרִי, בַּעַל הַמִּכְתָּב, הוּא נַעַר יָשָׁר וְתָמִים. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵע, כִּי אֶת הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים מְפִיצִים בְּכַוָּנָה רָעָה לְשֵׁם כָּל מִינֵי מַטָּרוֹת שְׁפֵלוֹת. הוּא פּוֹנֶה אֵפוֹא בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיְשַׁנֶּה אֶת לֵב הוֹרָיו לְאַהֲבָה אֶת הַיְּהוּדִים.

זוֹהִי תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, תְּפִלַּת נַעַר שֶׁבְּלִבּוֹ פּוֹעֶמֶת אַהֲבָה לַיְּהוּדִי. הַקָּטָן נֶאֱבָק בְּיִסּוּרָיוֹ – יִסּוּרֵי אַהֲבָה שׁוֹנִים: הֵן אֶת הוֹרָיו יֶאֱהַב כֶּאֱהֹב יֶלֶד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמוֹ, וְאֶת הַיְּהוּדִי יֶאֱהַב מִתּוֹךְ תְּמִימוּתוֹ וְיָשְׁרוֹ. עַל כֵּן לֹא תִתֵּן לוֹ הַשְּׁאֵלָה דֳמִי: לָמָּה יִשְׂנְאוּ הוֹרָיו אֶת הַיְהוּדִי?

עַל כֵּן יִתְפַּלֵּל:

אִל אֱלֹהִים, שַׁנֵּה אֶת לֵב הַהוֹרִים לְאַהֲבָה!

(תש"ד)

l שָׁלוֹם!

אֲנִי אוֹמֵר: שָׁלוֹם.

אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ תְּשׁוּבָה: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ בִּרְכַּת שָׁלוֹם.

מַה פִּתְאֹם?

מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בָּאָה לָאָרֶץ מְשׁוֹרֶרֶת מְפֻרְסֶמֶת מִגֶּרְמַנְיָה. מְשׁוֹרֶרֶת בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתְבָה גֶרְמָנִית. נוֹלְדָה בְּגֶרְמַנְיָה, נִתְחַנְּכָה שָׁם וְעִבְרִית לֹא יָדְעָה. אֲבָל הִיא הָיְתָה מְשׁוֹרֶרֶת עִבְרִית. הִיא עָרְגָה לִמְקוֹרָהּ הָעִבְרִי כָּל חַיֶּיהָ. בְּדִמְיוֹנָהּ הָיְתָה תָּמִיד בְּאֶרֶץ הָעִבְרִים, אֶרֶץ חֲלוֹמוֹתֶיהָ. וְהִנֵּה בְּסוֹף יָמֶיהָ בָּאָה לָאָרֶץ וּלְעִיר הַקֹּדֶשׁ.

בַּת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה שָׁבָה לְחֵיק מוֹלַדְתָּהּ וּשְׁמָהּ אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר. שֵׁם לֹא עִבְרִי. כָּךְ הַדָּבָר. יְהוּדִים גְּדוֹלִים רַבִּים שֶׁנּוֹלְדוּ בַּגּוֹלָה שְׁמוֹתֵיהֶם אֵינָם עִבְרִים וְאֶת לְשׁוֹנֵנוּ אֵינָם יוֹדְעִים. אֲבָל הֵם יְהוּדִים גְּדוֹלִים. וַאֲנַחְנוּ הִצְטַעַרְנוּ וּמִצְטַעֲרִים עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם מוֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל אַרְצָם, אֶל עַמָּם וְאֶל לְשׁוֹנָם.

כָּךְ הַדָּבָר – יְהוּדִים בַּגָּלוּת.

הַמְשׁוֹרֶרֶת אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר בָּאָה לָאָרֶץ כְּשֶׁהִיא אִשָּׁה בָּאָה בַּיָּמִים. יְחִידָה בָּאָה. בְּלֹא מִשְׁפָּחָה. בּוֹדְדָה הָיְתָה. לֹא קַל לִמְצֹא יְדִידִים לְעֵת זִקְנָה בְּמָקוֹם חָדָשׁ. גַם לִילָדִים לֹא קַל לִמְצֹא יְדִידִים כְּשֶׁהֵם בָּאִים לִשְׁכֹּן בְּמָקוֹם חָדָשׁ. וְיָשְׁבָה הַמְשׁוֹרֶרֶת בִּירוּשָׁלַיִם וּבִקְשָׁה לָהּ יְדִידִים בֵּין הַיְלָדִים הָעֲזוּבִים, הַבּוֹדְדִים כָּמוֹהָ. אֶפְשָׁר שֶׁמָּצְאָה קְצָת יְדִידִים בֵּין הַקְּטַנִּים. אוּלָם היא סָבְלָה מְאֹד. עֶשֶׂר שָׁנִים יָשְׁבָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹסִיפָה לִכְתֹּב שִׁירִים. כִּי עִיר הַקֹּדֶשׁ מִלְאָה אֶת לִבָּהּ רְגָשׁוֹת נַעֲלִים. – יְרוּשָׁלַיִם! רוֹמְמוּת! – לָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ בְּסוֹבְבָהּ בְּחוּצוֹת עִיר.

אַךְ בְּדִידוּתָהּ הָיְתָה גְדוֹלָה וְיָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי מוֹתָהּ הִתְאוֹנְנָה בְּאָזְנֵי אֶחָד מִמַּכָּרֶיהָ:

"לֹא נִקְלַטְתִּי… בּוֹדֶדֶת אֲנִי וְקַר לִי בַּבַּיִת… הָאֲנָשִים מסָּבִיב רָעִים, וְאָנוּ זְקוּקִים לִידִידוּת. קַר לִי. הַאִם זֶה כָּל כָּךְ קָשֶׁה, שֶׁיִּהְיֶה לִי חֶדֶר חַם, וְהָאֲנָשִים שֶׁאֲנִי גָּרָה בְּבֵיתָם יַגִּידוּ לִי בַּבֹּקֶר בַּאֲדִיבוּת: “שָׁלוֹם?”

מְעַט חֲמִימוּת, מְעַט יַחַס טוֹב – בִּקְשָׁה הַמְשׁוֹרֶרֶת הַזְּקֵנָה, הַבּוֹדְדָה, מַה מְעַט בִּקְשָׁה: “בֹּקֶר טוֹב” וְ“שָׁלוֹם” מִתּוֹךְ יְדִידוּת – וְגַם זֶה לֹא נִתַּן לָהּ וְהִיא נִפְרְדָה מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים וּבַקָּשָׁתָהּ לֹא נִתְמַלְּאָה. הַגְּדוֹלִים, הָאֲנָשִים הַמְבֻגָּרִים, לֹא נָתְנוּ לָה אֶת הַמְעַט הַזֶה. רַע הַדָּבָר, רַע מְאֹד. הֵן אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ שֶׁיָבוֹאוּ מִן הַגּוֹלָה אֵלֵינוּ וּמַבְטִיחִים לָהֶם לִקְלֹט אוֹתָם וּלְחַלֵּק אִתָּם אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ. וְהִנֵּה בָּאִים אֵלֵינוּ פְּלִיטִים, כַּמְשׁוֹרֶרֶת אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר, וְאַף בִּרְכַּת “שָׁלוֹם” וּ“בֹקֶר טוֹב” אֵינָם מְקַבְּלִים מֵאִתָּנוּ.

עַל כֵּן אָמַרְתִּי: טוב שֶׁהַקּוֹרְאִים הַקְּטַנִּים יֵדְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, יֵדְעוּ אֶת הַצַּעַר אֲשֶׁר הַמְשׁוֹרֶרֶת הַפְּלִיטָה הוֹלִיכָה אִתָּהּ אֶל קִבְרָהּ עַל הַר הַזֵּיתִים, צַעַר בְּדִידוּתָהּ. אַף לְבִרְכַּת שָׁלוֹם לֹא זָכְתָהּ.

מַה שֶׁהַגְּדוֹלִים אֵינָם עוֹשִׂים אִם מִתּוֹךְ שִכְחָה, אִם מִתּוֹךְ חֹסֶר פְּנַאי – יַעֲשׂוּ הַקְּטַנִּים. רֵאשִׁית כֹּל: “שָׁלוֹם!” – מִתּוֹךְ אֲדִיבוּת, וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא גַּם הַיְדִידוּת הַנְּחוּצָה כָּל כָּךְ לְכָל אָדָם הַבָּא אֵלֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, וְנָקֵל עָלָיו אֶת בְּדִידוּּתוֹ.

וְאֶפְשָׁר, אֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי אִם נעֲשֶׂה כָּךְ בִּהְיוֹתֵנוּ קְּטַנִּים לֹא נִשְׁכַּח לַעֲשוֹת זֹאת גַּם כִּשֶׁנִּהִיֶה גְּדוֹלִים.

l עֶזְרָה הֲדָדִית

יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה זְמַן פָּנוּי עַתָּה, כִּי הַיָּמִים יְמֵי חֹפֶשׁ. טוֹב אֵפוֹא לַחְשֹׁב בְּמִקְצָת עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים יָשָׁר לְעִנְיְנֵי בֵּית-הַסֵּפֶר.

אֲנַחְנוּ הֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנָשִים טוֹבִים וְאוֹהֲבִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כִּי עָלֵינוּ לַעֲזֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ. אֲנַחְנוּ גַם יוֹדְעִים, שֶׁאִם אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב לְרֵעֵהוּ הוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה טוֹבָה גַּם לְעַצְמוֹ, כִּי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִגְמֹל חֲבֵרוֹ גַּם לוֹ לְטוֹבָה. עֶזְרָה הֲדָדִית קוֹרְאִים לָזֶה. וּמַה גַּם בְּיָמִים כְּמוֹ אֵלֶּה, כְּשֶׁהָאָסוֹן אוֹרֵב לָנוּ וּלְפֶתַע פִּתְאֹם יְכוֹלִים אֲנָשִים רַבִּים לְהַגִּיעַ לִידֵי סֵבֶל קָשֶׁה וְלִהְיוֹת זְקוּקִים אִישׁ לְעֶזְרַת חֲבִרוֹ.

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים טָעַמְנוּ כֻּלָּנוּ אֶת טַעַם הַיְשִׁיבָה בְּמִקְלָטִים¹ וְרָאִינוּ אֵיךְ הַסַּכָּנָה מְקָרֶבֶת אוֹתָנוּ וּמוֹצִיאָה אוֹתָנוּ מִבָּתֵּינוּ הַפְּרָטִיּים וּמְבִיאָה אוֹתָנוּ לְמָקוֹם צַר לָשֶׁבֶת יַחַד. אֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים פִּתְאֹם מִשְׁפָּחָה אַחַת גְּדוֹלָה. אֲנָשִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מִקָּרוֹב, לֹא בֵּרְכוּ בְּשָׁלוֹם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל אֶחָד, מַטִּים אֹזֶן לְזִמְזוּם אֲוִירוֹנִים בִּשְׁמֵי רוֹם וּמְחַכִּים בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה לִצְפִירַת הָאַרְגָּעָה.

אֵיךְ נַעֲזֹר אִישׁ לְאָחִיו בִּשְׁעַת צָרָה? עַל כָּךְ יֵשׁ לַחְשֹׁב. רֵאשִׁית, אֵיךְ לֹא לְהַפְרִיעַ אִישׁ לְאָחִיו, וְאִם נַחְשׁב וַדַּאי נִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ גַּם אֵיךְ לַעֲזֹר. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁכֻּלָּנוּ נַחְשֹׁב עַל כָּךְ.

בֵּינָתַיִם רוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵר לָכֶם עַל מִקְרֶה קָטָן, שֶׁאֵרַע לִי הַשָּׁבוּעַ, שֶׁנִדְמֶה לִי כִּי כְּדַאי לַחְשֹׁב גַּם עָלָיו.

מְהַלֵּךְ הָיִיתִי בְּאַחַד מֵרְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב בַּשָּׁעוֹת הַקְּרוֹבוֹת לַצָּהֳרַיִם. רְחוֹב שָׁקֵט, הָדוּר, וְגִנּוֹת יָפוֹת לִפְנֵי הַכְּנִיסָה אֶל הַבָּתִּים, הָעוֹמְדִים עַל עַמּוּדִים. וְהִנֵּה בַּמִּדְרָכָה שֶׁמִּמּוּלִי הָלַךְ נַעַר כְּבֶן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה. לֹא הָיָה אָץ לְדַרְכּוֹ, הָלַךְ בִּמְתִינוּּת, מַבִּיט לְכָאן וְצוֹפֶה לְכָאן – הוּא נֶהֱנֶה מִן הַחֹפֶשׁ. וְהִנֵּה לְפֶתַע נִתְקְלָה רַגְלוֹ הַנְּעוּלָה סַנְדָּל בְּמִכְשׁוֹל. גְּרוּטָה קְטַנָּה שֶׁל בַּרְזֶל נִתְגַּלְגְּלָה עַל הַמִּדְרָכָה הַנְּקִיָּה וְהַהֵלֶךְ פָּגַע בָּהּ. כְּנִרְאֶה נֶחְבְּלָה רַגְלוֹ בְּמִקְצָת, כִּי הוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ זְעָקָה קַלָּה: אוֹי… אַךְ לֹא הָיְתָה זֹאת פְּגִיעָה קָשָׁה. הוּא הִתְכּוֹפֵף, הִסְתַּכֵּל בָּרֶגֶל, הִגִּישׁ יָדוֹ לִמְקוֹם הַחַבָּלָה וּכְאִלּוּ “נִגֵב” אֶת הַכְּאֵב הַקַּל וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ, כְּאִלוּ לֹא קָרָה דָּבָר.

מִשֶּׁהִתְרַחֵק שְׁנַיִם-שְׁלשָׁה צְעָדִים רָאִיתִי אֶת גְרוּטַת-הַבַּרְזֶל. זֶה הַמּוֹקֵשׁ שֶׁהֵסֵב כְּאֵב נִשְׁאָר מֻנָּח עַל הָמִּדְרָכָה. הַנֶּחְבָּל הִשְׁאִיר אוֹתוֹ מַתָּנָה לְעוֹבְרֵי דֶרֶךְ שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָיו, וְיִהְיוּ גַּם הֵם נִפְגָּעִים וְנֶחְבָּלִים כְּמוֹתוֹ.

– אוּלַי כְּדַאי לְהָסִיר מִכְשׁוֹל? – פָּנִיתִי אֵלָיו מֵעֵבֶר לַמִּדְרָכָה. אַךְ הוּא הֵטִיל בִּי מַבָּט יָהִיר קָצָר, וצָעַד קָדִימָה, ולֹא חָנַן אֶת הַמִכְשׁוֹל אַף בְּמַבָּט קַל…

הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה. ↩

l נַמְעִיט הַשָּׁאוֹן

יָשַׁבְתִּי בְּחַדְרִי וְקָרָאתִי סֵפֶר. פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנַי שָׁאוֹן גָּדוֹל. חָשַׁבְתִּי: גְּדוּד בָּא לָעִיר, קַמְתִּי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַחַלּוֹן לִרְאוֹת מַה מִּסְפָּרָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם שָׁאוֹן רַב וּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה?

מִשֶּׁהִסְתַּכַּלְתִּי יָפֶה יָפֶה וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַ“גְּדוּד” שֶׁבָּא לָעִיר, נִתְמַלֵּאתִי תִּמָּהוֹן. מַה גְּדוּד, מִי גְּדוּד? – שְׁנֵי יְלָדִים וְיַלְדָּה “מְשׂוֹחֲחִים” בֵּינֵיהֶם וְאֵלֶּה הֵם קוֹלֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם.

יָרַדְתִּי וּפָנִיתִי אֲלֵיהֶם בִּשְׁאֵלָה:

– סְלִיחָה, מָה הַצְּעָקָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם צוֹעֲקִים?

– אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים? אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים כָּךְ! – עָנה אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם וְהוֹרִיד אֶת עֵינָיו. אָז הוֹסַפְתִּי וְשָׁאַלְתִּי:

– אִם אַתֶּם מְדַבְּרִים, לָמָה אַתֶּם מְדַבְּרִים בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ?

הֵרִים הַשֵּׁנִי זוּג עֵינַים עָלַי, זָקַף אֶת חָזֵהוּ וְעָנָה בְּחֻצְפָּה:

– אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים כָּךְ וְלֹא אִכְפַּת לָנוּ אִם אֵין זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ. – וְהוּא פָּנָה לַחֲבֵרָיו: – יַעֲקֹב וּמִרְיָם, בּוֹאוּ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר…

שְׁלשְׁתָּם הָלְכוּ. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מֻעָטִים וְקוֹלוֹתֵיהֶם שׁוּב כְּקוֹלוֹת גְּדוּד שָׁלֵם.

אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אָבִיא גַּם עִנְיָן זֶה לִפְנֵי הַקּוֹרְאִים וְיָדוּנוּ הֵם בּוֹ. כִּי כְּיָדוּע לָכֶם הַשָּׁאוֹן הַזֶּה אֵינוֹ בֶּחָצֵר שֶׁלִּי בִּלְבַד, אֶלָּא גַם בְּבֵית-הַסֵּפֶר, גַּם בָּאוֹטוֹ, גַּם בִּמְקוֹמוֹת צִבּוּרִיִּים אֲחֵרִים. הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ “מְשׂוֹחֲחִים”, מְשַׂחֲקִים, מְדַבְּרִים, וְהַכֹּל בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, בְּשָׁאוֹן רַב – כְּאִלּוּ חֵרְשִׂים הָיִינוּ וְאָזְנֵינוּ אֲטוּמוֹת. כֵּיצַד לְהַשְׁקִיט אֶת הָרַעַשׂ? מָתַי נַתְחִיל לְדַבֵּר בְּלִי צְעָקוֹת?

אוּלַי נְיַסֵּד אֲגֻדָּה לְהַמְעִיט אֶת הַשָּׁאוֹן? הֲנִלְמַד לְכַבֵּד אֶת הַדְּמָמָה?

l הַדּּבּוּר בְּקוֹל רָם

יוֹשְׁבִים הָיִינוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶאֱזַנּוּ לְפִנַּת הַנַֹּער בְּרַדְיוֹ יְרוּשָׁלַיִם. הָיְתָה תָּכְנִית-חַג. יַלְדֵי כְּפָר אֶחָד הֵכִינוּ תָּכְנִית-בִּכּוּּרִים נָאָה מְאֹד, פִּרְקֵי-קְרִיאָה, זִמְרָה וּנְגִינָה. הֶאֱזַנּוּ לַקְּרִיאָה – קְרִיאַת יָחִיד וּקְרִיאַת-מַקְהֵלָה, וְכֵן הַזִּמְרָה – יָחִיד וּמַקְהֵלָה.

וְהִנֵּה נִסְתַּיְּמָה הַקְרִיאָה, הַזִּמְרָה וְהַנְּגִינָה, סָגַרְנוּ אֶת מִתְקַן-הָרַדְיוֹ וְנִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבִים, כָּל קְבוּצַת הַמַּאֲזִינִים, כַּחֲמִשָּׁה-שִׁשָּׁה אֲנָשִים, וְשָׁתַקְנוּ. הָיָה דְּבַר-מָה בַּתָּכְנִית שֶׁעוֹרֵר בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת, אַךְ לֹא מִהַרְנוּ לְהַבִּיעַ אוֹתָן.

בֵּין הַמְסֻבִּים אִשָּׁה אַחַת הַיּוֹדַעַת פֶּרֶק בְּעִנְיְנֵי אֳמָנוּת הַקְּרִיאָה וְהַזִּמְרָה. לְלֹא דִבּוּר הִפְנֵינוּ אֶת פָּנֵינוּ אֵלֶיהָ, כְּאִלוּ בִּקַּשְׁנוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיהָ מַה תֹּאמַר עַל הַתָּכְנִית.

– שָׁמַעְנוּ דְּבָרִים יָפִים – אָמְרָה – תָּכְנִית הַבִּכּוּּרִים עֲרוּכָה יָפֶה. אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי הַיְלָדִים קָרְאוּ אֶת פִּרְקֵי הַבִּכּוּּרִים קְרִיאָה נְכוֹנָה, וְגַם הַזִּמְרָה – נְכוֹנָה. הַמּוֹרֶה לְזִּמְרָה וְלִנְּגִינָה עָשָׂה הַכֹּל שֶׁתַּלְמִידָיו יִמָּנְעוּ מִשְּׁגִיאוֹת. כַּנִּרְאֶה הִתְכּוֹנְנוּ יָפֶה, כָּרָאוּי לְהִתְכּוֹנֵן כְּשֶׁמּוֹפִיעִים לִפְנֵי קָהָל, וּמַה גַּם בָּרַדְיוֹ, שֶׁהַקּוֹל נִשָּׂא לַמֶּרְחַקִּים וּמַגִּיעַ לְאָזְנֵי הַמַּאֲזִינִים מֵעֵבֶר לְיַמִּים וּלְיַבָּשׁוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן הִרְגַשְׁנוּ כֻּלָּנוּ כִּי חָסֶר הָיָה דְּבַר-מָה וְלֹא הָיְתָה לָנוּ הֲנָאָה שְׁלֵמָה לֹא מִן הַקְּרִיאָה וְלֹא מִן הַזִּמְרָה. קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְזַמְּרִים וְהַקַּרְיָנִים הָיוּ פְּגוּמִים, יְבֵשִׁים, לֹא צְלוּלִים, בְּמִלָּה אַחַת – לֹא מוּסִיקָלִיִּים…

עַל כָּךְ הֵעִיר אַחַד הַמַּאֲזִינִים וְאָמַר:

– הֲלֹא קוֹלוֹת יְלָדִים הָיוּ אֵלֶּה וַעֲדַיִן לֹא נִצְטַלְלוּ….

– אָמְנָם יוֹדַעַת אֲנִי כִּי קוֹלוֹת יְלָדִים אֵינָם כְּקוֹלוֹת הַזַּמָּרִים בָּאוֹפֶּרוֹת, אַךְ כְּלוּם לֹא קָלְטָה אָזְנְךָ שֶׁהַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קָשִׁים, לְלא כָּל רֹךְ, לְלֹא כָּל חֲמִימוּת?… אֵין זֶה מִקְרֶה. הַמּוֹרֶה לְזִּמְרָה אֵינוֹ אָשֵׁם בַּדָּבָר. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא – הַצְּוָחוֹת הַתְּמִידִיּוֹת. רֹב יְלָדֵינוּ אֵינָם יוֹדְעִים לְדַבֵּר אֶלָּא בְּקוֹל רָם. כְּלוּם לֹא שַׂמְתָּ לֵב אֵיךְ שְׁנֵי יְלָדִים הָעוֹמְדִים זֶה לְיַד זֶה וְאֶחָד פּוֹנֶה לְרֵעֵהוּּ, הֲרֵיהוּ מֵרִים אֶת קוֹלוֹ כְּאִלּוּ הִפְרִיד בֵּינֵיהֶם קִילוֹמֶטֶֶר? וְאִם הַדִּבּוּר הוּא כָּזֶה אֵיךְ יֵדַע לָשִׁיר? כִּי הַצוֹרֵח וְזוֹעֵק כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם אֵינוֹ יכוֹל לָתֵת בַּשִּׁיר קוֹלוֹ. וְאַף אִם הוּא שָׁר לְפִי הַתָּוִים וּבְלִי שְׁגִיאוֹת – זִמְרָתוֹ חֲסֵרָה אֶת הָעִקָּר, אֶת הַנֹּעַם וְאֶת הַרֹךְ שֶׁבַּזִּמְרָה. כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל רֵעֵהוּ דִבּוּר רָגִיל הוּא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ וּמַנְמִיךְ אוֹתוֹ, מַגְבִּיהַּ וְשׁוּב מַנְמִיךְ את קוֹלוֹ, לְפִי הָעִנְין וּלְפִי הָרֶגֶשׁ שֶׁבּוֹ הוּא מְדַבֵּר. אֲבָל אִם בְּכָל דָּבָר קָטָן מַתְחִילָה הַשִּׂיחָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, בִּצְרִיחָה – אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. אֵין אַתָּה יוֹדֵע אִם הוּא כּוֹעֵס אוֹ צוֹחֵק, מְצַוֶּה אוֹ מִתְחַנֵּן, מְדַבֵּר דִּבְרֵי פִּיוּס אוֹ דְּבָרִים קָשִׁים. אַחֲרֵי שֶׁאָדָם אֵינוֹ מַרְגִיל אֶת אָזְנוֹ לִשְׁמֹע צְלִילִים שׁוֹנִים אֵין הוּא יָכוֹל לָשִׁיר שִׁירָה שֶׁל טַעַם. עַל כֵּן הַיֹּבֶשׁ שֶׁבְּזִמְרַת הַיְלָדִים אַחֲרֵי שֶׁהַמּוֹרֶה הִשְׁקִיעַ בָּהֶם כֹּחוֹת וּמֶרֶץ, שֶׁזִּמְרָתָם תִּהְיֶה נְכוֹנָה וּמְדֻיֶּקֶת.

מִישֶׁהוּ מִן הַשּׁוֹמְעִים נִסָּה לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַיְלָדִים וְאָמַר:

– אַתְּ קָשָׁה בְּמִשְׁפָּטֵךְ וְתוֹבַעַת הַרְבֵּה…

– אֵינִי תּוֹבַעַת הַרְבֵּה. הָבָה אֲסַפֵּר לְךָ מַה קָּרָה לָנוּ אֶתְמוֹל בִּמְכוֹנִית בִּ“דְרוֹם יְהוּדָה”, בְּנָסְעֵנוּ מִתֵּל-אָבִיב לְכָאן.

חִכִּינוּ הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרֵנוּ לַעֲלוֹת בַּמְּכוֹנִית. וְהִנֵּה הָיְתָה בֵּינֵינוּ קְבוּצַת-נְעָרוֹת שֶׁעָרְכָה טִיּוּל. אַחֲרֵי שֶׁתָּפְסוּ אֶת מְקוֹמוֹת-הַיְשִׁיבָה בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן הִתְחִילוּ מִיָּד לָשִׁיר. קָשֶׁה לוֹמַר אֵיזֶה מִין שִׁירָה הָיְתָה זוֹ. מַתְחִילִים בְּשִׁיר אֶחָד וּמִיָּד מִתְפָּרֶצֶת שְׁנִיָּה בְּשִׁיר אַחֵר וּבְקוֹלֵי קוֹלוֹת, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה עוֹד אִישׁ בַּמְּכוֹנִית מִלְּבַדָּן. מוּבָן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתָּן כְּלָל לַחְשֹׁב שֶׁמָּא יֵשׁ בֵּין הַנּוֹסְעִים אֲנָשִׁים שֶׁהַזִּמְרָה-הַצְּרִיחָה הַזֹּאת קָשָׁה עֲלֵיהֶם וְגוֹרֶמֶת לָהֶם אַךְ כְּאֵב רֹאשׁ, כִּי בֵּין הַנּוֹסְעִים הָיוּ אֲנָשִׁים עֲיֵפִים, שֶׁשָּׁבוּ מִן הָעֲבוֹדָה, וְתִינוֹקוֹת שֶׁנִּבְהֲלוּ מִן הַצְּרִיחָה וַאֲנָשִים זְקֵנִים – אֲבָל לְכָל אֵלֶּה לֹא שָׂמוּ לֵב כְּלָל וּכְלָל. הֲתַחְשֹׁב שֶׁהַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ תּוּכַלְנָה לָשִׁיר בְּמַקְהֵלָה? אֲנִי סְבוּרָה שֶׁהֵן גַּם לֹא תּוּכַלְנָה לִחְיוֹת חַיֵּי-חֶבְרָה הֲגוּנִים.

– אָמְנָם כֵּן – הִסְכִּים לִבְסוֹף גַּם הָאִישׁ שֶׁנִּסָּה לְלַמֵּד זְכוּת – חַיֵּי חֶבְרָה מְבֻסָּסִים עַל קֶשֶׁב. אָדָם מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי חֲבֵרוֹ, מַחֲשִׁיב אֶת רִגְשֵׁי חֲבֵרוֹ וּמַקְפִּיד לֹא לִפְגֹּעַ בָּהֶם. וּתְנַאי רִאשׁוֹן לְכָךְ – דִּבּוּר וְלֹא צְרִיחָה.

והוּא סִיֵּם:

– וְאוּלַי צָדַקְתְּ. זֶה הַדָּבָר שֶׁלֹא נָתַן לָנוּ סִפּוּק בְּתָכְנִית-הַבִּכּוּּרִים בָּרַדְיוֹ…

l אֲנַחְנוּ בַּ"תְּנוּעָה"

א

אֲנַחְנוּ בְּנֵי עֶשֶׂר! אֲנַחְנוּ “בַּתְּנוּעָה”. אֲנִי אַתָּה וְאַתְּ, הִנְנוּ חֲבֵרִים בְּאַחַת הַתְּנוּעוֹת – בַּנֹּעַר הָעוֹבֵד, בְּמַחֲנוֹת הָעוֹלִים, בְּגוֹרְדוֹנְיָה, בְּהַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר. כָּל אֵלֶּה בָּנוֹת הֵן לְהִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הָעִבְרִים הַכְּלָלִית. אַבָּא וְאִמָּא, אָחִיךָ הַמְבֻגָּר וַאֲחוֹתְךָ הַמְבֻגֶּרֶת חֲבֵרִים הֵם בְּהִסְתַּדְּרוּת זוֹ.

– לָמָּה הֵם חֲבֵרִים בְּהִסְתַּדְּרוּת זוֹ הָאַחַת?

– כִּי אִם הָאֲנָשִׁים מְאֻרְגָּנִים בְּהִסְתַּדְּרוּת אַחַת הֵם נַעֲשִׂים כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהִלָּחֵם עַל זְכֻיּוֹתָיו, עַל תְּנָאֵי עֲבוֹדָה טוֹבִים יוֹתֵר, עַל שָׂכָר מַסְפִּיק לְמִחְיָה, עַל שְׁעוֹת-עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָן מְהָרְסוֹת אֶת בְּרִיאוּת הָעוֹבֵד. כִּי אַךְ בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים יְכוֹלִים לְהָקִים מְשָׁקִים וְלִחְיוֹת חַיֵּי קִבּוּץ אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה עַצְמִית בַּמֶּשֶׁק בְּמוֹשְׁבֵי-עוֹבְדִים. רַק בְּכֹחוֹת מְאֻרְגָּנִים אֶפְשׁר לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ, לְהָכִין מִקְלָט בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הַנִּרְדָּפִים בַּגּוֹלָה וּלְכוֹנֵן מְדִינָה שֶׁבָּהּ יִחְיוּ הַיְּהוּדִים חַיִּים עַצְמָאִיִּים, בְּרוּחָם וְכִשְׁאִיפוֹתֵיהֶם.

ב

– אֲנַחְנוּ בְּנֵי עֶשֶׂר! – אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים בַּתְּנוּעָה!

– הַתְּנוּעָה שֶׁלִּי – הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר!

– לֹא. הַתְּנוּעָה שֶׁלִּי טוֹבָה מִשֶּׁלְּךָ!

– לֹא! – אוֹמֵר הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁלִּי, הֲכִי, הֲכִי..

– בּוּז ל…! – בּוּז ל…!

הַשִּׂיחָה הַיְדִידוּתִית הַזֹאת הִתְחִילָה בְּקוֹל גָּבוֹהַּ וְנִסְתַּיְּמָה לֹא בִּידִידוּת. כִּי כְּדֵי לְנַצֵּחַ בַּוִּכּוּחַ לֹא הָיוּ דַי מִלִּים בְּפִי הַמִּתְוַכְּחִים. וְאֶחָד גָּחַן וְהֵרִים חֹפֶן חוֹל וְזָרַק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הַשֵּׁנִי. מוּבָן שֶׁגַּם הָאֲחֵרִים לֹא טָמְנוּ יָדָם בַּצַּלַּחַת. וּמִיָּד הֶעֱלָה הַוִּכּוּחַ תִּימְרוֹת אָבָק מִסָּבִיב, כְּהוֹכָחָה לְצִדְקַת דִּבְרֵיהֶם.

הַוִּכּוּחַ בֵּין הַיְלָדוֹת עַל הַתְּנוּעָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר נִגְמַר בְּהוֹכָחוֹת פָּחוֹת מִלְחַמִתִּיּוֹת. הַחֲבֵרוֹת הַמִּתְוַכְּחוֹת הוֹכִיחוּ אַחַת לִרְעוּתָה אֶת יִתְרוֹן הַתְּנוּעָה שֶׁלָּהּ בְּהוֹשָׁטַת לָשׁוֹן:

– בּוּז–ז–זז…– וְהַזַּיִן שֶׁל הַ“בּוּז” הָיְתָה מוּשֶׁטֶת עַל קְצֵה לַשׁוֹן אֲדֻמָּה שֶׁנִשְׁתַּרְבְּבָה לַחֲלַל הָאֲוִיר מִחוּץ לַפֶּה.

וִכּוּחַ מְעַנְיֵן. הַנְּעָרִים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּרֶוַח לֹא קָטָן בְּרָאשֵׁיהֶם, וְהַנְּעָרוֹת – בְּלָשׁוֹן חֲרוּצָה…

ג

מוּל בֵּיתִי עוֹמֵד צְרִיף. זֶהוּ מוֹעֲדוֹן שֶׁל אַחַת הַתְּנוּעוֹת בְּתֵל-אָבִיב. צְרִיף “צָעִיר” הוּא. מְעַטִּים מִבְּנֵי הַשְּׁכוּנָה מְבַקְּרִים בּוֹ. כִּי עַל כֵּן צָעִיר הוּא זֶה בַּשְּׁכוּנָה וְהֵם כְּבָר וְתִיקִים בַּתְּנוּעוֹת. וּמִכֵּוָן שֶׁהֵם אֵינָם חֲבֵרִים בַּתְּנוּעָה שֶׁלָּהּ שַׁיָּךְ הַצְרִיף, הֵם אוֹיְבִים לוֹ.

וּמֵאַיִן אֲנִי יוֹדֵע שֶׁהֵם אוֹיְבֵי הַצְּרִיף? רָאִיתִי. בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת הָאֵיבָה וְאֶת הַשִּׂנְאָה.

אֵיךְ אֶפְשָר לִרְאוֹת שִׂנְאָה לִצְרִיף – וְהוּא, הַצְרִיף, אֵינוֹ מִתְוַכֵּחַ כְּלָל, אֵינוֹ צוֹעֵק בּוּז, אֵינוֹ מְעַפֵּר בְּעָפָר וְאֵינוֹ חוֹרֵץ לָשׁוֹן?

וּבֶאֱמֶת, עוֹמֵד לוֹ הַצְּרִיף דּוּמָם, שָׁקֵט וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה. אֵין הוּא מִתְוַכֵּח. אֵין הוּא מַכְרִיז עַל עַצְמוֹ. גַּם שֶׁלֶט אֵין לוֹ. אֵין הוּא מַרְגִיז שׁוּם אָדָם. כְּשֶׁבָּנוּהוּ רָאִיתִי יְלָדִים, חַבְרֵי תְּנוּעָתוֹ, מְשַׁפְּרִים אוֹתוֹ, מְקַשְּׁטִים אֶת קִירוֹתָיו. בְּרֹב הַיָּמִים הוּא סָגוּר עַל מַנְעוּל, כִּמְחַכֶּה לִימֵי שַׁבָּת וְחַג שֶׁיָּבוֹאוּ חֲבֵרָיו לְבַקְּרוֹ.

וְהִנֵה לְעֻמַּת זֶה בָּאִים יְלָדִים שֶׁלֹּא מִתְּנוּעָתוֹ, הַמְשַׂחֲקִים סְבִיבוֹ וְ“עוֹשִׂים” לוֹ צָרוֹת צְרוּרוֹת, זוֹרְקִים בּוֹ אֲבָנִים, מְנַסִּים לִשְׁבֹּר אֶת הַמַּנְעוּל, קוֹרְעִים אֶת הַ“טוֹל” – זֶה הַתַּכְרִיךְ הַמְכַסֶּה אֶת הַקְּרָשִׁים וּמֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם, בְּקִצּוּר: מַחֲרִיבִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ אֶשְׁאַל אֶת עַצְמִי: הֲמֵאַהֲבָה עוֹשִׂים דְּבָרִים מְגֻנִּים כָּאֵלֶּה לִצְרִיף שָׁקֵט? אֲנִי מֻכְרָח לַעֲנוֹת: לֹא! מִשִּׂנְאָה…

וְלָמָּה הֵם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ? הַמְלַמֶּדֶת הַתְּנוּעָה לִשְׂנֹא כָּל בֶּן תְּנוּעָה אַחֶרֶת? וְלָמָּה הוֹרֵיהֶם בְּהִסְתַּדְּרוּּת אַחַת? הַאֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּהִסְתַּדְּרוּת אַחַת עִם אוֹיֵב? הַיְכוֹלִים אוֹיְבִים לִבְנוֹת יַחַד וּלְהָכִין מִקְלָט לְאַחִים פְּלִיטִים? הֵן אִם אֶחָד מַעֲמִיד צְרִיף, בָּא הַשֵּׁנִי וּמַחֲרִיב אוֹתוֹ, וְלָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁאַחֵר בָּנָה אוֹתוֹ!

וּבְכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל: הֲבִשְׁבִיל כָּךְ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים בַּתְּנוּעָה, הֲבִשְׁבִיל לְהַחֲרִיב אֶת שֶׁבּוֹנֶה הַשֵּׁנִי? אוֹ כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד כֵּיצַד לִבְנוֹת וְלִחְיוֹת יַחַד עִם חֲבֵרִים רַבִּים, עִם צִבּוּר גָּדוֹל? הַשִּׂנְאָה – אֵינָהּ בּוֹנָה. הִיא אַךְ מַחֲרִיבָה. הַשּׂוֹנֵא אֶת רֵעֵהוּ – מְעוֹרֵר אֶת שִׂנְאַת הָאֲחֵרִים, וְהַשִּׂנְאָה מְבִיאָה חֻרְבָּן.

l מַעֲלֵי גֵרָה

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמְּכוֹנִית וְשִׁלַּמְתִּי בְּעַד הַכַּרְטִיס מָצָאתִי מָקוֹם פָּנוּי עַל הַסַּפְסָל, עַל יַד תַּלְמִיד הַחוֹזֵר מִבֵּית-הַסֵּפֶר. יַלְקוּטוֹ מֻנָּח עַל בִּרְכָּיו וְהוּא שָׁקוּעַ בַּ“מְּלָאכָה”. כִּמְעַט לֹא הִרְגִּישׁ בְּכָל הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבוֹ וְאַף בִּשְׁכֵנוֹ לְסַפְסָל.

וְאוּלָם אֲנִי לֹא גָרַעְתִּי עַיִן מִמֶּנּוּ. כִּי עֵינָיו הָיוּ פְּקוּחוֹת, מַבִּיטוֹת כְּאִלּוּ לַמֶּרְחָק וְאֵינָן רוֹאוֹת. הוּא הָיָה עָסוּק. בַּמֶּה?

הוּא לָעַס מַסְטִיקָה!

הוּא הָיָה שָׁקוּעַ בִּלְעִיסָה וְנִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁגַּם אָזְנָיו מַקְשִׁיבוֹת לְקוֹל הַלְּעִיסָה, כְּמוֹ לְמוּסִיקָה טוֹבָה.

אֲבָל אַחֲרֵי רֶגַע הֶעֱלָה אֶת הַמַּסְטִיקָה אֶל בֵּין שִׁנָּיו הַקִּדְמִיּוֹת, וְגַם אֶת יָדָיו שָׁלַח לַעֲבוֹדָה. בָּאֲגוּדָל וּבָאֶצְבַּע אָחַז בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַמַּסְטִיקָה – וַהֲרֵי רֶשֶׁת מִתְמַתַּחַת וְיוֹצֵאת מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם, וְאֶפְשָׁר לִמְתֹּחַ אוֹתָהּ עַד שֶׁהִיא קוֹפֶצֶת חֲזָרָה, וְאָז נִפְתַּח הַפֶּה וְהָרֶשֶׁת נִבְלְעָה.

וְשׁוּב לְעִיסָה – הַמַּלְתָּעוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת, עָלֹה וְיָרוֹד, וְהַמַּסְטִיקָה חוֹזֶרֶת וּמוֹפִיעָה לִפְנֵי הַקָּהָל. לֵאמֹר – הַמַּסְטִיקָה מַגִּיעָה אֶל הַשִּׁנַּיִם הַקִּדְמִיּוֹת וְהָאֶצְבָּעוֹת שְׁלוּּחוֹת אֲלֵיהֶן וְרֶשֶׁת חֲדָשָׁה מַלְבִּינָה בָּאֲוִיר, וְכָךְ חוֹזֵר חֲלִילָה. שְׁכֵנִי הָיָה עָסוּק מְאֹד: הֶעֱלָה גֵרָה וּפָרַשׂ רֶשֶׁת. הוּא אַף שָׁכַח אֶת הַתַּחֲנָה בָּהּ עָלָיו לָצֵאת אֶל בֵּיתוֹ.

כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר לְאֶחָד מֵחֲבֵרַי, מוֹרֶה, הֵעִיר כִּמְעַט בַּאֲנָחָה:

הַלְּעִיסָה מַשְׁכִּיחָה לֹא רַק אֶת הַתַּחֲנָה, הִיא גַם בּוֹלַעַת אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד בִּשְׁעַת הַשִּׁעוּר!

l עַל שְׁלשָׁה פְּשָׁעִים

יְדִידִי מִמַּחְלְקָה ה' הִזְמִינַנִי לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ. מָלְאוּ לוֹ אַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

– אָמְנָם, אֵין הַיָּמִים הָאֵלֶּה יְמֵי חֲגִיגוֹת – אָמַר – אֲבָל נֹאכַל אֲרֻחַת-עֶרֶב יַחַד בְּלֵיל-שַׁבָּת וְתִהְיֶה זֹאת הַחֲגִיגָה.

הִסְכַּמְתִּי. לִפְנוֹת עֶרֶב יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּית יְדִידִי. לָקַחְתִּי אִתִּי סֵפֶר נָאֶה וַהֲבֵאתִיו מַתָּנָה לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת. מִשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל הַבַּיִת רָאַנִי יְדִידִי שֶׁעָמַד עַל הַגְּזֻזְטְרָה וְיָצָא לִקְרָאתִי לְקַבֵַּל אֶת פָּנַי. שָׂמַחְנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הַבַּיִת וְהַהַאֲפָלָה סֻדְּרָה כָּרָאוּי וּמְנוֹרַת הַחַשְׁמַל הֶעֶלְתָה אוֹר, רָאִיתִי אֶת פְּנֵי יְדִידִי וְהֵם לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַפְעַפֵּי עֵינוֹ צָבוּ, מִתַּחַת לָעַיִן פֶּצַע, הָעוֹר שָׂרוּט וְאֹדֶם מְכַסֶּה אֶת הַחֶלְבּוֹן שֶׁל הָעַיִן.

– מָה אֵרַע לְךָ, יְדִידִי?

– נִפְצַעְתִּי בַּמִּלְחָמָה – עָנָה בִּדֶרֶךְ הִתּוּל.

– לֹא שָׁמַעְתּי עָלֶיךָ שֶׁנִּתְגַּיַּסְתָּ לַצָּבָא וְהָלַכְתָּ לַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה כְּבָר הִסְפַּקְתָּ לָשׁוּב פָּצוּעַ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב?

– אֲנִי לֹא כַּאֲחֵרִים שֶׁצָּרִיךְ לִקְרֹא לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְהִתְגַּיֵּס – אֲנִי, אַחַת וּשְׁתַּיִם וְהִנְנִי בְּתוֹךְ הַקְּרָב.

– חֲדַל לְךָ מֵהִתּוּלֶיךָ, יְדִידִי, וְסַפֵר כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר?

– הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – בַּקְּרָב.

– וּבְכֵן אֵיזֶה קְרָב?

– שִׂחַקְנוּ בְּמִלְחָמָה. הָאוֹיֵב הִתְנַפֵּל עָלַי בַּאֲבָנִים וְאַחַד הַיְלָדִים פָּגַע בְּאֶבֶן בְּעֵינִי. צָעַקְתִּי אֵלָיו, כִּי אֵינִי מְשַׂחֵק וְכִי מִתְחַבֵּא אֲנִי בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִפְּנֵי מְטַר הָאֲבָנִים, אֲבָל “הָאוֹיְבִים” לֹא רָצוּ לְהַפְסִיק וְהוֹסִיפוּ לִרְגֹּם. טוֹב שֶׁיָּצָאתִי חַי מִן הַקְּרָב.

– מִשְׂחָק נָאֶה. מִשְׂחָק נָאֶה מְאֹד, – אָמַרְתִּי – הַאֻמְנָם נֶחֱשָׁבִים מַעֲשֵׂי פִּרְאוּת אֵלֶּה מִשְׂחָק?

– עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כָּךְ מְשַׁחֲקִים אֶצְלֵנוּ.

לֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנַי. אֲבָל יְדִידִי הִצְבִּיעַ עַל פִּצְעוֹ: “הִנֵּה יָצָאתִי בְּשֵׁן וָעַיִן” – וְזֶה הוֹכִיחַ כִּי אָמְנָם, אֵין הַיְלָדִים יוֹדְעִים כְּלָל לְהַבְחִין בֵּין מִשְׂחָק וּבֵין מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע. הֵן כִּמְעַט שֶׁיְדִידִי “הִפְסִיד” אֶת עֵינוֹ בְּמַעֲרָכָה טִפְּשִׁית זוֹ, בְּיוֹם מְלֹאת לוֹ אַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

כַּעֲבוֹר שְׁנֵי יָמִים נִזְדַמֵּן לִי לִרְאוֹת עוֹד מַעֲשִׂים “יָפִים” שֶׁל יְלָדִים:

לְיַד שְׁכוּנָתֵנוּ בְּתֵל-אָבִיב נְטוּעוֹת שְׂדֵרוֹת שֶׁל עֲצֵי אֵשֶׁל. בִּשְׁנָתָם הַשְּׁנִיָה הֵם עוֹמְדִים. עֲדַיִן רַכִּים הֵם הָאֲשָׁלִים. הַשְּׂדֵרָה גְדוּרָה בְּקַוֵּי-תַּיִל, לְבַל תִּהְיֶה לְמִרְמָס וְעֵצֶיהָ הַנִּלְחָמִים עַל קִיּוּמָם עִם רוּחוֹת הַיָּם יִתְפַּתְּחוּ יָפֶה.

יָדוּעַ עִנְיַן הַגַּנִּים הַצִּבּוּרִיִּים וְהַשְּׁמִירָה עֲלֵיהֶם. מִפַּעַם לְפַעַם יֵשׁ לַגַּנָנִים עֵסֶק עִם הַגְּדֵרוֹת הַלָּלוּ. הֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַפְקִיד שׁוֹמְרִים עַל הַגַּנִּים וְגִדְרוֹתֵיהֶם. הַגַּנָּנִים פּוֹנִים אֶל הַשְּׁכֵנִים וּמְבַקְשִׁים לָשׂוּם עַיִן עַל הַנְּטִיעוֹת. הַיְלָדִים יוֹדְעִים, כִּי הַגָּדֵר עֲשׂוּיָה לִמְנֹעַ דְּרִיסַת רֶגֶל בַּנְּטִיעוֹת. אֲבָל – אֵין הֵם מִתְחַשְּׁבִים בְּכָךְ. מְקַלְקְלִים אֶת הַגָּדֵר וְרוֹמְסִים אֶת הַשֶּׁטַח בֵּין הַנְּטִיעוֹת. וְהִנֵּה רָאָה אַחַד הַשְּׁכֵנִים, כִּי שְׁלשָׁה נְעָרִים כִּבְנֵי עֶשֶׂר, עָבְרוּ אֶת הַגָּדֵר וְהֵם בֵּין עֲצֵי הַשְּׂדֵרָה. הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם מֵרָחוֹק, בְּאֹפֶן אָדִיב:

– יְלָדִים, הַשְּׂדֵרָה גְּדוּרָה וְאֵין להִתְהַלֵּךְ בָּהּ.

הֵם גַּם לֹא שָׁעוּ אֵלָיו, כְּאִלּוּ לֹא דִבֵּר אֲלֵיהֶם אִישׁ. אַף לֹא הִפְנוּ אֵלָיו מַבָּט. הוּא קָרַב אֶל הַגָּדֵר וְחָזַר עַל דְּבָרָיו, אַךְ גַּם הַפַּעַם פָּנוּ אֵלָיו עֹרֶף וְלֹא עַיִן. מוּבָן שֶׁהוּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ. הֵם זָעוּ מִמְּקוֹמָם בַּעֲצַלְתַּיִם אַךְ לֹא הֵסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם, הִתְלוֹצְצוּ בֵּינֵיהֶם.

אָז פָּנָה הָאִישׁ אֶל קְבוּצַת יְלָדִים שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַחוֹל וְשִׂחֲקוּ, וְשָׁאַל מַה שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים הַנִּמְצָאִים מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר הַתַּיִל. הַמְשַׂחֲקִים בַּחוֹל לֹא הֵשִׁיבוּ עַל הַשְּׁאֵלָה. הֵם אָמְנָם הִפְנוּ אֶת עֵינֵיהֶם לְעֵבֶר הַשְּׂדֵרָה, הֵנִיעוּ בְּכִתְפֵיהֶם וְלֹא עָנוּ. וְרַק יֶלֶד קָטָן, כְּבֶן שֵׁשׁ, עָנָה סוֹף סוֹף עַל שְׁאֵלַת הֶחָבֵר וְקָרָא בִּשְׁמוֹת הַנְּעָרִים. הֶחָבֵר פָּנָה וְהָלַךְ.

אָז יָצְאוּ שְׁלשֶׁת הַ“גִּבּוֹרִים” מִן הַשְּׂדֵרָה, וְאֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר עָנָה לֶחָבֵר וְהִכָּה אוֹתוֹ מַכּוֹת קָשׁוֹת:

– אֶת רֹאשְׁךָ אוֹרִיד, מַלְשִין!..

עַד כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.

וְעַתָּה אֲנִי שׁוֹאֵל: הֲזוֹהִי מִדָּה שֶׁל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ? הֲנִלְמַד פַּעַם לִשְׁמֹר עַל הַנְּטִיעָה? הֲנֵדַע לְהַעֲרִיךְ בְּכַמָּה עָמָל עוֹלֶה לָנוּ לְהַצְמִיחַ עֵץ בַּחוֹלוֹת? זֶה צַד אֶחָד. וְעַכְשָׁו הַצַּד הַשֵּׁנִי. אָדָם נִגַּשׁ וּמֵעִיר לְךָ בַּאֲדִיבוּּת, שֶׁמָּקוֹם זֶה גָּדוּר וְעַל כֵּן אֵין לְהִכָּנֵס בּוֹ. נַנִּיחַ שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ זֹאת אוֹ יָדַעְתָּ וְשָׁכָחְתָּ. וּבְכֵן קָמִים, מִתְנַצְּלִים וְהוֹלְכִים. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵסֵב אֲפִילוּ אֶת פָּנָיו כְּלַפֵּי הָאָדָם הַמְדַבֵּר אֵלָיו – הֲרֵי תּוֹדוּ שֶׁזּוֹהִי חֻצְפָּה שֶׁאֵין הַדּּעַת סוֹבַלְתָּהּ בַּחֶבְרָה.

וְעַתָּה בָּא הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי:

פְּלוֹנִי שׁוֹאֵל מַה שְּׁמֹו שֶׁל הַלָּה – יוֹשְׁבִים כַּמָּה יְלָדִים וְאֵינָם עוֹנִים. וְלָמָּה אֵינָם עוֹנִים? אֶת הַתְּשׁוּבָה קִבַּלְתִּי מִפִּי אֶחָד מִ“שְּׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים” הָהֵם, שֶׁהִכָּה אֶת הַיֶּלֶד וְכִנָּה אוֹתוֹ “מַלְשִׁין”.

וְזֶהוּ הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, לְדַעְתִּי. כָּל אוֹתָם הַיְלָדִים שֶׁלֹא רָצוּ לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם לַשּׁוֹאֵל עָשׂוּ עַצְמָם שֻׁתָּפִים לַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן שֶׁל “שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים”. כִּי רַק בְּחֶבְרָה שֶׁל גַּנָּבִים וּפוֹשְׁעִים נוֹהֲגִים לְהַעֲלִים אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַחֲבֵרִים. בְּחֶבְרָה הֲגוּנָה אֵין פַּחַד כָּזֶה. הַיֶּלֶד שֶׁגִלָּה אֶת הַשֵּׁם לַשּׁוֹאֵל הָיָה הָאֶחָד הֶהָגוּן בַּחֶבְרָה הַזֹּאת. וְהָעֲבַרְיָן שֶׁהִכָּה אוֹתוֹ וְכִנָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם “מַלְשִׁין” רָאוּי לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט גַּם עַל הַכִּנּוּי הַזֶּה שֶׁכִּנָּה אֶת חֲבֵרוֹ.

l מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וּמוּסַר הַשְׂכֵּל

יוֹם אֶחָד קַמְתִּי וְנָסַעְתִּי לִירוּּשָׁלַיִם. בָּאתִי לְתַחֲנַת-הָאַבְטוֹבּוּסִים שֶׁל “אֶגֶד”, קָנִיתִי כַּרְטִיס וְנִכְנַסְתִּי לַמְּכוֹנִית. הָיִיתִי בֵּין הָרִאשׁונִים. בָּחַרְתִּי מְקוֹם מוֹשָׁב בַּסַּפְסָל הָרִאשׁוֹן, לְיַד הַדֶּלֶת וּלְיַד הַחַלּוֹן. אַחֲרַי בָּאוּ נוֹסְעִים אֲחֵרִים. שְׁכֵנִי הָיָה נַעַר בֶּן אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנִּכְנַס וְשָׁאַל אִם הַמָּקוֹם פָּנוּי. עָנִיתִי: פָּנוּי. יָשַׁב עַל יָדִי. שְׁכֵנִי הַצָּעִיר לְבוּשוֹ הָיָה נָקִי, שַׂעֲרוֹתָיו מְסֹרָקוֹת, נְעָלָיו מְצֻחְצָחוֹת וּבְפָנָיו שִׂמְחַת נְסִיעָה.

וְהִנֵּה נִזְדַּמֵּן לִי חֲבֵרִי בַּעֲבוֹדָה, גַּם הוּּא נוֹסֵע יְרוּשָׁלַיְמָה. שָׂמַחְנוּ אִישׁ לִקְרַאת רֵעֵהוּ, תְהֵא לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר עַל כַּמָּה עִנְיָנִים בִּזְמַן הַנְּסִיעָה. הוּא מָצָא לוֹ מָקוֹם בַּסַּפְסָל הַשְּׁלִישִׁי, הִנִּיחַ אֶת הַתִּיק וְיָצָא לִקְנוֹת כַּרְטִיס. בְּשׁוּבוֹ שְׁאֵלַנִי בְּלִי מִלִים אֶלָא בְּרֶמֶז, אִם לָקַחְתִּי דְּבָרִים עִם שְׁכֵנִי הַצָּעִיר שֶׁיַּעֲבֹר לִמְקוֹמוֹ בַּסַּפְסָל הַשְּׁלִישִׁי וַחֲבֵרִי יֵשֵׁב עַל יָדִי. עָנִיתִי גַם כֵּן בִּרְמִיזָה – לֹא, הָעִנְיָן אֵינוֹ “הוֹלֵךְ”.

כִּי אָמְנָם שָׁאוֹל שָׁאַלְתֵּי אֶת שְׁכִנֵי אִם יַחֲלִיף, אֲבָל הוּא לֹא חָשַׁב אַף רֶגַע וְעָנָה: לֹא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים “בְּאָלֶף רַבָּתִי”.

מֵילָא. הֵן אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַכְרִיחוֹ שֶׁיַסְכִּים לְהַחֲלִיף מָקוֹם.

אַחַר כָּךְ נִסָּה חֲבֵרִי לָקַחַת דְּבָרִים עִם שְׁכֵנוֹ – אוּלַי יַעֲבֹר לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ וַאֲנִי אֵשֵׁב לְיַד חֲבֵרִי. אֲבָל גַּם הַלָּה, אִישׁ מְבֻגָּר, עָנָה קְצָרוֹת: לֹא! וּ“בְּאָלֶף רַבָּתִי”.

הָאַבְטוֹבּוּס זָז וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לִירוּּשָׁלַיִם וּמִשְׁאַלְתֵּנוּ לָשֶׁבֶת אִישׁ לְיַד רֵעֵהוּ לֹא נִתְמַלְּאָה.

לִפְנֵי יְרוּּשָׁלַיִם שָׁאַלְתִּי אֶת שְׁכֵנִי: מַה טַּעַם שֶׁלֹּא רָצִיתָ לְהַחֲלִיף אֶת מְקוֹמְךָ? – וְהוּא עָנַנִי: “אֲנִי אוֹהֵב לָשֶׁבֶת כָּאן”. תְּשׁוּבָה קְצָרָה.

חֲבֵרִי לֹא שָׁאַל אֶת שְׁכֵנוֹ מַדּוּעַ סֵרֵב לְהַחֲלִיף אֶת מְקוֹמוֹ. אֲבָל יֵשׁ לְשַׁעֵר – אִלּוּ שָׁאַל אוֹתוֹ הָיָה מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה קְצָרָה כָּמוֹנִי.

עַד כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.

בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה חָשַׁבְתִּי קְצָת בָּעִנְיָן הַזֶּה. מַה בִּקַּשְׁנוּ מִשְּׁכֵנֵינוּ? הַאֻמְנָם הָיָה בְּבַקָּשָׁה זוֹ לְהַחֲלִיף אֶת הַמְּקוֹמוֹת דְּבַר-מַה שֶׁדָּרַשׁ מֵהֶם קָרְבָּנוֹת גְּדוֹלִים? מַה הַהֶפְסֵד שֶׁהָיָה יוֹצֵֹא לָהֶם אִלּוּ מִלְאוּ אֶת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ?

וְכַמָּה הִרְהוּרִים עָלוּ בְּלִבִּי. אִם כָּךְ אָנוּ מִתְנַהֲגִים בִּדְבָרִים קְטַנִּים, שֶׁאֵינָם דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ מַאֲמַצִּים הַרְבֵּה, מָה אֵפוֹא אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים?

אַל נְזַלְזֵל בִּדְבָרִים קְטַנִּים, כִּי הֵם מִצְטָרְפִים לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל יְחָסִים טוֹבִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל בִּנְיַן חֶבְרָה יוֹתֵר טוֹבָה, עַל חַיֵּי חֶבְרָה נַעֲלִים יוֹתֵר, לְלֹא נִגּוּדִים וּלְלֹא הֶבְדֵּלִים בֵּין מַעֲמָדוֹת, וְאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְוַתֵּר לַחֲבֵרוֹ אַף בְּדָבָר קָטָן, וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב עִם בַּקָּשַׁת חֲבֵרוֹ אַף בְּעִנְיָנִים קַלֵּי-עֶרֶךְ, מִי אֵפוֹא יִבְנֶה חַיֵּי חֶבְרָה אֲחֵרִים? כֵּיצַד נַגִּיעַ לִיחָסִים אֲחֵרִים?

הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה, מִקְרֶה קְטַן-עֵרֶךְ, אֲבָל בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם רַבִּים הַמִּקְרִים מִּסּוּג זֶה, וְרָצִיתִי לְהַפְנוֹת אֶת מַחְשַׁבְתְּכֶם לָעִנְיָנִים הַקְּטַנִּים, שֶׁאִם נְשַׁפֵּר אוֹתָם וְיֵקַל עָלֵינוּ לְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה גַם אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים בִּיסוֹדָם.

l עַל הַר הַזֵּיתִים

יוֹם אֶחָד, יוֹם ו' בַּשָּׁבוּעַ, קַמְתִּי וְעָלִיתִי מִתֵּל־אָבִיב יְרוּשָׁלַיְמָה וְשַׂמְתִּי פְּעָמַי לְקֶבֶר אֲבִי זַ"ל, עַל הַר הַזֵּיתִים. הַמְּכוֹנִית הַצִּבּוּרִית הוֹלִיכַתְנִי מֵרְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג' עַד לְשַׁעֲרֵי בֵּית־הַסְּפָרִים הַלְּאֻמִּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאִי, עַל הַר־הַצּוֹפִים. מִכָּאן הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכִּי בְּרֶגֶל, דֶּרֶךְ אַ־טוּר, בַּכְּבִישׁ.

הָיְתָה כְּבָר שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. פֹּה, עַל הַר־הַצּוֹפִים, עָמְדוּ אַנְשֵׁי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, מוֹרִים, תַּלְמִידִים וְעוֹבְדִים סְתָם וְחִכּוּ לַמְּכוֹנִית שֶׁתָּשִׁיב אוֹתָם הָעִירָה וְעַל פְּנֵיהֶם אֲרֶשֶׁת שֶׁל תְּכוּנָה לִקְרַאת שַׁבָּת.

הַעִיפוֹתִי עַיִן סְבִיבַי וִירוּשָׁלַיִם נִרְאֲתָה עַל בִּנְיָנֶיהָ, גַּגּוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנִים, בְּרוֹשֶׁיהָ הַבּוֹדְדִים – צְנוּעָה בַּהֲדָרָהּ. עֲנָנִים קַלִּים הֵעִיבוּ בְּמִקְצָת אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשְׁרוּ רֹךְ עַל הָעִיר. מַעֵבֶר מִזֶּה נִרְאוּ יָם הַמֶּלַח וְהַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת, הַסְּמוּכוֹת לוֹ בִּבְהִירוּת מִדְבָּרִית וּמְצֹעָפוֹת חֲלוֹם.

אֶל קֶבֶר אָבִי זַ"ל אֲנִי הוֹלֵךְ, הַשּׁוֹמֵר הַנִּצָּב עַל הַשַּׁעַר נִסָּה לְמָנְעֵנִי, בַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם מִתְקַשְּׁרִים בֶּעָבִים וְהַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, וּבְשָׁעָה זוֹ וַדַּאי אֵין אִישׁ שָׁם. אָמַרְתִּי: הֵן בַּכַּוָּנָה בָּאתִי מִתֵּל־אָבִיב לְכָאן, וְאֵיךְ אֲקַפֵחַ עַצְמִי. הָלַכְתִּי.

מִשֶּׁהִתְרַחַקְתִּי מִבֵּית־הַחוֹלִים יָרַדְתִּי לִתְחוּמֵי רָמַת הַר־הַזֵּיתִים, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא בַּאֲרָמִית: טוּרָא דְזֵיתַיָּא, וּמִכָּאן הַשֵּׁם הָעַרְבִי אַ־טוּר, שֵׁם הַכְּפָר הָעַרְבִי. הַמָּקוֹם הַזֶּה יָדוּעַ בַּכְּנֵסִיָּה הָרוּסִית שֶׁלּוֹ, עִם מִגְדָּלָהּ הַגָּבֹהַּ, הַנִּקְרָא בְּפִי הַיְּהוּדִים טוּר־מַלְכָּא.

מִשֶּׁהִתְקָרַבְתִּי לְאַ־טוּר פָּגַשְׁתִּי קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת שֶׁל יְלָדִים עַרְבִים מְשַׂחֲקִים לְצִדֵּי הַכְּבִישׁ. רַבִּים מֵהֶם קִדְּמוּנִי בְּשָׁלוֹם, וַאֲחָדִים אַף בְּבַת־צְחוֹק טוֹבָה, בַּאֲשֶׁר דַּעְתָּם הָיְתָה בְּדוּחָה עֲלֵיהֶם מִן הַ“קַרְקָנֵט” שֶׁהָלַךְ לְמֵישָׁרִים עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ וּבִמְהִירוּת הַבָּזָק.

שְאִלְתִּים: מַה הַדָּבָר שֶׁיְלָדִים רַבִּים נִמְצָאִים עַל הַכְּבִישׁ? וְכִי אֵין לָהֶם לִמּוּדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר? עַל כָּךְ עָנוּ בַּעֲלִיזוּת שׁוֹבֵבָה: יוֹם ו' הַיּוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה, וּבֵית־הַסֵּפֶר סָגוּר.

עָבַרְתִּי לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ, עַל פְּנֵי כַּמָּה בָּתִּים הַבְּנוּיִים לְצִדּוֹ. בְּפֶתַח חֲנוּת עָמְדוּ כַּמָּה נָשִׁים עַרְבִיּוֹת לְיַד הַמֹּאזְנַיִם הַנִּרְאִים מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה. מֵעֵבֶר מִזֶּה, לְיַד סְכָכַת־מַחְצָלוֹת, יָשְׁבוּ כַּמָּה צְעִירִים עַל כִּסְאוֹת נְמוּכִים וְשָׁתוּ קַהֲוָה. בִּקְצֵה הַכְּבִישׁ, לְיַד הַכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה הַנִּקְרֵאת בְּפִי הַנּוֹצְרִים “כְּנֵסִיַּת הָעֲלִיָּה”, כִּי לְפִי מְסָרְתָּם עָלָה מִפֹּה יֵשׁוּעַ הַשָּׁמַיְמָה – שָׁאַלְתִּי פִּי עַרְבִי, אֵי הַדֶּרֶךְ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי. הוּא הֶרְאָה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ הַמִּתְפַּתֶּלֶת בֵּין חֲצֵרוֹת מֻקָּפוֹת חוֹמוֹת־אֲבָנִים. מִשֶּׁיָּצָאתִי מִבֵּין הַחוֹמוֹת הִשְׂתָּרְעוּ לִפְנֵי עֵינַי בָּתֵּי־הַקְּבָרוֹת הַיְּשָׁנִים, וַאֲנִי – אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת הֶחָדָשׁ שֶׁל וַעַד קְהִלַּת יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּרֻחָק מַשֶּׁהוּ.

נִכְנַסְתִּי בַּשַּׁעַר שֶׁהָיָה פָּתוּחַ בְּמִקְצָת. שֶׁקֶט וּדְמָמָה. לְאָזְנַי הִגִּיעַ קוֹל מִצַּעָדַי עַל הֶחָצָץ הַלָּבָן, הַמְרֻחָץ מִן הַגְּשָׁמִים. יָרַדְתִּי כַּמָּה מַעֲלוֹת וְעָבַרְתִּי בֵּין הַקְּבָרוֹת הָעֲרוּכִים טוּרִים־טוּרִים. מַצֵּבוֹת חֲדָשׁוֹת, זְקוּפוֹת וּשְׁכוּבוֹת, הִלְבִּינוּ נְקִיוֹת, צְחוֹרוֹת. הַבְּרוֹשִׁים הָרַכִּים הַנְּטוּעִים בֵּין טוּרֵי הַמַּצֵּבוֹת וּלְיַד הַגְּדֵרוֹת – מֵהֶם שֶׁהָרוּחוֹת הִטּוּם לִצְדָדִים וְחֵלֶק מֵעַנְפֵיהֶם הַיְּרֻקִּים הָפְכוּ חוּמִים.

הִגַּעְתִּי לְקִבְרוֹ שֶׁל אָבִי זַ"ל. הַמַּצֵּבָה עֲדַיִן בְּבִנְיָנָהּ. שְׁמוֹ מִתְנוֹסֵס עַל לוּחַ לָבָן. הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וְכָל יְרוּשָׁלַיִם לְפָנַי. מַרְאֶה נִפְלָא, מַרְהִיב עַיִן. הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי – אַשְׁרֶיךָ, אַבָּא, זָכִיתָ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים בְּמָקוֹם נִפְלָא זֶה. אַחֶיךָ, אַחְיוֹתֶיךָ, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּפּוֹלִין הוּמְתוּ בִּיְדֵי הָעֲמָלֵק הַנַּצִי וְאַף אֶת קִבְרוֹתֵיהֶם הִשְׁמִיד. וְהֵן אַךְ לִפְנֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הָיִיתָ שָׁם בֵּינֵיהֶם…

הִקַּפְתִּי אֶת הַקֶּבֶר וְהִתְהַלַּכְתִּי בֵּין הַקְּבָרוֹת הָאֲחֵרִים. הָיִיתִי יְחִידִי. צִנַּת חֹרֶף נָשְׁבָה מִן הָאֲבָנִים. אַךְ מַרְאֵה יְרוּשָׁלַיִם רוֹמֵם אֶת רוּחִי וְכִמְדַבֵּר אֶל נַפְשִׁי לָחֲשׁוּ שְׂפָתַי – בֵּית־הַחַיִּים, בֵּית־הַחַיִּים – כָּךְ נִקְרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּפִי הָעָם.

בְּשׁוּבִי בֵּין הַחֲצֵרוֹת עָמְדוּ שׁוֹאֲבוֹת מַיִם לְיַד בְּאֵר וְהֶעֱלוּ דְלָיֵיהֶן. לְפָנַי הָלְכָה אִשָּׁה וְעַל רֹאשָׁהּ חֲבִיּוֹנָה מַיִם, אַחֲרֶיהָ בְּשׁוּרָה עָרְפִּית יַלְדָּה וּפַח עַל רֹאשָׁהּ, וְתִינֹקֶת וּפַחִית עַל רֹאשָׁהּ. הִרְחַבְתִּי צְעָדַי וָאָשִׂים עֵינַי בְפַח הַיַּלְדָּה וְהוּא פַּח נֵפְט רָגִיל, מָלֵא אַךְ כְּדֵי שְׁלשֶׁת רְבָעָיו. שָׁאַלְתִּי אֶת הַאֵם בַּת כַּמָּה בִּתָּהּ זוֹ וְעָנְתָה: בַּת שֵׁשׁ וָחֵצִי.

– הַאִם לֹא רַב מִדַּי הַמַּשָּׂא לְרֹאשׁ בִּתֵּךָ הַקְּטַנָּה? – הוֹסַפְתִּי לִשְׁאֹל.

אַךְ נֵטֶף נְטָפַיִם בְּפַחָהּ – עָנְתָה הַאֵם.

הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה אֵלַי בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת חַיְּכָנִיּוֹת וְהוֹסִיפָה לִצְעֹד בִּזְהִירוֹת בְּרַגְלָהּ הַיְחֵפָה, בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה, כְּשֶׁעִם כָּל צַעַד שְׂמֹאל נִזְרָק אַחַד הַנְּטָפִים מִן הַפַּח אֶל צַוָּארָהּ, כִּי הָיָה נֶקֶב בְּדָפְנוֹ. הִיא לֹא הוֹרִידָה עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת מִמֶּנִּי וְאַף הֶעֶלְתָה בַּת־צְחוֹק נְעִימָה בְּפָנֶיהָ, כְּאוֹמֶרֶת לְהַשְׁקִיט אֶת רֶגֶשׁ הָרַחֲמִים, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּלִבִּי עָלֶיהָ.

l "עֹנֶג שַׁבָּת"

בְּשַׁבָּת לְעֵת עֶרֶב יָצָאתִי לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם וּבְנוֹתֶיהָ כְּשֶׁהֵם מְטַיְלִים לְרוּחַ־הַיּוֹם. הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים הָמוּ מֵאָדָם. הַכֹּל טִיְּלוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי־שַׁבָּת, אַחֲרֵי שֶׁנָּחוּ מֵעֲמַל הַשָּׁבוּעַ הַחוֹלֵף וּמַחֲלִיפִים כֹּחַ לִקְרַאת הָעֲבוֹדָה בִּימוֹת הַחֹל הַבָּאִים.

בַּגַּן הַצִּבּוּרִי הֶחָדָשׁ, לְיַד רְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג', יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים עַל הַסַּפְסָלִים, יְלָדִים וְתִינוֹקוֹת שִׂחֲקוּ עִם הוֹרֵיהֶם, רָצוּ בַּשְּׁבִילִים, הִתְהַלְּכוּ בַּמִּשְעוֹלִים וְשִׂחֲקוּ בְּמַחֲבוֹאִים; אָמְנָם, הָיוּ גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁהִתְפַּרְקְדוּ עַל הַמִּדְשָׁאוֹת לְכָל אָרְכָּם וְהַיְּלָדִים רָצִים סְבִיבָם – דָּבָר שֶׁלֹּא מָצָא חֵן בְּעֵינַי. כִּי מִשֶּׁקָּמוּ הַמִּתְפַּרְקְדִים מִמִּרְבָּצָם הָיָה הַדֶּשֶׁא רָמוּס כֻּלּוֹ. וַחֲבָל, חֲבָל! כִּי יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ כַּמָּה קָשֶׁה לְגַדֵּל אֶת הַדֶּשֶׁא וְלִשְׁמֹר עַל צוּרָתוֹ הַנָּאָה שֶׁל הַגָּן. בִּן רֶגַע הוּא הוֹפֵךְ לְמִרְמָס וְכָל מַרְאֵהוּ שֶׁל הַגָּן מָשְׁחָת.

וְתָמִיד מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר בְּעֵינַי – אֵיךְ הָאֲנָשִׁים אֵינָם יוֹדְעִים לָחוּס עַל הַדָּבָר הַיָּפֶה הַנִּתָּן לָהֶם מֵאֵת הַצִּבּוּר.

הֵן אִלּוּ הָיָה הַגָּן הַזֶּה שַׁיָךְ לְאִישׁ פְּרָטִי וַדַּאי לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ, אֲבָל מִכֵּוָן שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לָעִירִיָּה וְכָל בְּנֵי הָעִיר יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ וּלְהִתְעַנֵּג עָלָיו – אֵין מַקְפִּידִים בִּשְׁמִירָתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵת וְלֹא יִתְקַלְקֵל. הֵן גַּן צִבּוּרִי שַׁיָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ רַשַּׁאי לְבַקֵּר בּוֹ, מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא יִשְׁמֹר עָלָיו כָּל אֶחָד כְּמוֹ עַל גַּנּוֹ שֶׁלּוֹ?

אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתִי מִן הַגַּן נִכְנַסְתִּי לִרְחוֹב אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה. רַבִּים הָיוּ הַמְטַיְּלִים כָּאן. הִרְהַרְתִּי בְּנַפְשִׁי: לָמָּה הָאֲנָשִׁים אוֹהֲבִים כָּל כָּךְ לִהְיוֹת צְפוּפִים, אֶחָד לְיַד חֲבֵרוֹ, לְהִתְחַכֵּךְ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ בִּרְחוֹב אֶחָד, בְּעוֹד שֶׁרְחוֹבוֹת יָפִים, שֶׁאֲוִיר טוֹב בָּהֶם, רֵיקִים מֵאָדָם? אִם יוֹצְאִים מִן הַבַּיִת לְטַיֵּל וְלֵהָנוֹת מִן הָאֲוִיר הַצַּח, הֵן טוֹב, טוֹב הַרְבֵּה, לְהִתְהַלֵּךְ בַּמֶּרְחָב וְלֹא לְהִצְטוֹפֵף.

וְעַד שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר כָּךְ הִתְקָרַבְתִּי לִקְצֵה רְחוֹב בֶּן־יְהוּדָה וְהִגַּעְתִּי לְקוֹלְנוֹעַ “צִיּוֹן”. פֹּה שׁוּב לֹא יָכֹלְתִּי לְטַיֵּל וְלֹא לְהַרְהֵר. מִפַּעַם לְפַעַם נִסְחַבְתִּי בְּזֶרֶם שֶׁל “הִתְקַהֲלוּת”, כְּאִלּוּ קָרָה מִי יוֹדֵעַ מָה. אַךְ מַה שֶּׁהִפְלִיאַנִי בְּיוֹתֵר, כִּי בְּהִתְקַהֲלֻיּוֹת אֵלּוּ הָיוּ הַמִּתְקַהֲלִים רֻבָּם יְלָדִים. נְעָרִים בְּנֵי גִילִים שׁוֹנִים הֵרִימוּ קוֹלוֹתֵיהֶם בִּצְחוֹק פָּרוּעַ וְנִדְחֲקוּ אֶל מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי תְּחִלָּה מָה הוּא. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נוֹכַחְתִּי כִּי זֶה עִנְיָן לֹא יָפֶה כְּלָל. אֲנִי אוֹמֵר לֹא יָפֶה וְחוֹשֵׁב – זֶהוּ מַעֲשֶׂה פֶּשַׁע. תָּאֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם – מְהַלֵּךְ לוֹ מוֹכֵר כְּעָכִים טְרִיִּים וְעַל רֹאשׁוֹ לוּחַ, מֵעֵין שֻׁלְחָן נָע וְעָלָיו מְסֻדָּרוֹת עַמּוּדוֹת עַמּוּדוֹת שֶׁל כְּעָכִים. הַמּוֹכֵר מַכְרִיז עַל סְחוֹרָתוֹ. כָּל הָרוֹצֶה – בָּא וְקוֹנֶה. וְהִנֵּה אַחַד הַנְּעָרִים מִתְגַּנֵּב אֶל הַמּוֹכֵר, דּוֹחֵף אוֹתוֹ וּמַכְשִׁיל אוֹתוֹ וְהַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ מֻטֶּה הַצִּדָּה, וְהַכְּעָכִים נוֹשְׁרִים וּמִתְפַּזְּרִים וּלְהָקוֹת לְהָקוֹת שֶׁל נְעָרִים עָטִים עַל הַשָּׁלָל וְ“סוֹחֲבִים” כְּעָכִים, דּוֹחֲפִים וְדוֹחֲקִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, מַכִּים וְצוֹרְחִים וְזוֹעֲקִים – מָה אֹמַר לָכֶם – שַׁעֲרוּרִיָּה גְּדוֹלָה!

הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה? בּוּשָׁה כִּסְּתָה אֶת פָּנַי.

עָלַי לְהוֹסִיף: רָאִיתִי אֵיךְ כַּמָּה עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ – בְּעִקָּר חַיָּלִים בְּנֵי אֻמּוֹת שׁוֹנוֹת: אַנְגְּלִים, אֲמֵרִיקָאִים, יְוָנִים, הֹדִּים – הִבִּיטוּ עַל הַנַּעֲשֶׂה כָּאן, מָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם וְלֹא הֵבִינוּ מַה נַּעֲשֶׂה כָּאן.

זֶה הָיָה הָ“עֹנֶג” שֶׁלִּי בַּשַּׁבָּת הַהִיא…

הֲכָזֹאת תִּהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם? הֲכָךְ יַעֲשׂוּ יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם?

l הַמְּשֻׁגַּעַת

יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי בִּרְחוֹב מוֹנְטִיפְיוֹרִי בְּתֵל־אָבִיב, וְרָאִיתִי יְלָדִים רַבִּים עוֹמְדִים עַל הַמִּדְרָכָה וּמַבִּיטִים עַל סוּס מִסְכֵּן, רָתוּם לַעֲגָלָה עֲלוּבָה. בֵּין הַיְּלָדִים רָאִיתִי אֲחָדִים לוֹעֲגִים, צוֹחֲקִים, מִתְקָרְבִים אֶל הַסּוּס וּמִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ. נִגַּשְׁתִּי לִרְאוֹת מַה מִּשְׂחָק חָדָשׁ מָצְאוּ לָהֶם כָּאן. וְהִנֵּה מַה שֶּׁרָאִיתִי:

אִשָּׁה נְמוּכַת־קוֹמָה, לְבוּשָׁה שִׂמְלָה בָּלָה, לְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה מְשֻׁבֶּצֶת, הָעוֹטֶפֶת גַּם אֶת פָּנֶיהָ, עוֹמֶדֶת לְיַד הַסּוּס וּמַאֲכִילָה אוֹתוֹ פֵּרוּרֵי־לֶחֶם, קְלִפּוֹת שֶׁל תַּפּוּחֵי־זָהָב, עֲנָפִים יְרֻקִּים מִשִּׁטַּת־הַמְּשֻׂכָּה. מִדֵּי פַּעַם הִיא מוֹצִיאָה מִכִּיסֶיהָ דְּבַר־מָה אַחֵר וְתוֹחֶבֶת לְפִיו שֶׁל הַסּוּס, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ עַל לֶחְיוֹ וְאַף נוֹשֶׁקֶת אוֹתוֹ. הַסּוּס הַמִּסְכֵּן אֵינוֹ רָגִיל, כַּנִּרְאֶה, שֶׁיְפַנְּקוּהוּ כָּל כָּךְ, מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ הַמּוּרָד וּמְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ לִצְדָדִים. כְּשֶׁהִיא מַגִּישָׁה לוֹ פְּרוּסוֹת לֶחֶם הוּא מְרִיחָן בְּאַפּוֹ וְאוֹכֵל אוֹתָן. אָז מִתְמַלְּאָה הָאִשָּׁה שִׂמְחָה, מְנַעֲנַעַת בְּרֹאשָׁהּ כְּיַלְדָּה קְטַנָּה וְקוֹפֶצֶת מֵרֹב נַחַת. כְּשֶׁהַסּוּס אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֶת הָעֲנָפִים הַדּוֹקְרִים הִיא מִתְעַצְּבֶת וּמְשַׁדֶּלֶת אוֹתוֹ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ כְּלַטֵּף אֵם אֶת יַלְדָּהּ – שֶׁיֹּאכַל. הַסּוּס מַבִּיט עָלֶיהָ גַּם הוּא כְּאִלּוּ בְּצַעַר, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד לָהּ שֶׁאֵין הַזְּמוֹרוֹת הַלָּלוּ מַאֲכָל תַּאֲוָה בִּשְׁבִילוֹ. הוּא שׁוֹתֵק, מַטֶּה אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת הָעֲיֵפוֹת, כּוֹפֵף אֶת הַשּׁוֹקַיִם – כְּאוֹמֵר: אַל תַּטְרִידִינִי, אֲחוֹתִי, כָּמוֹנִי כָּמוֹךְ יְצוּרִים מִסְכֵּנִים אֲנַחְנוּ. אַךְ הִיא אֵינָהּ מַשְׁגַּחַת בִּתְנוּעוֹתָיו, אֵינָהּ מְבִינָה לְהַבָּעַת פָּנָיו, מוֹסִיפָה לְחַפֵּשׂ בְּכִיסֶיהָ וּמוֹצִיאָה קְלִפּוֹת תַּפּוּחֵי־זָהָב, פִּסּוֹת־נְיָר מִסֻּכָּרִיּוֹת וּמַגִּישָׁה לְפִיו שֶׁל הַסּוּס. כָּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ.

הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְרִים מִתְעַכְּבִים רֶגַע, רוֹאִים אֶת הַמַּחֲזֶה וְהוֹלְכִים לְדַרְכָּם – מִי בְּצַּעַר וּמִי בִּמְנוֹד רֹאשׁ. אַךְ הַיְּלָדִים – יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי, וַהֲרֵי הַשָּׁעָה שְׁעַת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת וְהֵם מִצְטוֹפְפִים כָּאן וְעוֹמְדִים, מִתְלוֹצְצִים עַל הָאִשָּׁה, לוֹעֲגִים לָהּ, וְקוֹרְאִים אֵלֶיהָ דִּבְרֵי בּוּז. מִישֶׁהוּ מֵהֶם אַף יוֹצֵא מִן הַמַּעְגָּל וּמִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וְדוֹחֵף אוֹתָהּ וּבוֹרֵחַ. הַיְּלָדִים הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק וּמִתְעַנְּגִים עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנֶּחְמָד שֶׁל “הַגִּבּוֹר”. אַף יֶלֶד אֶחָד אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לִגְעֹר בַּ“גִּבּוֹר” הַזֶּה, הַמֵּצִיק לָאִשָּׁה, שֶׁאֵין דַּעְתָּה שְׁפוּיָה, לָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת. יֶתֶר עַל כֵּן, כַּמָּה מֵהֶם מְעוֹדְדִים אוֹתוֹ; יֶלֶד אַחֵר מִתְקַנֵּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל “הַגִּבּוֹר” וְהוּא מַרְאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּשֻׁגַּעַת וּמַפִּיל אֶת הַקְּלִפּוֹת מִיָּדָהּ וְנִמְלָט לִצְחוֹקָם הָרַב שֶׁל הַיְּלָדִים הַמִּסְתַּכְּלִים.

מִן הַצַּד עוֹמְדִים יְלָדִים קְטַנִּים יוֹתֵר, הַמְפַחֲדִים קְצָת מִפְּנֵי הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת, אֲבָל גַּם הֵם אֵינָם זָזִים מִן הַמָּקוֹם. וְכָךְ זֶה נִמְשָׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁבָּא הָעֶגְלוֹן, יָשַׁב בַּעֲגָלָה, הִצְלִיף עַל הַסּוּס וְנָסַע. הָאִשָּׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת, הִבִּיטָה אַחֲרֵי הַסּוּס, וְלֹא הִרְגִּישָׁה כִּי בֵּינָתַיִם הִקִּיפוּהָ הַיְּלָדִים מִכָּל צַד וּמִתְגָּרִים בָּהּ:

– הִנֵּה שָׁם סוּס אַחֵר…

–גַּם לִי יֵשׁ סוּס. בּוֹאִי, בּוֹאִי…

בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת הָלְכָה הָאִשָּׁה מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וְהַיְּלָדִים נִגְרָרִים אַחֲרֶיהָ. מִישֶׁהוּ מִן הַגְּדוֹלִים גָּעַר בָּהֶם וְהֵם הִתְרַחֲקוּ לְרֶגַע, אַךְ שָׁבוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, אוֹ שֶׁיְלָדִים אֲחֵרִים נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ.

זֶהוּ מִקְרֶה אֶחָד מֵרַבִּים. אָמַרְתִּי לְהָבִיא לִפְנֵיכֶם, יְלָדִים, אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה, שֶׁתָּדוּנוּ בּוֹ וְתַחְשְׁבוּ קְצָת כֵּיצַד צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין דַּעְתָּם שְׁפוּיָה. הֵן חוֹלָה הִיא הָאִשָּׁה הַזֹּאת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲלָתָהּ לֹא הִפִּילָה אוֹתָהּ לְמִשְׁכָּב וְהִיא מְהַלֶּכֶת בָּרְחוֹבוֹת. וְהִנֵּה בָּאִים יְלָדִים וּמְצִיקִים לָהּ, מַרְגִּיזִים אוֹתָהּ וּמִתְעַנְּגִים עַל יִסּוּרֶיהָ. הֲמֻתָּר לָנוּ לִנְהֹג כָּךְ בַּאֲנָשִׁים חוֹלִים? הֵן אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְטַפֵּל בָּהּ וּלְרַפֵּא אוֹתָהּ מִמַּחֲלָתָהּ, וְהִנֵּה בָּאִים יְלָדִים וּמְצִיקִים לָהּ וּמוֹסִיפִים לָהּ כְּאֵבִים עַל מַכְאוֹבֶיהָ.

הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה?

כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית בָּעֶרֶב, עָבַרְתִּי שֵׁנִית בָּרְחוֹב. הָיָה עֶרֶב קַר לִפְנֵי גֶּשֶׁם. הָאֲנָשִׁים לָבְשׁוּ בְּגָדִים חַמִּים, מִי בִּמְעִיל חֹרֶף וּמִי בִּמְעִיל גֶּשֶׁם. וְהִנֵּה בְּפִנָּה אַחַת נִתְקַלְתִּי בִּפְקַעַת גְּדוֹלָה, רוֹעֶדֶת בַּצֵּל. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ וְהִכַּרְתִּי אוֹתָהּ אִשָּׁה עָצְמָהּ, מֻטֶּלֶת עַל הָאֶרֶץ, מִתְכַּוֶּצֶת מִקֹּר וְרוֹדֶמֶת. כָּאֵלֶּה הֵם חַיֶּיהָ. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִּפְנֵי עַצְמִי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְבֵיתִי לְחֶדֶר חַם וְאֶשְׁכַּב בַּמִּטָּה וְהִנֵּה פֹּה אָדָם חוֹלֶה מִתְגּוֹלֵל בַּחוּצוֹת. הַאֶפְשָׁר כָּךְ?

בֵּינָתַיִם נִתְעַכְּבוּ עוֹד אֲנָשִׁים אֲחָדִים וְעוֹרְרוּהָ וְהֶעֱבִירוּ אוֹתָהּ לְבֵית “הַכְנָסַת אוֹרְחִים”.

l סְקֶטִים

סְקֶטִים – אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב מִזֶּה. אַתָּה שׁוֹלֵחַ רַגְלֶיךָ, אוֹ אֲפִלּוּ רֶגֶל אַחַת, וְאַתָּה מַחֲלִיק עַל הַמִּדְרָכָה אוֹ עַל הַכְּבִישׁ כַּנֶּשֶׁר בַּמְּרוֹמִים.

מִי אֵינוֹ אוֹהֵב סְקֶטִים? – אֵין כָּזֶה. נִדְמֶה לִי – זֶה עִנְיָן שֶׂכֻּלּוֹ טוֹב. טוֹב בְּיִחוּד לְאֵלֶּה שֶׁרַגְלֵיהֶם חֲבוּשׁוֹת סְקֶטִים וְהֵם גּוֹלְשִׁים, בְּכָל הַמֶּרֶץ וּבְכָל הַכֹּחַ.

פָּחוֹת טוֹב הוּא הַדָּבָר בִּשְׁבִיל הַמְּהַלְּכִים עַל הַמִּדְרָכוֹת. לָהֶם צְפוּיָה לִפְעָמִים סַכָּנָה קְטַנָּה שֶׁהָרָץ, הַטָּס עַל הַסְּקֶטִים, יִתְנַגֵּשׁ בָּהֶם. וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת לֹא נָעִים, אֲפִלּוּ לִשְׁנֵיהֶם.

אַךְ קְצָת יוֹתֵר מְסֻכֶּנֶת הַגְּלִישָׁה עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ. וּמִטַּעַם פָּשׁוּט – בַּכְּבִישׁ רָצוֹת מְכוֹנִיּוֹת, וְהַפְּגִישָׁה בֵּין רָץ עַל סְקֶטִים וְרָצָה עַל גַּלְגַּלִים – יְכוֹלָה לִהְיוֹת לֹא נְעִימָה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ מְאֹד מְאֹד לֹא נְעִימָה. וְלֹא כָּל כָּךְ לַמְּכוֹנִית כְּמוֹ לָרָץ עַל הַסְּקֶטִים.

כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר בִּרְחוֹב כָּזֶה שֶׁבּוֹ רָצִים אַנְשֵׁי־הַסְּקֶטִים וְאוֹטוֹמוֹבִּילִים אֵלֶּה לִקְרַאת אֵלֶּה – אֹמַר אֶת הָאֱמֶת: אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מְאֹד מִפְּנֵי אִי־נְעִימוּת.

אֲנִי אוֹמֵר “אִי־נְעִימוּת” בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה. זֶה עָלוּל לִהְיוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה.

אֲבָל לְמַעַן הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִּיד, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱלִיתִי עַל דַּעְתִּי לְהַגִּיד לְאַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים – חִדְלוּ מִלִּגְלֹשׁ. חַס וְחָלִילָה. אַךְ לְהִמָּנַע מִסַּכָּנָה צָרִיךְ, בְּהֶחְלֵט צָרִיךְ.

בִּרְשׁוּתְכֶם, אַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים, אֲנִי פּוֹנֶה לְמוֹעֶצֶת עִירִיַּת תֵּל־אָבִיב בְּבַקָּשָׁה לְהַסְדִּיר אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה. הָעִירִיָּה חַיֶּבֶת לִדְאֹג לְחַיֵּיהֶם שֶׁל אֶזְרָחֶיהָ הַצְּעִירִים, הָרָצִים עַל סְקֶטִים. כִּי סְפּוֹרְט נָעִים הוּא זֶה וְהַתּוֹשָׁבִים הַצְּעִירִים חוֹבְבִים אוֹתוֹ מְאֹד. עַל כֵּן עַל הָעִירִיָּה לְהַקְצוֹת רְחוֹבוֹת יְדוּעִים בְּכָל חֶלְקֵי הָעִיר בִּשְׁבִיל הַגְּלִישָׁה עַל סְקֶטִים בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת שֶׁל הַיּוֹם. בַּשָּׁעוֹת הַלָּלוּ הַתְּנוּעָה שֶׁל כְּלֵי הָרֶכֶב בְּאוֹתָם הָרְחוֹבוֹת תְּהֵא אֲסוּרָה – וְרַק הַגְּלִישָׁה מֻתֶּרֶת. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלְּהוֹלְכֵי־רֶגֶל תְּהֵא הַתְּנוּעָה מֻתֶּרֶת וְאַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים יִהְיוּ אַחֲרָאִים לְחַיֵּיהֶם. כִּי סוֹף סוֹף הַ“טָּס” עַל סְקֶטִים אֵינוֹ מְכוֹנָה וְהוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִדְרֹס אִישׁ, וַאֲפִילוּ אִישׁ קָטָן.

הַקְצוּ תְּחוּמֵי גְּלִישָׁה וּשְׁעוֹת גְּלִישָׁה לְאַנְשֵׁי־הַסְּקֶטִים!

זֶהוּ עִנְיָן נִכְבָּד מְאֹד.

l לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

בִּצְעָדִים מְדוּדִים הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָר אֲשֶׁר בְּהָרֵי יְהוּדָה, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. קַרְנֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירוּ אֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים. מִפַּעַם לְפַעַם נִשְׁמְעָה מִלַּת־זֵרוּז כְּלַפֵּי הַחֲמוֹר שֶׁהָלַךְ לִפְנֵיהֶם, הָלוֹךְ וְטָפוֹף בְּרַגְלָיו הַדַּקּוֹת בֵּין צְרוֹרוֹת הָאֶבֶן שֶׁנִדַּרְדְּרוּ וְנָפְלוּ אֶל הַגַּיְא. מִסָּבִיב שָׂרְרָה דּוּמִיָּה. רִנַּת צִפֳּרִים קִדְּמָה פְּנֵי שַׁחַר. עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר נָמוֹגוּ לְאַט. מִבֵּין הֶהָרִים בַּמִּזְרָח נִרְאָה מַעְגַּל־הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה בְּלַהַט אֵשׁ. בָּהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד רַבּוּ הַצְּבָעִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה. הַסְּלָעִים דּוֹבְבוּ בְּאַפְרוּרִיתָם, וְהָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת הָיוּ מוּטָלוֹת פְּזוּרוֹת בְּחֶלְקֵי הֶעָפָר הַחוּם־כֵּהֶה, כְּמִתְרָעֲמוֹת עַל שֶׁהִרְחְיקוּן מִן הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים. עַל גִּבְעוֹלֵי הַדַּרְדָּרִים הַחֲרֵבִים בְּצַד הַמִּשְׁעוֹל נוֹצְצוּ פִּרְחֵיהֶם הַיְּבֵשִׁים נִצְנוּץ עָמוּם. בְּסִבְכֵי הַסִּירִים הִוְרִידוּ נִצָּנִים קְטַנִּים שֶׁל פְּרִיחָה חֲבוּיָה. הַיָּמִים יְמֵי סוֹף אֱלוּל בֶּהָרִים. קְרִירוּת הַבֹּקֶר חָלְפָה – לֹא אֶסְבֹּל אַתְּ מַרְאֶה הַדַּרְדַּר – הִפְסִיק אֶחָד אֶת הַדְּמָמָה. – גִּבְעוֹלוֹ וְעָלָיו נִזְדַּהֲמוּ וְהִשְׁחִירוּ וְעֻקְצֵיהֶם שְׁלוּחִים לְכָל עֵבֶר…

– מַה טּוֹב כִּי עֲקָצְךָ הַדַּרְדַּר בְּרַגְלְךָ – עָנָה חֲבֵרוֹ. – הִזְכִּירְךָ כִּי בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים. שָׂא רֹאשְׁךָ לַשָּׁמַיִם – יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה קְרֵבִים וּבָאִים. אֵין זֹאת כִּי אִם קוֹל הַשּׁוֹפָר אֵינוֹ מַגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ. חֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנְךָ, אִישׁ הֶהָרִים…

– אָמְנָם כֵּן, – הֵשִׁיב הַלָּה. – מֻפְלָאִים דַּרְכֵי אָדָם. אֲנִי – לִבִּי לְאַדְמָתִי, לְעֵץ מוֹרִיק בְּצֵלַע הָהָר וּלְשִׂיחַ מְלַבְלֵב בַּגַּיְא, וּלְפֶתַע עוֹרַרְתִּי לָשֵׂאת עֵינַי אֶל מְרוֹמֵי הָרָקִיעַ. יָדַעְתִּי לְמַה יִרְמְזוּ מִלֶּיךָ. גַּם אִם לֹא יַעֲלֶה קוֹל שׁוֹפָר בְּאָזְנַי, הַקְּשֵׁב אַקְשִׁיב לְרַחֲשֵׁי נַפְשִׁי בְּיָמִים אֵלֶּה. כַּלָּה קַיִץ, הָרִמּוֹן מַבְהִיק מִבֵּין עָלָיו הַיְּרֻקִּים – אַחֲרוֹן פְּרִי הַקַּיִץ עַל עֵצִים. שָׁנָה חֲדָשָׁה – מָה תָּבִיא לָנוּ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה?

– וּמַה הֵבִיאָה הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, הַיּוֹצֵאת? – עָנָה חֲבֵרוֹ לְעֻמָּתוֹ – הֶחָשַׁבְתָּ חֶשְׁבּוֹנָהּ?

– תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, – סִלְסֵל הַלָּה בְּנִגּוּן נוּגֶה, – וְתָחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ! – הִתְפַּשֵּׁט הַקּוֹל בֶּהָרִים.

–אָכֵן, רָבְתָה הַקְּלָלָה גַּם רָבְתָה הַשָּׁנָה, בָּעוֹלָם וּבְבֵיִת יִשְׂרָאֵל.

עַצְבוּת גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְהַדִּבֵּר נִטַּל מִפִּיהֶם. שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם פָּסְעוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר. בִּמְהִירוּת הַבָּזָק עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחָם מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנָה הַיּוֹצֵאת. נַהֲרֵי־נַחֲלֵי דָם מְצִיפִים אֶת הָאֶרֶץ. מִילְיוֹנִים מִילְיוֹנִים אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בֶּחָזִיתוֹת וּמְכַלִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. הֶרֶס וְחֻרְבָּן. עֲמַל אֱנוֹשׁ שֶׁל עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת שָׁנִים נִשְׁמַד לְלֹא רַחֵם. שָׁנִים עַל שָׁנִים חָסְכוּ עַמֵּי רוּסְיָה מִלַּחְמָם, מָנְעוּ בֶּגֶד וְנַעַל מִבְּשָׂרָם, רְעֵבִים וַעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה בָּנוּ אֶת תַּעֲשִׂיַּת אַרְצָם, הֵקִימוּ אֶת תַּחֲנַת־הַכֹּחַ הַגְּדוֹלָה “דְנְיֶפְּרוֹסְטְרוֹי”, אַחַת הַתַּחֲנוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם לְכֹחַ וָאוֹר – וְהִנֵּה הִתְקָרֵב הָאוֹיֵב הַנַּצִּי לַמִּפְעָל הָאַדִּיר הַזֶּה וּלְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה אֲשֶׁר בְּאוּקְרַיְנָה וּבְמוֹ יְדֵיהֶם הֶחֱרִיבוּ הַבּוֹנִים אֶת יְצוּר כַּפֵּיהֶם. וּמָה עוֹלְלוּ הָרְשָׁעִים הַנַּצִּים לְבֵית יִשְׂרָאֵל בְּחָזִית רוּסְיָה הָאֲרֻכָּה? מַעֲשֵׂי־הַזְּוָעָה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לַיְּהוּדִים בֶּעָרִים וּבָעֲיָרוֹת שֶׁל אוּקְרַיְנָה וּבֶּסָרַבְּיָּה שֶׁנִּכְבְּשָׁה עַל יָדָם, עוֹלִים עַל הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ עַד כֹּה.

הַשְּׁנַיִם שֶׁהָלְכוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר אָמְנָם לֹא דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, אַךְ מִשֶּׁנִּפְגְּשׁוּ מַבָּטֵי עֵינֵיהֶם רָאוּ כִּי אַחַת הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּעֲסִיקָה אוֹתָם וְכִי יוֹדְעִים הֵם אִישׁ אֶת מַחֲשֶׁבֶת רֵעֵהוּ. אָז פָּתַח הָאֶחָד בִּתְפִלַּת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:

וּבְכֵן תֵּן פַּחֲדְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירְאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם…

– אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לָאֱנוֹשׁוּת הַדְּווּיָה אֶלָּא אִם בְּנֵי־אָדָם יַעֲשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אַחַת – אָמַר הַשֵּׁנִי, כִּמְהַרְהֵר אַחֲרֵי דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנָיו.

הֵן הַשְׁמֵד יַשְׁמִידוּ הָעַמִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אִם לֹא יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם רְצוֹן עֶלְיוֹן לִהְיוֹת צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּלְבַעֵר אֶת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם. לֹא, לֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם בְּכֹחַ שִׁלְטוֹן עָרִיצִים, אֵין תְּקוּמָה לָאֱנוֹשׁוּת תַּחַת שִׁלְטוֹן כֹּחַ הַזְּרוֹעַ.

חֲבֵרוֹ הִמְשִׁיךְ בְּסִלְסוּלֵי תְּפִלָּה בִּנְעִימָה לְבָבִית מְאֹד:

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ…

הַמְהַרְהֵר הוֹסִיף בְּהִרְהוּרָיו. וּבַהֲרִימוֹ עֵינָיו אֶל סְבִיבוֹתָיו הִבִּיט אֶל מֵעֵבֶר לָאֹפֶק. שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל קָמָה לְפָנָיו. אָהֳלֵי יַעֲקֹב הַנְּפוֹצִים בְּתֵבֵל הָרְחָבָה. יְמֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. יְהוּדִים בְּכָל מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עוֹמְדִים שְׁחוֹחַ, עֲטוּפִים בְּטַלִּיּוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפְכִים אֶת שִׂיחַ תְּפִלּוֹתֵיהֶם לִפְנֵי בּוֹרְאָם. בַּחוּץ תִּרְדֹּף חֶרֶב. הָרָשָׁע גָּזַר עַל תְּפִלָּתָם, סָגַר אֶת בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת, הֶעֱלָה אוֹתָם בָּאֵשׁ עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם לְהַצִּיל סֵפֶר־תּוֹרָה מִן הַמּוֹקֵד.

אַלְפֵי מְעֻנִּים וּקְבוּרִים חַיִּים עֵינֵיהֶם יוֹקְדוֹת בִּתְפִלָּה לִגְאֻלָּה, בָּאֱמוּנָה כִּי הָעַוְלָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְאָזְנָם קַשּׁוּבָה לְשׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַמְּבַשֵּׂר גְּאֻלָּה וּפְדוּת.

– אָכֵן, יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי – לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו לְעַצְמוֹ – עַל מָה וְלָמָּה נִתְּכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע עָלֵינוּ, עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ בָּנוּ אֶת חִצֵּי זַעֲמוֹ הָרִאשׁוֹנִים. זֶה אֲלָפִים בַּשָּׁנִים אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת הָרַעְיוֹן הַנַּעֲלֶה לְהַעֲבִיר אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַזָּדוֹן מִן הָאָרֶץ. מִדֵּי תִּתְפָּרֵץ חַיַּת־הַטֶּרֶף בִּדְמוּת שַׁלִּיט עָרִיץ, וְקָמָה לִרְדּוֹת בִּבְנֵי אָדָם וּלְשַׁעְבְּדָם בִּזְרוֹעַ, תִּנְחַת כַּפָּהּ לָרִאשׁוֹנָה עַל רֹאשֵנוּ, עַל רֹאשׁ הָעָם, הַנּוֹשֵׂא אֶת רַעְיוֹן הַגְּאֻלָּה, הֲלֹא הִיא גְּאֻלַּת כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁיֵּּעֲשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת לִמְחוֹת אֶת הָרֶשַׁע מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם.

כְּשֶׁהֵקִיץ הָאִישׁ מֵהִרְהוּרָיו – וְהִנֵּה רַגְלָיו עוֹמְדוֹת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַשָּׁלוֹם הַגְּאֻלָּה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם.

(תש"א)

l חַג הַסֻּכּוֹת

הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה בָּאָה. הוֹמִים בְּאָזְנַי נִגּוּנֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁל “יָמִים נוֹרָאִים”, הֲלֹא הֵם הַיָּמִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִגּוּנִים נוּגִים שֶׁל הִשְׁתַּפְּכוּת נֶפֶשׁ וְשֶׁל תַּחֲנוּנִים, אֲשֶׁר דּוֹרוֹת רַבִּים הֵשִׂיחוּ בָּהֶם אֶת עָצְבָּם וִיגוֹנָם. רוּחוֹת־סְתָו צוֹנְנוֹת מְנַשְׁבוֹת בָּעֲרָבִים וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל שִׁלְהֵי־קַיִץ דּוֹקְרוֹת בַּיּוֹם. רֵיקִים הַשָּׂדוֹת הָעוֹמְדִים בַּשֶּׁלֶף וּמְחַכִּים לְבִרְכַּת שָׁמַיִם; עָיֵף הָאָדָם וְנַפְשׁוֹ מְיַחֶלֶת לְהִתְחַדְּשׁוּת עִם תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

וְהִנֵּה חַג הַסֻּכּוֹת. כְּשֶׁעוֹבֵד הָאֲדָמָה לֹא יָדַע אֶת הַמְּכוֹנָה הַחַקְלָאִית שֶׁל זְמַנֵּנוּ וְעָשָׂה אֶת שָׂדֵהוּ בְּבֶהֱמַת־עֲבוֹדָה וְאֶת גָּרְנוֹ בַּמּוֹרָג וּבַחֲמוֹר, סִיֵּם אֶת הָאָסִיף בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, נִתְפַּנָּה מֵעֲבוֹדוֹתָיו הַחַקְלָאִיּוֹת וְצִפָּה לָעוֹנָה הַחֲדָשָׁה. בִּימֵי־הַמַּעֲבָר מֵעוֹנָה לְעוֹנֶה הָיָה לוֹ פְּנַאי לָחֹג אֶת חַגּוֹ. הוּא שָׁקַע בְּזִכְרוֹנוֹת, הֶעֱלָה אֶת יְמֵי עֲלוּמָיו, אֶת יְמֵי נְּעוּרָיו וְאֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ שֶׁל עַמּוֹ – הַיָּמִים שֶׁהָעָם הֵחֵל לִצְעֹד אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים לִקְרַאת גָּאֻלָּה. “כִּי בַסֻכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”. נְעִימִים הֵם זִכְרוֹנוֹת הַיָּמִים הָהֵם, שֶׁהָעָם הַצָּעִיר הִשְׁתַּחְרֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, יָצָא מֵעַבְדוּת, הָלַךְ הָלוֹךְ וָּפָסוֹעַ לְחַיֵּי חֵרוּת.

אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה וְרַבּוֹת הַתַּחֲנוֹת בָּהּ. “וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ” – וּבְכָל חֲנִיָּה צְרִיכִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַמִּשְׁתַּחְרְרִים, הַצּוֹעֲדִים לִקְרַאת גְּאֻלָּה – לְמַחֲסֶה, וַיִּבְנוּ לָהֶם סֻכּוֹת. לֹא בָּתֵּי־חוֹמָה וְלֹא אַרְמוֹנוֹת אֶלָּא סֻכּוֹת, אֹהֶל וּצְרִיף. כְּסֵמֶל עוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ הַסֻּכָּה בְּדֶרֶךְ הַגְּאֻלָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כָּזֹאת הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶחָלוּץ גַּם כַּיּוֹם. הֶחָלוּץ הַשּׁוֹאֵף לִגְאֻלַּת עַמּוֹ בָּאָרֶץ, הַשּׁוֹאֵף לְחַיֵּי חֶבְרָה צוֹדְקִים, הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת שְׁאִיפוֹת חַיָּיו – יוֹצֵא אֶל הַיְּשִׁימוֹן וְתוֹקֵעַ יָתֵד וְנוֹטֶה אֹהֶל. הֵנָּה תָּקְעוּ אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה הַשָּׁנָה יָתֵד בִּשְׁבַע־עֶשְׂרֵה נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת, בְּעֵמֶק בֵּית־שְׁאָן, בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן וְעַל גְּבוּל הַנֶּגֶב – הַאֵין הֵם יוֹשְׁבִים “בַּסֻּכּוֹת”? וּמֶה הָיְתָה דֶּרֶךְ הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, בְּעֵין־חֲרוֹד וּבְתֵל־יוֹסֵף, בְּנַהֲלָל וּבְעֵמֶק־חֵפֶר, הַאִם לֹא בְּאֹהָלִים וּבְסֻכּוֹת? וְאָמְנָם מֵאָז יָדְעוּ חֲלוּצֵי הָעֲבוֹדָה לַחֲנוֹת בְּאֹהָלִים, זָזָה כָּל עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ בַּאָרֶץ קָדִימָה וְיָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת חַיִל בָּאָרֶץ בִּשְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.

אֵין גְּאֻלָּה בְּלִי וִתּוּר עַל הַנּוֹחִיּוּת בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם, אֵין הֶחָלוּץ מְחַכֶּה עַד שֶׁיִּבָּנֶה בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת מְסֻדָּר וְאָז יַעֲלֶה וְיִתְיַשֵּׁב עַל הָאֲדָמָה. וְכֵן בְּכָל עֲבוֹדָה אַחֶרֶת.

“מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית־הַשְּׁאוּבָה¹ לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו”. כָּךְ מְסַפֶּרֶת הָאַגָּדָה עַל שִׂמְחַת בֵּית־הַשְּׁאוּבָה לְפָנִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת – שִׂמְחַת הַמַּיִם. יוֹשְׁבֵי הָרִים הַנֶּאֱלָצִים לִטְרֹחַ הַרְבֵּה עַד שֶׁהֵם מַשִּׂיגִים מַיִם, אִם שֶׁהוֹלְכִים בִּשְׁבִילִים רְחוֹקִים וְיוֹרְדִים אֶל הַמַּעְיָן וְאִם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּמֵי גְּשָׁמִים הָאֲצוּרִים בַּבּוֹרוֹת – רַק הֵם יוֹדְעִים לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַמַּיִם.

עִם שׁוּבֵנוּ אֶל הָאֶרֶץ לְהַחֲיוֹת אֶת שִׁמְמוֹתֶיהָ לָמַדְנוּ לָדַעַת מָה רַב עֶרְכָּם שֶׁל הַמַּיִם. אַרְצֵנוּ בְּרוּכַת שֶׁמֶשׁ הִיא וְהַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וְהִיא יְכוֹלָה לְהַצְמִיחַ הַרְבֵּה, אֲבָל הַצְּמִיחָה תְּלוּיָה בְּמִדַּת הַמַּיִם. בָּאנוּ לָאָרֶץ וּמְצָאנוּהָ עֲנִיָּה בְּמַיִם גַּם בֶּהָרִים וְגַם בַּשְּׁפֵלָה. עַד מְהֵרָה נוֹכַחְנוּ לָדַעַת מָה רַבָּה הַבְּרָכָה בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם מַעֲלִים מַיִם מֵעִמְקֵי הָאֲדָמָה. מַיִם, מַיִם – צָרִיךְ לְגַלּוֹת אֶת הַמַּיִם! נְקֻדָּה חֲדָשָׁה כִּי תִּוָּסֵד, מִיָּד מַתְחִילִים מִתְיַשְּׁבֶיהָ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי מֵי תְּהוֹם. הֶעָבִים לְמַעְלָה אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁיַּרְבּוּ לְהַמְטִיר, עַל כֵּן נְחַפֵּשׂ מֵי־תְּהוֹם בַּמַּעֲמַקִּים. וּמִפַּעַם לְפַעַם מַגִּיעָה לְאָזְנֵינוּ בְּשׂוֹרָה עַל מַיִם שֶׁנִּמְצְאוּ בְּמָקוֹם זֶה אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. גְּדוֹלָה אֵפוֹא שִׂמְחַת הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּגַלִּים אוֹתָם. הַמַּיִם הַמִּתְגַּלִּים בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה מַרְחִיבִים אֶת שֶׁטַח הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַיִם אֶפְשָׁר לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר הַמִּתְיַשְּׁבִים. וְהֵן לָזֹאת אָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת נַפְשֵׁנוּ שֶׁיְּהֵא מָקוֹם לְמִתְיַשְּׁבִים נוֹסָפִים וְיוּכְלוּ הַיְּהוּדִים לְשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

זוֹהִי שִׂמְחַת “בֵּית־הַשְּׁאוּבָה” שֶׁלָּנוּ כַּיּוֹם.

כך במקור – הערת פרויקט בן־יהודה. ↩

l הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד

בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תָּחֹג הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הָעֶשְׂרִים. בִּתָּהּ שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית הִיא בַּת עֶשְׂרִים.

אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר? מְתֵי מְעַט הָיִינוּ בָּאָרֶץ. הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי מָנָה אַךְ מְאַת־אֶלֶף נֶפֶשׁ רִאשׁוֹנָה. הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית הָיְתָה צְעִירָה לְיָמִים וּמִסְפַּר חֲבֵרֶיהָ מוּעָט. עֲדַיִן עָמְדָה בָּרְבָבָה הַשְּׁנִיָּה. לֹא הָיָה שֶׁפַע בָּעֲבוֹדָה. כְּכָל שֶׁהָיוּ פָּחוֹת יְהוּדִים בָּאָרֶץ הָיְתָה פְּחוּתָה הָעֲבוֹדָה לְיוֹשְׁבֶיהָ, וּכְכָל שֶׁרָבְתָה וְגָדְלָה עֲלִיַּת הַיְּהוּדִים לָאָרֶץ כֵּן גָּדְלוּ וְרַבּוּ אֶפְשָׁרֻיּוֹת הָעֲבוֹדָה. וְאִם מְעַטָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה לַמְבֻגָּרִים – לַנֹּעַר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֶשְׂתָה עֲבוֹדַת בִּנְיָן בָּאָרֶץ. הָיֹה הָיוּ פּוֹעֲלִים מְבֻגָּרִים וְאַף פּוֹעֲלִים קְטַנִּים, לֵאמֹר – נֹעַר עוֹבֵד. נְעָרִים וּנְעָרוֹת שֶׁאַךְ גָּמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי אוֹ יָצְאוּ מִכִּתָּה ז' אוֹ ח', וְאַף כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא זָכוּ לִלְמֹד בְּבֵית־הַסֵּפֶר כְּלָל – הָלְכוּ לַעֲבוֹדָה, לְהִשְׂתַּכֵּר לְמִחְיָתָם אוֹ לַעֲזֹר לְהוֹרֵיהֶם. אֲחֵרִים הָלְכוּ לִלְמֹד מְלָאכָה כְּשׁוּלְיּוֹת.

מָה עֵרֶַךְ לַנַּעַר אוֹ נַעֲרָה כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים בָּעֲבוֹדָה. מִי יָשִׂים לֵב לְעִנְיְנֵיהֶם? מִי יִדְאַג לָהֶם?

מַה דְּאָגָה יֵשׁ לִדְאֹג? – אַתָּה שׁוֹאֵל.

יֵשׁ וָיֵשׁ.

וַדַּאי תִּתְפַּלֵּא, כִּי דַּוְקָא אֶת הַיְּלָדִים הָעוֹבְדִים נוֹהֲגִים הַמַּעֲבִידִים לְנַצֵּל בְּלִי רַחֲמִים. כָּךְ הָיָה נָהוּג מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. הָיוּ מַכְרִיחִים אוֹתָם לַעֲבֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת וּבְשָׂכָר נָמוּךְ. אֶת הַשּׁוּלְיּוֹת הָיוּ מַעֲסִיקִים בַּעֲבוֹדַת־בַּיִת וּבִשְׁלִיחֻיּוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֶת הַמְּלָאכָה לֹא לָמְדוּ.

מִי יִדְאַג לָהֶם?

הַגְּדוֹלִים – הֵם עַצְמָם יִדְאֲגוּ לְעַצְמָם.

גַּם פּוֹעֵל מְבֻגָּר, אִם אֵינוֹ מְאֻרְגָּן בְּאֲגֻּדָּתוֹ הַמִּקְצוֹעִית וּבַהִסְתַּדְּרוּת – כֹּחוֹ לֹא רַב. הוּא חָזָק כְּשֶׁהוּא מְאֻרְגָּן, כְּשֶׁהוּא עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ עוֹזֵר לוֹ. אָז הוּא יָכוֹל לִדְאֹג לְעַצְמוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים, לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ, לְעַמּוֹ, לְאַרְצוֹ.

וְאָמְנָם, מֵאָז הִתְאַרְגְּנוּ פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּהִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית נַעֲשׂוּ כֹּחַ גָּדוֹל בָּאָרֶץ. דַּעְתָּם נִשְׁמְעָה בַּצִּיּוֹנוּת – לְהָקִים יִשּׁוּב עִבְרִי עוֹבֵד בָּאָרֶץ, לְכוֹנֵן בֵּית־עֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הַשּׁוֹאֲפִים לַעֲלוֹת לָאָרֶץ וְהָאֲנוּסִים לָבוֹא אֵלֶיהָ.

וְהִנֵּה כִּי כֵן – קָמָה הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד. הִיא דּוֹאֶגֶת לַחֲבֵרֶיהָ שֶׁלֹּא יְקֻפְּחוּ בִּשְׂכָרָם, שֶׁלֹּא יַעֲבְדוּ שָׁעוֹת מְרֻבּוֹת מִדַּי, שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמֹד אַחֲרֵי שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, יִלְמְדוּ בְּשִׁעוּרֵי־עֶרֶב, יִשְׁתַּלְּמוּ בְּמִקְצוֹעָם וְיִהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לִלְמֹד וּלְהָבִין אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָרַבּוֹת הַמַּעֲסִיקוֹת אֶת הָאָדָם בַּחֶבְרָה שֶׁהוּא חַי בָּהּ, וְיוּכַל לַחְשֹׁב עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַמְּנַסְּרוֹת בָּעוֹלָם. לֵאמֹר – שֶׁבִּימֵי נְעוּרָיו יִלְמַד לִהְיוֹת עוֹבֵד מַשְׂכִּיל, הַיּוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ בַּחֶבְרָה, בְּעַמּוֹ וּבְאַרְצוֹ.

עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז הִתְאַסְּפוּ נְעָרִים וּנְעָרוֹת מְעַטִּים בְּתֵל־אָבִיב וְהִתְאַגְּדוּ בִּקְבוּצַת נֹעַר עוֹבֵד. וְכַעֲבֹר זְמַן־מָה בָּאוּ בִּדְבָרִים עִם חֲבֵרִים בּוֹדְדִים בֶּעָרִים הָאֲחֵרוֹת וּבַמּוֹשָׁבוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת תּרפּ"ה נִתְכַּנְּסָה הַוְּעִידָה הָרִאשׁוֹנָה וְנוֹסְדָה הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד.

וְהִיא לִבְרָכָה. כָּל נַעַר עוֹבֵד וְנַעֲרָה עוֹבֶדֶת יוֹדְעִים כִּי כָּאן מְקוֹמָם. כַּחֲבֵרִים בְּהִסְתַּדְּרוּת זוֹ הֵם מִשְׁתַּתְּפִים בְּכָל פְּעֻלָּה בְּבִנְיַן הָאָרֶץ – אִם כְּשׁוּלְיָה בַּסַּדְנָא וְאִם כְּחָבֵר לְגַרְעִין הַהוֹלֵךְ לְהַכְשָׁרָה וּלְהִתְיַשְּׁבוּת חַקְלָאִית. שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל מִפְעָלִים הֵקִימָה הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד, לְמִן הַמּוֹעֲדוֹנִים בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים וְעַד לַקִּבּוּצֵי הַהִתְיַשְּׁבוּת, מִנַּעַן וְעַד רְבִיבִים.

יוֹם מְלֹאת עֶשְׂרִים שָׁנָה לְהִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד – חַג הוּא לְכָל הַנֹּעַר בָּאָרֶץ.

(תשרי תש"ה)

l הַצְהָרַת בַּלְפוּר

א

הַיָּמִים יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת. תֵּל־אָבִיב הַקְּטַנָּה רֵיקָה, מֵאֵיִן יוֹשֵׁב. מְפַקֵּד צִבְאוֹת תֻּרְכִּיָּה גֶ’מַל פֶּחָה גָּזַר גֵּרוּשׁ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּל־אָבִיב שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִשְּׂפַת הַיָּם לִפְנִים הָאָרֶץ. גַּם יָפוֹ רֵיקָה. פּוֹחֵד הוּא מְפַקֵּד הַצְּבָאוֹת כִּי יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַחוֹף יָבוֹאוּ בִּדְבָרִים עִם אֳנִיּוֹת־הַמִּלְחָמָה, הַשָּׁטוֹת בַּמֵּימֵי הַיָּם. לְתֻרְכִּיָּה אֵין צִי מִלְחָמָה וְהָאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן שֶׁל אַנְגְּלִיָּה.

הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית נִמְשֶׁכֶת זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְתֻרְכִּיָּה בֵּין הַלּוֹחֲמִים וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שְׂדֵה מַעֲרָכָה. גֵּיסוֹת צְבָא תֻּרְכִּיָּה עוֹבְרִים אוֹתָהּ לְאָרְכָּהּ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. הָאָרֶץ נִתְרוֹשְׁשָׁה. מַחְסוֹר בַּכֹּל. אֵין בֶּגֶד, אֵין נַעַל, אֵין סֻכָּר, אֵין נֵפְט, אֵין גַּפְרוּרִים – הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבִיאִים בַּיָּם מִחוּץ־לָאָרֶץ, וְהַיָּם סָגוּר. אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.

וּבִדְרוֹם הָאָרֶץ חוֹנֶה צְבָא אַנְגְּלִיָּה. הוּא מֵגִיחַ וּבָא מִמִּצְרַיִם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. אַךְ צְעָדָיו אִטִּיִּים, כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם מֵאָז. וּפֹה מְחַכֶּה הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי לְהִגָּאֵל מִידֵי מְדַכְּאָיו הַתֻּרְכִּים. וּבַיָּמִים הָאֵלֶּה הִכְבִּידוּ הַשַּׁלִּיטִים הַתֻּרְכִּים אֶת יָדָם עַל הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי – וְאַף עַל הָעַרְבִי – הִגְלוּ אֶת רָאשָׁיו לְדַמֶשֶׂק, רָדְפוּ אֶת הַצִּיּוֹנִים וּגְזֵרָה יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם: מִי שֶׁיִּמָּצֵא בְּיָדוֹ בּוּל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת מוּת יוּמַת. מַאֲסָרִים וְגֵרוּשִׁים אֶל פְּנִים תֻּרְכִּיָּה, לַצָּפוֹן, הֵם מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, רְדִיפוֹת וּגְזֵרוֹת רָעוֹת וְרָעָב הֵם מְנַת חֶלְקוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ. בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מִתְפַּרְנְסִים מִן “הַחֲלֻקָּה”, מִכַּסְפֵּי הַנְּדָבוֹת שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים מֵאֵת אֲחֵיהֶם בַּגּוֹלָה, נִשְׁאֲרוּ לְלֹא תּוֹמֵךְ וְעוֹזֵר וְרֻבָּם מֵתוּ בָּרָעָב.

וְאָרְכוּ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת וְזָחֲלוּ בַּעֲצַלְתַּיִם. אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, צוֹפֶה לְצַד מַעֲרָב וּלְצַד דָּרוֹם וְשׁוֹאֵל: “מַה מִּלֵּיל?”, מַאֲזִין לָרְעָמִים הַנִּשָּׂאִים מִשָּׁם וּמְחַכֶּה לִגְאֻלָּה – אַךְ הַגּוֹאֵל מִתְמַהֲמֵהַּ לָבוֹא. קוֹלוֹת יְרִיָּה וְנֶפֶץ אָמְנָם מִתְקָרְבִים וְהוֹלְכִים, הֵם מַרְעִישִׁים אֶת הָרֵי יְהוּדָה יוֹמָם וָלַיְלָה וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹשְׁשׁוּ פַּעֲמֵיהֶם.

וְהִנֵּה בֹּקֶר אֶחָד, אַחֲרֵי לֵיל סְעָרָה וִירִיּוֹת רַבּוֹת, יָצְאוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם בַּדֶּרֶךְ לְמוֹצָא, דֶּגֶל לָבָן מִתְנוֹסֵס בְּיָדָם וְקִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הַכּוֹבְשִׁים הָאַנְגְּלִים. הַצָּבָא הַתֻּרְכִּי נָס בְּבֶהָלָה, הַמּוֹשְׁלִים וְהַפְּקִידִים בָּרְחוּ כֻּלָּם, תְּרוּעַת הַמְּנַצְּחִים מִלְאָה אֶת הָעִיר. חֵלֶק מִן הָאָרֶץ נִכְבַּשׁ. נִכְבְּשׁוּ עָרֵי הַשְּׁפֵלָה עַזָּה, יָפוֹ, תֵּל־אָבִיב וְרֹב מוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם הַבִּירָה. הַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף וְהַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ נוֹטֶה אֹהָלָיו וְקוֹבֵעַ קַו חָדָשׁ לֶחָזִית, לְרֹחַב הַשָּׁרוֹן, לְיַד כְּפָר־סַבָא. הוּא מַפְסִיק אֶת מַהֲלַךְ נִצְחוֹנוֹ וּמֵכִין עַצְמוֹ לְהַתְקָפָה חֲדָשָׁה בָּאָבִיב אוֹ בַּקַּיִץ.

עוֹד רַעַם הַתּוֹתָחִים נִשָּׂא מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ וְהִנֵּה בְּשׂוֹרָה גְּדוֹלָה הִגִּיעָה אֵלֵינוּ. רַבִּים מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא הָאַנְגְּלִים מְסַפְּרִים, כִּי מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה הִבְטִיחָה לִיצֹר מְדִינָה יְהוּדִית לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּקִטְעֵי עִתּוֹנִים מְעוּכִים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּכִיסֵיהֶם שֶׁל הַלּוֹחֲמִים הָאַנְגְּלִים קוֹרְאִים, הַקּוֹרְאִים אַנְגְּלִית, עַל אֵיזוֹ הַצְהָרָה שֶׁהִצְהִיר מִינִיסְטֶר אַנְגְּלִי לַיְּהוּדִים, וְאָנוּ מַרְגִּישִׁים כִּי אָמְנָם, מִתְחוֹלֵל אֵיזֶה פֶּלֶא וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא. קוֹלוֹת הַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים, הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת. הָאֶרֶץ נְתוּנָה בִּידֵי הַצָּבָא – אֵין זוֹ עֲדַיִן מְדִינָה, אֶלָּא “חֶבֶל נִכְבָּשׁ” מֵאֲחוֹרֵי חָזִית מִלְחָמָה.

כַּעֲבֹר יָמִים מוּעָטִים הֵחֵלּוּ הַשְּׁמוּעוֹת לְהִתְבַּהֵר וְנוֹדַע לָנוּ כִּי אָמְנָם, נָכוֹן הַדָּבָר – נִתְּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל הַצְהָרָה עַל־יְדֵי מִינִיסְטֶר־הַחוּץ הָאַנְגְּלִי, לוֹרְד בַּלְפוּר, שֶׁבָּהּ הֻבְטַח לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהָקִים בַּיִת לְאֻמִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאָז הִגִּיעַ אֵלֵינוּ גַּם שְׁמוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר חַיִּים וַיְצְמַן, שֶׁהָיָה מֵרָאשֵׁי הַצִּיּוֹנִים הָעוֹשִׂים אֵצֶל מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה לְקַבֵּל מִמֶּנָּה הַבְטָחָה כָּזֹאת. רַק עַתָּה נוֹדַע לָנוּ מַה מִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם בִּכְלָל, וּבִפְרָט בָּעוֹלָם הַיְּהוּדִי, שֶׁהָיִינוּ מְנֻתָּקִים מִמֶנּוּ בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה תַּחַת שִׁלְטוֹן תֻּרְכִּיָּה.

בִּפְרֹץ הַמִּלְחָמָה בָּעוֹלָם נִפְלְגוּ גַּם יְהוּדֵי הַגּוֹלָה לְאַרְצוֹתֵיהֶם. בְּכָל הַמַּעַרָכוֹת הִשְׁתַּתְּפוּ יְהוּדִים, אֵלֶּה לְצַד הַגֶּרְמָנִים, הָאוֹסְטְרִים וְהַתֻּרְכִּים, וְאֵלֶּה לְצַד רוּסְיָה צָרְפַת וְאַנְגְּלִיָּה, לְפִי מָקוֹם יְשִׁיבָתָם. כִּי פְּזוּרִים אֲנַחְנוּ בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְמַלֵּא אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁל הַמְּדִינָה אֲשֶׁר בָּהּ אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים. הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי יָשַׁב בְּגֶרְמַנְיָה, וּמִשֶּׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה נִתַּק גַּם הוּא מֵרֹב הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּהֶן יָשְׁבוּ יְהוּדִים.

הַמִּלְחָמָה עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בָּעוֹלָם. הָעַמִּים הַלּוֹחֲמִים עָיְפוּ מְאֹד וְהִתְחִילוּ לַחְשֹׁב עַל שׁוּם מָה הֵם מוֹצִיאִים אֶת בְּנֵיהֶם לִשְׂדוֹת הַקֶּטֶל וְהֵחֵלּוּ מְהַלְּכוֹת סִסְמָאוֹת, כִּי הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת צְרִיכָה לְהָבִיא גְּאֻלָּה
לָאֱנוֹשׁוּת, לְשַׁחְרֵר אֶת הָעַמִּים הַמְּדֻכָּאִים, וְלָתֵת לָהֶם חֹפֶשׁ, שֶׁיָּקִימוּ לָהֶם מְדִינוֹת עוֹמְדוֹת בִּרְשׁוּת עַצְמָן.

אָז נִכְנְסָה גַּם אֲמֵרִיקָה לַמִּלְחָמָה. נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית, ווּדְרוֹ וִילְסוֹן, הִדְגִּישׁ כִּי אַרְצוֹת הַבְּרִית נִכְנָסוֹת לַמִּלְחָמָה לְצַד אַנְגְּלִיָּה, צָרְפַת וְרוּסְיָה רַק לְשֵׁם הַשְׁמָדַת הַצְּבָאִיּוּת הַגֶּרְמָנִית, הַשּׁוֹאֶפֶת לְכִבּוּשִׁים חֲדָשִׁים וּלְדִכּוּי עַמִּים אֲחֵרִים. וִילְסוֹן הֵטִיל אֶת הָאִמְרָה בָּעוֹלָם – כִּי הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּכָּרֵת אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה יְהֵא שָׁלוֹם לְלֹא כִּבּוּשִׁים וּלְשֵׁם מַתַּן שִׁחְרוּר לָעַמִּים הַמְּדֻכָּאִים.

ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן, שֶׁיָּשַׁב אָז בְּאַנְגְּלִיָּה וְשִׁמֵּשׁ פְּרוֹפֶסוֹר לְחִימִיָּה בְּמַנְצֶ’סְטֶר, רָאָה כִּי הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִיא הַשָּׁעָה הָרְאוּיָה לְהָבִיא אֶת שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כָּל הָעוֹלָם. הוּא בָּא בִּדְבָרִים עִם רָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְּלִית וּבֵרֵר לִפְנֵיהֶם אֶת מַטְרַת הַצִּיּוֹנוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֶת הַצֹּרֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב אֶל אַרְצוֹ. הוּא הֶרְאָה לְרָאשִׁי הַמְּדִינוֹת אֶת מַצָּבָם הָאָיֹם שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּמְּדִינוֹת הַשּׁוֹנוֹת, בְּיִחוּד בִּימֵי הַמִּלְחָמָה. וְהַיָּמִים הָיוּ יְמֵי זְוָעָה, הֶרֶס וְחֻרְבָּן לַיְּהוּדִים בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם יָשְׁבוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם. אַחֲרֵי הַמַּהְפֵּכָה בְּרוּסְיָה פָּרְצָה מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים, גְּדוּדִים־גְּדוּדִים שֶׁל גֶּנֶרָלִים שׁוֹנִים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי אוּקְרַיְנָה, וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאָם עָשׂוּ הֶרֶג בַּיְּהוּדִים. מֵאוֹת אֲלָפִים נִשְׁמְדוּ בְּמִיתּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, וְאַף בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּם הַגְּדוּדִים, הָיָה מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּכָל רַע. שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים הִיא, אֵפוֹא, שְׁאֵלָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם חָיַב לִדְאֹג לְפִתְרוֹנָהּ. וְעַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַמֶּמְשָׁלוֹת הַמְדַבְּרוֹת עַל שִׁחְרוּר הָעַמִּים הַמְדֻכָּאִים יַעַזְרוּ סוֹף־סוֹף לְשַׁחְרֵר אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי הַמְדֻכָּא בְּיוֹתֵר בֵּין הָעַמִּים.

לְאַט־לְאַט חָדְרוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְלִבּוֹת רָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת. הֵם גַּם הֵחֵלּוּ לְהָבִין, כִּי יֵשׁ לְהִסְתַּיֵּעַ בְּכֹחַ הַיְּהוּדִים בָּעוֹלָם וּבְהַשְׁפָּעָתָם, וְעַל כֵּן יֵשׁ לִרְכּשׁ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם. וְאָז נִתְּנָה הַצְהָרַת בַּלְפוּר.

ב

יְהוּדֵי כָּל הָעוֹלָם קִבְּלוּ אֶת הַצְהָרַת־בַּלְפוּר כְּאוֹת שֶׁסּוֹף סוֹף הִתְעוֹרֵר בַּלֵּב הָעַמִּים רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק וְהֵם אוֹמְרִים לְתַקֵּן אֶת הֶעָוֶל הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה לָעָם הַיְּהוּדִי בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, מֵאָז נֶחֶרְבָה יְרוּשָׁלַיִם בִּיִדֵי גֵיסוֹתֶיהָ שֶׁל רוֹמִי.

אֻמּוֹת הָעוֹלָם הִפְקִידוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּיְדֵי מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה תַּחַת פִּקּוּחוֹ שֶׁל חֶבֶר־הַלְּאֻמִּים, הוּא הַמּוֹסָד שֶׁהֵקִימוּ הָאֻמּוֹת אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁמִירַת הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם.

לְדַאֲבוֹן לִבֵּנוּ אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהַגִּיד, כִּי רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק שֶׁהִתְעוֹרֵר אֵצֶל טוֹבֵי הָאֲנָשִׁים בִּבְּרִיטַנְיָה לַמַּתַּן הַצְהָרַת בַּלְפוּר לֹא פָּעַם בְּלִבּוֹת כָּל הַפְּקִידִים הַבְּרִיטִיִּים שֶׁבְּיָדָם נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בֵּינֵיהֶם הָיוּ פְּקִידִים רַבִּים שֶׁפָּעֲלוּ בְּנִגּוּד לְרוּחַ הַהַצְהָרָה שֶׁל לוֹרְד בַּלְפוּר, וְתַחַת לְסַיֵּעַ וְלַעֲזֹר לָנוּ בַּהֲקָמַת בֵּיתֵנוּ הַלְּאֻמִּי שָׂמוּ מִכְשׁוֹלִים בְּדֶרֶךְ עֲלִיָתֵנוּ לָאָרֶץ וּבִנְיָנָהּ.

בֵּין שְׁכֵנֵינוּ הָעֲרָבִים נִמְצְאוּ כָּאֵלֶּה שֶׁהִבִּיטוּ בְּעַיִן רָעָה עַל עֲבוֹדָתֵנוּ, וְהֵם – הָעַסְקָנִים הָעֲרָבִים הַחֲשֻׁכִּים וְהַקַּנָּאִים, הָרוֹדִים בַּהֲמוֹן הָעָם הַפָּשׁוּט וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ בְּבַעֲרוּתוֹ, לְמַעַן יוּכְלוּ לְנַצְּלוֹ וּלְשַׁעְבְּדוֹ לְטוֹבָתָם וּלְהִתְעַשֵּׁר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ. הֵם שֶׁהֵפִיצוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן הָעֲרָבִי אֶת הַשְּׁקָרִים, כִּי הַיְּהוּדִים בָּאִים לָאָרֶץ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעֲרָבִים. לֹא קָשֶׁה לְלַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַשִּׂנְאָה לָעָם הַיְּהוּדִי. וְאוּלָם רַבִּים מִן הַפְּקִידִים הַבְּרִיטִיִּים בָּאָרֶץ, תַּחַת לַעֲקֹר אֶת רַעַל הַשְּׁקָרִים הָאֵלֶּה עָזְרוּ לַהֲפִיצוֹ, וַאֲנַחְנוּ הֵן אֵין אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל מִי שֶׁהוּא, אֶלָּא לְסַדֵּר אֶת חַיֵּינוּ בְּרוּחֵנוּ וְלִחְיוֹת בָּאָרֶץ חַיֵּי שָׁלוֹם. לֹא לְגָרֵשׁ אֶת הָעֲרָבִים בָּאִים אֲנַחְנוּ, אֶלָּא לְהַחֲיוֹת אֶת הַשְּׁמָמָה וּלְהָפְכָהּ לְאֶרֶץ פּוֹרִיָּה לְטוֹבָתֵנוּ וּלְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ. וְזֹאת הֵן הוֹכַחְנוּ. מַצַּב תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעֲרָבִים טוֹב יוֹתֵר מִמַּצָּבָם שֶׁל הֲמוֹנֵי הָעֲרָבִים בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, בְּעִירָק, בְּסוּרְיָה וּבְמִצְרַיִם. הַחַקְלַאי וְהַפּוֹעֵל הָעֲרָבִי חַיִּים כָּאן בִּרְוָחָה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר בָּאֲרָצוֹת הַשְּׁכֵנוֹת.

אָנוּ הוֹכַחְנוּ כִּי יֵשׁ בִּיכֹלְתֵּנוּ לְהַחֲיוֹת אַדְמַת שְׁמָמָה וּלְהָפְכָהּ לְאֶרֶץ בְּרָכָה, אֲשֶׁר בְּחַקְלָאוּתָהּ אֶפְשָׁר לְהִתְפָּאֵר בְּאַרְצוֹת חַקְלָאוּת מְפֻתַּחַת. וְכָךְ יָצַרְנוּ חֲרֹשֶׁת וְתַעֲשִׂיָּה הַמְּפַרְנְסוֹת רִבְבוֹת אֲנָשִׁים, שֶׁבִּלְעָדֵינוּ לֹא הָיוּ קָמוֹת כְּלָל בְּאֶרֶץ זוֹ.

וְכָל שֶׁיָּצַרְנוּ עַד עַתָּה הִיא אַךְ דֻּגְמָה מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ זוֹ לְטוֹבָתֵנוּ וּלְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ. וּנְכוֹנִים דְּבָרָיו שֶׁל אַחַד הָאַנְגְּלִים הַיְשָׁרִים וְדוֹרְשֵׁי הַצֶּדֶק, כִּי אֵין לַעֲרָבִים זְכוּת לְהִתְנַגֵּד לְשׁוּבֵנוּ לָאָרֶץ מֵאַחַר שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים לְשִׁבְתָּם בְּאֶרֶץ זוֹ יָרַד פִּרְיוֹנָהּ שֶׁל הָאֲדָמָה, עַד שֶׁאֵין הִיא מְסֻגֶּלֶת לְכַלְכֵּל מִשְׁפָּחָה אַחַת בְּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ חָיוּ לְפָנִים מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת בִּרְוָחָה.

אַךְ מֵאָז יְמֵי הַכְרָזַת בַּלְפוּר וְעַד הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא גָּבַר רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק בָּעוֹלָם וְהַשִּׁלְטוֹן הַבְּרִיטִי בָּאָרֶץ רוֹצֶה כַּנִּרְאֶה לַחֲזֹור בּוֹ מֵהַצְהָרָתוֹ, הַצְהָרַת הַצֶּדֶק – וַיְפַרְסֵם אֶת “הַסֵּפֶר הַלָּבָן”. אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ “סֵפֶר הַמַּעַל” – כִּי הוּא מוֹעֵל בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁהֻטְּלָה עַל בְּרִיטַנְיָה לַעֲשׂוֹת פֹּה. הוּא מִתְכַּחֵשׁ לְרֶגֶשׁ הַצֶּדֶק, שֶׁהִתְעוֹרֵר אָז בְּלִבּוֹת הָעַמִּים לְהַחֲזִיר לְעַמֵּנוּ אֶת אַרְצוֹ שֶׁנִּגְזְלָה מִמֶנּוּ. “הַסֵּפֶר הַלָּבָן” רוֹצֶה לְהַגְבִּיל אֶת עֲלִיַּת הַיְּהוּדִים לָאָרֶץ וְאוֹסֵר עָלֵינוּ לְהִתְיַשֵּׁב בַּחֲלָקִים שׁוֹנִים מִן הָאָרֶץ.

“הַסֵּפֶר הַלָּבָן” נִתְפַּרְסֵם בְּיָמִים שֶׁבָּרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה עָמַד צֶ’מְבֶּרְלֵין, שֶׁנִּהֵל אֶת מְדִינִיּוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה בְּרוּחַ “הַפַּיְּסָנוּת”, הֲלֹא הִיא הָרוּחַ הָרָפָה לְלֹא אֹמֶץ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הָרֶשַׁע שֶׁל הִיטְלֶר שֶׁהִתְרַחֵב בְּאֵרוֹפָּה וְשֶׁלְּבַסּוֹף הֵבִיא אֶת שׁוֹאַת הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

יְהוּדֵי כָּל הָעוֹלָם וְהַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ לֹא הוֹדוּ בַּ“סֵּפֶר הַלָּבָן” וְהִכְרִיזוּ עָלָיו כְּעַל סֵפֶר לֹא חֻקִּי. הִתְנַגַּדְנוּ לוֹ בְּכָל כֹּחֵנוּ, אֲבָל בֵּינְתַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה. אֶת כָּל הַכֹּחוֹת צָרִיךְ הָיָה לִמְסֹר לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הִיטְלֶר. וְהִנֵּה נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה בְּנִצָּחוֹן עַל הַנַּצִּים. הִגִּיעָה אֵפוֹא הַשָּׁעָה לְבַטֵּל אֶת “הַסֵּפֶר הַלָּבָן”, שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ אֶלָּא תְּעוּדָה שֶׁל הַגְבָּלוֹת נַצִּיּוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

וְאוּלָם נִרְאֶה הַדָּבָר – כִּי גַּם לְאַחַר שֶׁאֻמּוֹת הַבְּרִית הִתְגַּבְּרוּ עַל צִבְאוֹת הַנַצִּים עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּחְרְרוּ מִן הָרַעַל הַנַּצִּי שֶׁהוֹתִיר הִיטְלֶר בָּעוֹלָם. וְאַף מֶמְשֶׁלֶת הַפּוֹעֲלִים בִּבְּרִיטַנְיָה אֵין לָהּ כַּנִּרְאֶה הָעֹז לְסַלֵּק בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁנֶּעֶרְמוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן בְּרוּחַ הַנַּצִּיוּת.

(חשון תש"ו)

l חַג הָאוּרִים

יָפִים הַיָּמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶּשֶׁם בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּאַרְצֵנוּ. בְּיָמִים כָּאֵלֶּה טוֹב לְקַבֵּל פְּנֵי חָג. בְּקֶרֶב הַתַּלְמִידִים רַבָּה הַתְּכוּנָה לִקְרַאת חַג הַמַּכַּבִּים. מִבַּעַד לְכָתְלֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בּוֹקַעַת וְעוֹלָה שִׁירַת נִצְחוֹן הַחַשְׁמוֹנָאִים בְּמִלְחַמְתָּם לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים נֶגֶד הַיְּוָנִים, שֶׁבָּאוּ לְטַמֵּא אֶת קֳדָשֵׁינוּ. שִׁירָה עַלִּיזָה, מְלֵאָה בִּטָּחוֹן וָעֹז, מַגִּיעָה לְאָזְנַי. הִיא יוֹצֵאת מִגְּרוֹנָם שֶׁל בְּנֵי הַנֹּעַר הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ, בָּהּ נִלְחַם עַמֵּנוּ עַל אֱמוּנָתוֹ וְהֵקִים מִתּוֹכוֹ גִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר אַף בִּהְיוֹתָם מְעַטִּים לֹא נִרְתְּעוּ מִפְּנֵי רַבִּים.

חַג הָאוּרִים. מִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סֵמֶל הָאוֹר שֶׁל “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים בִּימֵי חֲנֻכָּה? יָפֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ – “קֹדֶשׁ הֵם”. וְאָמְנָם, רַבִּים גַּם רַבִּים הָרְשָׁעִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת נֵר הַקֹּדֶשׁ וְהֵם קָמִים לְכַבּוֹת אֶת אוֹרוֹ וּלְהַרְבּוֹת חֹשֶׁךְ. עוֹד לִפְנֵי שָׁנִים קִדֵּשׁ עַמֵּנוּ מִלְחָמָה בְּעַד הָאוֹר וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּעֲרָכָה עַד הַיּוֹם, אַף אִם קָשָׁה הִיא. כְּרוּחוֹת רָעוֹת פּוֹרְצִים מִתְּקוּפָה לִתְקוּפָה הַכֹּחוֹת הַשְּׁחוֹרִים לְהַחֲשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם, עוֹלָמֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נוֹפְלִים וְקָמִים וְנֵר הַקֹּדֶשׁ לֹא יִכְבֶּה, יֵשׁ וְיִגְבַּר הַחשֶׁךְ וְנִשְׁאָר אַךְ שְׁבִיב אוֹר קָטָן, וְנִדְמֶה – הִנֵּה הוּעַם כֻּלּוֹ, אַךְ הוּא שָׁב וּמִתְלַבֶּה לַשַּׁלְהֶבֶת וּמֵאִיר לָנוּ וּלְמֵיטַב בָּנֶיהָ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ וְהִיא הוֹלֶכֶת לְאוֹרוֹ. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל הַזִּיק הַזֶּה. עַל כֵּן שָׂמַחְתִּי בְּיָמִים אֲפֵלִים אֵלֶּה לִשְׁמֹעַ שִׁירַת הַתַּלְמִידִים בְּהִתְכּוֹנְנָם לִקְרַאת חַג הַחֲנֻכָּה.

יָפִים הַיָּמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּאַרְצֵנוּ. עָמַד נַעַר עַל גַּג בֵּיתוֹ בְּעִיר חוֹף וּפָנָיו אֶל הַיָּם. הַיָּם שָׁקֵט. אֳנִיָּה בָּאָה מִמֶּרְחַקִּים וְהִשְׁלִיכָה עָגְנָהּ אֶל הַנָּמָל. סִירַת־מָנוֹעַ הַנּוֹשֵׂאת דֶּגֶל תְּכֵלֶת־לָבָן נִגְּשָׁה אֶל הָאֳנִיָּה וְהֶעֶלְתָה נוֹסְעִים אֶל הַיַּבָּשָׁה.

– אַחִים, בָּאתֶם בְּשַׁעַר צִיּוֹן! בָּאתֶּם – וְלָמָּה קוֹדְרִים פְּנֵיכֶם?

– אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים, הִגַּעְנוּ אֱלֵי חוֹף, אֲבָל עַל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם יִדְאַב לִבֵּנוּ.

– מַה תְּסַפְּרוּ, אַחִים, עַל גּוֹרָל הַנִּשְׁאָרִים?

– רָעָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בְּפִינוּ, רָעָה מְאֹד.

– לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים – מְסַפֵּר אֶחָד – בִּקַּרְתִּי אֵצֶל קְבוּצָה שֶׁל נֹעַר מִפְּלִיטֵי גֶרְמַנְיָה הַנִּמְצָאִים בְּאַנְגְּלִיָּה וּמִתְכּוֹנְנִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ. הָיָה הַדָּבָר בַּתְּשִׁיעִי בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר. מָצָאתִי אֶת הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת עֲצוּבִים וַעֲצוּרִים בְּדִבְרֵיהֶם. שְׁאִלְתִּים לְפֵשֶׁר הַדָּבָר וַיַּעֲנוּ:

– יוֹם זִכְרוֹן־פֻּרְעָנוּת הוּא לָנוּ הַיּוֹם הַזֶּה. לִפְנֵי שָׁנָה עָשׂוּ הַנַּצִּים הֶרֶג רַב בַּיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנְיָה, רִבְבוֹת יְהוּדִים הוּבְאוּ אֶל מַחֲנוֹת־הַהֶסְגֵּר. רְכוּשָׁם נִשְׁדַּד, בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הֹעֲלוּ בְּאֵשׁ – עַל כֵּן קָרָאנוּ צוֹם בַּיּוֹם הַזֶּה וְאֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּינוּ. זוֹכְרִים אֲנַחְנוּ אֶת אֲשֶׁר עוֹלְלוּ לָנוּ הָרְשָׁעִים וְשׁוֹמְרִים זֹאת בְּלִבֵּנוּ.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹרֵר אַחֵר וְאָמַר:

– וַאֲנִי הֵן זֶה בָּאתִי מִן הַתֹּפֶת אֲשֶׁר עָרְכוּ לָנוּ הַנַצִים בְּפּוֹלִין. הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל יְהוּדֵי גֶרְמַנְיָה לִפְנֵי שָׁנָה – הֵן עַתָּה עוֹבֶרֶת כּוֹס זוֹ גַּם עַל יְהוּדֵי פּוֹלִין. יַהֲדוּת פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה נִמְצֵאת בְּצִפָּרְנֵי הִיטְלֶר וּמְרֵעָיו. אַלְלַי לִי שֶׁעֵינַי רָאוּ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ אַךְ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר. אָמְנָם מִלַּטְתִּי אֶת נַפְשִׁי מִכַּף הַחַיָּה הַנַצִית, אַךְ אֶנְקַת אַחַי הַזּוֹעֲקִים מִיִּסּוּרֵיהֶם עֲדַיִן הוֹמֶה בְּאָזְנַי…

הַבָּאִים יָצְאוּ אֶת הַנָּמָל וְעָבְרוּ בָּרְחוֹב וּלְאָזְנָם הִגִּיעָה שִׁירַת הַתַּלְמִידִים – שִׁירֵי חֲנֻכָּה. קַו אוֹר עָלָה בִּפְנֵיהֶם הַקּוֹדְרִים. נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים וְאָזְנָם קַשּׁוּבָה.

– הַאֻמְנָם אָזְנַי שׁוֹמְעוֹת אֶת שִׁיר הָאוֹר בִּימֵי הָאֲפֵלָה הַלָּלוּ? – שָׁאַל אֶחָד כְּאִלּוּ אֶת עַצְמוֹ. – מַה מְּאֻשָּׁרִים הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה, מָה שָּׁפַר חֶלְקָם. הַיּוֹדְעִים הֵם מָה רַב אָשְׁרָם?

וְאַחַד הַבָּאִים הֵרִים עֵינָיו אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מִשָּׁם עָלְתָה הַשִּׁירָה וְאָמַר: – גַּם אֲנִי בָּא מִפּוֹלִין הַמְּדִינָה, אַךְ מִשֶּׁטַח זֶה שֶׁל פּוֹלִין הַנִּמְצָא לֹא בִּידֵי הַנַצִים כִּי אִם בִּידֵי רוּסְיָה הַמּוֹעַצְתִּית. רְדִיפוֹת עַל יְהוּדִים אֵין שָׁם. יְהוּדִי הַנִּמְצָא כָּאן – אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לוֹ. אֶת חַיָּיו הִצִּיל. וְאָמְנָם רַבִּים הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בָּרְחוּ מִפּוֹלִין הַנַצִית וְעָבְרוּ הֵנָּה. אַךְ הַהִצִּילוּ גַּם אֶת נַפְשָׁם? הֲיוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּיַהֲדוּתָם?

כָּזֹאת וְכָזֹאת שָׁאַל הַפָּלִיט וְהוֹסִיף:

– בַּת אֲחִי, נַעֲרָה שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. לָמְדָה עִבְרִית וְיוֹדַעַת לְדַבֵּר עִבְרִית יָפָה. הִיא הָיְתָה בַּתְּנוּעָה. וְהִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָעֲיָרָה עָבְרָה אֶל תַּחַת שִׁלְטוֹן רוּסְיָה הָלְכוּ רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי הַנֹּעַר אֶל הָאִרְגּוּן שֶׁסִדְּרָה הַמֶּמְשָׁלָה הַחֲדָשָׁה. גַּם הַנַּעֲרָה, בַּת אָחִי, הָלְכָה אַף הִיא לָאִרְגּוּן הֶחָדָשׁ. כָּל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הוֹלְכִים לְשָׁם. וְהִנֵּה כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים שָׁבָה מִן הַמּוֹעֲדוֹן וּבְעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וּפוֹנָה אֶל אִמָּהּ:

– לֹא אוֹסִיף לֶכֶת לַמּוֹעֲדוֹן. אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַנְּאוּמִים נֶגֶד כָּל זֶה שֶׁהָיִיתִי מַאֲמִינָה בּוֹ עַד כֹּה. עִבְרִית אֵין מַרְשִׁים לְדַבֵּר…

וְהַאֵם שׁוֹמַעַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מַה לְּהַגִּיד לְבִתָּהּ. חוֹשֶׁשֶׁת הִיא שֶׁאִם בִּתָּהּ לֹא תֵלֵךְ לַמּוֹעֲדוֹן יֵרַע לָהּ, כִּי הֵן הַשִּׁלְטוֹן דּוֹרֵשׁ זֹאת.

וְהָאִישׁ מוֹסִיף וְשׁוֹאֵל:

־ הַיוֹדְעִים תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַמְּאֻשָּׁרִים כָּאן מָה עוֹבֵר עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵרוֹפָּה?

־ יוֹדְעִים, יוֹדְעִים – עָנִיתִי. – הֵם גַּם יוֹדְעִים כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר עַל הָאוֹר, אוֹר יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכְבֶּה. וְאִם גַּם רַבִּים הַקָּמִים עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ הַמְּעַטִּים – לֹא נֵרָתַע. יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ שֶׁהַמְּעַטִּים נִצְּחוּ אֶת הָרַבִּים וְחַג־הָאוּרִים יוֹכִיחַ.

(כסלו ת"ש)

l עִם הָאַזְעָקָה

– רָעַם אוֹ הַפְצָצָה – הִתְעוֹרֵר אַחַד הַחוֹלִים עַל עַרְשׂוֹ בְּבֵית־הַחוֹלִים בֵּילִינְסוֹן לְשֵׁמַע הַחֲבָטָה, שֶׁבָּאָה פִּתְאֹם אֵי־שָׁם וְהִרְעִידָה אֶת קִירוֹת הַבַּיִת וְאֶת חַלּוֹנוֹתָיו.

– הַפְצָצָה כַּנִּרְאֶה – עָנָה הַשָּׁכֵן, כִּי עַד מְהֵרָה הִשְׁמִיעַ הַצּוֹפָר אֶת צְפִירַת הָאַזְעָקָה.

– צְפִירָה בַּלַּיְלָה, אַזְעָקָה בַּלַּיְלָה, זוֹ חֲדָשָׁה אִתָּנוּ, – הוֹסִיף – הַמִּלְחָמָה לֹא תַּמָּה עוֹד, צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לְכָל צָרָה.

עַד מְהֵרָה הֶחֱשִׁיךְ הַמָּאוֹר הַקָּטָן בַּמִּסְדְּרוֹן. הָאֲפָלָה גְּמוּרָה. הָאָחוֹת, שׁוֹמֶרֶת הַלַּיְלָה, נִכְנְסָה אֶל הַחוֹלִים, הִזְהִירָה אוֹתָם לְהִשָּׁאֵר בִּמְנוּחָה עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם. בָּדְקָה אֶת דָּפְקוֹ שֶׁל כָּל חוֹלֶה, בִּקְשָׁה לֹא לְהִתְרַגֵּשׁ וְדִלְּגָה מִמִּטָּה לְמִּטָּה וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה. נִחֲמָה, הִרְגִיעָה וְהִגִּישָׁה עֶזְרָה לְכָל דּוֹרֵשׁ. הָרוֹפְאִים הֵכִינוּ אֶת בֵּית־הַחוֹלִים בְּשֶׁקֶט, וְעָמְדוּ מוּכָנִים לְכָל מִקְרֶה. עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם לְהַגִּישׁ עֶזְרָה רְפוּאִית לְכָל חוֹלֶה וּלְכָל אֲשֶׁר יֶחֱלֶה.

שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בְּכָל הַבַּיִת, כָּל הָאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לַמִּתְרַחֵשׁ מִחוּץ לִכְתָלָיו, הִרְעִיד מַשֶּׁהוּ עוֹד אֶת הָאָרֶץ? כָּל אִוְשָׁה קַלָּה הַמַּגִּיעָה לָאֹזֶן מְעוֹרֶרֶת אֶת הַמַּקְשִׁיבִים לְהַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת. אַךְ עַד מְהֵרָה נוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי הַדִּמְיוֹן פּוֹעֵל בְּלִי הֶרֶף. כָּאן דָּפְקָה דֶּלֶת, שָׁם הִסְתּוֹבֵב מִי עַל מִשְׁכָּבוֹ וְהַמִּטָּה חָרְקָה חֲרִיקָה קַלָּה, וּבְאָזְנֵי הַמַּקְשִׁיבִים נִשְׁמָעִים דְּבָרִים אֵלֶּה כְּקוֹלוֹת רַעַם מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִן הַמַּפְצִיץ. אַךְ לְאַט לְאַט מִתְרַגְּלִים לַחְשֹׁב עַל עִנְיָנִים רְגִילִים. בָּנִים מַקְשִׁיבִים הֵם הַחוֹלִים וּמְצַיְּתִים לַעֲצַת הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם – הָרוֹפְאִים, דּוֹרְשֵׁי טוֹבָתָם, וְהָאֲחָיוֹת הַמְּטַפְּלוֹת בָּהֶם. הָאֲנָשִׁים מַעֲבִירִים אֶת מַחֲשַׁבְתָּם מֵעַצְמָם אֶל קְרוֹבֵיהֶם, אֶל אֵלֶּה שֶׁהָלְכוּ לַמִּקְלָטִים, בֶּעָרִים הַשּׁוֹנוֹת, וּמְחַכִּים לְאוֹת אַרְגָּעָה.

– כֵּן, כֵּן, – הִמְשִׁיךְ לִלְחֹשׁ הַחוֹלֶה אֶל שְׁכֵנוֹ בַּמִּטָּה הַסְּמוּכָה – הַמִּלְחָמָה, כָּל עוֹד לֹא נִסְתַּיְּמָה, מַעַרְכוֹתֶיהָ עֲלוּלוֹת לְהִשְׁתַּנּוֹת. הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁנָּחַלְנוּ בְּלוּב, “לְאַחַר שֶׁשְּׁמוֹנִים אֶלֶף אִיטַלְקִים נִלְקְחוּ בַּשְּׁבִי וְעוֹד יוֹתֵר עֲתִידִים לִפּוֹל בַּשֶּׁבִי” – כְּדִבְרֵי מַר צֶ’רְצִ’יל – הִטּוּ אֶת לִבֵּנוּ לַחְשֹׁב, כִּי אָכֵן רָחֲקָה, רָחֲקָה הַמַּעֲרָכָה מֵאִתָּנוּ. אוּלָם נִרְאֶה הַדָּבָר, כִּי יוֹדְעֵי תַּכְסִיסֵי־מִלְחָמָה אֵינָם עוֹשִׂים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מַעֲרָכָה אַחַת, כִּי אַחֲרֶיהָ עֲלוּלָה לָבוֹא שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. וְגַם אֲנַחְנוּ – הוֹסִיף בְּלַחַשׁ – צְרִיכִים לְהִכּוֹן לְיָמִים שֶׁל מַעֲרָכוֹת שׁוֹנוֹת.

הַלְּחִישׁוֹת הִגִּיעוּ, כַּנִּרְאֶה, לְאָזְנֵי הָאָחוֹת וְשׁוּב נִכְנְסָה וּבִקְשָׁה לִישֹׁן, לֹא לִשְׁעוֹת לָאַזְעָקָה וּלְכָל הַכָּרוּךְ בָּהּ. בְּבֵית־הַחוֹלִים הָשְׁלַךְ הָס. דְּמָמָה וָחֹשֶׁךְ מִסָּבִיב. וְהִנֵּה פִּתְאֹם קוֹל קוֹרֵא בַּדְּמָמָה:

־ אוּ־חָה, אוּ־חָה – אָדָם חָדָשׁ הִתְפָּרֵץ בְּמֶחָאָה לְעוֹלָמֵנוּ. מִמַּחְלְקַת הַיּוֹלְדוֹת בָּא הַקּוֹל. לְרֶגֶל הָאַזְעָקָה הִקְדִּים אָדָם קָטָן לָבוֹא אֵלֵינוּ וְהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ הַחֲדָשָׁה דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה נֶגֶד סִדְרֵי אַזְעָקָה וּמַפְצִיצִים.

– אָדָם חָדָשׁ, כְּשֶׁתִּשְׁלַט אַתָּה בָּעוֹלָם – הֲיַעֲמֹד שִׁלְטוֹנְךָ עַל צֶדֶק, רַחֲמִים וְחֶסֶד וְלֹא עַל הַפְצָצוֹת?

– אוּ־חָה, אוּ־חָה– – –

הוּא מַמְשִׁיךְ בְּקוֹלוֹ הֶחָדָשׁ, הַמִּסְתָּעֵר וּמְמַלֵּא אֶת הַלְּבָבוֹת חֲמִימוּת וְתִקְוָה:

– אוּ־חָה – אוּ־חָה…

אַחֲרֵי הָאַזְעָקָה שָׁבוּ הַחַיִּים לְסִדְרָם. הֶעֱלוּ אוֹר בַּמִּסְדְּרוֹן. הָרוֹפְאִים שָׁבוּ לִמְנוּחַת לַיְלָה. הָאֲחָיוֹת שׁוֹמְרוֹת־הַלַּיְלָה יְדֵיהֶן מָלְאוּ עַתָּה עֲבוֹדָה, כִּגְמוּל לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה שֶׁל הָאַזְעָקָה. לָזֶה תֵּה וְלָזֶה תְּרוּפָה לְשֵּׁנָה וּלְאַחֵר מַשֶּׁהוּ אַחֵר. בַּקַּלּוּת מַחֲזִיקָה הָאָחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל חוֹלֶה וּמוֹנָה אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ, מְשַׁדֶּלֶת וּמְפַיֶּסֶת וּמְקִלָּה אֶת שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, הָאֲרֻכּוֹת־אֲרֻכּוֹת אֵצֶל הַחוֹלֶה, שֶׁשְּׁנָתוֹ אֵינָהּ עֲמֻקָּה וְגוּפוֹ סוֹבֵל יִסּוּרִים. אָכֵן תַּפְקִיד גָּדוֹל וְרַב־עֵרֶךְ מְמַלְאָה הָאָחוֹת הָרַחְמָנִיָּה בַּחַיִּים.

(תש"א)

l הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים

– סַפֵּר, סַפֵּר… בִּקְשׁוּהוּ הַנַּעַר וְהַנַּעֲרָה שֶׁעָמְדוּ עַל יָדוֹ – סַפֵּר עַל מָה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ

– טוֹב, – אָמַר הָאִישׁ – אֲסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם עַל עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה הוּא יוֹם מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הֱיִיתֶם בָּעוֹלָם. מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?

– מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת? – נִבְהֲלָה בְּמִקְצָת הַנַּעֲרָה וְחָשְׁבָה רֶגַע וְהִצְטַחֲקָה וְאָמְרָה בְּבִטָּחוֹן: – עוֹד לֹא הָיִיתִי בָּעוֹלָם.

– וְאוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ – פָּנָה הָאִישׁ אֶל הַנַּעַר – לְאֵיזֶה יוֹבֵל אֲנִי מִתְכַּוֵּן?

הַנַּעַר עָנָה:

– בַּקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְחַג יוֹבֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה לְיִסּוּד הַהִסְתַּדְּרוּת.

– כִּוַּנְתָּ לְדַעְתִּי – עָנַה הָאִישׁ. – הָבָה וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַיָּמִים הָהֵם. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁגַּם אָז הָיְתָה מִלְחֶמֶת עוֹלָם, שֶׁהִגִּיעָה עַד לְשַׁעֲרֵי אַרְצֵנוּ. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ אָז יְהוּדִים מְעַטִּים בָּאָרֶץ תַּחַת שִׁלְטוֹן תֻּרְכִּיָּה. תֵּל־אָבִיב הָיְתָה עִיר קְטַנָּה וְהַחוֹלוֹת הִבְהִיקוּ בְּלֵיל יָרֵחַ כְּעַרְבַת שֶׁלֶג, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל זִמְזְמוּ יַתּוּשִׁים לָרֹב בַּבִּצּוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת וְיִשּׁוּב עִבְרִי לֹא הָיָה. הַאֹמַר לָכֶם שֶׁהָיָה לָנוּ טוֹב אָז? לֹא. כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה לָנוּ רַע מְאֹד. מִשֶּׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה רָדְפָה הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית אֶת הַיְּהוּדִים, גֵּרְשָׁה רַבִּים מִן הָאֶרֶץ, גָּזְרָה גְּזֵרוֹת עַל הַצִּיּוֹנִים וְעַל מִי שֶׁיִּמָּצֵא אֶצְלוֹ בּוּל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת אִיְּמוּ אֲפִלּוּ בַּמִּשְׁפַּט מָוֶת. נְמַלֵּי הַיָּם שׁוֹמְמוּ, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. מִצְּפוֹן הָאָרֶץ בָּאוּ גְּיָסוֹת תֻּרְכִּיִּים וְהָלְכוּ לַדָּרוֹם לִכְבֹּשׁ אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ. בְּמִצְרַיִם עָמְדוּ גְּדוּדִים בְּרִיטִיִּים. אֲנַחְנוּ פֹּה חִכִּינוּ לְבוֹאָם. שָׁמַעְנוּ יְרִיּוֹת בָּאוֹת מֵרָחוֹק וְיָצָאנוּ מִבָּתֵּינוּ לִרְאוֹת: הֲבָאוּ כְּבָר? כַּדּוּר פּוֹרֵחַ גָּדוֹל הָיָה תָּלוּי בַּשָּׁמַיִם, בִּשְׁמֵי עַזָּה, וְהוּא כְּאִלּוּ צוֹפֶה אֵלֵינוּ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב. אֲוִירוֹנִים לֹא נִרְאוּ עוֹד. אַךְ יוֹם אֶחָד הִתְקָרְבוּ קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ, הַצָּבָא הַתֻּרְכִּי הִתְחִיל נָס צָפוֹנָה וְאַחֲרָיו הֵגִיחוּ מִכָּל הָעֲבָרִים צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה וּפָרָשֵׁי אוֹסְטְרַלְיָה. אֶרֶץ יְהוּדָה נִכְבְּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה. הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הַבְּשׂוֹרָה עַל הַצְהָרַת בַּלְפוּר. הִתְחִילָה תְּנוּעָה שֶׁל מִתְנַדְּבִים לַצָּבָא. הַצְּעִירִים שֶׁהָיוּ אָז בָּאָרֶץ אָמְרוּ: גַּם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּתֵּף יַחַד עִם צְבָא בְּרִיטַנְיָה בְּכִבּוּשׁ הַגָּלִיל. וַיָּקוּמוּ וַיִּתְנַדְּבוּ. עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהַמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי פָּתְחָה מִשְׂרְדֵי־גִּיּוּס וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ לַצָּבָא.

מִשֶּׁנִּכְנַסְנוּ לַצָּבָא הֶעֱבִירוּ אוֹתָנוּ לְמִצְרַיִם, לְאַמֵּן אוֹתָנוּ כְּחַיָּלִים. כִּי פֹּה בָּאָרֶץ לֹא הָיָה מַחֲנֶה־אִמּוּנִים לַצָּבָא הַבְּרִיטִי. לָמַדְנוּ אֶת תּוֹרַת הָרוֹבֶה, לְהִסְתַּדֵּר בְּטוּרִים אֲרֻכִּים, וְחִכִּינוּ בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לַיּוֹם שֶׁנּוּכַל לָשׁוּב לָאָרֶץ. בֵּינָתַיִם נִפְגַּשְׁנוּ עִם חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, עִם הַמִּתְנַדְּבִים הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ מֵאֲמֵרִיקָה וּמֵאַנְגְּלִיָה. אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים בָּאָרֶץ כְּשָׁלשׁ־אַרְבַּע שָׁנִים, מְנֻתָּקִים מִן הָעוֹלָם וּמִבְּלִי לָדַעַת מַה נַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד תֻּרְכִּיָּה בַּעֲלַת בְּרִיתָהּ שֶׁל גֶּרְמַנְיָה – שָׂמַחְנוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת. נִפְגַּשְׁנוּ עִם גְּדוּדִים שְׁלֵמִים הַבָּאִים לְהִלָּחֵם עַל שִׁחְרוּר הָאָרֶץ וְלִבְנוֹתָהּ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה. וְכָךְ עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, עָבְרוּ חֳדָשִׁים. לָמַדְנוּ אֶת תַּרְגִּילֵי הַסֵּדֶר וְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְיָשַׁבְנוּ בְּאֹהָלִים בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר שֶׁל מִצְרַיִם.

אוּלָם מֶה עָשִׂינוּ אַחֲרֵי הַתַּרְגִּילִים, בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת יוֹם יוֹם? לֹא נַחְנוּ, מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָיוּ נְתוּנוֹת לְתָכְנִיּוֹת, כֵּיצַד נִבְנֶה אֶת הָאֶרֶץ. הֵן הַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר וַאֲנַחְנוּ נַתְחִיל בְּבִנְיָן, וּבְכֵן אֵיךְ נְקַבֵּל אֶת הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים? אֵיךְ נְלַמְּדֵם עֲבוֹדָה וְאֵיךְ נִמְסֹר לָהֶם אֶת כָּל הַנִּסָּיוֹן שֶׁרָכַשְׁנוּ לָנוּ בִּיְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בָּאָרֶץ וְאֵיךְ נְאַרְגֵּן אוֹתָם לְעֶזְרָה הֲדָדִית וְלִפְעֻלָּה עַצְמִית, אֲשֶׁר בִּלְעֲדֵיהֶן לֹא יִכַּוֹן הַפּוֹעֵל בָּאָרֶץ וְלֹא יָקוּם הַבִּנְיָן? כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹתֵינוּ כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בָּאֹהָלִים בְּמִצְרַיִם.

אָז נוֹלַד הָרַעְיוֹן לִיצוּר הִסְתַּדְּרוּת אַחַת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים. הַוְּתִיקִים יַדְרִיכוּ אֶת הַחֲדָשִׁים בָּעֲבוֹדָה וּבַחַיִּים, בַּלָּשׁוֹן וּבַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית.

אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁקַּל הָיָה לְהָקִים הִסְתַּדְּרוּת אַחַת. גַּם אָז הָיוּ קַיָּמוֹת בֵּין הַפּוֹעֲלִים מִפְלָגוֹת: פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן, הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר וְגַם אֲנָשִׁים בִּלְתִּי־מִפְלַגְתִּיִּים. וְאִם כִּי הָיִינוּ פּוֹעֲלִים מְעַטִּים בָּאָרֶץ וְשָׁאַפְנוּ לְמַטָּרָה אַחַת – לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל צֶדֶק וָישֶׁר, הָיִינוּ מְפֻלָּגִים בְּדֵעוֹתֵינוּ כֵּיצַד לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת רַעְיוֹן הַבִּנְיָן, בְּאֵיזוֹ דֶּרֶך לַעֲשׂוֹת זֹאת. כָּל אַחַת הַמִּפְלָגוֹת חָשְׁבָה, כִּי הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁיָּבוֹאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חֲבֵרֶיהָ. אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה. גַּם כַּיּוֹם אֵין הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. גַּם הַנֹּעַר מְפֻלָּג, אִם כִּי כֻּלָּנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה וְסִדְרֵי חַיִּים שֶׁל ישֶׁר וָצֶדֶק.

־ כֵּן, כֵּן, – אָמְרָה הַנַּעֲרָה – אֶחָד הוֹלֵךְ אֶל הַחוּגִים וְאֶחָד אֶל הַנֹּעַר הָעוֹבֵד וְאֶחָד אֶל הַקֵּן שֶׁל הַשּׁוֹמֵר־הַצָּעִיר וְאֶחָד אֶל גּוֹרְדוֹנְיָה…

־ הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – הוֹסִיף הָאִישׁ – הַפֵּרוּדִים נִמְשָׁכִים עַד הַיּוֹם, אֲבָל אָז הָיָה הַדָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר רַע. אָז לֹא הָיְתָה עֲדַיִן הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, וּבְכֵן הָיוּ שִׂיחוֹת וּוִכּוּחִים עַל אִחוּד כָּל הַמִּפְלָגוֹת לְשֵׁם מַטָּרָה אַחַת. וְאָז הֶחְלַטְנוּ – מִשֶּׁנָּשׁוּב לָאָרֶץ נִגַּשׁ וּנְכַנֵּס וְעִידָה שֶׁל כָּל הַחֲבֵרִים – אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ וְאֵלֶּה הַנִּמְצָאִים בַּגְּדוּד וְנִיצֹר הִתְאַחֲדוּת אַחַת שֶׁל כָּל פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְלֹא מִפְלָגוֹת.

עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה עָרְכוּ הַתְקָפָה וְכָבְשׁוּ אֶת הַשֹּׁמְרוֹן וְהַגָּלִיל. לֹא עָבַר זְמַן רַב וְגַם בְּאֵרוֹפָּה הֻכְרָעָה הַמִּלְחָמָה: גֶּרְמַנְיָה נָחֲלָה תְּבוּסָה – וְהֻכְרַז עַל שְׁבִיתַת־נֶשֶׁק. כְּשֶׁבָּאוּ הַגְּדוּדִים הָעִבְרִים לָאָרֶץ מִלְאוּ אַךְ תַּפְקִידֵי שְׁמִירָה, כִּי הָאָרֶץ כְּבָר נִכְבְּשָׁה. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁעַתָּה מִלֵּא אֶת הַלְּבָבוֹת אַךְ רַעְיוֹן אֶחָד: כֵּיצַד לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי? לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּבְפֶתַח־תִּקְוָה נִתְכַּנְסָה וְעִידַת־הָאִחוּד.

וְאָמְנָם, נוֹצְרָה אָז הִתְאַחֲדוּת גְּדוֹלָה שֶׁל כָּל חַבְרֵי “פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן” וְהַבִּלְתִּי־מִפְלַגְתִּיִּים וְחֵלֶק מֵחַבְרֵי “הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” בְּשֵׁם “אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה”. אֲבָל “הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” נִשְׁאַר כְּמִפְלָגָה וְלֹא נִתְבַּטֵּל. וְעִידַת הָאִחוּד לֹא הִצְלִיחָה לְבַטֵּל אֶת הַמִּפְלָגוֹת בְּקֶרֶב הַפּוֹעֲלִים וְשׁוּב נִשְׁאֲרוּ מִפְלָגָה אַחַת, גְּדוֹלָה, “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, וּמִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” – קְטַנָּה מִמֶּנָּה.

אֲבָל בֵּינָתַיִם הִתְחִילָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. חֲבֵרִים חֲדָשִׁים בָּאוּ, וְהָיוּ שֶׁהִצְטָרְפוּ לְ“אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה” וְהָיוּ שֶׁהָלְכוּ אֶל “הַפֹּועֵל הַצָּעִיר”. כְּשֶׁיֵּשׁ מִפְלָגוֹת הֲרֵי הֵן מִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן: זוֹ דוֹאֶגֶת לַחֲבֵרֶיהָ וְזוֹ – לַחֲבֵרֶיהָ, זוֹ מְחַפֶּשֶׂת עֲבוֹדָה לַחֲבֵרֶיהָ וְזוֹ – לַחֲבֵרֶיהָ. כָּל אַחַת מְקִימָה קֻפַּת־חוֹלִים לְעַצְמָהּ, וּוַעֲדַת תַּרְבּוּת לְעַצְמָהּ, מוֹצִיאָה עִתּוֹן מִשֶּׁלָּהּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מַטָּרָה עַצְמָהּ – יְצִירַת עַם עוֹבֵד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מִמִּצְרַיִם יָצָאנוּ. אַךְ לֹא נִגְאַלְנוּ מִן הַפֵּרוּד בְּתוֹכֵנוּ וּמֵרֹב הַמִּפְלָגוֹת בֵּינֵינוּ. וּבִמְקוֹם לֶאֱגֹר כָּל טִפָּה מִכֹּחֵנוּ הַמְּעַט, הַדָּרוּשׁ לַבִּנְיָן הַגָּדוֹל, בִּזְבַּזְנוּ מֶרֶץ וּמַחְשָׁבָה לִמְרִיבוֹת פְּנִימִיּוֹת.

כָּל אָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ בְּקִרְבֵּנוּ הִתְעַצֵּב עַל הַמַּצָּב הַזֶּה וְעִם כָּל אֳנִיָּה שֶׁהֵבִיאָה עוֹלִים חֲדָשִׁים נַעֲשָׂה קָשֶׁה יוֹתֵר. אַךְ רַעְיוֹן הָאִחוּד לֹא פָּסַק מִפְּעֹל בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים וְכַעֲבֹר שָׁנָה וָחֵצִי בָּא נִסָּיוֹן שֶׁל אִחוּד, הֲלֹא הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁל יְצִירַת הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית, שֶׁהִנְנוּ חוֹגְגִים עַתָּה אֶת יוֹם מְלֹאת לָהּ עֶשְׂרִים שָׁנָה.

בֵּינָתַיִם הִסְפִּיקוּ חֲלוּצִים לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּרְצָה לָהּ דֶּרֶךְ – גַּם אָז פְּלִיטֵי חֶרֶב מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת. בְּסִירוֹת מִפְרָשׂ בַּיָּם וּבְרֶגֶל, דֶּרֶךְ הָרֵי קַוְקַז וּפָרַס. אָמְנָם, גַּם אָז לֹא נִפְתְּחוּ עוֹד שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לָרְוָחָה, אֲבָל חֲלוּצִים בָּאוּ – שְׁלִיחִים שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים חָבֵר. אָז נִדְמֶה הָיָה לָנוּ, כִּי זֶהוּ צִבּוּר גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן מִסְפָּרֵנוּ לֹא הָיָה אֶלָּא מֵאוֹת וְעַתָּה הָיִינוּ לַאֲלָפִים.

לֹא בְּלֵב קַל הָלַכְנוּ לַוְּעִידָה, – הִנְמִיךְ הַמְּסַפֵּר אֶת קוֹלוֹ – רַבִּים הָיוּ הַסְּפֵקוֹת הֲנַצְלִיחַ עַתָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִצְלַחְנוּ בִּוְעִידַת פֶּתַח־תִּקְוָה? הֲנַשְׂכִּיל לְהָסִיר אֶת הַמַּעֲקָשִּׁים. וְנֵצֵא לְדֶרֶךְ הַיְצִירָה מְאֻחָדִים וּמְלֻכָּדִים לִקְרַאת בִּנְיָן?

זָכוּר לִי אַחַד הָאֲנָשִׁים הַבִּלְתִּי רְגִילִים בֵּינֵינוּ שֶׁהָלַךְ אִתָּנוּ לַוְּעִידָה בְּחֵיפָה, הֲלֹא הוּא יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר. גַּם אַתָּה וְגַם אַתְּ וַדַּאי שְׁמַעְתֶּם אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה וּקְרָאתֶם בִּכְתָבָיו הַמְּרֻבִּים. לֵב יְהוּדִי דּוֹאֵב פָּעַם בָּאָדָם הַמְּיֻחָד הַזֶּה. הוּא נָשָׂא בְּסֵבֶל עַמּוֹ כָּל הַיָּמִים בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. וְהִנֵּה הִתְכַּנְּסוּ שְׁלִיחֵי פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַוְּעִידָה עַל הַר הַכַּרְמֶל. הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת שֶׁל מֵאוֹת אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים, צְעִירִים רוֹגְשִׁים, נִלְהָבִים לְמִפְעַל הַבִּנְיָן בָּאָרֶץ – הַפְּגִישָׁה עַצְמָה עוֹדְדָה אֶת הָרוּחוֹת. אוּלָם בְּרֶנֶר לֹא שָׁעָה לְכָל זֶה, הוּא יָשַׁב כָּל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת בַּוְּעִידָה וְהִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַוִּכּוּחַ, אִם מִישֶׁהוּ דִּבֵּר דְּבָרִים שֶׁיָּכְלוּ לְהַזִּיק לָאִחוּד הָיָה מִתְרַגֵּשׁ, אִם כִּי לֹא דִּבֵּר, אַךְ לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת מְאֹד הִתְפָּרֵץ בִּקְרִיאָה נֶגֶד הַמַּפְרִיעַ לָאִחוּד. בְּאֵיזוֹ מְתִיחוּת יָשַׁב כָּל הַזְּמַן וְחִכָּה לַתּוֹצָאוֹת. הֲיַעַמְדוּ בַּמִּבְחָן? הֲיִמְצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת? וְאָמְנָם, אַחֲרֵי וִכּוּחִים מְמֻשָּׁכִים נִמְצָא הַדֶּרֶךְ וְנֻסְּחוּ הַהַחְלָטוֹת עַל הֲקָמַת הִסְתַּדְּרוּת עוֹבְדִים כְּלָלִית.

עֶרֶב אַחֲרוֹן שֶׁל הַוְּעִידָה. עוֹד מְעַט תִּהְיֶה יְשִׁיבַת הַנְּעִילָה וְיִקְרְאוּ אֶת הַהַחְלָטוֹת. אֲבָל כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁנִּמְצְאָה הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה פָּרְצָה “הוֹרָה” בָּאוּלָם, כִּפְרֹץ זֶרֶם מַיִם אַדִּירִים גַּל שֶׁל שִׂמְחָה הֵצִיף אֶת כֻּלָּם, נִפְתְּחוּ הַלְּבָבוֹת וְשִׁירָה וּמָחוֹל שֶׁל הִתְלַכְּדוּת גְּמוּרָה הֵצִיפוּ אֶת הַכֹּל.

הַהִסְתַּדְּרוּת נוֹצְרָה.

מַהִי הַהִסְתַּדְּרוּת כַּיּוֹם? – אֵינִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם. אַתֶּם רוֹאִים אוֹתָהּ, אֶת מוֹסְדוֹתֶיהָ וּמְשָׁקֶיהָ עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. מִסְפַּר חֲבֵרֶיהָ וַחֲבֵרוֹתֶיהָ כַּיּוֹם כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. אוּלָם אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי: הַאִם עָשִׂינוּ כְּבָר הַכֹּל? הַהֲקִימוֹנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל מְכוֹנוֹ? אַזְכִּיר לָכֶם: שׁוּב אָנוּ חַיִּים בִּימֵי מִלְחָמָה. מַצָּבוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחָמָה זוֹ רַע מֵאֲשֶׁר בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת. עָצְמוּ צָרוֹתָיו וְשׁוּב אָנוּ עוֹמְדִים, כְּמוֹ לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לִפְנֵי תַּפְקִידִים גְּדוֹלִים וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת נְכוֹנִים. עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא שֶׁקָּם לְעַם יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַיָּמִים אַחֲרֵי שֶׁהָאוֹיֵב יֻכְרַע וְיִפֹּל.

שׁוּב נִצְטָרֵךְ לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ. אַךְ בְּכֹחוֹת מֻגְבָּרִים.

(כסלו תש"א)

l הַהִסְתַּדְרוּת בַּת כ"ה

חַג.

לַהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית שֶׁל הָעוֹבְדִים הָעִבְרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מָלְאו עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. הִיא נוֹסְדָה בְּכ“ג בְּכִסְלֵו תּרפּ”א. וְעִדַּת הַיִּסּוּד נֶעֶרְכָה בְּחֵיפָה.

חַג – אַךְ דְּבַר הַהִסְתַּדְּרוּת לְצִבּוּר הַפּוֹעֲלִים, לַנֹּעַר וְלַהֲמוֹנִי הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה מַתְחִיל לֹא בַּחֲגִיגִיּוֹת:

“רִגְשִׁי גָּאוֹן וְתוּגָה, חֶרְדַת־לֵב וְאֹמֶץ רוּחַ יְלַוּוּ אֶת הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בַּחֲנֻכָּה תּשׁ”ו עֵת יָחֹג אֶת חֲצִי הַיּוֹבֵל לְקִיּוּמָהּ שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית וּפָעֳלָהּ".

גָּאוֹן וְתוּגָה. כִּי רֶגֶשׁ שֶׁל גָּאוֹן יְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, הַמְיַחֵל לִתְקוּמַת יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, – לְמַרְאֶה הַחַיִל הָרַב שֶׁעָשְׂתָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ. כִּי אָמְנָם גְּדוֹלוֹת נוֹצְרוּ. יִשּׁוּבִי כְּפָר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, חַקְלָאִים טוֹבִים, מְשָׁקִים פּוֹרְחִים, תּוֹצֶרֶת נִפְלָאָה, פֵּרוֹת גַּן יָרָק, תּוֹצֶרֶת רֶפֶת, לוּל וְכַוֶּרֶת. רֶשֶׁת שֶׁל קִבּוּצִים וּמוֹשְׁבֵי־עוֹבְדִים, הַחַיִּים חַיֵּי חֶבְרֶה שִׁתּוּפִיִּים, עֶזְרָה הֲדָדִית, וְעַל הַכֹּל – מְקוֹמוֹת קְלִיטָה לְאַחִים עוֹלִים מִן הַגּוֹלָה.

אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲלוֹת נִתְלַקְּטוּ בָּאָרֶץ עִם רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית וְהֵקִימוּ אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת. עַתָּה מַגִּיעַ מִסְפַּר חַבְרֵי הַהִסְתַּדְּרוּת וְנַפְשׁוֹת בֵּיתָם לְרֶבַע מִילְיוֹן. חֲבֵרֶיהָ מְאֻרְגָּנִים בַּאֲגֻדּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת וּבְקוֹאוֹפֶּרָטִיבִים, וְהֵם הַמַּכְנִיסִים רוּחַ חַיִּים בְּכָל הַיְּצִירָה הָעִבְרִית בָּאָרֶץ: בְּבָתֵּי הַחֲרשֶׁת וּבַסַּדְנָאוֹת, בְּבָתֵּי הַמְּלָאכָה וּבַתְּנוּעָה בַּדְּרָכִים.

גָּאוֹן וְתוּגָה. רֶגֶשׁ שֶׁל תּוּגָה מְמַלֵּא אֶת הַלֵּב אַף בְּיוֹם חַג, וְאוּלַי דַּוְקָא בְּיוֹם חַג. כִּי לֹא רַק לִשְׂמֹחַ עַל מַה שֶּׁהִשַּׂגְנוּ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים אֵלֶּה אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים בְּיוֹם זֶה, כִּי אִם לִפְקֹד וְלִרְאוֹת אַף מַה שֶּׁלֹּא הִשַּׂגְנוּ.

בִּנְאוּם הַתָּכְנִית שֶׁנָּשָׂא הֶחָבֵר שׁ. יַבְנְאֵלִי בִּוְעִידַת הַיִּסּוּד שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת נֶאֱמַר:

“תְּעוּדַת הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי וּתְעוּדַת הַדּוֹר כֻּלּוֹ – לֹא הַמְשָׁכַת הַקִּיּוּם, כִּי אִם הַצָּלַת הָעָם. בִּנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבְעִקְבוֹתָיו גְּאֻלַת רֹב גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל מִן הַגָּלֻיּוֹת – זֶה הוּא תַּפְקִיד הַדּוֹר, וְאִם זֶה לֹא יֵעָשֶׂה – לֹא מִלֵּא הָדּוֹר הַזֶּה אֶת תַּפְקִידוֹ”.

תּוּגָה. לֹא הִצְלַחְנוּ לְרַכֵּז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל רֹב גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל. כְּשִׁשָּׂה מִילְיוֹנִים יְהוּדִים הֻשְׁמְדוּ בַּשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּאָה עַל יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה.

גְּדוֹלָה אֵפוֹא הַתּוּגָה.

כֵּיצַד הָיָה הַדָּבָר?

רֵאשִׁית כָּל – הִתְאַחֲזוּת בְּאַדְמַת הָאָרֶץ, הִתְיַשְּׁבוּת. מִתֵּל־חַי וְעַד רְבִיבִים בְּעַסְלוּג'. הַיָּד הַיְּהוּדִית אָחֲזָה בַּמַּעְדֵּר וּבַמַּחֲרֵשָׁה, בָּאֵת וּבַטְּרַקְטוֹר וַתַּהֲפֹךְ אֶת רִגְבֵי הַיְּשִׁימוֹן וְהַבִּצָּה לְאַדְמַת בְּרָכָה. וְאוּלָם בִּנְיַן עַם זָקוּק לְעוֹבֵד וּלְפוֹעֵל בְּכָל עֲבוֹדָה וּבְכָל מְלָאכָה. הַהִסְתַּדְּרוּת הִיא שֶׁהִדְרִיכָה וּמַדְרִיכָה אֶת הָעוֹלֶה בְּדַרְכּוֹ לִהְיוֹת פּוֹעֵל וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא כְּבָר פּוֹעֵל וְעוֹבֵד. הִיא גַּם דּוֹאֶגֶת לִמְזוֹנוֹ הָרוּחָנִי – לְעִתּוֹן וְסֵפֶר וְלִדְבַר אֳמָנוּת. הַהִסְתַּדְּרוּת הִיא שֶׁלִּכְּדָה אֶת כָּל הָעוֹבְדִים לְבִנְיַן הָעָם. הִיא הַמְּאַגֶּדֶת אֶת כָּל חֲבֵרֶיהָ לְעֶזְרָה הֲדָדִית. בְּכֹחוֹת מְלֻכָּדִים הוּקַם הַבִּנְיָן הַמְּשַׁמֵּשׁ יְסוֹד לַעֲלִיָּה. רַבִּים כַּיּוֹם הַמִּכְשׁוֹלִים הָעוֹמְדִים עַל דַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹלֶה וְהַמַּעְפִּיל לַעֲלוֹת. אַךְ בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים נִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם.

וּבְיוֹם הֶחָג שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים לְקִיּוּם הַהִסְתַּדְּרוּת אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּוְעִידַת הַיִּסּוּד שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת: תְּעוּדַת הַדּוֹר הִיא הַצָּלַת הָעָם. מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה עַד עַתָּה צָרִיךְ לְהֵעָשׂוֹת בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת. הַדּוֹר הַצָּעִיר הָעוֹלֶה עַל הַבַּמָה צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַתְּעוּדָה הַזֹּאת.

זֶה צַו הַהִסְתַּדְּרוּת לַדּוֹר הַצָּעִיר בְּיוֹם חָג.

(טבת תש"ו)

l מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת

לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה הַדָּבָר. מְעַטִּים הָיוּ אָז הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים לְצַלְעֵי הַכַּרְמֶל בְּחֵיפָה. סְלָעִים, טְרָשִׁים, אֲבָנִים הָיוּ רְבוּצִים וּמוּטָלִים בְּכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכַּיּוֹם בְּנוּיִים שָׁם לְתִפְאֶרֶת טוּרֵי הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים, בִּרְחוֹבוֹת הֲדַר־הַכַּרְמֶל. וְהִנֵּה הוּקַם בִּנְיָן נֶהְדָּר בַּסְּבִיבָה הָרֵיקָה. זֶה הָיָה בִּנְיַן הַתֶּכְנִיּוֹן, הוּא בֵּית־הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ הָרִאשׁוֹן בָּאָרֶץ. כִּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים טֶרֶם הָיְתָה.

נִסְתַּיֵּם בִּנְיָנוֹ שֶׁל הַתֶּכְנִיּוֹן וְהַכֹּל מְחַכִּים לִפְּתִיחַת בֵּית־הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ לְטֶכְנִיקָה וּלְהַתְחָלַת הַלִּמּוּדִים.

מַה תִּהְיֶה שְׂפַת הַלִּמּוּדִים בַּתֶּכְנִיּוֹן?

מָה הַשְּׁאֵלָה? – עִבְרִית.

כָּךְ אַתָּה חוֹשֵׁב כַּיּוֹם, וְהַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה לְךָ. אוּלָם לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר אָז, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה.

קָטָן הָיָה הַיִּשּׁוּב בַּזְּמַן הַהוּא. בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי אַךְ הִתְחִיל לְהִתְפַּתֵּחַ. לֹא הָיְתָה עֲדַיִן מַחְלְקַת חִנּוּךְ וְלֹא וַעַד לְאֻמִּי שֶׁיְּטַפְּלוּ בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר. חֶבְרוֹת יְהוּדִיּוֹת שׁוֹנוֹת מִחוּץ לָאָרֶץ – הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי שֶׁל “חוֹבְבֵי צִיּוֹן”, חֶבְרַת “כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים” (“אַלְיַנְס”) וְכֵן חֶבְרַת “עֶזְרָה” שֶׁל יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה – כִּלְכְּלוּ אֶת בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בֶּעָרִים וּבַמּוֹשָׁבוֹת.

חֶבְרַת “עֶזְרָה” שֶׁל יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה פָּתְחָה שׁוּרָה שֶׁל בָּתֵּי־סֵפֶר בִּירוּשָׁלַיִם, בְּיָפוֹ – תֵּל־אָבִיב וּבְכַמָּה מוֹשָׁבוֹת בִּיהוּדָה. בִּירוּשָׁלַיִם הֵקִימָה גַּם בֵּית־מִדְרָשׁ לְמוֹרִים וּבֵית־סֵפֶר תִּיכוֹנִי לְמִסְחָר. הַלִּמּוּדִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הָאֵלֶּה הָיוּ חֶלְקָם עִבְרִית וְחֶלְקָם – גֶּרְמָנִית. אָמְנָם, תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל “עֶזְרָה” יְדִיעָתָם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית הָיְתָה מְרֻבָּה מִשֶּׁל תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל “אַלְיַנְס”. לָמְדוּ עִבְרִית, אַךְ אֶת לִמּוּדֵי הַמַּתֵּמָטִיקָה, פִיסִיקָה, חִימִיָּה, תּוֹרַת־הַחַי וְתוֹרַת־הַצּוֹמֵחַ הוֹרוּ בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית. הַתַּלְמִידִים בִּקְּשׁוּ מִפַּעַם לְפַעַם שֶׁיּוֹרוּם גַּם אֶת הַמִּקְצוֹעוֹת הָאֵלֶּה בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית, אַךְ הַהַנְהָלָה לֹא שָׁעֲתָה לִדְרִישָׁתָם.

וְחֶבְרַת “עֶזְרָה” רָצְתָה לְהַרְחִיב אֶת פְּעֻלָּתָהּ הַחִנּוּכִית בָּאָרֶץ וְהִתְעַנְיְנָה גַּם בִּפְתִיחַת בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ –

הַתֶּכְנִיּוֹן. בְּיִסּוּד הַתֶּכְנִיּוֹן עָסְקָה הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וְחֶבְרַת “עֶזְרָה” הִשְׁתַּתְּפָה גַּם הִיא בַּהֲקָמָתוֹ. מִכֵּוָן שֶׁלְּחֶבְרָה זוֹ הָיְתָה רֶשֶׁת שֶׁל בָּתֵּי־סֵפֶר בָּאָרֶץ וְהַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית לֹא עָסְקָה עֲדַיִן בְּחִנּוּךְ – נִמְסְרָה לִידֵי “עֶזְרָה” הַנְהָלַת הַתֶּכְנִיּוֹן. כִּמְנַהֵל נִשְׁלַח לָאָרֶץ מְהַנְדֵּס שֶׁלֹּא יָדַע מִלָּה עִבְרִית.

תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל “עֶזְרָה”, שֶׁיָּדְעוּ יָפֶה יָפֶה אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל חֶבְרָה זוֹ, עוֹרְרוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה: וּמַה תִּהְיֶה שְׂפַת־הַלִּמּוּדִים בַּתֶּכְנִיּוֹן? כִּי יָדוֹעַ יָדְעוּ שֶׁחֶבְרַת “עֶזְרָה” אָמְנָם מְעֻנְיֶנֶת בְּחִנּוּךְ יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבוֹגְרֶיהָּ, אֲבָל מַטְּרָתָהּ הִיא גַּם לְהָפִיץ אֶת הַשְׁפָּעַת גֶּרְמַנְיָה בַּמִּזְרָח. עַל כֵּן הָיָה בָּרוּר לָהֶם, כִּי בַּתֶּכְנִיּוֹן וַדַּאי יְלַמְּדוּ אֶת כָּל הַמִּקְצוֹעוֹת הַמַּדָּעִיִּים בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית, וְתַחַת בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ עִבְרִי יִהְיֶה לָנוּ תֶּכְנִיּוֹן גֶּרְמָנִי.

– לֹא יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה! – אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים. – אֲנַחְנוּ רוֹצִים בְּבֵית־סֵפֶר עִבְרִי, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה נִלְמָד בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. אֵין אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדִים גֶּרְמָנִיִּים.

וְכָךְ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת.

תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל חֶבְרַת “עֶזְרָה” פָּנוּ לַמְּנַהֵל בִּדְרִישָׁה לְשַׁנּוֹת אֶת תָּכְנִית הַלִּמּוּדִים וְכִי כָּל הַלִּמּוּדִים יִלָּמְדוּ בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית, כִּי גַּם בַּכִּתּוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִיִּים הוֹרוּ חֶשְׁבּוֹן וּמִקְצוֹעוֹת אֲחֵרִים בְּגֶרְמָנִית.

הַמְּנַהֵל לֹא שָׂם לֵב לִדְרִישַׁת הַתַּלְמִידִים, כְּדַרְכּוֹ. אָז הִכְרִיזוּ הַתַּלְמִידִים יַחַד עִם מוֹרֵיהֶם שְׁבִיתָה – בְּכָל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בְּיָפוֹ וּבִירוּשָׁלַיִם.

תַּלְמִידֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים וּבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר יִסְּדוּ וַעַד שֶׁל תַּלְמִידִים, אֵלָיו הִצְטָרְפוּ גַּם תַּלְמִידֵי הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” בְּתֵל־אָבִיב וְיַחַד הִגִּישׁוּ תַּזְכִּיר לְהַנְהָלַת חֶבְרַת “עֶזְרָה” וּלְהַנְהָלַת הַתֶּכְנִיּוֹן, כִּי מֵעַתָּה תֻּנְהַג הַשָּׂפָה הָעִבְרִית כִּשְׂפַת־הַהוֹרָאָה בְּכָל הַלִּמּוּדִים בְּכָל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַקַּיָּמִים שֶׁל הַחֶבְרֶה וְתֻבְטַח הָעִבְרִית גַּם בַּתֶּכְנִיּוֹן.

שָׁבוּעוֹת נִמְשְׁכָה הַשְּׁבִיתָה. חֶבְרַת “עֶזְרָה” לֹא רָצְתָה לְוַתֵּר. רֹאשׁ הַחֶבְרָה מִבֶּרְלִין, ד"ר פָּאוּל נָתָן, בָּא לָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת סְדָרִים וּלְדַכֵּא אֶת הַמֶּרֶד. אַךְ הוּא לֹא הִשְׁפִּיעַ. רֹב הַמּוֹרִים וְהַתַּלְמִידִים עָמַד אֵיתָן עַל דְּרִישַׁת הָעִבְרִית. בְּתֵל־אָבִיב נִפְתַּח מִיָּד בֵּית־סֵפֶר עִירוֹנִי, וְהוּא עִבְרִי כֻּלּוֹ וְהוּא פָּטוּר מֵאַפּוֹטְרוֹפְּסוּתָהּ שֶׁל חֶבְרַת “עֶזְרָה”.

הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי עָמַד לְצַד הַשּׁוֹבְתִים, וְהַכֹּל אָמְרוּ: עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית תְּקַבֵּל עָלֶיהָ אֶת הַחִנּוּךְ בָּאָרֶץ, לְמַעַן יִהְיֶה עִבְרִי בִּשְׂפָתוֹ וְצִיּוֹנִי בְּרוּחוֹ.

וְאָמְנָם, לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר נִפְתְּחוּ בָּתֵּי־סֵפֶר עִבְרִיִּים חֲדָשִׁים עַל יְדֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, וְאַף בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים, וּבְרֹאשׁוֹ ר' דָּוִד יֶלִין.

הַתַּלְמִידִים יַחַד עִם מוֹרֵיהֶם יָצְאוּ מֵחֶבְרַת “עֶזְרָה” וּמִמּוֹסְדוֹתֶיהָ וְהֵקִימוּ בָּתֵּי־סֵפֶר חֲדָשִׁים. חֶבְרַת “עֶזְרָה” נִלְחֲמָה עַל קִיּוּמָהּ. מוֹרִים רַכֵּי־לֵב אֲחָדִים נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָהּ וּבְפִתּוּיִים שׁוֹנִים שִׁדְּלָה גַּם תַּלְמִידִים כָּאֵלֶּה, וּבְיִחוּד הוֹרִים, שֶׁנִתְפַּתּוּ לְשִׁדּוּלָיו שֶׁל מְנַהֵל חֶבְרַת “עֶזְרָה”. אוּלָם הָרֹב הַגָּדוֹל בַּיִּשּׁוּב עָמַד לִימִין

דּוֹרְשֵׁי הָעִבְרִית וְלִוּוּ בִּבְרָכָה אֶת הַמּוֹרִים וְהַתַּלְמִידִים הָעִבְרִיִּים.

וַאֲשֶׁר לַתֶּכְנִיּוֹן, – נִדְחֲתָה לְעֵת עַתָּה פְּתִיחָתוֹ, אֲבָל בָּרוּר הָיָה, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה עִבְרִי בִּשְׂפָתוֹ וּבְרוּחוֹ לֹא יִפָּתַּח.

קָשָׁה הָיְתָה הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת. חֶבְרַת “עֶזְרָה” הָיְתָה עֲשִׁירָה בְּכֶסֶף וְרַבִּים מִתַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר קִבְּלוּ תְּמִיכָה מִן הַהַנְהָלָה לְמִחְיָתָם. הָיָה גַּם בֵּית־יְתוֹמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהַחֶבְרָה הַזֹּאת כִּלְכְּלָה אוֹתוֹ עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ וּבוֹ הִתְחַנְּכוּ קָרוֹב לְמֵאָה יְלָדוֹת מִגִּילִים שׁוֹנִים. כָּל אֵלֶּה הָיוּ נֶאֱמָנִים לִשְׂפָתֵנוּ וְסִכְּנוּ אֶת קִיּוּמָם וְיָצְאוּ לְמִלְחָמָה עַל הָעִבְרִית.

רַבִּים מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ, כִּי הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֶבְרָה עֲשִּׁירָה, הַנִּתְמֶכֶת בִּידֵי הַמֶּמְשָׁלָה הַגֶּרְמָנִית, שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ הַמְּדִינִית בָּאָרֶץ הָיְתָה גְּדוֹלָה. כִּי בַּעֲלַת־בְּרִית הָיְתָה מֶמְשֶׁלֶת גֶּרְמַנְיָה לַמֶּמְשֶׁלֶת תֻּרְכִּיָּה, שֶׁשָּׁלְטָה אָז בְּאַרְצֵנוּ.

בִּימֵי חֲנֻכָּה, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, חָגְגוּ הָעִבְרִים אֶת נִצְחוֹנָם – הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית פָּתְחָה בָּתֵּי־סֵפֶר עִבְרִיִּים וּפָרְשָׁה אֶת כְּנָפֶיהָ עַל הַחִנּוּךְ בָּאָרֶץ. וְיָדַע הַיֶּלֶד הָעִבְרִי כִּי הוּא מִתְחַנֵּךְ בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִהְיוֹת בֵּן נֶאֱמָן לְעַמּוֹ בִּשְׂפָתוֹ וּבְרוּחוֹ.

אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּפָרְצָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. עַל הַיִּשּׁוּב בָּאוּ יָמִים קָשִׁים. הִתְחִילוּ הָרְדִיפוֹת עַל הַצִּיּוֹנִים וְעַל כָּל סִמָּן צִיּוֹנִי, וְרַבִּים מִן הַיְּהוּדִים הֻכְרְחוּ לָצֵאת אֶת הָאָרֶץ כִּנְתִינֵי אַרְצוֹת הָאוֹיֵב.

אַךְ בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ. הַמּוֹרֶה הָעִבְרִי יַחַד עִם תַּלְמִידָיו שָׁמְרוּ עָלָיו גַּם בִּימֵי הָרְדִיפוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר – שְׁמָרוּהוּ וְקִיְּמוּהוּ אַף כְּשֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָם, אַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִתֵּל־אָבִיב, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ גָּלָה בֵּית־הַסֵּפֶר אִתָּם. וּבְאֵין בִּנְיָנִים וְחַדְרֵי־כִּתּוֹת לָמְדוּ בְּחֻרִשַׁת כְּפַר־סַבָא וּבַיַּעַר לְיַד זִכְרוֹן־יַעֲקֹב בְּכָל חָדְשֵׁי הַקַּיִץ, וּבִימוֹת הַחֹרֶף – בְּבִנְיָנִים אַרְעִיִּים.

בָּאוּ יָמִים אֲחֵרִים. מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הַהִיא נִסְתַּיְּמָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר עַל הֲקָמַת בַּיִת לְאֻמִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַגַּרְעִין הָעִבְרִי שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי מֵאָז נָתַן פְּרִי.

מֵאָז הַיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה, גָּדַל בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי – לְמִן בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי וְעַד הַתֶּכְנִיּוֹן וְהָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים.

(כסלו תש"ד)

l יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין

אִם־יֵשׁ אֶת־נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת־הַמַּעְיָן

מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים

בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נֵֶפֶשׁ,

צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת־הַצַּוָּאר

אֶל כָּל־מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל־כָּל־קַרְדֹּם נָטוּי, לַעֲלוֹת עַל־הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל הַמְדוּרָה,

וּבְ“אֶחָד” לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים –

– – – – – – – – – – –

הוֹי, אָח נַעֲנֶה! אִם לֹא תֵדַע לְךָ כָּל אֵלֶּה –

אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ סוּר, הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן…

ח. נ. בּיאליק

שׁוּרוֹת אֵלּוּ כָּתַב ח. נ. בְּיַאלִיק, תַּלְמִיד ווֹלוֹזִ’ין. אַךְ בְּעִקָּר תֵּאֵר אֶת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּשִׁיר אַחֵר, בְּשִׁיר “הַמַּתְמִיד”. שָׁמַר הַמְשׁוֹרֵר אַהֲבָה לַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁאַב, לְרַבּוֹתָיו וְלִמְקוֹם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ הִסְתּוֹפֵף. “הוֹי, תָּנוּ רַבָּנָן” – בּוֹקְעִים וְעוֹלִים קוֹלוֹת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה מִתּוֹךְ שִׁירוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק “הַמַּתְמִיד” וְאוֹרָם מַגִּיהַּ עָלֵינוּ בְּדַרְכֵי שֶׁפַע שׁוֹנִים.

בִּגְאוֹן רוּחוֹ הָלַךְ חַיִּים נַחְמָן ביאליק לִמְקוֹרוֹת יְצִירָה בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת מִכְּפִי שֶׁאָמְרוּ לְהַנְחוֹתוֹ רַבּוֹתָיו מִוּוֹלוֹזִ’ין, אֲבָל עַל הַמַּעֻיָן שָׁמַר, מִמֶּנּוּ שָׁאַב וְעָלָיו שָׁר:

הָעִתִּים הִשְׁתַּנּוּ, וְהַרְחֵק מִגְּבוּלְכֶם

הִצַּבְתִּי מִזְבְּחִי, נָתַתִּי אֶת סִפִּי –

אַךְ זוֹכֵר עוֹדֶנִּי אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם,

תְּמוּנַתְכֶם תְּלַוֵּנִי, לֹא תָמוּשׁ מִלִּבִּי.

(הַמַּתְמִיד)

ה' בִּשְׁבָט לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. בַּיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה, יְשִׁיבַת “עֵץ חַיִּים”, בָּעֲיָרָה הַלִּיטָאִית ווֹלוֹזִ’ין, סוֹאֲנִים הַחַיִּים כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. חַיִּים מְיֻחָדִים כָּאן. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּחוּרִים לוֹמְדִים תּוֹרָה, סִפְרֵי הַתַּלְמוּד פְּתוּחִים לִפְנֵיהֶם וְרוּחָם – בְּעוֹלָם הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים. בַּיִת זֶה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה עַל לוֹמְדֶיהָ הוּא עוֹלָם לְעַצְמוֹ. הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים אֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה מִקַּצְוֵי אֶרֶץ שׁוֹנִים – לִבָּם וְנַפְשָׁם אַךְ לְלִמוּד הַתּוֹרָה.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁל ה' בִּשְׁבָט פָּרְצוּ אֶל בֵּית הַיְשִׁיבָה מְפַקֵּד מִשְׁטָרָה וְשׁוֹטְרִים וְאִכָּרִים מִן הַסְּבִיבָה שֶׁהֻזְמְנוּ לְעֶזְרַת הַמִּשְׁטָרָה.

קוֹלוֹת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה נִפְסְקוּ לְפֶתַּע. בַּבַּיִת הָשְׁלַך הָס. הַמְּפַקֵּד הוֹצִיא גִּלְיוֹן נְיָר מִתִּיקוֹ וְקָרָא: בְּשֵׁם הַצַּאר הָרוּסִי וּמֶמְשַׁלְתּוֹ גּוֹזְרִים עַל סְגִירַת הַבַּיִת הַזֶּה. עַל הַלּוֹמְדִים בּוֹ לָצֵאת מִן הָעִיר ווֹלוֹזִ’ין בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים וְאַף עַל הָרַבָּנִים הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לָצֵאת מִן הָעִיר.

כָּלָה וְנֶחֱרָצָה.

כְּהֶלֶם רַעַם בָּאָה הַגְּזֵרָה עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה. סָגְרוּ אֶת סִפְרֵיהֶם וּבְרֹאשׁ מוּרָד וְשָׁחוֹחַ יָצְאוּ מִן הַבַּיִת. גּוֹלִים שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתָם.

יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין נִסְגְּרָה עַל בָּרִיחַ וּמַסְגֵּר וְחוֹתֶמֶת שַׁעֲוָה שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הִתְנוֹסְסָה עַל מַנְעוּלָהּ כְּזוֹעֶקֶת עַל מִשְׁבַּתָּהּ, עַל קוֹל תּוֹרָה שֶׁדָּמַם.

יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין יָצָא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. תַּלְמִיד יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין עוֹרֵר כָּבוֹד בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ. כִּי הֵרִימוּ מְיַסְּדִי הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת אֶת קֶרֶן לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בַּיַּהֲדוּת.

בַּמֶּה הָיָה כֹּחָהּ שֶׁל יְשִׁיבָה זוֹ? בַּדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁהוֹרָה הַגָּאוֹן ר' אֵלִיָּהוּ (הַגְּרָ"א) מִוִּילְנָא. הוּא הֶעֱמִיד אֶת הַלִּמּוּד בַּתַּלְמוּד עַל יְדִיעָה רְחָבָה עַל בְּקִיאוּת גְּדוֹלָה “בְּיָם הַתַּלְמוּד”, בְּנִגּוּד לְפִּלְפּוּל שֶׁל חֲרִיפֵי מֹחַ. הַיְּדִיעָה הָרְחָבָה וְהַהִגָּיוֹן הַיָּשָׁר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁנָּחַל ר' חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ’ין מֵאֵת רַבּוֹ הַגְּרָ"א. וְהוּא עֲשָׂאָהּ לְדֶרֶךְ יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין. מִכָּאן הִתְפַּתְּחָה הַלַּמְדָּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדֵי לִיטָא, שֶׁעָבְרָה גַּם לִישִׁיבוֹת אֲחֵרוֹת.

יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת הַצְּעִירִים בַּעֲלֵי הַכִּשְׁרוֹנוֹת מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים. שְׁמָהּ יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. קְהִלָּה אֲשֶׁר רָצְתָה בְּרַב, לַמְדָּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, הָיְתָה פּוֹנָה לִישִׁיבַת “עֵץ־חַיִּים”. וְאָמְנָם, הֶעֱמִידָה זוֹ רַבָּנִים רַבִּים לִקְהִלּוֹת רַבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת עָמְדָה יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין עַל מְכוֹנָהּ וְלֹא פָּסַק בָּהּ קוֹל תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה הִשְׂכִּילוּ לְהָרִים אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ עַד שֶׁהֵחֵלּוּ מִתְהַלְּכוֹת אַגָּדוֹת שׁוֹנוֹת עַל תִּפְאַרְתָּהּ, תִּפְאֶרֶת מַלְכוּת. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ עַד לְאָזְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית. צָרָה עֵינוֹ שֶׁל שִׁלְטוֹן הַצַּאר בִּמְקוֹם־תּוֹרָה זֶה, שֶׁהָיָה לְגַאֲוַת יִשְׂרָאֵל – וְגָזַר עַל סְגִירַת הַיְּשִׁיבָה.

חַכְמֵי הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימוּ עִם הַגְּזֵרָה. לֹא הָיוּ שָׁנִים מוּעָטוֹת וְהַיְּשִׁיבָה נִפְתְּחָה שׁוּב, שֶׁלֹּא עַל דַּעַת הַשִּׁלְטוֹן וְשֶׁלֹּא בְּאִשּׁוּרוֹ, אֲבָל מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה מְכֻוֶּנֶת וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד נִסְתָּר. הַיְּשִׁיבָה שִׁמְּשָׁה מֶרְכָּז גָּדוֹל לַתּוֹרָה, עַד שֶׁהוּנְפָה הַחֶרֶב עַל יַהֲדוּת פּוֹלִין.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּימֵי־חֻרְבָּן אֲיֻמִּים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי גָּלוּתוֹ. אַךְ אֵין אָנוּ מַסִּיחִים אֶת דַּעְתֵּנוּ מִמְּאֹרָעוֹת הַנִּרְאִים לָנוּ קְטַנִּים עַתָּה וּבַיָּמִים הָהֵם הִכּוּ גַּלִּים סוֹעֲרִים בְּחַיֵּי הָעָם וְעוֹרְרוּ צַעַר וְיִסּוּרִים. בְּיִסּוּרִים אֵלֶּה חֻשַּׁל רְצוֹן הָעָם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

(שבט תש"ב)

l לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ

הַט אֹזֶן וּשְׁמַע: מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה בּוֹקְעִים קוֹלוֹת רַעַם וְזַעֲקוֹת חֵמָה שְׁפוּכָה, זַעַם נוֹאָשִׁים בְּמִלְחַמְתָּם הָאַחֲרוֹנָה נֶגֶד אוֹיֵב אַכְזָר וּפִרְאִי. קוֹלוֹת לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ בְּוַרְשָׁה וּבְגֶטָאוֹת אֲחֵרִים בְּפּוֹלִין הֵם אֵלֶּה. יְהוּדִים אַמִּיצֵי־לֵב לוֹבְשִׁים רוּחַ גְּבוּרָה וְיוֹצְאִים לַקְּרָב נֶגֶד נַצִּים פִּרְאִיִּים, חֲזָקִים מֵהֶם לְאֵין שִׁעוֹר. אֶת שְׁאוֹן הִסְתָּעֲרוּתָם מַשְׁתִּיקִים כְּלֵי־הַמַּשְׁחִית הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָאוֹיֵב. אוּלָם מִן הַמַּחְתֶּרֶת עוֹלֶה הַקּוֹל וְאַף מַגִּיעַ אֵלֵינוּ.

מִבַּעַד לְחוֹמָה וּבָרִיחַ, מִתּוֹךְ הַמִּכְלָאוֹת הַסְּגוּרוֹת פּוֹרֵץ לוֹ דֶּרֶךְ הַקּוֹל הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וְנִשָּׂא מֵעֵבֶר לְיַבָּשׁוֹת וְיָמִּים בַּחֲלַל הָעוֹלָם.

מָה הַקּוֹל הַזֶּה? – קוֹל יִשְׂרָאֵל בַּגֶּטוֹ, הַנִּלְחָם מִלְחָמָה אַחֲרוֹנָה לְעַצְמוֹ וּמִלְחֶמֶת גְּבוּרָה לְעַמּוֹ וּלְרוּחוֹ.

הֲמִלְחֶמֶת יֵאוּשׁ הִיא זוֹ? הֲנוֹאֲשׁוּ לוֹחֲמֵי־גֶטוֹ אֵלֶּה מֵחָזוֹן עַמָּם, הֲפָסְקָה אֱמוּנָתָם בְּנִצְחוֹן רוּחַ יִשְׂרָאֵל עַל הַכֹּחוֹת הָאֲפֵלִים שֶׁל הַנַצִים שֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם וּלְהַכְרִיתָם?

לֹא. רַק אֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים בְּכֹחַ נַעֲלֶה מִן הַכֹּחַ הָאָפֵל הַמְדַכֵּא אוֹתָם – יְכוֹלִים לְהִתְאַזֵּר גְּבוּרָה וְלָצֵאת לִקְרָב נֶגֶד אוֹיֵב פּוֹשֵׁעַ אַכְזָר וְלַעֲמֹד נֶגְדּוֹ בַּמַּעֲרָכָה. רַק אֲנָשִׁים שֶׁבְּנַפְשָׁם לוֹהֶטֶת אֵשׁ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּנִצְחוֹן הַצֶּדֶק עַל הָרֶשַׁע מַרְהִיבִים עֹז בְּנַפְשָׁם לְהִתְגָּרוֹת מִלְחָמָה בְּעָרִיצִים וּלְהוֹצִיא אֶת נַפְשָׁם עַל קְדֻּשַּׁת אֱמוּנָתָם, עַל קִדּוּשׁ שֵׁם עַמָּם. מָה הֵם כָּל מַעֲשֵׂי הַהֶרֶג וְהָעִנּוּיִים שֶׁל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ לְעֻמַּת אֱמוּנָתָם שֶׁל יְהוּדֵי הַגֶּטוֹ כִּי הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, אֱמוּנַת דּוֹרוֹת רַבִּים שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם? וְיוֹדְעִים הֵם, לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ, כִּי אָמְנָם הָרוֹג יֵהָרְגוּ בִּקְרָב זֶה שֶׁהֵם נִלְחָמִים. יוֹדְעִים הֵם יָדוֹעַ כִּי לְיַד גִּדְרֵי־הַתַּיִל וְחוֹמוֹת־הַגֶּטוֹ אֵין עֶזְרָה מוּכָנָה לָהֶם. אַךְ מַאֲמִינִים הֵם, כִּי בְּמוֹת־הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מְקַרְקְרִים קִירוֹת־הַהֶסְגֵּר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם וְקוֹלָם פּוֹרֵץ וְחוֹדֵר בְּלִבּוֹת טוֹבֵי הָאֱנוֹשׁוּת לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹרֵר אֶת מַצְפּוּן הָעוֹלָם לְבַעֵר אֶת הָרַע וּלְהִתְעוֹרֵר לַטּוֹב.

הֵם גַּם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. וְרֵאשִׁית כָּל עֶזְרַת־אַחִים. אֶת מִלְחֶמֶת עַמֵּנוּ הֵם נִלְחָמִים.

עַל כְּבוֹד עַם יִשְׂרָאֵל הֵם נֶהֱרָגִים. אֲנַחְנוּ כָּאן לֹא יָדַעְנוּ עַד מָה הֵם נִלְחָמִים. אֲנַחְנוּ מִהַרְנוּ לְהִתְיָאֵשׁ מֵהֶם, וְאוּלָם הֵם לֹא הִתְיָאֲשׁוּ, עַל אַף הָעִנּוּיִים הַגְּדוֹלִים וְהַהֶרֶג הָרַב שֶׁעָשׂוּ בָּהֶם אוֹיְבִים. הֵם גַּם לֹא נִכְנְעוּ. בְּמִלְחַמְתָּם הֵם מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ עָלֵינוּ לָלֶכֶת, מִלְחָמָה לְלֹא כְּנִיעָה.

רְבָבוֹת מִבָּנֵינוּ וּמִבְּנוֹתֵינוּ שֶׁלָּבְשׁוּ מַדֵּי צָבָא וְנוֹטְרִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁהוֹרוּ לָנוּ לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ. כָּל הָעוֹבֵד לְמַאֲמַץ הַמִּלְחָמָה מְסַיֵּעַ לְקָרֵב אֶת קִצָּם שֶׁל הַנַצִים. זוֹהִי הָעֶזְרָה הַכְּלָלִית שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּישִׁים לָהֶם וּלְעַצְמֵנוּ.

וְאוּלָם יֵשׁ לְהַגִּישׁ לָהֶם גַּם עֶזְרָה יְשָׁרָה. לֹא קַל לָבוֹא לְעֶזְרָתָם. אַךְ גַּם לֹא נִבְצַּר, כַּנִּרְאֶה, מִתֵּת לָהֶם עֶזְרָה כָּלְשֶׁהִי, וְאִם בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת.

בְּיָמִים אֵלֶּה נִקְרָא כִּנּוּס שֶׁל פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים כִּנְּסָה אֶת שְׁלִיחֵי הָאַגֻּדּוֹת הַמִּקְצוֹעִיּוֹת, שְׁלִיחֵי הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הָעוֹבֵד, שְׁלִיחֵי תְּנוּעוֹת הַנֹּעַר הַהִסְתַּדְּרוּתִי וּשְׁלִיחֵי הַמּוֹסָדוֹת – כִּנּוּס לְעֶזְרַת לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ. שְׁלִיחֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הִכְרִיזוּ עַל נְכוֹנוּתֵנוּ לְקַבֵּל אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַנִּצּוֹלִים.

בִּמְגִלַּת הַכִּנּוּס נֶאֱמַר:

"בְּשִׁבְרֵנוּ הַגָּדוֹל, הָאַכְזָרִי מִכָּל אֲשֶׁר בָּא עָלֵינוּ מֵאָז חֻרְבַּן מוֹלַדְתֵּנוּ וְאָבְדַן חֵרוּתֵנוּ וְּפזּוּרֵנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, אָנוּ מִתְלַכְּדִים בְּנַפְשֵׁנוּ עִם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ בַּשִּׁעְבּוּד וּבַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתָם יָד הַגּוֹרָל הַיְּהוּדִי.

עִם אַחֵינוּ הַבּוֹחֲרִים מָוֶת מִקָּלוֹן, עִם נְעָרֵינוּ הַחוֹזִים בַּאֲפֵלָה אֶת חֲזוֹן שִׁיבַת־צִיּוֹן, עִם מוֹרֵינוּ הַנִּלְוִים אֶל תַּלְמִידֵיהֶם הַמּוּבָלִים לִקְרוֹנוֹת הַחֶנֶק – אַל יָמוּשׁוּ מִנֶּגֶד עֵינֵינוּ.

נִזְכֹּר וְאַל נִשְׁכַּח, כִּי רַק בִּזְכוּתָם, בִּזְכוּת הֲמוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל הִגַּעְנוּ הֲלוֹם.

נִזְרַע אֶת נֶאֱמָנוּתָם עַל תַּלְמֵי לִבּוֹתֵינוּ. אַל יִקְשֶׁה מֵאִתָּנוּ כָּל מַאֲמָץ וְכָל קָרְבָּן לְמַעַן הַצָּלָתָם – שֶׁהִיא הַצָּלָתֵנוּ."

(תש"ג)

l בְּרוּכִים הַבָּאִים!

הֵם בָּאוּ.

שָׁבוּעוֹת וִירָחִים צִפִּינוּ לְבוֹאָם. בִּצְעָדִים אִטִּיִּים קָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ, מַשָּׂא נַפְשָׁם, עַד הַגִּיעָם אֵלֶיהָ.

וְהִנֵּה בָּאוּ.

יוֹם גָּדוֹל הָיָה לָנוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁעָבָר, יוֹם דְּרֹךְ רַגְלָם שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה פְּלִיטֵי־חֶרֶב, רַכִּים וּצְעִירִים, עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת אוֹתָם בְּתוֹכֵנוּ.

הָמָה הַלֵּב וְרָעַד בִּפְגִישָׁה זוֹ. אַחִים וַאֲחָיוֹת, אִתָּנוּ אַתֶּם – בְּרוּכִים הֱיוּ!

יַלְדֵי טֶהֶרָן – קֹרָא לָהֶם. וְאוּלָם זוֹ הָיְתָה אַךְ אַחַת הַתַּחֲנוֹת בְּדֶרֶךְ נְדוּדֵיהֶם הָאֲרֻכָּה וְרַבַּת הַתְּלָאוֹת, הַתַּחֲנָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נִתְּנָה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לָבוֹא לְאֶרֶץ אָבוֹת. נְתִיב יִסּוּרֵיהֶם עַד טֶהֶרָן הִתְפַּתֵּל וְנִמְשַׁךְ מֵעָרֵי פּוֹלִין וַעֲיָרוֹתֶיהָ מֵאָז הִמְטְיר הַפּוֹלֵשׁ הַנַצִי אֶת אֵשׁ מַפְצִיצָיו לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים וָחֵצִי, מֵאָז רֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה. בַּמְּנוּסָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל רִבְבוֹת וּמֵאוֹת אֲלָפִים יְהוּדִים מִפְּנֵי הַנַצִים, נִגְרְפוּ רִבְבוֹת יְלָדִים וִילָדוֹת. נָסוּ וּבָרְחוּ אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת פּוֹלִין, לִיטָא וְלַטְבִיָּה אֶל רוּסְיָה, לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם מִכַּף הָרָשָׁע הַנַצִי. הֵם נָסוּ וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. מְטוֹסָיו יוֹרִים אֵשׁ וּמְמִיתִים רַבִּים מֵהַבּוֹרְחִים הָרָצִים בְּכָל הַדְּרָכִים וּבְכָל הַשְּׁבִילִים.

הַמִּלְחָמָה בְּאֵרוֹפָּה הִתְלַקְּחָה. מוֹרְאוֹתֶיהָ נִרְאוּ גַּם בָּעֹרֶף. רוּסְיָה לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁנָּהֲרוּ אֵלֶיהָ מִן הַשְּׁטָחִים שֶׁכָּבְשׁוּ הַנַצִים וְאַף בַּשֶּׁטַח שֶׁנִּכְבַּשׁ בְּיָדֶיהָ בְּפּוֹלִין. בְּרִית הַמּוֹעֵצוֹת הָיְתָה כְּבָר שְׁקוּעָה בַּהֲכָנוֹת לַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה וּבִקְרָבוֹת חֶלְקִיִּים וְלֹא מָצְאוּ הַפְּלִיטִים שֶׁנִּמְלְטוּ לְכָאן לֹא בַּיִת וְלֹא מָזוֹן וְהֻכְרְחוּ לְהוֹסִיף וְלָנוּד עַל פְּנֵי רַחֲבֵי רוּסְיָה וְעַד לְיַעֲרוֹת סִבִּיר הָרְחוֹקִים.

קָשִׁים וַאֲיֻמִּים נְדוּדִים לְעֵת כָּזֹאת. סוּפוֹת חֹרֶף, קוֹר וּכְפוֹר, רָעָב וְתַחֲלוּאִים הָיוּ מְנַת חֶלְקָם שֶׁל נוֹדְדִים אֵלֶּה. יְלָדִים נֻתְּקוּ מֵעַל הוֹרֵיהֶם, הוֹרִים שִׁכְּלוּ אֶת יַלְדֵיהֶם וִילָדִים נִתְיַתְּמוּ מֵהוֹרֵיהֶם.

בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפוֹלִין הֻכָּה לִרְסִיסִים וְאַף הַחֵלֶק שֶׁנִּמְלַט מִידֵי הַנַצִים.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ מְעַטִּים מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּשְׁמָדִים בְּאֵרוֹפָּה, בְּדֶרֶךְ עֲקַלְקַלּוֹת, דֶּרֶךְ בְּרִית הַמּוֹעֵצוֹת לְטֶהֶרָן, וּמִכָּאן, בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

עוֹד בְּשִׁבְתָּם בְּטֶהֶרָן דָּאַג הַיִּשּׁוּב לְאָחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַצְּעִירִים. נִשְׁלְחָה לָהֶם עֶזְרָה, מַדְרִיכִים וּמְטַפְּלוֹת יָצְאוּ אֲלֵיהֶם לְסַיֵּעַ לָהֶם בְּסִבְלָם. אַךְ רֹאשׁ דַּאֲגָתֵנוּ הָיָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, כִּי עַל כֵּן כָּל שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כַּיּוֹם בָּאָרֶץ הוּא אַךְ הֲכָנָה לִקְלֹט אֶת אַחֵינוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לִבְנוֹת אִתָּנוּ יַחַד אֶת הָאָרֶץ.

בּוֹאָם שֶׁל יַלְדֵי טֶהֶרָן מִלֵּא אֶת לִבֵּנוּ שִׂמְחָה. אַחֲרֵי הַפְסָקָה שׁוּב רָאִינוּ שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדִים בָּאָה אֵלֵינוּ. קִבַּלְנוּ אֶת פְּנֵי הַבָּאִים בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת. שׁוּרַת הַקְּרוֹנוֹת שֶׁל הָרַכֶּבֶת שֶׁעָבְרָה אֶת הַיִּשּׁוּבִים הָעִבְרִים מֵרְחֹבוֹת עַד עַתְלִית נִפְגְּשָׁה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. הַיְּלָדִים שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מִדְאֹג לְיַלְדֵי טֶהֶרָן זֶה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים רָצוּ לִקְרַאת אֲחֵיהֶם בִּתְשׁוּרוֹת, הֵבִיאוּ לָהֶם “דְּבָרִים טוֹבִים” וּפְרָחִים אֶל הָרַכֶּבֶת, כָּל יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד הֶרְאוּ בָּזֶה כִּי בְּלֵב כָּל אֶחָד מֵהֶם חֲזָקָה הַתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת אֶת חַבְרֵיהֶם, הַפְּזוּרִים בַּגָּלוּת וְהַנִּרְדָּפִים בִּיְדֵי רְשָׁעִים – יוֹשְׁבִים יַחַד אִתָּנוּ. כָּל בַּת־צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד מִיַּלְדֵי טֶהֶרָן מִלְאָה אֶת לֵב חֲבֵרָיו בָּאָרֶץ שִׂמְחָה וּבִטָּחוֹן כִּי עַתָּה בָּא הַקֵּץ לִנְדוּדֵיהֶם, עִנּוּיֵיהֶם וְסִבְלָם.

וְאוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה מַטִּיל חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, חוֹבַת חָבֵר לַחֲבֵרוֹ. אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה וְקַבָּלַת הַפָּנִים יָבוֹאוּ יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. חֲבֵרֵינוּ הַחֲדָשִׁים יִכָּנְסוּ לְבָתֵּי־סֵפֶר וְיַתְחִילוּ לִלְמֹד וְיַתְחִילוּ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר הֶחְסִירוּ בִּימֵי נְדוּדֵיהֶם הַמָּרִים. רַק מְעַטִּים מֵהֶם יוֹדְעִים אֶת שְׂפָתֵנוּ. וַדַּאי גַּם בַּלִּמּוּדִים הֵם מְפַגְּרִים. הֵן לֹא הָיְתָה לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד. הֵם זְקוּקִים אֵפוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ. וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָיַב לַחְשֹׁב כֵּיצַד יַנְעִים לָהֶם אֶת יְשִׁיבָתָם בְּתוֹכֵנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר וּמִחוּצָה לוֹ וְיָקֵל עֲלֵיהֶם לְהִקָּלֵט מַהֵר בָּאָרֶץ. לְכָךְ דְרוּשָׁה אַהֲבָה. עָלֵינוּ לְטַפֵּל בַּחֲבֵרֵינוּ הַחֲדָשִׁים בְּסַבְלָנוּת, בְּאַהֲבָה וּבִיְדִידוּת.

לֹא הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קַבָּלַת־פָּנִים חַמָּה, אֶלָּא מְסִירוּת אֲמִתִּית יוֹם יוֹם, שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִידֵי כָּךְ שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל פְּלִיטִים חֲדָשִׁים וְלִגְמֹל לָהֶם אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר הֶעֱנִיקוּ חַבְרֵיהֶם לָהֶם.

(תש"ג)

l נַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלֵנוּ

אַתֶּם, יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִנְּכֶם הַמְאֻשָּׁרִים בְּיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם. עֲלֵיכֶם לָדַעַת זֹאת. אַתֶּם נִמְצָאִים בְּבֵיתְכֶם, בְּאַרְצְכֶם וְכִמְעַט שֶׁלֹּא סְבַלְתֶּם מִפֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה. אַתֶּם מְדַבְּרִים בִּשְׂפַתְכֶם וְחַיִּים אֶת חַיֵּיכֶם הָעִבְרִיִּים שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים. לוֹמְדִים אַתֶּם אֶת לִמּוּדֵיכֶם בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר, וּמְשַׂחֲקִים אֶת מִשְׂחֲקֵיכֶם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת בְּאֵין מַפְרִיעַ, עֵין הָרַחֲמִים שֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם וּמוֹרֵיכֶם פְּקוּחָה עֲלֵיכֶם לְטַפְּחֲכֶם וּלְשָׁמְרְכֶם.

רוֹאֶה אֲנִי זֹאת וּמְלַוֶּה אֶתְכֶם תָּמִיד בִּתְפִלָּה: הַלְוַאי וְלֹא תֶאֱרַע כָּל תַּקָּלָה בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיכֶם־חָיֵּינוּ גַּם בַּיָּמִים הַבָּאִים, עַד יַעֲבֹר זַעַם הַמִּלְחָמָה וְהָעוֹלָם יָשׁוּב לְחַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, בְּמִשְׁטָר הַמְּיֻסָּד עַל אַדְנֵי הַצֶּדֶק.

וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהַרְעִיף גַּם טִפָּה מָרָה בְּכוֹס חַיֵּיכֶם. אַתֶּם חַיָּבִים לָדַעַת וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם בְּיָמִים נוֹרָאִים אֵלֶּה. חָלִילָה לָכֶם לְהַסִּיחַ מִלִּבְּכֶם אֶת אֵימַת הַמְּאֹרָעוֹת הָאַכְזָרִיִּים הָעוֹבְרִים עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל. עֲלֵיכֶם לָחוּשׁ בַּכְּאֵבִים וּבַיִּסּוּרִים שֶׁבָּהֶם מְפַרְפְּרִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרֵיהֶם בְּכָל אֵרוֹפָּה הַנַצִית.

עַמֵּנוּ הַמְּנֻסֶּה בְּיִסּוּרִים, עֲדַיִן לֹא הָיוּ לוֹ יָמִים שְׁחוֹרִים בְּתוֹלְדוֹתָיו כַּיָּמִים הָאֵלֶּה. גֵּיא הַהֲרֵגָה הִיא פּוֹלִין. הַקִּבּוּץ הַיְהוּדִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעוֹלָם נִשְׁמָד וְיוֹם יוֹם נַעֲשֵׂית מְלֶאכֶת הַכִּלָּיוֹן בִּידֵי הָרוֹצְחִים הַנַצִים בְּקֹר רוּחַ וּבְשִׁיטָה. מִכָּל מְדִינוֹת אֵרוֹפָּה מְבִיאִים אֶת הַיְּהוּדִים לְפוֹלִין וּפֹה טוֹבְחִים אוֹתָם, הוֹרְגִים בִּמְכוֹנוֹת־יְרִיָּה וּמַחְנִיקִים בְּאֵדֵי־רַעַל.

זֶה חֳדָשִׁים נִמְשֶׁכֶת הַהֲרִיגָה הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת. בְּ־22 בְּיוּלִי הִתְחִילוּ לְהַעֲבִיר אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה לְשִׁטְחֵי הַמִּזְרָח. זוֹהִי הַשִּׁיטָה. תְּחִלָּה מוֹצִיאִים הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנַצִיִּים פְּקֻדָּה כִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמָקוֹם אֶחָד יַעַבְרוּ לְמָקוֹם אַחֵר. אֲלָפִים מוּצָאִים מִבָּתֵּיהֶם וּמָעֳבָרִים לְמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּעַ. בַּדֶּרֶךְ הֵם מְמִיתִים אוֹתָם בִּקְרוֹנוֹת סְפוּגִים אֵדֵי־רַעַל וְאֵלֶּה הַמַּגִּיעִים לְאֵיזֶה מָקוֹם – יוֹרִים בָּהֶם בּוֹ בַּמָּקוֹם. כָּךְ הֵם מַעֲבִירִים גַּם אֶת הַיְּהוּדִים מִן הַמְּדִינוֹת שֶׁכָּבְשׁוּ אֶל פּוֹלִין וּמַסִּיעִים אוֹתָם אֱלֵי מָוֶת.

חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים נִמְשֶׁכֶת הַהַשְׁמָדָה, כִּי הֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָמִית מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד. אֲבָל רַבִּים גַּם רַבִּים כְּבָר הוּמְתוּ. עַתָּה נִתְקַבְּלוּ יְדִיעוֹת כִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם אֵלֶּה גָּזְרוּ גְּזֵרָה חֲדָשָׁה לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁנּוֹתְרוּ עוֹד לִפְלֵיטָה לַחֲמִשִּׁים וְשָׁלשׁ עָרִים וַעֲיָרוֹת. הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּאֶלֶף עָרִים וַעֲיָרוֹת מָעֳבָרִים לַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת. פֹּה תְּרֻכַּז שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה – לַטֶּבַח הֶחָדָשׁ.

כֵּן, כֵּן, יְלָדִים, עֲלֵיכֶם לָדַעַת זֹאת: אַחֵינוּ מוּמָתִים בְּכָל רֶגַע מֵרִגְעֵי הַיּוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ נֶהֱנִים כָּאן מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַנִּפְלָא, הַמַּצְמִיחַ אֶת פִּרְחֵי הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹנִים וּמַדְשִׁיא אֶת הָאֲדָמָה דְּשָׁאִים חֲדָשִׁים. עָלֵינוּ לָחוּשׁ בְּיִסּוּרֵיהֶם וּלְהָרִים אֶת קוֹלֵנוּ יַחַד עִם כָּל הַנֶּאֱבָקִים עִם מַר הַמָּוֶת.

הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית בְּלוֹנְדוֹן פִּרְסְמָה הַצְהָרָה וּבָהּ נֶאֱמַר:

“אָנוּ פּוֹנִים אֶל כָּל הָאֻמּוֹת בְּנוֹת־הַחוֹרִין לָתֵת מִקְלָט לְעַם מְשׁוּלָל בַּיִת. אָנוּ פּוֹנִים לַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית, כְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל בֵּיתֵנוּ הַלְּאֻמִּי: תִּנָּתֵן הָאֶפְשָׁרוּת לַחֲצִי מִילְיוֹן הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתָם וּתְעוּדָתָם עַל יְדֵי קַבָּלַת אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם בַּמָּקוֹם הַיְּחִידִי אֲשֶׁר בּוֹ חֲדֵלִים הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת זָרִים”. וְהַוַּעַד הַלְּאֻמִּי הִכְרִיז קֳבָל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת: “פִּתְחוּ שְׁעָרִים, שַׁעֲרֵי יְצִיאָה, פִּתְחוּ שְׁעָרִים, שַׁעֲרֵי כְּנִיסָה וּמִפְלָט”.

זֶה שָׁבוּעוֹת וִירָחִים נִמְצָאִים קָרוֹב לְאֶלֶף יְלָדִים פְּלִיטִים בְּטֶהֶרָן. אֵלֶּה הֵם יְלָדִים שֶׁנִּצְּלוּ מֵחֶרֶב הַכִּלָּיוֹן שֶׁל הַנַצִים בְּפּוֹלִין דֶּרֶךְ רוּסְיָה וְהִגִּיעוּ לְטֶהֶרָן. מַדּוּעַ בּוֹשְׁשׁוּ פַּעֲמֵיהֶם לָבוֹא לָאָרֶץ?

“נַרְעִים קוֹלֵנוּ בְּזַעֲקַת “הַצִּילוּ!” וּ”פִתְחוּ שְׁעָרִים!"

(תש"ג)

l י"א אֲדָר

אֶת שִׂיא הַחֶרְמוֹן רָאֹה רָאִינוּ. מֵעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בָּאָרֶץ חָזֹה חָזִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֶת רֹאשׁוֹ הַשָּׂב. אַךְ אֶל מַרְגְלוֹתָיו לֹא הִגַּעְנוּ. כְּעוֹבְרֵי אֹרַח דָּרְכוּ רַגְלֵינוּ בִּמְקוֹרוֹת הַיַּרְדֵּן, – הַחַצְבָּנִי וּנְהַר דָּן. הוֹשַׁטְנוּ כַּף יָדֵנוּ וַנָּלֹק מִמֵּימֵיהֶם הַקָּרִים, רִוִּינוּ אֶת צִמְאוֹנֵנוּ וְנַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ. וְאִם הָמְתָה נֶפֶשׁ הַהֵלֶךְ וַתְּבַקֵּשׁ פְּדוּת – שָׁקְעָה בִּפְסוּקֵי הַתְּהִלִּים:

אֱ‍לֹהַי, עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח,

עַל־כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים,

מֵהַר מִצְעָר…

אוֹ בִּקְשָׁה נֶחָמָה לְעַצְמָהּ:

כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן,

כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת־הַבְּרָכָה,

חַיִּים עַד־הָעוֹלָם…

אַךְ מְקוֹם חֲנָיָה לֹא הָיָה לָנוּ שָׁם. עָבְרוּ שָׁנִים עַד תָּקְעֵנוּ יָתֵד בַּאֲדָמָה זוֹ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. עַתָּה מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים כְּפָרֵינוּ הָעִבְרִים עַל נְהַר דָּן וְעַל חַצְבָּנִי, לְמַרְגְּלוֹת הַחֶרְמוֹן. הַמַּיִם הַחַיִּים מַשְׁקִים שָׂדוֹת פּוֹרִים וּמְחַיִּים אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה.

הֲתֵדַע מִי סָלַל הַדֶּרֶךְ? וּמֵאַיִן הַלַּהַט בְּרוּחַ הַבּוֹנִים?

– תֵּל־חַי!

מֶה הָיָה בְּתֵל־חַי?

הָיֹה הָיָה דָבָר. הַיָּמִים – אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִכְבְּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה. כָּל אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ רָאָה אֶת הַגְּדוּדִים הָרַבִּים, חֵיל רַגְלִי בְּרִיטִי וּגְדוּדִים יְהוּדִים בֵּינֵיהֶם, פָּרָשִׁים אוֹסְטְרַלִים וְצִבְאוֹת הֹדּוּ – נוֹהֲרִים לְאֹרֶךְ הָאָרֶץ, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, בְּמַסָּע נִצָּחוֹן אַדִּיר. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים וּכְבֻדָּה רַבָּה, תַּחְמשֶׁת וְאַסְפָּקָה בְּשֶׁפַע רַב. כְּמוֹ בִּדְהָרָה עָבְרוּ אֶת הָאָרֶץ וְעַד דַּמֶּשֶׁק וַאֲרַם־צוֹבָא הִגִּיעוּ.

וְהִנֵּה תָּמָּה הַמַּעֲרָכָה. אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ עֲיֵפִים מִן הַמִּלְחָמָה, מַתְחִילִים חוֹזְרִים אִישׁ אִישׁ לְאַרְצוֹ

וּלְחַיָּיו הָרְגִילִים. צְפוֹן אַרְצֵנוּ נִשְׁאַר עָזוּב לְנַפְשׁוֹ. שְׁנֵי הַשֻּׁתָּפִים – אַנְגְּלִיָּה וְצָרְפַת – טֶרֶם בָּאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם הֵיכָן יִהְיוּ הַגְּבוּלוֹת בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, סוּרְיָה וְהַלְּבָנוֹן, הֵיכָן יַתְחִיל תְּחוּם הַשִּׁלְטוֹן הַצָּרְפָתִי וְהֵיכָן הַבְּרִיטִי. שִׁבְטֵי הַבֶּדְוִים הַמֻּסְלְמִים רוֹאִים לְעַצְמָם שְׁעַת כּשֶׁר לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּתּוֹשָׁבִים הַנּוֹצָרִים בִּתְחוּם הֶפְקֵר זֶה לְלֹא שִׁלְטוֹן – וְהֵם מִתְנַפְּלִים עַל עָרִים וּכְפָרִים. שׁוֹדְדִים, בּוֹזְזִים וְרוֹצְחִים. הֵם אוֹמְרִים כִּי הֵם נִלְחָמִים בַּצָּרְפָתִים. בְּדַרְכָּם הֵם פּוֹגְשִׁים בְּיִשּׁוּבִים עִבְרִים בּוֹדְדִים: תֵּל־חַי, כְּפָר־גִּלְעָדִי וּמְתוּלָה. הַשְּׁבָטִים הַבֶּדְוִים עֵינָם לְשֹׁד, וְכָל גַּג רְעָפִים אֲדֻמִּים מְגָרֶה אֶת יִצְרָם וְהֵם מִתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם. הֵם מְזֻיָּנִים בְּנֶשֶׁק רַב, כִּי עַל כֵּן רַב הַנֶּשֶׁק הַמִּתְגּוֹלֵל בַּדְּרָכִים אַחֲרֵי שֶׁהַצָּבָא הַנָּס מַשְׁאִיר וְהַצָּבָא הָרוֹדֵף אֵינוֹ מְאַסֵּף. הֵם אֲסָפוּהוּ וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ אַף נֶגֶד הַיִּשּׁוּבִים הַיְּהוּדִים הַמְּעַטִּים, הַבּוֹדְדִים, בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן.

מַה יַּעֲשׂוּ הַמְעַטִּים נֶגֶד הָרַבִּים? מַה תַּעֲשֶׂה הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה שֶׁל בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, הַשּׁוֹכֶנֶת לְצֵלַע הַר, בּוֹדְדָה וּמְבֻדֶּדֶת, לְעֻמַּת שְׁבָטִים רַבִּים, שֶׁפְּנֵיהֶם לְהֶרֶס וּלְשֹׁד? מַה תַּעֲשֶׂה תֵּל־חַי? מַה יַּעֲשֶׂה הֶחָבֵר מֵחֲבְרֵי תֵּל־חַי?

הֵם עָמְדוּ עַל מִשָׁמַרְתָּם. הֵם לֹא זָזוּ, אַף כִּי מְעַטִּים נֶגֶד רַבִּים הָיוּ. הֵם עָמְדוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְזֶה הַדָּבָר הַגָּדוֹל, גָּדוֹל גַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, בְּיָמִים שֶׁל יְדִיעוֹת עַל מַעֲרָכוֹת גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת וְרִבְבוֹת שְׁבוּיִים.

בַּמֶּה? – בְּכֹחַ הַהַחְלָטָה לֹא לָזוּז מִן הַנְּקֻדָּה הַבּוֹדְדָה בִּקְצֵה צְפוֹן־הָאָרֶץ; בַּמַּאֲמָץ הַגָּדוֹל שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִמְּגִנֵּי תֵּל־חַי לְהַחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהִשָּׁאֵר וְלַעֲמֹד עַל עֶמְדָּתוֹ. הַחְלָטָה מֵרָצוֹן. אִישׁ לֹא כָּפָה אוֹתוֹ. כָּל אֶחָד רָאָה אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ כָּאן. הַנְּקֻדָּה הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת מִן הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי. הַתִּקְוָה לְעֶזְרָה הָיְתָה קְטַנָּה. כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַיִּשּׁוּב עַצְמוֹ הָיוּ רַבִּים שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאֵת הַמְּגִנִּים בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם. כִּי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי כֻּלּוֹ – קָטָן הָיָה, וּמִסְפָּרוֹ לֹא הִגִּיעַ אַף לְמֵאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ.

אַךְ הֵם, אַנְשֵׁי תֵּל־חַי, שֶׁגֶּדֶר־אֲבָנִים שִׁמְּשָׁה לָהֶם חוֹמָה וּמִבְצָר – אָמְרוּ, כִּי אֵין לַעֲזֹב נְקֻדָּה עִבְרִית אַף אִם הִיא מְנֻתֶּקֶת וּרְחוֹקָה מִיִּשׁוּבִים עִבְרִים אֲחֵרִים וּמְגִנֶּיהָ מְעַטִּים, יְחִידִים וּבוֹדְדִים. רוּחַ גְּבוּרָה פָּעֲמָה בָּהֶם, רוּחַ גְּבוּרָה אֲמִתִּית. אָמְנָם, זוֹ הָיְתָה מַעֲרָכָה קְטַנָּה לְעֻמַּת הַמַּעֲרָכוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל יָמֵינוּ. אֲבָל בְּמַעֲרָכָה קְטַנָּה זוֹ נִתְגַּלָּה לִמְגִנֵּי תֵּל־חַי וּמְגִנּוֹתֶיהָ סוֹד הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁם, בְּנֶפֶשׁ כָּל אֶחָד שֶׁעָמַד עַל מִשְׁמַר הַנְּקֻדָּה הָעִבְרִית מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר שֶׁל הָרֶפֶת וְצֵלַע־הָהָר.

הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְגִלּוּי גְּבוּרָה בְּנַפְשׁוֹ – הוּא הוּא הַמְּחוֹלֵל פְּלָאִים. אוּלָם אֵין גִּלּוּי זֶה בָּא לוֹ אֶלָּא אִם הוּא נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לִדְבַר־מָה רָם וְנִשָּׂא, לְאִידֵיאַל עֶלְיוֹן. עַל גְּבוּרָה זוֹ אָמַר הַסּוֹפֵר י. ח. בְּרֶנֶר בְּדִבְרֵי הַהֶסְפֵּד עַל אֶחָד מִמְּגִנֵּי תֵּל־חַי שֶׁנָּפַל:

אֲשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת וְתֵל־חַי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו!

שָׁנָה שָׁנָה עוֹלֶה הַנֹּעַר לְתֵל־חַי. הוּא פּוֹקֵד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וְשׁוֹאֵב מִמֶּנּוּ עֹז וָמֶרֶץ לִפְעֻלָּה וּלְבִנְיָן. לִפְנֵי שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָלְתָה קְבוּצָה שֶׁל נֹעַר עוֹבֵד לְתֵל־חַי לְהָקִים אֶת שְׂרִידֵי הֶחֳרָבוֹת בַּמָּקוֹם, לְתַקֵּן אֶת הַבָּתִּים הַקַּיָּמִים, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים, וּלְהָקִים יִשּׁוּב הַכְשָׁרָה לַנֹּעַר. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ חֶבְרוֹת הַנֹּעַר. וְתֵל־חַי שִׁמְּשָׁה לָהֶן מְקוֹם הַכְשָׁרָה, וְיַחַד יָצְרוּ אֶת הַגַּרְעִינִים לְהִתְיַשְּׁבוּת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל יְשִׁיבָה בְּתֵל־חַי יָצְאָה הַקְּבוּצָה וְיִסְּדָה אֶת חוּלָתָה – הֲלֹא הוּא יִשּׁוּב הַדַּיָּגִים לְתִּפְאֶרֶת עַל שְׂפַת יַמָּהּ שֶׁל סוּמְכִי. אֵלֶּה יָצְאוּ – וּבָאָה חֶבְרַת־נֹעַר אַחֶרֶת, נֹעַר אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי לוֹמֵד, וַעֲלֵיהֶם נוֹסְפוּ חַבְרֵי נֹעַר עוֹבֵד וְיִסְּדוּ אֶת רָמִים – הֲלֹא הִיא מְנָרָה הַשּׁוֹכֶנֶת עַל צוּק הָרִים.

גַּם כַּיּוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּתֵל־חַי חֶבְרַת נֹעַר צְעִירָה, רֻבָּהּ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם מִבְּנֵי עֲדוֹת הַמִּזְרָח, וּמַכְשִׁירָה עַצְמָהּ לְהִתְיַשְּׁבוּת. בְּנֵי הַחֶבְרָה מִתְלַכְּדִים לְגַרְעִין הִתְיַשְּׁבוּתִי – הֵם רוֹקְמִים אֶת חֲלוֹמָם לִיצֹר מִפְעָל הִתְיַשְּׁבוּתִי חָדָשׁ.

תֵּל־חַי הִיא מַעְיָן מִמֶּנּוּ שׁוֹאֲבִים בְּנֵי הַנֹּעַר כֹּחַ וָעֹז – לְהָקִים נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הָעוֹמְדִים לָבוֹא אֵלֵינוּ, הַמֻּכְרָחִים לָבוֹא.

לְהָקִים נְקֻדּוֹת, לְהָפְכָן לְיִשּׁוּבִים גְּדוֹלִים וְלַעֲמֹד בְּעֹז בִּפְנֵי כָּל סַכָּנָה, לִבְלִי לָזוּז.

(תש"ד)

l הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר הַצּוֹפִים

בְּיָמִים אֵלֶּה מָלְאוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית.

הַיְלָדִים עֲדַיִן רְחוֹקִים מַהֲלַּךְ כַּמָּה שָׁנִים מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה – הֵם לוֹמְדִים בְּעִקָּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי. כָּל הַמַּרְגִּישׁ כִּי בְּכֹחוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּלִּמּוּדִים, עָלָיו לַעֲבֹר אֶת שְׁלַבֵּי בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן וּמִכָּאן יַעֲלֶה לַהַר־הַצּוֹפִים – לָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית. וְאוּלָם הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מַאֲצִילָה מִידִיעוֹתֶיהָ וּמֵחֲקִירוֹתֶיהָ לֹא אַךְ עַל הַתַּלְמִיד הַלּוֹמֵד בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתָהּ בִּלְבָד. מִתּוֹצְאוֹת הַחֲקִירוֹת שֶׁל הַמְּלֻמָּדִים, הָעוֹבְדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה לְמַחְלְקוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת, נֶהֱנִים גַּם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים בָּהּ כְּתַלְמִידִים.

בָּחוּר אוֹ בַּחוּרָה הַחוֹרְשִׁים, שׁוֹתְלִים וְנוֹטְעִים בִּמְנָרָה בַּצָּפוֹן אוֹ בִּרְבִיבִים־עַסְלוּג' בַּנֶּגֶב, מִשְׁתַּמְּשִׁים כְּבָר כַּיּוֹם בִּפְרִי הַחֲקִירוֹת שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. חֲקִירַת הַקַּרְקַע וּמְקוֹרוֹת הַמַּיִם, הֲגָנָה מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, בְּשָׁרְשֵׁי עֵצִים אוֹ חֲרָקִים וּרְמָשִׂים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, טִיּוּב הַקַּרְקַע וְהַשְׁבַּחַת זְנֵי הַפְּרִי, הַיְּרָקוֹת וְהַתְּבוּאָה – כָּל אֵלֶּה הֵן תּוֹצְאוֹת הַחֲקִירָה וְהַלִּמּוּד, אֲשֶׁר הָעוֹבֵד מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ יוֹם יוֹם.

כֵּן הַדָּבָר גַּם בְּכַמָּה וְכַמָּה מִמִּקְצוֹעוֹת חַיֵּינוּ הָרוּחָנִיִּים. דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי יְמֵי הָעוֹלָם, סִפְרוּתֵנוּ הָעַתִּיקָה וְהַחֲדָשָׁה, חֲקִירַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְדִקְדּוּקָהּ, חֲקִירַת הַלְּשׁוֹנוֹת הַשֵּׁמִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת לִשְׂפָתֵנוּ הָעִבְרִית – כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים אֲשֶׁר פִּרְיָם נֹאכַל גַּם מִחוּץ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים וְהַמַּאֲמָרִים אֲשֶׁר הַמְּלֻמָּדִים מְפַרְסְמִים מִזְּמַן לִזְמַן.

כֵּן עוֹסְקִים רוֹפְאִים בַּחֲקִירוֹת הַמַּחֲלוֹת הַמְּצוּיוֹת בָּאָרֶץ וְדַרְכֵי הַמִּלְחָמָה בָּהֶן. הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁצָּבְרוּ הָרוֹפְאִים הַחוֹקְרִים בְּמַחֲלוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים בְּרָכָה לְהַרְבֵּה חוֹלִים. הַצְּבָאוֹת שֶׁל עַמֵּי הַבְּרִית בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן הֵפִיקוּ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית בָּעִנְיְנֵי הַבְּרִיאוּת שֶׁל הַחַיָּלִים וּבְהַגָּשַׁת נַסְיוֹבִים שׁוֹנִים לְצָרְכֵי רְפוּאָה לַצָּבָא.

אַף בִּשְׂדֵה הַתַּעֲשִׂיָּה וְהַחֲרשֶׁת מְסַיַּעַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בַּחֲקִירוֹתֶיהָ בַּמּוּצָרִים הַשּׁוֹנִים.

פְּתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה עַל הַר־הַצּוֹפִים לְפָנַי עֶשְׂרִים שָׁנָה הִכְּתָה גַּלִּים בְּחַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל. הָיָה זֶה יוֹם שִׂמְחָה לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. הַרְבֵּה תִּקְווֹת תָּלוּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. בִּנְאוּם הַפְּתִיחָה אֲשֶׁר נָשָׂא מְשׁוֹרְרֵנוּ חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק עַל הַר־הַצּוֹפִים בְּיוֹם פְּתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אָמַר: “בָּרֶגַע הַזֶּה הִדְלִיק יִשְׂרָאֵל עַל הַר־הַצּוֹפִים אֶת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן לַחֲנֻכַּת חַיֵּי רוּחוֹ. הַיּוֹם תָּבוֹא הַבְּשׂוֹרָה אֶל כָּל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר הֵם, כִּי הַיָּתֵד הָרִאשׁוֹנָה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה נִתְקְעָה וְלֹא תָּמוּשׁ עוֹד”.

ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ מֵאָז יְמֵי עֲלוּמָיו לְהָקִים הֵיכַל מַדָּע עִבְרִי בְּאַרְצֵנוּ. הוּא אָמַר אָז בְּיוֹם הַפְּתִיחָה, “כִּי מַטְּרַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הַזֹּאת הִיא לְהַבִּיעַ אֶת רוּחֵנוּ וּלְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי תֵּבֵל מִתּוֹךְ נְקֻדַּת מַבָּטֵנוּ אָנוּ”.

וְלוֹרְד גֵ’מְס בְּלפוּר, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף גַּם הוּא בִּפְתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אָמַר: “לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִזְכִּיר לִי אֶחָד מִידִידַי, כִּי מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים עָלָיו, יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק שֶׁבּוֹ נִכְנְסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָה לָהֶם. סִפַּרְתִּי דָּבָר זֶה לִידִיד שֵׁנִי וְהוּא מִצִּדּוֹ הֵעִיר, כִּי מִן הָהָר הַזֶּה, הַר־הַצּוֹפִים, נִהֵל מְהָרְסָהּ הָרוֹמָאִי שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אֶת הַמָּצוֹר, שֶׁשָּׂם קֵץ לְאוֹתוֹ פֶּרֶק גָּדוֹל בְּדִבְרֵי יְמֵי הָעָם הַיְּהוּדִי. כְּלוּם יְכוֹלִים לִבְחֹר מָקוֹם נָאֶה מִזֶּה? מַאֲמָץ תַּרְבּוּתִי כַּבִּיר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵקִיץ עָלָיו הַקֵּץ לִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים עוֹמֵד לְהִתְחַדֵּשׁ בְּבֵיתָהּ הַקַּדְמוֹן שֶׁל הָאֻמָּה”.

בַּהַדְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת הִדְגִּישׁ מְשׁוֹרְרֵנוּ אֶת עֶרְכָּהּ שֶׁל “תּוֹרָה” בַּמַּעֲמָד הַחֲגִיגִי שֶׁל טֶקֶס פְּתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לֵאמֹר:

“הַמֻּשָּׂג ‘תּוֹרָה’, הִתְרוֹמֵם בְּעֵינֵי הָעָם אֶל גֹּבַהּ אֵין חֵקֶר לוֹ. הַתּוֹרָה נִקְבְּעָה בְּמֶרְכַּז שְׁאִיפוֹתֶיהָ וּמַאֲוַיֶּיהָ הַכְּמוּסִים וְהַגְּלוּיִים שֶׁל הָאֻמָּה בְּגָלוּתָהּ”.

עַתָּה, עִם הַשִּׁיבָה לָאָרֶץ, יְחַדֵּשׁ הָעָם אֶת מַאֲמַצָּיו לְהָבִיא לִידֵי גִּלּוּי אֶת מַאֲוַיָּיו בַּעֲמַל כַּפָּיו וּבַעֲמַל רוּחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ הוּא, רְשׁוּת הַיָּחִיד.

בְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים הוּקְמוּ כַּמָּה מַחְלְקוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מַחֲזוֹרֵי תַּלְמִידִים מֻסְמָכִים – בְּמַדָּעֵי הָרוּחַ וּבְמַדָּעֵי הַטֶּבַע וּבַחַקְלָאוּת. מוֹרֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מַרְצִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּאָרֶץ – בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים – לִפְנֵי כָּל הָרוֹצֶה לִלְמֹד וְשׁוֹאֵף דַּעַת.

עִם חֻרְבָּנָם שֶׁל יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה וְהַשְׁמַדָתָם אֵין לָנוּ מִן הַמּוּכָן בַּגּוֹלָה אֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים. הַשְּׂרִידִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ יְנִצְּלוּ וְלֹא יָכְלוּ זֶה שָׁנִים לִלְמֹד בְּשׁוּם בֵּית־סֵפֶר בְּאֵרוֹפָּה.

עַל כֵּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עֶרְכָּהּ שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה כַּיּוֹם. וּבִמְלֹאת עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְתִיחָתָהּ אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים בְּגָאוֹן אֶל הַר־הַצּוֹפִים וְרוֹאִים כִּי אָמְנָם הַשְׂכֵּל הִשְׂכִּילוּ מְקִימֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ מֶה חָשׁוּב הוּא

מְקוֹם תּוֹרָה זֶה בְּאַרְצֵנוּ, הָעֲתִידָה לְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט לִפְזוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְזוּרֵי רוּחוֹ.

מִשָּׁנָה לְשָׁנָה מִתְרַבִּים הַבִּנְיָנִים עַל הַר־הַצּוֹפִים, מַחְלְקוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְתָּחוֹת וְרֶשֶׁת הַלִּמּוּדִים וְהַמֶּחְקָרִים מִתְרַחֶבֶת וְהוֹלֶכֶת. אוֹצַר הַסְּפָרִים בְּבֵית־הַסְּפָרִים הַלְּאֻמִּי וְהָאוּנִיבֶרְסִיטָאִי מִתְעַשֵּׁר בִּסְפָרִים חֲדָשִׁים וִישָׁנִים. וַאֲנַחְנוּ מְקַוִּים, כִּי אָמְנָם יִהְיֶה מָקוֹם זֶה מְקוֹם תּוֹרָה, כְּפִי שֶׁחָזָה אוֹתוֹ מְשׁוֹרְרֵנוּ ח. נ. בְּיַאלִיק, וְאוֹרוֹ יַגִּיהַּ לְתֵבֵל כֻּלָּהּ.

(ניסן תש"ה)

l חַג חֵרוּתֵנוּ

הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל – לָמָּה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא

לְמֹשֶׁה כְּעִנְיָן זֶה? לְפִי שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ

הַמִּצְרִים מְכַלִּים אֶת יִשְׂרָאֵל? לְפִיכָךְ הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵשׁ

בּוֹעֶרֶת (וּסְנֶה) אֵינֶנּוּ אֻכָּל. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל.

(מִדְרָשׁ רַבָּה, שְׁמוֹת)

א

אֵשׁ זוֹ, אֵשׁ הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל – לוֹהֶבֶת מֵרֵאשִׁית דִּבְרֵי יָמֵינוּ, בִּצְעָדֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים לִהְיוֹת לְעָם. אֵשׁ זוֹ הִיא שֶׁהֵאִירָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדֶּרֶךְ לְחֵרוּת, אֶת הַמַּאֲבָק לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַשִּׁעְבּוּד, לִיצִיאַת מִצְרַיִם וְלִכְנִיסָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

חַג הַפֶּסַח הוּא חַג יְצִיאַת מִצְרַיִם וְחַג כְּנִיסָתֵנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן עָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וְנִכְנְסוּ לָאָרֶץ. בְּנֵי חוֹרִין בָּאנוּ לָאָרֶץ. עַם בֶּן חוֹרִין.

“מֹשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ הַמִּצְרִים מְכַלִּים אֶת יִשְׂרָאֵל” – כָּךְ מְסַפֶּרֶת לָנוּ הָאַגָּדָה. בְּלִבּוֹ שֶׁל משֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, קִנֵּן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא יְכַלּוּ הַמִּצְרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. עַם קָטָן הָיִינוּ בֵּין עַמִּים גְּדוֹלִים מִמֶנּוּ. טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר שֶׁהַגְּדוֹלִים יִבְלְעוּ אֶת הַקָּטָן. כָּךְ נָהוּג אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, הֶחָזָק טוֹרֵף אֶת הַחַלָּשׁ מִמֶּנּוּ. אַךְ הָעָם הַקָּטָן הַזֶּה מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ לֹא נָתַן לִבְלֹעַ אֶת עַצְמוֹ. הָיָה בּוֹ אֵיזֶה כֹּחַ מִיֻחָד לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ בִּפְנֵי גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים מִמֶּנּוּ – הֲלֹּא הִיא רוּחוֹ, רוּחַ יִשְׂרָאֵל. אֵשׁ לוֹהֶבֶת שֶׁל אֱמוּנָה חֲדָשָׁה, אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים לֹא נִרְאִים לְעַיִן, בְּכֹחַ עֶלְיוֹן, אֵל אֶחָד וְלֹא אֱלִילִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם – אֵשׁ הָאֱמוּנָה הַזֹּאת חִשְּׁלָה אֶת רוּחוֹ כְּעָם. וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַם קָטָן בֵּין עַמֵּי־עוֹלָם גְּדוֹלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַם לְבָדָד.

וְשׁוֹנֶה הָיָה עַם זֶה בְּרוּחוֹ מִן הָעַמִּים הָאֲחֵרִים. אֱמוּנָתוֹ וְדָתוֹ לֹא אֱמוּנָתָם וְדָתָם הֵן. וְהָעַמִּים הָאֲחֵרִים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הָעָם הַשּׁוֹנֶה מֵהֶם, וְעַל כֵּן חָשַׁשׁ גַּם משֶׁה רַבֵּנוּ – כִּי הָאֲחֵרִים יְכַלּוּ אוֹתוֹ. וְהַחֲשָׁשׁ הַזֶּה מְקַנֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מַנְהִיג, שֶׁל רוֹעֶה נֶאֱמָן עַד הַיּוֹם. אֲנַחְנוּ מַפְנִים אֶת עֵינֵינוּ אֶל הַסְּנֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל וּמַאֲמִינִים, כִּי שׁוּם מִצְרִים לֹא יוּכְלוּ לְכַלוֹתֵנוּ.

חַג חֵרוּתֵנוּ. כָּל דּוֹר וְדוֹר חַיָּב לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אַךְ יָצָא מִשִּׁעְבּוּד לְחֵרוּת. חֵרוּת זוֹ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָטְלוּ לְעַצְמָם בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וּבִכְנִיסָתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁהֵטִילָה עֲלֵיהֶם חוֹבוֹת רַבִּים וַחֲדָשִׁים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין לָשֵׂאת בְּעֹל הַבִּנְיָן שֶׁל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לִבְנוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זוֹהִי חֵרוּת לְבִנְיָן, לִיצִירָה, לְהָקִים מְדִינָה שֶׁבָּהּ יִשְׁלְטוּ צֶדֶק וְישֶׁר. חַיִּים חֲדָשִׁים וְשׁוֹנִים מֵאֵלֶּה הַחַיִּים שֶׁרָאוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁל מוֹשְׁלִים מְשַׁעְבְּדִים, הַמַּעֲבִידִים בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים וּבוֹנִים לְעַצְמָם פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס, עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, לַמֶּלֶךְ וְלְמְקֹרָבָיו.

בְּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲמָד גָּדוֹל, מַעֲמַד הַר סִינִי. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהָלְכוּ לָאָרֶץ לִבְנוֹת אוֹתָהּ בְּרוּחַ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר קִבְּלוּ. זוֹהִי הַחֵרוּת הָעִלָּאִית שֶׁבְּנֵי־חוֹרִין אֵלֶּה בָּאוּ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. הַחֵרוּת לִחְיוֹת כְּרוּחָם וּכְנַפְשָׁם.

עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת אָנוּ נֶאֱבָקִים כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת כְּעָם. עַל כֵּן חַיֵּינוּ קָשִׁים. חוֹזֵינוּ וּנְבִיאֵינוּ, גְּאוֹנֵינוּ וְאַנְשֵׁי הֶחָזוֹן שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַזְּמַנִּים, נָשְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לִגְדוֹלוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בַּמֶּה שֶׁהָיָה לָהֶם וּבַמֶּה שֶׁהִשִּׂיגָה הָאֱנוֹשׁוּת. הָרָצוֹן וְהַשְּׁאִיפָה לִגְדוֹלוֹת יוֹתֵר הֵבִיאוּ לָנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת. זֶהוּ הַגּוֹרָל, גּוֹרָלֵנוּ הַקָּשֶׁה. הַשְּׁאִיפָה הַנִּצְחִית לְתִקּוּן הַחַיִּים וּמַשָּׂא הַנֶּפֶשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם – הֵבִיאוּ לָנוּ אֶת הַסֵּבֶל וְאֶת אִי־הַהֲבָנָה שֶׁל הָעַמִּים בְּיַחַס אֵלֵינוּ.

אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נִיעַף וְלֹא נִלְאֶה מִשְּׁאֹף לַנַּעֲלֶה וּלְהִתְעַלּוֹת וְלִחְיוֹת חַיֵּי חֵרוּת כְּעַם בֶּן־חוֹרִין.

חַג הַחֵרוּת הוּא חַג הַהִתְגַּבְּרוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל רוּחֵנוּ, נִזְכֹּר זֹאת אַף בַּיָּמִים הַקָּשִׁים.

ב

רוֹאֶה אֲנִי אֶת לֵיל הַסֵּדֶר הַשָּׁנָה כְּאִלּוּ אַרְצֵנוּ כֻּלָּהּ – שֻׁלְחָן אֶחָד עָרוּךְ וְקָצֵהוּ לְצַד מַעֲרָב וּלְיָדוֹ כִּסְּאוֹת פְּנוּיִים הַמְּחַכִּים לַמְּסֻבִּים, לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּמְצָאִים עֲדַיִן מֵעֵבֶר לַיָּם. רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם יוֹשְׁבִים וְעוֹמְדִים עַל צְרוֹרוֹתֵיהֶם, יְשִׁיבַת עֲרַאי וַעֲמִידַת חִפָּזוֹן, בְּדַרְכָּם לָצֵאת מֵעֵמֶק הַבָּכָא, לָצֵאת מֵאֵרוֹפָּה – מֵעֵין יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁל יָמֵינוּ לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָה.

יְצִיאַת מִצְרַיִם. הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ מֵיטִיבִים לְהָבִין מָה רַב הָיָה הָרשֶׁם שֶׁנֶּחֱרַת בְּזִכְרוֹן עַמֵּנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת – זֶה הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. בְּיָמֵינוּ אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּאוֹרָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמָּצְאָה אֶת עַמֵּנוּ. יְצִיאַת מִצְרַיִם! – מְשַׁוַּעַת נַפְשֵׁנוּ מִתּוֹךְ כִּסּוּפֵי גְּאֻלָּה עַזִּים וַעֲמֻקִּים, גְּאֻלָּה וּפְדוּת לְעַמֵּנוּ, שִׁיבַת יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ. הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים וּמְבִינִים בְּיֶתֶר רֶגֶשׁ וּבְיֶתֶר הֲבָנָה מָה רַב הַהֶכְרֵחַ לְעַמֵּנוּ לָצֵאת מִמִּדְבַּר הַגָּלוּת וְלָבוֹא לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת: בּוֹא, עַמִּי! קוֹלֵנוּ רוֹעֵם: שַׁלַּח עַמִּי!

הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח לְאַחַר שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם נִגְמְרָה. שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע הַנַצִי – נִשְׁבַּר. שִׁלְטוֹן הָאֻמּוֹת הַמְאֻחָדוֹת בָּא בִּמְקוֹמוֹ. עָרִים רַבּוֹת בְּגֶרְמַנְיָה הָפְכוּ עִיֵּי חֳרָבוֹת, רַבִּים מֵרָאשֵׁי הַנַצִים נַעֲשׂוּ בָּהֶם שְׁפָטִים וְהוּצְאוּ לַהוֹרֵג.

הַמִּפְלֶצֶת הַנַצִית כְּשֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת בַּשִּׁלְטוֹן – בִּדְמוּתָהּ הַשְּׂטָנִית שֶׁל “גֶּסְטַפּוֹ” וְכָל מִינֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה גֶּרְמָנִים אֲחֵרִים – אֵינֶנָּהּ עוֹד. וְאוּלָם הָרוּחַ הָרָעָה, הָעֲכוּרָה, שֶׁהֵבִיאוּ הַנַצִים לָעוֹלָם, עֲדַיִן לֹא נִכְחֲדָה. גַּם רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁנִּלְחֲמוּ נֶגֶד הַנַצִים וְנָחֲלוּ נִצָּחוֹן עֲלֵיהֶם נִדְבְּקָה בָּהֶם הָרוּחַ הָרָעָה הַזֹּאת. בְּקֶרֶב רַבִּים מִבְּנֵי הָאֻמּוֹת שֶׁנִּלְחֲמוּ בַּנַצִים נִדְבְּקָה הַטֻּמְאָה הַנַצִית, הֲלֹא הִיא הָרוּחַ הָרָעָה שֶׁל שִׂנְאָה וְאֵיבָה לַזּוּלַת, רוּחַ הַחֲשָׁד וְאִי הָאֵמוּן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין עַם לְעָם. עַל כֵּן אֲנַחְנוּ רוֹאִים כִּי זֶה חֳדָשִׁים רַבִּים אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל גֶּרְמַנְיָה, אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל הַנַצִים – עֲדַיִן לֹא בָּא הַשָּׁלוֹם לָעוֹלָם. רִיבוֹת וּמְדָנִים בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁאַךְ תְּמוֹל שָׁפְכוּ אֶת דָּמָן יַחַד בַּמִלְחָמָה נֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְּשֻׁתָּף. קָשִׁים חֶבְלֵי הַשָּׁלוֹם. וְשׁוּב הִנְנוּ אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים הָרִאשׁוֹנִים הַסּוֹבְלִים מִן הַטֻּמְאָה הַזֹּאת שֶׁנִּדְבְּקָה בָּאֻמּוֹת.

וְשׁוּב עוֹמֵד הָעוֹלָם שֶׁלְאַחַר הַמִּלְחָמָה בַּמִּבְחָן – הֲיִתְגַּבֵּר עַל הָרוּחַ הָרָעָה הַמְּהַלֶּכֶת אֵימִים בֵּין הָעַמִּים וּבֵין הַמְּדִינוֹת?

וְשׁוּב הִנְנוּ אֲנַחְנוּ אֶבֶן־הַבֹּחַן. אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים. הָרוּחַ הָרָעָה עוֹשָׂה רֵאשִׁית כֹּל רָעוֹת בָּנוּ. כָּךְ עָשׂוּ הַנַצִים. כָּךְ עוֹשִׂים גַּם הָאֲחֵרִים שֶׁטֻּמְּאַת הַנַצִים דָּבְקָה בָּהֶם. אַךְ הָרוּחַ הָרָעָה הַזֹּאת מִתְנַקֶּמֶת בְּעוֹשֵׂי הָעַוְלָה. הִיא הִתְנַקְּמָה גַּם בַּנַצִים. הִיא תִּתְנַקֵּם גַּם בָּאֲחֵרִים.

גַּלֵּי הָאֵיבָה לַיְּהוּדִים הַזּוֹרְמִים בָּעוֹלָם וְהַמַּעֲלָלִים הָרָעִים שֶׁעֲדַיִן מְעוֹלְלִים בָּנוּ – סוֹפָם לְהִתְנַקֵּם. וְאוּלָם עַתָּה אֲנַחְנוּ מְרִימִים אֶת קוֹלֵנוּ וּמַזְהִירִים אֶת הָעוֹלָם:

תַּקְנוּ אֶת הֶעָוֶל שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם הַיְּהוּדִי, וְהָיְתָה זֹאת רֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ לְבַעֵר אֶת הַטֻּמְאָה, אֶת הָרוּחַ הָרָעָה – מוֹרֶשֶׁת הִיטְלֶר וְכָל עָרִיצֵי עוֹלָם.

זְמַן חֵרוּתֵנוּ – גְּאֻלָּה לְעַמֵּנוּ וּפְדוּת לְכָל הָעַמִּים.

(תש"ו)

l יוֹם הַיָּם

שׁוּטִי, סִירָה,

שׁוּטִי חִישׁ

סִירָתִי!

הֶאְדִּים הַמַּעֲרָב. הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת יָמָּה. הִנֵּה נִרְאֶה קְצֵה הַדִּיסְקוּס הָאָדֹם בָּאֹפֶק, שׁוֹקֵעַ וְנֶעְלָם. הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם נָשְׁקוּ. וָרֹד וְסָגֹל מִתְעָרְבִים וְשׁוֹקְעִים. מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וּמִפְּאַת הַיָּם בְּמַעֲרָב עוֹלֶה חֲלוֹם רַךְ וְנוּגֶה, בְּעַד הָעֲנָנִים הַקַּלִּים, הַכְּחַלְחַלִּים־סְגֻלִּים נִרְאֶה כֶּתֶם נָע, מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ – תֹּרֶן, מִפְרָשׂ וְסִירָה:

שׁוּטִי, סִירָה,

שׁוּטִי חִישׁ…

הֲסִירָתִי הִיא זֹאת? מִי חוֹתֵר שָׂם בִּקְצֵה הָאֹפֶק וּבָא אֵלֵינוּ?

יְמֵי הַקַּיִץ בָּאִים. יְלָדִים, יוֹשְׁבֵי הַחוֹפִים יֵלְכוּ אֶל הַיָּם לֵהָנוֹת מִקְּרִירוּתוֹ הַנְּעִימָה. מִּקּוּנְכִיּוֹתָיו הָרַבּוֹת, מֵהַצְּדָפִים הַקְּטַנִּים וְהָאַצּוֹת הַשׁוֹנוֹת. עַזֵּי־נֶפֶשׁ וּבַעֲלֵי־מֶרֶץ יֶחֱצוּ מֵימָיו בִּשְׂחִיָּה עַל הַבֶּטֶן, עַל הַגַּב. בִּצְלִילָה וּבִקְפִיצָה. זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב־יָדַיִם.

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבֵי הַחוֹף כְּשֵׁבֶט זְבוּלֻן אָנוּ. הַיָּם הֶמְשֵׁךְ־הַיַּבָּשָׁה הוּא לָנוּ.

לִמַּדְנוּ אֶת יָדֵנוּ וְהוֹגַעְנוּ אֶת מֹחֵנוּ לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאֲדָמָה הַצְּחִיחָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָבַדְנוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵינוּ, עַד שֶׁיָּדְעָה יָדֵנוּ לַחֲרֹשׁ בַּתֶּלֶם, לַעֲדֹר וְלִנְטֹעַ – וְהָיוּ מַטָּעֵינוּ וּשְׂדוֹתֵינוּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת. אַךְ הֲיָדַעְנוּ גַּם אָרְחוֹת יַמִּים, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִמֶּרְחָבָיו וּמִמְּצוּלוֹתָיו?

הַיָּם כַּיַּבָּשָׁה – מֶרְחַב מִחְיָה הוּא.

אָכֵן, אַךְ הַיּוֹדֵעַ לָבוֹא בְּסוֹדוֹ יוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנּוּ אֶת עָשְׁרוֹ וְלִחְיוֹת עַל הָאוֹצָרוֹת, הַטְּמוּנִים בּוֹ לְמִחְיַת־הָאָדָם.

הַיָּם סוֹעֵר וְהַיָּם נָח מִזַּעְפּוֹ, יֶחְמְרוּ מֵימָיו וְשָׁבוּ וְיִהְיוּ חֲלָקִים כִּרְאִי מְלֻטָּשׁ – אַךְ רַק הַיּוֹדֵעַ אֶת סַעֲרוֹ וְאֶת זַעְפּוֹ יֵדַע גַּם אֶת הַנֹּעַם בְּשִׁקְטוֹ.

וּמָה רַבִּים הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת. אַף לְהָשִׁיט סִירָה קְטַנָּה בַּנָּהָר דְּרוּשׁוֹת יְדִיעוֹת רַבּוֹת וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַפְלָגָה בְּמֶרְחֲבֵי יַמִּים.

נִזְדַּמַּנְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן שֶׁל “הַחוֹתְרִים” עַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן. אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת הָיוּ בְּחִינוֹת לַחֲבֵרִים חֲדָשִׁים. רָאִיתִי כִּי רַבִּים הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל הֶחָבֵר לָדַעַת אִם הוּא רוֹצֶה לֶאֱחֹז בְּמָשׁוֹט שֶׁל סִירָה. רַבִּים הַדְּבָרִים וּמְעַנְיְנִים. זֶהוּ סְפּוֹרְט, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, זֶהוּ סְפּוֹרְט הַמַּרְחִיב אֶת דַּעַת הַסְּפּוֹרְטַאי.

רַב הָעֹנֶג וְרַבָּה הַתּוֹעֶלֶת. אֶל הַיָּם!

אַתָּה שׁוֹאֵל:

וּמַהוּ יוֹם הַיָּם? וְלָמָּה כ“ג בְּאִיָּר? הֵיטַבְתָּ לִשְׁאֹל. בְּכ”ג בְּאִיָּר, לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, פָּתַחְנוּ צֹהַר עִבְרִי קָטָן בַּיָּם הַגָּדוֹל – פָּתַחְנוּ אֶת הַנָּמָל בְּתֵל־אָבִיב.

הָיוּ לָנוּ יָמִים קָשִׁים אָז בָּאָרֶץ. נְמַל יָפוֹ נִסְגַר בִּשְׁבִילֵנוּ, וִיהוּדִי לֹא יָכֹל לָבוֹא אֵלָיו וְכָל הַנּוֹסְעִים וְהַסְּחוֹרוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לְתֵל־אָבִיב לֹא נִתַּן לָהֶם לַעֲלוֹת אֶל הַחוֹף. וְהִנֵּה עָגְנוּ אֳנִיּוֹת בְּחוֹפָהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב. מֵזַח הוּקַם וּבַחוּרֵינוּ פָּרְקוּ אֶת הַמִּטְעָן וַתְּהִי הָרְוָחָה. אֳנִיּוֹת בָּאוֹת וָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת – נוֹסְעִים בָּאִים וְנוֹסְעִים יוֹצְאִים מִנְּמַלָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב פּוֹרְקִים סְחוֹרוֹת מִן הָאֳנִיּוֹת וּמַטְעִינִים וְשׁוֹלְחִים מִתּוֹצַרְתֵּנוּ לִמְדִינוֹת קְרוֹבוֹת וּרְחוֹקוֹת – וּנְמַל תֵּל־אָבִיב שׁוֹקֵק עֲבוֹדָה עִבְרִית וּמֶרֶץ עִבְרִי.

הִנֵּה נִתְפַּשֵּׁט מֶרְחַב־הַמִּחְיָּה מִן הַיַּבָּשָׁה אֶל הַיָּם, וְאַלְפֵי יְהוּדִים עוֹבְדִים וְחַיִּים מִן הָעֲבוֹדָה בַּנָּמָל. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ מִיָּד הַבַּחוּרִים הַיּוֹצְאִים לָדוּג דַּיִג.

מֵאָז עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. בֵּינָתַיִם בָּאוּ שְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה. הַיָּם וּנְמַלָּיו עָבְרוּ לִידֵי הָרָשׁוּת הַצְּבָאִית. הָאֳנִיּוֹת הַמַּפְלִיגוֹת בַּיַּמִּים עֲסוּקוֹת בְּהוֹבָלַת צָרְכֵי מִלְחָמָה, הַכֹּל לַמַּעַן הַנִּצָּחוֹן עַל הִיטְלֶר. רַבִּים מִבַּחוּרֵינוּ הִתְנַדְּבוּ לַצִּי הַבְּרִיטִי וְהֵם פְּזוּרִים עַל יַמִּים רַבִּים וּמִשְׁתַּתְּפִים בַּמִּלְחָמָה. הָעֲבוֹדָה בַּנְּמַלִּים הִיא לֹא כְּבִימֵי שָׁלוֹם. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ מְקַוִּים כִּי לֹא יִרְחֲקוּ יְמֵי הַשָּׁלוֹם וְשׁוּב יֶהֱמֶה הַנָּמָל הָעִבְרִי מֵרֹב עוֹבְדִים עִבְרִים. סְפִינוֹת הַדַּיִג הַמְעַטּוֹת הַיּוֹצְאוֹת עַתָּה לַיָּם תִּרְבֶּינָה וָאֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת תַּפְלֵגְנָה לְכָל רַחֲבֵי הַיַּמִּים וְהַמַּלָּח הַיְּהוּדִי עוֹמֵד עַל הַהֶגֶה וּמוֹלִיךְ גְּאוּלִים לְאֶרֶץ פְּדוּתָם.

לָזֹאת אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים וּמְחַכִּים.

(אייר תש"ד)

l אֶחָד בְּמַאי

אֲנַחְנוּ נָרִים אֶת עֵינֵינוּ אֶל פְּנֵי הַמָּחָר וְנֹאמַר בְּבִטָּחוֹן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה: עוֹלָם טוֹב יִבָּנֶה. נֹאמַר לְעַצְמֵנוּ: אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת נַפְשֵׁנוּ לְסִדְרֵי־חַיִּים טוֹבִים, יָמִים שֶׁלֹּא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. הַאֲמֵן נַאֲמִין, כִּי יוֹם יָבוֹא וְהַיְחָסִים בֵּין מְדִינָה לַמְּדִינָה, בֵּין עַם לָעַם וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ יִהְיוּ טוֹבִים יוֹתֵר.

עוֹלָם אֶחָד. בְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת טָס טַיָּס אֲמֵרִיקָאִי סְבִיב כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָאָדָם לָמַד לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמֶּרְחַקִּים בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה. יַמִּים, יַבָּשׁוֹת, מִדְבָּרִיוֹת וְקַרְחוֹנִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַפְרִיד עוֹד בֵּין הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בְּחֶלְקֵי־תֵּבֵל שׁוֹנִים. בְּשִׂכְלוֹ הִתְגַּבֵּר הָאָדָם עַל מִכְשׁוֹלֵי־טֶבַע כַּבִּירִים. וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד לֹא לָמַד עֲדַיִן: לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמֶּרְחָק בֵּין הַלְּבָבוֹת שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם.

הַכֹּל מְדַבְּרִים עַל עוֹלָם אֶחָד. הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה הוֹכִיחָה, כִּי אֵין הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בְּחֵלֶק אֶחָד מִן הָעוֹלָם יְכוֹלִים לַחְשֹׁב כִּי הָרָעָה הַמּוֹצֵאת חֵלֶק אַחֵר אֵינָהּ נוֹגַעַת לָהֶם. הָעוֹלָם אֶחָד פֻּרְעָנוּת שֶׁל מִלְחָמָה, לְמָשָׁל, הַפּוֹרֶצֶת בְּאֵרוֹפָּה מִן הַהֶכְרַח שֶׁתִּפְגַּע גַּם בַּאֲמֶרִיקָה וּבְחֶלְקֵי־תֵּבֵל אֲחֵרִים.

זֶה כִּשְׁנָתַיִם מֵאָז נֻצְּחוּ גֶּרְמַנְיָה הַנַּצִית וְכָל גְּרוּרֶיהָ הַפַשִׁיסְטִיִּים. וְאוּלָם הָרוּחַ הָרָעָה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַנַּצִיּוּת לָעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נֻצְּחָה. הַכֹּל רָאוּ עַיִן בְּעַיִן אֶת הָרָעָה הַצְּפוּנָה בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת שֶׁל שִׁעְבּוּד עַמִּים, דִּכּוּי מְדִינוֹת וְכִבּוּשׁ אֲרָצוֹת. הַכֹּל חָשִׁים אֶת תּוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָאַחֲרוֹנָה. וּבְכָל זֹאת לֹא לָקְחוּ הָעַמִּים מוּסָר.

הַמְּנַצְּחִים מִתְנַצְּחִים בֵּינֵיהֶם עַל הַשָּׁלוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁכִּין בָּעוֹלָם. אַךְ בִּמְקוֹם שָׁלוֹם מְדַיְּנִים מִינִיסְטְרֵי הַחוּץ שֶׁל הַמַּעֲצָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת עַל עִנְיָנֶיהָ הַפְּרָטִיִּים שֶׁל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה. פַּחַד וַחֲשָׁד הִשְׂתָּרְרוּ בְּלִבּוֹת הַמְּנַצְּחִים, בַּעֲלֵי־הַבְּרִית, אֶחָד כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ. פַּחַד הַמִּזְרָח נָפַל עַל הַמַּעֲרָב וּפַחַד הַמַּעֲרָב עַל הַמִּזְרָח.

קוֹדְרִים הַיָּמִים. לָנוּ הַיְּהוּדִים חֶשְׁבּוֹן מִשֶּׁלָּנוּ. סָבַלְנוּ מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה יוֹתֵר מִכָּל עַם בְּעַמֵּי הָעוֹלָם. מִדָּת הַצֶּדֶק מְחַיֶּבֶת לָשִׁים קֵץ לְסִבְלֵנוּ וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְכוֹנֵן אֶת בֵּיתֵנוּ כָּאן. וְאוּלָם אֵין שׁוֹעֶה לְצֶדֶק. אֶת מַעֲפִּילֵינוּ מְגָרְשִׁים בְּאַכְזָרִיּוֹת מֵחוֹפֵי אַרְצֵנוּ וּמַעֲבִירִים לְקַפְרִיסִין וְהַסֵּפֶר הַלָּבָן עֲדַיִן בְּתָקְפּוֹ עוֹמֵד.

רִבְבוֹת יְהוּדִים, שְׂרִידֵי הַשּׁוֹאָה בְּאֵרוֹפָּה מִתְגּוֹלְלִים בְּמַחֲנוֹת, בֵּינֵיהֶם יְלָדִים יְתוֹמִים וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. רוֹצִים לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לָשׁוּב לְאַרְצוֹת־הַדָּמִים שֶׁמֵּהֶן בָּרְחוּ.

כָּזֶה הוּא מַצָּבֵנוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה.

וְאַף עַל פִּי כֵן. לֹא נָמִיר אֶת אֱמוּנָתֵנוּ. לֹא נַשְׁמִיט מִיָּדֵנוּ אֶת לַפִּיד אֵשׁ הָאֱמוּנָה אַף בַּיָמִים קוֹדְרִים אֵלֶּה.

זֶה שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה חוֹגְגִים הַפּוֹעֲלִים, אֶת יוֹם הָאֶחָד בְּמַאי כְּחַג, הַמְּסַמֵּל אֶת הַשְּׁאִיפָה לְמַגֵּר אֶת מִשְׁטַר הָרֶשַׁע בָּעוֹלָם וּלְהָקִים מִשְׁטַר צֶדֶק. עֲדַיִן לֹא חָדְרָה הַשְּׁאִיפָה לְלִבּוֹת כָּל פּוֹעֲלֵי הָעוֹלָם, שֶׁיִּתְאַחֲדוּ לְמַטָּרָה נַעֲלָה זוֹ, אוּלָם יוֹם יָבוֹא וְהַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת תִּהְיֶה נַחֲלַת כָּל הָאֱנוֹשׁוּת.

זוֹהִי אֱמוּנָתֵנוּ, וּבְאֶחָד בְּמַאי אֲנַחְנוּ מְרִימִים אֶת קוֹלֵנוּ נֶגֶד הֶעָוֶל הַנַּעֲשֶׂה לָנוּ יוֹם יוֹם. אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים מֵאֵת כָּל אָדָם אֲשֶׁר רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק פּוֹעֵם בְּלִבּוֹ, כִּי יִתֵּן יָדוֹ לָנוּ, בְּמַאֲמַצֵּינוּ הַגְּדוֹלִים לָשׁוּב לְמוֹלַדְתֵּנוּ וְלִחְיוֹת בָּהּ כְּעַם בֶּן־חוֹרִין, בְּחֶבְרֶה אֲשֶׁר שִׁוְיוֹן וְצֶדֶק הֵם יְסוֹדוֹת חַיֶּיהָ.

( תש"ו)

l לְאוֹר הַמְּדוּרָה

עָרַכְנוּ מְדוּרָה וְהִדְלַקְנוּ אֶת הָאֵשׁ, רוּחַ קַלָּה נוֹשֶׁבֶת מִן הַיָּם. לַהֲבוֹת הַמְּדוּרָה נוֹטוֹת מִזְרָחָה וְשָׁבוֹת וּמַיְשִׁירוֹת וְעוֹלוֹת הַשָּׁמַיְמָה, גִּצִּים נִתָּזִים לִצְדָדִים. יָשַׁבְנוּ סְבִיב הַמְּדוּרָה, וְגִלְגַּלְנוּ שִׂיחָה מֵעִנְיְנֵי הַיּוֹם.

… עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִבֵּין אַרְבָּעִים אֶלֶף תַּלְמִידָיו שֶׁל ר' עֲקִיבָא נִסְפּוּ בַּיָּמִים שֶׁבֵּין פֶּסַח לְלַ“ג בָּעֹמֶר. י”ב זוּגוֹת אֶלֶף תַּלְמִידִים מֵתוּ – מְסַפֶּרֶת הָאַגָּדָה – וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ מִלְחָמָה מֵתוּ. אֲנַחְנוּ מְשַׁעֲרִים כִּי הֵם נִסְפּוּ בְּמֶרֶד בַּר־כּוֹכְבָא, שֶׁר' עֲקִיבָא הָיָה אֶחָד מֵרָאשָׁיו. עַל כֵּן נוֹהֲגִים מִנְהֲגֵי אֲבֵלוֹת בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר. בְּלַ"ג בָּעֹמֶר פָּסְקָה תְּמוּתָתָם, וְעַל כֵּן מַפְסִיקִים אֶת הָאֲבֵלוֹת בְּיוֹם זֶה.

מִנְהָג הוּא, וְטוֹב שֶׁנֵּדַע מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִם תִּשְׁמְעוּ כִּי בְּיּוֹם לג בָּעֹמֶר יָבוֹאוּ זוּגוֹת רַבִּים בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין וְהָרַבָּנִים יְדֵיהֶם מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה בְּסִדּוּר קִדּוּשִׁין – הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁבֵּין פֶּסַח לְלַ"ג בָּעֹמֶר לֹא הָיוּ חֲתֻנּוֹת כְּלָל, בִּגְלַל הָאֲבֵלוֹת עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל ר' עֲקִיבָא.

אֲנַחְנוּ מְגַלְגְּלִים שִׂיחָה לְאוֹר הַמְּדוּרָה. וּמַהִי הַהַדְלָקָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שֶׁמַּדְלִיקִים בְּלַ"ג בָּעֹמֶר עַל קִבְרוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, בְּמִירוֹן – לְיַד צְפַת?

אַף זֶה מִנְהָג הַיָּדוּעַ זֶה כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים, וְנִתְפַּשֵּׁט וְנִתְקַבֵּל בַּיִּשּׁוּב. גַּם לוֹ יְסוֹד בָּאַגָּדָה שֶׁל הַמְּקֻבָּלִים. הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי לְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי יָצְאָה אֵשׁ מִקִּבְרוֹ וְהֵאִירָה לָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכָךְ נַעֲשָׂה מִנְהָג לְכַבֵּד אֶת זִכְרוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּהַדְלָקָה עַל קִבְרוֹ. וּמִנְהָג הוּא שֶׁיְּהוּדִים בָּאִים מֵאַפְסֵי אֶרֶץ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַדְלָקָה וּלְהִתְפַּלֵּל עַל הַקֶּבֶר.

וְכָךְ עוֹרְכִים אֲנַחְנוּ מְדוּרוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. וּמִכֵּוָן שֶׁשּׂוֹחַחְנוּ בְּמִנְהָגִים יְשָׁנִים וּבִדְבָרִים מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק הָבָה וּנְשׂוֹחֵחַ לְאוֹר הַמְּדוּרָה גַּם עַל עִנְיָנִים שֶׁבְּיָמֵינוּ.

הִזְכַּרְנוּ תְּחִלָּה אֶת מֶרֶד בַּר־כּוֹכְבָא וּדְבַר מוֹתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי ר' עֲקִיבָא. הֵם מֵתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים בַּמֶּרֶד הַזֶּה. אַף כִּי לֹא הֵבִיאוּ נִצָּחוֹן לָעָם. רוֹמִי הָיְתָה יוֹתֵר חֲזָקָה וְדִכְּאָה אֶת הַמֶּרֶד. וְאוּלָם אֵין הַגְּבוּרָה אַךְ בְּמִלְחָמָה, בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל לֹא נִצְּחָה רוֹמִי. וּפֶלֶא עַל כָּל פֶּלֶא: עַם יִשְׂרָאֵל חַי. פֻּרְעָנוּת בָּאָה וּפֻרְעָנוּת הוֹלֶכֶת וְיִשְׂרָאֵל קַיָּם. אֲנַחְנוּ עַם מְלֻמָּד נִסְיוֹנוֹת מָרִים. וְאַף אַחֲרֵי תְּבוּסָה יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְחַשֵּׁל אֶת רוּחֵנוּ. הָעִקָּר שֶׁלֹּא נִפֹּל בְּרוּחֵנוּ. הַגְּבוּרָה אֵינָהּ רַק בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, בַּמַּעֲרָכָה שֶׁל כֹּחוֹת מְזֻיָּנִים. יֵשׁ גְּבוּרָה אַחֶרֶת וְהִיא הַגְּבוּרָה הָאֲמִתִּית שֶׁל רוּחַ הָאָדָם, רוּחַ הָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. לֹא לְחֻרְבָּן אֶלָּא לְבִנְיָן.

וּכְשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בִּגְבוּרָה אֲנִי בָּא לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת מֵרוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם הַבָּאָה לִידֵי גִּלּוּי בְּמַעֲשִׂים שֶׁל יוֹם־יוֹם, הַנַּעֲשִׂים בִּידֵי אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אִידֵאַל גָּדוֹל, נֹאמַר אִידֵיאַל שֶׁל בִּנְיַן מוֹלֶדֶת לְעַם חֲסַר־מוֹלֶדֶת. וּבִנְיַן מוֹלֶדֶת – פֵּרוּשׁוֹ לֹא מַעֲשֶׂה אֶחָד בְּיוֹם אֶחָד, בְּמָקוֹם אֶחָד. וְאִם הוֹגֶה אֲנִי בְּגִבּוֹרִים הָעוֹשִׂים מַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶׁהֵם מַעֲשֵׂי־גְבוּרָה גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת – אֲנִי מְשַׁוֶּה לְנֶגֶד עֵינַי אֶת הַבּוֹנִים שֶׁלָּנוּ בַּנֶּגֶב. אֵלֶּה הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, הַצְּעִירִים וְהַצְּעִירוֹת, חֲנִיכֵי הַתְּנוּעוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁהָלְכוּ לַמִּדְבָּר, וְנָעֲצוּ יְתֵדוֹת לְבִנְיַן יִשּׁוּבִים חֲדָשִׁים.

הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂי גְּבוּרָה יוֹם יוֹם. הֵם חוֹרְשִׁים, זוֹרְעִים, שׁוֹתְלִים, נוֹטְעִים וּבוֹנִים בָּתִּים, מְגַדְּלִים בְּהֵמָה וְעוֹף בַּמִּדְבָּר. סוּפוֹת חוֹל, מַחְסוֹר בְּמַיִם, הִתְנַזְּרוּת מִכָּל הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁל הָעִיר, שֶׁל בֵּית אַבָּא וְאִמָּא, חַיֵּי דֹּחַק, כְּשֶׁהֵם מְנֻתָּקִים מִן הַיִּשּׁוּבִים הַבְּנוּיִים עַל תִּלָּם – בְּכָל זֶה יֵשׁ מִן הַגְּבוּרָה שֶׁל רוּחַ אָדָם. אֵין זֶה מַעֲשֵׂה גְּבוּרָה חַד־פְּעָמִי. הֵם חַיִּים חַיִּים כָּאֵלֶּה יוֹם יוֹם, שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ, שָׁנָה שָׁנָה עַד שֶׁיָּקִימוּ יִשּׁוּבִים פּוֹרְחִים – מוֹלֶדֶת לְעַם חֲסַר־מוֹלֶדֶת. זוֹהִי גְּבוּרָה חֲרִישִׁית, שְׁקֵטָה בְּלִי מְלִיצוֹת וַאֲמָרוֹת מְפוֹצְצוֹת, הַמֻּדְבָּקוֹת עַל הַקִּירוֹת בְּאוֹתִיּוֹת שְׁמֵנוֹת. לֹא בִּכְרוּזִים תִּבָּנֶה הָאָרֶץ אֶלָּא בִּידֵי הַגִּבּוֹרִים הַשְּׁקֵטִים, הַבּוֹנִים בִּיגִיעַ אַפַּיִם, וְהוֹפְכִים מִדְבַּר שְׁמָמָה בְּסַבְלָנוּת, בְּאֹרֶךְ רוּחַ, שָׁעָה שָׁעָה וְיוֹם יוֹם.

הָאִירִי לַהֶבֶת הַמְּדוּרָה, וְנִרְאֶה אֶת הַגְּבוּרָה הָאֲמִתִּית!

רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, אֵשׁ הַמְּדוּרָה נוֹטָה לִצְדָדִים. אַחַד הַמְּסֻבִּים מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּמְשִׁיךְ בַּשִּׂיחָה.

סָח לִי חָבֵר אֶחָד: בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּחֲגִיגַת אֶחָד בַּמַּאי בָּאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן בְּחֵיפָה עָמַד בְּשׁוּרַת הַחוֹגְגִים שֶׁבָּאוּ מִיָּגוּר גַּם הֶחָבֵר יִצְחָק צוּקֶרְמַן, הַמְּכֻנֶּה אַנְטֶק. הֶחָבֵר אַנְטֶק יָדוּעַ כְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים בְּמֶרֶד וַרְשָׁה, הוּא וְהַחֲבֵרָה צִבְיָה לוּבֶּטְקִין עַל יָדוֹ. הֶחָבֵר יִצְחָק צוּקֶרְמַן זֶה אַךְ בָּא לָאָרֶץ. בַּיָּמִים הַמָּרִים שֶׁל הַהַשְׁמָדָה הַנַּצִית בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה הִתְלַקְּטָה חֲבוּרָה קְטַנָּה שֶׁל עַזֵּי־נֶפֶשׁ וְהֵרִימוּ אֶת הַמֶּרֶד וְהִתְקוֹמְמוּ נֶגֶד מַשְׁמִידֵיהֶם. לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק, הַמְזֻיָּן בְּכָל כְּלֵי־מַשְׁחִית. אַךְ רוּחַ הָאָדָם הַגֵּאֶה, הַנּוֹעָז, הַנִּלְחָם עַל כְּבוֹדוֹ מִלְחָמָה נוֹאֶשֶׁת – הִתְלַקְּחָה בְּלֵב הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה וַתְּהִי לְאֵשׁ אוֹכֶלֶת. הַמֶּרֶד פָּרַץ. אַנְשֵׁי הַגֶּסְטַפּוֹ וְצִבְאוֹת הַנַּצִים הָחְרְדוּ מִפְּנֵי הַהִתְקוֹמְמוּת הַזֹּאת. הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה עִם הַנֶּשֶׁק הַמְּעַט הִסְתַּעֲרָה עַל הָאוֹיֵב הֶעָצוּם וְהִפִּילָה בּוֹ חֲלָלִים וְהָפְכוּ אֶת הַגֶּטוֹ בְּוַרְשָׁה לִשְׂדֵה מַעֲרָכָה שֶׁל גִּבּוֹרִים. זוֹ הָיְתָה אַחַת הַהִתְקוֹמְמֻיּוֹת הַמְּעַטּוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ נֶגֶד הַנַצִים בִּמְקוֹם שִׁלְטוֹנָם. יִצְחַק צוּקֶרְמַן הָיָה אַחַד הַמִּתְקוֹמְמִים הָרָאשִׁיִּים.

וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד בְּשׁוּרוֹת הָעוֹבְדִים בֵּין חֲבֵרָיו בְּיָגוּר, בַּשַּׁבָּתוֹן שֶׁל הָאֶחָד בְּמַאי – וּמַפְגִּין אֶת הִצְטָרְפוּתוֹ לְבוֹנֵי הָאָרֶץ, שֶׁמַּעֲשֵׂי גְּבוּרָתָם הֵם מַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם וּבְיוֹם פְּקֻדָּה הֵם עַל הַמִּשְׁמָר וּבַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה.

הֵי, חֶבְרַיָה, הוֹסִיפוּ עֵצִים לַמְּדוּרָה, שִׂיחָתֵנוּ עוֹד לֹא תַּמָּה.

הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ לָנוּ הוּא מִבִּפְנִים. מִתּוֹכֵנוּ נַחְצֹב אוֹתוֹ. עַל כֵּן לֹא יִדְעַךְ. עִנְיָנֵנוּ, עִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עוֹמֵד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת. עֲצֶרֶת מְיֻחֶדֶת שֶׁל בָּאֵי־כֹּחַ הַמְּדִינוֹת נֶעֱרֶכֶת בַּיָּמִים הָאֵלֶּה בְּקִרְיַת אִרְגּוּן הָאֻמּוֹת, לְיַד נְיוּ־יוֹרְק. הַפַּעַם לֹא מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה הִיא הַחוֹרֶצֶת אֶת הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

עֲצֶרֶת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ. רַבִּים הַנּוֹשְׂאִים אֶת דִּבְרֵיהֶם שָׁם, אַךְ הָעָם הַיְּהוּדִי לֹא זָכָה עֲדַיִן לִהְיוֹת נִמְנָה בֵּין הַמְּדַבְּרִים. בָּאֵי־כֹּחַ מְדִינוֹת הֵם הַמְּדַבְּרִים וַאֲנַחְנוּ – עֲדַיִן לֹא הִכִּירוּ בִּנְצִיגֵינוּ כִּנְצִיגֵי מְדִינָה.

רַבִּים הֵם הַגּוֹרְמִים הַמַּשְׁפִּיעִים שָׁם. וַדַּאי מְאֹד יִפָּגַע רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק הַפּוֹעֵם בָּנוּ לְמַרְאֵה הַמִּתְרַחֵשׁ שָׁם. קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת מְחֻלָּקוֹת הַמְּדִינוֹת גַּם בְּאִרְגּוּן הָאֻמּוֹת וְהָעִנְיָנִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁל קְבוּצוֹת־מְדִינוֹת הֵם הַקּוֹבְעִים בְּעִקָּר. נֶאֱבָקוֹת הַקְּבוּצוֹת בֵּינֵיהֶן וּלְפִי הַמַּאֲבָק הַזֶּה הֵן מַצְבִּיעוֹת עַל עִנְיָנֵנוּ. אֵין לָדַעַת מַה תַּחְלִיט עֲצֶרֶת זוֹ. קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁוַּעֲדַת חֲקִירָה חֲדָשָׁה תַּתְחִיל לַחֲקֹר אֶת הַבְּעָיָה, תִּגְבֶּה עֵדוּת וְתִבְדֹק אֶת הָעֻבְדוֹת. שׁוּב עָלֵינוּ לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקַת דְּרִישָׁתֵנוּ – לְהוֹכִיחַ לְאֻמּוֹת רַבּוֹת. אַל יִדְעַך הָאוֹר!

(תש"ו)

l כֵּיצַד נְקַבֵּל אֶת הָעוֹלִים?

הַמְאֹרָע הֶחָשׁוּב בְּחַיֵינוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא בּוֹאָן שֶׁל שְׁלשׁ הָאֳנִיּוֹת – “מַכְּס נוֹרְדוֹי”, “דֹב הוֹז” וְ“אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ”. כִּמְעַט שְׁלשֶׁת אֲלָפִים עוֹלִים הִגִּיעוּ לְחוֹפֵי אַרְצֵנוּ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. עִם בּוֹאָה שֶׁל הָאֳנִיָּה “מַכְּס נוֹרְדוֹי” מֵרוּמַנְיָה קָרָאנוּ בַּכְּרוֹנִיקָה שֶׁל הָעִתּוֹנִים, כִּי הָיָה צֹרֶךְ בְּסִדּוּרִים מְיֻחָדִים – תּוֹסֶפֶת רָהִיטִים, מִטּוֹת, כְּלֵי־בִּשּׁוּל וְאַף דְּאָגָה לְצָרְכֵי מָזוֹן בְּעַתְלִית. בַּאֲשֶׁר מִסְפָּר שֶׁל 1800 עוֹלִים בָּאֳנִיָּה אַחַת מַצְרִיךְ סִדּוּרִים מְיֻחָדִים לִקְלִיטָתָם.

אָמַרְתִּי – קְלִיטָתָם, וְהִתְכַּוַּנְתִּי אַף לְקַבָּלַת פְּנֵי הָעוֹלִים עִם רַדְתָּם מִן הָאֲנִיָה וְסִדּוּרִים רָאשׁוֹנִים בִּשְׁבִילָם – הֵיכָן יַנִּיחוּ רֹאשָׁם וְאֵיפֹה יֹאכְלוּ אֲרוּחָתָם הָרִאשׁוֹנָה? וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים בָּאֲנִיָה שֶׁנִּתְפְּסָה בִּידֵי מִשְׁמַר הַחוֹפִים הַבְּרִיטִי וְהוּבְאָה לִנְמַל חֵיפָה, וְהָעוֹלִים הָעָבְרוּ לְעַתְלִית, לֵאמֹר – הָעוֹלִים נִמְצָאִים עֲדַיִן בְּמַחֲנֶה מֶמְשַׁלְתִּי וּבוֹ סִדּוּרִים אַרְעִיִּים לְקַבָּלַת עוֹלִים וְלִשְׁהִיָּתָם יָמִים אֲחָדִים.

אַחֲרֵי הָאֲנִיָה “מַכְּס נוֹרְדוֹי” בָּאוּ אַנְשֵׁי לַה־סְפֶּצְיָה, שֶׁדְּבַר רִדְתָּם בָּאֲנִיָה “פֶדֶה” הִכָּה גַלִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבָעוֹלָם הַיְהוּדִי בְּיִחוּד, הָרִשְׁיוֹנוֹת לַעֲלִיָּתָם לָאָרֶץ נִקְנוּ בְּצוֹם הָעוֹלִים בְּתוֹךְ הָאֲנִיָּה וּבְצוֹם הַיִּשׁוּב וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר נִבְחֲרֵי הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי בָּאָרֶץ. וְהִנֵּה הֵם בָּאוּ וְהֵם אִתָּנוּ.

בְּצֶדֶק אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עוֹלִים אֵלֶּה בְּשָׁבוּעַ אֶחָד הַתְחָלָה שֶׁל עֲלִיָּה מֻגְדֶּלֶת. כִּי אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים אֲמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמְּאַת אֶלֶף הָיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים שֶׁהַוַּעֲדָה הָאַנְגְלִית־אֲמֶרִיקָאִית הִמְלִיצָה עַל דְּחִיפות עֲלִיָּתָם – בּוֹא יָבוֹאוּ בְּקָרוֹב, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִמַחֲנוֹת, שְׂרִידִים מִן הַתֹּפֶת הַנַצִית, עָשׂוּ דֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּחַיֵיהֶם בְּשֵׁשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. אֲנַחְנוּ שֶׁחָיִינוּ בָּאָרֶץ – אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל מַה הִתְחוֹלֵל בְּנַפְשָׁם שֶׁל שְׂרִידִים אֵלֶה בְּכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בָּאוֹיֵב שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת נַפְשָׁם. הֵן בְּלוֹעַ הַמָּוֶת יָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּבִגְבוּרָה הָצִילוּ אֶת חַיֵּיהֶם. אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם כָּל הַתְּלָאוֹת הַלָּלוּ, תְּלָאוֹת הַמִּלְחָמָה וּפֻרְעָנוּת הַנַצִיזְם – אֵין לִמְדֹד אוֹתָם בַּמִּדּוֹת הַמְקֻבָּלוֹת בְּחַיֵּינוּ אָנוּ, שֶׁחָיִינוּ חַיִים תְּקִינִים בְּיַחַס, לְלֹא מַחֲסוֹר וּלְלֹא מוֹרָא וָפַחַד.

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה נִצְרְפוּ בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִים, רְדִיפוֹת, סַכָּנוֹת, וְעָמְדוּ בָּהֶם, וְאוּלָם כָּל זֶה הִטְבִּיעַ חוֹתָם מְיֻחָד בְּרוּחָם וּבְנַפְשָׁם. הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ לֹא כָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מַרְאֵה פְּנֵיהֶם מְעוֹרֵר רַחֲמִים. הֵם נִתְחַשְׁלוּ בְּאֵשׁ הֶחָזִית הַקָּשָׁה וְהָיָה בָּהֶם הַכֹּחַ לַעֲמֹד בַּזְוָעָה הַזֹּאת. וְאוּלָם רָשְׁמָם שֶׁל הַפְּגָעִים הַלָּלוּ שָׁמוּר בְּנַפְשָׁם. וּבְצֶדֶק אָמְרָה הַמַּדְרִיכָה וְהַמְלַוָּה אֶת הַיְלָדִים: יָצָאנוּ מִמַּחֲנוֹת הָרִכּוּז אוֹ טוֹבִים יוֹתֵר אוֹ רָעִים יוֹתֵר מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ. חֵלֶק טוֹבִים מְאֹד, חֵלֶק רָעִים מְאֹד. לֹא יָצָא אִישׁ כְּמוֹ שֶׁנִּכְנַס. לֵאמֹר, מִי שֶׁעָבַר אֶת מַחֲנוֹת הָרִכּוּז אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת נִמְדָּד בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם שֶׁלֹּא עָבַר אֶת מְדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם אֵלֶּה.

אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאִים, בְּמִלִים טוֹבוֹת בִּלְבַד לֹא דַי, כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר בָּרְחוֹב, נוֹסֵעַ בַּמְכוֹנִית וּפוֹגֵשׁ אֲנָשִׁים, בְּנֵי נֹעַר וִילָדִים, עָלֶיךָ לַחְשֹׁב – אוּלַי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַךְ מִקָּרוֹב בָּאוּ, וְשֶׁאִם תַּפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּל בִּגְדָּם תִּמְצָא אֶת כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע שֶׁל הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר הַנַצִים עָשׂוּ בּוֹ. חֲשֹׁב וּנְהַג זְהִירוּת, שֶׁלֹּא לְהַעֲלִיב אֶת הָאִישׁ הַבָּא בִּמְחִיצָתְךָ, הֱיֵה נָכוֹן לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דְּבָרִים שֶׁלֹא הִסְכַּנְתָּ לְשָׁמְעָם מִפִּי אֲנָשִׁים שֶׁחָיִיתָ אִתָּם בָּאָרֶץ בְּכָל יְמֵי הַמִּלְחָמָה. עָלֶיךָ לִהְיוֹת מוּכָן לִסְבֹּל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים בְּעֵינֶיךָ מֵאֵת חֲבֵרֶיךָ הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים, בַּאֲשֶׁר הֵם הֵבִיאוּ אִתָּם מֻשָּׂגִים אֲחֵרִים וְהֶרְגָלִים אֲחֵרִים מִמֻּשָׂגֶיךָ וּמֵהֶרְגֵלֶיךָ.

וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים בַּעֲלִיַּת אַחֵינוּ הָרֵי עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֲבָל בְּעִקָּר לִהְיוֹת אִתָּם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ סֵבֶר טוֹב לֹא רַק בְּרִגְעֵי עֲלִיָּתָם מִן הָאֳנִיָּה, אֶלָּא בְּעִקָּר בְּחַיֵי יוֹם־יוֹם, בְּבֵית־הַסֵפֶר, בַּבַּיִת, בָּרְחוֹב וּבְכָל מָקוֹם, אֵלּוּ הֵן הַהֲכָנוֹת לִקְרַאת הָעֲלִיָּה הַנִדְרָשׁוֹת בְּיִחוּד מִן הַתַּלְמִיד וְהַתַּלְמִידָה.

(תש"ו)

l חַג הַבִּכּוּרִים וְחַג מַתַּן תּוֹרָה

חַג הַשָּׁבוּעוֹת בָּא – חַג הַבִּכּוּרִים בַּשָּׂדֶה, בַּכֶּרֶם וּבַגַּן. מַבְשִׁילִים פֵּרוֹת הַקַּיִץ וּתְבוּאוֹתָיו וְהַיּוֹגֵב וְהַכּוֹרֵם יָצְאוּ לַקָּצִיר וְלַבָּצִיר. שִׂמְחַת בִכּוּרִים בַּטֶּבַע לָאָדָם הָעוֹבֵד אַדְמָתוֹ. וּבְטֶרֶם תַּתְחִיל הָעֲבוֹדָה הַבּוֹעֶרֶת שֶׁל קָצִיר וּבָצִיר מְצֻוֶּה אִישׁ־הָאֲדָמָה מִיִּשְׂרָאֵל לַחְשֹׁב רֶגַע עַל סְבִיבוֹ, עַל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ הוּא יוֹשֵׁב וְכֵיצַד בָּא אֵלֶיהָ. הָעוֹבֵד נֶהֱנָה כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ, הָאָרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

וְאוּלָם הֲנָאָה שְׁלֵמָה יֵהָנֶה הָעוֹבֵד מִפְּרִי עֲבוֹדָתוֹ אִם רוּחוֹ תֵּדַע לְצָרֵף זִכְרוֹנוֹת וּמַעֲשִׂים שֶׁל דּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּ לוֹ. אִם יֵדַע הָעוֹבֵד יְדִיעָה נְכוֹנָה עַד מָה הוּא מְשֻׁלָּב בַּכְּלָל, בְּעַמּוֹ, בְּתַרְבּוּתוֹ, בַּעֲבָרוֹ. כִּי רַק אָז יִהְיֶה עוֹבֵד בֶּן־חוֹרִין, הַיּוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ וְעֵרֶךְ פָּעֳלוֹ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ – וְאוּלָם עָלֶיךָ לָדַעַת אֵיךְ הִגַּעַתְּ לָאָרֶץ הַזֹּאת וּמַה קָּדַם בְּחַיֵּי עַמְּךָ לִפְנֵי בּוֹאֲךְ לָאָרֶץ הַזֹּאת. זְכֹר אֵפוֹא אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם – אֶת יְצִיאָתְךָ מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, אֶת דְבַר הֱיוֹתֵךְ עֶבֶד בְּבַיִת פַּרְעֹה. וְהִנֵּה עַתָּה אַתָּה יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתְךָ, אִישׁ חָפְשִׂי בְּאַרְצְךָ, וְאֵין לְךָ שָׁעָה טוֹבָה לְהַחֲיוֹת זִכְרוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מִתּוֹךְ רוּחַ טוֹבָה כִּימֵי רֵאשִׁית הַבִּכּוּרִים, הֲלֹא הוּא חַג הַבִּכּוּרִים.

חַגֵּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם רַק חַגֵּי הַטֶּבַע בִּלְבָד. וְחַג הַבִּכּוּרִים הוּא חַג מַתָּן תּוֹרָה. וְאָנוּ מוֹנִים אֶת יְמֵי חֹדֶשׁ סִיוָן הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה – אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְכּוֹנְנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וּבְיוֹם ו' סִיוָן – הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, קִבְּלוּהָ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד וּמִתּוֹךְ חֲרָדָה רַבָּה קִבֵּל הָעָם אֶת הַתּוֹרָה. אֲנַחְנוּ נִרְעָשִׁים לְמִקְרָא הַתֵּאוּר הֶחָזָק שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּסֵפֶר “שְׁמוֹת”, וּבְיָמֵינוֹ אֵלֶּה אֲנַחְנוּ מְבִינִים הֲבָנָה חֲדָשָׁה מֶה הָיָה בַּחֲרָדָה הַזֹּאת שֶׁבְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה. מֵאָז הַיָּמִים הָהֵם שֶׁל מַעֲמָד הַר סִינַי וְעַד הַיּוֹם לֹא פָּסְקָה הַחֲרָדָה.

בְּפָרָשַׁת הָעִנּוּיִים שֶׁעָבְרוּ אַךְ עַתָּה עַל אַחֵינוּ בְּאֵרוֹפָּה אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַסִּפּוּרִים הַשּׁוֹנִים וְהַמְּשֻׁנִּים, בְּאֵיזוֹ מְסִירוּת־נֶפֶשׁ חָרְדוּ יְהוּדִים לְהַצִּיל אֶת גְּוִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַנַצִים חִלְלוּם. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַסִּפּוּרִים הַמַּחֲרִידִים – אֵיךְ קָפְצוּ יְהוּדִים אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ לְהַצִּיל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה אֵיךְ סִכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר הַיָּקָר לָהֶם מִכָּל יְקָר מִידֵי טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים נַצִים שׁוֹנִים. חֲרָדָה זוֹ הִיא הִיא הַבִּטּוּי לַקֶּשֶׁר הֶעָמֹק שֶׁל הַיְּהוּדִי אֶל הֶחָקוּק בְּלוּחוֹת הַבְּרִית: לֹא תִּרְצָח! עַל כֵּן הֹרַגְנוּ. אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה וּמֵבִין אֶת הַמַּאֲמָר: יִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְתָא חַד הוּא – יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה אֶחָד הֵם.

הָאָסוֹן שֶׁהֵבִיא הָרָשָׁע הַנַצִי עַל הָעוֹלָם הִתְחִיל בָּנוּ. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ קָרְבְּנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲנַחְנוּ, הַיְּהוּדִים. בָּנוּ שִׁלַּח אֶת חִצָּיו הָרִאשׁוֹנִים. וּמַדּוּעַ?

הָרָשָׁע הַגָּדוֹל, הוּא עַצְמוֹ אָמַר מַדּוּעַ יְבַקֵּשׁ לְכַלּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים. הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, אָמַר: הַיְּהוּדִים הֵם הֵם הַמְעוֹרְרִים אֶת הַמַּצְפּוּן בָּעוֹלָם. זֹאת אוֹמֶרֶת: הַיְּהוּדִים הֵם הַמַּתְרִיעִים עַל כָּל מַעֲשֵׂה עַוְלָה הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. הַיְּהוּדִים מוֹקִיעִים אֶת מַעֲשֵׂי הָרֶצַח, מַעֲשֵׂי הֶחָמָס, תַּעֲלוּלֵי הָאֵיבָה בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בֵּין עַם לְעַם. הַיְּהוּדִים מְעוֹרְרִים אֶת הַמַּצְפּוּן, אֶת רֶגֶשׁ הַנֹּחַם וְהַחֲרָטָה בָּאָדָם עַל הַחֵטְא וְהַפֶּשַׁע שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. עַל כֵּן אָמַר הָרָשָׁע הַגָּדוֹל לְהַשְׁמִיד רֵאשִׁית כֹּל אֶת הַיְּהוּדִים, הַשּׁוֹמְרִים עַל רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר בָּעוֹלָם, וְאָז יוּכַל לְהַשְׁלִיט אֶת עַצְמוּ, לְשַׁעְבֵּד עַמִּים, לְדַכֵּא אֶת הָאָדָם.

אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: מֵאַיִן בָּא לוֹ, לְעַם יִשְׂרָאֵל, הָרֶגֶשׁ הַזֶּה לִדְרֹשׁ צֶדֶק וְלִזְעֹק חָמָס עַל כָּל מַרְשִׁיעַ רֶשַׁע?

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּהַר סִינִי – לָנוּ נִתְּנוּ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת בְּנֵי־חוֹרִין בְּאַרְצָם, אֶרֶץ כְּנַעַן. בְּדַרְכָּם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵלֶּה לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁלְּפִי דִּבְרֵי הָאַגָּדָה – הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְמֹשֶׁה כְּתוּבָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה וַחֲתוּמָה בְּאֵשׁ וּמְלֻפֶּפֶת (עֲטוּפָה) בְּאֵשׁ. זוֹהִי אֵשׁ תָּמִיד.

אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת קִבַּלְנוּ אֲנַחְנוּ וְשָׁמַרְנוּ עָלֶיהָ כְּשֶׁעַמִּים רַבִּים הָיוּ שְׁקוּעִים בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים. אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת הוֹרֵינוּ לָעַמִּים – וְעַמֵּי תַּרְבּוּת רַבִּים קִבְּלוּהָ מִיָּדֵינוּ. וּמִדֵּי פַּעַם, כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַיְּצָרִים הָרָעִים בָּעַמִּים וְהָרְשָׁעִים מִשְׁתַּלְּטִים בָּעוֹלָם, הֲרֵי הֵם רוֹצִים לַעֲקֹר אוֹתָנוּ עַל שׁוּם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ.

בְּחַג מַתַּן־תּוֹרָה, הֲלֹא הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, עָלֵינוּ לִזְכֹּר זָכוֹר הֵיטֵב עַל מָה הֹרַגְנוּ, עַל מָה מִּתְנַכְּלִים הָרְשָׁעִים אֵלֵינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת.

מִן הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ הַמַּצְפּוּן – זֶה הַמַּצְפּוּן אֲשֶׁר הָרָשָׁע הַגָּדוֹל רָצָה לְהַשְׁתִּיק בָּעוֹלָם, לְבַל יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד בְּלֵב הָאֲנָשִׁים, וְלֹא רָאָה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְכַלּוֹת בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה אֶת הַיְּהוּדִים.

בְּחַג מַתַּן־תּוֹרָה הַשָּׁנָה נִשְׂמַח אֵפוֹא בַּנִּצָּחוֹן, הֲלֹא הוּא נִצְחוֹן הַמַּצְפּוּן הָאֱנוֹשִׁי.

(אייר תש"ו)

l הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי

לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הִתְכַּנְּסוּ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים בָּאִים בְּיָּמִים וְהֶעֱלוּ בְּזִכְרוֹנָם מְאֹרָע מִלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה.

מַהוּ הַמְּאֹרָע, שֶׁהַתַּאֲרִיךְ שֶׁל יוֹבֵל שָׁנִים נוֹדַעַת לוֹ חֲשִׁיבוּת בִּשְׁבִילֵנוּ?

הַמֶּמְשָׁלָה הַצַרִית בְּרוּסְיָה אִשְּׁרָה אָז בְּאֹפֶן רִשְׁמִי אֶת “הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי” שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן בְּשֵּׁם “חֶבְרַת הָעֶזְרָה לִיהוּדִים חַקְלָאִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה בְּסוּרְיָה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”.

זֶהוּ פֶּרֶק חָשׁוּב בְּיִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעָלֵינוּ לָדַעַת אוֹתוֹ. כִּי הָרַעְיוֹן לָשׁוּב לְצִיּוֹן וּלְהַתְחִיל לִבְנוֹת יִשּׁוּב עִבְרִי חַקְלָאִי, לְהָקִים בַּיִת לְאֻמִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – רַעְיוֹן פָּשׁוּט זֶה וּמוּבָן לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ – לֹא נוֹלַד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא נִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת בִּזְמַן קָצָר.

יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ יָפֶה, כִּי מֵאָז גָּלָה יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ שָׁאַף לָשׁוּב אֵלֶיהָ. אֲבָל בִּרְבוֹת הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁל חַיֵּי גָּלוּת, קָצְרָה יָדָם שֶׁל הַיְּהוּדִים מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָּדוֹל וְלָבוֹא לָאָרֶץ וּלְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ. אֲבָל בַּמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת הִתְחִילוּ לְהִתְעוֹרֵר יְהוּדִים שׁוֹנִים לַחְשֹׁב כֵּיצַד לְהַתְחִיל לִבְנוֹת יִשּׁוּב יְהוּדִי בָּאָרֶץ, לָבוֹא לָאָרֶץ, לִקְנוֹת אֲדָמָה, לְעַבֵּד אוֹתָהּ – לִבְנוֹת מוֹשָׁבוֹת. כָּךְ עָשָׂה משֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי נִסָּיוֹן לְחַזֵּק אֶת הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ, אַחַר כָּךְ יָצְאוּ מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְיִסְּדוּ אֶת הַמּוֹשָׁבָה פֶּתַח־תִּקְוָה, וְכֵן נַעֲשׂוּ עוֹד כַּמָּה נִסְּיוֹנוֹת לְהָקִים יִשּׁוּב יְהוּדִי. גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ הִתְעוֹרְרוּ אֲנָשִׁים לְרַעְיוֹן חִבַּת־צִיּוֹן וְאַף יָסְדוּ כַּמָּה אַגֻדּוֹת קְטַנּוֹת לִקְנוֹת אֲדָמָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ.

אֲבִי הָרַעְיוֹן שֶׁל חִבַּת־צִיּוֹן הָיָה ד“ר לֵיאוֹן פִּינְסְקֶר, אֲשֶׁר כַּתָב חוֹבֶרֶת בְּשֵׁם “אוֹטוֹאֶמַנְצִיפַּצִּיָּה”. בָּהּ הוֹכִיחַ, כִּי אֵין תְּקוּמָה לַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָם וְהֵם צְרִיכִים לָבוֹא לָאָרֶץ לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ וְלִחְיוֹת בָּהּ כְּכָל הָעַמִּים. ד”ר לֵיאוֹן פִּינְסְקֶר נִסָּה לֶאֱסֹף אֶת הָאֲגֻדּוֹת הַשּׁוֹנוֹת אֲשֶׁר לֵב חַבְרֵיהֶן הָיָה לְצִיּוֹן בַּאֲסֵפָה כְּלָלִית בְּקַטוֹבִיץ. וְכָךְ נוֹסַד הָאִרְגּוּן הָרִאשׁוֹן שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עָמַד ד"ר לֵיאוֹן פִּינְסְקֶר. מֵאָז שְׁנַת 1884 נוֹצְרָה הִסְתַּדְּרוּת שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן שֶׁהָיוּ לָהּ אַגֻדּוֹת בְּעָרִים שׁוֹנוֹת בְּרוּסְיָה, שֶׁדָּאֲגוּ לְיִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

הִסְתַּדְּרוּת צִיּוֹנִית עֲדַיִן לֹא הָיְתָה, כַּמּוּבָן. הִיא נוֹצְרָה עַל יְדֵי ד"ר הֶרְצֵל רַק בִּשְׁנַת 1898 וַאֲגֻדּוֹת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן שֶׁהָיוּ תַּחַת הַנְהָלָתוֹ שֶׁל פִּינְסְקֶר הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה לֹא גְּדוֹלָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּעֲבוֹדוֹת קְטַנּוֹת אֵלֶּה הָיְתָה בְּרָכָה גְּדוֹלָה, הֵן עוֹדְדוּ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחִילוּ בִּפְעֻלּוֹת וְהָיוּ כּוֹשְׁלִים אִלְמָלֵא בָּאָה הָעֶזְרָה הַקְּטַנָּה שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. גַּם פֶּתַח־תִּקְוָה הַגְּדוֹלָה – הָיוּ יָמִים שֶׁהָיְתָה זְקוּקָה לְעֶזְרָה שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. וְעֶקְרוֹן וּבְאֵר־טוּבְיָּה, גְּדֵרָה, עֵין־גַּנִּים, נַחֲלַת־יְהוּדָה – כָּל אֵלֶּה נֶהֱנוּ מִתְּמִיכַת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. וּבֵית־הַסֵּפֶר לְבָנוֹת – זֶה בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי הַיָּפֶה וְהַמֻּשְׁלָם הָרִאשׁוֹן – הֵן אַךְ הוֹדוֹת לְחוֹבְבֵי־צִיּוֹן יָכוֹל הָיָה לְהִתְקַיֵּם וּלְהִתְפַּתֵּחַ וְלָטַעַת אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בְּפִי הַרְבֵּה אִמָּהוֹת.

וְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן בְּרוּסְיָה שֶׁל יְמֵי הַצַּאר – הָיָה מִכְשׁוֹל, וְהוּא שֶׁפְּעֻלַּת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן וְהִיא הָיְתָה בִּלְתִּי־חֻקִּית. עַל כֵּן צִפּוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאִשּׁוּר הַחֶבְרָה. מֵאָז הָאֲסֵפָה בְּקַטוֹבִיץ עָבְרוּ כְּחָמֵשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְקַבֵּל הָאִשּׁוּר שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית לַ“וַּעַד הָאוֹדֶסָאִי”, וְהוּא הָיָה רַשַּׁאי לַעֲרֹךְ אֶת אֹסֶף הַכְּסָפִים לַהִתְיַשְּׁבוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן גָּלוּי.

זֶה הָיָה לִפְנֵי יוֹבֵל שָׁנִים, וְהַתַּאֲרִיךְ הַזֶּה הוּחַג בִּמְסִבָּה צְנוּעָה שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִשְׁתַּתְּפוּ בַּפְּעֻלָּה הַזֹּאת בַּיָּמִים הָהֵם.

וְכָךְ הָיְתָה תְּנוּעַת חִבַּת־צִיּוֹן וְחוֹבְבֵי־צִיּוֹן הַיְסוֹד לַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית אַחֲרֵי הוֹפָעָתוֹ שֶׁל ד"ר הֶרְצֵל. וּבַתְּנוּעָה הַזֹּאת הָיוּ כַּמָּה וְכַמָּה אִישִׁים חֲשׁוּבִים, סוֹפְרִים וְהוֹגֵי־דֵּעוֹת שֶׁהֶעֱמִיקוּ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַלְֹאֻמִּית, וְאַנְשֵׁי־מַעֲשֶׂה בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים שֶׁל הָעָם בַּחֲמִשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. לְמִן פִּינְסְקֶר, לִילְיֶנְבְּלוּם, אַחַד־הָעָם וַאֲחֵרִים וְעַד מ. אוּסִישְׁקִין, שֶׁהָיָה רֹאשׁ “הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי” אַחֲרֵי פִּינְסְקֶר.

בֵּינָתַיִם עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁל פְּעֻלַּת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן אַחֲרֵי הָאִשּׁוּר וְדָרַך כּוֹכָבוֹ שֶׁל הֶרְצֵל, הַנַּחַל הַקָּטָן שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן נִשְׁפַּךְ לְיָם הַצִּיּוֹנוּת. אַךְ גַּם בְּתוֹךְ הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית לֹא פָּסַק זֶרֶם חִבַּת־צִיּוֹן. זֶרֶם זֶה דָּחַף תָּמִיד לִפְעֻלּוֹת בִּנְיָן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהֵן כָּךְ הוּא הַדָּבָר מֵאָז וּמֵעוֹלָם: הָרַעְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים יוֹצְאִים לְפֹעַל אַךְ וְרַק עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם שֶׁל אֲנָשִׁים הָעוֹשִׂים אֶת מְלַאכְתָּם, מַעֲשִׂים לֹא גְדוֹלִים הַמִּצְטָרְפִים לְמִפְעָל גָּדוֹל.

(אייר ת"ש)

l אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּיוּלִי

הָיָה הַדָּבָר בְּ־14 בְּיוּלִי, לִפְנֵי מֵאָה חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה, בָּעִיר פָּרִיס.

זְמַן רַב נֶאֱנַח הָעָם הַצָּרְפַתִּי תַּחַת עֹל מַלְכּוֹ וְשַׁלִּיטָיו הַקְּרוֹבִים לַמֶּלֶךְ, אַךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַד. רַעְיוֹנוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ חָדְרוּ אֶל לִבּוֹ, רַעְיוֹנוֹת שֶׁל שִׁחְרוּר מֵעֹל הַשַּׁלִּיטִים הֶעָרִיצִים וַהֲקָמַת מִשְׁטָר אַחֵר. אוּלָם הַמֶּלֶךְ לוּאִי הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר הִכְבִּיד אֶת יָדוֹ עַל הָעָם וְדִכֵּא כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל הִתְקוֹמְמוּת בִּגְדוּדֵי פָּרָשָׁיו, וְהָיָה מַעֲשֶׂה: כַּמָּה חַיָּלִים בִּגְדוּדֵי “הַמִּשְׁמָר הַצָּרְפַתִּי” הִכְרִיזוּ יוֹם אֶחָד כִּי הֵם לֹא יִירוּ “בִּידִידֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם”. הַחַיָּלִים הַלָּלוּ נִכְלְאוּ מִיָּד בְּבֵית הַסֹּהַר. אוּלָם הָעָם הִתְקוֹמֵם וְשִׁחְרֵר אֶת הַחַיָּלִים הָאֲסִירִים מִן הַכֶּלֶא. הַמַּעֲשֶׂה עוֹרֵר תְּנוּעָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּצָרְפַת וּבְיִחוּד בְּפָּרִיס. הַמֶּלֶךְ רָאָה סַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת לְשִׁלְטוֹנוֹ וְגִיֵּס צָבָא רַב לְפַרְבְּרֵי פָּרִיס, לְהַטִּיל אֶת פַּחֲדּוֹ עַל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַסּוֹאֶנֶת וּלְרַסֵּן אוֹתָהּ. אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה פָּרִיס מְלֵאָה כֹּחוֹת עֲלוּמִים, רַעֲנַנִּים, שְׁאִיפוֹת הַחֹפֶשׁ פִּעֲמוּ אֶת רוּחַ הָאֲנָשִׁים וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ עוֹרֵר אֶת יוֹשׁבֵי פָּרִיס לַהִתְקוֹמְמוּת. “תְּחִי הָאֻמָּה!” – קְרִיאָה זוֹ מִלְאָה אֶת הָרְחוֹבוֹת וְהִיא בָּאָה בִּמְקוֹם הַקְּרִיאָה “יְחִי הַמֶּלֶךְ”. זוֹ הָיְתָה סִסְמָה חֲדָשָׁה נֶגֶד הַמֶּלֶךְ, לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁלְטוֹן מִיָּדָיו וּלְהַעֲבִירוֹ לִידֵי הָעָם.

בָּזֶה הָיְתָה כַּוָּנָה לָשִׂים קֵץ לַשִּׁלְטוֹן הַבִּלְתִּי מֻגְבָּל שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּבַעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָאֲצִילִים, אֲשֶׁר רָדוּ בָּעָם לְלֹא רַחֲמִים וְלֹא הִתְחַשְּׁבוּ בְּעָנְיוֹ וּבְמַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה. אַחֲרֵי הַסִּסְמָה הַחֲדָשָׁה “תְּחִי הָאֻמָּה” בָּאָה הַקְּרִיאָה הַשְּׁנִיָּה: “אֶל הַנֶּשֶׁק!” אוֹתוֹ לַיְלָה, הוּא אוֹר לְ־14 בְּיוּלִי, קָרוּ כַּמָּה מִקְרִים שֶׁל הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת בֵּין הֲמוֹן יוֹשְׁבֵי פָּרִיס וּבֵין מִשְׁמְרוֹת הַצָּבָא. הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת אֵלֶּה עוֹד הִגְדִּילוּ אֶת הַכַּעַס וְהַמֶּרִי בְּקֶרֶב הָעָם. נִבְחֲרֵי הָעָם, בְּנֵי “הַמַּעֲמָד הַשְּׁלִישִׁי”, הִתְאַסְּפוּ וּבָחֲרוּ מִבֵּינֵיהֶם מוֹעֵצָה שֶׁהִכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ כְּעוֹמֶדֶת מֵעַל לְכָל מוֹסְדוֹת הַשִּׁלְטוֹן הַקַּיָּמִים וְיָצְרָה מִשְׁמָר אֶזְרָחִי. עַם פָּרִיס לָקַח אֶת גּוֹרָלוֹ בְּיָדָיו וּפָתַח אַחַד הַמַּחְסָנִים שֶׁל נֶשֶׁק שֶׁהָיָה בָּעִיר וְחִלֵּק אוֹתוֹ בֵּין הַתּוֹשָׁבִים. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף כְּלֵי נֶשֶׁק וְכַמָּה תּוֹתָחִים עָבְרוּ לִידֵי אֶזְרְחֵי פָּרִיס.

בְּ־14 בְּיוּלִי בַּבֹּקֶר קִבֵּל מְפַקֵּד הַמְּצוּדָה “בַּסְטִילָה” שֶׁלְּיַד פָּרִיס אֶת הַתַּפְקִיד לְהַשְׁקִיט אֶת פָּרִיס, וְהוּא הֶעֱמִיד אַרְבָּעָה תּוֹתָחִים וְלוֹעֵיהֶם מְכֻוָּנִים לִקְרַאת הָעִיר וְהַמְּצוּדָה “בַּסְטִילָה” יְדוּעָה כְּכֶלֶא אֲשֶׁר בּוֹ אֲסוּרִים כָּל שׁוֹאֲפֵי חֹפֶשׁ וְחֵרוּת. בֵּין כְּתָלֶיהָ מִתְעַנִּים יְדִידֵי הָעָם אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד שִׁלְטוֹן הַמֶּלֶךְ וּמְקֹרָבָיו, וְהָיְתָה הַמְּצוּדָה כְּסֵמֶל לְשִׁלְטוֹן הַזָּדוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי הָעָם.

עַתָּה רָאוּ אַנְשֵׁי פָּרִיס הַמִּתְקוֹמְמִים כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִנְתֹּץ אֶת הַמְּצוּדָה, לְהַחֲרִיב אֶת הַכֶּלֶא וּלְשַׁחְרֵר אֶת יוֹשְׁבָיו. נִשְׁקוֹ בְּיָדוֹ יָצָא הָעָם אֶל “הַבַּסְטִילָה” וְכָבַשׁ אוֹתָהּ, הָרַס אֶת הַמְּצוּדָה וְשִׁחְרֵר אֶת הָאֲסִירִים. שְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה אִישׁ נָפְלוּ בַּקְרָב הַזֶּה וְתִשְׁעִים נִפְצְעוּ. בָּזֶה נִתַּן הָאוֹת לַמֶּרֶד נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו. הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה. מֵעַתָּה לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מְעַטִּים עַד שֶׁבָּאָה הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה, הֲלֹא הִיא הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִית הַיְּדוּעָה, הַפּוֹתַחַת תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת. כִּי הַמַּהְפֵּכָה הַזֹּאת לֹא הָיְתָה בְּצָרְפַת בִּלְבַד. הִיא שִׁנְּתָה וְהָפְכָה אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַמְּדִינִית בְּכָל אַרְצוֹת אֵרוֹפָּה וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הִיא הִשְׁמִיעָה אֶת הַסִּסְמָה: חֹפֶשׁ, שִׁוְיוֹן, אַחֲוָה.

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה חַג לָעָם הַצָּרְפָתִי שָׁנָה שָׁנָה.

(תמוז ת"ש)

l כ' תַמּוּז

הֲתִזְכֹּר אֶת שִׁירוֹ שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק “מֵאֲחוֹרֵי הַשָּׁעַר”?

הֵן כֹּה יֹאמַר בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי:

הוֹי, אִמְרוּ הַגַּלִּים,

הַדָּגִים בַּמְּצוּלָה,

אֵיךְ אָבֹא בְּשַׁעֲרֵי

אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה,

וּמַפְתְּחִי שָׁבוּר,

וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה?

אֶת הַדֶּרֶךְ לַעֲבֹר בַּשַּׁעַר אֶל אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה – אָמַר הֶרְצֵל לְהַרְאוֹת לְעַמּוֹ. הוּא אָמַר לְתַקֵּן אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַשָּׁבוּר וְאָז קָם וְכָתַב אֶת סִפְרוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”.

נוֹעַ תָּנוּעַ הַסִּירָה בַּיָּם הַסּוֹעֵר וְחוֹתֶרֶת לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה. הָעָם הַיְּהוּדִי פּוֹרֵץ לוֹ נְתִיבָה. הָעָם הַיְּהוּדִי אַף פָּתַח לוֹ פֶּתַח קָטָן בְּתוֹךְ הַשַּׁעַר הַנָּעוּל וְיַעֲלֶה אַרְצָה. דִּבְרֵי הֶרְצֵל נִכְנְסוּ לְלִבּוֹ. הוּא הִתְחִיל בְּבִנְיָן מְדִינַת הַיְּהוּדִים. הוּא מְחַשֵּׁל אֶת הַמְּפַתֵּחַ לְשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ בִּשְׁבִיל כָּל פְּזוּרֵי הָעָם. דָּבַק הָעָם בַּחֲזוֹנוֹ שֶׁל הֶרְצֵל וְרָאָה אֶת תְּקוּמָתוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁחָזָה הֶרְצֵל.

וְאוּלָם מֵאָז אָמַר הֶרְצֵל אֶת דְּבָרוֹ: “אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה” עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת. עַד שֶׁהֵבִין הָעָם, כִּי עָלָיו לֶאֱסֹף אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְלַהֲבִיאָם לְאֶרֶץ הַסְּגֻלָּה – אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת רַבִּים וְקָשִׁים בָּעוֹלָם וְלָנוּ בְּיִחוּד. אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת עַמֵּנוּ בְּאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה. הַשְּׂרִידִים חוֹתְרִים בְּצִי הַמַּעְפִּילִים אֶל הָאָרֶץ, וְאוּלָם עַמֵּי תֵּבֵל אֵינָם נְדִיבִים בְּיוֹתֵר. אֵינָם נְדִיבִים בְּיַחַס אֵלֵינוּ, הַיְּהוּדִים. הֵם מַחֲזִיקִים אֶת הַשַּׁעַר סָגוּר. וַאֲנַחְנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ וּלְהָכִין מִקְלָט לְאַחֵינוּ – נֶאֱבָקִים קָשֶׁה עַל הַמְּפַתֵּחַ לַשַּׁעַר.

קָשֶׁה הוּא הַמַּאֲבָק. קָשֶׁה מְאֹד. אַךְ בַּיּוֹם הַזִּכָּרוֹן לְהֶרְצֶל זָכוֹר נִזְכֹּר, כִּי חֲזוֹנוֹ שֶל הֶרְצֵל – יְסוֹדוֹ בְּצֶדֶק, בְּצִדְקָתֵנוּ לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ. עַם כְּכָל הָעַמִּים. עַל כֵּן לֹא יִשָּׁבֵר רוּחֵנוּ. וְאַף אִם רַבִּים הַמִּכְשׁוֹלִים, הִתְגַבֵּר נִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן נָשׁוּב וְנִקְרָא בְּשִׁירֵי בַּר־כּוֹכְבָא אֲשֶׁר לִבְּיַאלִיק וְנִשְׁאַב עֹז וְיַחַד אִתּוֹ נֹאמַר לָעוֹלָם:

אַתֶּם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים,

אַתֶּם בְּסוּסִים וּבְשֶׁנְהַבִּים;

אִתָּנוּ מְתֵי מְעַט נוֹאָשִׁים –

אַךְ בָּנִים הֵמָּה לַמַּכַּבִּים!

(תמוז תש"ו)

l הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי

לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה כִּנֵּס ד"ר הֶרְצֵל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת בָּאֵי־כֹּחַ הָעָם הַיְּהוּדִי, הַמְּפֻזָּר בְּכָל הָאֲרָצוֹת, לַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל, וְיָצַר אֶת הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי.

– אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר?

– כָּךְ הָיָה. ד"ר הֶרְצֵל פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת מַצָּבוֹ הֶעָלוּב שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים וְאָמַר: אֵין תְּרוּפָה לָעָם הַנִּרְדָּף הַזֶּה אֶלָּא בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים. יָשַׁב וְכָתַב אֶת סִפְרוֹ: מְדִינַת הַיְּהוּדִים, בּוֹ תֵּאֵר כֵּיצַד יָשׁוּב עַמֵּנוּ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים בִּמְדִינָתוֹ. אַךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁהִצִּיעַ תָּכְנִית שֶׁל מְדִינָה אֶלָּא בִּקֵשׁ דְּרָכִים כֵּיצַד לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת תָּכְנִיתוֹ.

אַךְ הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה: מִי יְדַבֵּר בְּשֵׁם הָעָם? מִי רַשַּׁאי לָבוֹא לִפְנֵי רָאשֵׁי מְדִינוֹת, מְלָכִים וְרוֹזְנִים וְלִתְבֹּעַ מְדִינָה בִּשְׁבִיל הָעָם?

– הָעָם עַצְמוֹ.

כֵּיצַד מְדַבֵּר עַם? הַאִם כָּל הַבָּא וְנוֹטֵל עֲטֶרֶת הָעָם מְדַבֵּר בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם הָעָם?

הָעָם בּוֹחֵר בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בִּשְׁמוֹ וִימַלְאוּ אַחֲרֵי הוֹרָאוֹתָיו כֵּיצַד לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ וּמְבֻקָּשׁוֹ.

ד"ר הֶרְצֵל קָרָא לְנִבְחֲרֵי הָעָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת, רָאשֵׁי קְהִלּוֹת וְנִבְחֲרֵי הִסְתַּדְּרֻיוֹת וֶהֱבִיאָם לְבַּזֶל לַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן וְיָצַר אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית. צִירֵי הַקּוֹנְגְרֶס בָּחֲרוּ בְּוַעַד פּוֹעֵל, וְהַוַּעַד הַזֶּה הוּא שֶׁדִּבֵּר בְּשֵׁם הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וּבְשֵׁם עַם יִשְׂרָאֵל. בַּקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן – לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה – הֵרִימוּ בָּאִי־כֹּחַ הָעָם הַיְּהוּדִי קוֹלָם כְּלַפֵּי כָּל הָעוֹלָם וְסִפְּרוּ עַל צָרוֹתֵיהֶם וְעַל הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה לָצֵאת מִן הַמַּצָּב הַנּוֹרָא הַזֶּה – יְצִירַת מִקְלָט בָּטוּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

זֶה הָיָה קוֹל חָדָשׁ, אֲשֶׁר לֹא הִשְׁמִיעָהוּ הָעָם בְּכָל שְׁנוֹת גָּלוּתוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קוֹל חָדָשׁ גַּם לַיְּהוּדִים וְגַם לַגּוֹיִים, כִּי עַד הַקוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה לִיהוּדִים בִּימָה אֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ יַשְׁמִיעוּ אֶת דְּרִישׁוֹתֵיהֶם וְיִמְחוּ נֶגֶד מְצִיקֵיהֶם. עִם הַקּוֹנְגְרֶס נוֹצְרָה הַבִּימָה – הֶרְצֵל יָצַר אוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן אָמַר הֶרְצֵל:

“בְּבַּזֶל יִסַּדְתִּי אֶת הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית”.

מֵאָז הִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן יֵשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל בָּאֵי־כֹּחַ נִבְחָרִים, הָרַשָּׁאִים לְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ, כָּל אִישׁ מִבֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה, הַשּׁוֹקֵל שֶׁקֶל, בּוֹחֵר בְּשָׁלִיחַ לַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי. פַּעַם בִּשְׁתֵּי שָׁנִים מִתְאַסֵּף הַקּוֹנְגְרֶס וּלְפָנָיו מְבִיאִים אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת בִּדְבַר בִּנְיַן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית.

(אב תרצ"ז)

l פַּטִּישׁ הַקּוֹנְגְרֶסִים

(מַעֲשֶׂה מֻפְלָא כֵּיצַד נִתְגַּלְגֵּל הַפַּטִּישׁ לִידֵי הֶרְצֵל וּבוֹ פָּתַח אֶת הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל)

עֶרֶב בְּאַרְזֹה. הָרַדְיוֹ סִפֵּר אֶת הַיְדִיעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. הַמַּבְרִיאִים מִהֲרוּ אֶל פִּנַּת טוֹסְקַנִינִי. הָרָקִיעַ שָׁחוֹר כִּבְסוֹף חֹדֶשׁ. הַכּוֹכָבִים הַנּוֹצְצִים אֵינָם יְכוֹלִים לְפַזֵּר אֶת הָעֲלָטָה בֵּין עֲצֵי הָאֹרֶן הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁרֵיחַ הַשָּׂרָף כָּאִלּוּ מְעַבֶּה אוֹתָהּ. קֶרֶן שֶׁל פַּנַס־כִּיס מַפְצִיעָה מִפַּעַם לְפַעַם אֶת הַחֲשֵׁכָה, וְהָעַיִן רוֹאָה בַּתְּחוּם הַמּוּאָר אֲנָשִׁים צְפוּפִים יוֹשְׁבִים וְעוֹמְדִים בְּצִפִּיָּה. וְהִנֵּה מוֹסֵר מִי: – הוּא כְּבָר הוֹלֵךְ. וְשׁוּב מַפְצִיעָה קֶרֶן וְהָעַיִן רוֹאָה אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה – בְּרוֹשׁ בֵּין אֳרָנִים – עוֹמֵד נִשְׁעָן עַל מַקֵּל וְהוּא כְּאִלּוּ מְחַפֵּשׂ נְקֻדַּת מִשְׁעָן עֲלֵי קַרְקַע זוֹ. חשֶׁךְ.

כְּמִבַּעַד לְצַמְּרוֹת הָעֵצִים נִשְׁמַע קוֹל לֹא בָּטוּחַ, מִתְחַטֵּא בְּמִקְצָת, מִפִּי מַזְכִּירוֹ שֶׁל הֶרְצֵל, ד"ר שַׁלִּיט. הוּא מִתְנַצֵּל בְּהוּמוֹר וִינָאִי עַל הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַבַּרְבַּרִים, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּפִיו, אָדָם בָּא בַּיָּמִים הַמְּדַפְדֵּף בְּסֵפֶר עֲבָרוֹ, וְהַסֵּפֶר הוּא וִינָה שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים בַּמֵּאָה שֶׁעָבְרָה, אַגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים הַיְּהוּדִים הַלְּאֻמִּיִּים, “קָדִימָה”, דּוּ־קְרָבוֹת בְּסַיִף כִּתְשׁוּבָה לְדִבְרֵי נְאָצָה שֶׁל סְטוּדֶנְטִים אַנְטִישֵׁמִיִּים, תֵּאוּר הַיַּהֲדוּת הַוִּינָאִית בַּיָּמִים הָהֵם. הַכֹּל מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, רִקְמָה דַּקָּה, נוֹצֶצֶת. קַוִּים קַוִּים הַמִּצְטָרְפִים לְפִרְחֵי נוֹי. וְהִנֵּה אֲוִירַת וִינָה, אֲוִירַת יַהֲדוּתָהּ, אֶפִּיזוֹדוֹת קַלּוֹת הַמְעַצְּבוֹת אֶת קַלִילוּתָהּ שֶׁל רוּחַ וִינָה הַיְּהוּדִית וְהַגּוֹיִית כְּאֶחָת.

וְהִנֵּה פְּרָטִים רַבֵּי־עִנְיָן, כֵּיצַד הִגִּיעַ הֶרְצֵל לְמַגָּע עִם אַגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים “קָדִימָה”. זֶהוּ מַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ מַעֲשֶׂה. הַמְסַפֵּר אָץ לְמִלְחֶמֶת־סַיִף אַחַת, וְהִנֵּה הוּא נִתְקָל בְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַמִּתְבּוֹלְלִים וּמַפִּיל אוֹתוֹ

בִּשְׁגָגָה, וּמֵקִים אוֹתוֹ וּמְנַקֶּה אֶת מְעִילוֹ אַגַּב הִתְנַצְּלוּת, וְהַלָּה מוֹצִיא מִכִּיסוֹ הַגָּהוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” וּמוֹסְרָן לוֹ, וְהוּא אָץ לְדַרְכּוֹ אֶל הַסִּיּוּף. רַק אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל יְרִיבוֹ הוּא מוֹצִיא אֶת חֲבִילַת הַ“הַגָּהוֹת” וְקוֹרֵא בָּהֶן, וּמִיָּד מַחְלִיטִים הוּא וַחֲבֵרָיו – “זֶה הָאִישׁ לוֹ קִוִּינוּ”, וְרָץ מְחֻמָּם מִן הַסִּיּוּף וּמִן הַנִּצָּחוֹן יָשָׁר לְהֶרְצֵל, מִתְפָּרֵץ לְבֵיתוֹ וּמוֹסֵר לְהֶרְצֵל אֶת רִגְשֵׁי הַנֹּעַר הַסְּטוּדֶנְטִי, הַמּוּכָן לַעֲמֹד לְצִדּוֹ, וּמַזְמִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת “זְקַן” הָאֲגֻדָּה “קָדִימָה.”

תֵּאוּר הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה עִם הֶרְצֵל וּתְמוּנָתוֹ – מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת. וְהִנֵּה בָּא תֵּאוּר הַשַּׁיָּכוֹת בֵּין “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” וַאֲגֻדַּת “קָדִימָה” – מַעֲשֶׂה מֻפְלָא בְּחָבִית יַיִן מִיִּקְבֵי רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן, שֶׁאֶחָד מִבַּקְבּוּקָיו נִתְגַּלְגֵּל וּבָא מִוִּינָה לְפָּרִיס לְבֵית הֶרְצֵל, וְהֶרְצֵל פְּתָחוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁפָּרִיס סָעֲרָה מִשִּׂמְחָה עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁהֻטַּל עַל דְּרֵיפוּס כְּבוֹגֵד. מֵאוֹת אֲלָפִים צָרְפַתִים מְרִיעִים בְּשִׂנְאָה לַיְּהוּדִים וְהֶרְצֵל, שֶׁהָיָה אָז קוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְט שֶׁל הַ“נוֹיאֶ פְרַיְאֶ פְּרֶסֶה”, מִתְהַלֵּךְ בְּחוּצוֹת פָּרִיס כִּנְשׁוּךְ נְחַשׁ־הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת וְשָׁב לְבֵיתוֹ עָיֵף וְצָמֵא וּמוֹצֵא אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן מֵרִאשׁוֹן, וְשׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ וְרוֹקֵם אֶת חֲזוֹן “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”.

וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן – אֶל פַּטִּישׁ הַקּוֹנְגְּרֶסִים. הֶרְצֵל שָׁלַח אֶת הַמְּסַפֵּר, ד“ר שַׁלִּיט, לְבַּזֶל, לְהָכִין אֶת הַקּוֹנְגְרֶס. כְּסָפִים רַבִּים לֹא הָיוּ בְּיָדוֹ. עִם מֵאָה פְרַנְק בַּכִּיס נָסַע שַׁלִּיט לְבַּזֶל לִשְׂכֹּר אוּלָם לַקּוֹנְגְרֶס, לְהָקִים מִשְׂרָד, לְהָכִין אֶת הָעִתּוֹנוּת וּלְהִתְקַיֵּם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עַד פְּתִיחַת הַקּוֹנְגְרֶס. מִשְׂרַד הַקּוֹנְגְרֶס הִשְׁתַּכֵּן בַּחֲנוּת שֶׁל חַיָּט, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְשַׁלֵּם שְׂכַר־דִּירָה וְהִשְׂכִּיר לִזְּמַן־מָה אֶת חֲנוּתוֹ לְמִשְׂרָד. צָרִיךְ הָיָה לְכַסּוֹת אֶת הַשֶּׁלֶט שֶׁל הַחַיָּט וּלְהַתְקִין עָלָיו טַבְלָה כִּי זֶהוּ מִשְׂרַד הַקּוֹנְגְרֶס. כָּאן הָיְתָה גַּם דִּירָתוֹ שֶׁל ד”ר שַׁלִּיט, וְכָאן עָשָׂה אֶת הַהֲכָנוֹת, וְאַף הֵכִין פַּעֲמוֹן בִּשְׁבִיל הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ. מִשֶּׁבָּא הֶרְצֵל לְבַּזֶל וְרָאָה אֶת הַפַּעֲמוֹן אָמַר כִּי זֶה לֹא יִצְלַח בִּשְׁבִיל יוֹשֵׁב רֹאשׁ לַקּוֹנְגְרֶס. הוּא דָּרַשׁ פַּטִּישׁ עֵץ, כַּנָּהוּג בַּפַּרְלַמֶנְט הָאַנְגְּלִי וּבַקּוֹנְגְרֶס הָאֲמֵרִיקָאִי. הָלַךְ שַׁלִּיט לְחַפֵּשׂ בְּבַּזֶל פַּטִּישׁ־עֵץ, חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא.

בְּאוֹתָם יְמֵי הַהֲכָנָה קָרָה מִקְרֶה מְשֻׁנֶּה. יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְמִשְׂרַד־הַחַיָּט, הוּא מִשְׂרַד הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי, אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל לִפְרָטֵי הַדְּבָרִים שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס. הָאִישׁ, קַבּוֹרְט שְׁמוֹ, אֶזְרַח שְׁוֵיץ, הַיּוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת כָּל הָעַמִּים הַנִּלְחָמִים לְחֹפֶשׁ אֻמָּתָם וְרוֹאֶה בְּשַׁלִּיט לוֹחֵם לְשִׁחְרוּר עַם יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּא. הוּא מַזְמִין אוֹתוֹ לְהִתְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ. מִשֶּׁסִּפֵּר ד"ר שַׁלִּיט בְּאָזְנֵי מְאַכְסְנוֹ אֶת דַּאֲגָתוֹ לְפַטִּישׁ־עֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא בְּבַּזֶל, אָמְרָה מָרַת קַבּוֹרְט: “חַכֵּה רֶגַע, הָבָה וְאֶרְאֶה בֵּין הַגְּרוּטָאוֹת שֶׁבַּעֲלִיַּת הַגַּג, אוּלַי אֶמְצָא כְּלִי שֶׁיִּצְלַח לְךָ”.

וְעָלְתָה הָאִשָּׁה לַעֲלִיַּת־הַגַּג וְשָׁבָה וּבְיָדָהּ פַּטִּישׁ־עֵץ, פַּטִּישׁ מַמָּשׁ. שָׂמַח ד"ר שַׁלִּיט עַל הַמְּצִיאָה. הִנֵּה נִפְטַר מִדְּאָגָה גְּדוֹלָה, וְהֵבִיא אֶת הַפַּטִּישׁ לְהֶרְצֵל.

מֵהֵיכָן בָּא הַפַּטִּישׁ לַעֲלִיָּה זוֹ?

הַמְּאַכְסֵן, מַר קַבּוֹרְט, הַנִּלְהָב לַצִּיּוֹנוּת – חוֹתְנוֹ שִׁמֵּשׁ בִּכְהֻנַּת בִּישׁוֹף בִּירוּשָׁלַיִם שָׁנִים רַבּוֹת. כְּשֶׁנִּפְטַר הוּבְאָה הַיְּרֻשָּׁה לְבַּזֶל, לְבֵית בִּתּוֹ וַחֲתָנוֹ, וּבֵין הַמִּטַּלְטְלִים הַפַּטִּישׁ, פַּטִּישׁ עֵץ, עָשׂוּי בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָיָה הַפַּטִּישׁ מֻנָּח בַּעֲלִיַּת־הַגַּג בֵּין שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ לַשִּׁמּוּשׁ, וְהִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. וְכָךְ הִתְגַּלְגֵּל פַּטִּישׁ־הָעֵץ הַיְרוּשַׁלְמִי עַד שֶׁהִתְכַּנֵס הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל, וְהוּא בָּא לִידֵי יוֹצְרוֹ שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס, הַמְּעוֹרֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְצִיּוֹן. בְּשָׁלשׁ דְּפִיקוֹתָיו פָּתַח פַּטִּישׁ־הָעֵץ הַיְרוּשַׁלְמִי אֶת הַקְּרִיאָה הַמְּדִינִית לְצִיּוֹן.

מִנִּי אָז נֶעֶרְכוּ עֶשְׂרִים קוֹנְגְרֶסִים צִיּוֹנִיִּים, וּדְפִיקוֹת אוֹתוֹ הַפַּטִּישׁ הַיְרוּשַׁלְמִי הֵן הַפּוֹתְחוֹת אוֹתָם. וּבְהִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְרֶס הָעֶשְׂרִים לִישִׁיבַת־הַיּוֹבֵל הַחֲגִיגִית, בְּאוֹתוֹ “קַזִּינוֹ” שֶׁבּוֹ נִפְתַּח הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן – ד"ר שַׁלִּיט הוּא שֶׁפָּתַח אֶת הַיְשִׁיבָה, וְדָפַק שָׁלֹשׁ דְּפִיקוֹת בְּאוֹתוֹ פַּטִּישׁ־עֵץ.

בֵּינָתַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה. תַּשְׁמִישֵׁי הַקּוֹנְגְרֶס וְהַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל אוֹתָהּ יְשִׁיבָה נֶאֶסְפוּ בִּידֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁרְגִילִים הָיוּ לְאַרְגֵּן אֶת הַקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהֵם שֶׁשָּׁמְרוּ עַל תַּשְׁמִישֵׁי הַקּוֹנְגְרֶס וְהֶעֱבִירוּם אַחַר־כָּךְ לְצֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה, וּמִשֶּׁכָּבְשׁוּ הַנַצִים אֶת מֶהְרִישׁ אוֹסְטְרָאוּ, וְעָשׂוּ אֶת שֶׁעָשׂוּ בַּיְּהוּדִים וְהֶחֱרִימוּ אֶת כָּל הָאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי שָׁם – שָׁדְדוּ גַּם אֶת הַפַּטִּישׁ הַזֶּה וְהֶעֱבִירוּהוּ לְבֵית הַנְּכוֹת הָאַנְטִי־יְהוּדִי.

וְהַמְּסַפֵּר מְסַפֵּר, וְהַשּׁוֹמְעִים מַאֲזִינִים, בּוֹלְעִים כָּל הֶגֶה. נֶהֱנִים מִן הַקַּלִּילוּת שֶׁבְּהַרְצָאָה, נִרְגָּשִׁים מִן הַתֹּכֶן, מְצֻמָּדִים לַדְּבֵקוּת שֶׁל הַמְּסַפֵּר. שֶׁהַחִיּוּךְ אֵינוֹ פּוֹסֵק מִדְּבָרָיו, חִיּוּךְ שֶׁל תְּבוּנָה וְדַעַת זְקֵנִים.

(אלול תש"ג)

l בִּיל"וּ

(שִׁשִּׁים שָׁנָה לְבוֹאָהּ שֶׁל קְבוּצַת בִּיל"וּ הָרִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל)

מְדַפְדֵּף הָיִיתִי בַּעֲלֵי הַ“לּוּחַ” וּמְעַיֵּן בַּתַּאֲרִיכִים הַשּׁוֹנִים, הָרְשׁוּמִים לִימֵי הַשָּׁנָה וְהִשְׁהֵיתִי עֵינַי אֵצֶל י“ט בְּתַמּוּז: יוֹם בּוֹאָהּ שֶׁל קְבוּצַת בִּיל”וּ רִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – אַךְ מְעַטִּים מְאֹד נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים מִן הַיָּמִים הָהֵם וַעֲדַיִן מִתְהַלְּכִים אִתָּנוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָה, מִן הַדִּין לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת פְּנֵיהֶם וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם כֵּיצַד בָּאוּ אֶל הָרַעְיוֹן לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכֵיצַד עָלוּ עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ פָּנִיתִי אֶל מַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ, אֶחָד מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל בִּיל"וּ שֶׁבָּאָה לָאָרֶץ. מִשֶּׁנִּזְדַּמַּנְתִּי אִתּוֹ בְּתֵל־אָבִיב שׂוֹחַחְנוּ קְצָת עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים. זֶה עִנְיָן לֹא פָּשׁוּט כָּל־כָּךְ לְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ עַל אָדָם לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. מִי שֶׁזּוֹכֶה לְסַפֵּר עַל עֲלִיָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהוּא אָז בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם – תַּלְמִיד בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ בְּרוּסְיָה – הֲרֵי שֶׁהוּא כַּיּוֹם בֶּן שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה – הֲנָקֵל לְהַגִּיד שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. מִי שֶׁמַּגִּיעַ לְיָמִים כָּאֵלֶּה, יְמֵי גְּבוּרוֹת, – הֲלֹא כָּךְ יֹאמַר בַּעַל הַתְּהִלִּים: “יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה” – וּבְכֵן מִי שֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי גְּבוּרוֹת זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לוֹ. וְאָמְנָם יוֹדֵעַ הַזָּקֵן עֶרְכָּן שֶׁל שָׁנִים.

– עָלִיתִי עַל אַדְמַת יָפוֹ – סָח לִי זְקַן עֲדַת הַבִּיל"וּיִים – וּמַקְלִי בְּיָדִי, וְהִנֵּה עָבְרוּ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְלִי בָּנִים וּבָנוֹת, נְכָדִים וּנְכָדוֹת וְאַף נִין לִי…

עַל פָּנָיו עָבְרָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל הֲנָאָה וְשֶׁל גָּאוֹן וְהוֹסִיף:

– אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה זָכִיתִי לְכָךְ יוֹתֵר מֵחֲבֵרַי, אֲבָל זָכִיתִי. וְלַיְלָדִים, יְלָדֵינוּ, נָכוֹן אֲנִי לְסַפֵּר אִם הֵם יָבוֹאוּ אֵלַי לִשְׁמֹעַ מִפִּי אֶת אֲשֶׁר אֲסַפֵּר.

– טוֹב, אָמַרְתִּי. בֹּוא יָבוֹאוּ.

וְכָךְ הָיָה. הַמַּחְלָקָה הַגּוֹמֶרֶת שֶׁל בֵּית־הַחִנּוּךְ בְּתֵל־אָבִיב בָּאָה לְבֵית מַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וְהוּא הִשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו.

הַזָּקֵן – הוּא רָגִיל לַחְתֹּם עַל מַאֲמָרָיו בָּעִתּוֹנִים “מִזִּקְנֵי הַיִּשּׁוּב” – קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ הַמְרֻוָּח יָשְׁבוּ הָאוֹרְחִים עַל רִצְפַּת הָעֵץ בַּחֲצִי־גֹּרֶן עֲגֻלָּה וְהוּא עוֹמֵד לְיַד שֻׁלְחָן וְנוֹשֵׂא אֶת דְּבָרָיו:

– בְּי“ט בְּתַמּוּז תּרמ”בּ בָּאָה קְבוּצָה שֶׁל חֲלוּצֵי הַנֹּעַר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לֹא רַבִּים הָיִינוּ. אֶת שֵׁם הַקְּבוּצָה שְׁמַעְתֶּם, הֲלֹּא הִיא קְבוּצַת בִּיל"וּ.

– מַהוּ שֵׁם זֶה? – רָאשֵׁי תֵּיבוֹת: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה.

– מַה פִּתְאֹם? מִי אָמַר וּמִי יַעֲנֶה? מָה הֵבִיא אוֹתָם לַשֵּׁם הַזֶּה וּמֶה עָשׂוּ אַחֲרֵי שֶׁקִּבְּלוּהוּ?

– וַדַאי שְׁמַעְתֶּם, כִּי לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה בָּאוּ לְפֶתַע רְדִיפוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה, פָּרְצוּ פְּרָעוֹת. מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁכָּל אִישׁ רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִתְחִילוּ לָרוּץ וְלִבְרֹחַ. לְאָן? רֻבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים אָמְרוּ: אֵין מָקוֹם טוֹב לְהַצָּלָה כַּמְּדִינָה הָעֲשִׁירָה בַּאֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית. קְבוּצָה שֶׁל צְעִירִים הֶעֱמִידָה אֶת עַצְמָה בְּרֹאשׁ הַבּוֹרְחִים וְקָרְאָה לְעַצְמָהּ “עַם עוֹלָם”. עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם עוֹלָם וְהוּא יִמְצָא לוֹ דֶּרֶךְ לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת מִחוּץ לְרוּסְיָה. חַבְרֵי קְבוּצָה זוֹ הֵם שֶׁהֶרְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מֵרוּסְיָה לַאֲמֶרִיקָה. אֲבָל קָמָה קְבוּצָה שְׁנִיָּה וְאָמְרָה: לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. זוֹ הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל תַּלְמִידִים גּוֹמְרֵי בָּתֵּי־סֵפֶר תִּיכוֹנִיִּים וְתַלְמִידֵי אוּנִיבֶרְסִיטָה. עַל הַשְּׁאֵלָה: לְאָן? יֵשׁ לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הֵן בְּשִבְתֵּנוּ בְּקֶרֶב הָעָם הָרוּסִי חָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּמוֹהֶם – וְהִנֵּה הָפְכוּ לָנוּ עֹרֶף. הֲנָשׁוּב וְנֵלֵךְ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר גַּם בָּהּ נִשָּׁאֵר גֵּרִים וְזָרִים?

עָלֵינוּ לַחֲזֹר לְאַרְצֵנוּ. הַקֵּץ לַנְּדִידָה, עָלֵינוּ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת אֶרֶץ אֲבוֹת. “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ” – זוֹ הָיְתָה הַסִּסְמָה. וַיִּסְעוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל קְרִיאָה זוֹ לֹא מָצְאָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָשְׁכָה אֶת הַלְּבָבוֹת. לֹא הָיְתָה תֵּל־אָבִיב, לֹא הָיוּ מוֹשָׁבוֹת, לֹא הָיוּ כְּבִישִׁים. וְאָז פָּנְתָה הַקְּבוּצָה אֶל בֵּית־יַעֲקֹב. אִם לֹא כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲרֵי מְעַטִּים מִבֵּית־יַעֲקֹב יָקוּמוּ וְיֵלְכוּ. וְזוֹ הָיְתָה הַקְרִיאָה:

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה – בִּיל"וּ.

אַרְבָּעָה עָשָׂר בָּחוּר וּבַחוּרָה אַחַת הָיִינוּ בַּעֲלוֹתֵנוּ עַל חוֹף יָפוֹ בְּאוֹתוֹ י"ט בְּתַמּוּז לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. לִפְנֵי עֵינַי – כִּתְמוּנַת סֶרֶט בָּרְאִינוֹעַ.

יָפוֹ. הֲמוֹן אֲנָשִׁים זָרִים וּמְשֻׁנִּים. יְהוּדִים בּוֹדְדִים, הַמַּצִּיעִים לָנוּ לִפְרֹט אֶת הַכֶּסֶף הָרוּסִי בְּמַטְבֵּעַ תֻּרְכִּי. מוֹסָד עִבְרִי יְחִידִי – בֵּית־סֵפֶר לְחַקְלָאוּת מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל. הַמָּקוֹם הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵלָיו אֶפְשָׁר לִפְנוֹת. מִשֶּׁבָּאוּ חַבְרֵי קְבוּצָתֵנוּ אֶל מְנַהֵל מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה וּלִלְמֹד חַקְלָאוּת – הֵרִים אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט עֲלֵיהֶם כְּעַל מְשֻׁגָּעִים:

– מַה בָּאתֶם הֵנָּה לְאֶרֶץ הַבַּקְשִׁישׁ¹, שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ הֶפְקֵר בִּידֵי פְּקִידִים תֻּרְכִּים וַעֲרָבִים? הֵן אֲנָשִׁים אִינְטֶלִיגֶנְטִים אַתֶּם, לְמַדְתֶּם בְּבָתֵּי־סֵפֶר וְלָמָּה נְטַשְׁתֶּם בֵּית הוֹרִים וּמִשְׁפָּחָה לָבוֹא לְאֶרֶץ צִיָּה?

– זוֹ דַּרְכֵּנוּ, אֲדֹנִי, וְאֵין אַחֶרֶת – עָנוּ חַבְרֵי הַקְּבוּצָה.

הוּא הֵרַךְ לִבּוֹ וְקִבֵּל אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָה. שְׁמוֹנֶה שְׁעוֹת עֲבוֹדָה בִּשְׂכַר פְרַנְק לְיוֹם. אַךְ הָיְתָה לוֹ גַּם מַחֲשָׁבָה נִסְתֶּרֶת. מַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַבִּיל"וּיִים בִּדְבָרָיו תַּצְלִיחַ הָעֲבוֹדָה. הוּא הֶעֱמִיד אוֹתָם לַעֲבוֹדַת בַּחַר – עִדּוּר לַעֲקִירַת הַיַּבְּלִית בְּמַעְדְּרִים גְּדוֹלִים. עַרְבִי זָקֵן הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת נוֹגֵשׂ וּמַשְׁגִּיחַ עַל הַפּוֹעֲלִים הַחֲדָשִׁים, שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הֶחֱזִיקוּ כְּלֵי עֲבוֹדָה בְּיָדָם. הַיָּמִים יְמֵי תַּמּוּז, הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת בְּלִי רַחֲמִים וְהַנּוֹגֵשׂ אֵינוֹ מַרְפֶּה.

הֵן תָּבִינוּ מֶה הָיָה מַצָּבָם שֶׁל הָעוֹבְדִים. כַּמָּה מֵהֶם חָלוּ מִיָּד בְּקַדַּחַת, וְאַךְ מְעַטִּים נִשְׁאֲרוּ בָּעֲבוֹדָה. הַקְּבוּצָה חָיְתָה חַיִּים מְשֻׁתָּפִים, אֲבָל הַדֹּחַק הָיָה גָּדוֹל. הַפְרַנְק לְיוֹם שֶׁקִּבֵּל הָעוֹבֵד לֹא יָכֹל לְסַפֵּק אֶת הַצְּרָכִים. בֵּינָתַיִם בָּאוּ עוֹד חֲבֵרִים. קְבוּצָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כְּשִׁשִּׁים אִישׁ בְּמִסְפָּר, בֵּינֵיהֶם שָׁלשׁ בַּחוּרוֹת. הַמַּצָּב לֹא נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָה. הַחֲלוֹמוֹת לְהִתְיַשְּׁבוּת עַל אֲדָמָה – לֹא נִרְאוּ קְרוֹבִים לְהִתְגַּשֵּם. הַמַּצָּב הָרוּחָנִי נַעֲשָׂה קָשֶׁה, הָאַכְזָבָה גְּדוֹלָה.

אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב בַּיָּמִים הָהֵם לֹא גִּלּוּ הֲבָנָה לְנַפְשׁוֹת הַצְּעִירִים. וּמִשֶּבָּאוּ כַּמָּה חַבְרֵי בִּיל"וּ לִירוּשָׁלַיִם יָצְאוּ מִן הַבָּתִּים לְהַבִּיט אַחֲרֵיהֶם:

– רְאוּ אֶת הַשְּׁקָצִים וְהַשְּׁקָצוֹת, אֶפִּיקוֹרְסִים…

לֹא הַכֹּל יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בְּצֵאתָם לָאָרֶץ. נִשְׁאֲרוּ אַךְ כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר אִישׁ שֶׁלֹּא יָצְאוּ אֶת הָאֶרֶץ. נִשְׁאַרְנוּ נֶאֱמָנִים לִשְׁבוּעָתֵנוּ. אָמַרְנוּ אָז – אֲשֶׁר קָרָה בְּרוּסְיָה עָלוּל לִקְרוֹת גַּם בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת. וְזֶה נִתְקַיֵּם.

יְלָדִים. וַדַּאי יָדוּעַ לָכֶם הַפָּסוּק: “דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא”. נִשְׁאַרְנוּ שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה. וַאֲנִי הַגִּבּוֹר בֵּינֵיהֶם, כִּי יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד לִפְנֵיכֶם וּלְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בְּבוֹאִי אַרְצָה לֹא יָכֹלְתִּי לְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת שֶׁעֵינַי רוֹאוֹת כַּיּוֹם. אַךְ זֶה בָּא לָנוּ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הֶמְשֵׁךְ. הַדּוֹר הַצָּעִיר חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ. הוּא מֻכְרָח לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחַלְנוּ אֲנַחְנוּ לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. עֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי עֲלִיָּתֵנוּ בָּאָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בָּאוּ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים. אֲנַחְנוּ שָׂמַחְנוּ לִקְרַאת כָּל יְהוּדִי שֶׁבָּא לָאָרֶץ. אֲבָל אָמַרְנוּ לָהֶם, כִּי לֹא דַּי לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְנוֹת כָּאן גָּלוּת חֲדָשָׁה. עָלֵינוּ לִבְנוֹת חַיִּים אֲחֵרִים, חַיִּים חֶבְרָתִיִּים אֲחֵרִים. עָלֵינוּ לִבְנוֹת כָּאן עַם אֲשֶׁר קַרְקַע תַּחַת רַגְלָיו.

מוּבָן, יְרוּשָׁלַיִם, חֵיפָה, תֵּל־אָבִיב – הֵן עָרִים חֲשׁוּבוֹת וְאֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר וְלִחְיוֹת בָּהֶן. אֲבָל לֹא זֶה הָעִקָּר. פָּרִיס הִיא בַּת מִילְיוֹנִים – אֲבָל פָּרִיס אֵינָהּ צָרְפַת, צָרְפַת הִיא הַכְּפָר הַצָּרְפַתִּי. עַל כֵּן אִם מְדַבְּרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַחַקְלָאִית.

אַתֶּם גּוֹמְרֵי בֵּית־סֵפֶר עֲמָמִי. גּוֹמְרֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר רְגִילִים לִשְׁאֹל: מַה לַּעֲשׂוֹת? – יֵשׁ לָנוּ דֵי רוֹפְאִים, עוֹרְכֵי־דִּין וְאַף מוֹרִים, וּנְחוּצִים לָנוּ אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה – וּבְעִקָּר עֲבוֹדָה חַקְלָאִית. תִּגְמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר בְּהַצְלָחָה וְתֵצְאוּ לַעֲבוֹדָה – הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הַמּוֹלִיכָה לְהַצְלָחָתֵנוּ. תֵּלְכוּ בְּדַרְכֵּנוּ, וְהַלְוַאי שֶׁתַּצְלִיחוּ יוֹתֵר. אִם יִהְיֶה לָכֶם הָרָצוֹן תִּהְיֶה גַּם הַיְּכֹלֶת, וְאָז תַּעַבְדוּ לֹא רַק לְעַצְמְכֶם אֶלָּא גַּם לְאַרְצְכֶם וּלְעַמְּכֶם.

לִפְנֵי כְּחָמֵשׁ שָׁנִים הִזְמִינוּנִי לְהַרְצוֹת עַל בִּיל“וּ בַּסֶּמִינַרְיוֹן שֶׁל הַקִּבּוּץ הַמְּאֻחָד בְּעֵין־חֲרוֹד. אַחֲרֵי הַהַרְצָאָה נִשְׁאַלְתִּי: הֲנִשְׁאֲרוּ הַבִּיל”וּיִים שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ נֶאֱמָנִים לָאִידֵיאַל שֶׁהֵבִיא אוֹתָם הֵנָּה? עָנִיתִי:

אַתֶּם אַךְ מַתְחִילִים לִחְיוֹת וּלְהָכִין אֶת עַצְמְכֶם לְבִנְיַן הָאָרֶץ. וְהָיָה אִם יְזַכֵּנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַחֲרֵי כַּמָּה עֲשָׂרוֹת שָׁנִים לְהִפָּגֵשׁ אִתְּכֶם וְשׁוּב נֵשֵׁב בְּעֵין־חֲרוֹד אֶשְׁאַל אֲנִי אֶתְכֶם: הֲנִשְׁאַרְתֶּם כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם אָז?

הַחַיִּים אַכְזָרִיִּים הֵם וְצָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת גִּבּוֹר לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְוָה לְעַצְמוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו.

דִּבַּרְתִּי מִלִּבִּי אֲלֵיכֶם וּמְקַוֶּה שֶׁדְּבָרַי נִכְנְסוּ לְלִבְּכֶם. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנִּפָּגֵשׁ שֵׁנִית וְאַתֶּם תְּסַפְּרוּ זִכְרוֹנוֹת. נְקַוֶּה שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ רַק זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים, שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם הִצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל.

לְהִתְרָאוֹת, יְלָדִים!

בָּזֶה תַּמָּה הַשִּׂיחָה. הַחֲבֵרִים שָׁאֲלוּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת. וּמַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ הוֹדִיעַ, כִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הוֹצִיאָה הַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת חוֹבֶרֶת מִזִּכְרוֹנוֹתָיו וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים. וְגַם זֹאת לָדַעַת, כִּי הַזָּקֵן שֶׁלָּנוּ פִּרְסֵם הַרְבֵּה מִכְתָּבִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעִתּוֹנֵי חוּץ־לָאָרֶץ, וְכֵן כָּתַב בְּעִתּוֹנֵי הָאָרֶץ. אַף הוֹצִיא סְפָרִים אֲחָדִים שֶׁבָּהֶם מִדִּבְרֵי יְמֵי הַיִּשּׁוּב בְּשִׁשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.

נִפְרַדְנוּ מֵאֵת אִישׁ בִּיל"וּ בִּידִידוּת וּבְתוֹדָה.

(תמוז תש"ב)

בַּקְשִׁישׁ – בְּתֻרְכִּית: מַתַּת־יָד, שֹׁחַד. ↩

l קֶרֶן הַיְסוֹד

יוֹם הֻלֶּדֶת לָנוּ הַיּוֹם – יוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל קֶרֶן הַיְסוֹד.

שׁוּב קֶרֶן? – אֲנִי שׁוֹמֵעַ לַחַשׁ־תְּמִיהָה, וַאֲנִי מְמַהֵר לַעֲנוֹת: אַל תִּתְמַהּ, יְדִידִי, יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאָנוּ דָשִׁים בָּהֶם יוֹם יוֹם וְאֵין אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל חֲשִׁיבוּתָם הָאֲמִתִּית. פָּשׁוּט לֹא חָשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה. קִבַּלְנוּ אוֹתָם מִן הַמּוּכָן. קֶרֶן הַיְסוֹד וְהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת, אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בָּהֶן תָּמִיד, וְאַף עַל פִּי כֵן – עֲמֹד רֶגַע וַחֲשֹׁב גַּם בְּעִנְיָן זֶה הַקָּרוּי “קֶרֶן הַיְסוֹד” – וּמַה גַּם בְּיוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל קֶרֶן זוֹ.

הַכֹּל יוֹדְעִים מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בָּאָרֶץ. אֵין אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן כְּשֵׁם שֶׁיּוֹשְׁבִים יְהוּדִים בְּסוּרְיָה, אוֹ בְּמִצְרַיִם, אוֹ אֲפִלּוּ בְּאַנְגְּלִיָּה אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה. אֲנַחְנוּ שָׁבִים לְאֶרֶץ אָבוֹת. אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִחְיוֹת כָּאן כַּאֲשֶׁר חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, חַיִּים עַצְמִיִּים, שְׁלֵמִים. אֲנַחְנוּ בּוֹנִים אֶת הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי לְעַמֵּנוּ הַמְפֻזָּר בָּעוֹלָם. אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת כָּאן עַם כְּכָל הָעַמִּים.

וְאוּלָם אֵין אֲנַחְנוּ עַם כְּכָל הָעַמִּים בְּעִנְיָן זֶה, כִּי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים – כָּל עַם יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ הֻרְחַקְנוּ מֵאַדְמָתֵנוּ וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיהָ. אֶצְלֵנוּ הַמַּצָּב הוּא כִּמְעַט כְּמוֹ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁלֹּא עַמּוּד עָנָן וְלֹא עַמּוּד אֵשׁ הוֹלְכִים לְפָנֵינוּ, וְאַף מָן אֵינוֹ נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם. עָלֵינוּ לִמְצֹא לְעַצְמֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לָאָרֶץ וְאַף לִבְנוֹתָהּ. אֵין אֲנַחְנוּ עַם הַיּוֹשֵׁב בִּמְדִינָתוֹ, שֶׁהַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ וְהוּא מוֹצִיא פְּקֻדָּה לְאֶזְרָחָיו לְשַׁלֵּם מַס רְכוּשׁ וּמַס הַכְנָסָה וַהֲרֵי הֵם מְחֻיָּבִים לְשַׁלֵּם, וְאִם לֹא – לוֹקְחִים מֵהֶם אֶת רְכוּשָׁם בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁטָרָה וְהַחֹק. אֶצְלֵנוּ אֵין הַדָּבָר כָּךְ.

אֵין לָנוּ שִׁלְטוֹן הַגּוֹבֶה אֶת הַמִּסִּים לְבִנְיַן הָאָרֶץ. אֵין לָנוּ קֻפָּה שֶׁל מֶמְשָׁלָה הַנּוֹתֶנֶת אֶת הַמִּילְיוֹנִים הַדְּרוּשִׁים לְבִנְיַן הָאָרֶץ. וְאוּלָם הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית הִצְלִיחָה לִיצֹר שְׁתֵּי קְרָנוֹת שֶׁהֵן כְּמוֹ אוֹצָר שֶׁל מֶמְשָׁלָה – הֲלֹא הֵן הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְקֶרֶן הַיְּסוֹד.

הִנֵּה גָּאֲלָה הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת שֶׁטַח אֲדָמָה. טוֹב. אֲבָל אֶת הָאֲדָמָה צָרִיךְ לְעַבֵּד, צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ, צָרִיךְ לְהָקִים בִּנְיָנִים. בִּנְיְנֵי דִּירָה לָעוֹבְדִים וּבִנְיְנֵי מֶשֶׁק: רֶפֶת, אֻרְוָה, לוּל וְכַוֶּרֶת. וּלְכָךְ שׁוּב דְּרוּשִׁים כְּסָפִים גְּדוֹלִים. צָעִיר הַבָּא לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע מַשְׁקִיעַ אֶת כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ, אֲבָל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַפְרוֹת אֶת הָאֲדָמָה וּלְהַחֲיוֹתָהּ הוּא צָרִיךְ כֵּלִים, מַחֲרֵשָׁה וּטְרַקְטוֹר, צִנּוֹר־הַשְׁקָאָה וּשְׁתִילִים – וְהַכֶּסֶף מֵאַיִן יִמָּצֵא?

קֶרֶן הַיְּסוֹד הִיא הַנּוֹתֶנֶת לַמִּתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע אֶת הַבִּנְיָנִים וְאֶת מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה. בְּעֶזְרָתָהּ הוֹפֶכֶת הַקַּרְקַע הַנִּגְאֶלֶת קַרְקַע פּוֹרִיָּה.

אַךְ אַל תַּחֲשֹׁב, כִּי הַמִּתְיַשֵּׁב מְקַבֵּל אֶת כָּל זֶה בְּמַתָּנָה, הוּא חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לְאַחַר שֶׁבָּנָה אֶת מִשְׁקוֹ. בְּלִי קֶרֶן הַיְסוֹד לֹא הָיָה נִבְנֶה הַמֶּשֶׁק וְלֹא הַכְּפָר הָעִבְרִי.

וְחָשׁוּב לָנוּ לָדַעַת – שֶׁקֶּרֶן הַיְסוֹד אָסְפָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ עֲשָׂרוֹת מִילְיוֹנִים לִירוֹת וְהִשְׁקִיעָה אוֹתָם בְּכָל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי בָּאָרֶץ – לְמִן הַמַּדְגֵּרָה וְהַטְּרַקְטוֹר בַּמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי וְעַד לְמִפְעֲלֵי חֲרֹשֶת, חֶבְרַת הָאַשְׁלָג וְחֶבְרַת הַחַשְׁמַל.

כַּסְפֵּי קֶרֶן הַיְּסוֹד מָשְׁכוּ גַּם כְּסָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים; קֶרֶן הַיְסוֹד סָלְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ וְאָז בָּאוּ גַּם אַנְשֵׁי מָמוֹן וְהִשְׁקִיעוּ אֶת כַּסְפָּם בְּבִנְיַן הָאָרֶץ.

קֶרֶן הַיְסוֹד הִיא אֵפוֹא הַקֶּרֶן הַבּוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת הִיא הַקֶּרֶן הַגּוֹאֶלֶת.

(תמוז תש"ו)

l הָאֲנוּסִים הָרַכִּים

סוּג מְיֻחָד שֶׁל אֲנוּסִים רַכִּים בְּשָׁנִים יֵשׁ כַּיּוֹם בְּאֵרוֹפָּה, אַחֲרֵי הַמַּבּוּל הַהִיטְלֶרִי שֶׁהֵצִיף אֶת הָעוֹלָם. אַלְפֵי יְלָדִים יְהוּדִים נִצְלוּ מֵהַשְׁמָדָה עַל יְדֵי מִשְׁפָּחוֹת נוֹצְרִיּוֹת שֶׁסִּפְּחוּ אוֹתָם אֶל בָּתֵּיהֶם. וְהָיוּ מִקְרִים רַבִּים שֶׁנּוֹצְרִים סִכְּנוּ אֶת מַעֲמָדָם וְאַף אֶת חַיֵּיהֶם בְּמַעֲשֵׂי הַצָּלָה אֵלֶּה. בֵּין הַמַּצִּילִים כֹּהֲנֵי־דָת שׁוֹנִים קַתּוֹלִיּים וּפְּרוֹטֶסְטַנְטִיִּים, נְזִירִים וּנְזִירוֹת. וְהָיוּ הוֹרִים שֶׁהִפְקִידוּ אֶת יַלְדֵיהֶם בִּידֵי נוֹצְרִים וְשִׁלְּמוּ לָהֶם כֶּסֶף רַב שֶׁיַּחְזִיקוּם עַד יַעֲבֹר זַעַם. וְכָךְ נִצְּלוּ יְלָדִים יְהוּדִים בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת: בְּפּוֹלִין, בְּצָרְפַת, בְּבֶּלְגִּיָּה, בְּהוֹלַנְד, בִּשְׁוֵיץ וּבְצֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה.

הַיְּלָדִים הֻכְרְחוּ לְהִסְתַּגֵּל לְמִנְהֲגֵי מַצִּילֵיהֶם, וְאַף לְקַבֵּל אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית. שִׁנּוּ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם, וְתַחַת אֵימַת הַנַצִים לָמְדוּ לְהַסְתִּיר כָּל דָּבָר הַיָּכוֹל לְעוֹרֵר חֲשַׁד כִּי יַלְדֵי יְהוּדִים הֵם. בֵּינֵיהֶם וַדַּאי גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת מוֹצָאָם הַיְּהוּדִי וְאַף הִסְפִּיקוּ לִסְפֹּג אֶת הָאֶרֶס שֶׁל שִׂנְאָה לַיְהוּדִים. הוֹרֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם נִשְׁמְדוּ וְאֵין יְהוּדִי יוֹדֵעַ עֲלֵיהֶם מִי הֵם וְהֵיכָן הֵם.

אַךְ יֵשׁ גַּם אַלְפֵי יְלָדִים הַחַיִּים בְּבָתִּים נוֹצְרִיִּים וּבְבָתֵּי־יְלָדִים בְּמִנְזָרִים וּמוֹצָאָם הַיְּהוּדִי יָדוּעַ, וְאֵין קָרוֹב שֶׁיִּתְבַּע אוֹתָם לְהַחֲזִירָם לְעַמָּם.

מִי יִגְאַל אֶת אַלְפֵי הַיְּלָדִים הַלָּלוּ וְיַחֲזִירֵם לָנוּ, לְעַמֵּנוּ, וִיבִיאֵם לְאַרְצֵנוּ?

וְאֵין זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט. יֵשׁ גַּם מִקְרִים רַבִּים שֶׁהוֹרִים נוֹצְרִים אִמְּצוּ לָהֶם יְלָדִים יְהוּדִים וְהִתְקַשְּׁרוּ אֲלֵיהֶם בְּיַחֲסֵי אַהֲבָה וְקָשֶׁה לָהֶם לְוַתֵּר עַל הַיֶּלֶד שֶׁחִנְּכוּהוּ בְּבֵיתָם וְרָאוּהוּ כְּבֶן הַמִּשְׁפָּחָה – וְהִנֵּה בָּאִים וּלְקַחְתּוֹ מִזְּרוֹעוֹתֵיהֶם.

אֲבָל בְּעִקָּר יֵשׁ מִקְרִים אֲחֵרִים: נְזִירִים וּנְזִירוֹת חֵרְפוּ אֶת נַפְשָׁם לְהַצִּיל יְלָדִים יְהוּדִים, וְעָשׂוּ זֹאת בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וְחִנְּכוּ אוֹתָם כְּנוֹצְרִים. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲבָנָה כָּלְשֶהִי לְסוֹבְלָנוּת דָּתִית, יוֹדֶה כִּי יְלָדִים אֵלֶּה הָעָבְרוּ עַל דָּתָם מֵאֹנֶּס. לֹא הֵם בָּחֲרוּ לָהֶם אֶת הַדָּת הַחֲדָשָׁה. כָּל מַעֲשֶׂה הַהַצָּלָה שֶׁל הַמַּצִּילִים לֹא יְהֵא בּוֹ מֵאֲצִילוּת רוּחַ אִם יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּנֶּפֶשׁ הָרַכָּה שֶׁנָּפְלָה לְיָדָם לְעָקְרָהּ מֵחֵיק הָעָם הַיְּהוּדִי.

לִגְאֻלַּת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה מִידֵי הַגּוֹיִים טִלְטֵל עַצְמוֹ הָרַב הֶרְצוֹג מִמְּדִינָה לִמְדִינָה חֳדָשִׁים רַבִּים. הוּא בָּא בִּדְבָרִים עִם רָאשֵׁי־הַמֶּמְשָׁלוֹת וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַפִּיפְיוֹר וְלִפְנֵי בָּא כֹּחוֹ בְּצָרְפַת וּבִקֵּשׁ מֵהֶם אֶת עֶזְרָתָם. כִּי לְשֵּׁם הַחֲזָרַת הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה לָעָם הַיְּהוּדִי דְּרוּשִׁים גַּם חֻקִּים מְיֻחָדִים מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה וְסִיּוּעַ מֵאֵת רָאשֵׁי הַדָּת. וְאָמְנָם הִצְלִיחַ הָרַב הֶרְצוֹג לְקַבֵּל הַבְטָחָה מֵאֵת רֹאשׁ מִמְשֶׁלֶת צָרְפַת שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּעִנְיָן זֶה וְאַף יַרְשֶׁה לַ־5000 יְלָדִים לְהִתְגוֹרֵר בְּצָרְפַת עַד שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ; וְכֵן מֵאֵת מֶמְשֶׁלֶת בֶּלְגִיָה וְצֶ’כְיָה.

הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת דּוֹרֶשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה אִרְגּוּן יְהוּדִי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁיַּעֲסֹק בָּזֶה וִיטַפֵּל בְּכָל יֶלֶד וָיֶלֶד. הָרַב אַרְגֵּן וְעָדִים כָּאֵלֶּה בְּכָל מְדִינוֹת אֵרוֹפָּה וְאַף אָסַף אֶת הַכְּסָפִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ.

רַבִּים מִקֶּרֶב הַנֹּעַר בָּאָרֶץ וַדַּאי כְּבָר נִפְגְּשׁוּ עִם יְלָדִים שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ מִמְּקוֹמוֹת הַשְּׁמָד וְהֵם שָׁבוּ לְחֵיק עַמָּם. וְאוּלָם עוֹד אֲלָפִים נִמְצָאִים שְׁבוּיִים בִּידֵי הַגּוֹיִים וְלִבָּם מְשַׁוֵעַ לְהַצָּלָה, הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי מְחַכֶּה שֶׁיְּלַבּוּהוּ, וְשָׁבוּ בָּנִים לְחֵיק עַמָּם וּלְאַרְצָם.

(תש"ו)

l "אִיגְלוּ"

זֶה הָיָה שֵׁם הַפְּעֻלָּה הַצְּבָאִית שֶׁעָשָׂה הַצִּי הַבְּרִיטִי בִּנְמַל חֵיפָה וּבְאִי קַפְרִיסִין בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. פְּעֻלָּה צְבָאִית בִּימֵי מִלְחָמָה נוֹשֵׂאת שֵׁם בִּלְשׁוֹן סְתָרִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תִּתְגַּלֶה לָאוֹיֵב. מְפַקְּדִי הַצִּי דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם עַל “אִיגְלוּ” וְהַכַּוָּנָה הָיְתָה פְּעֻלָּה לְהַעֲבִיר בְּחֹזֶק־יָד אֶת הַמַּעְפִּילִים שֶׁנִּמְצְאוּ בַּסְּפִינוֹת “יָגוּר” וְ“הֶנְרִיֶּטָה סָאלְד” מִנְּמַל חֵיפָה לְקַפְרִיסִין.

צִי הַמַּעְפִּילִים הָעִבְרִים עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּיָּם, בִּצְפִיפוּת, בְּמַחְסוֹר, בִּתְנָאֵי־נְסִיעָה אֲיֻמִּים. הֲיִשְׁאַל הַנָּס מְנוּסַת־חֶרֶב מִמְּקוֹמוֹת הַהַשְׁמָדָה בְּאֵרוֹפָּה לִתְנָאֵי נְסִיעָה? הֲיִשְׁאַל אִם טוֹבָה וּמְרֻוָּחָה הַסְּפִינָה, וְאִם תַּעֲמֹד בִּפְנֵי סְעָרָה בַּיָּם? הֵן לְפָנָיו אַךְ מַטָּרָה אַחַת: לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטָחִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת אַדְמַת מוֹלַדְתּוֹ תַּחַת רַגְלָיו.

וְהִנֵּה מַפְלִיגִים הַיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים בַּיָּם בִּסְפִינָה רְעוּעָה וְנֶאֱחָזִים בִּדְפָנֶיהָ, לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וְתִקְוָה אַךְ אַחַת – לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, “הָמוּ גַּלִּים בְּרוּץ גַּלְגַּלִים”, הַסְּפִינָה עוֹשָׂה דַּרְכָּה בְּמַיִם עַזִּים.

מַלָּחִים וְרַבֵּי־חוֹבְלִים שֶׁלִּבָּם מָלֵא אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, אַהֲבָה גְּדוֹלָה לִשְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה בְּאֵרוֹפָּה, מְאַמְּצִים אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם לְהָבִיא אֶת הַמַּעְפִּילִים לַחוֹף. וְהִנֵּה בָּאוּ. הַכַּרְמֶל נִרְאֶה לָהֶם כְּמַבְטִיחַ מִקְלָט. אוֹרוֹתָיו בַּלַּיְלָה מַגִּיהִים לְרֶגַע אֶת חֶשְכַת חַיֵּיהֶם בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה.

־ הִנֵּה, הִנֵּה – מַצְבִּיעַ הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי מִפּוֹלִין אוֹ מֵהוּנְגַרְיָה – זֶה הַיָּתוֹם הֶ“עָגֹל” יָתוֹם מֵאָב וּמֵאֵם – הִנֵּה הָאָרֶץ אֲשֶׁר זְרוֹעוֹת אַחִים פְּשׁוּטוֹת לִקְרָאתוֹ. כִּי צָמוֹא תִּצְמָא נַפְשׁוֹ לִמְעַט אַהֲבַת־אַחִים, לִמְעַט רֹךְ, לְסֵבֶר־פָּנִים, וְהֵן כָּל תִּקְוָתוֹ הִיא לִמְצֹא זֹאת כָּאן, בָּאָרֶץ.

וְהִנֵּה “אִיגְלוּ”. הַצִּי הַבְּרִיטִי מְקַבֵּל אֶת פָּנָיו וּמַכְרִיז עָלָיו, כִּי הוּא “בִּלְתִּי־חֻקִּי”. הוּא גּוֹזֵר עָלָיו לָשׁוּב לְמַחֲנוֹת כְּלוּאִים, הַרְחֵק מִן הָאָרֶץ, לָאִי קַפְרִיסִין. “אִיגְלוּ” – צִי בְּרִיטִי אַדִּיר עוֹמֵד נֹכַח הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי הַנִּדָּח, הַנִּצּוֹל, וְקוֹרֵעַ אֶת כָּל תִּקְווֹתָיו בְּבַת אַחַת.

“אִיגְלוּ”… לֵךְ לְקַפְרִיסִין. עַתָּה מַפְלִיגִים הַמַּעְפִּילִים בָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה, אֳנִיַּת הוֹד מַלְכוּתוֹ, אֳנִיָּה מְרֻוָּחָה, אַךְ דָּבָר אֶחָד דּוֹקֵר בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה הַזֹּאת: גֶּדֶר תַּיִל.

הַיֶּלֶד, הָאִישׁ, הָאִשָּׁה, הַנַּעַר, הַנַּעֲרָה – מָה רַב הַתַּיִל הַדּוֹקְרָנִי שֶׁרָאוּ עֵינֵיכֶם בִּשְׁנוֹת הַזְּוָעָה הַלָּלוּ. וְעֲדַיִן לֹא דַי. הַצִּי הַבְּרִיטִי מוֹסִיף לָכֶם מִשֶּׁלּוֹ.

“אִיגְלוּ” – פְּעֻלָּה צְבָאִית זוֹ זָכוֹר נִזְכֹּר.

בַּמֶּה נְנַחֵם אֶתְכֶם, גּוֹלִים, שֶׁנֻּתַּקְתֶּם בְּכֹחַ מֵחוֹף תִּקְוַתְכֶם?

לֹא נִשְׁקֹט וְלֹא נָנוּחַ עַד שׁוּבְכֶם. וְשׁוֹב תָּשׁוּבוּ. אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָכֶם, וְאֵין מָקוֹם אַחֵר בִּשְׁבִילְכֶם. גִּדְרֵי־תַּיִל יֵהָרְסוּ וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ. בְּדַם שְׁלשֶׁת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנָּפְלוּ בַּמַּעֲרָכָה בְּחֵיפָה בַּיּוֹם הִנָּתֶקְכֶם מִן הָאָרֶץ נִשְׁבַּעְנוּ כִּי תָּבוֹאוּ.

(תש"ו)

l הַיְלָדִים בְּקַפְרִיסִין

הָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה מִקַּפְרִיסִין – קְטַנִּים וּגְדוֹלִים – רָאוּ אֶת הָאָרֶץ מִנֶּגֶד וְאֵלֶיהָ לֹא בָּאוּ.

חָבֵר שֶׁרָאָה אֶת הַמַּעְפִּילִים לְאַחַר שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵחוֹפֵי הָאֶרֶץ וְהוּבְאוּ בְּכֹחַ לְקַפְרִיסִין, סִפֵּר עַל חַיֵּיהֶם שָׁם, בְּעִקָּר עַל הַנֹּעַר וְהַיְּלָדִים, הַמְּסֻדָּרִים בַּמַּחֲנֶה בְּקָרָאוֹלוֹס לֹא רָחוֹק מִפַּמַגּוּסְטָה. הַמַּחֲנֶה הָפַךְ “כְּפַר הַנֹּעַר”.

תְּחִלָּה חָיוּ יַחַד: הַמְּבֻגָּרִים, הַקְּשִׁישִׁים וְהַיְּלָדִים. וְאוּלָם אַחֲרֵי זְמַן־מָה הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם וְסִדְּרוּ מַחֲנֶה מִיֻחָד לַיְלָדִים וְלַנֹּעַר.

בְּ“צִי הַמַּעְפִּילִים” שֶׁלָּנוּ, הָעוֹגֵן בַּשְּׁבִי בְּחֵיפָה, נִמְצֵאת סְפִינָה אַחַת הַנּוֹשֵׂאת אֶת שֵׁם “הֶנְרִיֶטָה סָאלְד”. רֹב הַיְּלָדִים וְהַנֹּעַר הַנִּמְצָא בְּקַפְרִיסִין – וּמִסְפָּרוֹ לְמַעְלָה מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, עַד גִּיל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה – בִּסְפִינָה זוֹ בָּא. חֵלֶק מֵהֶם – יְתוֹמִים לְלֹא אָב וָאֵם, עֲשָׂרוֹת מֵהֶם גָּדְלוּ כְּיַלְדֵי רְחוֹב בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים תַּחַת שִׁלְטוֹן הַנַצִים, וְהָרְחוֹב הוּא שֶׁהִצִּיל אוֹתָם מִתָּאֵי־הַגַּזִים וְהַכִּבְשָׁנִים.

מוּבָן, כִּי רַבִּים מֵהֶם לֹא יָדְעוּ אַף מִלָּה עִבְרִית. אוּלָם נִמְצָא מוֹרֶה מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֵקִים אֶת “כְּפַר הַנֹּעַר”, וְהַיְּלָדִים הִתְחִילוּ לִלְמֹד עִבְרִית וְהֵם לוֹמְדִים יָפֶה וְעוֹשִׂים חַיִל. יַלְדֵי “כְּפָר הַנֹּעַר” חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם הַנִּפְרָדִים מִן הַמְּבֻגָּרִים. הֵם עַצְמָם מְנַהֲלִים אֶת מִשְׁקָם וּמַשְׁגִּיחִים עַל הַסֵּדֶר בָּאֲכִילָה, עַל הַנִּקָּיוֹן בַּצְּרִיפִים וּבַחֲצַר הַמַּחֲנֶה, וְהֵן גַּם דּוֹאֲגִים לְצָרְכֵי הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּהֶם עַצְמָם – לִמּוּד עִבְרִית וְשַׁעֲשׁוּעֵי תַּרְבּוּת. הֵם הִצִּיגוּ הַצָּגָה רִאשׁוֹנָה בַּמַּחֲנֶה – מַחֲזֶה מֵאֵת שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. סִדְּרוּ מַקְהֵלוֹת, סִפְרִיּוֹת, וְעוֹרְכִים עִתּוֹן־קִיר. בְּכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים הַיְּלָדִים אַף מוֹפֵת לַקְּשִׁישִׁים. וְיֵשׁ שֶׁהַמְּבֻגָּרִים בָּאִים אֶל מַחֲנֶה הַנֹּעַר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִדְרֵי הַנִּקָּיוֹן וְלִשְׁמֹעַ עֵצָה מִפִּיהֶם.

וְאַף עַל פִּי כֵן, – אוֹמֵר לִי יְדִידִי, – עָצוּב לָהֶם לִילָדֵינוּ שָׁם. כִּי מֵעַל סִפּוּנֵי הַסְּפִינוֹת “הֶנְרִיֶטָה סָאלְד” וְ“יָגוּר” רָאֹה רָאוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים אֶת חֵיפָה, וְאֶת הַר הַכַּרְמֶל, וְהֵם הִקְסִימוּ אוֹתָם וְלִבָּם נִקְרַע בְּקִרְבָּם בְּיוֹם שֶׁנִּתְּקוּ אוֹתָם בְּחָזְקָה מִן הַנָּמָל וְהֶעֱבִירוּ אוֹתָם לְקַפְרִיסִין.

וַחֲבֵרִי מְסַפֵּר לִי עַל שִׁיר אֶחָד הַשָּׁגוּר מְאֹד בְּפִי יַלְדֵי “כְּפַר הַנֹּעַר” בְּמַחֲנֶה קַפְרִיסִין.

שִׁיר, שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּמִקְרֶה, מִפִּי חַיָּל עִבְרִי, – שִׁיר לֶכֶת, אַךְ הֵם לְמָדוּהוּ וְשָׁרִים אוֹתוֹ:

צְאֶינָה צְאֶינָה, בְּנוֹת הַכְּפָר,

וּרְאֶינָה חַיָּלִים בַּמּוֹשָׁבָה,

אַל־נָא, אַל־נָא תִּתְחַבֶּאנָה,

מִי בֶּן־חַיִל כְּאִישׁ־צָבָא.

אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה הֵם שָׁרִים הַרְבֵּה, הוּא הָיָה לָהֶם הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּמְדוּ מִפִּי הַחַיָּל הָעִבְרִי, שֶׁפָּגַשׁ אוֹתָם בְּאִיטַלְיָה. הֵם שָׁרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם שְׂמֵחִים וְהֵם שָׁרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם עֲצוּבִים. הֵם שָׁרוּהוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת כְּשֶׁרָאוּ אֶת חוֹפֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבְעָמְדָם מוּל הַכַּרְמֶל, וְאַף כְּשֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָם אֶל הָאֳנִיָּה הַצְּבָאִית שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָם לְקַפְרִיסִין, וְגַם כְּשֶׁהִפְגִּינוּ כַּאֲשֶׁר הִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה הַמֻּקָּף גִּדְרֵי תַּיִל.

וַחֲבֵרִי מוֹסִיף וּמְסַפֵּר כֵּיצַד יִשְׁלְחוּ רַבִּים מֵהֶם שְׁאֵלוֹתֵיהֶם אַל יַלְדֵי אַנְגְּלִיָּה.

־ וְלָמָּה הוֹשִׁיבוּ אוֹתָנוּ בְּמַחֲנוֹת מֻקָּפִים גִּדְרֵי־תַּיִל? וְהֵיכָן יֵשׁ חֹק בָּעוֹלָם הַמַּתִּיר לְהוֹשִׁיב יְלָדִים בַּכֶּלֶא וּלְהַעֲמִיד עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים, חַיָּלִים מְזֻיָּנִים בִּמְכוֹנוֹת־יְרִיָּה? וְהֵן אֵין כּוֹלְאִים יְלָדִים בַּכֶּלֶא גַּם אִם פָּשְׁעוּ, וַאֲנַחְנוּ מָה חָטָאנוּ? הַאֵין חֹק בָּעוֹלָם הַמֵּגֵן עַל יְלָדִים?

כָּזֹאת וְכָזֹאת שָׁאוֹל יִשְׁאֲלוּ הַיְּלָדִים אֶת הָאַנְגְּלִים וְאֶת הַפְּקִידִים הַבְּרִיטִים.

רַבּוֹת הַשְּׁאֵלוֹת. אַךְ מִי שֶׁחַיָּב לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה – אֵינוֹ עוֹנֶה. יַלְדֵי “כְּפַר הַנֹּעַר” יוֹדְעִים אַךְ אַחַת: רַק מֹחַ מְעֻקָּם שֶׁל מְבֻגָּר יָכֹל לִגְזֹר גְּזֵרוֹת כָּאֵלּוּ לִכְלֹא יְלָדִים וְהוֹרֵיהֶם בְּמַחֲנוֹת. הַשֵּכֶל הַיָּשָׁר שֶׁל יֶלֶד אֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.

וְהַמְּשֻׁנֶּה בַּדָּבָר – בֵּין הַחַיָּלִים הַבְּרִיטִים הַשּׁוֹמְרִים עַל הַמַּחֲנֶה יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה הַדּוֹאֲגִים לְיַלְדֵי “כְּפַר הַנֹּעַר” כַּחֲבֵרִים טוֹבִים, כִּידִידִים. וְהַיְּלָדִים אֲסִירֵי תּוֹדָה לָהֶם, וּוַדַּאי גַּם יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹלְחִים לָהֶם תּוֹדַת־אַחִים, אַף כִּי אֵין מֹחַ שֶׁל שׁוּם יֶלֶד יָכוֹל לִתְפֹּס, לָמָּה עוֹשִׂים הָאַנְגְּלִים הַמְּבֻגָּרִים מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה – לְשַׁלֵּחַ אֳנִיּוֹת מַעְפִּילִים מִן הָאָרֶץ. אָכֵן אַךְ מֹחוֹת שֶׁל זְקֵנִים מֻשְׁחָתִים יָכְלוּ לְהַמְצִיא מַחֲנוֹת כָּאֵלֶּה.

כָּךְ סָח לִי הֶחָבֵר עַל חַיֵּיהֶם שֶׁל יַלְדֵי קַפְרִיסִין וּמָסַר אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם.

חֵלֶק מִן הַיְלָדִים הַלָּלוּ עוֹמְדִים לָבוֹא לָאָרֶץ. נְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה לֹא רַק בְּיוֹם בּוֹאָם לָאָרֶץ אֶלָּא כָּל הַיָּמִים. הֵם זְקוּקִים לְאַהֲבָתֵנוּ. הֵם הִרְגִּישׁוּ בְּכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ אַךְ אַכְזְרִיּוּת וְשִׂנְאָה, וְעָלֵינוּ לִגְמֹל לָהֶם אַהֲבָה כֵּפֶל כִּפְלַיִם עַל סִבְלָם.

יְחַפֵּשׂ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּלִבּוֹ כֵּיצַד לְהַבִּיעַ לָהֶם אֶת רֶגֶשׁ אַהֲבָתוֹ. וְאִם נַחְשֹׁב עַל כָּךְ, נַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

(תש"ז)

דְרִישַׁת שָׁלוֹם מִקַּפְרִיסִין

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.