ההחלטה העקרונית לצוות על שליט פולין להכריז מצב־מלחמה כדי לשבור את ארגון “סולידריות” נתקבלה ב“פוליטביורו” הסובייטי פה־אחד.

רק שאלה אחת טרם באה על פתרונה: העיתוי.

היו שאמרו: הנשיא רייגן כל כך מוטרד באיומי־הרצח של חוליית־המחבלים הלובית, שזה הזמן להנחית את המכה.

אבל היו שגרסו בדיוק את ההיפך: אם ננחית עכשיו את המכה, ניתן בכך הזדמנות לנשיא האמריקני לרדת מן העץ הלובי הגבוה שעליו טיפס ולהסיט את כל תשומת־הלב הבינלאומית אל המאורעות בפולין.

אולי כדאי לנצל את הקשיים שנתגלו בימים אלה במדינות השוק האירופי ובדעת־הקהל שלהן בפרשת הצבת הטילים האמריקניים על אדמת אירופה? – הִרהר בקול רם חבר אחר של ה“פוליטביורו”, איוון איוונוב, הממונה על התעמולה במערב־אירופה.

לא כי – התפלמס אתו יריבו משכבר הימים טרופים מקסימוב – האומנם נהרוס במו ידינו את ההישגים הפסיכולוגיים־תעמולתיים ואת היתרונות הפוליטיים, שהשׂגנו בעקבות ההפגנות האנטי־אמריקניות באירופה: אם נחולל עכשיו משבר אַלים בפולין, רק נחזק ידיהם של כל המתנגדים להפגנות אלה – הוסיף בהטעמה רבה מקסימוב.

הוויכוח נמשך שעה ארוכה עד שביקש את רשות הדיבור ניקולאי קגבנקו, אחד החברים הצעירים והמבריקים של ה“פוליטביורו” מנאמניו של ברז’נייב עצמו:

יש! יש לי רעיון.

אני מציע להורות לגנרל יארוזלסקי להנחית את המכּה על “סולידריות” סמוך ככל האפשר ליציאתו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מבית־החולים “הדסה” בירושלים. יש לי הרגשה, או אם תרצו אפילו ביטחון מוחלט, שבגין לא מבזבּז לריק את ימיו ולילותיו על מיטת־חוליו. לא אוכל להוכיח זאת – הוסיף החבר קגבנקו – אבל אין לי ספק, שבגין מכין איזה צעד דראמאטי מיד עם צאתו מבית־החולים. הבה נכוון איפוא את המשבר בפולין פחות או יותר למועד זה, ומובטחני כי לכל היתר כבר תדאג ישראל. זכרו חברים את דבריו של מורנו ורבנו לנין הגדול בנושא העיתוי: “לכל זמן ועת לכל חפץ”.