רקע
אליעזר יפה
על הבקורת, הסגנון ועוד

(מתוך פרטיכל)

– – – ובנוגע ל“אלומות”, הרי רק העובדות כמו שהן ניתנו בעלונים אלה. ואף העובדות המזעזעות, אשר ניתנו בדברי הח' ס., הן עובדות הן. ותחת לרגוז על פרסום העובדות, יש, לדעתי, אך לקדם את הפרסום בברכה, באשר זה אולי יזעזע את ההנהלות ואת המשקים ויניעם למניעת העובדות, אשר רק הן בלבד מחפירות הן. ואשר לכל הקו של “אלומות”, קו של בקורת פנימית חריפה, מובן שאני הייתי שמח מאוד לולא הוכרחתי על־ידי העובדות להשתמש בסגנון בוטה כזה. אך אם העובדות הן כמו שהן למעשה, יש, לדעתי, לתקוף אותן בכל החריפות, למען עקרן מן השורש בהקדם האפשרי ביותר. מפני האמת יפחדו כרגיל כל החשכים. בצנזורה על בקורת יאחזו כל אשר בחשכה נוח להם. אך לא כזה צריך להיות דרך תנובה.

– – – אין אני משנה את השקפתי, שיש להדפיס ב“אלומות” את כל מאמר הבא מכל חבר תנובה, והעריכה צריכה רק להבהיר את הדברים, אך לא לשנות בהם כלום. ככה אני עורך ואערוך. אמנם המועצה יכולה להחליט להפסיק מדור זה או אחר ב“אלומות”; ונניח, שאפשר לקבל בזה את הצעתו של הח' י', כי חומר כזה ישולח על־ידי מערכת “אלומות” כחומר חשאי לחברי ההנהלות והמועצות בלבד; ותור חומר כזה אפשר, לדעתי, לציין את הדברים אשר פרסומם בקהל יכול לגרום נזק לתנובה. אולם כל מאמר העוסק רק בבקורת השקפות של העסקנים בתנובה אין להטיל עליו כל צנזורה.

ואשר לאופן כתיבתי אני עצמי, הרי מעודי לא הרשיתי לשום מערכת שתשנה בזה אף משהו שבמשהו, ומובן שגם ב“הוצאות” תנובה לא אמסור את כתבי לתעלולי צנזורים. אני יכול שלא לכתוב כלום בשביל “הוצאות” תנובה, ואני נוטה באמת לחדור מעכשיו בכלל מכתוב בהן, אחרי אשר אני רואה שלעסקני תנובה אין אף רצון לשמוע על תיקון המצב בתנובה, אשר, לדעתי, הוא נתון למורד, וכנראה שגם למשקים אין ענין בשאלות תנובה. אני הן כותב רק מתוך תקוה ואמונה שיתעוררו לתיקונים; אך באין עוד תקוה כזו, אין לי גם ענין לכתוב סתם כדי להרגיז את עסקני תנובה וחבריה… אכן אם אוסיף עוד לכתוב ב“אלומות”, הרי אכתוב בטעמי וסגנוני ולא ארשה לזולתי לערוך את דברי, כי הלא כל עוד אני נשאר על משמרתי בתנובה, עלי לשאת באחריות הענינים ולהעריכם כהבנתי.

על דרישת הועד הפועל להגדיל את הקצבת תנובה:

אסור להסתדרות בכלל לאחוז בשיטות של מסי עקיפין. הן כסוציאליסטית צריכה ההסתדרות ללחום למסים ישרים, ולמה תעשה את מלחמתה פלסתר? אם המסים הישרים אשר הועד הפועל גובה עכשיו אינם מספיקים להוצאותיו, הרי עליו להגדיל את מס החבר, אך לא לגבות מן המשקים מסי עקיפין דרך תנובה, נוסף על המסים הישרים שהוא גובה מן המשקים.

תשרי, תרצ"ד (1933)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47978 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!