יום ו' 18 בספטמבר 1981    🔗

עובדי ההפקה בטלוויזיה מחליטים להאפיל את המסך לשלוש דקות, כתגובה על פסילת כתבתו של עמוס ארבל “צה”ל – בראי התיאטרון".

יום ב', 21 בספטמבר    🔗

הוועד המנהל של רשות השידור מחליט לאסור שידורו של “השבוע – יומן אירועים” ביום ו' הקרוב, כתגובה על האפלת המסך ביום ו' שעבר (בעקבות פסילת הכתבה של עמוס ארבל).

יום ד', 23 בספטמבר    🔗

עובדי ההפקה בטלוויזיה מחליטים להאפיל את המסך ל־6 דקות, כתגובה על החלטת הוועד המנהל לאסור שידורו של “השבוע – יומן אירועים” (שבאה כתגובה על האפלת המסך ל־3 דקות, שבאה כתגובה על איסור שידור הכתבה של עמוס ארבל).

יום ה', 24 בספטמבר    🔗

הוועד המנהל של רשות השידור מחליט לאסור על שידור מהדורה שלמה של “מבט לחדשות”, ומצווה לשדר במקומה את הכותרות בלבד.

זאת – בתגובה להחלטת עובדי ההפקה להאפיל את המסך ל־6 דקות כתגובה להחלטת הוועד המנהל מיום ב‘, 21 בספטמבר וכו’ וכו' וכו' וכו'.

יום ו', 25 בספטמבר    🔗

עובדי ההפקה מחליטים להאפיל את המסך ל־12 דקות, כתגובה על החלטת הוועד המנהל לאסור שידורהּ של מהדורת “מבט” ולשדר במקומה את הכותרות בלבד – החלטה שבאה כתגובה על ההאפלה הקודמת ל־6 דקות, כתגובה על איסור שידור “השבוע – מבט אירועים”, שבאה כתגובה על האפלת המסך ל־3 דקות וכו' וכו' וכו' וכו'.

יום א', 27 בספטמבר    🔗

הוועד המנהל של רשות השידור מחליט שמעתה תופעל הטלוויזיה בשיטת הבזקים קצרים בין ההאפלות, כתגובה על החלטה קודמת של עובדי־ההפקה להאפיל את המסך ל־12 דקות כתגובה וכו' וכו' וכו' וכו'.

*

סוף טוב – הכול טוב.

הטלוויזיה הירדנית הכפילה את שעות השידורים שלה.