(מתוך פרטיכל)
– – – ובשאלות הבציר עלינו להקפיד מאוד, ראשית כל, על מידת ההבשלה של הפּרי, שלא להרשות לפרי בלתי־בָּשֵׁל במידה מספיקה לבוא אל השוק. כי אם אמנם הפרי הראשון נחטף בשוק במחירים גבוהים גם בהיותו בוסר, הרי אחרי שהקונים הלקקנים מקהים בו את השיניים הריהו מפחיד את השוק בכללו ומוריד את המחיר לענבים הבשלים הראשונים. ומחובתם של המוכרים בשווקים לדקדק בהוראות והחלטות בכל הנוגע לטיב הפרי ולטיב אריזתו. ופרי אשר אינו מתאים להוראות צריכים הם להחזיר למשקים, ולא להיות רכי לב ולחוס על ההפסד שייגרם על־ידי זה למשקים. באשר הלא ההפסד הכללי היוצר למשקים בכללם על־ידי קלקול השוק, גדול לאין שיעור מן ההפסד למשק הבודד ברווחים בלתי־כשרים, שהוא יכול לחטוף על־ידי פריצת התקנות הכלליות לאירגון השוק.
לדעתי, רצוי שלשווקים העיקריים יישלח רק הפרי המשובח ולא שום פרי מסוג אחר; באשר חוק הוא ומובן, שכל חברה המוציאה לשוק פרי מטיב שונה במחירים שונים, תפסיד במחירים של הפרי הטוב יותר מאשר תרויח במחירים של הפרי הגרוע.
את הפרי הגרוע עלינו להוציא לשווקים מיוחדים לו בארץ ובאריזה מיוחדת לו, ולא להביאו כלל אל השווקים אשר לשם נוציא את הפרי המשובח באריזה משובחת. ובמקרה שישנו הכרח להביא פרי גרוע לשווקים טובים, אזי להוציא אותו בכל אופן שלא בערבוביה את הפרי הטוב, אלא במכירה נפרדת לגמרי אחרי גמר המכירה של הפרי הטוב.
ובמשקל הפרי: לכל זן ישנו משקל המיוחד, וכל פרי מכל זן כבד יותר בגמר בישולו מאשר בראשית בישולו. אך יש לדייק, שבכל זן בכל שבוע יהיה משקל הפרי בתבות שוה ולא בהפרשים של שנים ושלושה קילוגרם לתיבה. דבר זה גורם קלקול בשוק, ובאשר הוא פוגם באֵמוּן הקונים, והפסד מיוחד למשקים המדייקים למלאות את התיבות כראוי. וגם בקורת הדבר הזה צריכה להיות מתפקידם של המוכרים בשווקים ולדייק בזה.
ובנוגע לתעשיות: בארץ נמכרות במידה רבה מאוד קודם־כל ריבות מכל מיני תעשיות אשר אין בהם זכר לפרי, וברור שישנה אפשרות לפנינו לרכוש שוק רחב לריבת הענבים שלנו, בתנאי אחד, שהיא תהיה טובה ולא חרוכה בטעמה ומכוערת בעינה. המשקים זקוקים להדרכה בתעשית הריבה, והמרכז הוציא מרץ רב במשך השנתים האחרונות לסדר את ההדרכה הזאת. שלחנו את המדריך למשקים ושלחנו אותו לפגישות הכורמים ולועד הכורמים; החלפנו מכתבים את ועד הכורמים. אך אין עֵרוּת לכך במשקים, ואין הכרה במשקים בצורך הדבר. והענין בטל כבר בשביל עונה זו.
ט“ו סיון, תרצ”ג (1933)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.