(1890 – 1936)

א    🔗

אֶזְכְּרֵהוּ אֵיךְ רְאִיתִיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה: הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת בְּקַרְלְסְבַּד, הָעִיר הַצֶּ’כִית. יְהוּדִים מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה וְהַמַּהְפֵּכָה הִפְרִידָה בֵּינֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ מִי נִשְׁאַר וּמִי נֶעְדָּר – נִפְגָּשִׁים שׁוּב. הָעִנְיָן הַצִּיּוֹנִי – בִּנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – כִּנֵּס אוֹתָם לְכָאן. יְדִידִים יְשָׁנִים נִפְגָּשִׁים בְּשִׂמְחָה. אַגַּב שִׂיחָה עוֹלָה דִּמְעָה בְּעֵין פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי. יְדִיד וְחָבֵר, אֵינֶנּוּ, נֶעְדָּר. בֵּין הַבָּאִים אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר גָּדְלוּ בֵּינָתַיִם וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַמַּחֲנֶה הַצִּיּוֹנִי. צָרַת יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קֵרְבוּ רְחוֹקִים וֶהֱבִיאוּם הֲלֹם, אֶל הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי. גַּם הֵם בָּאוּ לְהַטּוֹת שֶׁכֶם וְלַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַצִּיּוֹנוּת. בֵּין אֵלֶּה רָאִיתִי בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת שֶׁל חַבְרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֶדֶת – אִישׁ אֶחָד וְעֵינָיו גְּדוֹלוֹת, פָּנָיו עֲטוּרִים זָקָן לֹא גָדוֹל, יוֹשֵׁב עַל אַחַד הַכִּסְאוֹת, רֹאשׁוֹ נָטוּי לְפָנָיו וְסַנְטֵרוֹ נִשְׁעָן עַל הַמַּקֵּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְהוּא כֻּלּוֹ קֶשֶׁב. מַבִּיט וּמַקְשִׁיב, סוֹבֵב עֵינָיו לְכָאן וּלְכָאן וְשׁוֹמֵעַ כָּל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַמְדַבְּרִים. הוּא שׁוֹתֵק וּמַאֲזִין וְנַפְשׁוֹ לֹא תֵּדַע שָׂבְעָה.

– מִי הָאִישׁ הַמַּאֲזִין לְלֹא דִּבּוּר, הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו? – שָׁאַלְתִּי וְחָקַרְתִּי.

עַל פִּתְחֵי רוֹמָא הוּא יוֹשֵׁב. שְׂפַת אֶחָיו, רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים כָּאן – עִבְרִית וְאִידִישׁ – אֵינוֹ יוֹדֵעַ. לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מְסוּרִים לָעִנְיָן הַצִּיּוֹנִי. הוּא מְטַפֵּל בָּעוֹלִים, הַבָּאִים בְּרֶכֶב וּבְרֶגֶל וִיחֵפִים מִמִּזְרַח אֵירוֹפָּה לְאִיטַלְיָה וּמְחַפְּשִׂים נְתִיבָה בַּיָּם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הוּא מְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאִיטַלְיָה, הָרְחוֹקִים מִידִיעַת דְּבַר הַצִּיּוֹנוּת, וּמְקָרְבָם לְבֵית־יִשְׂרָאֵל. רוֹפֵא לְפִי אֻמָּנוּתוֹ וְסוֹפֵר לְפִי נְטִיּוֹת רוּחוֹ, וְנַפְשׁוֹ לְסֵדֶר חַיִּים צוֹדֵק בָּעוֹלָם וּבִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדֵי הָעֲבוֹדָה.

אִישׁ מוּזָר. הַגְּדוֹלִים, גְּדוֹלֵי הַצִּיּוֹנוּת וְאַף ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן בֵּינֵיהֶם – מְבַקְשִׁים קִרְבָתוֹ, וְהוּא כְּאֶחָד מֵהֶם. בְּחֶבְרַת אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה שֶׁבָּאוּ לַקּוֹנְגְרֶס מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּתַלְמִיד מַקְשִׁיב, נוֹהֵג דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בָּהֶם וְנָכוֹן לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָם כָּל עֲבוֹדָה אֲשֶׁר תֻּטַּל עָלָיו. כְּאִלּוּ צִפָּה כָּל חַיָּיו לִהְיוֹת אֶחָד מֵהֶם, אִישׁ עֲבוֹדָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמוֹהֶם. וְעַתָּה הוּא עוֹשֶׂה אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים לְהִכָּנֵס לְחֶבְרָה זוֹ.

וְכָךְ עָבְרוּ יְמֵי הַקּוֹנְגְרֶס בְּקַרְלְסְבַּד.

תָּמִיד נִמְצָא בֵּין חַבְרֵי סִיעַת הָעֲבוֹדָה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְדִבְרֵי אֲחֵרִים, שׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

ב    🔗

לֹא עָבַר הַרְבֵּה זְמַן אַחֲרֵי הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הַהוּא וּמשֶׁה בֵּילִינְסוֹן בָּא לָאָרֶץ.

הָרוֹפֵא מֵרוֹמָא, הַסּוֹפֵר, הַכּוֹתֵב בָּעִתּוֹנִים הַצִּיּוֹנִיִּים אִיטַלְקִית וְגֶרְמַנִית – מַחְלִיט כִּי בָּאָרֶץ עָלָיו לִחְיוֹת חַיֵּי פּוֹעֵל וְלַעֲבֹד עֲבוֹדָה גוּפָנִית. הוּא הוֹלֵךְ לְגִבְעַת־הַשְּׁלשָׁה וּמְנַסֶּה אֶת כֹּחוֹ לַעֲבֹד כְּאַחַד הַחֲבֵרִים בַּקִּבּוּץ. בַּיּוֹם הוּא עוֹבֵד וּבָעֶרֶב הוּא מְנַסֶּה לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן עַמּוֹ. הַַתַּנַּ"ךְ בְּיָדוֹ וְתַרְגּוּם לוֹעֲזִי בְּצִדּוֹ. שְׁנֵי הַדְּבָרִים קָשִׁים לוֹ עַד לִמְאֹד. מֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּין לַעֲבוֹדַת שָׂדֶה. הֵן רִפֵּא חוֹלִים! הוּא חוֹזֵר עָיֵף וְיָגֵעַ מֵעֲבוֹדַת יוֹמוֹ. מִבַּיִת מְרֻוָּח בְּרוֹמָא הוּא בָּא לְפִנָּה בַּצְּרִיף, בַּקִּבּוּץ. אֵין הוּא יָכוֹל לָתֵת מְנוּחָה לְגוּפוֹ הֶעָיֵף. סִבְלוֹ גָדוֹל פִּי כַּמָּה, כִּי אֵין לוֹ שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת עִם חֲבֵרָיו. הוּא אָנוּס לִפְנוֹת אֲלֵיהֶם בְּשָׂפוֹת לוֹעֲזִיּוֹת. בְּחַיִּים כָּאֵלֶּה אֵין לוֹ תִּקְוָה לְלַמֵּד לְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר עִבְרִית. זֶה מְדַכֵּא אֶת רוּחוֹ. הַכְּזָר יֵשֵׁב בְּאַרְצוֹ וּבְתוֹךְ עַמּוֹ?

קָשֶׁה לוֹ לְהַחְלִיט מַה לַּעֲשֹוֹת. שְׁנֵי הַדְּבָרִים יַחַד, גַּם לַעֲבֹד וְגַם לִלְמֹד, לֹא יוּכַל. בְּלֵב כָּבֵד הוּא מַחְלִיט – עָלָיו לִלְמֹד אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית תְּחִלָּה וְאַחַר יַעֲבֹד.

ג    🔗

מֵעַתָּה הִתְחִילוּ חַיִּים חֲדָשִׁים. הָרוֹפֵא מֵרוֹמָא נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ תַּלְמִיד. הוּא יוֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת גַּג, בְּאַחַד הַבָּתִּים בְּתֵל־אָבִיב, וְלוֹמֵד לִקְרֹא עִבְרִית, לוֹמֵד דִּקְדּוּק עִבְרִי וְסִפְרוּת עִבְרִית. זוֹהִי גַּם שְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לְשִׁבְתּוֹ בָּאָרֶץ וַעֲדַיִן לֹא הִסְתַּגֵּל לְאַקְלִימָהּ, אַךְ הוּא מְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים. פְּעָמִים רַבּוֹת רְאִיתִיו יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה וְהוּא כֻּלּוֹ טָבוּל זֵעָה וְהַסֵּפֶר הָעִבְרִי אֵינוֹ מָשׁ מִיָּדוֹ. הוּא לוֹמֵד, הוּא בָּא בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַמְרֻבָּעוֹת, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא הִסְכִּינָה לָהֶן עֵינוֹ.

אֲבָל הַתַּלְמִיד הַלּוֹמֵד עִבְרִית עֵינוֹ פְּקוּחָה גם לִרְאוֹת אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בָּאָרֶץ וְלַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמְאֹרָעוֹת בָּעוֹלָם. מֹחוֹ עוֹבֵד תָּמִיד וְיֵשׁ לוֹ מַה לְּהַגִיד לַחֲבֵרָיו, לְבָאֵר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה וּלְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ בְּעִנְיָנִים מֵעִנְיָנִים שׁוֹנִים. אָמְנָם, אֵין הוּא יוֹדֵעַ לִכְתֹּב עִבְרִית וְהוּא אָנוּס לִכְתֹּב בְּשָׂפָה לוֹעֲזִית, אַךְ חֲבֵרָיו מְתַרְגְּמִים אֶת דְּבָרָיו לְעִבְרִית וּמְפַרְסְמִים אוֹתָם

בִּשְׁבוּעוֹן הַפּוֹעֲלִים “קוּנְטְרֵס”, שֶׁיָּצָא בַּיָּמִים הָהֵם עַל יְדֵי “אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה”.

וְכָךְ עָבְרוּ יָמָיו הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ. הוּא לוֹמֵד אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְאֶת עִנְיְנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמְלַמֵּד – הַיְנוּ: מַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְאֶת נִסְיוֹנוֹתָיו בִּכְתָב, בָּעִתּוֹן.

בֵּינְתַיִם הֶחְלִיטָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית הָעִבְרִית לְהוֹצִיא עִתּוֹן יוֹמִי – הֲלֹא הוּא הָעִתּוֹן “דָּבָר”. משֶׁה בֵּילִינְסוֹן הָיָה אֶחָד מֵעוֹבְדֵי הַמַּעֲרֶכֶת לְמִן הוֹפָעַת הַגִּלָּיוֹן הָרִאשׁוֹן. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן עָסַק בְּעִקָּר בַּמְאֹרָעוֹת הַמְּדִינִיִּים בָּעוֹלָם. הוּא כָּתַב יוֹם יוֹם, קָרָא עִתּוֹנִים מֵעִתּוֹנִים שׁוֹנִים בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וְאָסַף וְלִקֵּט אֶת הַיְדִיעוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וֶהֱבִיאָן בְּ“דָבָר”. אָמְנָם, גַּם אָז לֹא כָּתַב עֲדַיִן עִבְרִית וּדְבָרָיו הָיוּ מִתַּרְגְּמִים, אֲבָל כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְחִיל לִכְתֹּב עִבְרִית. וְאָז הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בֶּן־בַּיִת – וְהוּא כְּבֶן שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ.

ד    🔗

בִּימֵי עֲבוֹדָתוֹ בְּ“דָבָר” – כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לֹא יָדַע משֶׁה בֵּילִינְסוֹן לֵאוּת. כָּתַב הַרְבֵּה, לָמַד הַרְבֵּה, לֹא פָּסַק מִלִּלְמֹד. הוּא נָתַן לִבּוֹ לְכָל שְׁאֵלוֹת הַהִסְתַּדְּרוּת וְהַיִּשּׁוּב, עִנְיָנִים מְדִינִיִּים וְחֶבְרָתִיִּים.

מִכֵּוָן שֶׁלָּמַד כָּל עִנְיָן עַל בֻּרְיוֹ הָיָה עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַגִּיד אֶת דְּבָרוֹ בָּרָמָה. הוּא הָיָה לוֹחֵם אַמִּיץ, לוֹחֵם לָאֱמֶת, לַיּשֶׁר וְלַצֶּדֶק. לֹא נָשָׂא פָּנִים לְאִישׁ. לֹא נִרְתַּע מִפְּנֵי אִישׁ. אָמַר אֶת הָאֱמֶת, וְאַף אִם הָיְתָה מָרָה גַם לוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים. וְכָךְ עָמַד משֶׁה בֵּילִינְסוֹן כָּל הַשָּׁנִים כְּמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר – מַגִּיד יוֹם יוֹם אֶת דְּבָרוֹ לַקָּהָל, אִם נָעַם וְאִם לֹא נָעַם. וּכְשֵׁם שֶׁהִקְשִׁיב הַרְבֵּה בְּרֵאשִׁית בּוֹאוֹ אֵלֵינוּ כָּךְ הִקְשַׁבְנוּ לִדְבָרוֹ בְּשִׁבְתּוֹ בְּתוֹכֵנוּ.

עַתָּה, אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא הַכֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן מִכְּתָבָיו – כֶּרֶךְ כְּבֶן 550 עַמּוּד – וְהוּא אַךְ חֵלֶק קָטָן מִכְּתָבָיו, אֲנַחְנוּ רוֹאִים מַה גָּדוֹל הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה בֵּילִינְסוֹן וּמָה רַב הָיָה עֲמָלוֹ. כְּבָר בַּכֶּרֶךְ הַזֶּה, הַנִּקְרָא “בְּמַשְׁבֵּר הָעוֹלָם”, מִתְגַּלֶּה עַד כַּמָּה הֶעֱמִיק חֲשֹׁב בָּעִנְיָנִים הַמְּדִינִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם, עַד כַּמָּה רָאָה בִּבְהִירוּת אֶת הַמַּשְׁבֵּר הֶעָתִיד לָבוֹא וְשֶׁהִנְנוּ חַיִּים בּוֹ כַּיּוֹם. אוֹתָם הַמַּאֲמָרִים שֶׁהָיָה מְפַרְסֵם בְּ“דָבָר” יוֹם יוֹם עֶרְכָּם הַגָּדוֹל מִתְגַּלֶּה אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁהֵם מְכֻנָּסִים יַחַד בְּסֵפֶר. כִּי עַל כֵּן הִשְׁקִיעַ בְּמַאֲמָרִים אֵלֶּה אֶת כָּל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ.

ה    🔗

שְׁנַת־חַיָּיו הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה שְׁנַת הַמְאֹרָעוֹת בָּאָרֶץ. הָיְתָה זוֹ שָׁנָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר לְבֵּילִינְסוֹן. יוֹמָם וָלַיְלָה עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר. כָּל הִתְנַפְּלוּת עַל עוֹבְרֵי דְרָכִים, עַל נְקֻדָּה עִבְרִית, כָּל קָרְבָּן שֶׁנָּפַל, הָיוּ לוֹ כְּהִתְנַקְּשׁוּת בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ. הוּא נִלְחַם בָּאַנְגְלִים הָאַחֲרָאִים לַבִּטָּחוֹן בָּאָרֶץ, נִחֵם אֶת הַנִּפְגָּעִים, עוֹדֵד אֶת הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הִתְאַבֵּל עִם הַמִּתְאַבְּלִים וּלְכָל זֶה נָתַן בִּטּוּי יוֹם יוֹם בָּעִתּוֹן בְּכֹחַ וּבְעֹז, לְלֹא לֵאוּת.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נָפַל גַּם הוּא. לִבּוֹ שֶׁהָלַם בַּקֶּצֶב הַמֻּגְבָּר שֶׁל הַמְאֹרָעוֹת, שֶׁהִרְעִידוּ אֶת הַיִּשּׁוּב הַלּוֹחֵם עַל נַפְשׁוֹ וְעַל קִיּוּמוֹ – עָמַד מִדְּפֹק. שְׁנוֹת יְשִׁיבָתוֹ בָּאָרֶץ – כְּאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה

שָׁנָה – הָיוּ שְׁנוֹת עָמָל וִיגִיעָה. אַךְ מְעַטִּים יָדְעוּ כָּמוֹהוּ לַעֲבֹד בַּחֲרִיצוּת וּבִשְׁקִידָה כָּאֵלֶּה. הוּא כְּאִלּוּ רָצָה לְמַלֵּא כָּאן אֶת כָּל שֶׁפִּזֵּר מֵאוֹנוֹ בְּכָל יְמֵי חַיָּיו עַד בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאָמְנָם, רַב הַחַיִל אֲשֶׁר עָשָׂה. יְרֻשָּׁה לֹא קְטַנָּה הִנְחִיל לָנוּ.

(תש"ב)