רקע
יצחק יציב
חֲבִיבָה רַיְק
ריק.png

(1914 – 1944)


חֲבִיבָה רַיְק שַׁיֶּכֶת לְמִשְׁפַּחַת־הַגִּבּוֹרִים הַחֲדָשָׁה בְּדִבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ, הֲלֹא הִיא מִשְׁפַּחַת הַצַּנְחָנִים בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זוֹהִי מִשְׁפָּחָה לֹא קְטַנָּה שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת אִישׁ וּמִבֵּינֵיהֶם בּוֹלְטוֹת דְּמֻיּוֹת אֲחָדוֹת הֶבְלֵט מְיֻחָד, לְאַחַר שֶׁמֵּתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה עַל הַמִּילְיוֹנִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁהֻשְׁמְדוּ בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַנַצִיִּים הַשּׁוֹנִים שֶׁנִּהֲלוּ אֶת מִלְחַמְתָּם נֶגֶד הַיְּהוּדִים בַּחֲמַת־טֶרֶף. שֶׁל חַיּוֹת־פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת. מִילְיוֹנִים יְהוּדִים הֻשְׁמְדוּ מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה הֶעָבָה שֶׁהֵקִימוּ הַנַצִים לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ יְדִיעוֹת רַבּוֹת עַל מִלְחַמְתָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים נֶגֶד מְרַצְּחֵיהֶם. אַךְ מְעַט מִזְעָר נוֹדַע. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ לֹא הָיִינוּ אַךְ צֹאן לַטֶּבַח. לֹא אָמְנָם הָאוֹיֵב הַנַצִי הָיָה גָּדוֹל וְאַדִּיר, אַךְ לֹא מְעַטִּים הָיוּ גִּלּוּיֵי הַגְּבוּרָה מִצַּד הַיְּהוּדִים בְּהִתְקוֹמְמָם נֶגֶד מְרַצְּחֵיהֶם כְּפַּרְטִיזַנִים וּכְמוֹרְדֵי הַגֵּטוֹ.

וְאוּלָם פֶּרֶק מְיֻחָד, פֶּרֶק גְּבוּרָה לְתִפְאֶרֶת בְּתוֹךְ הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה הוּא הַקְרָבָתָם הָעַצְמִית שֶׁל שְׁלִיחֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ מִכָּאן, אֶל מֵעֵבֶר לְקַוֵּי הֶחָזִית, מִן הַמָּקוֹם הַבָּטוּחַ אֶל לוֹעַ הַסַּכָּנָה. הַצַּנְחָנִים עַזֵּי־הַלֵּב הָלְכוּ מִכָּאן לְעוֹרֵר אֶת אַחֵינוּ הַמְדֻכָּאִים לְמֶרֶד, לְהִתְקוֹמְמוּת, לְהַצִּיל מַה שֶּׁנִתַּן עוֹד לְהַצִּיל וּלְעוֹדֵד אוֹתָם לְמִלְחָמָה בָּאוֹיֵב הַנַצִי.

בְּזֹהַר מְיֻחָד קוֹרְנוֹת שֶׁבַע הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַצַּנְחָנִים הַנֶּעֱדָרִים: חֲמִשָּׁה גְבָרִים וּשְׁתֵּי נָשִׁים, הֲלֹא הֵן חַנָּה סֶנֶשׁ וַחֲבִיבָה רַיְק. נָשִׁים גִּבּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, הַמַּקְרִיבוֹת אֶת הַכֹּל לְמַעַן אֲחֵיהֶן – אֶת חַיֵּיהֶן.

חֲבִיבָה רַיְק, חֲבֵרַת הַקִּבּוּץ “מַעֲנִית” – הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר – בָּאָה לָאָרֶץ מִסְּלוֹבַקְיָה. מִשַּׁחַר נְעוּרֶיהָ הָיְתָה חֲבֵרָה לִתְנוּעַת הַצּוֹפִים “הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר”. הִיא גָדְלָה בַּתְּנוּעָה וְהָיְתָה פְּעִילָה תָּמִיד בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בִּסְלוֹבַקְיָה וּבְצֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה, מְלֵאַת־מֶרְץ, עֹז־רוּחַ וְאַהֲבָה. עוֹבֶדֶת הָיְתָה. מִשֶּׁגְּמָרָה אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי בְּבַּנְסָקה־בִּיסְטְרִיצָ’ה, סְלוֹבַקְיָה, הִתְחִילָה בַּעֲבוֹדָה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. רְגִילִים הָיוּ לִרְאוֹתָהּ עוֹבֶרֶת בַּכְּפָרִים בְּהָרֵי הַקַרְפַּטִים כְּשֶׁהִיא רוֹכֶבֶת עַל אוֹפַנּוֹעַ לְרֶגֶל עִנְיָנֶיהָ. יַחַד עִם עֲבוֹדָתָהּ אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלִּפְעֹל בְּעִנְיְנֵי הַתְּנוּעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִיא מוֹפִיעָה הִיא רוֹכֶשֶׁת אֶת לֵב כָּל יוֹדְעֶיהָ. עַד מְהֵרָה עָמְדָה בְּמֶרְכַּז הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בְּצֶ’כוֹסלוֹבַקְיָה.

בִּשְׁנַת 1938 בָּאָה לָאָרֶץ וְנִצְטָרְפָה מִיָּד לְקִבּוּץ מַעֲנִית, לֹא הַרְחֵק מִכַּרְכּוּר. הָיָה זֶה קִבּוּץ לֹא מְבֻסָּס כְּלָל, וַחֲבִיבָה בַּחֲרִיצוּתָהּ וּבְמִרְצָהּ הִשְׁקִיעָה אֶת עַצְמָהּ בְּהַנְהָלַת עִנְיְנֵי הַקִּבּוּץ. עַד מְהֵרָה הִכִּיר בָּהּ צִבּוּר פּוֹעֲלֵי כַּרְכּוּר כֹּחַ מְאַרְגֵּן וְהִיא הָיְתָה הַמְרַכֶּזֶת אֶת עִנְיְנֵי הַפּוֹעֲלוֹת בַּסְּבִיבָה. עִם זֶה לֹא הִנִּיחָה יָדָהּ מֵעִנְיְנֵי הַשְּׁמִירָה וְהַבִּטָּחוֹן בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי הַמְאֹרָעוֹת בָּאָרֶץ.

בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁבָּאָה הַקְּרִיאָה לְהִתְגַּיְּסוּת, נָטְלָה עַל עַצְמָהּ חֲבִיבָה רַיְק אֶת הַמְסֻכָּן בַּתַּפְקִידִים, מֵאֲחוֹרֵי קַו הֶחָזִית שֶׁל הָאוֹיֵב. הִתְאַמְּנָה כְּצַנְחָנִית וְעָבְרָה לִסְלוֹבַקְיָה. הִיא בָּאָה וְעוֹדְדָה אֶת לוֹחֲמֵי הַמַּחְתֶּרֶת הַיְּהוּדִית. עַל הַפְּגִישָׁה עִם הַחֲבֵרִים בִּסְלוֹבַקְיָה הִסְפִּיקוּ לִכְתֹּב לָנוּ חֲבֵרֶיהָ מִשָּׁם. גָּדוֹל הָיָה הָעִידוּד שֶׁהֵבִיאָה אִתָּהּ. בִּלְבוּשׁ שֶׁל כַּפְרִיָּה צָנְחָה וּבָאָה אֶל סְבִיבַת נְעוּרֶיהָ בְּבַּנְסְקָה־בִּיסְטְרִיצָ’ה. בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבֶיהָ הִיא כּוֹתֶבֶת אַחֲרֵי הַצְּנִיחָה: “לְמַזָּלִי הִכַּרְתִּי יָפֶה אֶת הַסְּבִיבָה וְאֶת הָאֲנָשִׁים וְאַחֲרֵי כְּאַרְבָּעָה יָמִים מָצָאתִי אֶת הַקְּשָׁרִים הַדְּרוּשִׁים וְהִתְחַלְתִּי בָּעֲבוֹדָה. מַצָּבִי הָיָה וְהִנּוֹ גַּם כַּיּוֹם דַּי מְסֻבָּךְ וְקָשֶׁה, כִּי מַכִּירִים אוֹתִי כָּאן גַּם הַגּוֹיִים וְגַם בְּנֵי עַמֵּנוּ”. אֲבָל שׁוּם מַצָּב קָשֶׁה אֵינוֹ מַפְחִיד אוֹתָהּ וְהִיא מְאַרְגֶּנֶת גְּדוּד שֶׁל פַּרְטִיזַנִים יְהוּדִים בֶּהָרִים לְמִלְחָמָה. אַךְ לְבַסּוֹף נָפְלָה בִּידֵי הַנַצִים וְהוּצְאָה לַהוֹרֵג יַחַד עִם שְׁנֵי חֲבֵרֶיהָ, צְבִי בֶּן־יַעֲקֹב מִקְּבוּצַת “הַחוֹתְרִים” וּרְפָאֵל רַיְס מִקְּבוּצַת “חֻלְיוֹת”.

הַשְּׁלִיחָה הַצַּנְחָנִית מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא טִפּוּס חָדָשׁ שֶׁל גִבּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. רְאוּיָה חֲבִיבָה רַיְק לְמָקוֹם מְיֻחָד בַּדַּף הֶחָדָשׁ שֶׁל סֵפֶר הַגְּבוּרָה בְּיִשְׂרָאֵל.


(תש"ו)


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות