“אני מקבל רושם שמדובר בסך־הכל בערימה של גרוטאות. המימשל מנסה להציג את ה’אייווקס' כחסר כל משמעות צבאית” – נאום הסינאטור הנרי ג’קסון על מאמצי המימשל להמעיט בערכו של מטוס־הביון שנמכר לסעודיה חרף התנגדותה של ישראל.
רבותי הקצינים, המדינאים והעיתונאים.
ברוך בואכם על סיפון ה“אייווקס”, מטוס־הביון האמריקני המשוכלל ביותר בעולם, שהסעודים יכולים כמובן להשיג בדיוק אחד כמוהו בכל מדינה אחרת, במערב ובמזרח.
הצַלחת הענקית שאתם רואים על גב־המטוס היא ראדאר מתוחכם ביותר שמזהה מרחוק כל גוף או עצם שנע במהירות של 100 ק"מ לשעה, פרט למטוסים ישראליים; טווח־הפעולה של ראדאר זה הוא לפחות 10 אלפים קילומטרים לכל הכיוונים, אבל בינינו לבין עצמנו אפשר לסובב שם איזה בורג וכל העסק לא שווה פרוטה.
האנטנה שמזדקרת מצִדו השמאלי של המטוס קשורה למחשב רגיש, שכמוהו טרם פוּתח במקום כלשהו בעולם. אנטנה זו מסוגלת לקלוט כל לַחשוּש וכל רחש עלי אדמות ולתרגמם מיד, בעזרת המחשב, לסימני־איתות שניתן להעבירם בחלקיק של מילי־שנייה לכל מטוס־קרב על הקרקע ובאוויר. אין צורך לומר שאנחנו דואגים לכך שהכפתור האדום, שאתם רואים כאן מולכם, ישתק אוטומאטית את המחשב ברגע שיתחוור לו שהלַחשוש מקורו בישראל.
הדוושה האלכסונית שבתא הטייס היא פיתוח חדיש, אולי משׂיאי הטכנולוגיה־של־החלל: מספיקה לחיצה אחת וכל מטוס־ביון אחר ברדיוס של אלפי מילין יוצא מכלל פעולה.
אבל די לשים אצבע על הזיז שמשמאלו כדי שהדוושה לא תזוז ממקומה ואנשי הצוות האמריקנים, שיסייעו לטייסים הסעודים, מאוּמנים היטב בהזזת הזיזים עוד בטרם ילחץ הסעודי על הדוושה.
כי כן, רבותי, מאז הטיל לחללו של העולם ידידנו ובעל־בריתנו המסור, ראש־ממשלתה המנוח של ישראל לוי אשכול, את ההגדרה “שמשון דער נעבעכדיגער” – עוד לא היה שמשון גבור קצוץ־מחלפות כ“אייווקס” הזה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.