רקע
אברהם רגלסון
אדמית: קן בעבים

אִדְמִית: קֵן בֶּעָבִים / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


אִדְמִית עַל גְּבוּל לְבָנוֹן! אַךְ לְשֵׁמַע הַסִּמּוּן הַגֵּיאוֹגְרָפִי הַזֶּה, מִתְנַצְנְצִים בְּמַחֲשָׁבָה סְלָעִים לְבָנִים, מְשֻׂרְטְטֵי עוֹרְקִים אֲדַמְדַּמִּים, עֲרוּצֵי-תְהוֹם, הָרִים תְּלוּלִים וְגַבְנֻנֵּי-גְבָעוֹת וְהֵם טוֹעֲנֵי שְׁחָקִים, וְצַלְעוֹתֵיהֶם מְנֻקָּדוֹת אַרְזֵי-אֵל יְשִׁישִׁים, שֶׁשָּׂרְדוּ מִמַּתְּנוֹת חִירָם לִשְׁלֹמֹה, מִן הַיְּעָרוֹת אֲשֶׁר כֹּרְתוּ לְאַרְמוֹנוֹת וּלְהֵיכָל.

וּמַחֲזִיק אֲנִי טוֹבָה לְ“שַׂר-הַתַּחְבּוּרָה” שֶׁל הַקִּבּוּץ הָאַרְצִי, אֲשֶׁר יִחֵד לִי מָקוֹם בִּמְכוֹנִית נוֹשֵׂאת פְּעִילִים וְעַסְקָנִים בְּיוֹם הַהֵאָחֲזוּת הָרִשְׁמִית שֶׁל קִבּוּץ “הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר” 74 בְּאִדְמִית; וַעֲלִיַּת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת לְשָׁם בְּפֹעַל חָלָה יָמִים-מִסְפָּר לִפְנֵי-כֵן. הֵיטִיב עִמִּי הַמִּקְרֶה, וְזֻמַּן לָשֶׁבֶת לִימִינִי בְּעֵת נְסִיעָה אָח-לְעֵט, אִישׁ אֵילוֹן, אֲשֶׁר לֹא חָסַךְ מִמֶּנִּי הֶעָרוֹת מַשְׂכִּילוֹת עַל מְקוֹמוֹת, בָּהֶם וְעַל-פְּנֵיהֶם עָבָרְנוּ.


 

בַּכְּבִישִׁים    🔗


אוֹתוֹ בֹּקֶר סְעוּר-רוּחוֹת הָיָה. עַל רֶקַע שֶׁל קִמּוּרֵי-עֲנָנִים מַלְבִּינִים אִיְּמוּ רָאשֵׁי-עֲרָפֶל שְׁחוֹרִים. גִּבְעוֹת-חוֹל צְהֻבּוֹת נִתְרַטְּטוּ אַדְווֹת-אַדְווֹת. עַד שֶׁלֹּא נִתַּרְנוּ עַל פְּנֵי שְׁפָיִים, נֶחְטַט הָאֲוִיר חֲדוּר-הַשֶּׁמֶשׁ בִּצְבָא רְסִיסֵי-מָטָר. רָטַב וְקָדַר הַכְּבִישׁ, וְיֶרֶק-הַשָּׂדוֹת הוֹרִיק יוֹתֵר. וּבַעַל-הַמְּכוֹנִית חִפֵּשׂ מְנַגְּבוֹתָיו לְהַדְבִּיקָן לַחַלּוֹן הַקִּדְמִי.

הֶמְשֵׁךְ דֶּרֶךְ-מַסָּעֵנוּ – כְּבִישׁ-הַחוֹף הֶחָדָשׁ לַחֲדֵרָה, הַגֶּשֶׁר מֵעַל נַחַל-אַלֶכְּסַנְדֶּר, וּסְבִיבוֹת קֵיסָרִי. שָׁם חָדַל הַגֶּשֶׁם, וְעָבֵי-עָנָן פֻּזְּרוּ כְּלָבְשָׁם צוּרַת שִׁנַּיִם קְצוּצוֹת מִמַּעַל, עִגּוּלִים וְסִלְסוּלִים מִלְּמַטָּה, וְקַו לְבַנְבָּן-כְּחַלְחַל בְּאֶמְצַע. דַּוְקָא אוֹתוֹ קַו, עֵין-חָלָב לוֹ, נָצַר בּוֹ נְבוּאַת-סוּפָה יוֹתֵר מִמַּקִּיפָיו הַקּוֹדְרִים.

סְתָם הַפְלָגָה אֶל מָקוֹם רָחוֹק, מְרֻבֶּה בָּהּ שְׂכַר-הַנְּסִיעָה – מִבְּחִינַת הַהַרְפַּתְקָה וְהַהִסְתַּכְּלוּת – עַל שְׂכַר מְחוֹז-הַחֵפֶץ. לֹא כֵן הַפַּעַם; לְפִיכָךְ אַחְפִּיז אֶת סֶרֶט-שִׂיחָתִי, וּמִן הַמְאֹרָעוֹת אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ, אַזְכִּיר רַק חֲסִימַת-כְּבִישׁ לְשָׁעָה לֹא-קְצָרָה עַל-יְדֵי מַשָּׂאִית וְטֶנְדֶּר צְבָאִי וּמוֹנִית, שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ יַחַד לְנִזְקָם. וַהֲמוֹנֵי כְּלֵי-הוֹבָלָה וּכְלֵי נְסִיעָה נִתְעַכְּבוּ שׁוּרוֹת-שׁוּרוֹת לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם. וְנִשְׁפְּכוּ אֶל הַכְּבִישׁ נֶהָגִים וְנוֹסְעִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, צְעִירִים וּצְעִירוֹת בְּמַדִּים, עַרְבִים עֲטוּפֵי-רֹאשׁ שְׁנַיִם שְׁלשָׁה – מִי בִּשְׁמוּעָה, מִי בִּתְלוּנָה וּמִי בְּעֵצָה; עַד שֶׁבָּאָה הַמִּשְׁטָרָה וְעָשְׂתָה סְדָרִים. זֶה קָרָה מֵעֵבֶר לְמִגְדַּל-כְּרָמִים, אַחֲרֵי הִתְגַּלּוּת הָרֵי הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן וּבִקְעוֹתָיו, בְּסָמוּךְ לִגְבוּל אֵזוֹר קִרְיַת-בְּיַאלִיק. וּמִכָּל הַמַּרְאוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת, נֶחֶרְזוּ עַל חוּט-נְסִיעָתֵנוּ, אֲמַשֵּׁשׁ אֲחָדִים בִּלְבָד: כָּרֵי-נַעֲמָן לְגִדּוּל-בָּקָר… פִּירַמִּידוֹת-שַׁחַת בְּשָׂדֶה… קִרְיַת-הַפְּלָדָה, שָׁם הֻשְׁקְתָה הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ דֶּלֶק-חִיּוּתָהּ… טְעִימָה בְּבֵית-הָאֹכֶל שֶׁל עֵין-הַשּׁוֹפֵט… דְּקָלִים לִפְנֵי עַכּוֹ… קַשְׁתוֹת מוֹבִיל-הַמַּיִם הָרוֹמִי בְּאֵזוֹר-גַּעְתּוֹן… נַהֲרִיָּה… פָּרָה טְלוּאַת לֹבֶן-וּשְׁחוֹר, עוֹמֶדֶת בָּדָד… אֵזוֹר סֻלַּם-צוֹר… רֹאשׁ-הַנִּקְרָה… הַכְּבִישׁ, מַמָּשׁ אֵצֶל הַחוֹף וּלְאָרְכּוֹ… הַיָּם נְסוּךְ-סְגוֹל… וְהִנֵּה הַכְּבִישׁ מְטַפֵּס מוּל הַר תָּלוּל, וְהוּא מִשְּׁלוּחוֹת הָרֵי-הַלְּבָנוֹן… מִתְגַּלֶּה מִישׁוֹר, חֲתוּךְ רִבּוּעֵי אוֹר מְסַנְוֵר וְרִבּוּעֵי שְׁחוֹר – וּלְרֶגַע טָעִיתִי בָּהֶם לַחְשׁוֹב כִּי אֵלּוּ בְּרֵכוֹת-דָּגִים וְאֵלּוּ שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים, וְהֵם אֵינָם אֶלָּא הַיָּם הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר כָּךְ הִתְרָאָה מִמִּשְׂחָק חוֹלֵף שֶׁל צִלְלֵי-עָנָן וְהִתְבָּרְקוּת-שֶׁמֶשׁ… חֲנִיתָה בָרוּם, בֶּצֶת מִתָּחַת… שְׂמֹאלָה, כְּפַר שְׁלוֹמִי… טְרִיז-שֶׁל-אֲוִיר, תָּקוּעַ בֵּין שְׁנֵי הָרִים, רַק זֶה מַבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לִלְבָנוֹן…


 

בָּהָר    🔗


בְּחֵיקוֹ שֶׁל שִׁפּוּעַ אֶחָד נֶעֱמַדְנוּ. שָׁם נִתְלַקְּטוּ כַּמָּה מְכוֹנִיּוֹת. מִכָּאן וְאֵילָךְ, לֹא לִמְכוֹנִית פְּשׁוּטָה לַהֲרוֹס וְלַעֲלוֹת. נְחוּצִים לְכָךְ כֵּלִים מְיֻחָדִים וְנֶהָגִים יְצוּקֵי-עֹז. קִדְּמוּנוּ דֶּגֶל אָדֹם וְדֶגֶל כָּחֹל-לָבָן, מִתְנַפְנְפִים מֵעַל שֶׁלֶט, הָאוֹמֵר בְּאוֹתִיּוֹת-אֹדֶם: “אִדְמִית – הָהָרָה נַעֲלֶה – לְהִתְיַשְּׁבוּת, לְבִטָּחוֹן, לְשָׁלוֹם”. לְצַד-יָמִין, עַל רָמָה, כְּפַר-הָעוֹבְדִים יַעְרָה. הַרְרֵי-הֲרָרִים, כְּפַלִּיסַדּוֹת גְרוּזוֹת-קָדְקֹד, מִתְנַשְּׂאִים סָבִיב לָנוּ; וּרְצוּעוֹת-עָנָן אֲרֻכּוֹת, מְצֻבְּעוֹת דַּם-חִלָּזוֹן, מְרַחֲפוֹת מִמַּעַל לָמוֹ. בִּקְצֵה אִצְטַבַּת-הַשִּׁפּוּעַ, הַמְשַׁמֶּשֶׁת לָנוּ מִגְרַשׁ-חֲנִיָּה, נִצָּב חָרוּב עַתִּיק וְעָנֵף.

בְּטֶנְדֶּר סָגוּר, צְפוּף-אָדָם, הֹעֲלֵיתִי אֶל נְוֵה-הַקִּבּוּץ. וּבְעַד הַפֶּתַח הָאֲחוֹרִי נִגְלָה נְחַשׁ-הַדֶּרֶךְ הָעֲקַלְקַל, פֹּה מִתְכַּוֵּץ, שָׁם מִתְרַחֵב, כְּאִלּוּ אֲחָזַתְהוּ עֲוִית, כָּל-עַצְמוֹ מְחֻסְפָּס וּמְנֻמָּר בַּחֲצָצִים דּוֹקְרָנִיִּים וְנַפְצוּצֵי-סֶלַע, וְהוּא עוֹלֶה בְּסִבּוּבִים מַפְתִּיעִים וְקַרְנוֹת-זָוִית שִׁגְעוֹנִיּוֹת; וּלְצִדּוֹ, לְכָל אָרְכּוֹ, מִתְפַּתֵּל בְּפִתּוּלִים וּמִשְׁתַּרְשֵׁר בְּשִׁרְשׁוּרִים, נִמְשָׁךְ וְעוֹלֶה צִנּוֹר דַּק, מֵעַ-מַיִם, עוֹרֵק-חַיִּים; וְעַד הַיּוֹם לֹא מֻסְבָּר לִי אֵיךְ הַמַּיִם נִלְחָצִים עַד גֹּבַהּ כָּזֶה בְּצִנּוֹר צַר כָּזֶה. מִסְתַּלְסֵל הַדֶּרֶךְ וְכוֹרֵךְ מַעֲלֵה-הַר, וּמִמּוּלוֹ, מֵעֵבֶר לַחֲלַל-תְּהוֹם, מִתְנַשֵּׂא קִיר-הַר מַשְׁחִיר, סְדוּק-פְּרָצִים וּפְעוּר-מְעָרוֹת. אֵישֶׁהוּ, בַּחֲצִי-הַדֶּרֶךְ, עוֹמֵד חַיַּל-תַּעֲבוּרָה וְשׁוֹמֵר שֶׁלֹּא תַעֲלֶה מְכוֹנִית אַחַת בְּעוֹד שֶׁחֲבֶרְתָּהּ יוֹרֶדֶת; שֶׁכֵּן, אִם תִּפָּגַשְׁנָה שְׁתַּיִם יַחַד בִּכְּבִישׁ לֹא-כְּבִישׁ זֶה, תִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן תְּקוּעוֹת לְלֹא מַעֲבָר וּלְלֹא הִסְתּוֹבְבוּת אֲחוֹרַנִּית. בְּקֶמֶט אֶחָד שֶׁבָּהָר נִטּוּ שְׁנֵי אָהֳלֵי-בֶּדְוִים דַּלִּים וּמְפֻיָּחִים.


 

נְוֵה הַקִּבּוּץ    🔗


סוֹף-דֶּרֶךְ. בְּכִפַּת-הָהָר, קְהַל מְכוֹנִיּוֹת-אוֹרְחוֹת. וּרְאֵה פֶּלֶא, אֲפִלּוּ אוֹטוֹבּוּס בֵּינֵיהֶן! כֵּיצַד זָחַל-וְעָלָה זֶה לְכָאן? דִּגְלֵי-צִיּוֹן וְדִגְלֵי-אֹדֶם מְטַפְּחִים בָּרוּחַ. בָּמָה עִם קְצָת סַפְסְלֵי-קְרָשִׁים, וְרֹב הַקָּהָל – בַּעֲמִידָה. מְכֻבָּדִים מֻזְמָנִים בְּרַמְקוֹל לַ“עֲלִיָּה”. וּכְבָר נִשְׁמָעִים קוֹל-נְאוּם וְקוֹל-בְּרָכָה. בַּמִּצְטוֹפְפִים עַל אַפְסֵי-הַקָּהָל, מִסְפַּר מִשְׁפָּחוֹת עַרְבִיּוֹת, נִכָּרוֹת בַּעֲטִיפוֹת-לְבוּשֵׁיהֶן. מִתּוֹכָן מִתְבַּלְּטוֹת שְׁתֵּי צְעִירוֹת, יְדִידוֹת אוֹ אֲחָיוֹת, הָאַחַת בְּשִׂמְלָה כְּחֻלָּה מְקֻשֶּׁטֶת בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, הַשְּׁנִיָּה בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה מְקֻשֶּׁטֶת בִּפְרָחִים כְּחֻלִּים. נִגַּשׁ עַרְבִי אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּלְבֶן-זָקָן, וְקָרָא לְנָשִׁים שְׁתַּיִם אֲשֶׁר שָׁם, שֶׁתֵּלַכְנָה אַחֲרָיו הַבָּיְתָה.

חֲדַר-אֹכֶל מְרֻבָּע, שְׁנַיִם-שְׁלשָׁה בָּתֵּי-מְגוּרִים, בְּנוּיֵי-קוֹמוֹתַיִם, וּמִבְנִים שׁוֹנִים בִּלְתִּי-גְמוּרִים בְּכָל שְׁלַבֵּי-עֲשִׂיָּה – אֵלֶּה מְהַוִּים אֶת שֶׁלֶד מְעוֹן-הַקִּבּוּץ. כִּפַּת-הָהָר אֵינָהּ מְתֹרֶצֶת, וְהִיא מִתְנַחְשֶׁלֶת בְּמַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת, זְרוּעֵי שְׁיָרִים וָחֳמָרִים וַאֲבִיזָרִים הַכְּרוּכִים בִּבְנִיָּה. בָּתֵּי-הַמְּגוּרִים הַגְּבוֹהִים, עִם מַדְרֵגוֹת הַמּוֹלִיכוֹת אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה מִבַּחוּץ, לֹא כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לַקִּבּוּץ מַרְאֶה עִירוֹנִי בָּאוּ, אֶלָּא מִשּׁוּם קֹטֶן שֶׁטַח-הַבְּנִיָּה פֹּה עַל הַפִּסְגָּה הַמְעֻגֶּלֶת.

הַצָּפוֹן הַלְּבָנוֹנִי נִבְלַע כֻּלּוֹ, שָׁמַיִם וְאֶרֶץ כְּאֶחָד, בְּאֵד סָמִיךְ, אֲשֶׁר עַרְפִלִּים רְפָאִיִּים, יוֹתֵר אֲפֵלִים, מְרַחֲפִים צְלוּפֵי-בְּרָקִים בְּתוֹכוֹ, בְּעוֹד שֶׁהַמַּחֲצִית הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁל סְפִירַת-הָאֲוִיר, מֵרוּם וְעַד קַרְקַע, הֻרְוְתָה כֻּלָּהּ שְׁקִיפוּת תְּפֻזָּה שֶׁל זֹהַר סוֹף-יוֹם. בְּזִיו זֶה טָבְלוּ הַיִּשּׁוּבִים אֵילוֹן וְגֹרֶן בַּשֵּׁפֶל הַיַּחֲסִי אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְכִפַּת-עֲמִידָתֵנוּ; וּבַשָּׁמַיִם הַמּוּאָרִים מִמַּעַל דָּאָה, רָצוֹא-וָשׁוֹב וְהַשְׁפֵּל-וְהַמְרֵא, עוֹף נִשְׁרִי אֶחָד, חָתוּךְ כֻּלּוֹ, עַד קְצוֹת-כְּנָפַיִם מֻטּוֹת-עָל, כְּצִלְלִיָּה שְׁחוֹרָה עַל רֶקַע-הָאוֹרָה. וּפָסַקְתִּי: "כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח – – "

לֹא סִיַּמְתִּי אֶת פְּסוּקִי הַגֵּא, וּלְפֶתַע נִתְעַרְבְּלוּ עַל פְּנֵי אִדְמִית אָבָק וַעֲרָפֶל יַחְדָּו, הַדְּגָלִים הִתְנַפְנְפוּ כִּמְחַשְּׁבִים לְהִקָּרֵעַ, וּמִטְרוֹת-עֹז נִתְּכוּ עַל הַקָּהָל הַחוֹגֵג. הִגִּיעַתְנוּ הַסּוּפָה מִלְּבָנוֹן.

מְנוּסָה וְרִיצָה אֶל מְכוֹנִיּוֹת. אַךְ עַם רַב נִמְלַט אֶל חֲדַר-הָאֹכֶל הָרֵיק, מִי לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה וּמִי מִתּוֹךְ אֲדִיקוּת בַּחֲגִיגָה, וְשָׁם כִּלּוּ הַנּוֹאֲמִים הַטָּפוֹתֵיהֶם וְאִחוּלֵיהֶם.


 

אֶת עָמוֹס אֲנִי מְבַקֵּשׁ    🔗


הַמְּכוֹנִית הַמְבִיאָה אוֹתִי מִתֵּל-אָבִיב, לֹא בָּהּ אֶחֱזוֹר; הֶחָבֵר עָמוֹס – הוּא יִקָּחֵנִי בַּחֲזָרָה עַד בֵּיתִי. כֵּן הֻגַּד לִי בְּמַזְכִּירוּת הַקִּבּוּץ הָאַרְצִי עִם תְּחִלַּת-נְסִיעָה. לֹא זָכַרְתִּי מִן הֶחָבֵר עָמוֹס חוּץ מֵאֲשֶׁר חֻלְצָה כְּחֻלָּה וְשָׂפָם. הִתְחַלְתִּי מְבַקֵּשׁ אֶת הֶחָבֵר עָמוֹס. יֵש אָמְרוּ, רָאוּהוּ בַּחוּץ; יֵשׁ אָמְרוּ, רָאוּהוּ בַּחֲדַר-הָאֹכֶל; וְעוֹד אֶחָד אָמַר: עָמוֹס מֵעֵין-הַמִּפְרָץ? הוּא נָסַע וְיָרַד לְמַטָּה" – כְּלוֹמַר, אֶל מִגְרַשׁ-הַחֲנִיָּה מִתַּחַת לְדֶרֶךְ-הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם הַכְּבִישׁ הַמְתֻקָּן.

אִם עָמוֹס הַהוּא אִם עָמוֹס אַחֵר – אֲנִי לֹא מְצָאתִיו. בֵּינִי וּבֵינִי אָזַל הַקָּהָל וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי עִם הַקִּבּוּצָאִים. יְעָצוּנִי: “דַּבֵּר אֶל רַכַּז-הַמֶּשֶׁק, צְבִי”; צְבִי בָּחוּר גְּבַהּ-קוֹמָה וְחָסֹן לֹא הִתְרַגֵּשׁ. אָמַר: “רַק לִפְנֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת יָרַד טֶנְדֶּר שֶׁלָּנוּ וְהָיָה יָכוֹל לָקַחַת אוֹתְךָ עַד הַכְּבִישׁ. חֲבָל!” וּלְאַחַר חֲצִי-שָׁעָה: “אִם הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר יֵצֵא הַטֶּנְדֶּר עוֹד פַּעַם בִּמְיֻחָד לְמַעֲנֶךָ. וְאִם לֹא – עִמָּנוּ תָּלוּן”.


 

לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית    🔗


בַּחוּץ אֵימָה חֲשֵׁכָה וְשֶׁטֶף-זְרָמִים וְכָאן הֻדְלְקָה עֲשָׁשִׁית-לֻכְּס וּצְעִירִים וּצְעִירוֹת מִשְׁתַּלְבִים לְהוֹרָה. זָכַרְתִּי אֶת דֶּרֶךְ-הָאֲבָנִים הַצָּרָה הַמִּתְכָּרֶכֶת עַל הָהָר וְעַכְשָׁו הִיא מְשֻׁבֶּשֶׁת וַחֲלַקְלַקָּה בְּמַיִם וְעַל-יָדָהּ – לֹעוֹת-תְּהוֹם. אַף חִשַּׁבְתִּי: מַה יִּהְיֶה אִם כְּבָר אֶעֱמוֹד עַל הַכְּבִישׁ לְמַטָּה? וְכִי אֶמְצָא שָׁם כְּלִי-נְסִיעָה הַבָּיְתָה? וּבָחַרְתִּי בְּלִינָה בַּמָּקוֹם.

הָעֲשָׁשִׁית הָעְתְּקָה מִן הָרִצְפָּה אֶל שֻׁלְחָן בִּקְצֵה הַחֶדֶר מִזֶּה, סַפְסָלִים אֲחָדִים הָעָמְדוּ בְּצַד-הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וּבָאֶמְצַע הִתְלַקַּח רִקּוּד. תָּמִיד בְּכָל חֲבוּרָה נִמְצָא בַּעַל-אַקּוֹרְדְּיוֹן נָדִיב. וְהֶחָבֵר-הָאַקּוֹרְדְּיוֹנַאי כָּאן, אוֹצַר-מַנְגִּינוֹתָיו בִּלְתִּי-נִדְלָל וְיָדוֹ בִּלְתִּי-נִלְאֵית, וְהָרִקּוּדִים סוֹעֲרִים וְהוֹלְכִים.

נִמְצֵאתִי יוֹשֵׁב אֵצֶל שׁוּרָה שֶׁל יְלָדוֹת עַרְבִיּוֹת קְטַנּוֹת, וְעִמָּן צְעִירָה עַרְבִית (זוֹ אֲדֻמַּת-הַשִּׂמְלָה), וְהִיא סְגַלְגַּלַּת-פָּנִים, יְצוּתַת-עֵינַיִם וּמַלְבִּינַת-שִׁנָּיִם. “יְפֵהפִיָּה, הֲלֹא כֵן?” נַעֲנָה חָבֵר אֶחָד; “רְצוֹנְךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶן, אוּכַל לִהְיוֹת לְמֵלִיץ לָךְ”. שָׁאַלְתִּי לְשֵׁם-הֶחָבֵר. משֶׁה שְׁמוֹ. אַף לִשְׁמוֹת-הַיְלָדוֹת שָׁאַלְתִּי, וְהוּא חָזַר עַל דְּבָרַי בִּלְשׁוֹנָן, וְאוּלַי הוֹסִיף מַשֶּׁהוּ. וַהֲרֵי שְׁמוֹתָן, שֶׁנִתְּנוּ מִתּוֹךְ צְחוֹק בַּיְּשָׁנִי-סַקְרָנִי: רַחֲמָה, רָזִיָּה, סֶרְיָה, וְשֵׁם-הַצְּעִירָה רַסְמִיָּה. אַחַת מִן הַקְּטַנּוֹת הִיא אָחוֹת לְרַסְמִיָּה, אֲבָל שָׁכַחְתִּי אֵיזוֹהִי. נִגַּשׁ צָעִיר אֶחָד, מִבְּנֵי-הָעַרְבִים, וְהִצִּיג עַצְמוֹ כְּאָח שֶׁל רַסְמִיָּה – רַסְמִי שְׁמוֹ.

הָעַרְבִים הָאֵלֶּה הֵם שְׁכֵנִים בַּמָּקוֹם. כְּשֶׁהֶחְלִיטוּ הַמּוֹסָדוֹת לְיַסֵּד בְּאִדְמִית קִבּוּץ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר”, בָּנְתָה הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּחוֹת הָעַרְבִיּוֹת דָּרוֹת-הַמָּקוֹם, כְּחֵלֶק מִפִּצּוּיֵיהֶן, בָּתִּים יָפִים קְצָת הָלְאָה, בְּיֶתֶר-קִרְבָה לַגְּבוּל. מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַעְתִּיק אֶל בָּתֵּיהֶן הַחֲדָשִׁים, וְעוֹדָן יוֹשְׁבוֹת בִּנְאוֹת-הַקִּבּוּץ. וְלַקִּבּוּץ הֻקְצוּ אֶלֶף וּמָאתַיִם דּוּנַם אֲדָמָה בָּהָר – מֵהֶם כְּבָר הֻכְשְׁרוּ מָאתַיִם עַל-יְדֵי הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל – וּ-800 דּוּנַם בָּעֵמֶק.

הָעֶרֶב בָּאוּ אֵלּוּ הַשְּׁכֵנוֹת הַקְּטַנּוֹת לַחֲזוֹת בַּשִּׂמְחָה. וְזוֹ הַצְּעִירָה לָהֶן לְרוֹעָה וְשׁוֹמֶרֶת; וְאוּלַי הָאָח שׁוֹמֵר לָאָחוֹת.

פָּתַח לְפָנַי משֶׁה בִּתְלוּנָה עַל הַצָּעָה לְשַׁנּוֹת אֶת שֵׁם-הַמָּקוֹם וּלְהַחֲלִיפוֹ בְּ“אַדְמוֹת יִצְחָקִי”, לְהַנְצָחַת נִפְטָר יָקָר אִישׁ-חֵיפָה. וַהֲלֹא “אִדְמִית” מוֹצָאוֹ קָדוּם, מִימוֹת כִּבּוּשׁ-יְהוֹשֻׁעַ, וְהַצָּעִיר הִטְעִים לְפָנַי בְּעַל-פֶּה מִסֵּפֶר יְהוֹשֻׁעַ, פֶּרֶק י“ט, פְּסוּקִים ל”ב-ל"ג: “לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי… וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף, מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי…” הַמִּלָּה “אִדְמִית” הִיא צוּרָה עַרְבִית שַּׁלֵם הָעִבְרִי הַקַּדְמוֹן “אֲדָמִי”, וְאֵלוֹן הוּא יִשּׁוּב שָׁכֵן לְאִדְמִית עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

חָבֵר שֵׁנִי הֶחֱרָה אַחֲרֵי משֶׁה, וְשָׁטַח לְפָנַי סֻגְיָה מִתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי, שֶׁבָּהּ יֵשׁ זֵכֶר לַ“אֲדָמִי”. עַל הַסֻּגְיָה לֹא עָמַדְתִּי, אַךְ לְמָּחֳרָת מָצָאתִי לָהּ מַרְאֵה-מָקוֹם בְּ“סֵפֶר הַמִּלִּים” לְיַסְטְרוֹב: יְרוּשַׁלְמִי, מְגִלָּה א‘, דַּף ע’, עַמּוּד א'.

כְּמוֹ בְּשַׁדְמוֹת שֵׁיזָף, שׁוּב אֲנִי מַכְנִיס עַצְמִי בִּפְלֻגְתָּא עַל שֵׁם, שֶׁהַמִּתְנַחֲלִים דְּבֵקִים בּוֹ, וּמוֹסָדוֹת רוֹצִים לִגְזוֹר אַחֶרֶת.


 

חֲמִשָּׁה כְּלָלִים בְּהַנְצָחָה    🔗


א) אֵין דּוֹחִים שֵׁם עַתִּיק שֶׁנִּשְׁתַּמֵּר מִפְּנֵי שֵׁם חָדָשׁ.

ב) מַקְפִּידִים עַל-יְפִי הַצִּלְצוּל. הַיָּפֶה אֵינוֹ דַוְקָא הֶחָלָק אוֹ הַמְּלִיצִי אוֹ אֲפִלּוּ הַקָּצָר, אֶלָּא שֶׁכָּזֶה הַמִּתְגַּלְגֵּל בַּפִּיּוֹת בַּהֲנָאָה. אֹרֶךְ כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מוּם, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַצֵּרוּף הָאָרֹךְ טְעִים-הֲבָרוֹת וְקָלִיט בָּאֹזֶן.

ג) מְכַבְּדִים אֶת שְׁכִינַת-הַמָּקוֹם. כָּל מָקוֹם יֵשׁ-לוֹ שְׁכִינָה שֶׁלּוֹ, וְהִיא תוֹבַעַת שֵׁם הַהוֹלֵם אוֹתָהּ.

ד) מְכַבְּדִים שֵׁם חָבֵר-וְגָדוֹל בְּצוּרַת-הַנְצָחָה הַחוֹפֶפֶת אֶת שֶׁטַח-פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְאִם אֶפְשָׁר, בִּמְקוֹם-מְגוּרָיו הָאַחֲרוֹן, וְאֵין מַרְכִּיבִים סְתָם שֵׁם לִסְתָם מִפְעָל עַל יְסוֹד “אַסְטְרוֹלוֹגִי” – דְּהַיְנוּ, שֶׁפְּטִירָתוֹ שֶׁל זֶה נָפְלָה בְּמִקְרֶה בִּסְמִיכוּת-זְמַן לְיִסּוּדוֹ שֶׁל זֶה.

ה) סוֹפְרִים וָאֳמָנִים – מְלַאכְתָּם הִיא הַנְצָחָתָם.


 

אֲדָמִי – אִדְמִית – אֲדָמִית    🔗


לְאוֹר הַבְּחִינוֹת הַלָּלוּ, לֹא יַעֲמוֹד “אַדְמוֹת יִצְחָקִי” כְּשֵׁם לַקִּבּוּץ הַהֲרָרִי הַזֶּה. עַד-מְהֵרָה יִתְקַצֵּר לְ “אַדְמוֹת”, נִסְמָךְ שֶׁאֵין לוֹ סוֹמֵךְ… זַכַּאי הֶחָבֵר יִצְחָק יִצְחָקִי לְמַצֶּבֶת-זִכָּרוֹן בְּצוּרַת מוֹסָד חַי בְּעִירוֹ בְּחֵיק מִשְׁפַּחַת-הַפּוֹעֲלִים הָרְחָבָה, אֲשֶׁר עָבַד אוֹתָהּ. זַכַּאי הַקִּבּוּץ, הַמִּתְנַחֵל בְּמָקוֹם בְּרֵאשִׁיתִי, לְשֵׁם בְּרֵאשִׁיתִי, וְאֵין נָאֶה לוֹ מִן הַנִּיב הַתְּנָ“כִי הַקָּדוּם “אֲדָמִי”, תֹּאַר-שֵׁם גָּזוּר מִן “אָדָם”, אַךְ לְמַעַן תֵּת כָּבוֹד לַגִּלְגּוּל הָעַרְבִי שֶׁל שֵׁם זֶה, אוּלַי יֵשׁ לְהוֹסִיף לוֹ תָ”ו בְּסוֹפוֹ, שֶׁיִּקָּרֵא “אֲדָמִית”, מֵעֵין תֹּאַר-פֹּעַל הַמִּתְפָּרֵשׁ: בְּדֶרֶךְ הָאָדָם אֶל רוּמִים וּרְקִיעִים בַּטֶּבַע, אֶל נְתִיבוֹת יוֹתֵר נִשְׂגָּבוֹת בִּסְפִירוֹת בִּינָה וְתִפְאֶרֶת.


 

שִׁלּוּב-כְּתֵפַיִם    🔗


נִכְנְסָה נַעֲרָה נוֹשֵׂאת רוֹבֶה, בְּגָדֶיהָ מְלֵאִים גֶּשֶׁם. הִסְתּוֹבְבָה לְרֶגַע, וְיָצָאָה. בִּשְׁמִירָה הִיא.

נִכְנְסוּ בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה חֲצִי-תְרֵיסַר צְעִירִים עַרְבִיִּים. חֲבוּקֵי-כָּתֵף הֵם, כֻּלָּם כְּאַחִים, בְּנֵי גֹבַהּ אֶחָד. לְיָדָם, וּלְפִי קֶצֶב-הֲלִיכָתָם, צוֹעֵד אֶחָד עִם חָלִיל, הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת סִלְסוּלִיּוֹת. בָּאוּ לִשְׂמוֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ בְּרִקּוּדִים מָסָרְתִּיִּים שֶׁלָּהֶם, שֶׁעִקָּרָם הֲלִיכָה פְּלוּסָה, מְנֻקֶּדֶת בִּרְקִיעוֹת-רֶגֶל חֲזָקוֹת, פָּנִים וְאָחוֹר. הַחֶבְרַיָּה פִּנְתָה לָהֶם אֶת הָרִצְפָּה. הִתְחִילוּ בַּחוּרִים מִשֶּׁלָּנוּ הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הַצְּעִירִים הָעַרְבִיִּים, לִלְמוֹד תְּנוּעוֹתֵיהֶם וּרְקִיעוֹתֵיהֶם אַגַּב חִקּוּי-לְמַעֲשֶׂה. קִבּוּצָאִית חֲלִילָנִית נִסְּתָה גַּם לִלְמוֹד אֶת הַנִּגּוּן. חִישׁ תָּפְסוּ אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת מִקְצָבָהּ, וְנִשְׁתַּלְּבוּ כְּתֵפַיִם יְהוּדִיּוֹת עִם כְּתֵפַיִם עַרְבִיוֹת בְּרִקּוּד אֶחָד. נִצְטָרְפוּ גַם בַּחוּרוֹת אֶל הָרִקּוּד הָעַרְבִי – וַחֲזָקָה שֶׁזֶּה אֵינֶּנוּ לְפִי הַמָּסֹרֶת. רָאֲתָה הַצְּעִירָה רַסְמִיָּה כָּךְ, וְנִצְטָרְפָה גַם הִיא עִמָּהֶן. רָאוּ הַיְלָדוֹת הָעַרְבִיּוֹת כָּךְ, וְנוֹסְפוֹ גַם הֵן אֶל הַשּׁוּרָה הַמְרַקֶּדֶת; הַלָּלוּ, כָּל-כַּמָּה שֶׁקְּטַנּוֹת הֵן, הֶרְאוּ כֹּחַ כִּמְחוֹלְלוֹת-בְּחֶסֶד. אַחֲרֵי-כֵן נִתְפַּתַּח מַעְגַּל-רִקּוּד כְּלָלִי, אֲשֶׁר גְּדוֹלִים וּקְטַנִים, יְהוּדִים וְעַרְבִים, מְעֹרָבִים בּוֹ. אֲזַי שׁוּב נִסְתַּדְּרוּ הַצְּעִירִים הָעַרְבִיִּים בְּשׁוּרָה, וְהֶחָלִיל מְנַגֵּן לִפְנֵיהֶם, וְהֵם צָעֲדוּ אֶל הַדֶּלֶת בְּמִקְצָב, כְּמוֹ בִּיצִיאָה מֵעַל בָּמָה. אַחֲרֵיהֶם נֶעֶלְמוּ גַם אַחְיוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת.


 

בְּרָכָה מְסַפֶּרֶת    🔗


בֵּין הַמִּסְתּוֹבְבִים עַל הָרִצְפָּה בַּחֲבוּרָה, בְּזוּג אוֹ בְּרַבְעִית, הִשְׁגַּחְתִּי בְּאַחַת הַמְגַמֵּאת רִקּוּד אַחַר רִקּוּד וְאֵינָהּ שְׂבֵעָה, חָגָה בָּאֲוִיר בְּלֹא יְגִיעָה, וְחֹק-הַכֹּבֶד בָּטֵל לְעֻמָּתָה וְהִיא מִבְּנוֹת-חַוָּה הַקְטַנּוֹת, אֲשֶׁר כְּקֹטֶן-גּוּפָן כֵּן עשֶׁר-רוּחָן: כְּיַהֲלוֹם מַתִּיז נִיצוֹצוֹת אוֹ כַּיַּיִן הֶחָרִיף אֲשֶׁר הַשּׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ אַךְ מְלוֹא-הָאֶצְבָּעוֹן – וְיִשְׁכָּר.

בָּאָה זוֹ וְיָשְׁבָה עַל-יָדִי עַל קְצֵה-סַפְסָל, קָרְאָה לִי אַבְרָהָם, וְהִתְוַדְּעָה לִי: בְּרָכָה. (וְכֵן כֻּלָּם כָּאן הִכְנִיסוּנִי בְּחֶבְרָתָם וּקְרָאוּנִי בְּשֵׁם רִאשׁוֹן, כְּמָסֹרֶת הַקִּבּוּץ מִקַּדְמוּתוֹ.)

סִפְּרָה לִי בְּרָכָה: “מֵאָז עֲלוֹת הַקִּבּוּץ עַל הָהָר הַזֶּה, חָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל צְעִירֵי-הָעַרְבִים בְּאִדְמִית. אֵלֶּה מְנֻתָּקִים הָיוּ מִלְּבָנוֹן, וּרְחוֹקִים מִבְּנֵי-עַמָּם שֶׁבָּעֵמֶק. עַכְשָׁו נִגְאֲלוּ מִבְּדִידוּתָם”.

עוֹד סִפְּרָה כִּי חָכְמַת-אֲחָיוֹת בְּיָדָהּ, וְהִיא נִכְנֶסֶת אֶל בָּתֵּי הָעַרְבִים וּמְלַמֶּדֶת לִנְשֵׁיהֶן הִלְכוֹת רַחְצָה וְנִקָּיוֹן וְטִפּוּל בְּתִינוֹקוֹת. אַף הֵן מְלַמְּדוֹת לָהּ מֵאֳמָנֻיּוֹתֵיהֶן שֶׁלָּהֶן, וְלִמְּדוּהָ גַּם לַעֲשׂוֹת פִּתָּא. לְשַׁבָּת הַבָּאָה, תֹּאפֶה פִּתָּא לְכָל הַחֲבֵרִים וְהַחֲבֵרוֹת. וְהִיא תֵאֲרָה מִקְצַת מֵאֹרַח-חַיֵּיהֶם שֶׁל שְׁכֵנִים טוֹבִים אֵלּוּ: מִנְהָגָם לַעֲרוֹךְ שִׁבְעָה יְמֵי-כְּלוּלוֹת בְּיָד רְחָבָה וּבְגֻזְמָה שֶׁל מַתָּנוֹת, עַד אֲשֶׁר עִקַּר-הַמֹּהַר, שֶׁחָתָן מְשַׁלֵּם לַאֲבִי-הַכַּלָּהּ, מִתְבַּזְבֵּז עַל אֵלֶּה, וְחֵלֶק לֹא-מְעַט מִן הַמֹּהַר חוֹזֵר אֶל הֶחָתָן בְּצוּרַת כֵּלִים וּשְׁטִיחִים לַזּוּג; וּמִתְאוֹנְנִים הַצְּעִירִים הָעַרְבִים שֶׁבָּהָר כִּי הַמֹּהַר הוֹלֵךְ וָרָב, וְאֵין בְּכֹחָם לְשֵׂאתוֹ עוֹד; וְהֵם מְצַפִּים לְיוֹם שֶׁבּוֹ יְבֻטַּל מִנְהָג זֶה.

כָּאן נִכְנַס חָבֵר אֶחָד לְדִבְרֵי בְּרָכָה, וְאָמַר: “כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הָעַרְבִים. לְעוֹלָם הֵם מִתְאוֹנְנִים: ‘מַאפִישׁ מַאסַארִי’ (אֵין כֶּסֶף)… וַהֲלֹא הָעַרְבִים שֶׁבְּכָאן יֵשׁ לָהֶם פָּרוֹת וְיֵשׁ לָהֶם נַחֲלָאוֹת, וּצְעִירֵיהֶם מָעֳסָקִים עַל-יְדֵי ‘סוֹלֵל-בּוֹנֶה’ בְּכָל הַסְּבִיבָה הַזֹּאת”.

שָׁאַלְתִּי, מַה שָּׂכָר נִתָּן לָעַרְבִים. אָמַר לִי הֶחָבֵר: “אִם הוּא נוֹפֵל לִפְעָמִים מִן הַשָּׂכָר שֶׁל הַיְּהוּדִים, הֲרֵי זֶה רַק בִּמְעַט מִן הַמְעַט; לְמָשָׁל, אִם יְהוּדִי מְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה לִירוֹת לְיוֹם, יִתָּכֵן שֶׁהָעַרְבִי יְקַבֵּל שֶׁבַע. תַּחַת זֶה, נִתְבַּע הָעובֵד הַיְּהוּדִי וְנוֹתֵן לִמְשִׂימוֹת שֶׁחֲבֵרוֹ הָעַרְבִי בֶּן-חוֹרִין מֵהֶן”.

וְאֶת בְּרָכָה שָׁאַלְתִּי, אֵיךְ הִיא מִדַּבֶּרֶת עִם הָעַרְבִים. הִגִּידָה לִי שֶׁהִיא יְלִידַת טְבֶרְיָה; דּוֹר רְבִיעִי הִיא בָּאָרֶץ, וְהִיא סָפְגָה עַרְבִית מִיַּלְדוּתָהּ, וְגַם אִידִישׁ הִיא יוֹדָעַת…


 

זִמְרָה בְּצִבּוּר    🔗


נִתְיַשְּׁבוּ בְּסָמוּךְ לִי שְׁנֵי בַּחוּרִים, אֶחָד לְבַנְבַּן וְאֶחָד שְׁחַרְחַר, וְהֵם פָּצְחוּ שִׁיר לְתֻמָּם, אַךְ בְּקוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מֻעָטִים, וְהֵם נַעֲשׂוּ מֶרְכָּז לְמַקְהֵלָה מְאֻלְתֶּרֶת. עָבַר תּוֹר הָרִקּוּדִים וּבָא תוֹר הַזִּמְרָה. עֲשָׁשִׁית-הַלֻּכְּס, אֲשֶׁר קֹדֶם נָדְדָה מִן הָרִצְפָּה אֶל הַשֻּׁלְחָן, עַכְשָׁו הָעָבְרָה הֵנָּה אֶל-בֵּין הַסַּפְסָלִים. יָשַׁב לוֹ גַם הָאַקוֹרְדְּיוֹנַאי, וְלִשְׂמֹאלוֹ הַבַּחוּרָה בַּעֲלַת-הֶחָלִיל – גְּבוֹהָה, שְׁחַרְחֹרֶת וְנָאָה, וְהִיא הִגְדִּילָה לְזַמֵּר בַּעֲלִיצוּת; הֲנָאָה לָהּ וַהֲנָאָה לַשּׁוֹמְעִים. וְעֵינַיִם מִזְרָחִיּוֹת נִדְלְקוּ אוֹר.

וְשׁוּב נָדְדָה הָעֲשָׁשִׁית. כִּי נִלְקְחָה אֶל הַמִּטְבָּח. שָׁם הוּכַן קָפֶה עִם כְּרִיכִים. סֵדֶר-הַסְּעֻדּוֹת הָרָגִיל הֻפְרַע הַפַּעַם בְּשֶׁל הַחֲגִיגָה, וְהָיְתָה זֹאת כָּל אֲרוּחַת-הָעֶרֶב שֶׁל הַחֲבֵרִים – וְשֶׁל הָאוֹרְחִים. וְעַל כָּךְ נִתַּן נְאוּם-הִתְנַצְּלוּת קָצָר מֵאֵת אַחַד-הַבָּנִים. הַקָּפֶה שָׁחוֹר הָיָה, אַךְ רְוָיָה בּוֹ בְּזֶה הַלַּיְלָה הַגָּשׁוּם וְהַקָּרִיר.

הֻפְקַד עַל הָאוֹרְחִים הֶחָבֵר אִילָן. הוּא הֶעֱבִירַנִי בְּשָׁלוֹם דֶּרֶךְ חַתְחַתֵּי-הֶחָצֵר וֶהֱבִיאַנִי אֶל חֶדֶר מְשֻׁלַּשׁ-מִטּוֹת בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אֶחָד מִבִּנְיְנֵי-הַמְּגוּרִים. בְּאוֹתוֹ חֶדֶר הוּלְנוּ גַם זוּג אֶחָד, אֲשֶׁר כָּמוֹנִי נִתְפְּסוּ בַּגֶּשֶׁם בְּאִדְמִית לְלֹא נְסִיעָה חֲזָרָה.

הַשְּׂמִיכָה שֶׁנִּתְּנָה לִי מְאֹד עָבָה הָיְתָה – וְכֹחָהּ-לְחַמֵּם הָיָה נָאֶה גַם לְחֹרֶף קַנַּדִּי.


 

לְלֹא תְנוּמָה    🔗


בַּלַּיְלָה הַהוּא לֹא יָדַעְתִּי תְנוּמָה, וְאִם עָצַמְתִּי עַפְעַפַּיִם לִרְגָעִים מְקֻטָּעִים; אֶפְשָׁר מִפְּנֵי שֶׁסְּתָם מָקוֹם חָדָשׁ קָשֶׁה לְשֵׁנָה, וְאֶפְשָׁר מִשּׁוּם שִׁכְרוּת מְעוֹרֶרֶת הַבָּאָה מִקָּפֶה שָׁחוֹר – אוֹ מִנֹּגַהּ-בְּרַק עֵינַיִם צְעִירוֹת…

שָׁמַעְתִּי קִלּוּחֵי-גֶשֶׁם, חוֹבְטִים עַל גַּגּוֹת כְּגַלֵּי-סוּפָה הָאוֹמְרִים לְטַבֵּעַ סְפִינָה קְטַנָּה; שָׁמַעְתִּי קוֹל חָבֵר מְאַחֵר, עוֹבֵר בְּרִנָּה בֶּחָצֵר; שָׁמַעְתִּי דְפִיקוֹת-רַגְלַיִם קְצוּבוֹת שֶׁל עוֹרְכֵי נִשְׁפִּיָּה פְּרָטִית בְּחַדְרָם אַחֲרֵי הָעֶרֶב הַגָּדוֹל.

אַרְבַּע פְּעָמִים קַמְתִּי וְיָצָאתִי הַחוּצָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּדְמָה לִי כִּי כְּבָר אָתָא בֹּקֶר, וּבְכָל פַּעַם הָיָה מֶזֶג-הָאֲוִיר אַחֵר.

רָקִיעַ, טָהוֹר בְּאֶמְצָעִיתוֹ, אֲשֶׁר כּוֹכָבִים בַּל-יְדַעְתִּים (אַךְ נִדְמָה לִי כִּי הִכַּרְתִּי עַיִן אַחַת אֲדֻמָּה שֶׁבְּסַרְטָן), וּלְבָנָה מַעֲרָבִית אַךְ-נוֹלְדָה, קְרוּצִים בּוֹ כַּאֲבָנִים מְלֻטָּשׁוֹת; וְעַל עִגּוּל-הַטֹּהַר סוֹגְרִים חוֹפֵי-עֲרָפֶל מַשּׂוֹרִיִּים, חֲוַרְוָרִים.

פְּלַג-רָקִיעַ זוֹעֵף, בְּמִצְחוֹ בְּרָקִים מְעוֹפְפִים (וְרַעַם לֹא נִשְׁמָע); וּכְנֶגְדּוֹ, כַּעֲטָרָה מֻפְלָאָה מִתְנוֹצֶצֶת עַל אַפְסֵי-אֹפֶק – מְאוֹרוֹת חֵיפָה-עַכּוֹ-נַהֲרִיָּה; וּלְמַטָּה, מִקָּרוֹב, בְּבֶקַע-הָר, מַבְלִיחִים נֵרוֹת-אֵלוֹן.

זוּג עֲנָקֵי-עֲנָנִים פִּלְדִּיִּים, אֶחָד שָׁטוּחַ, בַּעַל-זְרוֹעוֹת וְאֶחָד מְנֻפַּח הַכָּרֵס הָאֲרֻכָּה, קְרוֹבִים לְהִתְנַגֵּשׁ רֹאשׁ-אֶל-רֹאשׁ, כִּתְמָנוּן עִם כְּרִישׁ עֲרוּכִים לַקְּרָב; וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם זֵרֵי-כּוֹכָבִים וְזִרְדֵי-כּוֹכָבִים בְּשַׁלְוָה יָהֵלּוּ.


 

וְכוֹכָבִים אֵין עוֹד    🔗


בַּפַּעַם הָרְבִיעִית לֹא חָזַרְתִּי הַחַדְרָה. יָרַדְתִּי בִּזְהִירוּת בַּמַּדְרֵגוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת הַחֲלַקְלַקּוֹת, וְגִשַּׁשְׁתִּי דַרְכִּי בֵּין מַעֲקַשִּׁים וּמִכְשׁוֹלִים, אֲשֶׁר חַצְרוֹת הַקִּבּוּץ הַנִּבְנֶה מְלֵאוֹת אוֹתָם: גַּבְשׁוּשֵׁי סִיד וְחָצָץ; שְׁבָבֵי-קְרָשִׁים, חוּטֵי בַּרְזֶל עָגֹל; בּוֹרוֹת חֲפוּרִים, וְעַקְמוּמִיּוֹת-קַרְקַע טִבְעִיּוֹת, וְכָל זַנֵּי קוֹץ וָבֹץ, שׂוֹרְטֵי-שׁוֹק וּמַמְעִידֵי-רֶגֶל.

וּכְשֶׁנִּטַּפְטְפוּ דְלָפִים מֵחָדָשׁ, מָצָאתִי לִי מַחֲסֶה בַּחֲדַר-הָאֹכֶל הָרֵיק. הֶעֱמַדְתִּי כִּסֵּא בְּפֶתַח-הַחֶדֶר, וְחִכִּיתִי לַשָּׁחַר. נָשְׁבָה רוּחַ קָרָה בְּגַבִּי. לִזְבְּזִים פְּתוּחִים מִשְּׂמֹאל לַכְּנִיסָה, שֶׁחֲשַׁבְתִּים בֵּטוֹן, מָצָאתִי שֶׁהֵם עֵץ וְהֵם מִתְקַפְּלִים; סְגַרְתִּים, וְרָוַח לִי.

לֹא סִילוֹנֵי-מָטָר וְלֹא בְּקִיעַת לֹבֶן רִאשׁוֹן בַּמִּזְרָח הִצְלִיחוּ לִמְחוֹק קְבוּצַת-כּוֹכָבִים אַחַת, אֲשֶׁר הִתְעַקְּשָׁה לַעֲמוֹד יָמָּה-דָּרוֹמָה גַּם לְאַחַר שֶׁנִּבְלְעוּ כָּל אַחְיוֹתֶיהָ מִסָּבִיב – הִיא הַקְּבוּצָה אֲשֶׁר בָּהּ הָעַיִן הָאֲדֻמָּה. לְבַסּוֹף נִתְכַּרְכְּמוּ שׁוּלֵי-עָבִים תַּחְתּוֹנִיִּים, וְכוֹכָבִים אֵין עוֹד.


 

הַיְרִידָה בְּ“עֶגְלַת-כֹּחַ”    🔗


לְיַד בֵּית-מִקְלַחַת בִּלְתִּי-גָמוּר עָמַד הַטֶּנְדֶּר הַקִּבּוּצִי (“עֶגְלַת-כֹּחַ” הָיָה חָתוּם בּוֹ בְּאַנְגְּלִית, וְחָשַׁבְתִּי כִּי זֶה שֵׁם יוֹתֵר נָאֶה מִ“טֶּנְדֶּר”), אֲשֶׁר נוֹעַד לְהַסִּיעַ חֲבֵרִים מַטָּה אֶל הַכְּבִישׁ. נִצַּבְתִּי לְיָדוֹ וּשְׁמַרְתִּיו, פֶּן אֲאַחֵר.

צָוַץ קוֹל-צִפּוֹר בִּשְׁנֵי תָוִים קְצָרִים, צוֹרְמָנִיִּים. לְאַחַר רֶגַע, נִשְׁמַע קוֹל נִסּוּר-עֵצִים מֵאַחַד-הַמִּבְנִים. עַכְשָׁו, שַׁחַר בְּוַדַּאי. וְשׁוּב טְפִיחָה שֶׁל הֲמוֹן טִפּוֹת-גֶּשֶׁם. נִכְנַסְתִּי אֶל “עֶגְלַת-הַכֹּחַ”, בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי, לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל מְקוֹם-הַנֶּהָג. הִתְחִילוּ חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת מוֹפִיעִים אֶחָד-אֶחָד, זֶה בְּמַגֶּבֶת וְזוֹ בְּסַרְבָּל, פָּלְחוּ הַגֶּשֶׁם בְּחָפְזָה.

לֹא אָרְכוּ הָרְגָעִים, וּכְבָר כַּמָּה מֵהֶם קוֹפְצִים לְתוֹךְ “הָעֲגָלָה” מֵאָחוֹר; בֵּינֵיהֶם בַּת-שִׂיחָתִי מֵאֶמֶשׁ, בְּרָכָה, וְשָׂמַחְתִּי לְקַדְּמָהּ לְשָׁלוֹם, כִּי בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם לֹא הִסְפַּקְתִּי לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשֵׁנָה נְעִימָה. אָמְרָה לִי בְּרָכָה כִּי הִיא יוֹרֶדֶת אֶל אֵלוֹן, כִּי שָׁם הִיא עוֹבֶדֶת הַיּוֹם.

יָשַׁב הֶחָבֵר-הַנֶּהָג אֶל הַהֶגֶה, הִרְעִישׁ אֶת קְרָבֵי-הַמְכוֹנִית, וְתָקַע בַּחֲצוֹצַרְתָּהּ לִקְרוֹא לִמְפַגְּרִים; בָּאוּ בְּרִיצָה עוֹד אֲחָדִים.

עַכְשָׁו, עִם יְרִידָה בְּחַוְרוּרִית-הַבֹּקֶר, נוֹכַחְתִּי מֶה חָכַמְתִּי אֶתְמוֹל, כַּאֲשֶׁר מֵאַנְתִּי לְחָרֵף נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ-חָבֵר בִּנְסִיעָה מְיֻחֶדֶת מַטָּה בְּעֵת סוּפָה וַעֲלָטָה. הַדֶּרֶךְ, שֶׁכָּל רִפּוּדָהּ שַׁבְרִירֵי-סְלָעִים וְחָצָץ, נֶחְצְבָה מִגּוּף-הָהָר; יֵשׁ בָּהּ עֲקַלְקַלּוֹת שֶׁקִּצָּן אֵינוֹ נִרְאֶה כְּלָל; וְרַק בְּנִסֵּי-נִסִּים נִצְלָחִים שִׁפּוּעֶיהָ, מוֹרְדוֹתֶיהָ וְהִתְקַפְּלֻיּוֹתֶיהָ. אוֹרְבִים לָהּ לֹעוֹת תְּהוֹמִיִּים, וְיֵשׁ שֶׁהִיא צָרָה בִּמְאֹד-מְאֹד, וְאֵין חֲצִיצָה כָּלְשֶׁהִי בֵּינָהּ וּבֵין הַמָּוֶת הַפָּעוּר. וּבַעֲבוֹר הַמְּכוֹנִית, מוּעָפִים מִדַּחַף-גַּלְגִּלֶּיהָ אֲבָנִים מָחֳרָדוֹת-מֵרִבְצָן וְנִתּוּזֵי-מַיִם מִשְּׁלוּלִיּוֹת קְווּיוֹת, וְהֵם קוֹשְׁטִים תְּהוֹמָה.

וְשוּב אֲנִי מַבִּיט אֶל כֹּתֶל-הָהָר הַמִּתְנַשֵּׂא מִנֶּגֶד, עַל חֲטִיטוֹתָיו, נְקִיקָיו וַחֲגָוָיו, וְנִקְרוֹת-מְעָרוֹתָיו הָאֲפֵלוֹת – מֵהֶן בְּגֹבַהּ בַּל-יֻשַּׂג וּמֵהֶן אֲשֶׁר הַגִּישָׁה אֲלֵיהֶן הִיא תּוֹךְ הֶעָרוּץ הַתַּחְתּוֹן, אֲשֶׁר שָׁם רַגְלֵי-הָר מִשְׂתָּרְגוֹת עִם רַגְלֵי-הָר.

עַד שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בַּכְּבִישׁ, אֵצֶל אֳרָנִים בְּשַׁעֲרֵי-אֵלוֹן, כְּבָר בִּרְקֵי-שֶׁמֶש מְקַרְטְעִים מִתּוֹךְ שְׁלוּלִיּוֹת גִּשְׁמֵי לָיְלָה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!