גֵּאַי הֲגִיגֶיךָ רַק חוּט אֲחִיזָה

עַל גֶשֶׁר רָעוּעַ וְצַר.

אֱסֹף אֶת יָדְךָ רֶגַע קָט וּמִיַּד

תִּצְנַח בִּזְרוֹעוֹת מַחֲשָׁבָה אוֹתָהּ לֹא תִרְצֶה

הַמִּתְחַשֶּׁבֶת חֲרִישִׁית וְעַל כָּרְחֲךָ מְעַצֶּבֶת

גֵּאֵי הֲגִיגֶיךָ כְּפִתּוּחַ חָרָשׁ.

תִּסְתַּבֵּךְ בִּסְפָרוֹת

מֹחָם לֹא קְלָטָן שֶׁל אַנְשֵׁי פִּיתַגּוֹרַס

וְכָל כֻּלְּךָ רוֹטֵט מִפְּחָדִים שֶׁהֵם הֵם

הַמִסְפָּרִים הַבִּלְתִּי מְדַבְּרִים שֶׁל יָמֵינוּ

מְעַכְּבֵי כָּל צֵרוּף וְסִכּוּם.

וְהֶהָגוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁפָּרְצָה מִסְגַּרְתָּהּ וְהִכְנִיסָה

מַשֶּׁהוּ מֵהַפְּנִימִיוּת הַלּוֹפֶתֶת שֶׁל חוּץ,

שֶׁל הַחוּץ הָרָחוֹק —

כִּי כְּכָל שֶׁיִרְחַק הַחוּץ כֵּן יוֹתֵר הוּא

הַפְּנִים וְהַפְּנַי —

מַה גֵּרְשָׁהּ מִתּוֹכֵנוּ אוֹ גְּזָרָהּ לְמִדָּה?

וּרְאֵה יְדִידִי, אֵיךְ מִלִּים

יָד אֶל יָד, וְהָרֹאשׁ לַעֲנָנִים

מְפַנּוֹת מְקוֹמָן זוֹ לְזוֹ תּוֹךְ אוֹתוֹ הָעִגּוּל,

כִּבְמָחוֹל כְּפָרִי,

תּוֹךְ לַהַב הַזָּהָב שֶׁל הַלֵּב!