רקע
אליעזר יפה
פתיחה

נדמה, כי לפעולה זו הנפתחת בזה: הוצאת עלון קבוע פנימי לתנובה, תהיה חשיבות רבה עד מאוד בקיומה של תנובה והתקדמותה. ואף נדמה, שעל־ידי האיחור הרב בהתחלת הפעולה הזאת, נגרם כבר הפסד לא מעט וקלקול: ראשית כל ביחסים הפנימיים שבתנובה, ואף במצעדה הכללי לרכישת עמדות בשוק וביצורו.

אכן לעיני העובדים הקבועים במשרד של מרכז תנובה, בלט תמיד הצורך הזה בבמה פנימית לתנובה. ועוד בימים הראשונים לתנובה, נעשתה על־ידי המרכז ההתחלה לבמה כזו בצורת “חוזרים למשקים”, שהיו נדפסים ונשלחים למשקים אחת לחדשים בערך, בכוונה להרחיב את מסגרת החוזרים, הן בתוכן והן בצורה, עד לכדי הצורה הניתנת ב“אלומות” כיום. ואולם, אחרי אשר בויכוח הכללי של ועידתנו, שהתכנסה בניסן צ"א, אמר אחד מן הצירים, כי “החוזרים של המרכז מיותרים ואינם נקראים כלל במשקים”, ואחרי אשר דברי הציר הזה נתקבלו בשתיקת הודאה על־ידי כל המשתתפים באותה ועידה, הרי שלא היה הגיון להמשיך בהם – והוצאתם נפסקה.

אולם מיום ליום הלך וגדל לעינינו ההכרח בקשרים אמיצים יותר בין כל החלקים שבתנובה, וכן בחילופי דברים הדדיים ובקורת הדדית. ואחרי אשר נכשל הנסיון להתחלה כזו בחוזרים, הובאה הצעה בפני ישיבת המרכז בסיון תרצ“א “ליצור מגע של הסברה במשקים והקשבה לתלונותיהם על־ידי זה, שמנהלי ה”תנובות” יבקרו לעתים מזומנות במשקים וישוחחו באספותיהם על הענינים בתנובה ועל שאלותיה, ויקשיבו לדברי החברים במשקים“. הצעה זו התקבלה אז בהסכמה כללית על־ידי כל חברי ההנהלה של המרכז, ואף הוחל תיכף לכך בהגשמתה. ואולם… ואולם אין מזל לענין… ותחת שנוציא תועלת מפגישות אלה בין הנהלות ה”תנובות" והמשקים, הסתבך בענין זה היצר של האשמות, בפני אנשי המשקים, מצד המנהלים של תנובה מחוזית אחת על מנהלי תנובה מחוזית אחרת… ו“ביקורי הסברה” במשקים נפסקו מאליהם.

בינתים הולכת תנובה וגדלה ומתרחבת בכל המובנים, ועם התרחבותה ילך ויקהה רגש החרדה אשר פעם את כולנו בימים הראשונים לתנובה, החרדה לגורל המפעל הנבנה והבונה את משקנו החקלאי. כל חלק וחלק בתנובה – ה“תנובות” המחוזיות במשקיהן – הולך ומשקיע את מבטו אך בעניניו הפרטיים הצרים ביותר, עד כדי צרות־עין אל זולתו והקשחת לב מן הענינים של החלקים האחרים בתנובה, ועד כדי יחס של קלוּת־דעת וקלוּת־ראש לקיומה הכללי של תנובה, ואף לשאלות הדקות ביותר הנוגעות לעמדותיה היסודיות של תנובה בשוק.

מצד חברים שונים נעשו נסיונות לצאת בשאלותיהם על דפי העתונות הכללית; אך ברור, כי מזה לא תצמח לתנובה כל תועלת. ראשית, באשר הלא אי־אפשר גם לחברים הרגילים בכתיבה בעתונים, לדבר בגילוי־לב על ענינינו בפנימיים בפני קהל זר לענינינו; ושנית, גם לא יימצאו חברים רבים אשר יש להם ההכנה הנפשית לכתוב על גבי העתונים; ושלישית, גם לא ייפתחו לפני חברינו דפים נרחבים למדי בעתונות הכללית.

והנה אחרי אשר נכשלנו בנסיון של החוזרים ושל “ההסברה בעל־פה במשקים”, באה הצעה (לפני שנה וחצי בערך) בפני הנהלת המרכז, שנתחיל להוציא עתון פנימי לתנובה; אך ההנהלה לא אישרה את התקציב לכך.

לפני שלושת רבעי שנה נעשה נסיון להוציא חוברת אחת לחילופי הדעות בין מנהלי ה“תנובות” “בשאלות שוק החלב ובשאלות ההסכמים בין ה’תנובות'”. אך מכיוון שזאת היתה הוצאה חד־פעמית, הרי ברור שמלבד מספר מצומצם של חברים מהנהלות ה“תנובות” לא יכלו להשתתף באותה החוברת. ומובן, שאָפיה היה בהכרח פולמוסי בלבד. אמנם פולמוס על אחת השאלות החשובות ביותר בתנובה, אך לא די בזה.

והנה נעשה בזה הנסיון, על־ידי התאמצות מיוחדת, להתחיל בהוצאת הבמה הנצרכת לנו. – כסמל לעלון זה ישמש הסמל הראשון אשר ניתן לתנובה: שלוש אלומות־חיטה מאוגדות יחדיו, ושמו “אלומות”.

והנה ניתנת בזה החוברת הראשונה. וכל החברים מן המשקים והעובדים בתנובה מוזמנים להשתתף בבאות. חופש מוחלט לדברי כל החברים הנ"ל בבמתם זו. העורך יטפל אך ורק בשיפור הסגנון של כתבים והבהרת ביטוים.

ר“ח תמוז, תרצ”ג (סוף יוני 1933)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13293 יצירות מאת 537 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!